אלבום הקמת אקווריום צמחייה מ- א' ועד ת'

אלבום הקמת

אקווריום צמחייה היי-טק

הקדמה-

מאז ומעולם התעניינתי בגינון, אך תמיד התעסקתי עם התחום באזור היבש ולא בתוך מיכל מים ביתי ששוחים בו דגים. והנה מצאתי את עצמי עובר מאקווריום קטן ותמים לחממה מימית בעלת נפח גדול הרבה יותר. מפה לשם נבנתה גם ארונית בתכנון מיוחד, קירות חוררו, הסלון הוצף בצמחים רטובים וענפים התבשלו בתוך חביות במרפסת. ואחרי שישה חודשים הגעתי לאקווריום ההיי-טק הראשון שלי.

תפקיד המאמר הוא לתת לכם תיעוד מצולם של תהליך בניית אקווריום צמחייה היי-טק שלב אחרי שלב,וּבכדי לפשט את התהליך עבור חובבים העומדים בפני תהליך דומה. חשוב לי לציין שחלק לא מבוטל מהציוד קניתי דרך פורומי ככרות השוק.

אז איך התחלתי?, לפני כעשרה חודשים קיבלתי אקווריום צנוע של כ-100 ליטר. מהר מאוד הכנסתי אליו לא מעט צמחים כמו שאמרתי, אני חובב גינון. אלא מה, לא ידעתי שיש חובבים בתחום שבו גידול צמחים נחשב ל"מסובך" ובתמימותי התחלתי ישר מצמחייה. חיפוש זריז באינטרנט גילה לי את טניה מ"עופרה צמחי מים" בציפורי והיא הראשונה שהסבירה לי מי נגד מי. עוד ביקור משעשע במיוחד היה אצל אלי ופולו ב"משתלת לינוי" במושב שדה-יצחק והייתי מסודר מבחינת צמחים. את הדשנים (אכן, כמובן שיש דישון גם בצמחי מים) השגתי מישראל -IPL , השלב הבא היה הכנה של בקבוק עם שמרים לייצור CO2 . וזהו, כך רץ האקווריום במשך חצי שנה וזה היה "הניסיון" שלי באקווריום צמחייה, ובעצם באקווריומים בכלל.

זו גם הסיבה שבגללה אתם עלולים להיתקל בטעויות במהלך המאמר וסביר שכך יהיה, יש לייחס אותן ל"ניסיוני העשיר"...

תוך כדי טיפול באקווריום הלואו-טק נפלתי במקרה על מאמר "הקובייה" , מאמר מאלף מנומק ומושקע, חובה לכל חובב צמחייה מתחיל. בלי הרבה גינונים הזמנתי את עצמי ליובל כותב המאמר,והוא הסביר לי בסבלנות על הפרויקט על מה לשים דגש ועל מה פחות.



1. תכנון-ציוד פנימי וארונית / ציוד ומראה כללי

מעבר לצמחייה ולגינון אני חובב של טכנולוגיה – ושל ציוד– הרבה ציוד.
 אחת מהנחות היסוד של יובל בפרויקט הקובייה היא, שלא צריך להתעסק באקווריום באופן שוטף יותר מ-3 שעות בשבוע .

לא יכולתי שלא להזדהות עם הנחה זו,שנראתה יותר מסבירה.

נגזר מכך שמרבית הציוד צריך לעבוד באופן אוטומטי,כלומר-התאורה צריכה לעבוד בעזרת טיימר,הוספת CO2 בעזרת בקר pH,החלפות מים אוטומטיות עם ברזים חשמליים,דישון בעזרת משאבת מינון.
אך מכיוון שהחלפות המים אוטומטיות ומפוקדות על ידי טיימרים יש צורך באובר פלו, למקרה של אי הבנה בין זמן המילוי לזמן הריקון.
את ההאכלה, להבנתי, צריך לעשות ידנית כדי לראות את הדגים פעם ביום לבדוק שהכל בסדר איתם, כך שכרגע אין באקווריום מאכיל אוטומטי.

עד כאן לגבי הציוד, אבל כעת הייתה לי בעיה של מראה חיצוני נאה ומיקום האקווריום.

