צילום מוצלח של דגים באקווריום

בנוסף על וויסות כמות האור הנכנסת אל המצלמה, לצמצם חשיבות רבה גם בקביעת עומק השדה של התמונה הסופית. עומק שדה (DOF – Depth Of Field) - הוא אותו איזור במרחב המצולם שיראה חד וברור בתמונה. האזורים בתמונה שמחוץ לתחום זה, יראו מטושטשים וחסרי פרטים.

2. התריס – SHUTTER
התריס הוא סגר מכאני בגוף המצלמה שנמצא בין החיישן לעדשה. גם התריס מאפשר את וויסות כמות האור הנופלת על החיישן. מהירות התריס קובעת את משך הזמן שבו יהיה החיישן חשוף לאור, והיא נמדדת בחלקי שניות או בשניות שלמות. כשהתריס פתוח לזמן ארוך יותר, מגיע יותר אור לחיישן ולהיפך.

לדוגמא למהירויות תריס:
1/250 ש'
1/500 ש'
1/1000 ש'
1/2000 ש'

מהירות תריס של 1/250 שניה איטית פי שתיים מ 1/500 שניה. לפיכך, מהירות זו תאפשר הגעת עד פי שתיים יותר אור לחיישן.

3. רגישות – ISO
בעולם האנלוגי של 'פעם' ערך זה היה נקבע לפי הפילם שבו השתמשו.

כיום, בעולם הדיגיטלי, ISO הוא ההגבר של החיישן.
בעזרתו ניתן לשנות את רגישותו של החיישן ותגובתו לאור שמגיע אליו.
לחיישן ערך רגישות בסיסי נתון, וכל העלאה של ערך זה היא בעצם הגברה דיגיטאלית של האות הנקלט על ידו.
ערכי ה-ISO במצלמות המודרניות מבטאים שינויים המשפיעים על כמות האור הנקלטת בחיישן וערכיהם הם לדוגמא: 100, 200 ,400 ,800 ,1600.
ההבדל בין ISO של 100 לכזה של 200 הוא שב-ISO 200 החיישן רגיש פי שתיים יותר ובאופן מעשי תהיה פי 2 יותר חשיפה.
מאחר וה-ISO הוא בעצם הגברה דיגיטאלית של האות (הסיגנל) המשמעות היא שגם "הרעש" בתמונה מוגבר וככול שנשתמש ב-ISO גבוה יותר כך יוגבר גם הרעש בתמונה והיא תכיל יותר רעשים (כלומר יותר "לכלוך").

לכן אחד החסרונות העיקריים השימוש ב-ISO גבוה הוא הרבה רעש שיתבטא בגירעון על גבי התמונה ויפגום בחלקות שלה ובפרטים שבה.

עכשיו נחזור לפרמטרים של החשיפה וננסה להדגים את הקשר ביניהם באמצעות דוגמא קצרה:
נניח שכמות החשיפה שקיבלתי הייתה מאוזנת ומספיקה לפי הפרמטרים הבאים - צמצם 8, מהירות תריס 1/500 ש' ו-ISO 400.

כעת, אנו מעוניינים לצלם עם פחות רעשים בתמונה ומבלי לפגום ברמת החשיפה לאור.

החלטנו להוריד את הרגישות ל-ISO 200.
הורדת הרגישות ל-200 משמעותה חיישן פחות רגיש פי שתיים כלומר סה"כ החשיפה שתתקבל תהיה נמוכה יותר ובכדי לשמור על אותה חשיפה נצטרך ל"הרוויח" את פיצוי החשיפה הזה במקום אחר.
אם נפתח את הצמצם בסטופ שלם מ-8 ל-5.6 נרוויח פי שתיים אור וכך נפצה על הקטנת הרגישות. אופציה נוספת היא להקטין את מהירות התריס בסטופ שלם מ-1/500 ל-1/250 ובכך שוב נרוויח פי שתיים אור.

לסיכום - באמצעות "משחק" עם הפרמטרים השונים ניתן להגיע לאותו ערך החשיפה אבל בכל אופציה ה"תשלום" יתבטא בצורה שונה והתוצאה הסופית תהיה שונה.

לדוגמא - כל האפשרויות הבאות מתארות את אותה רמת חשיפה:
צמצם 8, מהירות תריס 1/500, ISO 400 - "התשלום" יתבטא בהגבר הרעש (ביחס לדוגמאות האחרות).
צמצם 5.6, מהירות תריס 1/500, ISO 200 - "התשלום" יתבטא בעומק שדה קטן יותר וקושי גדול יותר להגיע לפוקוס על האובייקט.
צמצם 8, מהירות תריס 1/250, ISO 200 - "התשלום" יתבטא במהירות תריס נמוכה יותר וסיכוי גבוה יותר שהתמונה תצא מרוחה/לא בפוקוס.

