האקווריום הטבעי - מאמר מקורי מאת: יער

[איתי]

האקווריום הטבעי - מדריך הקמה ותחזוקה
מאמר מקורי מאת: יער

נושאי המאמר:
מבוא
למה דווקא אקווריום טבעי
עקרונות האקווריום הטבעי
הכללים להקמת אקווריום טבעי מצליח
תהליך ההקמה
ניסיון אישי באקווריום הטבעי
סיכום מאפייני האקווריום הטבעי
ביבליוגרפיה

מבוא:
כל מי שחולם על אקווריום אבל חושש מהקשיים, כל מי שהתייגע בהחלפות מים או בהמצאת סיפורים שיסבירו לאשתו את החשבוניות הנדיבות על ציוד האקווריום, עשוי לטפח את חלום האקווריום האידיאלי: אקווריום שמטפל בעצמו ומנקה את עצמו, ומשאיר לנו את ההנאה בלבד.
חלום האקווריום האולטימטיבי, מסתבר, מתממש, ואפילו בקלות, באקווריום הטבעי: אקווריום יפה, חכם, זול, יציב, טבעי, שקט, קל להקמה, וכמעט לא דורש תחזוקה.
אז איך יוצרים אקווריום כזה? במאמר זה נראה איך ניתן להקים ולתחזק אקווריום טבעי בקלות ובזול.
במאמרים הבאים יוסברו התהליכים הביולוגיים העובדים (במקומנו) באקווריום הטבעי בפרט, ובאקווריומים בכלל: התהליכים הבקטריאליים השונים באקווריום, ההשפעות של צמחים על סביבתם, מקורות הנוטריינטים של הצמחים והשימוש שלהם במצע ובאוויר, והדרכים בהן נפתרת בעיית האצות.

המאמרים מבוססים על מספר מקורות. הבולט בהם הוא הספר "ECOLOGY of the PLANTED AQUARIUM" של דיאנה וולסטד, מיקרו-ביולוגית וחובבת דגי-נוי, המחזיקה וחוקרת אקווריומי צמחיה טבעיים כבר קרוב לעשרים שנה.
ספרה מסביר את התהליכים המקיימים את המערכת האקולוגית באקווריום, ומראה כיצד צמחים משמשים בשמירה על בריאות הדגים ובהפחתת תחזוקת האקווריום.
הספר מכיל מידע מדעי רב, הסותר לעיתים קרובות רעיונות נפוצים בתחביב הדגים, רעיונות שלרוב מבוססים על תיאוריות ישנות ועל אבחנות נקודתיות של חובבים, ולא על ידע מחקרי.
הספר מביא את ממצאיהם של מאות מחקרים, מסביר על פיהם את התהליכים הביולוגיים באקווריום, ועל סמך הבנה זו מסביר איך ניתן לבנות אקווריום אקולוגי משגשג.
מקורות עיקריים נוספים הם "Low-Tech Natural Aquarium Guide" של דן ס. קוקנבוש, המחזיק חווה לגידול דגי-נוי כשהוא משתמש בשיטת האקווריום הטבעי,
מאמרים של רונדה ווילסון המגדלת ומרבה סוגים שונים של דגים בלמעלה מ50 אקווריומים כאלה, מאמרים מאתר "אקווה", ומקורות נוספים.

באנגלית מכונים אקווריומים אלה במונח "Natural", (להבדיל מ-"Nature" המאפיין את שיטת טאקאשי אמאנו, שרק בטוקיו אולי תיראה טבעית), כך שבעברית בחרתי להשתמש במונח "אקווריום טבעי". לא השתמשתי במונח "low-tech" המשמש לפעמים, בעיקר באנגלית, לתאר את האקווריום הטבעי, וזאת משתי סיבות: האחת היא שהוא מתאר פן שולי של אקווריום זה, וגם זאת על דרך השלילה: המהות של אקווריומים אלה היא לא מיעוט הציוד הנדרש עבורם, וגם לא מיעוט העבודה שהם דורשים, אלא האיזון האקולוגי הטבעי שבהם, המביא ליופיים ולהצלחתם. הסיבה השניה לכך שלא השתמשתי במושג "low-tech" היא הבלבול המקובל בשימוש במושג זה. בעברית משתמשים בו בדרך כלל לתיאור אקווריומים לא טבעיים (הכוללים למשל החלפות מים ופילטרציה ביולגית), וגם באנגלית זה אינו מונח המתאר באופן בלעדי את השיטה הטבעית של וולסטד.


האקווריום הטבעי הישן של עופר.

למה דווקא אקווריום טבעי?

"המוני מתחילים יוצרים את האקווריום הראשון שלהם בהתלהבות. הצמחים זקופים ונטולי אצות, הדגים בריאים ופעילים, המים צלולים והחצץ השטוף היטב נקי להפליא.
האקווריום נראה כמו בחנות או בתמונות של מגזינים.
אלא שלא עובר הרבה זמן, ותמונה יפה זו מתקלקלת.
הצמחים נובלים, אצות מתפשטות, ואם לא מחליפים מים ושואבים רפש הדגים חולים.
המתחילים מקבלים הוראות להשתמש בקוטלי אצות, לעשות יותר החלפות מים, יותר שאיבות רפש, לקנות פילטרים יותר גדולים, ולהאכיל פחות את הדגים. אם הם מנסים שוב לגדל צמחים הם משתמשים בדשנים. למרבה הצער, לרוב זה לא עוזר. האצות גדלות טוב יותר, והצמחים- פחות.
בנקודה זו מתחילים רבים מתייאשים מצמחיה לחלוטין. מעט מתחילים אנרגטיים שלא נשברים בקלות מחליטים לקפוץ למים וליצור אקווריום היי-טק. אקווריומים אלה לרוב מצליחים ויפים, הבעיה היא שהם דורשים מחויבות רבה של זמן וכסף.
אחרים עוברים לצמחי פלסטיק, וכדי לשמור על בריאות הדגים ממשיכים להחליף הרבה מים, לנקות את הפילטרים ולשאוב את החצץ. לא כיף גדול...
אכזבה זו, בעיקר עם צמחים, היא הנורמה בתחביב האקווריום. אבל זה לא צריך להיות כך." (175-176Walstad,p.)

בעוד שבעבר היה האקווריום הטבעי נפוץ ביותר, הרי שכיום, כאשר התחום הפך להיות מגוון, משוכלל, מסחרי ורווחי יותר, תפשו סוגים אחרים של אקווריומים את מקומה של השיטה הטבעית. חלק גדול מהידע מופץ כיום על ידי גורמים מסחריים, וידע אמין וברור על השיטה הטבעית הפך להיות קשה להשגה.
כך מסביר דן קוקבוש את הסיבות שהביאו אותו לכתוב את המדריך שלו:
"...אקווריום צמחיה דורש פחות עבודה, נראה הרבה יותר טוב, ובעיקרון הקמתו עולה פחות. בהתבסס על הספרות ועל הדעות הרווחות, אני חושד שמי ששוקל הקמת אקווריום צמחיה עשוי בקלות לקבל את הרושם שהצלחה דורשת ציוד היי-טק.
השימוש באקווריומי היי-טק לא מפריע לי. מה שמפריע לי הוא המחיר של מערכות אלה. התפישה שהיי-טק היא הדרך היחידה, אם מאמינים לה, מונעת הקמת אקווריומים כמעט מכל הילדים...ומהרוב הגדול שלנו, המבוגרים. כן חסרה למתחילים שיטה אלטרנטיבית קלה להבנה שעובדת היטב."
לפני שהקמתי את האקווריום שלי ביליתי זמן רב בקריאה ובלימוד של החומר, ולבסוף הקמתי אקווריום עם צמחיה.
נדרשו לי עוד זמן ומאמצים רבים ללמוד על קיומה של שיטת האקווריום הטבעי, סוג האקווריום אליו שאפתי מן ההתחלה, ומאמץ רב עוד יותר כדי ללמוד איך למעשה ניתן לעשות זאת.
מאמר זה נכתב כדי לעזור למלא חלל זה, לאפשר למתחילים הקמה זולה ופשוטה של אקווריום יפה, נוח ויציב, ולאפשר למתקדמים הקמת אקווריום שהוא מערכת אקולוגית מתפתחת, מרתקת ויפה.

עקרונות האקווריום הטבעי:
האקווריום הטבעי מתבסס על יצירת מערכת אקולוגית באקווריום, כך שהצמחים מפרקים את האמוניה שיוצרים הדגים ומספקים להם חמצן, והדגים יוצרים רפש ואמוניה עבור הצמחים. עלינו מוטל ליצור את התנאים ההתחלתיים שיאפשרו איזון, ואז להימנע מלהתערב. "על פי לאו טצה, ככל שהאדם מתערב יותר באיזון הטבעי שנוצר ונשלט על ידי החוקים האוניברסליים, נסוגה ההרמוניה למרחבים. ככל שמתאמצים יש יותר צרות." (הטאו של פו, עמ' 17).
היישום של עקרונות אלה באקווריום כולל:
1. תנאים התחלתיים מתאימים: הרבה אור, מצע מדושן, ובעיקר הרבה צמחיה ומעט עומס דגים.
2. הימנעות מהחלפות מים והתערבויות אחרות, להוציא האכלת הדגים בקביעות.

