פורטל אקווה פורומים מגזין אקווה AquaDex
מאמר מקורי

הכנת דשן וחישובים סטויכיומטרים

תחזיקו חזק, אבל חזק, מאוד חזק, קחו את הנשימה הכי עמוקה שלקחתם מאז שהתחלתם לגדל דגים, אתם הולכים לקרוא מאמר שהוא המקיף, היעיל, והאכותי ביותר שנכתב בנושא, פרי מקלדתו של מגדל דגים מוכשר וביולוג מדופלם בדמות Elmi.

מגדלי הצמחייה, אל תישארו אדישים למאמר הזה, תדפיסו אותו, נסו אותו ותהנו מצמחייה משגשגת

ובנימה אישית, כאדם שעברו תחת ידיו מאות מאמרים!!! אני גאה באופן מיוחד להגיש לכם את המאמר הזה:

הכנת דשן וחישובים סטויכיומטרים





קודם כל ניפתח בכמה אזהרות, המאמר הנ"ל לא הולך להפוך את החובבים לכימאים, אף אחד לא מתיימר להפוך אותם למומחים בנושא.

המאמר הזה מיועד לחובבים מקצועיים בתחום אשר רוצים לסנטז ולהכין את הדשנים לבד.

במאמר הזה לא יהיו תמונות של אק' צמחיה עוצרי נשימה. אלה חישובים חישובים ועוד חישובים, אבל מי שידע, ויפנים לקרוא את המאמר פעם או פעמיים, יזכה בידע אדיר (!)

את המאמר צריכים לקרוא לפחות פעמיים אם לא יותר. מומלץ להדפיס את המאמר ולקרוא אותו בד בבד עם הפניות למאמרים נוספים, או חומר עזר נוסף (כמו תוכנות או מחשבונים שיוצגו בהמשך).



ידע מוקדם הכרחי:

עבודה עם ערכות בדיקה

הבנה של מרכיבי הדשן

עבודה עם מי אוסמוזה

היגיון בריא

המאמר מיועד לחברי הקטגוריה המחזיקים אק' צמחיה HIGH TEC, עם מערכת CO2 מקצועית.



למה בכלל להכין דשנים לבד? ולא לקנות אותם מוכנים מראש?

השיקול הראשון כמו כל דבר בעולמינו הוא המחיר, קניית חומרי המוצא והכנת הדשן לבד יכולה לחסוך מאות רבות של שקלים, בודאי ובודאי במקרים של אק' צמחיה בנפחים גדולים שצורכים הרבה מאוד דשן (כך אני הגעתי אל הנושא).

השיקול השני הוא דיוק.

הכוונה היא כמה להוסיף (בדיוק) מחומר מסויים על מנת להגיע לריכוז מתאים באק' שלי.

בניגוד לרוב הדשנים המגיעים בבקבוק אחד או שניים, במאמר הזה, אנו מבזרים את מרכיבי הדשן בצורה ניפרדת.

כידוע לכל (ואם לא ידוע לכם, זה הזמן לנבור במאגר המידע).

דשן מתחלק ל3 מרכיבים (מסחריים)

יסודות המקרו- NPK (כאשר הN מסמן את החנקות ובמקרה שלנו ניטרט , הP מסמן את הפוספאט, והK מסמן את האשלגן).

מכל חומר אנו זקוקים לריכוז סופי אחר באק' שלנו, ולכן קשה מאוד להגיע בבקבוק אחד לדיוק.

בואו ניתן דוגמה:

באק' שלי יש רק 5PPM של ניטרט, לאחר קריאת המאמר נגיע למצב, שאני יודע בדיוק כמה ml מיליליטר דשן להוסיף על מנת להגביר את רמת הנטרט (ורק אותו!), לרמה של 20ppm האופטימאלית לצמחים.

מאמר זה יפרק לנו את את מרכיבי הNPK לגורמים, כאשר מכל חומר מוצא נכין את הN, P והK

גם לברזל תהיה התיחסות מיוחדת.