האתגרים והבעיות המתעוררות בצילום דגים באקווריום

אז אחרי שהבנו מה הם הפרמטרים שקובעים את איכות החשיפה בחיישן וכיצד אנחנו יכולים לשלוט עליהם על מנת שנקבל את החשיפות הרצויות לנו בתנאי תאורה שונים, נכנס ליישום שלה באקווריום.

לכל אקווריום יש את התאורה שהותאמה לו בהתאם לצרכים הבסיסים של המערכת - לחלקם התאורה חזקה, לחלקם עמומה, לחלקם תאורה בגוון אור יום, באחרים גוון קר ובחלקם משחק של מספר גוונים להבלטת צבעי הדגים (כדוגמת כחול, אדום, ירוק או שילובים שלהם ב-RGB).
בנוסף בחלק מהאקווריומים המצע הוא בהיר ובוהק כתגובה לתאורה של האקווריום ובחלק המצע כהה מה ש-"בולע" את האור באקווריום ויוצר תחושה של חוסר בתאורה.
בכל המקרים הללו העוצמה משתנה ומשפיעה ישירות על כמות וגוון האור שמוחזר למצלמה (כלומר על החשיפה הנוצרת בחיישן המצלמה) - פיצוי על השפעה זו על המצלמה היא זו שיוצרת את האתגר הגדול ביותר בצילום הדגים באקווריום.

לצורך המחשה - במידה ומדובר באקווריום שבמצב הטבעי שלו הוא אינו מואר מספיק, ע"מ שתתקבל חשיפה מספקת יש "לשחק" עם הפרמטרים שצוינו למעלה ע"מ לפצות על החשיפה החסרה, כלומר נשאף להשתמש בפרמטרים הבאים:
1. במפתח צמצם כמה שיותר גדול
2. במהירות תריס כמה שיותר איטית
3. ב-ISO כמה שיותר גבוה

אבל במצב כזה ועם התנאים הללו נגלה במהרה ש:
1. במפתח צמצם גדול עומק השדה יהיה צר מאוד וכל סטייה קטנה תגרום לאיבוד הפוקוס על הנקודה החשובה שאנו מעוניינים להציג.

שימו לב בדוגמא הבאה איך תזוזה קטנה השפיעה על מרכז הפוקוס בתמונה:

2. במהירות תריס איטית הדג (שמטבעו זז הרבה) יוצא מרוח ולא בפוקוס.

שימו לב בתמונה הנ"ל, עקב מהירות תריס לא מספיק מהירה חלק מהנושא יצא מטושטש והתמונה נהרסה:

3. ב-ISO גבוה התמונות יצאו מגורענות (כלומר עם הרבה רעש).

שימו לב בדוגמה הבאה, כמה "רעש" (המתבטא בנקודות לבנות) יש בתמונה:

ולכן בכל סיטואציה נידרש למצוא את נקודת האיזון שתאפשר לנו להתגבר על המכשולים הנ"ל.
למי שיש מצלמה המאפשרת "לשחק" עם הפרמטרים יהיה בדר"כ קל יותר להגיע לנקודת האיזון ולקבל תמונות איכותיות יותר, אך למי שלא אז האתגר יהיה גדול ולפעמים לא בר ביצוע מאחר ולרוב במצלמות פשוטות האפשרויות להשפיע על הפרמטרים מוגבלות מאוד ולפעמים פשוט לא מספיקות...

בחינת האפשרויות העומדות בפנינו להוצאת תמונה מוצלחת, גם אם מדובר במצלמת טלפון פשוטה...

גם אם הצלחנו להתגבר על האתגרים הטכניים שהועלו למעלה, ע"מ לקבל תמונות מוצלחות יידרש מאתנו ליישם את עקרונות הבסיסיים בצילום ובעיקרם בניית הקומפוזיציה.

אז מהי בעצם הקומפוזיציה ולמה היא חשובה לנו?

קומפוזיציה היא הצורה בה אנו בוחרים למקם את העצמים השונים על שטח הפריים (התמונה) כאשר החלוקה היא ל-
1. נושא – האלמנט החשוב ביותר בתמונה ויהיה ברור לצופה כי זהו הנושא
2. נשוא – אלמנט משלים או מתחרה לנושא הראשי
3. רקע – לא פחות חשוב מהנושא בצילום, הרקע ישלים את הנושא במקרה הטוב והוא יגנוב את תשומת הלב במקרה הפחות טוב

מי מזהה מה הנושא ומה הנשוא בתמונה הבאה...?