הכללים להקמת אקווריום טבעי מצליח:

גודל המכל:
5 עד 50 ליטר- אקווריומים קטנים וצנצנות. קל להשיגם בזול או משומשים בכיכר השוק, והם באים במגוון צורות. בגלל גודלם הקטן לעיתים קרובות קל להציבם במקום בו יוכלו לקבל אור שמש כך שקל להאירם. הם גם יכולים להיראות אטרקטיביים סביב הבית, כשהם משמשים לנוי כמו צמחי בית.
הם נוחים מאד למטרות רבייה מסוימות, הבקעת סוגים מסוימים של ביצי דגים, ובידוד דג מסיבות שונות. ככל שהם קטנים יותר כן קשה לשמור אותם בטמפרטורות וערכי מים יציבים.
50 עד 250 ליטר- באים לרוב בגדלים סטנדרטיים ולכן זולים יחסית. קל למצוא להם מקום, וקל יחסית לנקותם ולטפל בהם.
כדאי לרכוש מכלים שאורכם מתאים לנורות סטנדרטיות, שהן זולות יותר. הטמפרטורות וערכי המים יציבים למדי. יכולים ליצור אקווריומי תצוגה יפים ונוחים.
אקווריומים מלבניים ולא פנורמיים, בעלי זוויות ישרות ולא מעוגלות בפינותיהם, לא יעוותו את מראה הדגים. זכוכית נשרטת פחות מתערובות פלסטיק.
מיכלים גדולים בני 250 ליטר ומעלה- אקווריומי תצוגה יפהפיים, עם יותר דגים או דגים גדולים יותר, ויותר אפשרויות עיצוב.
כדאי להימנע ממכלים גבוהים, בני למעלה מ60 ס"מ גובה, אם אין אור שמש החודר לגב האקווריום.
בגדלים אלה אין כמעט אקווריומים מסחריים סטנדרטיים, כך שיש לתכנן וליצור אותם לבד. הטיפול בהם, וכן שינוי ערכי המים, קשה ויקר יחסית. הם מתאימים למגדלים וותיקים בעלי ידע וניסיון.

אור:
ספקטרום האור- האור הטוב ביותר לאקווריום הוא שילוב של אור לבן קר (4300 מעלות קלווין), המגיע מנורה הנותנת אור בטווח הצהוב-ירוק, שניתן להשיגה בחנויות חומרי בניין,
(טווח זה מתאים לצמחים, אולי כי בטבע המים מסלקים חלק מהאור האדום, חומרים אורגניים מסלקים אור כחול, והצמחים הסתגלו לאור צהוב-ירוק, ופחות מתאים לאצות),
יחד עם אור מלא (6500 מעלות קלווין), המגיע מנורה שניה ייעודית לצמחים (כמו גרו-לוקס) בעלת ספקטרום מלא, או מאור שמש.
אור שמש - אור שמש נותן את כל הספקטרום, ומאפשר שגשוג שלא ניתן להגיע אליו בלעדיו. הוא טוב גם לחסרי-חוליות, וטוב במיוחד לבני משפחת האנאבסיים ולמשריצים.
כאשר אור מהחלון עובר דרך גב האקווריום, הוא מגיע גם לצמחים נמוכים, וגם כאשר יש צמחים צפים.
שימוש באור שמש מוזיל כמובן את העלויות, יכול לעזור לצמיחת הצמחים וכך למנוע אצות, ואם שעות האור בקיץ מוגבלות הוא לא יחמם את האקווריום יותר משיחממו אותו נורות.
עודף אור שמש ניתן למנוע על ידי הצמדת רקע אל גב האקווריום או אף לצדדיו, או שימוש בוילונות.
יש להיזהר מחימום יתר ומהתפרצות אצות, כך שלא כדאי למקם אקווריום שקשה להזיזו בשמש, אלא אם יש ניסיון וידע בנושא.
יש לסגל את הצמחים לאור שמש מלא על ידי הגבלת שעות האור לכמה ימים, עד שהצמחים יסנתזו את הפיגמנטים שיגנו עליהם מהUV בעיקר.
כדאי שהמצע לא יהיה חשוף לאור שמש ישיר ולחימום.
פלורסנטים- פלורסנטים נוחים יותר לשליטה, אך יקרים יותר. דרוש כחצי ואט אור פלורסנט לליטר. באקווריום קטן מ50 ליטר כדאי להגיע עד וואט לליטר.
כדאי להשתמש בשעון שבת ליצירת 14-10 שעות אור ביממה. זמן החשיכה גם הוא חיוני, לצמחים ולדגים, ואין לוותר עליו.
כדאי להחליף את הנורות כל שנה, אחת בכל פעם, ולכתוב על הנורה את תאריך ההחלפה. (פלורסנט אופייני מאבד 50% מעוצמתו כעבור חצי שנה).

מצע:
שכבות המצע- מטרות המצע הן לדשן את שורשי הצמחים, לתת אחיזה לצמחים, ולהוות מקום גידול לחיידקים.
מקובל להניח שכבה תחתונה בגובה 3 ס"מ של מצע שנועד לדשן את הצמחים, ושכבה שניה מעליה של חצץ אינרטי (קוורץ למשל), בגודל גרגרים של 2-3 מ"מ, ובטקסטורה אחידה.
בשכבה העליונה ניתן להשתמש בחול שגודל גרגריו גדול. אין להשתמש בחצץ גדול- אוכל שיירקב בין גרגריו עלול להרעיל את הדגים. חצץ טבעי עדיף על חצץ מכוסה דבק שאין בו שקעים למיקרואורגניזמים.
הרכב השכבה התחתונה- דיאנה וולסטד ממליצה על אדמת גינה (כל אדמה השונה מחצץ או חול, הנלקחת מפני השטח, ובתנאי שידוע לנו שלא רוססה בכימיקלים).
אם מכינים מצע או קונים מצע, יש הממליצים על שימוש בחימר מסוגים שונים בשכבה התחתונה. עופר, מומחה הצמחיה, ממליץ על מצע העשוי מחלקים שווים של כבול רטוב שהPH שלו הוא 6, ופומיס בגודל גרגרים של כחצי סנטימטר הסופח ומשחרר חומרי דשן, עם מעט נסורת (של עץ בהיר נקי מדבקים ורעלים) שבמשך הזמן תירקב ותהפוך לדשן.
ניתן להוסיף כדורי אוסמוקוט המפוזרים ביחס של כדור לכל ס"מ וחצי מרובע של מצע, ומשחררים באיטיות ברזל למצע.


עופר מדגים הכנת מצע כבול, פומיס ונסורת, בכנס "אקווה" השנתי 2006
סרט הדרכה להכנת מצע כזה: מבוא להקמת מצע מדושן

מאפייני המים:
ערכות בדיקה - באקווריום מאוזן ערכי המים לא משתנים כמעט, וכל עוד הצמחים והדגים בריאים ומשגשגים לא נדרשות בדיקות של המים. מד-חום נחוץ באקווריום למעקב אחר תקינות גוף-החימום בחורף, ואחר טמפרטורות המים בימי הקיץ החמים.
אם יש בעיה או שאנו רוצים להיות עם יד על הדופק, בעיקר בחודשים הראשונים להקמת האקווריום, או במקרה שהאקווריום יצא מאיזון בשל איזשהו שינוי, כדאי יהיה לבדוק PH, קשיות מים- kH, כשלפי שני מדדים אלה ניתן לחשב את ריכוז הCO2 במים (לפי הטבלה - קישור).
אם יש חשש שעומס הדגים גדול מדי ביחס לצמיחה יהיה כדאי לבדוק גם אמוניה וניטראט. אם הצמיחה לא מספקת, או שהאצות לא נעלמות, ניתן לבדוק גם ברזל ופוספט.
PH- צריך להיות יציב וקרוב ל7, כשחומציות קלה (בסביבות PH 6.6) רצויה בשל היתרון שהיא נותנת לצמחים על האצות, בשל התאמתה לרוב הצמחים, ובשל הפחתת רעילות האמוניה לדגים.
התהליכים היוצרים חומציות: נשימת דגים, ניטריפיקציה על ידי בקטריות, ומטבוליזם חיידקי, צריכם להתאזן עם התהליכים היוצרים בסיסיות: פוטוסינתזה של צמחים ואצות, דה-ניטריפיקציה על ידי חיידקים, וערבוב מים ואוויר (ואיבוד CO2).
קשיות מים- חשוב שהמים לא יהיו רכים, כי אז יחסרו לצמחים סידן(Ca), מגנזיום(Mg), אשלגן(K), גופרית(S) וכלור(Cl), ולא תהיה מספיק חציצה (באפר) שתמנע קפיצות PH. למי ברז רכים בהם ריכוז הסידן קטן מ60 ppm והGH קטן מ4, יש להוסיף אלמנטים אלה.