מה שלא ניגע במאמר בשלב הזה הוא הכנת יסודות המיקרו, יסודות המיקרו מורכבים יותר, ועדיף לקנות מין המוכן יתרה מכך עבודה עם יסודות המיקרו אשר מצריכות ריכוזיים מזעריים, עולות ממון רב וחלקם רעילות ביותר ואינן מתאימות למסגרת הזו.



עוד כמה אזהרות:

לא משחקים עם החומרים

כמובן שלא בולעים אותם (למרות שרובם דומים למלח שולחן)

עוקבים אחרי הוראות היצרן במקרה של חדירה לעיניים, בליעה או מגע עם העור

בעיקרון רעילות החומרים אשר אנו דנים עילהם במאמר היא נמוכה יחסית.

אבל כללי זהירות הם א-ב של עבודה ואסור להקל ראש כאן





סטוכיומטריה - חישובים בכימיה בסיסית



רגע, רגע, למה לקלל?

בכלל למה צריכים סטויכיומטריה?

חישובים בכימיה היא אבן הבניין הראשונה של מבוא לכימיה, לפי שנירצה להפוך עופרת לזהב, נירצה לדעת מה יוצא מעירבוב החומרים שלנו,

כל כימאי רוצה לדעת בראש ובראשונה מה קורה "בפנים" או כיצד התגובה הכימית מתרחשת.

החלום הרטוב של כל כימאי היא לנסח תגובה.

ניסוח התגובה חשוב מאוד, ולמעשה מייצג, שפה שכל אנשי הכימיה בעולם מבינים.

אחרי ההסבר הפשוט, גם אתם תבינו...

בואו נתחיל בהגדרות היבשות , ונסביר כל צעד



א. משוואה כימית מאוזנת – שיטת רישום לתיאור מקוצר של תהליך כימי. צורת רישום כללית של משוואה כזו מוצגת להלן:



aA + bB → cC + dD



כאשר A ו- B הם חומרי המוצא המכונים מגיבים (Reactants) , C ו-D מכונים תוצרים (Products).

מה זה אומר?

נורא פשוט , בצד שמאל שמים את המגיבים, אלו חומרי המוצא שאני משתמש בהם על מנת ליצור את התגובה, אני מחבר בינהם עם (+), לאחר מכן כותב חץ המופנה ימינה (חץ זה מסמך "יש לנו כאן תגובה כימית בין המגיבים), ובחלק הימני אנחנו כותבים את התוצרים (החומרים שקיבלנו אחרי התגובה) פשוט נכון?!



האותיות הקטנות a,b,c,d מייצגות מספרים הקרויים מקדמים סטויכיומטרים בעזרת מספרים אלה אנו מאזנים את המשוואה ומקיימים את חוק שימור המסה ואת חוק שימור המטען החשמלי.



מה שימור? מי שימור?

בואו נסביר...המקדמים אשר מופיעים באותיות אנגליות קטנות abc מייצגות מספרים, אשר מהווים מקדמים קבועים.

למה צריכים אותם? לא ניכנס להסבר הכבד, רק נבין שיש חוק שימור החומר והמטען, וזה אומר שלא נוצרים לי חומרים יש מאין, ואין לי שינוי של מטען חשמלי יש מאין.

אנו תמיד שומרים על תגובה מאוזנת בין התוצרים למגיבים, ובין המטענים. (לא נצטרך להשתמש באיזון במאמר הזה, אז לא נרחיב על הנושא)







ב.מספר אבוגדרו NA – מספר אטומי הפחמן של האיזוטופ שמכיל גוש פחמן שמסתו היא בדיוק 12 גרם.



NA = 6.022 x 1023 mol-1.





ג. מול – כמות של חומר המכילה מספר אבוגדרו של חלקיקים בסיסיים. לדוגמא:



1 מול נתרן זהו גוש של נתרן המכיל 6.022 x 1023 אטומים של נתרן.



1 מול של מים זה כמות מים המכילה 6.022 x 1023 מולקולות מים (H2O).