באמצעות הקומפוזיציה ננסה לייצר תמונה שהעין תאהב ותגרום לצופה להישאר לעוד רגע...

ע"מ ליצור קומפוזיציה מעניינת ננסה להשתמש בחוקים הבאים:

חוק השלישים – מיקום האובייקט בתמונה (או מרכז הפוקוס שלו) על השלישים בתמונה ייצור קומפוזיציה הרבה יותר מעניינת מאשר מיקומם במרכז הפריים:

חוק האלכסונים וקומפוזיציה מתכנסת – העין מאוד אוהבת אלכסונים ולכן בבניית תמונה ננסה לייצר אלכסונים מכל מיני סוגים. שימוש בקומפוזיציה מתכנסת תמשוך את עיני הצופה לעומק התמונה ע"י שימוש באלכסונים:

מסגור – נותן מימד נוסף לתמונה ע"י הכנסת רקע קדמי או אחורי לנושא:

קו מוליך – בעזרתו נקבע את תמונת עיני הצופה על התמונה:

קומפוזיציה דינאמית – צילום תנועה בצורה מובלטת (הנושא בפוקוס והרקע מטושטש):

קומפוזיציה פתוחה/סגורה – הכנסת כל האובייקט המצולם אל התמונה או חיתוך חלקים ממנו אל מחוץ לתמונה.

זוויות צילום – זווית צילום לא שגרתית יכולה להשפיע רבות על האובייקט ועל הרקע ולתת לנו הבלטה של נושא התמונה או נקודת מבט ייחודית עליו:

בנוסף, העין תמיד תמשך ל- 3 דברים עיקריים:
1. פוקוס – ולכן נושא התמונה חייב להיות בחדות מלאה
2. צבע – נושא צבעוני ורקע חד גוני ייתן את התוצאה האופטימלית
3. בהירות – נושא מואר ביחס לרקע חשוך/כהה

הדוגמא הבאה מיישמת את 3 הסעיפים הללו:

חשוב לציין שבעידן הדיגיטלי, ניתן לשנות מיקום של האובייקט בתמונה ע"י תוכנות עריכה בסיסיות לאחר הצילום ובכך לתקן את המיקום, לשפר את הולכת העין ולהפוך את התמונה ל-'נכונה' יותר ועל כך בהמשך

הדגשים שיש לשים לב בצילום עצמים זזים דרך הזכוכית

אחרי שדיברנו על יסודות הצילום (חשיפה וקומפוזיציה) והבנו את האתגרים זהו בדיוק השלב שננסה להתמודד איתם ע"י מספר דגשים שיסייעו בתהליך:

1. צלמו תמיד ברזולוציה הכי גבוהה שמתאפשרת במצלמה והשתמשו באופציית ה- Crop (חיתוך) ע"מ לשפר את הקומפוזיציה של התמונה.

שימו לב בדוגמא הבאה לשוני בין התמונה המקורית לתמונה עם Crop:

2. השתדלו תמיד לצלם דגים באקווריום כשסביבת האקווריום והחצץ נקיים מרפש ולכלוך מיותר – בצורה זו המים יראו הרבה יותר צלולים וללא חלקיקים "מטיילים"

איזה כיף שנקי פה...

