שליטה באצות באקווריום הטבעי

צמיחת אצות בלתי מבוקרת היא כנראה הבעיה העיקרית באקווריומי צמחיה, ובאקווריומים בכלל. חובבים רבים נמנעים בגללה מלגדל צמחיה. באקווריום הטבעי איננו מנסים להשיג שליטה בכל הפרמטרים המשפיעים על צמיחת האצות, וכמובן שלא ננסה לחסלן בעזרת רעלים שיפגעו במערכת האקולוגית באקווריום. הדרך להתמודד עם עודף אצות באקווריום הטבעי היא ליצור איזון שיאפשר לצמחים, ובמידה מסוימת גם לשוכני האקווריום האחרים, למנוע את התפשטות האצות.


שליטה באצות באקווריום הטבעי

מאמר מקורי מאת: יער



צמיחת אצות בלתי מבוקרת היא כנראה הבעיה העיקרית באקווריומי צמחיה, ובאקווריומים בכלל. חובבים רבים נמנעים בגללה מלגדל צמחיה. באקווריום הטבעי איננו מנסים להשיג שליטה בכל הפרמטרים המשפיעים על צמיחת האצות, וכמובן שלא ננסה לחסלן בעזרת רעלים שיפגעו במערכת האקולוגית באקווריום. הדרך להתמודד עם עודף אצות באקווריום הטבעי היא ליצור איזון שיאפשר לצמחים, ובמידה מסוימת גם לשוכני האקווריום האחרים, למנוע את התפשטות האצות.



כמו בכל בעיה, גם כאן מניעה עדיפה על מלחמה. במקרה זה ננסה לבנות את האקווריום מלכתחילה באופן שימנע מראש התפרצות של אצות. החלק הראשון של המאמר יסביר כיצד כדאי לעשות זאת.

אך עם זאת, כיוון שבתקופה הראשונה האקווריום אינו יציב ומאוזן עדיין, ואם אנו משתמשים באדמה רגילה שהוצפה עתה לראשונה תהיה בחודשיים הראשונים פליטה של מינרלים רבים אל המים, זמן זה מועד במיוחד להתפרצויות של אצות. (יש להדגיש כי שימוש באדמה רגילה מותר רק אם ידוע בוודאות שהאדמה לא רוססה בחומרי הדברה ורעלים שיגרמו לקריסת האקווריום). גם משהושג איזון יכולים לקרות שינויים שונים שיפרו אותו ויובילו להתפרצות אצות. החלק השני של המאמר עוסק בטיפול בהתפרצויות אלה.



"הכר את האויב" או "מאויב לאוהב" ?

אצות נתפשות כאויב העיקרי של אקווריומי צמחיה. יש בכך מידה של אמת, ויש בכך (כמו בכל אויב, כנראה) גם מידה רבה של מיתוס. מה הן האצות, והאם, מתי ולמה הן מסוכנות לאקווריום הצמחייה?

אצות הן למעשה הצמחים הפרימיטיביים ביותר שנוצרו על כדור הארץ, וששלטו בו לבדן בעברו. תאיהן, כמו תאי הצמחים, מכילים כלורופיל המסוגל לבצע פוטוסינתזה ולהפוך אור וCO2 לסוכרים המהווים את חומרי המזון של כלל היצורים בעולם. אצות הן מקור החמצן העיקרי בעולם (לדברי דן קוקנבוש), ומקור מזון מרכזי לבעלי החיים המימיים, כולל חלק מהדגים באקווריום. בעלי אקווריומים משתמשים באצות כמקור מזון חשוב ומזין, וכן כחלק מעיצוב האקווריום, למשל ככיסוי של סלעים וגזעים.

אצות תמיד יתקיימו באקווריום. הן מגיעות על הצמחים, על הדגים ובהפרשותיהם, ובמים עמם מגיעים הדגים. סוגים מסוימים של אצות יכולים להפיץ את נבגיהם (המקבילים לזרעי צמחים) גם דרך האוויר. אין דרך, ואין סיבה, להימנע מקיומן של אצות באקווריום.

אצות מהוות בעיה כאשר הן מתרבות בכמויות גדולות מאד. כאשר האקווריום איננו מאוזן, ואוכלוסייתו ותנאיו אינם מבקרים את התפשטותן, עשויה לחול באקווריום התפרצות של אצות. התפרצות כזו, לרוב, אינה יפה לעין, וזו הסיבה שבעלי אקווריומים נלחמים באצות מלחמת חורמה. כמות גדולה של אצות עלולה לדכא את צמיחתם של הצמחים, בשל תחרות על משאבים: מקורות מזון- נוטריינטים, אור וCO2, ובשל הפצה של חומרים, אללו-כימיקלים, המדכאים ומרעילים את הצמחים בסביבתן.



