מערכת פד"ח מקצועית – צלילת עומק

מערכת פד"ח מקצועית – צלילת עומק.

אחת המערכות החשובות ביותר לאק' הצמחייה, הינה מערכת הפד"ח.

מערכת הפד"ח מספקת את גז הפחמן הדו חמצני או CO2 (סימנו הכימי) על מנת להזין את הצמחים.

אם ברצוני לגדל צמחייה עדינה במיוחד או תובענית מבחינת הדרישות התזונתיות שלה, אזי אני מדבר על אק' צמחיה שניקרא בז'רגון High tech ומכיל מערכת פד"ח מקצועית עליה נרחיב במאמר זה את היריעה.

תמונה מתוך אקווריום מארח של Irone

מהי מערכת פד"ח מקצועית?

מערכת פד"ח מקצועית מורכבת מבלון CO2 דחוס, אשר הגז המשתחרר ממנו באיטיות מתמוסס בתוך מי אק' הצמחייה ומספק פד"ח כחומרי הזנה לצמחי המים.

לפני הכל נכתוב מס' מילים על מה לא נדון במאמר זה:

מערכת שמרים – מערכת זו נשענת על גידול שמרים בכלי אטום, כאשר הפד"ח הנפלט בתהליך הנשימה שלהם ניכנס לאק' ומזין את צמחי המים, מערכת חביבה לכל הדעות אולם אינה יציבה, ולא מפיקה כמות רצינית של פד"ח המאפיין את אק' ההי טק שלנו ולכן לא נתמקד עליה במאמר זה.

מערכת אחרת בנויה על מחסניות או קסטות של פחם, בתגובה כימית מגיב הפחם ליצירה של פד"ח. גם למערכות אלה יש את הבעיות שלהן, אחת הבעיות היא שינוי ערכים מסוכן של המים, ופיתרון שהוא בין המערכת המקצועית למערכת השמרים, לא היו בקטגוריה יותר מידי דעות חיוביות על מערכת זו וגם בה, במאמר זה לא נתמקד.

אנו נתמקד על המערכת המקצועית ביותר לאק' צמחייה, ואחד הדברים שננסה למצוא הוא פיתרונות קלאסיים ממותגים לצד פיתרונות זולים שיכולים להפוך את המערכת הזו לנגישה כמעט לכל חובב.

אנו נתחיל בפרוט מרכיבי המערכת , המלצות וטיפים לכל רכיב בנפרד.

לפני כן כמה כללים :

1)לא קיים מצב של הרצת אק' צמחייה היי טק ללא מערכת פד"ח מתאימה, או שעובדים איתה או שלא מקימים אק' צמחייה מסוג היי-טק המכיל תאורה רבה ודישון רב.

בכל מקרה לא עובדים עם "חצי מערכת" או מערכת שחושבים לשדרג לאחר מכן, עוגמת הנפש תהיה רבה, בוודאי אם האק' יצא מאיזון ויחטוף מכת אצות בשל בעיה בפד"ח.

2)הרעלת פד"ח - פד"ח הוא גז מסוכן, הוא יכול להרעיל את הדגים (הפד"ח דוחק את החמצן מהמים) ולחנוק אותם למוות.

סימני הרעלת פד"ח הם: הדגים מחפשים בצורה נואשת "אוויר" לנשום ונראים "תלויים" בחלקו העליון של המים – לעיתים יש דגים (במצב קשה יותר) ששוכבים על קרקעית האק' (שם ריכוז החמצן אפילו יותר נמוך).

3)פד"ח מוריד את ערך PH של המים או במילים אחרות פד"ח מעלה את החומציות, לכן כאשר שוקלים לעבוד עם מערכת מקצועית, בדיקות מים כמו PH וKH (חציצה) שהם בגדר חובה על מנת לנטר את המים מפני שינויי חומציות מסוכנים - אם כל מה שכתבתי בסעיף זה נישמע לכם סינית – לא נורא, במאמרים במאגר המידע (הכימיה של המים, נושא זה מוסבר בצורה טובה).

ניטור הפד"ח

על מנת לנטר כמה פד"ח יש במערכת נשתמש בערכות בדיקה של PH וKH, חיתוך ביו הערכים הללו ידגים לנו את רמת הפד"ח באק', לא תמיד החיתוך הזה מדויק – אבל בהחלט יכול לתת אמת מידה הולמת.

טבלת חיתוך KHPH.