טיפול במים:
החלפות מים - באקווריום הטבעי החלפות מים מזיקות, כי הן מוציאות מהמים חומרים חיוניים ומעלות את הPH. במקום מים שהתאדו יש להוסיף מי ברז מטופלים על מנת להוסיף את היסודות המקשים את המים.
אם אין צורך בהרבה הוספות של מים, כדאי להחליף 25-50% כל חצי שנה להוצאת עודפי חומרים. אם עומס הדגים גדול יחסית, הדגים מלכלכים הרבה יחסית (ציקלידים, למשל), או שהמים מעכירים, כדאי לבצע החלפות מים תכופות יותר על פי הצורך.
כלור וכלוראמין- יש להסיר מהמים לפני השימוש כדי למנוע תמותת דגים. כלור אפשר לנדף במשך לילה. כלוראמין יש לפרק על ידי תוסף מיוחד.
שאיבת רפש- מוציאה את הנוטריינטים, חומרי המזון של הצמחים, מהאקווריום, ומיותרת אם יש צמחי שורש. אם הוחלט לבצע שאיבת רפש יש להימנע מלערבב את שכבות המצע.

פילטרציה ותנועת מים- באקווריומים קטנים (עד 100 ליטר) אין צורך בפילטר כלל. באקווריומים גדולים יותר תנועת מים מתונה, בת סנטימטרים בודדים לשניה, נחוצה לפיזור נוטריינטים, חמצן וחום. מלבד ראש-כוח מתון שיזרים את המים, אין צורך בפילטרציה באקווריום צמחיה טבעי (ובלבד שיש יחס נכון בין כמות הצמחיה והדגים).
ניתן להשתמש במדיית סינון גסה כגון ספוג לפני ראש-הכוח, ואין צורך לנקותה אם אינה נסתמת. מומלץ לא לשים מדיה ביולוגית, וכדאי לא לשים כמעט מדיית סינון דקה (כדי למנוע תחרות על האמוניום (NH4+) בין חיידקים לצמחים, למנוע תמותת חיידקים אם הפילטר מפסיק לעבוד, וכדי להחזיר את הנוטריינטים למים).
לא מומלץ להשתמש בפחם פעיל באופן שגרתי, שכן הוא מסיר חומרים אורגניים המספקים נוטריינטים ומנטרלים רעילות מתכות. פחם פעיל יעיל במצבים מיוחדים כמו בעת התפשטות אצות מסוימות. לבדיקת יעילותו אפשר להוסיף למים צבע מאכל ולראות אם הוא נעלם למחרת.
סקירה של פילטרציה לאקווריום צמחיה (היי-טק בעיקר) נמצאת במאמר: הפילטר הנכון לאק' צמחיה-ELMI
אבני אוויר- לא רצויות, מסירות מהמים את הCO2 הדרוש לצמחים. יש להשתמש בהן רק במקרים מיוחדים, כגון באקווריום של דגיגים, או במקרה שיש באקווריום בעיה המוציאה אותו מאיזון, כך שחלזונות עולים לפני המים והדגים מתנשמים, בעיקר בבוקר.
אם מוציאים אבן אוויר מאקווריום קיים, יש לבדוק אותו בשבוע הראשון, ואם יש בעיה להפעיל אותה בלילה, ולהוסיף צמחים.

טמפרטורה- יכולה, מבחינת רוב הדגים הטרופיים, לנוע בין 22 ל30 מעלות, ובלבד שאין שינויי טמפרטורה מהירים. אם תבחרו באקווריום עם דגי מים קרים, כגון דגי זהב או טניכטיס, יידרשו בערך 16 עד 26 מעלות.
רוב הצמחים יגדלו היטב במים קרים יותר, בעיקר קבומבה וMadagascar Lace. בחורף הישראלי יידרש כנראה גוף-חימום (עם טרמוסטט). בקיץ ניתן לרוב לפתוח את מכסה האקווריום, ואם צריך- להפעיל מאוורר.
כאשר מוסיפים מים שהטמפרטורה שלהם שונה באופן משמעותי מזו של האקווריום, יש להשוות קודם את הטמפרטורות, או להוסיפם לאט ( למשל בטפטוף) כדי לא לגרום לשינוי מהיר. מאמר בנושא: קרור וחימום האקווריום – עובדות, שיטות ואמצעים- איציק רז

צמחים:
בחירת צמחים- הבחירה בצמחים שיגדלו היטב חיונית לאקווריום, לטיהור המים, הגנת הדגים ושליטה באצות. שתילה רבה חיונית, שכן היא תביא לתפקוד טוב יותר של האקווריום, תאפשר הכנסת כמות דגים גדולה יותר, תמנע אצות, ותיראה טוב יותר.
כדאי לשתול מיני צמחים רבים, בעיקר מהירי גדילה, ולתת להם להתפתח על פי דרכם לפחות עד שהאקווריום מתאזן. צמחים איטיים, למשל אנוביות וקריפטוקורינות, ניתן לשתול בהתחלה בכמות קטנה יחסית, או להוסיפם בהמשך.
ניתן גם להשתמש בצמחים מבריכות וביצות באזור. יש לשתול צמחי שורש, וכדאי לעודד צמיחה באוויר של עלי צמחים גבוהים או צמחים צפים.


היגרופליה פוליספרמה – דוגמא לצמח מהיר-גדילה.

קניית צמחים- הכלל"Buyer Beware!" נכון גם כאן: לא כדאי לקנות באופן ספונטני צמח שאין לנו מידע על צרכיו והתאמתו. יש לקחת בחשבון שצמחים לא בהכרח ייראו כמו בחנות או במשתלה, שם אולי גודלו באוויר ובשמש.
ככלל כדאי להיזהר מצמחים יקרים: לרוב הצמח יקר כי קשה לגדלו. הרבה צמחים משירים את עליהם לאחר השתילה, אפונוגטונים למשל, ומגדלים אותם שוב במשך הזמן. מומלץ לבקש ולקבל בכיכר השוק של אקווה צמחים בחינם מגזם של מגדלים ותיקים.
צמחים מתאימים לאקווריום טבעי- רובם המכריע של הצמחים מתאימים לאקווריום הטבעי, בשל תנאי האור והמים האיכותיים שבו. צמחים המסתגלים לאור נמוך במיוחד, של פחות מחצי ואט לליטר, הם:Amazon swords, Cryptocorynes, Anubias, Java moss and ferns, Hornwort, Najas guadalupensis, Rotala..
צמחים נוספים מופיעים במאמר שכתב עופר על הצמחים המתאימים ביותר לאקווריום Low Tech- , ובמאמרה של רונדה ווילסון
גיזום ודילול- לעיתים יש לדלל ולגזום את החלקים העליונים של הצמח על מנת לאפשר המשך צמיחה, אך כדאי לא להוריד צמחים המגיעים לאוויר אל מתחת לפני המים. לשורשי-המים של חלק מהצמחים חשיבות בתהליכים הבקטריאליים, וכדאי לא להסירם.
דישון- מיותר ואף מזיק כל עוד הדגים מואכלים היטב, המצע פורה, ואין מנקים בקביעות את האקווריום.