אצת מים ירוקים – התפרצות קשה






אצות מסוימות, למשל האצה הכחולה-ירוקה (שלמעשה אינה אצה אלא בקטריה - ציאנובקטריה) מפרישות, בעיקר עם מותן, רעלנים הפוגעים גם בבעלי החיים השותים אותן במים.

ישנן מספר שיטות מקובלות למלחמה באצות. חלקן מבוססות על מיתוסים שלא עמדו במבחן המחקר המדעי, או שאינן מתאימות לאקווריומי צמחיה בכלל, או לאקווריום הטבעי בפרט.

הבנת יתרונותיהן וחסרונותיהן של האצות מול הצמחים תעזור לנו להבין כיצד לבקר את התפשטותן:



יתרונות של אצות על צמחים:

1. הסתגלות טובה יותר לאור נמוך- יכולת לחיות באור נמוך יותר, ולצמוח טוב יותר באור נמוך.

2. הסתגלות לספקטרום אור רחב יותר- למרות ההעדפה לאור אדום וכחול של הכלורופיל, המשותף לאצות ירוקות ולצמחים, לאצות רבות יש פיגמנטים המאפשרים להן לנצל את כל הספקטרום, בהסתגלות בפרק זמן של ימים אחדים בלבד. לצמחים אין יכולת זו. עם זאת אור כחול גורם לברזל להיות זמין יותר לאצות ומעודד את צמיחתן, כך שהפחתת האור הכחול עשויה לעזור נגדן.

3. הסתגלות טובה יותר לPH גבוה- אצות מסתגלות טוב יותר לPH גבוה ולמים קשים העשירים בבי-קארבונאטים, בעלי חציצה גבוהה, אותם הן יכולות לנצל (חוץ מהאצה האדומה). כאשר מצב זה קיים, הן מקצינות אותו על ידי תוצרי הפוטוסינתזה של עצמן, וכך מגבירות את יתרונן על הצמחים. כדי להתחרות בהן יש להוריד את הPH, או להשתמש בצמחים היכולים לצרוך בי-קארבונאטים (כמו ווליסינריה, אלודאה או סרטופילום דמרסום), ולאפשר צמיחה באוויר.





אלודאה נוטלי - מנצל בי-קארבונאטים



4. צריכה יעילה יותר של נוטריינטים מהמים- למשל כשריכוז הזרחן במים נמוך ואין זרחן במצע, נמצא שהצמחים נפגעים והאצות לא.

5. הפצת מינים גדולה יותר- באקווריום יש מספר מוגבל של מיני הצמחים, עם התאמה זו או אחרת לתנאים. מבחר האצות, עם זאת, הוא גדול ומקרי, והוא יכול להשתנות עם הזמן על ידי נבגים בעלי עמידות גבוהה המגיעים מהאוויר, למשל.



יתרונות של צמחים על אצות:



1. צמחי שורש מקבלים נוטריינטים מהמצע- ברזל, למשל, יכול להיות גורם מגביל עבור האצות, כיוון שהוא עשוי להימצא רק במצע, כקטיון לא קשור שרק אותו הצמחים והאצות יכולים לצרוך. במים, בעיקר במים קשים ועשירים בחמצן, הוא מתחמצן במהירות ונעשה לא זמין. צמחים המקבלים ברזל מהמצע צורכים ברזל גם מהמים, ומתחרים באצות.

2. צמחים המגיעים לאוויר יכולים להשתמש באור שמש מלא.

3. צמחים המגיעים לאוויר יכולים להשתמש בCO2 מהאוויר.

4. לצמחים מאגרי מזון רזרביים גדולים הרבה יותר, המאפשרים להם תחרות בזמנים של מחסור.

על ידי התאמת התנאים כך שיתרונותיהם של הצמחים יבואו לידי ביטוי ויתרונות האצות לא יוכלו להתבטא, ניצור אקווריום מאוזן בו האצות לא יפריעו וגם לא יתפשטו. וולסטד, למשל, מספרת כיצד בתקופה בה חקרה את נושא האצות ביקשה מאנשים רבים שיביאו לה אצות שונות כדי להכניסן לאקווריומים הטבעיים שלה. כל סוגי האצות דעכו בהם עד מהרה ונעלמו מן העין.



הקמת אקווריום בדרך שתמנע התפרצות אצות:

הצלחה של הצמחים מול האצות נובעת בעיקר משני גורמים:

האחד הוא הפרשת אללו-כימיקלים המדכאים גדילה של אצות. כל צמחי המים מכילים חומרים המעכבים אצות ברמה זו או אחרת. זה ההסבר לכך שבאקווריום השתול בצפיפות לא יהיו אצות, גם אם יש שפע של אור ונוטריינטים.

הגורם השני לצמיחה המונעת אצות הוא תחרות על משאבים משותפים: נוטריינטים, CO2 ואור.