מה זה החרטא הזה? בשביל מה צריכים את הקללה הזו הנקראת "מול" , מול הוא פשוט מספר של אטומים, בגלל שהאטומים קטנים מאוד, המספר הזה "מס' אבוגדרו" (ולא אבוקדו) גדול מאוד.

המספר הזה מסייע לי להבין כמה אטומים יש לי מכל מרכיב (לא נעמיק יותר מזה, וגם לא צריכים לדעת יותר מזה למאמר הנ"ל).





ד.מסה מולרית – מסה בגרמים של מול אחד של חומר. הערך המספרי של המסה המולרית שווה למסה האטומית (עבור יסודות אטומריים) או למסה המולקולרית (עבור יסודות מולקולריים ותרכובות) ביחידות של gr/mol. מסה מולרית מסמנים באות M.



KMnO4 + K2O --> MnO + O2



בואו נבין מה זה אומר, ניקח לדוגמה חומר הניקרא KCl או בעיברית אשלגן כלורי (אני משתמש באשלגן לדישון), תירכובת זו מכילה 2 חומרים.



1)אשלגן - המסומן בשפה הכימית באות הגדולה K

2)כלור - המסומן בשפה הכימית באות Cl



למעשה בתרכובת KCl יש לנו אומנם את אותו מספר אטומים של K ושל Cl אבל משקלם שונה לגמרי, תנסו לדמיין כדור פינג-פונג (המייצג אטום שלא שוקל הרבה), מחובר לכדור טניס (על פניו מס' כדורי הטנים = למספר כדורי הפינג-פונג) אולם המשקל של כדור הטניס גדול בהרבה מכדור הפינגפונג- זוהי בדיוק המסה המולארית של החומר.

אחד הדברים שנדגים במאמר הזה הוא לחשב את ה% המשקלי של אטום מתוך תירכובת.

(בלי לחץ נסביר הכל מאוחר יותר).



מלחים - מלח הוא חומר אשר לרוב נמס במיים, כולנו מכירים את מלח הבישול המוכר לנו מכל מטבח בארץ.

כאשר אנו ממיסים מלח במים, האבקה המוצקה מתפרקת למרכיבים שהיא בנוייה מהם.

כל מלח (המלחים שאנו נעסוק איתם במאמר זה בכל מקרה), מתפרקים ממצב מוצק, למצב מומס (במים), ברגע ההמסה המלח מתפרק למרכיביו.

מהם המרכיבים של המלח?

זה תלוי עם איזה מלח אנחנו עובדים....

לדוגמה מלח הבישול (המכונה נתרן כלורי), מתפרק לנתרן וכלור....

רק עוד הסבר קצר למי שרוצה להבין יותר, הנתרן והכלור הם לא אטומים רגילים, אלו הם יונים, יונים אלה טעונים במטען חשמלי, הנתרן טעון חיובית ולכן מסומן ב(+), וכלור טעון שלילית ולכן מסומן ב(-). במצב מוצק של המלח ה+ מאזן את - ולכן האטומים ניצמדים זה לזה ונוצר הצמח המוצק.

המים, ממסים את החומר ומפרקים את "הסריג הקשיח" ליונים חופשיים שעטופים במיים, ושוחים להם בססבה בתמיסה שלנו






חישובי מהולים של תמיסות דישון :



אשלגן הנטרט – KNO3







החומר הזה משמש לנו על מנת להפיק את הניטרט אשר משמש את הצמחים לבניית החלבונים (אבני הבניין של הצמח). חוסר בחנקן ניראה לעיתים בהצהבה חלקית של העלה, נשירה של עלים "בריאים", והגרוע מכל היא התפשטות הציאנו בקטריה אשר רק מחכה שערכי הניטרט יתאפסו.

ערך הניטרט המומלץ הינו 20-30PPM, לא לרדת מערך של 10PPM, ובשום אופן לא לעלות מעל 35PPM, עודפי ניטרט יעצרו רבייה ויגרמו נזק מצטבר לדגים (כלומר גם אם אתם מחזיקים אק' כמה חודשים בריכוז מפחיד של 50PPM וניראה שהכל בסדר - זה לא בסדר !)