חובבים רבים משתמשים באינדיקאטורים או מכשירי בדיקה לפד"ח (נראים כמו כוסית פלאסטיק הפוכה בתוך האק'). בתוך כוסית זו ישנם מי האק' כמובן יחד עם תמיסת בוחן שמשנה את צבעה בתלות בשינויי ריכוז הפד"ח – נכון ששון, היא לא נותנת לנו ערך מספרי, אבל היא נותנת לנו חיווי מהיר מאוד מה מצב האק' כרגע.

מה מומלץ? השיקול הוא שלכם ע"פ הפרוטה המצויה בכיסכם (!)

ערכת PH וKH הן חובה באק' צמחייה מסוג היי טק, אתם רוצים להוסיף גם את האינדיקאטור לפד"ח – זכותכם המלאה, לא חובה כמובן ודי עוזר.

מה בעצם מכילה(או יכולה להכיל) מערכת פד"ח מקצועית.

1.בלון פד"ח (שניקרא בשפה התקנית "גליל" פד"ח)

2.וסת לחץ

3.דיפיוזרריאקטור

4.צנרת מתאימה

5.מונה בועות

6.ברז חשמלי.

7.בקר הPH

1.

בלון הפד"ח- בסיס מערכת הפד"ח היא בלון הפד"ח.

הבלון יכול להיות בלון יעודי (של מערכות פד"ח הנמכרות לטובת מערכות אק' צמחייה בחנויות דגי הנוי השונים).

או בלון גנרי (בלון כללי המשמש בתעשייה המכיל פד"ח).

הפד"ח בבלון נימצא בלחץ אדיר חלקו נימצא במצב נוזלי וחלקו במצב גז.

בלוני פד"ח בדרך כלל נמכרים ע"פ "קילו" כלומר כמה ק"ג פד"ח הם מכילים בתוכם (שימו לב, לא מדובר על משקל הבלון, אלה על משקל הפד"ח שהוא מכיל).

מה קונים?

תלוי, נוח מאוד לקנות ערכת פד"ח ייעודית לאק' צמחייה בחנויות דגי הנוי השונות זה מאפיין את החובב המתחיל אשר חסר לו ידע ורוצה לקבל "מערכת פשוטה ומהירה ללא חשיבה מורכבת מידי"

לאחרים הייתי ממליץ על הבלון הגנרי שניתן לקנות אותו במקומות יעודיים,

היתרונות של הבלון הגנרי:

א.בלון כזה מתאים לוסתים גנרים ולא לוסתיים ייחודיים המתאימים להם.

אגב אחד הטעויות שאוהבים למכור לחובב המתחיל היא העובדה שכל וסת יעודי מתאים לכל בלון (זה לא בהכרח נכון)

ב.גלילים כאלה באים במבחר משקלים, וגם במבחר צורות (ארוך ודק, קצר ועבה) וניתן לבחור גליל המתאים למקום האכסון שלו (מתחת לאק'?) בבית.

ג.הבלונים הייעודיים מגיעים לרוב בגדלים קטנים יותר , ניתן לבחור בלון גנרי לפי צרכי.

אז איזה גודל בלון רצוי בעצם לרכוש?

הכול תלוי בצורך, ברור לכל דרדק כי הבלון מתרוקן ויש למלא אותו מעת לעת,

לא רציני לקנות בלון של 2 ק"ג לאק' של 900 ליטר, כי אז כל שבועיים ניגש למלא אותו.

לגלילים לרוב יש מחיר סטנדרטי ללא קשר לגודל, אז מדוע לא לבחור את הגדול ביותר שידי משיגה?

קודם כל השאיפה שלנו היא באמת לקנות את הבלון הגדול ביותר שניתן לשים עליו את היד אולם יש מס' סייגים.

1)ברוב המקומות, מילוי בלון הפד"ח עולה סכום קבוע (כמה עשרות שקלים), עד גודל מסוים (בדרך כלל עד 8 ק"ג). לכן תמיד עדיף לחפש בלון בסדר הגודל הזה ושלא יעבור את תקרת הסף.

כלומר לחפש בלון ששואף ל8 קילו ולא עובר אותו על מנת לקבל כמה שיותר פד"ח בהוצאת מילוי שוטף נמוכה.

2)מצד שני, האם יש לי מקום לאחסן אותו? בלון גדול תופס לא מעט מקום, ויש לתכנן את המיקום המיועד לו מראש....אתם לא רוצים להגיע הביתה ולראות שהבלון גבוה מידי ולא ניכנס לתוך המעמד לדוגמה (ולא לשכוח לקחת גם מקום נוסף שיתפוס הוסת....).