באקווריום הטבעי נעודד גורמים אלה. האללו-כימיקלים של הצמחים יופרשו אל המים וישפיעו על האצות כל זמן שאיננו מחליפים בתכיפות את המים, ואיננו מנטרלים חומרים אלה באמצעות פחם פעיל. זוהי אחת מהסיבות לחשיבות ההימנעות מהחלפות מים באקווריום הטבעי.

התחרות על המשאבים המשותפים תלויה בצמיחה טובה של הצמחים. צמיחה רבה נובעת מכך שהצמחים לוקחים הרבה נוטריינטים מהמים, ומשתמשים בהרבה CO2 ואור.



על מנת ליצור צמיחה טובה עלינו לספק לצמחים ששתלנו את התנאים המתאימים לגדילה ולתחרות באצות:

צמחיה- צמיחה טובה דורשת, כמובן, צמחיה התחלתית מתאימה. חשוב להתחיל את האקווריום בשתילת הרבה צמחים (שתילה של 50% משטח האקווריום ומעלה). וכדאי שחלקם הגדול יהיו צמחים מהירי-גדילה.







הידרוקוטייל לאוקוספלה – מהיר גדילה



רצוי, בעיקר אם לא מכירים היטב את הצמחים, להשתמש במגוון צמחים מסוגים שונים, על מנת שלפחות חלקם יתאימו לתנאים ויצמחו היטב. כדאי להשתמש בצמחים הגדלים באוויר- צמחים גבוהים או צפים. צמחים אלה צומחים מהר במיוחד בגלל יכולתם להשתמש באור הישיר וב-CO2 שבאוויר. הם מסלקים נוטריינטים ואור מהאצות, ומצלים על הצמחים השקועים מאור חזק מדי. שימוש באור חזק למדי ובצמחי אוויר חשוב בעיקר כשיש צמחים איטיי גדילה כמו אנוביות.

צמחים המתאימים לכך במיוחד הם צמחים צפים בעלי שורשים במים, המתחרים עם האצות על הנוטריינטים. מומלצים במיוחד הם:Salvinia, Azolla, Duckweed , ו- Wolfia. למיכלים גדולים יותר ניתן להשתמש גם בWater Lettuce וב- Water Hyacinth הקטנים יותר.





אזולה פליקולוידס – צמח צף.



חשוב להשתמש בצמחים בריאים וחזקים. (צמחים ממשתלה יהיו לרוב חזקים יותר מאשר צמחים מחנות. צמחים המגיעים מגזם של חובבים אחרים יהיו לרוב בריאים וחזקים, אך לחלקם ייקח זמן מה לפתח שורשים). יש חובבים הנוהגים לטבול את הצמחים בתמיסת קאלי על מנת לחטא אותם מאצות החיטוי מפחית את כמות האצות באקווריום אך אינו יכול למנוע אותן כליל, ומצד שני הוא מחליש את הצמחים ויכול אף להרוג את העדינים שבהם, כך שלא ברור אם שכרו אינו יוצא בהפסדו.

מצע- יש להשתמש במצע בעל שכבה תחתונה הכוללת נוטריינטים, כגון אדמה. מצע כזה יאפשר לצמחים תזונה בעיקר דרך השורשים, כך שנוטריינטים כגון ברזל יהיו זמינים לצמחים וחסרים לאצות, בעוד שעלי הצמחים ימשיכו להתחרות באצות על הנוטריינטים שבמים.

תאורה- דרושה תאורה מספקת, בסביבות חצי ואט לליטר, שתעודד את הצמיחה. ספקטרום האור שיעזור בתחרות הוא שילוב של אור לבן קר (צבעי צהוב-ירוק, 4300 מעלות קלווין ) אותו מנצלים הצמחים טוב יותר מאשר האצות, עם אור מלא, (אור יום, 6500 מעלות קלווין ). צמחים צפים ייצרו צל על צמחי המים והאצות, וכדאי להשתמש בהם להצללה חלקית של המים אם התאורה חזקה.

PH -PH נמוך, 6.6 בערך, ימנע את היתרון שיש לאצות בספיחת בי-קארבונטים בתנאים בסיסיים, ויקל על הצמחים בספיחת אמוניום שבספיחתו הם שולטים במקום אמוניה רעילה החודרת אליהם בלי שליטה. הימנעות מהחלפות מים תוביל בדרך כלל תוך זמן קצר לPH החומצי הדרוש למניעת האצות.