אקווריומים בסדר גודל כמו שלי עומדים בדרך כלל, על סטנד ברזל כלשהו להלן "סטנד" או על ארונית שכולה מעץ להלן "ארונית". ניסיתי לחשוב על אקווריום שמוצא חן בעיני, גיליתי שבאלו שאני אוהב היה סגנון "נקי" הארונית הייתה סגורה לגמרי: בלי מדפים, כאלו שמאפשרים לראות מבחוץ את כל הבלאגן שמונח שם (איזה בלאגן,אתם שואלים?? נו אתם יודעים אותה דקורציה מדהימה בתצורה מתחלפת המורכבת מאוכל דגים , רשת, ערכת בדיקה כל שהיא + חתיכת צינור אוויר אחרי במה זמן מתרגלים והעין חולפת מבלי להתעקב על ה"ערמה" וכל זה אצלנו בסלון על מדף- מדהים...)

אם הולכים על סגנון "נקי": אז גם בלי בלי ידיות על הדלתות,עם כתר תחתון המסתיר חלק מעובי שכבת המצע ועם כתר עליון צר ככל האפשר.

אקווריומים אלה שימשו לי להשראה-
האחד,האקווריום של דור כחלון מתוצרת Eheim Scubaline 130

והשני האקווריום של גיא

הכנתי כמה סקיצות לאקווריום משולב עם ארונית מעץ







ניגשתי לבונה האקווריומים שישב איתי ופסל אחד לאחד את הרעיונות ה"לא קונבנציונליים" שלי כמו, למשל, תחתית משיש לאקווריום ורגליות לפילוס. הוא גם הסביר לי למה לא צריך ערימה של גששי מפלס מים בשביל להחליף מים (רמז: אובר פלו). עשיתי סיבוב פרסה – וחזרתי לתכנונים. עד מהרה התברר לי שתכנון עם בסיס מעץ מלא זה דבר יקר, יקר מאוד.







גם הגירסה הבאה, סטנד ברזל מצופה בעץ עם דוגמה בדלתות תחתית משיש, עדיין יקר מידי:







בהמשך הגעתי לצורה שמהווה פשרה מבחינת עלות הייצור והעיצוב:

סטנד ברזל מגולוון מפרופיל 40 על 40 מילימטר מצופה בלוחות חלקים של עץ סנדוויץ' צבע עץ ונגה מבחוץ ולבן מבפנים.

המידות של האקווריום עצמו 160 על 60 על 60 ס"מ,בנפח של 576 ליטר ברוטו כ-480 ליטר נטו. הזכוכית בעובי 12 מ"מ.

התאורה היא שמונה נורות של 80 וואט + ארבע של 54 וואט. השימוש בנורות 54 וואט – הקצרות יותר נועד לאפשר מקום לפתח להאכלה.

תשעת המאווררים נועדו לקירור.






בכדי לחסוך במקום הכנסתי שתי נורות לכל רפלקטור. האנד-קאפים היצוקים,סוג זה תופס הכי מעט מקום.

תכנון מערכת החשמל-

16 שקעים קבועים.

שישה שקעים שמפוקדים על ידי טיימר נפרד כל אחד.

עוד שישה שקעים שאפשר לחבר לטיימר ובצורה כזו להפעיל כמה מכשירים על אותו טיימר.
משמאל ומימין מסננים.
משמאל משאבת מינון לדשן.
משמאל ומאחור מיכל CO2.
על הדלת האמצעית בירוק מורכב בקר pH.
למטה צ'וקים לנורות T5.






מבט מאחור על האובר פלו וסטנד הברזל:







עוד בדיקה אחת איך זה נראה יחסית לבית:




2. תשתיות-חשמל, חשמל, חשמל

בפרק הזה אפרט את כל מה שחשבתי שנדרש להכנת התשתיות השונות לאקווריום – הרבה חשמל, קצת מדידות וקידוחים ובקיצור  שמח.
זהו זה, התכנון הסתיים והרגשתי שאפשר לעבור לייצור. ייצור האקווריום נעשה בחברת פנורמה, חוויה ארוכה וקשה לשני הצדדים.
בזמן ייצור האקווריום התחלתי להכין בבית את התשתיות סביב האקווריום.

עשיתי חשבון: שמונה נורות של 80 וואט + 4 של 54 וואט= 856 וואט;

1.49=576 ליטר / 856 וואט כן, כנראה שזה יהיה היי-טק.......

אבל יש עוד עניין קטן:

0.856 קילוואט * 10 שעות הפעלה ביום = 8.56 קו"טש ליום = 3124 קו"טש לשנה. * 46.93 אגורות ל קו"טש =1,466 ש"ח לשנה.