3)המשקל, רבותי ככל שהבלון גדול יותר הוא שוקל יותר, לא מדובר רק על משקל הפד"ח גם הבלון עצמו שוקל לא מעט, לא חוכמה לקנות בלון 23 ק"ג, אבל צריכים מלגזה על מנת לקחת אותו למילוי.... 

הבלונים הסטנדרטיים בשוק הם בלונים של (0.5 , 1 ,2 ,4 ,5 ,6,7,8 ק"ג).

טיפ: אם הבלון שלכם נישען על המרצפות עצמם, שימו מטלית, חתיכת עץ או מרצפת נוספת בין הגליל לרצפה עצמה, הגליל עשוי מתכת והוא מחליד, החלודה יורדת למרצפות עצמן, וכאן יש בסיס מצד האימאחברהאישה להוריד עליכם נבוטלום בגודל בינוניגדול.

לזכור: לכל בלון ישנה "תקינה", התקינה היא למעשה בדיקה אשר מבוצעת בבית העסק בו אתם ממלאים את הפד"ח ותוקפה למספר שנים. תפקידה הוא לבדוק את לחצי הבלון, שלמותו ותקינותו.

את תאריך התקינה חורטים על הבלון עצמו (מרקעים), אם אתם קונים בלון משומש לדוגמה, שווה להעיף מבט על תאריך התקינה משתי סיבות.

1)גליל ללא תקינה הוא פסול לשימוש (ומסוכן , ויש איסור חמור להשתמש בו).

2)לבדיקה יש עלות (כמה עשרות שקלים), אם קונים בלון זו עלות שיש לכמת אותה.

גליל פד"ח יש?! ואללה יש (!) מה הלאה??

2.

וסת לחץ

וסת לחץ הינו וסת המחובר מצד אחד לבלון הפד"ח ומצד שני מוציא את זרם הבועות הדרוש לנו לאק' הצמחייה.

מכאן כמובן נגזר תפקידו, וסת הלחץ כשמו כן הוא, מוסת את הלחץ האדיר שבתוך הבלון וזרם בועות עדין לאק' הצמחייה.

לכל וסת לחץ ישנו ברז כיונון אשר ניתן לשלוט ידנית על קצב יציאת הבועות.

וסת לחץ בדרך כלל מגיע עם שעון אחד או יותר אשר נותן לנו חיווי לפחות על הלחץ הקיים בבלון הפד"ח, שעון שני (לא בכולם יש) נותן חיווי על הלחץ בוסת עצמו.

מה ניתן ללמוד משעון הלחץ?

האמת לא הרבה מידי, תערובת הגזנוזל הקיימת בבלון משנה כל הזמן את הלחץ בשל שינויי טמ"פ ולכן השעון בכל מקום יראה ערך קצת אחר, אבל ניתן כמובן לראות מתי הוא מגיע לאפס – או אז ניגמר לנו הפד"ח בגליל ויש לסור למלא את הגליל בפד"ח שנית.

וסתים בתחביב מתחלקים לשני אסכולות קנייה.

וסת יעודי – וסת יעודי הינו וסת אשר יוצר על ידי חברות ליצור מוצרי לתחום דגי הנוי, וסת זה מיועד לעבוד עם בלון בלחץ גבוה ולהוריד את הלחץ לזרם בועות עדין – לרוב מחירו יקר בהתאם המותגים המובילים הם (דנרלי,JBL,רד סי,אקווה מדיק,ADA,ביופלאסט,רנה, איהם).

וסת לא יעודי – בתעשייה יש לא מעט וסתים המיועדים לתחומים שונים (לדוגמה וסת המשמש רתכים) שניתן לרכוש בעלות נמוכה משמעותית מהווסת הייעודי, לרוב וסתים אלה מגיעים עם בורג כיונון גס בלבד ולא ניתן לשלוט עליהם בלי להוסיף רכיב נוסף המשורשר אליהם הנקרא "וסת סיכה" וסת עדין זה מוסת את זרם הבועות הגס לזרם בועות עדין יותר המתאים לאק' צמחייה.

עדיין מחיר הוסת הלא יעודי + וסת הסיכה (הנקרא בז'רגון גם "ברז מחט") נמוך משמעותית מוסת יעודי.