ניסוח התגובה:



KNO3(s) --> K+ (aq) + NO3- (aq



סתם כדי לסבר ולהסביר סימן הS מעיד על מצב מוצק של החומר (יענו solid), הaq מסמן aqua, לא, לא העמותה - אלה שהיון מומס במים....



m=1kg מסה משקלית של חומר המוצא (במילים אחרות אני קונה שקית של קילו).

M=106 מסה מולרית של KNO3- את המסה המולרית ניתן לחשב מהתבוננות בטבלה המחזורית וסכימה של המסה של כל האטומים הקש למעבר לטבלה המחזורית (אני כבר הקלתי עליכם ועשיתי את העבודה השחורה)

M=62 מסה מולרית של מרכיב הנטרט (NO3) בחומר



כלומר 58% של החומר3 KNO הינם של NO3 אשר דרושים לדישון

חישובי מהולים:



1 ק"ג שלKNO3 הם בפועל 580gr של NO3 (היות והוא מהווה 58% ממנו).

ברצוני למהול את ה580gr ב 4 ליטר מים לקבלת התמיסה הבאה:



580 gr 4lt = 145 gr/lt (כמה גרם יש בכל ליטר).



145 gr/l = 145mg/ml (שינוי יחידות על מנת לעבור למונחי mg/ml).

כלומר יש לנו 145 מיליגרם של החומר בכל 1ml של תמיסה.



תמיסה זו נמהלת במי האק' ומעלה את ריכוז הNO3 הכללי.

באק' שלי יש 800 ליטר כלומר 145ml/800 = 0.18 (בערך 0.2PPM)

כל 1 ml של תמיסה יעלה לנו את ריכוז הNO3 במערכת של 800 ליטר ב0.2 PPM

חשבו את עלית הריכוז באק' שלכם....



במהול ל3000 מילילטר נקבל שכל 1ml מעלה לנו ב800 ליטר 0.26 PPM



בדרך כלל נרצה להעלות פעם בשבוע 10PPM כלומר 40ml.



אשלגן מונו פוספט – KH2PO4

התגובה:



KH2PO4 (s) --> K+ (aq) + PO4- (aq



(בתגובה נוצר יון חומצי נוסף שלא ניכנס אליו במסגרת הנ"ל).



m=0.5kg מסה משקלית של חומר המוצא.

M=136 מסה מולרית של KH2PO4

M=95 מסה מולרית של מרכיב הפוספט (PO4) בחומר



כלומר% 70 של החומר KH2PO4 הינם של PO4 אשר דרושים לדישון

חישובי מהולים:



0.5 ק"ג של KH2PO4 הם בפועל 350gr של PO4 (היות והוא מהווה %70 ממנו).

ברצוני למהול את ה gr 350 ב 4 ליטר מים לקבלת התמיסה הבאה:



350 gr 4lt = 87.5 gr/lt (כמה גרם יש בכל ליטר).



87.5gr/l = 87.5mg/ml (שינוי יחידות על מנת לעבור למונחי mg/ml).

כלומר יש לנו 145 מיליגרם של החומר בכל 1ml של תמיסה.



תמיסה זו נמהלת במי האק' ומעלה את ריכוז ה PO4 הכללי.

באק' שלנו יש 800 ליטר כלומר 87.5ml/800 = 0.18 (בערך 0.1PPM)

כל 1 ml של תמיסה יעלה לנו את ריכוז ה PO4 במערכת של 800 ליטר ב0.1 PPM

(רמה נדרשת היא 0.5 לערך, כלומר 5ml לערך).







אשלגן כלורי –KCl

אשלגן כלורי - שימו לב שבדרך כלל לא מדברים על אשלגן. לרוב לא קיים חוסר ממנו, היות והחומר אשלגן ניטרט די דאג לנו ליון האשלגן החשוב.

לעיתים (ואין ערכת בדיקה לזה), ניתן לזהות אצל הצמחים חוסר באשלגן.