וואו... וגם אופס... כך גיליתי שעלות החשמל לערמת הנאונים היפה שלי היא פשוט לא סבירה, גם אם נניח שלא צריך כל כך הרבה נורות ולא אפעיל אותן עשר שעות ביום, עדיין, כ-1,000 ש"ח לשנה על חשמל לתאורה בלבד זה לא משהו שהולך בקלות עבורי. התחלתי לחפש תאורת לדים. ישנם לא מעט יצרנים לתאורת לדים חלקם הגדול עבור אקווריום מים מלוחים, מעטים מייצרים ממש עבור צמחייה. חלק מהפתרונות הזויים, למשל תאורה באור אדום כי "זה מה שהצמחים צריכים" – ומה איתנו? זה יפה @1#%!??

יצרתי קשר עם נציג "אורפֶק" בארץ הקודש,
התברר לי שהם בדיוק עומדים לצאת עם דגם חדש של תאורת לדים עבור אקווריומי צמחייה. לאחר התכתבות ארוכה עם הבעלים של החברה התרשמתי שהם מבינים מה הם עושים והזמנתי שני גופי תאורה. הם היו חדשים כל כך שלא היה אפילו שם לדגם הם נקראו פשוט "גוף התאורה האדום". אני חושב שהייתי הלקוח הראשון בעולם.
זה הגוף

כל גוף מסופק עם שני תקעים. דבר זה מאפשר להפעיל בנפרד רק חצי מהלדים, הדרייברים פנימיים.

שימו לב לכבלים לתליית גוף התאורה כי לא תראו אותם יותר...






הייתי חייב לחבר לחשמל עוד באותו הערב ולראות מה זה שווה,ואכן העוצמה מדהימה, השכנים יצאו מהבתים לבדוק אם הכל בסדר.
רציתי לבדוק מהי צריכת הזרם של המפלצת הזאת – להזכירכם המניע הראשון לעבור לתאורת לד היה צריכת החשמל הכבל הנבדק הוא אחד מתוך שניים לכל גוף תאורה.




בחישוב הספק בזרם חילופין חד פאזי משתמשים בנוסחה:
הספק = זרם X מתח X φ cos
= cos φ נניח 0.95
220V X 0.33A X 0.95 = 69 W
לגוף תאורה אחד:
69W X 2 = 138 W
ל 2 הגופים:
138W X 2 = 276 W
מאוחר יותר שמעתי על מכשיר קטן שנקרא " kill a watt" המכשיר מודד את צריכת החשמל ישירות.
מוצר נחמד בעלות של 10 $ ב eBay .




המסקנה היא שהתוצאה חסכונית למדי בחשמל, כמצופה מתאורת לד, צריכת החשמל כ-148.5 וואט לכל גוף 297 וואט סה"כ
מול 856 וואט של ה-T5 ואם נחזור על חישוב עלות החשמל השנתית נראה ש:
0.297 קילוואט * 10 שעות הפעלה ביום = 2.97 קו"טש ליום = 1048 קו"טש לשנה. * 46.93 אגורות לקו"טש = 509 ש"ח לשנה.
חיסכון לא מבוטל למשפחה ממוצעת

הכנת הקיר-התחלתי לעשות שינוי בקיר,האקווריום דורש עוד כמה נקודות חשמל, פתח יציאה למים ופתח כניסה למים חדשים. נוסף לכך האקווריום מכסה מפסקי חשמל על הקיר שהיה צורך להזיזם.
המדידות-



החציבות-




קידוח חור ע"י מקדח כוס  יהלום להוצאת מים מהאקווריום-




מילוי החריצים. הצינור העבה האנכי ישמש לכבלים של התאורה שיורדים דרכו לארון החשמל.




בניית נישה מגבס עבור תאורת הלדים





הנישה מוכנה-




העברת כבלים וצנרת דרך החור שבקיר אל מחוץ לבית, בקדח הושחלו- צנרת ניקוז מים, כמה כבלי חשמל וגם צנרת גז למקרר מים עתידי אם יהיה צורך בקיץ.




חיבור התאורה לנישת גבס- גופי התאורה האלו מיועדים להיות תלויים מהתקרה. מכיוון שאני מכניס אותם בתוך הנישה חיברתי שני ספייסרים בכל פינה כדי להרחיק את המאווררים של גוף התאורה מהגג של הנישה ולאפשר להם לעבוד כמתוכנן.





