פורטל אקווה פורומים מגזין אקווה AquaDex
מאמר מקורי

רביית והדגרת ביצי ציקלידים דוגרי פה

 

במאמר זה נסקור בקפידה את נושא הדגרת ביצי ציקלידים דוגרי פה, יתרונות מול חסרונות, גישות שונות, מתי כדאי לחלוב, שלבי התפתחות הצאצא ועוד.

 


הקדמה:

תהליך רביית ציקלידים דוגרי פה יחודי ושונה לגמרי מרביית ציקלידים מטילי מצע.

מטילי מצע - בזמן הרבייה הנקבה תדביק את הביצים על גבי אובייקט ספציפי באקווריום והזכר ידאג להפרותן.

עד התפתחות הביצים לדגיגים ידאגו ההורים לגונן ולאוורר את הביצים על מנת שיתפתחו כראוי.

דוגרי פה - בזמן הרבייה הנקבה תאסוף את הביצים לפיה וההדגרה תתבצע בתוך פיה עד להתפתחות הדגיגים כפי שיוסבר במאמר.

 

תהליך הרביה:

בזמן  הרבייה הזכר ימשוך את הנקבה בריקודי חיזור מרשימים לנקודת ההטלה ויפרה את הביצים שנאספות לפה הנקבה.

לאורך תהליך החזקת הביצים הנקבה תשמור על הביצים בפיה למשך תקופה מינימלית של כ-3 שבועות.

הנקבה תדאג לערבל ולאוורר את הביצים באופן מתמיד ע"י הזרמת מים מחומצנים מהזימים כל זאת על מנת שהביצים יתפתחו כראוי.

משך תקופות החזקת הביצים יכולה להתרחש כ-21 ימים ולעיתים אף יותר כל זאת, בין היתר, כתלות החלטת הנקבה האם יהיה בטוח לשחרר את הדיגיגים באיזור מפלט באקווריום, רעבונה, תשישותה ועוד...

במשך כל תקופת החזקת הביצים הנקבה כמעט ולא תאכל ולעיתים כלל לא.

בזמן ההדגרה בפה הנקבה, תחילה הביצים יתפתחו ללרוות ובהמשך הלרוות יתפתחו לדגיגים מפותחים. 

לאחר שהדגיגים מפותחים דיו הנקבה תשחרר את צאצאיה לפרקים באיזור בטוח באקווריום ותבצע גיחות יזומות על מנת לאכול ולהתחזק.

לאחר מכן, תחזור הנקבה לאיזור בו השאירה את צאצאיה ותשאב אותם חזרה לפיה להמשך משמורת עד שיהיו מוכנים להשתחרר לאקווריום לצמיתות.

 כאשר ישוחררו הדגיגים לאקווריום הנקבה תפסיק להגן עליהם והם יצטרכו להסתדר בכוחות עצמם.

סרטון חיזורים והטלה (צילום: אמיר פלקס)

.

.

 תהליך הרבייה- טרופאוס בולו פוינט וטרופאוס איקולה  (צילום: אמיר פלקס)

 .

 

 זוג צעיר בהטלה ואיסוף הביצים ע"י הנקבה  (צילום: אמיר פלקס)
.
.

טרופאוס איקולה ואסטטוטילפיה אינוקולור מחזיקות ביצים (צילום: אמיר פלקס)

 

 

שלבי התפתחות מביצה לדגיג:

1. ביצה

2. לרווה - שלב מעבר מביצה לדגיג - זהו שלב ביניים במחזור התפתחות חייהם של חלק מבעלי החיים.

3. דגיג

 

 נקבה מחזיקה ביצים  (צילום: חיים שוחט)

 

 
תהליך התפתחות מלרווה לדגיג - טרופאוס איקולה   (צילום: אמיר פלקס)

 
קיימות שתי גישות עיקריות הנוגעות להדגרת הביצים. האחת, אי חליבת הנקבה. השניה, חליבת הנקבה בשלב מוקדם כפי שיוסבר בהמשך במאמר.