במקרה הזה נירצה לתת אשלגן "נקי" ללא תוספת ניטרט (שיכולה להיות מסוכנת)

התגובה:



KCl (s) --> K+ (aq) + Cl- (aq







m=1kg מסה משקלית של חומר המוצא.

M74.4 =מסה מולרית של KCl

M39 =מסה מולרית של מרכיב האשלגן (K) בחומר.

כלומר 52.4% של החומר KCl הינם של K (אשלגן) אשר דרושים לדישון

חישובי מהולים:



1 ק"ג של KCl הם בפועל 524gr של K (היות והוא מהווה 52.4% ממנו).

ברצוני למהול את ה gr 524 ב 2 ליטר מים לקבלת התמיסה הבאה:



524 gr4lt = 131 gr/l (כמה גרם יש בכל ליטר).



131 gr/l = 131/ml (שינוי יחידות על מנת לעבור למונחי mg/ml).

כלומר יש לנו 131 מיליגרם של החומר בכל 1ml של תמיסה.

תמיסה זו נמהלת במי האק' ומעלה את ריכוז הK הכללי.

באק' שלנו יש 800 ליטר כלומר 131ml/800 = 0.18 בערך 0.16PPM

כל 1 ml של תמיסה יעלה לנו את ריכוז הK במערכת של 800 ליטר ב0.16 PPM

(רמה נדרשת היא 20 לערך, כלומר 100ml לערך).

במהול ל3000 ליטר נקבל שכל 1ml מעלה לנו ב800 ליטר 0.21 PPM.

בעיקרון קשה להגיע למינון "מקסימום" של אשלגן במצב שיגרם נזק, אבל מומלץ לא לעבור את ה30PPM





ברזל גלוקונאט Ferrous gluconate



C12H22FeO14 • 2H2O






התגובה:

החומר הזה הוא קצת יותר מורכב ממלח רגיל, מדובר על קומפלקס אשר יון הברזל(במרכז המולקולה) מחזיק משתי קצותיו את הגלוקונאט (בסך הכול שם אחר לחומצת גלוקוז).

לצמח קל מאוד לספוח את הקומפלקס עצמו על מנת להשתמש ביון הברזל החשוב לו לצורכי גדילה.

מבנה הקומפלקס גם שומר את היון הזה במצב של ++ (מצב הרצוי לצמח).







מדוע דווקא בחרתי להדגים את החישוב עם החומר הנ"ל, ישנם חומרים נוספים אשר יכולים לספק ברזל לצמחים. על מנת להבין לעומק את היתרון בחומר הזה מול חומרים אחרים (כמו ברזל-EDTA).

אני ממליץ לקרוא את דבריו של Gregory Morin, Ph.D., המדען הראשי של חברת SeaChem שנמצאים בפרוט כאן:

http://fins.actwin.com/aquatic-plant.../msg00474.html

http://www.thekrib.com/Plants/Fertilizer/gluconate.html



m=1kg מסה משקלית של חומר המוצא.

M=444 מסה מולרית של C12H22FeO14

M=55.8 מסה מולרית של מרכיב הברזל (Fe) בחומר.



כלומר 12.5% של החומר ברזל גלוקונאט הינם שלFe אשר דרושים לדישון

חישובי מהולים:

חומר המוצא מגיע בקופסאות של 500gr אשר מתוכם רק 11.5% הם ברזל נקי.

כלומר בפועל החומר הפעיל הוא gr 43.5



ברצוני למהול את 43.5gr ב 4 ליטר מים לקבלת התמיסה הבאה:



43.5 gr4lt = 10.875 gr/l (כמה גרם יש בכל ליטר).



10.875gr/l = 10.875mg/ml (שינוי יחידות על מנת לעבור למונחי mg/ml).

כלומר יש לנו 10.875 מיליגרם של החומר בכל 1ml של תמיסה.

תמיסה זו נמהלת במי האק' ומעלה את ריכוז הברזל הכללי.