את גופי התאורה חיברתי ללוח עץ סנדוויץ' שיהיה הגג של הנישה

כך זה ניראה מהצד



מערכת האוסמוזה-
התקנתי מחוץ לבית ארון פלסטיק ובתוכו מערכת אוסמוזה
זו הגרסה הראשונה ששופרה בהמשך, שימו לב למלבן הקטן מעל הממברנה, זהו מד TDSשמודד את כמות המומסים במים לפני ואחרי המתקן. המכשיר הזה אינו מוגן מים, צינור שלא חיברתי כמו שצריך השתחרר, השפריץ מים על כל הסביבה וגמר את המכשיר





כדי לשפר את הביצועים של המערכת הבזבזנית הזאת הוספתי בוסטר (מגבר לחץ),
הבוסטר מעלה את לחץ המים בכניסה לממברנה ל-10 אטמוספרות.




קצב מילוי המים השתפר מאוד,למים היוצאים יש מוליכות של שלושה מיקרוסימנס (1 ppm TDS= 1.56 microS/cm.)

בערך 2. TDS, לא בדקתי מה היחס בין המים הטובים ל"רעים".
בתמונה הזו הבוסטר מורכב כבר ויש גם מד TDS חדש, מוגן מים הפעם. הבוסטר מורכב "הפוך" בכדי למנוע מצב שבו נזילה של מים
תטפטף על חלקי החשמל.





הוספתי מדי לחץ. אחד בכניסת המים, לפני הסננים, השני אחרי הסננים והשלישי אחרי הבוסטר.
הכוונה שלי היא להיעזר במדידת הלחץ כדי לדעת מתי להחליף את הסננים, רק כשיהיה הפרש לחץ גדול (עלייה של 20 אחוז) בין לחץ הכניסה לסננים ובין לחץ היציאה אחליף סננים. כיום לחץ הכניסה הוא 5.5 וביציאה 5 אטמוספרות.
את הממברנה אני מתכוון להחליף בהתאם למדידת ה-TDS.

למטה ישנם שני ברזים,אחד מהם הוא ברז מים שמכניס לאקווריום מי אוסמוזה, השני מאפשר להכניס לאקווריום מי ברז מסוננים שלא עברו בממברנה. אלו מים ללא כלור וללא כלורמין. אפשר להשתמש בהם כדי להקשות את המים בעזרת תכולת הסידן הגבוהה במי הברז בארץ. נכון לכתיבת שורות אלו, לא נעשה שימוש בברז זה.זהו ניסיון לפשט את ערמת הצינורות מהתמונה הקודמת,

באופן סכמתי ככה המערכת מורכבת אצלי




זאת צורת החיבור של ה automatic shutoff valve

שימו לב,השט אוף שלי הוא סיני, ישנם גם אמריקאים ואותם מחברים בצורה שונה.




ואם אתם שואלים מה הביצועים?
אז זאת המדידה בכניסה: TDS =Total Dissolved Solids [mg/L= PPM]

וזאת מדידת ה-TDSביציאה ממערכת האוסמוזה




3. הרכבת האקווריום-

לאחר כל התכנונים, המדידות והייצור הגיע היום המיוחל. האקווריום הגיע, שולב בארונית והכל נבדק שוב שלב אחר שלב.
לאחר תקופה ארוכה שהאקווריום היה במצב כזה






הוא הגיע סוף סוף



נרשם רגע של נחת בזמן בדיקה של התאורה

כבל חימום תת-קרקעי
החלטתי להתקין חימום תת-קרקעי למצע. אני אמנם מכיר את הטענה שזה לא עושה שום דבר, טוב או רע,
אבל כבר היה לי את הציוד המשומש מ"חוות החיות של אמיר" אז החלטתי לחבר.
בשלב ראשון הדבקתי בנייר דבק את הכבל למקום

בשלב השני הדבקתי את הכבל עם סיליקון




תאורה פנימית לארונית

לארונית התקנתי תאורה פנימית שמופעלת על ידי פתיחת הדלת. התאורה היא למעשה פסי לדים. הפסים מחוברים למפסקים שמופעלים על ידי מגנט של מערכות אזעקה שמחובר לדלתות, כשפתיחת כל אחת מהדלתות מפעילה את התאורה לארון כולו.
זה המפסק שמדליק את התאורה




מבט פנימי




מבט מחוץ לארון המואר





התקנת רכיבים בלוח חשמל,מיקום הרכיבים העיקריים,תעלות החשמל בצדדים מיועדות לקבל את כל עודפי הכבלים שייווצרו.