 

הגישה הטבעית:

כפי שהוסבר עד כה, באפשרותנו "לתת לטבע לעשות את שלו" ולאפשר לנקבה להחזיק עד סוף תקופת הדגרת הדגיגים בפיה.

בסוף התהליך תשתחרר הנקבה את צאצאיה באקווריום באופן טבעי.

עם זאת יש לקחת בחשבון את חסרונות הגישה הטבעית:

* לאורך תקופת ההדגרה בפה הנקבה תהיה הנקבה חשופה ליותר הצקות משוכני האקווריום ללא יכולת התגוננות מספקת.

* ללא מקור תזונה הולם הנקבה נחלשת ומרזה לאורך תקופת ההחזקה.

* מקומות מסתור מעטים יגדילו את הסבירות שהדגיגים המשוחררים ייאכלו על ידי דיירי האקווריום.

 

 דגיג ששוחרר לאקווריום ע"י הנקבה ומצא מקום מפלט בקונכיה  (צילום: אמיר פלקס)

 

 

גישת חליבת הנקבה:

גישה נוספת עוסקת בחליבת הנקבה והדגרת הלרוות באינקובטור (מדגרה).

כך ניתן לאפשר לנקבה לחזור לשגרה בהקדם האפשרי.

קיימות סיבות שונות שבהן נחפוץ בחליבת הנקבה בשלב מוקדם:

* כאשר מדובר בנקבה לא מנוסה קיים חשש שהיא תפלוט את הביצים בטרם עת.

* חליבה אשר בוצעה מוקדם מהנדרש (טעות בספירת ימי ההחזקה, לאלו שמעדיפים לחלוב לאחר שלב הלרווה).

* הצקות מצד שוכני האקווריום כלפי הנקבה.

* תת תזונה, הרזיה והיחלשות לאורך תקופת ההחזקה.

* חליבה מוקדמת תעודד את הנקבה להטיל מוקדם יותר.

 

אופן החליבה:

מטרת הפעולה היא הפרדת הלרוות מהנקבה.

מדובר בהליך שעלול להלחיץ ואף לפגוע בנקבה אם נבצע זאת לא נכון. לכן, יש לבצעו בצורה רגועה אך מהירה.

שלבי הפעולה:

1. הכנת כלי כיבול מלא במי האקווריום.

2. תפיסת הנקבה המחזיקה עם רשת.

3. הוצאת הנקבה מהרשת לכלי הכיבול (ניתן לתת לה כמה רגעים להירגע).

4. אחיזת הנקבה ופתיחת פיה עם האצבע. 

5. הוצאת הלרוות - טפיחות עדינות על מכסה הזימים יגרום לפליטת הלרוות.

6. החזרת הנקבה לאקווריום.

7. העברת הלרוות לאינקובטור להמשך הדגרה.

 

דגשים:

* בעת תפיסת הנקבה עם רשת השתדלו לא להלחיץ את הנקבה.

* יש לנקוט ביתר זהירות בעת פתיחת פה הנקבה מחשש לפגיעה בלסת המנדיבולרית.

* במשך תהליך החליבה יש להיזהר שלא ללחוץ או לגעת בעיני הנקבה.

* את החליבה יש לבצע בצורה מהירה ככל האפשר.

* במידה והתהליך מתארך מחוץ למים יש לתת לנקבה זמן התאוששות במים שבכלי הכיבול.

** קיימות גישות נוספות להוצאת הדגיגים מפה הנקבה מלבד טפיחות על מכסה הזימים, מנסיוני האישי השיטה הספציפית הכי עדינה ופחות מלחיצה.

** קיימות שיטות נוספות לפתיחת פה הנקבה שלטעמי אינן מומלצות כלל, למשל, שימוש בקיסם שיניים או כלי עזר דומה. במידה ובחרתם בשיטה הזאת, יש להיזהר שלא לפצוע את פה הנקבה.

 

 

סרטון חליבה לאחר 9 ימי החזקה והדגרה באינקובטור  (צילום: אמיר פלקס)

 

 סרטון חליבה והדגרת לרוות בשלב יחסית מתקדם (צילום: אמיר פלקס)

 

 

מתי לחלוב?