טיפ: קנית וסת כל שהוא, ואתם רוצים לרכוש גליל פד"ח?!

לכו למקום ממכר הגלילים עם הוסת עצמו, ובדקו כי ההברזות מתאימות, והוסת מתאים לתבריג הבלון, תוכלו לחסוך הרבה ריצות.

טיפ: : בכדי לשמור על חיי הוסת, כאשר מחברים אותו לבלון חדש נהוג לפתוח אותו לחלוטין, רק אז לפתוח את הברז הראשי שעל הבלון (זרם חזק של פד"ח יצא כמובן), ולסגור במהירות את הוסת.

על ידי פעולה זו,אני שומר על חיי הוסת ולא מעמיד אותו מיידית בפני הלחץ הראשי בגליל.

בשלב זה ניתן לפתוח את הוסת הראשי מעט, ולהתחיל לכייל את ברז המחט במקרה של וסת לא יעודי.

במקרה של וסת יעודי פעולה אחת של כיול בורג הכיונון מספיקה.

אזהרה – לעולם לא לרכוש רק וסת "גס" ללא ברז סיכה מחובר אליו.

הוסתים הגסים לבדם לא יוכלו להיות מכוילים בעדינות מספקת על מנת לגרום לזרם בועות עדין ואיטי להיכנס למערכת. שימוש רק בווסת גס ללא ברז סיכה מסוכן ואסור.

3.

דיפיוזר ראקטור

מה תפקידם של אלה?!

תפקיד הדיפיוזר או הריאקטור הינם למוסס את בועות הפד"ח בצורה הטובה ביותר במי האק'.

ככל שהמיסוס טוב יותר אנו נשקיע פחות פד"ח על מנת להגיע למים רווי פד"ח ועל ידי כך לערכים הרצויים לצמחי המים שברשותנו.

עיקרון הריאקטורדיפיוזרים הינו לשבור את בועת הפד"ח לבועיות קטנות ככל האפשר ולאפשר זמן מגע ארוך יותר ויעיל יותר עם מי האק' על מנת שבועות אלה יבואו במגע עם המים ויתמוססו דרכם).

מה ההבדל בין ריאקטור לבין דיפיוזר?

בעבר היה ההבדל ברור ונהיר לכל, הדיפיוזר הינו מכשיר פאסיבי בועות הפד"ח נכנסות אליו, ועוברות מסלול ארוך בתוכו – תוך כדי מסלול הם מתמוססות במים ללא מכשור נוסף – לרוב מחירים של דיפיוזרים זולים יחסית ומתאימים לאק' בעלי נפח קטן.

אסטרטגיות הבניה של הדיפיוזרים היו כיד הדמיון הטובה על המהנדסים והפכו גם הם לאופנות ולמכשירים שלא רק עושים עבודה חשובה אלה גם עיצובים ונראים טוב.

חלק מהדיפיוזרים שוברים את הבועות לאלפי בועיות קטנטנות ומזכירות אבני אוויר (רק לפד"ח).

דיפיוזרים אחרים בנויים כספיראלה אשר המים עוברים מסלולים מעגליים, או כסולמות מתוחכמים (נקראים גם בז'רגון פליפ-פלופ) שהבועה מדלגת לכל שלב ומתמוססת יותר.

ריאקטור – הריאקטור הוא מכשיר "אקטיבי" כאן קיים לנו זרם מים (שמקורו בראש כוח שדוחף מים לתוך הריאקטור בלחץ). מולו מגיע זרם בועות הפד"ח, במקרה הזה המיסוס הרבה יותר אגרסיבי מאשר בדיפיוזר הקלאסי.

במה לבחור?!

ריאקטור או דיפיוזר?

האמת, היום כבר הגבולות די היטשטשו, כיום ישנם מכשירים שהם ריאקטורדיפיוזר משולבים, הם גם ספיראליים וגם ניתן להזרים מול בועות הפד"ח זרם מים.

בעיקרון אנו רוצים להגיע עם המכשיר הזול ביותר ל100% מיסוס כלומר כל הפד"ח שנזרים מגליל הפד"ח ייטמע בצורה מושלמת במי האק'.

לשם כך ניתן לבחור בריאקטורים מתוחכמים ויקרים בעלי מיתוג של החברות המובילות, וניתן לבנות ריאקטורים לא פחות טובים DIY למי שהפרוטה אינה מצויה בכיסו, וטיבם לא נופל מהמוצרים הממותגים.