פירוק הרכיבים וקידוח חור גדול במרכז הלוח למעבר לתקעים





חיבור הטיימרים לחשמל





שימו לב לתקעים עם המפסק, אלו תקעים שמאפשרים לכבות את המכשיר מבלי לנתק את התקע.
וכך התקע ניראה מבפנים













התקנת משאבת דישון




חיווט צנרת ממשאבת הדישון לאקווריום




יש אומרים שהברזל מתפרק כשהוא מואר, כדי לחסום את האור שלא יגיע לברזל השתמשתי בצינור בצבע שחור.
שאר הצינורות שקופים.
חיבור צנרת הדישון לאקווריום






כאשר האקווריום היה בייצור , קדחו מראש כמה חורים בחיזוקים העליונים של האקווריום ואלה משמשים אותי לחיבור של כל הצנרת. אני משתמש בפקק שעם שבו אני קודח חורים בהתאם לקוטר הצינור שאני רוצה לחבר.
משמאל הצינורות של הדשן, מימין צינור כניסת מי האוסמוזה לאקווריום.





התקנת מערכת סינון

לצורך סינון קניתי שני פילטרים יד שנייה של אהיים, פילטר אחד דגם 2076 בעל ספיקה של 1,650 ליטר לשעה, אלקטרוני עם צג שמאפשר שליטה על הזרימה, מצב הניקיון, תחזוקה, בעיות, אפשרות לתכנות והפעלה אוטומטית של גלים והוצאת אוויר אלקטרונית. כמובן ברזים נשלפים וכל הלוקסוס של אהיים דור 3 וחצי.
מלא במדיות איכותיות (סיפורקס, סובסטראט פרו, סמביונט וכו').
והפילטר השני מדגם 2075- האח הקטן פרו 3.בספיקה של 1,250 ליטר לשעה מלא באותן המדיות.




התקנת מערכת CO2
במערכת יש מיכל + וסת + ברז כיוון עדין, מונה בועות ודיפיוזר הכול מיד שנייה:










בקר Milwaukee SMS122 pH Controller





את הבקר יש לכייל לפני השימוש. עם הבקר הגיעו שתי תמיסות לכיול , אחת ב-pH 7 והשניה ב-pH 4.
הכיול מתבצע אחרי שטיפה של האלקטרודה במי אוסמוזה וטבילה בתמיסה המתאימה. מסובבים את בורג הכיול עד שהקריאה של הבקר תואמת את התמיסה.
כיול הבקר על פי התמיסה של ה-pH 7.01 מתבצע מלפנים בעזרת בורג ה-OFFSET בפינה התחתונה השמאלית.
ושל ה-4.01pH  הוא מאחור משום מה...

בשלב הבא הוספתי DROP CHECKER.
המכשיר צריך להתריע על ידי שינוי צבע על נפילה בחומציות, נפילה שעלולה להיגרם בין השאר מעודף CO2 במים.
זה כלי קטן ויפה, מזכוכית במקרה שלי, בכלי מים עם נוזל בדיקת pH. הנוזל מבודד מהמים על ידי אוויר וה- CO2 מפעפע ממי האקווריום אל נוזל הבדיקה וזה משנה את צבעו בהתאם לחומציות שמשתנה כתלות בכמות הגז שנמצא.
דרך אגב, זה עובד גם להפך, כלומר כשרמת ה- CO2 יורדת באקווריום, הגז מפעפע החוצה מהמתקן אל מי האקווריום.כאשר המתקן מראה צבע ירוק זה תקין, כחול פירושו מעט מדי גז וצהוב יותר מדי גז.







מילוי מים לוודא שאין נזילות (הגליל הצהוב משמאל הוא אלקטרודת הבדיקה של בקר ה-pH)




בכתר קדחתי חורים להעביר דרכם את הצנרת






כדי להגן על העץ כנגד רטיבות הדבקתי לחור עם סיליקון חלק פלסטי. זהו מעבר כבלים לשולחן משרדי

על החלק האחורי הדבקתי רקע שחור






הכנת המצע והדקורציות

אחרי המסע הארוך להתקנת דירתו המפוארת של האקווריום, הגיע הזמן להשקיע מחשבה בעיצוב הפנים שלו.
מצע, לאחר קריאת מאמרים רבים, כולל דעה שגורסת שאין צורך בכלל במצע מדושן באקווריום היי-טק בגלל כמויות הדשן הגדולות שבמים, החלטתי להכין מצע בלי רשתות הפרדה. יש לי עוד אקווריום שבו ניסיתי את שיטת הרשתות, אבל הן הפריעו לי לשתול צמחים לעומק ונחשפו במקומות שהכיסוי העליון לא היה עבה מספיק.
המצע המתוכנן הורכב מהשכבות הבאות-

1. מעט פומיס
2. מעט ורמיקוליט
3. מעט כבול
4. אקווה ביסיס של JBL (JBL AquaBasis plus) חלקו משומש וחלקו חדש .
5. מצע עליון יד שנייה תוצרת אלוס (ELOS) מעורב עם כדוריות אדמה של פלובל (Fluval Plant Stratum).