דגים אוכלי אצות, שרימפסים וחלזונות- יצורים אלה אינם חיוניים להשגת האיזון, אולם הם יכולים לעזור, בעיקר בחודשים הראשונים להקמת אקווריום כאשר בעיות האצות נפוצות. חלזונות עוזרים על ידי אכילת מיקרואורגניזמים ושאריות שעל העלים, אכילה המונעת התפתחות אצות, ואוכלוסייתם נוטה להיות יציבה לאורך זמן. מומלץ להתחיל את האקווריום עם מולים או פלאטים צעירים, אוכלי אצות סיאמיים (היחיד האוכל את אצת הקטיפה השחורה.), אנציסטרוסים, והרבה אוטוצינקלוסים ושרימפסים. כולם זקוקים נוסף לאצות גם למזון-דגים.





אנציסטרוס (אור כוכבים L183) – אוכל (גם) אצות



שתילה של צמחים רבים ומגוונים שיקבלו תנאים טובים לצמיחה ויצמחו היטב, ושמירה על כמות דגים מתאימה ולא גדולה המתווספת בהדרגתיות עם הצמיחה, תחזוקה הכוללת האכלה מתאימה של הדגים והימנעות מהחלפות מים ושאיבות רפש, ושמירה על תנאים מתאימים של CO2 וחנקות, יובילו ליצירת תנאים טובים לצמיחה תחרותית. (הסבר על הקמה ושמירה על אקווריום כזה ניתן במאמר- האקווריום הטבעי: מדריך להקמת אקווריום צמחיה low-tech). בתנאים אלה, הכוללים תאורה מתאימה, PH חומצי, CO2 ואמוניום במים, ונוטריינטים שרובם נמצאים במצע- הצמחים ישגשגו, והאצות לא יתרבו.



טיפול אינטנסיבי במקרים של התפרצות אצות:

בכל אקווריום האיזון בין צמחים לאצות עלול להיות מופר ולגרום להשתלטות של אצות. במקרים אלה יש לנקוט מספר פעולות:

הוצאת האצות באופן ידני על פי סוגן (אצות חוטיות או קרן-צבי ניתן למשוך ביד או במברשת שיניים ישנה, אצות ירוקות על הזכוכית כדאי לגרד על ידי מגנט מיוחד או מכשיר מתאים דומה, אצת המים הירוקים תוצא בהחלפות מים, ואת רוב האצות האחרות ניתן לקלף או לשפשף ביד).





אצת קרן-צבי – להוציא ידנית



הוצאת האצות נועדה להפחית את כמותן באקווריום, ועל מנת שהאצות לא יזהמו את האקווריום כשימותו, ולא יסתמו את הפחם הפעיל.

שימוש בפחם פעיל לנטרול רעלנים שהאצות מפרישות.

מניעת אור שמש מהמצע על מנת שלא ישחרר ברזל. ניתן להדביק מאחוריו סרט כהה שיחסום את השמש. אדמה בעייתית מבחינה זו בחודשיים הראשונים להצפתה כי היא משחררת למים הרבה ברזל, אך לאחר מכן הבעיה נעלמת. בנוכחות אור ברזל הקשור לחומרים אורגניים (DOC) משתחרר ונעשה זמין. פחם פעיל יסלק תרכובת זו ויפחית את הברזל הזמין לאצות בתקופה זו.

התאמת תאורה -הגלים הקצרים: אור אולטרא-סגול וכחול, משחררים הכי הרבה ברזל. הפחתת אור, בעיקר אור כחול (על ידי שימוש בנורות אור לבן קר בעלות ספקטרום צהוב-ירוק ומניעת שימוש בנורות גרו-לוקס), תגרום להפחתת שחרור הברזל ולהפחתת הפוטוסינתזה של האצות.

אצות חומות מעידות על תאורה נמוכה מדי, וכשהן מופיעות כדאי לבדוק אם יש צורך להחליף נורות שעוצמתן פחתה, ולהעלות את עוצמת התאורה.





אצה חומה – מעידה על תאורה נמוכה מדי



הורדת PH במים בסיסיים על ידי הוספת חומץ או מלחי זרחן, כדי למנוע מהאצות את יתרונן בPH גבוה. (לא רלוונטי לאצות אדומות וחומות).

הוספת צמחים צפים בפרט, וצמחיה בכלל, להגברת התחרות על הנוטריינטים בטווח הארוך. יש לוודא שאף בזמן ההתפרצות הצמחים הצפים לא יכסו יותר משני-שלישים מפני המים, על מנת לאפשר מעבר אור לעלים השקועים.

העלאת קשיות מים במים רכים, והוספת מהירי-גדילה מתאימים.

שימוש בפעולות אלה יגרום להיעלמות האצות תוך כשבועיים.



סיכום נושא השליטה באצות:

נבדק נושא מניעת התפרצות אצות והתמודדות עמה דרך יצירת תנאים של שתילה, תאורה, מצע וחומציות, המעודדים צמחים להתחרות באצות על אור, CO2, ונוטריינטים כגון ברזל, ולהפריש אללו-כימיקלים שידכאו את התרבות האצות.