כאן ניתן למצוא מידע רלוונטי

הקש כאן לראקטור בבניה עצמית

4.

צנרת מתאימה:

האמת אין מה להרחיב יותר מידי בנושא.

הרעיון הוא להשתמש בצנרת ייעודית למערכות פד"ח.

צינורות אלה שונים מהצינורות המיועדים למשאבות אוויר, בדרך כלל הם בנויות להעביר פד"ח (שמייבש צנרת "רגילה") ובדרך כלל בעלי יכולת עמידה בלחצים (ולעיתים ניראת עבה יותר).

לא נכביר מילים על חוזק חומרים ואלסטיות של צנרת, סעיף זה בא לתאר רק את העבודה שאנא ממכם אל תקצרו דרכים ונסו להוזיל בדיוק 4 שקלים לצינור, כי בבחירת צנרת לא ייעודית לעיתים מסכנים סתם בבזבוז משווע של פד"ח דרך מרקם הצינור עצמו, ועיתים מסתכנים בפקיעה שלו.

5.

מונה בועות.

מונה בועות הינו פריט ציוד קטן וחביב שעשוי זכוכית או פלאסטיק.

הוא מלא כולו או חציו במים, ויש לו 2 פתחי כניסה לצנרת פד"ח.

כניסה אחת מגיעה מבלון, וכניסה אחת יוצאת ממונה הבועות לדיפיוזרראקטור.

כאשר בועות הגז עוברות בתוך מונה הבועות קל מאוד לחובב לראות את כמות הבועות שנכנסת למערכת ומכאן בעצם חשיבותו בניטור וכיול כמות הבועות שאנו מזריקים לאק' הצמחייה שלנו.

טיפ: כאשר אנו מכיילים את כמות הבועות ומסתכלים במונה הבועות נהוג לחכות לפחות 5-10 דקות ולצפות על זרם הבועות היות ובעיקר בדקה הראשונה זרם הבועות עובר שינויים על להתייצבות מלאה.

טיפ: ישנם ריאקטוריםדיפיוזרים המכילים בונה בועות מובנה (אינטגראלי), יכול לחסוך כמה עשרות שקלים ציוד כזה במקום לקנות מונה בועות נוסף.

טיפ: לרוב מתחילים לכייל מערכת פד"ח באק' צמחייה בבועה אחת לשתי שניות, ומתחילים לקחת מדידות KHPH אחרי שעתיים בכדי לראות מה רמת הפד"ח במים.

באק' מאוכלסים בכבדות במסת צמחייה לעיתים מזריקים כמות גדולה בהרבה של פד"ח.

איך יודעים כמה?! הכול תוך כדי מדידות וניטור, לא רק של הערכים, כי אם של הדגים עצמם.

בהזרקת יתר של פד"ח ניתן לגרום לנזק כפול:

1)הרעלת הדגים בשל חוסר חמצן.

2)צניחה של ערך הPH.

יש לעקוב בצורה זהירה אחרי מינוני הפד"ח

6.

ברז חשמלי:

ברז חשמלי הינו פריט אשר שולט על הזרמת הפד"ח על ידי מנגנון חשמלי.

במילים אחרות לברז החשמלי מחובר צינור הפד"ח (כניסה ויציאה).

כל עוד הברז מקבל חשמל, הברז "פתוח" וזרם הבועות חופשי לזרום דרך הברז החשמלי אל הריאקטורדיפיוזר.

ברז חשמלי - התמונה צולמה ע"י אלי הרפז.

ברגע שהברז החשמלי אינו מקבל מתח הוא ניסגר, וזרם הבועות נפסק.

ניתן ל"פקד" על זרימת הפד"ח על ידי הברז החשמלי בשתי אופנים.

1)שעון שבת. ניתן לחבר את הברז החשמלי לשעון שבת אשר ניפתח אך ורק כאשר יש אור באק', וניסגר בשעות החשכה.

2)בקר PH, נדון עליו מייד

מדוע?

בשעות החשכה הצמחים אינם מנצלים את הפד"ח, הפד"ח מנוצל רק בשעות האור על ידי תהליך ההטמעה (פוטוסינתזה), בחושך הצמחים עוברים לנשימה "רגילה" בדיוק כמו הדגים (כלומר קולטים חמצן ופולטים פד"ח).

מכאן נובע כי חשיבות הברז החשמלי היא כפולה:

1)בראש ובראשונה כמנגנון בטיחות נגד חנק הדגים. סעיף זה הופך אותו להיות פריט חובה באק' צמחייה בעל מערכת פד"ח מקצועית.