כדוריות אדמה של פלובל:






הסיבה לשימוש בפומיס בשכבה התחתונה היא שיש לו CEC-Cation Exchange Capacity גבוה. באחד המאמרים שקראתי המצע-סקירה ,היה כתוב- "חומר בעל CEC גבוה פירושו שהוא פועל כספוג שמושך חומרי הזנה לתוכו ועושה אותם זמינים לשורשי הצמחים. היכולת הגבוהה של החומר לספח יונים טעונים חיובית ולהחזיק אותם אצלו בצורה רופפת וזמינה לצמח."
הפומיס (ובעברית צחה – חֲפָף) הוא החומר שמקורו בהתפרצות געשית. החומר הוא למעשה לבה עם הרבה חללי אוויר שהגיעה לתוך הים ויצרה אבן וולקנית טבעית קלה וחלולה. הבועות הרבות מעניקות לפומיס מרקם ספוגי ונקבובי מאוד. התקררותה המהירה של הלבה מונעת היווצרות גבישים גדולים. צבעו של הפומיס בהיר, בעיקר לבן אך גם אפרפר, צהוב, ורדרד וחום בהיר.

את הפומיס השגתי ממחצבה שמשתמשת בו לצורך ייצור בלוקים. ביקשתי יפה, אבל ממש יפה, והם הסכימו לתת לי להעמיס שניים-שלושה דליים לאוטו.גרגירי הפומיס מהמחצבה לא היו אחידים ומעורבבים עם אבקה שעלולה היתה להעכיר את מי האקווריום,לכן סיננתי את החומר כמחצית החומר שהיה אצלי הוא אבקה.




כמסננת השתמשתי בסלסלה של תות-שדה:




עם קצת עזרה מהילדים הסינון הסתיים בשלום:







שלב שני הוא הספגת הכבול במים, מפני שיש לו נטייה לצוף. קצת על הכבול, שוב מאותו מאמר ("המצע –סקירה"):

"כבול הוא חומר אורגני שנוצר מחלקי צמחים, בעיקר מתאית, שנרקבו בחלקם. היכן שפעם היו ביצות ומקווי מים סגורים, כשהתנאים החומציים ומחסור בחמצן מנעו להשלים את פירוקם. הכבול הוא חומצי, ה-pH הטבעי שלו הוא 4.8 - 3.4, בעל CEC גבוה מאוד"
קניתי כמות קטנה של כבול ושל ורמיקוליט.
הספגתי אותו במים וסחטתי אותו עד שהתקבלו גושים של כבול לח ומהודק.







שטפתי גם את הוורמיקוליט:



וכעת להנחת המצע בשכבות:
שכבה ראשונה – פומיס:



שכבה שנייה – ורמיקוליט. הקלקרים בהיקף נועדו למנוע מצב שבו רואים את כל השכבות מהצד,
בסוף התהליך הם יישלפו וחומר מהשכבה העליונה יגלוש וימלא את הנפח שהם תפסו

שכבה שלישית – כבול



שכבה רביעית – אקווה בייסיס

שכבה חמישית- מצע עליון תוצרת אלוס ( ELOS) מעורב עם כדוריות אדמה של פלובל ( Fluval Plant Stratum).




בתמונה הזו אפשר לראות שיפוע כלפי החזית

עומק המצע כ-7.5 ס"מ

רציתי להכניס ענף גדול לאקווריום, והחלטתי לחפש ענף כזה ול להכין אותו בעצמי.
בהתחלה אספתי כמה שורשים של עץ הדר מפרדס שנעקר

בשלב השני הכנתי חבית לבישול של העצים כדי להוציא מהם את כל הצבע ורעלים אם יש.
על החבית חיברתי טרמוקפל וגוף חימום מבודד מהמים

אזהרה

התמונות הבאות קשות-חשמל זה מסוכן, התהליך חובבני ומטופש, אל תחזרו / תעשו את זה בבית או בכל מקום אחר...
גוף החימום חובר לטיימר והופעל למשך שלוש שעות ביום למשך כשבועיים-שלושה.
המים הוחלפו פעמיים בשבוע, בסוף התהליך הם היו כמעט בלי צבע.לא קילפתי את הקליפות לא הקפאתי את הגזעים ולא השתמשתי במלח.









שורשים של עץ הדר.