דגים:
בחירת דגים- יש לבחור דגים מתאימים לצמחיה, שיתאימו לאקווריום גם כשיגדלו. דגים אוכלי-אצות כגון אוכלי אצות סיאמיים, מולים מכל הסוגים, אוטוצינקלוסים או שרימפסים יכולים לעזור, בעיקר בחודשים הראשונים.
מנקים נפוצים כמו מיני פלקו יאכלו את הצמחים כשיגדלו, ויש להעדיף עליהם את האנציסטרוסים והקורידורסים. ציקלידים גדולים נוטים לקרוע את הצמחים ולתקוף דגים אחרים. אוכלי צמחים כמו סילבר דולר יאכלו את הצמחים. דגים חופרים או דגים הזקוקים לזרמים חזקים גם הם לא יתאימו.
דגים מתאימים לאקווריום טבעי- כל בני משפחת המשריצים-גופים, מולים, סייפנים, פלאטים, משפחת האנאבסיים-גוראמים, דגי קרב ודגי גן-עדן, משפחת הקשתות, טטרות, גרזנים, רזבורות, זברה דניו, קולי לוץ', טניכטיס, הבוטיות הקטנות (הנוטות לאכול חלזונות ושרימפסים), אפיסטוגרמות, וחלק מהציקלידים היותר גדולים.
כן כדאי להכניס את הדגים אוכלי האצות שצוינו.
דגים שעברו הרבה התערבות גנטית כמו גופים ודיסקוסים נוטים להיות רגישים ולא עמידים.
קניית דגים- יש לקנות רק דגים בריאים, צעירים, שמראם והתנהגותם אופייניים למינם. יש לבדוק לפני הקניה, באקוודקס למשל, גם את צרכי הדגים והתאמתם לגודל האקווריום ותנאיו, את התאמתם לשאר אוכלוסיית האקווריום, ואת הצורך החברתי שלהם בדגים בני מינם והיחס הרצוי בין מספרי הזכרים והנקבות. חשוב לקנות רק מחנות אמינה (הדרך לבדוק זאת מתוארת במאמר מה אנו מצפים מחנות הדגים-ELMI), וכדאי לקנות מחנות אחת, או חנויות מעטות בלבד. אין בשום פנים לקנות דגים צבועים. (סקירה על התופעה וזיהויה במאמר צביעת דגים טרופיים –shoonra).
מספר הדגים- תלוי בגודלם, ולרוב יהיה קטן למדי (ניתן להתחיל מסמ"ק דג לליטר צמחיה), כיוון שמספר כזה יותר בריא, יציב, וקל לטיפול.
חשוב לעקוב אחר קיום התנהגות נורמלית של הדגים: דגים אוכלים, נעים, מחזרים, מתרבים וגדלים כמאפיין את מינם.
מומלץ לא להוסיף דגים לאקווריום מבוסס, כדי לא להכניס מחלות וכדי למנוע את תקיפת הדג החדש, ואם עושים זאת חשוב להשתמש בקרנטינה לשבועיים לפחות. קנייה אימפולסיבית של דגים והוספתם לאקווריום יציב עשויה להסתיים באבדן כל הדגים.
תפישת דגים- כדאי לשמור אזור קטן בקצה האקווריום לצמחים ניידים, בו ניתן יהיה לתפוש דגים כשצריך.
האכלת הדגים- כדאי להאכיל 1-3 פעמים ביום. אם נאלצים לדלג על ארוחה אין לתת מנה גדולה יותר לפני או אחרי- דגים בוגרים יכולים להסתדר היטב מספר ימים בלי לאכול.
כדאי לתת מזון מכמה חברות במקביל, עדיף מחברות מוכרות, המפרסמות תאריכי ייצור ותפוגה.
גרגרים וכופתיות עדיפים על דפדפים. חשוב להתאים לכל סוג דג את המזון הדרוש לו (למשל צמחי יותר לחתוליים או חלבוני יותר לציקלידים), אחרת הדגים עלולים למות ממחלות או מרעב למרכיב החסר.
בניגוד למקובל, וולסטד ממליצה להגיע למעט עודף של אוכל, אך בכמות שלא יישאר ממנה דבר למחרת ולא תיצור עכירות.
ניתן לקנות כמות גדולה של אוכל יבש, הזולה יותר, לאחסן את הרוב בפריזר ולשים מעט לשימוש יומיומי בכלי אטום.

תרופות וכימיקלים- טיפול במחלות דגים הוא לרוב בעייתי. במקרים רבים טיפול אנטיביוטי אינו יעיל לדג, והרסני למערכת האקולוגית של אקווריום מבוסס. יש להימנע ממלחים, אנטיביוטיקות ונחושת הפוגעים במערכת האקולוגית.
אם הוחלט על טיפול כזה, יש לבצעו בקרנטינה. עם זאת במחלות נפוצות, בדרך כלל פרזיטים, ניתן בקלות לטפל באקווריום. יש לזהות את המחלה לפני שמטפלים בה.
לחיזוק דגים כמו מולים וקשתות ניתן להוסיף למים רכים כפית מלח שולחן לכל 10 ליטר מים, אם אין דגים הרגישים למלח.
דגים גוססים, פצועים מאד, ודגים אחרים שמן ההכרח להיפטר מהם, יש להמית בדרך הומנית על ידי העברתם למים קרים מאד. לעולם אין לגרום להם את הסבל שבזריקתם חיים לאסלה.

חלזונות- מועילים בניקוי העלים, מזרזים מאד פירוק עודפי מזון וחומר אורגני אחר, וחלקם מאווררים את המצע, כך שהם חשובים לאקווריום הטבעי.
האוכלוסייה נוטה בדרך כלל לשמור על גודל קבוע. לדילול אוכלוסייה כדאי להפחית מעט את כמות המזון בהאכלות. במקרים חריגים ניתן להשתמש בבוטיה ליצן או דגים אחרים המתאימים לאקווריום.

שרימפסים- טובים כמנקי קרקעית וכאוכלי אצות, ומוסיפים עניין לאקווריום. חלק מהשרימפסים דורש מים מליחים כדי להתרבות, ואחרים מתרבים באקווריום.

עיצוב:
בשלב התכנון, ושוב בשלב בו האקווריום מתאזן וניתן לשנותו בעדינות, כדאי לבדוק ולתכנן את העיצוב:
חשוב לשתול בחזית צמחי דשא, ולשים צמחים גבוהים יותר ומהירי-גדילה רק כלפי פנים האקווריום או בצדדים, על מנת לתת תחושת מרחב ועומק, ולתת לדגים מרחב שחיה. שתי הדרכים המקובלות ליצירת תחושת עומק הן יצירת משולש פנוי בחזית שהמוקד שלו באמצע מאחור ^ , או משולש פנוי לפני האלכסון בין הפינה השמאלית-אחורית לפינה הימנית-קדמית \ .
מוקד ויזואלי הכולל צמח בעל צבע או צורה המושכים את העין, או אלמנט עיצובי כגון גזע, מומלץ לשים או בקו האמצע, או בחתך הזהב- בערך בשליש האקווריום.
אם מחליטים להוסיף אלמנטים עיצוביים מקובל להוסיף או גזע אחד, או סלעים במספר אי-זוגי (3 או 5) מסוג סלע אחד.
באקווריום צמחיה אין לרוב צורך ברקע. אם הוחלט להוסיפו, עליו להיות בצבע אחיד, בצבעים מומלצים של שחור, כחול או קרם.
אם רוצים שגובה המצע לא יהיה אחיד, יש להניח על הקרקעית עצמים שיגביהו אותו ולכסותם בשכבה רגילה של מצע. אין ליצור שכבת מצע גבוהה, שכן בתחתית הלא מאווררת יתקיימו תהליכים אנארוביים היוצרים גזים רעילים.
מעבר לכך יש לתכנן צמחי רקע, מוקד וחזית, ושילוב צבעים וצורות של צמחים. יש לקחת בחשבון שלא תמיד כל הצמחים ייקלטו ויתפתחו יפה, ולרוב יהיה צורך בגמישות במשך התהליך. על מנת להימנע מהצורך לגזום לעיתים תכופות, כדאי שהצמחים הסופיים באקווריום לא יהיו מהירי גדילה, ושיכללו יותר צמחי שורש ופחות צמחי גבעול גבוהים.
עופר, מומחה הצמחיה, ממליץ לבדוק ולרשום את קצב ואופי הצמיחה של כל צמח במיקומים שונים באקווריום, על מנת לאפשר עיצוב מרשים וחסכוני בעבודה.
מאמרים מומלצים בנושא: אינדקס הצמחים המלא מאת MOR B , בחירה, טפול וסידור הצמחים באקווריום-EYALCO.

תהליך ההקמה:
"אני מוצאת שחכם לתכנן אקווריום לפני שמשקיעים באיזשהו חלק שלו. התכנון עשוי להשתנות במשך הזמן, אבל כיוון הקיים בראש מההתחלה עוזר למנוע טעויות יקרות בסוף." (Rhonda Wilson).
רכיבים נדרשים: מכל, סטנד, מצע, חצץ, גוף-חימום, ראש-כוח, תאורה, שעון-שבת, מים, הרבה צמחים, חומר להסרת כלור וכלוראמין (עדיף גם נגד סטרס), דגים ראשונים )רצוי אוכלי אצות עמידים), מזון דגים, רשת בגודל מתאים לדגים.

יש להניח את המכל על בסיס יציב שיישא את כובד משקלו. במכלים גדולים, מעל 100 ליטר, כדאי לשים תחתיו עץ או חומר רך דומה לבידוד ולמניעת נקודות לחץ העלולות לגרום לנזילות ושברים.
מניחים על תחתית האקווריום שכבה בגובה 3-5 ס"מ של אדמה יבשה או מצע אחר, ומעליה כ3 ס"מ חצץ (שאין צורך לשטוף). מתקינים את גוף החימום, ראש-הכוח והתאורה. מוסיפים כ8 ס"מ מים מעל המצע (אם משתמשים באדמה רגילה, מחכים עד למחרת על מנת לסלק חומרים עודפים מהמים, ואז שותלים, ומרוקנים את המים העכורים בעזרת שואב רפש).
שותלים את הצמחיה, כשהשאיפה היא שתכסה את כל המצע, וממלאים את האקווריום במים חדשים. שימוש במים שנלקחו מאקווריום טבעי אחר, או במים המהולים במי אוסמוזה, יזרז את השגת האיזון באקווריום.
מוסיפים למים חומר להסרת כלוראמין על פי ההוראות,ומאקלמים את הדגים. מאמר על האיקלום: איקלום ציקלידים (ודגים בכלל) -Pyroman.
מפעילים גוף חימום, ראש כוח ותאורה.