2)בזבזנות מיותרת של פד"ח, את מחיר הברז החשמלי בדרך כלל מי שאינו רוכש פריט זה, מבזבז לפחות פי 2 פד"ח מחובב המחזיק מוצר זה היות וקיימת הזרמת פד"ח בלילה. בזבזנות הפד"ח מחזירה את מחיר הברז החשמלי תוך זמן קצר.

ברז חשמלי משתי הסיבות לעי"ל הינם בגדר "פריט חובה" ולא פריט רשות.

מה קונים?!

כמו ברוב פריטי הציוד גם כאן ישנן 3 כיוונים לבחור בהם ע"פ הכיס והרצון להתעסקות....

בראש רשימת המחירים צועדים הברזים החשמליים הממותגים. על ברזים אלה בדרך כלל חרוט בגאון שם של חברה מובילה בתחום דגי הנוי והוא עולה כמה מאות שקלים

מייד אחריה צועד הברז החשמלי שאינו ממותג, מה שניקרא ברז חשמלי גנרי, לא פחות טוב ועלותו כמעט מחצית מקודמו הממותג.

נישרך מאחור ולא מקבל מספיק במה (והנה אני עושה כאן צדק), הינו ברז חשמלי DIY מברז חשמלי של מכונת כביסה, יש רק לבודד אותו בהתאם, ולדאוג למחברים מתאימים ליצור פד"ח (בדרך כלל צינור 6').

הנה דוגמה:

הקש כאן - ברז חשמלי מוזל

ברז חשמלי מעין זה עולה רק כמה עשרות שקלים.

איך מחברים?

את הברז החשמלי נחבר אחרי הוסת (וסת סיכה עדין במקרה של מערכת לא ייעודית).

ניתן לשרשר את הברז החשמלי ישירות לווסת העדין במקרה שיש תבריגים מתאימים, אם אין, לא נורה, ניתן כמובן לשרשר אותם בטור עם צנרת פד"ח ייעודית.

טיפ: הברזים החשמליים (המכלול) לעיתים מתחממים מאוד (ואין כרגע קשר אם המוצר ממותג או לא).

יש למקם אותם בצורה שאינה נוגעת בזכוכית, צנרת או כל חומר אחר אשר יכול להיות מושפע מחום, לרוב מקובל לעגן את הברז החשמלי בצורה אסטטית בעזרת אזיקונים.

7.

בקר הPH.

בקר הPH הינו רכיב שאינו בגדר חובה אשר אחראי להפסיק או להזרים את זרם הפד"ח כתלות בPH.

כידוע לנו, גז הפד"ח יכול לגרום לירידה של הPH, ירידה לערך נמוך מידי יכולה להיות מסוכנת לשוכני האק' שלנו (דגים וחסרי חוליות).

לשם כך מגיע הבקר אשר ניתן לכייל בו ערך "סף" של PH.

כאשר הבקר מודד (יש לבקר רכיב שניקרא אלקטרודת מדידה) ערך PH הנמוך מערך הסך המכוייל על ידי החובב, חיש ומהר מנתק הבקר את הזרם לברז החשמלי, וזרם הפד"ח עוצר.

בקר PH - התמונה צולמה ע"י כפיר אלפנדרי.

שימו לב:

לעיתים טועים חובבים וסוחרים שחושבים שבקר הPH "מגן" על הדגים מחנק, אין זה נכון.

בקר הPH מגן רק על ערך הPH ושומר על אק' יציב שלא יורד מהערך שקבענו (וזה הכל!).

נכון לאמר כי עצירת זרם הפד"ח שומרת על האק' מחנק, אבל בהחלט יכול להגרם חנק דגים גם כאשר בקר הPH מופעל, זה לא חוסך את בדיקת הKH PH וחיתוך בטבלה על מנת לראות כמה פד"ח ישנו במי האק' וניטור שוטף של הדגים.

כאמור פריט זה הינו בגדר רשות ואינו חובה, והוא נחשב ליקר, מחירו מאות רבות של שקלים.

אז בואו נסכם את התרחישים לבנייה וקניית מערכת מקצועית:

המחירים הם מדגמיים בלבד ונותנים רק תחושת סדר גודל, לכל חובב האחריות לבצע סקר שוק ומיקוח היחס למערכת המתאימה לו

בהצלחה.