באק' שלנו יש 800 ליטר כלומר 10.875ml/800 = 0.18 בערך 0.013 PPM

כל 1 ml של תמיסה יעלה לנו את ריכוז הברזל במערכת של 800 ליטר 0.013 PPM

(רמה נדרשת היא 0.12 לערך, כלומר 10ml לערך).

במיהול ל3000 ליטר נקבל שכל 1ml מעלה לנו ב800 ליטר 0.018 PPM

(תוספת של 6.5ml).







עכשיו אחרי שעיניתי אותכם עם חישובי מיהול, האינטרנט עשה לנו יופי של עבודה קלה.



ניתן להוריד תוכנה קלילה אשר מחשבת הכל לבד...

רק להזין את משקל חומר המוצא, נפח האק', היא כבר תחשב הכל לבד,

ניתן להוסיף חומר יבש, ניתן לשנות מיהולים, והכי חשוב התוכנה גם שולטת על הגבלות מיסוסים

מה הם הגבלות מיהולים?

בלי להכנס לכימיה מורכבת נסביר, שיש "גבול" כמה חומר ניתן להמיס במיים, הרי לא ניתן לקחת 10 קילו סוכר ולהמיס במיים נכון?

למעשה לכל חומר יש קבוע מסיסות אשר אומר לנו כמה ממנו ניתן להמיס במיים. בעיקרון אנו עובדים עם חומרים קלי תמס, אבל בהחלט יש הגבלה במיסוס המון חומר עם כמות קטנה של מים.

ולכן אם עלתה השאלה מדוע בחישובים בחרתי למהול בחומר 1 ב4 ליטר מים, או השתמשתי רק בחצי קילו חומר (ולא קילו שלם) הרי זו התשובה.

יתרה מזו בעזרת התוכנה ניתן בהחלט גם לשלוט על כמות המים הממיסה את החומר ואז לחשב סכום פחות או יותר "עגול" כמה מכיל כל 1ml של תמיסה....



הקש כאן להורדת התוכנה



יש גם גירסת WEB למחשבון הזה (גירסה זו מנוונת יותר מהתוכנה). ולכן אני ממליץ לעבוד איתה רק בשימוש מוגבל על מנת לחשב כמה חומר מוצא אנו צריכים לקנות....

UDI תרגם לנו את המחשבון ושם אותו בחלק המחשבונים של האתר (ובעיברית), על מנת להקל ככל האפשר על השימוש בלי להסתבך בחישובים מסובכים.

הקש כאן למחשבון בעברית



ניגשים להכנה בפועל:

מהרגע שהשגנו את חומרי המוצא, נכין סביבת עבודה נוחה, שולחן נקי עם נורה יהיה יופי-טופי.

משקל ביתי עם דיוק של גרמים מספיק טוב לנו לטובת שקילה של חומרי המוצא(למרות שבתוכנה יש אופציה של מדידה עם "כפיות" דיר בלאק להשתמש בה, ביחוד כאשר אנחנו עובדים עם חומר המוצא ליצירת פוספט).

אנו נכין מראש כלי קיבול (כמו בקבוקים) על מנת להכין את הדשן עצמו.

משפך יעזור לנו מאוד להכניס את האבקה (המלח) לתוך הבקבוק, ואחרי כן למזוג את המיים למיהול שחישבנו קודם לכן. (תמיד שופכים את המיים על המלח ולא הפוך).

המיים - כמובן יהיו מי אוסמוזה הפוכה, אין לנו רצון להתחיל לדחוף חומרים אחרים (ולא רצויים לתמיסות שלנו, לכן עבודה עם מי אוסמוזה היא בגדר חובה.

העירבוב הוא קריטי- ודאו שהבקבוק סגור היטב ונערו היטב היטב, לא אמורים להשאר משקעים.

אם נותרו משקעים זה אומר במקרה הרע - שלא הכנתם מיהול מתאים ויש יותר מידי חומר מוצק על מעט מידי מלח - זכרו לעבוד עם התוכנה אשר אומרת לכם את נפחי המינימום למיהולים(!)