תוך יום-יומיים תיעלם כל העכירות. אין צורך לקיים את מעגל החנקן כיוון שהאמוניה מפורקת על ידי הצמחים, לא על ידי הבקטריות, כך שכשהצמחים מתחילים לגדול ניתן להוסיף בהדרגה את יתר הדגים. אם נשתלו מספיק צמחים האקווריום יתאזן מהר, ללא התפשטות אצות.
בחודשיים הראשונים אדמה רגילה עשויה לפלוט למים חומרים שונים, כגון ברזל, שיעודדו צמיחה של אצות. לאחר מכן תיעלם בעיה זו. אם יש באדמה סיכון להימצאות חומרי הדברה או רעלים אחרים, יש להוסיף EDTA לנטרול הרעלים, ולהשתמש במשך חודשיים בפחם פעיל בפילטר.
כשהאקווריום מתאזן אצות כמעט אינן נראות, הריח בריא ומועט, המים צלולים, שקופים (עם נטייה קלה לירקרק או צהבהב), הצמחים בריאים וצומחים היטב, והדגים רגועים ופעילים. התחזוקה השוטפת כוללת רק את האכלת הדגים, מעט גיזום לעיתים שיאפשר צמיחה, והוספת מים מטופלים כשיש איוד.


ניסיון אישי באקווריום טבעי:

"הפעם הראשונה בה הצלחתי לגדל צמחים באקווריום הייתה כשהתעלמתי מהאזהרות לא להשתמש באדמה ובאור שמש, הבסיס לצמחי יבשה.
שמתי שכבת אדמה ומעליה חצץ טבעי קטן. הנחתי את האקווריום ליד חלון דרומי כך ששמש ישירה הגיעה אליו כמה שעות ביום.
שתלתי הרבה צמחים, והכנסתי דגים קטנים שלא חופרים: גופים, נאונים, מולים, פלאטים, גורמים ננסיים ודג קרב זכר.
הצמחים גדלו להפליא, וכבר עשר שנים האקווריום משגשג. מתחילים נוספים שהקימו אקווריומים דומים מרוצים מאד מהתוצאות". (וולסטד, עמ' 176)

לפני מספר חודשים הפכתי את אקווריום הצמחיה שלי (low-tech) לאקווריום טבעי. בהתחלה הפסקתי להחליף מים ולשאוב רפש.
תוך כחודש ירד הPH באקווריום מ7.8 ל6.5, והאצות הרבות נעלמו כבמטה קסם. הKH ירד מ6 ל2, ובעקבות זאת החלפתי את המסלעה מטוף לדולומיט על מנת להוסיף סידן ולהפחית את הניטריפיקציה. כיוון שהמצע וותיק ומכיל חומרים אורגניים, לא נדרשה הוספת אדמה.
בהמשך הוצאתי מהאקווריום את אבן האוויר, ואז את המדיה הביולוגית בפילטר, ואת הפרלון. הפילטר כולל כעת רק ספוג לסינון גס, אותו אינני מנקה, וראש כוח. לבסוף כיוונתי את יציאת המים מהפילטר כך שיצאו בתוך המים ולא מעליהם באוויר, וכך שהזרם יישבר מייד בזכוכית ולא ייצור זרימה חזקה באקווריום.
לאורך כל התהליך גבר קצב הצמיחה, והדגים והצמחים שגשגו יותר ויותר.



לאחרונה הקמתי אקווריום קרנטינה טבעי "לפי הספר": בצנצנת גלילית בת 10 ליטר (שעד אותו זמן חשבה שהיא אגרטל) הנחתי שכבה של 3 ס"מ אדמה עם עלים יבשים משדה סמוך, ועליה 3 ס"מ חצץ דק.
מילאתי 8 ס"מ מים, חיכיתי יממה, שתלתי צמחים, רוקנתי את המים, ומילאתי מים חדשים. הצבתי את הצנצנת ליד חלון, כך שהיא מקבלת מעט אור ישיר בבוקר ואור יום לאורך כל היום, חיכיתי, הוספתי חומר נגד כלוראמין, והכנסתי מעט דגים.
יש לציין שהמכשור היחיד בו אני משתמשת בצנצנת הקרנטינה הוא מד-חום. ציוד מתוחכם זה עלה לי עשרה ₪, וזהו כל הסכום אותו הוצאתי על האקווריום (מעט חצץ, צמחים ודגים היו לי).
באקווריום כה קטן אין צורך בהנעת המים. בחורף אצטרך להוסיף גם גוף-חימום ואז תפסיק הצנצנת להיות “no-tech”.
הצמחים בצנצנת צומחים היטב, חלקם באוויר, והדגים מתנהגים באופן נורמלי. בתקופה הראשונה גם האצות צמחו היטב, לפי הספר, אך לאחרונה הן דועכות לאיטן. האקווריום משגשג, טבעי לגמרי, אינו דורש תחזוקה חוץ מהאכלת הדגים, וזול להפליא.


סיכום מאפייני האקווריום הטבעי:
האקווריום הטבעי מאופיין בהרבה צמחים, כמות קטנה יחסית של דגים, מגוון מיקרו-אורגניזמים, ותחזוקה מופחתת.
נחוצה תאורה טובה, מצע מדושן, וצמחים ודגים מתאימים. אקווריום זה מנצל את התהליכים הטבעיים, לכן הוא זול וקל להקמה ולתחזוקה.

ביבליוגרפיה:

סדרת המאמרים המרחיבה את נושא האקווריום הטבעי:

שליטה באצות באקווריום הטבעי - מאת: יער

האקווריום הטבעי – השפעת צמחים על סביבתם - מאת: יער

תהליכים בקטריאליים באקווריום - מאת: יער

CO2 באקווריום הטבעי - מאת: יער

האקווריום הטבעי - מקורות נוטריינטים לצמחים - מאת: יער

המצע באקווריום הטבעי - מאת: יער

ספרות:

[align=left:f5e4ea3d78]Quackenbush, Dan S. (February 1997). Low-Tech Natural Aquarium Guide. Freshwater and Marine Aquarium,Part 1 (Vol. 20 #2).
עודכן באתר:
http://www.malloftheworld.com/aquarium/part1.htm

Wakstad, Diana. (1999). ECOLOGY of the PLANTED AQUARIUM: A Practical Manual and Scientific Treatise for the Home Aquarist. Chapel Hill, North Carolina (U.S.A.), Echinodorus Publishing.

Wilson, Rhonda. (May 1996). NATURAL AQUARIUMS. Lecture on the FishNet Forum on Compuserve.
מופיע כאן

Wilson, Rhonda. (Sep-Oct 1997). A SIMPLE APPROACH TO THE PLANTED AQUARIUM. The Aquatic Gardener.
כאן[/align:f5e4ea3d78]

מאמרים מ"אקווה":

רשימת מאמרים לפורום מתחילים

ה''שדרוג'' הקמת אקווריום צמחייה LowTech- מאמר מקורי מאת עופר

מבוא להקמת מצע מדושן

: הפילטר הנכון לאק' צמחיה-ELMI

קרור וחימום האקווריום – עובדות, שיטות ואמצעים- איציק רז

הצמחים המתאימים ביותר לאקווריום Low Tech- מאמר מאת: עופר

מה אנו מצפים מחנות הדגים-ELMI

צביעת דגים טרופיים –shoonra

אינדקס הצמחים המלא מאת MOR B

בחירה, טפול וסידור הצמחים באקווריום-EYALCO

איקלום ציקלידים (ודגים בכלל) - מאמר מתורגם מאת : Pyroman

[איציק רז ז"ל]

ברכות!
מאמר הכתוב באופן מתודי, עם קישורים להרחבה נוספת ורהוט בכתיבתו, מעלה את הרף בתוכן ומציג לפני החובבים מדריך יעיל ל"תפיסת התהליכים הטיבעיים".

[Yalon14]

וואו מאמר מצוין
המאמר הזה עזר לי מאוד כאחד שמקים לאוטק

רק יש לי שאלה...אפשר להישתמש באדמה של הגינה אחרי שטיפה טובה והיא תהיה מספיק טובה כמצע?

[יער]

תודה איציק

יאלון- אפשר להשתמש באדמת הגינה, אם אתה יודע שהיא לא זוהמה בחומרי הדברה או רעלנים אחרים, ואז גם אין צורך לשטוף אותה, רק לשים שכבת אדמה, ומעליה שכבה של חצץ דק אינרטי, כגון קוורץ. (אם האדמה רוססה ניתן לטפל בה, אבל לא הייתי ממליצה לקחת את הסיכון).

עם זאת, אדמה עשירה מאד בנוטריינטים, ולכן עשויה להיות איתה בעיית אצות יותר מאשר במצע "סטרילי". בעיקרון אם שמים הרבה מאד צמחים שרובם מהירי גדילה, הרבה אור, ושומרים על הCO2 כפי שתואר במאמר, בעיית האצות אם תצוץ תיעלם תוך מספר שבועות, אך יש לקחת בחשבון בעייתיות זו כשמחליטים על המצע.

[isotoper]

מאמר מרשים ביותר, ככה צריך לכתוב מאמר, כל הכבוד.