3. השתדלו לצלם דגים שנמצאים פחות בתנועה, סטטים - קשה מאוד להתפקס על דג נע (למרות שהנ"ל לפעמים מתבקש ואף אפשרי עם מצלמה מתקדמת – נרחיב על כך ב- Set-Up למתקדמים...).
4. השתדלו תמיד לצלם עם עוצמת תאורה מקסימלית אפשרית, גם אם זה אומר לתגבר זמנית את תאורת האקווריום עם אמצעים חיצוניים – הדבר יאפשר "משחק" רחב יותר עם הפרמטרים המשפיעים על החשיפה – מנגד שימו לב רק להתנהגות הדגים והימנעו מלהכניס אותם לסטרס עקב התגבור.
5. צילום בעזרת פלאש – אופציה זו תתאים יותר למי שיש מצלמה עם פלאש מתפרק או פלאש שניתן לכיוון - כוונו את הפלאש למקום בו הוא אינו פוגע ישירות בזכוכית האקווריום - אור המבזק יגביר את האור באקווריום בזמן הצילום והתמונות שלכם יהיו חדות ובעלות צבע.
מנגד, שימוש בפלאש בצילום בזווית לא נכונה יגרום להשתקפות של הפלאש על זכוכית האקווריום ויהרוס את התמונה ולכן אם אתם משתמשים בפלאש ישיר - נסו לצלם כאשר המצלמה מוטה בזווית 30-45 מעלות.
6. תשתדלו לצלם תמיד עם גוון תאורה לבן (אור יום). במצב זה תוכלו לקבל את הצבע האמיתי של הדגים והתמונה שתתקבל. במידה ולא, התמונות יתקבלו כ"צבועות" ולא יחמיאו לתוצאה הסופית
7. הימנעו מלצלם אחרי האכלה. הדבר האחרון שאתם רוצים שיהיה בתמונת ה"שוויץ" שלכם זה שובל ארוך של צואת דגים.
8. ניקוי הזכוכית - חשוב מאד שזכוכית האקווריום תהיה נקייה (מבפנים ומבחוץ), תשתדלו לנקות את זכוכית האקווריום כשעה לפני הצילומים, ניקיון הזכוכית מבפנים יוצר עכירות קלה ,המים הופכים ללבנים קצת בגלל אצות חומות וכד'. ולכן מומלץ להמתין כשעה לאחר הניקוי, עד שהעכירות תשקע או שתתנקה על ידי המסננים.

ראו דוגמא להשפעה הרעה של לכלוך הזכוכית בצילום:

9. השתדלו לנתק משאבות חמצן לפני הצילום, בועות האוויר בתמונה ייצרו השתקפות, "ילכלכו" את רקע התמונה וצלילות המים והרקע ויקשו על מיקוד – חשוב לא לשכוח לחבר אותם חזרה בסיום התהליך!
10. השתדלו לצלם כמה שיותר קרוב לדגים ולזכוכית ובמידת האפשר עם זום אנלוגי מקסימלי – בצורה זו התמונה שתתקבל תתרכז בדג עצמו עם כמה שפחות "הפרעות" ברקע, עומק השדה יהיה קצר ולכן הפוקוס יהיה על הדג ולא על סביבתו
11. צלמו, צלמו ושוב צלמו – מאחורי כל תמונה מוצלחת יש 10 לא מוצלחות (לפחות) ואף פעם לא יראו או יאמרו לכם כמה נסיונות הובילו לתמונה המושלמת ולכן צלמו כמה שיותר - ההסתברות לתמונה טובה רק תעלה...

טיפים נוספים:

אלו הם טיפים אותם למדתי בניסוי וטעייה ובניגוד למושגים כללים בצילום כמו קומפוזיציה או חשיפה הם ייחודיים לצילום באקווריום, ורק מי שניסה ומנסה להתמודד עם צילום דגים יכול להעיד לגבי יעילותם.

1. תשתדלו תמיד לצלם כשסביבת האקווריום החיצונית חשוכה לחלוטין וזאת מהסיבות הבאות:
א. לא תהיה השתקפות שלכם או של הסביבה החיצונית על התמונות
ב. הדגים לא יראו אתכם בסביבה וזה יעזור להם להתנהג יותר בטבעיות ופחות להתלהב מהמחשבה שאולי יקבלו אוכל
2. צלמו בשעות הבוקר המוקדמות מיד אחרי הדלקת האור (אני משתדל לעשות זאת ב-5:30-6:00 בבוקר), במצב זה הדגים עדיין "מנומנמים" וכמעט ולא פעילים, הצבעים שלהם יהיו כהים מהחושך ששרר באקווריום עד לפני כמה רגעים והסנפירים זקורים מה שיאפשר להציג אותם בצורה הכי יפה. בנוסף במצב זה הרבה דגים יהיו סמוך לקרקעית והקרבה עם החצץ תיצור ניגודיות מעניינת בתמונה

ששששש, אל תפריעו לי לישון...

3. שימוש בטווח צילום דינאמי רחב (HDR) – אופציה זו הפכה נפוצה יותר ויותר בשנים האחרונות והיא מאפשרת למצלמה ליצר תמונות עם טווח דינאמי רחב תוך כדי "פיצוי" אזורים חשוכים בתמונה ע"י שימוש ב-3 חשיפות שונות (יתר/חסר/רגילה) ושילובם יחד – בצורה זו התמונה יוצאת מאוזנת וניתן לראות צבעים יפים בכל הפריים (יש הטוענים ששימוש ב-HDR הופך את התמונה ל"מצועצעת" אבל זה כבר עניין של טעם אישי...)