במקרה הטוב פשוט לא עירבבתם מספיק...

אם לאחר כמה שבועות נוצר משקע, לא נורא, רק לתת ניעור לפני מתן הדשן.

את הדשן נוח מאוד לתת עם מזרק (היות ויש עליו שנתות של ml).

חובה לעבוד עם ערכות בדיקה של ניטרט, ושל פוספט.

זיכרו עודף ניטרט יכול בהחלט להזיק לדגי הנוי (הרי אנו נוהגים להפטר ממנו בהחלפות המים השיגרתיות, כאן אנו עושים את הפעולה ההפוכה ולמעשה מכניסים ממנו אל תוך המערכת).

תמיד יש לנטר את ערכי הנטרט והפוספט לפני הכנסת המרכיבים האלה למערכת, לאחר מספר שבועות תוכלו "להרגיש את המערכת" או במילים אחרות לדעת כמה הצמחים צורכים, ואז הדישון יהפוך להיות "חלק" יותר. בכל מקרה זה לא מוריד מהחובה לבדוק ערכים (!).



חומר רקע ועיון נוסף:

רמת ניטרט מומלצת באק' צמחיה - 15-25PPM

רמת פוספאט מומלצת באק' צמחיה - 0.1-0.8PPM

רמת ברזל מומלצת באק' צמחיה - 0.1PPM (קשה למדוד רמה זו, בדרך כלל אנו משיגים אותה על ידי התבוננות בצמחים).

רמת אשלגן מומלצת - 20PPM קשה למדוד רמה זו, בדרך כלל אנו משיגים אותה על ידי התבוננות בצמחים).







http://www.csd.net/~cgadd/aqua/art_p...osage_calc.htm



גיליונות MSDS של החומרים הכימים הנ"ל- כאשר מדברים על חומרים כימים מן הראוי להציג את דפי הסיכונים ותכונות החומרים הנ"ל



POTASSIUM NITRATE

MSDS אשלגן הניטרט





אשלגן כלוריד

POTASSIUM CHLORIDE -KCL


POTASSIUM CHLORIDE





Potassium Phosphate Monobasic

Potassium Phosphate Monobasic



ברזל גלוקונאט

ferrous gluconate hydrate


ferrous gluconate hydrate



ניספח I -

כמה שאלות ותשובות:

כיצד ניתן לקנות את חומרי המוצא לדשנים הנ"ל?

ובכן את החומרים ניתן לקנות בכל חנות אשר מוכרת כימיקאלים (צאו לשיטוט קטן באינטרנט).

החומרים הדרושים לנו הינם חומרים בדרגת ניקיון אנליטי (ולא חלילה רמת ניקיון פחותה יותר כגון רמה "חקלאית").



האם לאדם פרטי מותר בכלל לקנות את הכימיקאלים הללו?

בהחלט, לשימוש עצמי , כאשר השימוש הוא יצור דשנים לאק' צמחיה, הנה הרחבה קלה (סייע לי כאן ידיד ורעי יחיאל קופרמן- תודה מראש).



בעקבות בקשה של כפיר (להלן elminister) פניתי לד"ר אליהו נוב הממונה על בטיחות חומרים מסוכנים של אוניברסיטת בר אילן.

הוא נשאל בצורה ישירה לגבי מכירה של החומרים KNO3 ,KCL,NAH2PO4,ברזל קלאט וברזל גלוקונאט לאזרחים(OTC, לא בעלי רקע במדעים).

הוא ענה שמבחינת הלקוח אין שום בעיה לרכוש וגם משתלות רבות מוכרות תצורות אי אלו ואחרות של חומרים אלו כדשנים.

אמנם קיימת האפשרות למוכר לא למכור חומר כזה או כל כימיקל אחר לפי שיקול דעתו. במידה והמוכר נוכח בדעתו שהקונה אינו אחראי לטפל בחומר הרעיל בצורה אחראית או שמטרת החומר אינה למטרה שלשמה הוא נרכש רשאי המוכר לסרב למכור את החומרים הללו.