[מייקל]

מאמר מיקצועי , מאורגן והכי חשוב מעשי .
כל הכבוד .

[sophiea.]

מאמר מקיף וברור...
נהנתי בהחלט לקרא...

[rongutman]

מאמר מעניין מאוד. למדתי המון.



רון

[eyalco]

מאמר טוב, כתוב היטב ובהתאם לכל הכללים. מבחינה זו - כל הכבוד.

כמה הערות לחידוד הנושא, שהוא חשוב לטעמי לכל החובבים :

בעברית בחרתי להשתמש בכינוי "אקווריום טבעי". לא השתמשתי כמעט במונח המקובל "low-tech", שכן הוא מתאר לדעתי פן שולי של אקווריום זה, וגם זאת על דרך השלילה.
המהות של אקווריומים אלה היא לא מיעוט הציוד הנדרש עבורם, וגם לא מיעוט העבודה שהם דורשים, אלא האיזון האקולוגי הטבעי שבהם, המביא ליופיים ולהצלחתם.

המינוח "אקווריום טבעי "(NATURAL AQUARIUM) בו משתמשים בעולם חובק בתוכו את מהותו האמיתית - התבססות בעיקר על תהליכים טבעיים, תוך ניצול מירב הפוטנציאל הנובע מכך. מעצם עובדה זו הופך האקווריום ה"טבעי" לזול יותר וקל יותר להקמה ולטיפול מעמיתו ההיי-טקי. המינוחים שונים, כפי שציינת, אולם מתייחסים הם לאותו סוג אקווריומים. המונח השכיח יותר השגור בפי החובבים הוא LOW TECH אולם לא ראיתי בו פן שלילי - מענין אותי לדעת כיצד את רואה זאת כשלילי.

האור הטוב ביותר לאקווריום הוא שילוב של אור לבן קר (4300 מעלות קלווין), המגיע מנורה הנותנת אור בטווח הצהוב-ירוק, וניתן להשיגן בחנויות חומרי בניין.
(טווח זה מתאים לצמחים, אולי כי בטבע המים מסלקים חלק מהאור האדום, חומרים אורגניים מסלקים אור כחול, והצמחים הסתגלו לאור צהוב-ירוק, ופחות מתאים לאצות),

התאורה הרלבנטית לצמחי מים שונה מהתאורה הרלבנטית לצמחי יבשה וביצה שם אורכי הגל הכחול והאדום שולטים. הייחודיות בתאורת צמחי המים היא אכן העובדה שהמים (H2O) סופגים את האור האדום, כאשר הפחמן האורגני המומס (DOC) סופג את החלק הכחול שבתאורה.
מכאן, מה שנותר בעיקר לתהליך הפוטוסינתזה הוא הצבעים ירוק-צהוב של הספקטרום. ניתן להגדיר את הצמחים והאצות יחדיו כסתגלנים באופן כללי, ובפרט לכל הקשור לאנרגית האור. לצערנו, במקרה זה האצות אינן נותרות מאחור ומסתגלות אף הן לספקטרום זה של האור ולא נפגעות מכך. אין כל עדות לאקווריומים המבוססים על תאורת COOL WHITE בלבד כנטולי אצות, שוב, לצערנו. במקרה דנן, הסתגלו המרכיבים הפוטוסינתטיים לשימוש בצבעי הירוק צהוב בתאורה באופן יעיל יחסית. פועל יוצא מכך הוא ההבנה כי ההנחה בדבר היות נורות ספקטרום מלא ייעודיות לצמחיה הן הטובות ביותר – הנחה זו איננה נכונה ומשויכת היום כאגדה אורבנית המיועדת להגברת תשואת היצרנים.

שימוש באור שמש מוזיל כמובן את העלויות, יכול לעזור לצמיחת הצמחים וכך למנוע אצות

מופרך. אין כל עדות לאור שמש המסייע לצמיחת צמחים כנגד אצות. אצות וצמחים מתחרים בעיקר על תאורה (לא דישון). זהו פקטור מרכזי בתחרות צמחים/אצות וכפי שראינו קודם, אצות תתפתחנה טוב יותר בתנאי תאורה חזקים עם מגבלות אחרות. אור שמש ישיר הוא גורם בעייתי באקווריום לא מאוזן ולא הייתי ממליץ על שימוש בזה למתחילים. כן ניתן להשתמש בכך כמקור תאורה, שוב, לא לחדשים. כמו כן, ברמות תאורה של היום אין כל הבדל בינם ובים אור שמש מבחינת סיוע לצמחים ופגיעה באצות.יתרה מכך, למרבית אקווריומי High Tech אין רמה מהותית של חומצות טאניות, רוחות, עכירות, ומשתנים נוספים הקיימים בטבע, משתנים אשר מפחיתים משמעותית מאיכות ועוצמת התאורה הזמינה לצמחים.
עוד - בקרב אצות מסוימות, ברמות חזקות של תאורה כחולה מוקצה פחמן ליצירת חומצות אמינו ואורגניות, כאשר ברמות חזקות של תאורה אדומה מיוצרים יותר גלוקוזה וסוכרוז. המשמעות היא שתאורה כחולה מסייעת להתרבות האצות, כאשר התאורה האדומה מסייעת להתפתחותן.
נורות COOL WHITE, החלשות בספקטרומים אלו, ניתן לטעון כי יהיו עדיפות על אור השמש העשיר במרכיבי ספקטרום זה ומכאן, אור שמש יעודד אצות והתרבותן לעומת נורות COOL WHITE אשר יהוו בסיס נגד האצות. אגב, גם זאת מעולם לא טענתי שכן כל הבסיס ביחסיות תאורה/אצות שונה מהאמור ומרכיבי הספקטרום תופסים חלק מהותי פחות ביחסיות זו.

הרכב השכבה התחתונה- דיאנה וולסטד ממליצה על אדמת גינה (כל אדמה השונה מחצץ או חול, הנלקחת מפני השטח).
ניתן להוסיף כדורי אוסמוקוט המפוזרים ביחס של כדור לכל ס"מ וחצי מרובע של מצע, ומשחררים באיטיות ברזל למצע.

השימוש במונח של דיאנה וולסטד לאדמת גינה (SOIL) - שונה מאדמת הגינה שלנו. לא הייתי ממליץ להשתמש באדמת גינה רגילה, בטח לא מהחלק העליון שלה. היה וכן, חובה (לא מומלץ) להרתיח למשך 40 דקות לערך ב- 150 מעלות. הגינה המדוברת רצופה חומרי דישון לצמי יבשה בהרכב וביחסיות שאינה טובה לא לצמחי האקווריום ולא לחיים בו.
בנוסף, לא הייתי מוסיף אוסמוקוט לאדמת חמרה / גינה. ממש לא ! (כאן בפירוש כל המוסיף גורע).

כדאי יהיה לבדוק PH, קשיות מים- kH, כשלפי שני מדדים אלה ניתן לחשב את ריכוז הCO2 במים (לפי הטבלה - קישור).

WHY ON EARTH FOR? מה יתן לנו מדידת CO2 באקווריום הטבעי? הרי אנו לא מזריקים כלל ורמת ה- CO2 שם בין 3-7 PPM (תלוי בגורמים מסויימים). אין טעם.

אם יש חשש שעומס הדגים גדול מדי ביחס לצמיחה יהיה כדאי לבדוק גם אמוניה וניטראט.

היחס דגים / אקווריום באקווריום הטבעי חשוב מאוד בתחום זה של אקווריומים. לדגים יש חשיבות גדולה כאן ולא ראיתי שנגעת בנושא זה, מלבד ההערה הנכונה כי יש לשים לב לרמות האמוניה באקווריום.

אם הצמיחה לא מספקת, או שהאצות לא נעלמות, ניתן לבדוק גם ברזל ופוספט.

מענין אותי באיזה הקשר כתבת את זה? אני מקווה שלא מתוך התובנה כי הם עשויים לגרום לאצות (אני מניח שבביבליוגרפיה זו אכן היתה הכוונה, ראה גם ספרה של דיאנה וולסטד שמתיחס לכך. בהקשר זה חשוב להדגיש כי בספרה של דיאנה וולסטד יש מספר אי דיוקים, ניתוחים וחישובים מוטעים. הייחוס לברזל כגורם לאצות הוא אחד מאי דיוקים אלו...).

כשחומציות קלה (בסביבות PH 6.6) רצויה בשל היתרון שהיא נותנת לצמחים על האצות

שוב, מה לדעתך הגורם שאותו את מייחסת לעובדה ש- PH=6.6 לדעתך נותן ייתרון לצמחים על אצות?