מיום ההטלה והפריית הביצה, תחל לבקוע הביצה ביום ה-7.

תהליך הבקיעה אינו מידי. תחילה יהיה ניתן להבחין בראש וזנב אשר חבוקים לגוף הביצה, לאחר מכן הלרווה תנתק את זנבה וראשה מהביצה כאשר הגחון ישאר מחובר לביצה.

לא מומלץ לחלוב ביצים, הן רגישות יותר ונוטות להזדהם בפונגוס (פטריה).

לכן, מומלץ להמתין ולחלוב לכל הפחות ביום ה9-10 מתחילת החזקת הביצים, בשלב הזה יתקבלו לרוות.

 

דגשים:

* אין להדגיר ביצים/ לרוות לא מופרות יחד עם ביצים/ לארוות מופרות.

* במידה וחלק מהביצים/ לרוות "מתקלקלות" בזמן ההדגרה באינקובטור, יש לסלקן באופן מידי מחשש שידביקו את שאר הלרוות בפונגוס.

* אין להדגיר יחדיו לרוות מנקבות שהטילו בימים שונים בשל חשש להתנכלות הדגיגים הבוגרים כלפי הצעירים עד כדי אכילת שק החלבון והריגתם.

* ניתן לחלוב את הנקבה בשלבים מאוחרים מהמומלץ במאמר, אם כי ככל שהדגיגים יהיו מפותחים יותר, כך סביר שיתנגדו לאילוץ הוצאתם מפה הנקבה (חליבה קשה יותר).

 

 

אינקובטור:

האינקובטור הוא מכשיר המשמש למתן תנאים אופטימלים להתפתחות משלב הלרווה לדגיג.

האינקובטור מדמה באופן מלאכותי את פעולת ערבול הלרוות והזרמת מים מחומצנים באופן מתמיד בדומה לפעולת הנקבה המחזיקה.

עיקרון הפעולה עובד על הזרמת מים תמידית בחלל האינקובטור ע"י הפעלת משאבת אוויר.

תנועת הלרוות באינקובטור צריכה להתנהל בתזוזות עדינות מעלה ומטה.

שימו לב - תנועות גסות וקיצוניות מדי עלולות לפגוע בלרוות ואף להביא למותן.

 

דגשים:

* קיימים זני דגים שבהם יהיה צורך להניע את הביצים/לרוות בצורה שונה. 

*מיקום גובה האינקובטור באקווריום יוביל תוצאות שונות של תנועת הלרוות, כך גם לגבי מיקום אבן האוויר.

לכן יש לבחון את האופציות עד הגעה לתוצאה אופטימלית.

* מומלץ למקם את האינקובטור באקווריום של ההורים או לחילופין העברת 100% מים לאקווריום נפרד, דבר שיקנה איכות מים תואמת. הביצים/לרוות מאוד רגישות בשלבים הראשונים כך שכל שינוי בערכי המים עלול לפגום בתקינות התהליך.

 

 אינקובטורים  (צילום: אמיר פלקס)

 

 

הזנת הלרוות:

למעשה אין צורך להזין את הלרוות לאורך תקופת הדגרתן.

הלרוות ניזונות באופן ישיר משק החלבון שממנו בקעו. עם הזמן שק החלבון יספג אט אט לגוף הלרווה.

עם סיום ספיגת שק החלבון הלרווה תהפך לדגיג ויהיה ניתן להעביר את הדגיגים לאקווריום גידול יעודי ולהתחיל להאכילם.

 

 לרוות מודגרות באינקובטור  (צילום: אמיר פלקס)

 

 

לסיכום:

קיימות גישות שונות לתזמון חליבת לרווות, בין היתר יש הדוגלים בלא לחלוב כלל ולתת לטבע לעשות את שלו.

כל גישה שתבחרו ועובדת לכם בצורה המיטבית (כלפי המגדל והדגים יחדיו) מבורכת.

 

בברכה, אמיר פלקס

צוות אקווה

תגיות
ציקלידים    ציקליד    רבייה