Set-up למתקדמים

במידה וברשותכם מצלמה מתקדמת המאפשרת ל"שחק" עם הפרמטרים השונים (כדוגמאת מפתח צמצם, מהירות תריס, ISO, שינוי שיטת מדידת האור, אופן ביצוע הפוקוס וכו') ולהשתמש בעזרים (החלפת עדשות, שימוש בפילטרים ומכפילים, בחצובה וכו') אז כמות האפשרויות שלכם ליצירת תמונה טובה גדלה משמעותית - אבל גם כאן אין דרך קיצור ויש לתכנן בקפידה ומראש מה אנחנו רוצים לקבל ואיך מיישמים זאת (בכל זאת מדובר בעצמים זזים שלא תמיד יקשיבו לנו כשנבקש יפה שלא יזוזו...).

אז אחרי שהחלטנו מה אנחנו רוצים לקבל, להלן מספר טיפים שיעזרו לכם:

1. הפוקוס הוא על צילום הדגים עצמם ולכן השתמשו בעדשה עם המפתח הכי גדול והזום הכי רחב שזמין לכם - בצורה זו תהיו פחות מוגבלים באפשרויות העומדות בפניכם ומנגד החסרונות של עדשות אלו פחות יפריעו לכם (עומק שדה קצר ודרישה לקבלת תמונה רחבה).
2. השתמשו בפולורייזר (פילטר מקטב) - תפקידו של הפילטר המקטב הוא לאפשר שליטה על השתקפויות מעצמים לא מתכתיים.
בשימוש במקטב הגוונים המתקבלים הם יותר כהים והצבעים יותר רווים ובכך נוצר קונטרסט לעצמים בהירים. בנוסף, שימוש במקטב בצילום מים (בכיוונון נכון כמובן) יגרום לביטול השתקפות האור במים יהפוך אותם לבלתי נראים.
3. העדיפו תמיד להשתמש במדידת אור נקודתית (spot) וכוונו את המדידה למקום הכי חשוך בפריים - מאחר והעצמים אותם אנחנו רוצים לצלם הם קטנים והסביבה בדר"כ חשוכה, שימוש בשיטת מדידת אור ממוצעת עלולה לגרום לתוצאה חשוכה מאחר ומרבית הפריים אמור להיות כהה
4. השתדלו להשתמש ב- Shutter Priority בצילום באקווריום -
כלומר לעבוד במצב "חצי אוטומטי" בו אחד מהפרמטרים נקבע ע"י המשתמש והמשתנים האחרים מתכווננים לפיו (במקרה זה מהירות התריס - מוד Tv במצלמות Canon ו- S במצלמות Nikon) - וזאת ע"מ לקבע את מהירות התריס לכזו שלא תאפשר לדג לצאת "מרוח" בתמונה, אני מצאתי שמהירות תריס של 1/125 ש' ומעלה תעשה את העבודה בצורה טובה.
5. כוונו את המצלמה למוד צילום מתפרץ (Continues/burst shot mode) - כל תזוזה הכי קטנה של הדג בזמן נסיון צילום יכול להשפיע על התוצאה הסופית ולכן שימוש ב-מוד צילום מתפרץ יאפשר לצלם מספר רב של תמונות ברצף וההסתברות לתמונה מוצלחת רק תעלה.
6. השתמשו באופציית הזום העוקב (AI Servo במצלמות Canon ו- AF-C ב- Nikon) - בצורה זו ברגע שהתפקסתם על עצם מסויים והוא ינוע במרחב, המצלמה תנסה לשמור על הפוקוס ויתאפשר לכם לקבל את העצם בפוקוס למרות התזוזה.

סיכום:

במאמר הנ"ל עברנו על עקרונות היסוד בצילום באקווריום, על הבעיות ועל טיפים להתמודדות איתם, כמו כן קצת הגדרות מומלצות למתקדמים. עכשיו מגיעה העבודה האמיתית וזה לנסות וליישם את הכללים, החוקים והטיפים ע"מ הוציא את התמונות הטובות ולהנות מהם...

תתחילו לצלם.
תשתדלו לשתף ותמיד תמיד תהיו פתוחים לביקורת (הן עצמית והן של אחרים).
אני למד שביקורת ממתבוננים היא המדריך הכי טוב שיש כי בסופו של דבר הם אלו שיתרשמו (או לא) מהתמונות, וההערות שלהם יגרמו לך כצלם לתקן ולנסות להשתפר.

תזכרו – צלמי טבע מצלמים מאות אם לא אלפי תמונות, בשביל להוציא תמונות בודדות למגזין...

צלמו, צלמו ושוב צלמו...

והכי חשוב - תהנו מהדרך!

תמיר מנשה