חשוב שהמים לא יהיו רכים, כי אז יחסרו לצמחים סידן(Ca), מגנזיום(Mg), אשלגן(K), גופרית(S) וכלור(Cl), ולא תהיה מספיק חציצה (באפר) שתמנע קפיצות PH

לא רואה בעיית חציצה באקווריום ללא הזרקת CO2 גם ברמות KH נמוכות. הבעיה של KH נמוך באקווריום זה היא בעיקר בהיבט מזון לצמחים ולא באפר ל- PH.
בנוסף, הערה זו תואמת יותר לחו"ל, שם מקורות המים רכים יחסית (במקומות מסויימים מדווח על GH=1-3 ועוד). מי הברז בישראל קשים דיים והבעיה בד"כ הפוכה (בעיקר באקווריומי HIGH TECH)..

למי ברז רכים בהם ריכוז הסידן קטן מ60 ppm והGH קטן מ4, יש להוסיף אלמנטים אלה.

לא מכיר מספר כזה לסידן ב- PPM. נראה גבוה מדי. האם לא התכוונת לקלציום ביקרבונט?

מומלץ לא לשים מדיה ביולוגית, וכדאי לא לשים מדיית סינון דקה (כדי למנוע תחרות על האמוניום (NH4+) בין חיידקים לצמחים, למנוע תמותת חיידקים אם הפילטר מפסיק לעבוד, וכדי להחזיר את הנוטריינטים למים).

אהבתי
רבות דובר על התחרות בין הפילטר הביולוגי ובין צמחים כמטהרי אקווריום. האקווריום הטבעי הוא CASE STUDY מענין לנושא זה. אכן מספיק פילטר קטן (לעתים אף ראש כח) עם ספוג לסינון חלקיקים גדולים יחסית. עוד יתרון לטבעיות וזולות האקווריום הזה.

עוד כמה הערות קצרות (די) :
צמחים - ניתן להשתמש בסוגים רבים יותר מאלו שציינת.
הקמה - רצוי ביום אחר. לא מבין מדוע חילקת זאת לכמה ימים. את יכולה הכל ביום אחד ולהמתין תקופת מה עם הכנסת הדגים.

זהו תש כוחי.
סה"כ עבודה טובה ומעניינת.
יישר כח.

אייל

[doditamar]

יער! היה מאמר מעניין ,"פותח ראש" ,קל,נעים, לא בשפה כבדה ו"זורם"!
אייל תודה גם לך על הדגשים.
אני חושב שאם תשלבו כוחות....וואי וואי וואי....קשה לתאר במילים את העוצמות!
שוב תודה לשניכם.

[ליצן]

מאמר מצויין נהנתי מאוד
סיכום קצר ותמציתי
כל הכבוד על ההשקעה

[Yalon14]

אייל מה לדעתך מצע טוב ללאוטק?

[יער]

תודה רבה על כל התגובות . נושא האקווריום הטבעי נראה בעיניי לא רק יפה ומרתק, אלא גם מקל על העלויות והמאמץ שבאחזקת אקווריום ברמה שתאפשר להרבה מאד אנשים שלא יודעים שהם יכולים להרשות לעצמם להקים ולתחזק אקווריום מכובד, לעשות זאת. הנושא לא זכה לדעתי למקום הראוי לו בעברית, ולכן אשמח לעזור לכל מי שירצה ככל שאוכל.

אייל- תודה על ההתייחסות המפורטת ועל ההעשרה. אתייחס כאן להערותיך (באותיות מודגשות, למען מי שלא רוצה לקרוא שוב ושוב את הכל... )

פורסם במקור על ידי eyalco

מאמר טוב, כתוב היטב ובהתאם לכל הכללים. מבחינה זו - כל הכבוד. תודה!

כמה הערות לחידוד הנושא, שהוא חשוב לטעמי לכל החובבים :

המינוח "אקווריום טבעי "(NATURAL AQUARIUM) בו משתמשים בעולם חובק בתוכו את מהותו האמיתית - התבססות בעיקר על תהליכים טבעיים, תוך ניצול מירב הפוטנציאל הנובע מכך. מעצם עובדה זו הופך האקווריום ה"טבעי" לזול יותר וקל יותר להקמה ולטיפול מעמיתו ההיי-טקי. המינוחים שונים, כפי שציינת, אולם מתייחסים הם לאותו סוג אקווריומים. המונח השכיח יותר השגור בפי החובבים הוא LOW TECH אולם לא ראיתי בו פן שלילי - מענין אותי לדעת כיצד את רואה זאת כשלילי.
ראשית אני רוצה להדגיש שהמינוח "אקווריום טבעי" הוא המינוח המקובל בעולם לאקווריום זה, זו אינה המצאה שלי כמובן, אבל בעברית לא משתמשים בו כמעט עדיין ומן הראוי להשתמש בו. אין זהות בין המושגים אקווריום טבעי ואקווריום לוי-טק: האקווריום הטבעי הוא סוג אחד של אקווריום לוי-טק, שכן ברוב אקווריומי הלוי-טק מבצעים החלפות מים, שימוש באבני חמצן באופן קבוע, פילטרציה ביולוגית מלאה, רמות שונות של תאורה וכד'- פעולות המונעות מהאקווריום להיות טבעי.
הסיבות לקונוטציות השליליות, שלי לפחות, למונח "לוי-טק" הן שתיים: האחת היא שהמונחים של "היי-טק" ו"לוי-טק" לקוחים מהתעשייה, בה "היי-טק" מדבר על עושר בידע, בתחכום, בכסף ובתנאים , ואילו "לוי-טק" מדבר על תעשיה כבדה יותר, מיושנת יותר, שרוב האנשים היו רוצים פחות להשתייך אליה... השניה היא הרושם העולה מקריאת ההתייחסויות לנושא אקווריום צמחיה באתר, לפיו "הדבר האמיתי" הוא ה"היי-טק", המאפשר להגיע לאקווריומים יפים ומגוונים, והבחירה ב"לוי-טק" נעשית לרוב כשלב זמני, מטעמי תקציב, ומחייבת להסתפק באקווריומים יפים ומגוונים פחות. התייחסות זו אינה מתאימה לאקווריום הטבעי, שבין השאר מאפשר מגוון צמחים גדול ותובעני הרבה יותר מה"לוי-טק" המקובל בו הפעולות העודפות פוגמות בתנאיו (החלפות מים מעלות קשיות וPH, אבני חמצן מורידות את רמת הCO2, וכולי.)

התאורה הרלבנטית לצמחי מים שונה מהתאורה הרלבנטית לצמחי יבשה וביצה שם אורכי הגל הכחול והאדום שולטים. הייחודיות בתאורת צמחי המים היא אכן העובדה שהמים (H2O) סופגים את האור האדום, כאשר הפחמן האורגני המומס (DOC) סופג את החלק הכחול שבתאורה.
מכאן, מה שנותר בעיקר לתהליך הפוטוסינתזה הוא הצבעים ירוק-צהוב של הספקטרום. ניתן להגדיר את הצמחים והאצות יחדיו כסתגלנים באופן כללי, ובפרט לכל הקשור לאנרגית האור. לצערנו, במקרה זה האצות אינן נותרות מאחור ומסתגלות אף הן לספקטרום זה של האור ולא נפגעות מכך. אין כל עדות לאקווריומים המבוססים על תאורת COOL WHITE בלבד כנטולי אצות, שוב, לצערנו. במקרה דנן, הסתגלו המרכיבים הפוטוסינתטיים לשימוש בצבעי הירוק צהוב בתאורה באופן יעיל יחסית. פועל יוצא מכך הוא ההבנה כי ההנחה בדבר היות נורות ספקטרום מלא ייעודיות לצמחיה הן הטובות ביותר – הנחה זו איננה נכונה ומשויכת היום כאגדה אורבנית המיועדת להגברת תשואת היצרנים.
מידע זה מבוסס על ספרה המדעי של וולסטד, במהדורה שיצאה ב1999, וייתכן שמחקרים חדשים יותר מוכיחים אחרת (האם יש לך מחקרים כאלה? אשמח לראותם). שום סוג של תאורה שיתאים לצמחים לא ימנע אצות, כמובן. המטרה היא להגיע לתנאים בהם באים לידי ביטוי יתרונותיהם של הצמחים ולא אלה של האצות, אל מנת לסייע לצמחים בתחרות.