לגבי דשנים המכילים יסודות קורט מסוג מתכות כבדות יש מגבלות חמורות מאד שכן חומרים אלו מסוכנים לאדם ולסביבתו.



במילים אחרות ניתן בהחלט לפנות לחברות, לקבל הצעות מחיר, לפרט למה מיועדים החומרים.

לא צריכה להיות כל בעיה



מה המחירים המשוערים של חומרי המוצא?

את המחירים הנ"ל הבאנו רק כדוגמה, כמובן שאין ברצונינו להמליץ על ספק כזה או אחר, את זה אנחנו כבר משאירים לכם.

את החברה הנ"ל דגמנו בדרך פ"ת (שמה לוי לבל)



21 ק"ג K2HPO4 אנליטי 160 שקל

1 ק"ג KNO3 אנליטי 150 שקל

1/2 קילו ברזל גלוקונאט 264 שקל

1 ק"ג KCL יעלה כ94.5 שקל



אח שלי, אפשר לקבל דוגמה בפועל איך החובב יכול לרתום את הידע המוצג?

בהחלט, בואו ניקח אק' צמחיה של חובב טיפוסי.

ניקח את חברינו עופר אשר מחזיק אק' צמחיה HIGH TEC עם תאורה שנושקת ל1WATT לליטר. CO2 ברמות של 30PPM.

עופר מעוניין להכין דשנים לאק' הצמחיה שלו.

ראשית חוכמה עופר לוקח מדידות של ניטרט (מקבל ערך של5PPM), ושל פוספאט (מקבל ערך של 0.2PPM).

עופר רוכש את חומרי המוצא לאחר השוואת מחירים ומוצא את הספק הזול והקרוב אליו.

לאחר מכן עופר פתוח את המחשבון ומחשב את מיהולי הדשן שיש לו

כאן:

ניקח לדוגמה את הניטרט, עופר קונה 1 ק"ג של החומר KNO3, ורוצה למהול אותם ב4 ליטר מי אוסמוזה.

הוא מזין במחשבון שלנו את הפארמטרים

KNO3

1000 גרם, למיהול של 4000ML, לנפח מים של 300 ליטר

עופר מקבל חיש ומהר כי 4 הליטר של התמיסה שהכין מעלה 0.51 PPM ניטרט על כל 1ML של תמיסה שהוא מוסיף לאק'. על מנת להעלות את הרמה ל20PPM עופר מוסיף 30PPM של דשן

(אם כל 1ML מעלה לנו 0.5PPM ניטרט, הרי ש30ML יעלו לנו 15PPM, יחד עם ה5PPM שכבר יש במערכת נגיע לערך הניכסף של 20PPM)

מדיד שבוע, לוקח עופר בדיקת ניטרט ורואה את התצרוכת של האק' שלו, ומשלים על פי החישוב הקליל הנ"ל...



הבא ניקח חובב אחר "מסובך יותר"

לטוביה יש אק' של 1000 ליטר (חבל על הזמן איזה גודל).

אין לו ממש כוחות להתעסק עם מיהולים, נפח המיים העצום שלו גורר מתן כמויות עצומות של דשן.

טוביה פותח את התוכנה (לא את המחשבון שדנו בו קודם), ורואה כיכל כפית של החומר KNO3 (אבקה) יעלה את 3.43 ppm Nitrate, הוא מייד משלים את החסר בכפיות.....

לגבי פוספט - גם את הערך הזה מעויניין החובב טוביה להעלות, אולם הוא זוכר את מילות האזהרה במאמר כי פוספט נידרש בכמויות זעירות ולכן הוא מעדיף להכין תמיסה מהולה בכדי לבטל כל אפשרות של חוסר דיוק.

את הפוספאט טוביה קנה בחפיסה של 500 גרם, הוא מוהל את האבקה 3500 מיליליטר מיים.

התמיסה מעלה 0.1PPM על כל 1ML תמיסה שטוביה שם.

10ML יעלו את הפוספט לרמה חביבה של 1PPM ובא לציון גואל.



תגיות