מאוחר יותר מצאתי גזע של גפן הוא נראה לי יותר "בעל אופי" אז זנחתי את השורשים של ההדר:




בהמשך השתמשתי באותו גוף חימום לבישול של חלוקי נחל שחורים לעיצוב, החימום נועד לבצע מעין חיטוי לאבן:

הרעיון הכללי היה להניח את הגזע על גבי האבנים כך שיראה כמו שורש שמתפתל בין האבנים וסביבו צומחים צמחים.

בשלב זה חזרתי לאקווריום הישן שהצמחים בו לא נגזמו תקופה ארוכה וגדלו פרא:

רוב הצמחים הועברו לאקווריום החדש וזה מתמלא במי אוסמוזה לאיטו.

בכדי לשמור על לחות,כך שהצמחים לא יתייבשו עד שהאקווריום יתמלא חיברתי לטיימר מרסס עם מכל מלא במים שירסס 5 דקות בכל שעה.

המים הפכו לחלביים,רק לאחר שבועיים המים חזרו להיות צלולים שוב.



זהו, התחלנו סייקל בשעה טובה.
כדי להכניס בקטריות למערכת השתמשתי במוצר של ברייטוול בשם
7 MicrōBacter
את הדגים הכנסתי רק אחרי שבועיים (עפ"י עצתו של היבואן)




התחלתי לנתר את המים עם ערכות בדיקה:



הערכים שאליהם אני שואף להגיע מוזכרים במאמר המעולה של שי פרטיג על "שיטות דישון באקווריום היי-טק".
חלק לא מבוטל מהחובבים לא משתמש בערכות בדיקה אלא מדשן " לפי העין",
אני לא כזה מומחה אז אני מודד זו הדרך הבטוחה יותר- כך אני לפחות חושב.
את תוצאות הבדיקה אני רושם בקובץ אקסל בערך אחת לשבוע תוך נסיון להתכנס לערכים הרצויים.

מצאתי ערכת בדיקה למים מתוקים עבור ברזל תוצרת JBL



ערכות בדיקה למים מתוקים עבור אשלגן מגנזיום וסידן לא מצאתי, ליתר דיוק יש ערכות למגנזיום וסידן למים מלוחים אך לא הצלחתי לעבוד איתן במים מתוקים, את הערכה של הסידן הצלחתי לבסוף להפעיל כשאני ממלא 20 CC מים במקום 5 כפי שמומלץ ואז כל טיפה מסמלת 5 PPM של סידן, את המגנזיום אני מחשב לפי הנוסחה שמופיעה במאמר הזה, זה דורש לדעת את רמת הסידן ואת הקושיות-GH
לאחר כשבוע הגיע הזמן לחבר את מערכת החלפת המים.
מערכת הריקון מבוססת על ברז חשמלי שמפנה את המים שיוצאים מהפילטר אל צינור האובר פלאו היורד מהאקווריום ויוצא מהבית אל הגינה. הברז מופעל על ידי טיימר כך שהריקון אוטומטי לגמרי.
מערכת פיצוי המים היא למעשה מערכת האוסמוזה ,שהוספתי לה ברז חשמלי המופעל על ידי טיימר.

בכדי לשמור שלא תיווצר הצפה עקב זמן מילוי ארוך מדי,יש את האובר פלאו שיורד כאמור עם צינור לגינה.
את גובה מפלס המים באקווריום קובע האובר פלאו. בכדי לכוון בדיוק את גובה המפלס רציתי להוסיף ברז,שפתיחה שלו תוריד את המפלס וסגירה חלקית שלו תעלה את המפלס (סגירתו המלאה תיצור הצפה...) אך לא מצאתי ברז מהסוג המתאים,ולא היו לי את כל רכיבי הצנרת, מה גם שהאקווריום כבר היה מלא במים. די, כאן אני כבר צריך עזרה, חשבתי ונזכרתי בשיחה מעניינת שהיתה לי עם נטיף בחנייה מול פרשריף.
בשלב זה קראתי לו לעזרה – אחת ההחלטות היותר טובות שלקחתי בפרויקט הזה ,נטיף הגיע, נמרץ, יעיל וזריז ,שאב את המים (כ-500 ליטר!) צ'יק צ'ק.
הזיז האקווריום וכבר התחיל להרכיב את אביזרי הצנרת עוד לפני שחזרתי מהמטבח עם הקפה:

בדיקת פילוס אורך ורוחב

דישון
בשלב זה האקווריום בסייקל אבל כבר רץ מבחינת צריכת דשן. אולם מכיוון שנפח המים גדול יחסית למה שהייתי רגיל, והתאורה החזקה גרמו לצריכת דשן מהירה במיוחד, החלטתי לנסות להכין דשנים לבד. אוכל להמליץ על מאמרים שהם לא פחות ממאמרי חובה לדעתי למי שמעונין להכין דשן לבד, והנה כמה מהם:

1.שיטות דישון באקווריום היי-טק.

2. הכנת דשן וחישובים סטויכיומטרים .

3. ברזל מדמם, BLODDY IRON הכנות והצעות .



לאחר שקראתי את כל המאמרים אלו ונוספים , הזמנתי את כל החומרים המוזכרים במאמרים.
כמויות המינימום להזמנה הן כאלו שיספיקו לחובב הממוצע לתקופה ארוכה מאוד (אני מתכוון להרבה שנים).




מאקרו-אלמנטים:
הכנת המאקרו-אלמנטים מתוארת במאמר על שיטות הדישון. באופן כללי אפשר לומר שכשמדובר על המסת אבקות במים צריך לדייק – לא יותר מזה, שיטות המינון מתוארות נהדר. כך גם לגבי "אבקת הדיסקוסים", רק ששם מערבבים אבקות והתוצר הוא אבקה ולא תמיסה.
כלי עזר טוב הוא מחשבון דישון.
מיקרו-אלמנטים:
מי שמשתמש ב-100% מי אוסמוזה צריך להוסיף גם מיקרו-אלמנטים שדרך הכנתם אינה מתוארת במאמרים הנ"ל.
הסיבה היא שאלו אבקות רעילות שלא כדאי להתעסק איתן.
אבל הפתרון פשוט, מזמינים מחנות ברשת מוצר שנקרא Plantex CSM + Boron ומקבלים בדואר:



דרך ההכנה והשימוש מוזכרת במאמר שיטות דישון באקווריום היי-טק.

א. מיהול-יש ליצור תמיסה, לערבב 23.81 גרם של אבקת מיקרו אלמנטים (Plantex CSM + Boron) ב-500 מיליליטר של מי אוסמוזה.
ב. המינון: לכל גלון 0.1 מ"ל של התמיסה (גלון = 3.78 ליטר), אקווריום של 50 גלון = 189.27 ליטר.
לדוגמה: לאקווריום של 50 גלון0.1 x 50 = 5 מיליליטר מהתמיסה בכל יום.
אצלי על 500 ליטר = 132 גלון אני נותן 13 מיליליטר ליום.
הכנת הברזל
לגבי הכנת הברזל יש לקרוא את המאמר ברזל מדמם, BLODDY IRON הכנות והצעות .
להלן כמה תמונות מתהליך ההכנה (כמובן שאני מאוד לא ממליץ להכין תמיסה על סמך תמונות).

רשימת חומרים:

125 גרם ברזל גלוקונאט
100 גרם ברזל כלאט
2 ליטר מי אוסמוזה
15 מיליליטר חומצת מלח (שזאת גם החומצה הכלורית המוזכרת במקום אחר במאמר)
1.5 גרם ויטמין C
1 ליטר מי כבול מסוננים.


1. "חממו את 2 הליטר מי אוסמוזה ל חום נעים".
אני שפכתי לקערה מים רותחים מהקומקום והכנסתי אליה את הבקבוקים.
שיטת חימום זו איפשרה לי לעבוד מחוץ למטבח, שנאמר "שומר נפשו ירחק":

2. המיסו את הברזל גלוקונט:

3. הוסיפו בזהירות את החומצה:



4. הוסיפו את הוויטמין C, 1,500 מיליגרם,מכיוון שלא היה לי ויטמין בכדור אלא באבקה והמשקל שלי לא מספיק מדויק לשקילה של 1.5 גרם, הכנתי תמיסה של 10 גרם עם 200 מיליליטר מי אוסמוזה והוספתי 30 מיליליטר מהתערובת לתמיסה.

5. הכנה של מי כבול-סינון מי אוסמוזה שכבול הושרה בהם למשך 24 שעות, אני חזרתי על הסינון הזה כמה פעמים:

שקילה. שימו לב לשינוי הגוון של התמיסה מהשלב הקודם:




6. הוספת אבקת ברזל כלאט:

7. העברה לכלים בצבע שחור כנגד האור.

עברו כמה שבועות והחלטתי לעשות ארגון מחדש של הצמחייה באקווריום



 עקירה של מהירי הגדילה והוצאה של חלק מהאבנים:




לאחר השתילה מחדש




 

לאחר שלושה שבועות



האקווריום עדיין לא מעוצב ממש אבל זה בדרך.

מקווה שנהניתם

אלי קדר