מופרך. אין כל עדות לאור שמש המסייע לצמיחת צמחים כנגד אצות. אצות וצמחים מתחרים בעיקר על תאורה (לא דישון). זהו פקטור מרכזי בתחרות צמחים/אצות וכפי שראינו קודם, אצות תתפתחנה טוב יותר בתנאי תאורה חזקים עם מגבלות אחרות. אור שמש ישיר הוא גורם בעייתי באקווריום לא מאוזן ולא הייתי ממליץ על שימוש בזה למתחילים. כן ניתן להשתמש בכך כמקור תאורה, שוב, לא לחדשים. כמו כן, ברמות תאורה של היום אין כל הבדל בינם ובים אור שמש מבחינת סיוע לצמחים ופגיעה באצות.יתרה מכך, למרבית אקווריומי High Tech אין רמה מהותית של חומצות טאניות, רוחות, עכירות, ומשתנים נוספים הקיימים בטבע, משתנים אשר מפחיתים משמעותית מאיכות ועוצמת התאורה הזמינה לצמחים.
עוד - בקרב אצות מסוימות, ברמות חזקות של תאורה כחולה מוקצה פחמן ליצירת חומצות אמינו ואורגניות, כאשר ברמות חזקות של תאורה אדומה מיוצרים יותר גלוקוזה וסוכרוז. המשמעות היא שתאורה כחולה מסייעת להתרבות האצות, כאשר התאורה האדומה מסייעת להתפתחותן.
נורות COOL WHITE, החלשות בספקטרומים אלו, ניתן לטעון כי יהיו עדיפות על אור השמש העשיר במרכיבי ספקטרום זה ומכאן, אור שמש יעודד אצות והתרבותן לעומת נורות COOL WHITE אשר יהוו בסיס נגד האצות. אגב, גם זאת מעולם לא טענתי שכן כל הבסיס ביחסיות תאורה/אצות שונה מהאמור ומרכיבי הספקטרום תופסים חלק מהותי פחות ביחסיות זו.
אני מצטרפת בהחלט להדגשתך שלמתחילים יהיה קשה לבסס את האקווריום על אור שמש בלבד, שכן אין עליו כמעט שליטה- לא לגבי העוצמות, לא לגבי הספקטרום, לא לגבי שעות התאורה, ובנוסף ישנם הבדלים משמעותיים בין העונות בזוויות, שעות ועוצמת התאורה, כך שלא פשוט להקים אקווריום שישגשג לאורך כל השנה עם תאורה מהשמש בלבד.
ההמלצה על שימוש באור שמש, עם זאת, לבד או כתוספת לאור נורות, מגיעה גם היא מוולסטד. לא נטען שאור השמש מפריע לאצות, אלא רק שאור שמש טוב עוזר לצמיחת הצמחים. צמיחה זו, בין שאר יתרונותיה, מתחרה באצות.

השימוש במונח של דיאנה וולסטד לאדמת גינה (SOIL) - שונה מאדמת הגינה שלנו. לא הייתי ממליץ להשתמש באדמת גינה רגילה, בטח לא מהחלק העליון שלה. היה וכן, חובה (לא מומלץ) להרתיח למשך 40 דקות לערך ב- 150 מעלות. הגינה המדוברת רצופה חומרי דישון לצמי יבשה בהרכב וביחסיות שאינה טובה לא לצמחי האקווריום ולא לחיים בו.
בנוסף, לא הייתי מוסיף אוסמוקוט לאדמת חמרה / גינה. ממש לא ! (כאן בפירוש כל המוסיף גורע).
אתה צודק- אין בשום פנים להשתמש באדמה שיש אפשרות שמכילה כימיקלים כגון דשנים או ריסוסים. (זה הופיע במאמר המקורי ובאחת העריכות כנראה נמחק בטעות). וולסטד מקדישה פרק שלם מספרה לדיון ביתרונות האדמה הרגילה ובהתמודדות עם בעיות שהיא מעלה. בהמשך יופיע מאמר מפורט בנושא זה.
השורה על הוספת האוסמוקוט לא מופיעה לגבי האדמה, אלא לגבי הנוסחה שהבאתי להכנת מצע. אדמה עשירה מאד בברזל ואין להוסיף לה עוד. למצע של כבול, פומיס ונסורת שהובא במאמר כדאי להוסיף אוסמוקוט.

WHY ON EARTH FOR? מה יתן לנו מדידת CO2 באקווריום הטבעי? הרי אנו לא מזריקים כלל ורמת ה- CO2 שם בין 3-7 PPM (תלוי בגורמים מסויימים). אין טעם.
המטרה בבדיקה היא לשם הבנת מקור בעיות בצמיחה. נכון ששינוי רמת הCO2 כשלעצמה באקווריום הטבעי מסובכת ומתונה יותר.

היחס דגים / אקווריום באקווריום הטבעי חשוב מאוד בתחום זה של אקווריומים. לדגים יש חשיבות גדולה כאן ולא ראיתי שנגעת בנושא זה, מלבד ההערה הנכונה כי יש לשים לב לרמות האמוניה באקווריום.
זהו נושא מרכזי, ואני עוסקת בו בחלק הדן במספר הדגים, ושוב בסיכום. עם זאת בדרך כלל באקווריומי צמחיה עומס הדגים קטן מאד, ולרוב באקווריומים אלה אין בעיה של עומס יתר.

מענין אותי באיזה הקשר כתבת את זה? אני מקווה שלא מתוך התובנה כי הם עשויים לגרום לאצות (אני מניח שבביבליוגרפיה זו אכן היתה הכוונה, ראה גם ספרה של דיאנה וולסטד שמתיחס לכך. בהקשר זה חשוב להדגיש כי בספרה של דיאנה וולסטד יש מספר אי דיוקים, ניתוחים וחישובים מוטעים. הייחוס לברזל כגורם לאצות הוא אחד מאי דיוקים אלו...).
וולסטד אכן כותבת שברזל עשוי להיות הגורם מגביל הצמיחה של האצות ולכן הגורם החשוב בתחרות בין צמחים ואצות באקווריום הטבעי, בו עיקר המינרלים נמצאים רק במצע, מחוץ לטווח השגתן של האצות (ושכך הדבר לגבי פוספט שהוא גורם מגביל בטבע, אך לא באקווריום הכולל דגים ומזון דגים). אשמח לשמוע אם יש מחקרים מעודכנים המוכיחים שאין זה כך.

שוב, מה לדעתך הגורם שאותו את מייחסת לעובדה ש- PH=6.6 לדעתך נותן ייתרון לצמחים על אצות?
בPH חומצי המשוואה של הCO2 והבי-קארבונאטים במים נעה לכיוון יותר CO2 ופחות בי-קארבונאטים. כיוון שאצות מנצלות בי-קארבונאטים ורוב הצמחים לא, חומציות לא מאפשרת לאצות לנצל את יתרונן זה על הצמחים, ולכן עוזרת לצמחים בתחרות עם האצות. (מאמרים מפורטים בנושאי האצות ובנושאי התהליכים הכימיים באקווריום הטבעי יופיעו בהמשך)

לא רואה בעיית חציצה באקווריום ללא הזרקת CO2 גם ברמות KH נמוכות. הבעיה של KH נמוך באקווריום זה היא בעיקר בהיבט מזון לצמחים ולא באפר ל- PH.
בנוסף, הערה זו תואמת יותר לחו"ל, שם מקורות המים רכים יחסית (במקומות מסויימים מדווח על GH=1-3 ועוד). מי הברז בישראל קשים דיים והבעיה בד"כ הפוכה (בעיקר באקווריומי HIGH TECH)..
אין ספק שהאקווריום הטבעי יציב הרבה יותר מאקווריום היי-טק, ופחות מועד, בין השאר, לצניחות PH. עם זאת קיימים בו מספר תהליכים המשפיעים על הPH בכיוונים שונים, וחוסר איזון ביניהם עשוי להביא לירידה גדולה מדי של הPH.
כאשר אין מבצעים החלפות מים הקשיות המקורית של מי הברז מפסיקה מהר מאד להשפיע. אצלי באקווריום, למשל, כאשר הפסקתי את החלפות המים, ירד הKH תוך כחודש מ6 ל2, והPH ירד מ7.8 ל6.5 ומטה (תהליך המגיע אל גבול הסכנה).
הPH והKH הנמוכים הם, כמובן, חלק מהסיבה לכך שבאקווריומים טבעיים ניתן לגדל צמחים רבים שאינם מתאימים בד"כ לאקווריומי לוי-טק.

לא מכיר מספר כזה לסידן ב- PPM. נראה גבוה מדי. האם לא התכוונת לקלציום ביקרבונט?
מידע של וולסטד. איני בקיאה אישית בנושא.

אהבתי
רבות דובר על התחרות בין הפילטר הביולוגי ובין צמחים כמטהרי אקווריום. האקווריום הטבעי הוא CASE STUDY מענין לנושא זה. אכן מספיק פילטר קטן (לעתים אף ראש כח) עם ספוג לסינון חלקיקים גדולים יחסית. עוד יתרון לטבעיות וזולות האקווריום הזה.
אכן, ושוב- בתנאי שעומס הדגים קטן ביחס לכמות הצמיחה, כך שהצמחים יוכלו להתמודד גם עם קפיצות אמוניה כשדג מת, למשל. אחרת כדאי יהיה אולי לשים גם מעט פרלון, וכן גם אם האקווריום לא צלול מספיק.
עוד כמה הערות קצרות (די) :
צמחים - ניתן להשתמש בסוגים רבים יותר מאלו שציינת. בהחלט! אני מאמינה שאת רוב הצמחים ניתן לגדל באקווריום הטבעי, כשמגיעים לתנאים המתאימים. הרשימות הובאו רק להדגמה.
הקמה - רצוי ביום אחר. לא מבין מדוע חילקת זאת לכמה ימים. את יכולה הכל ביום אחד ולהמתין תקופת מה עם הכנסת הדגים. נכון, אלא אם משתמשים באדמה רגילה, שאז רצוי לתת לה זמן לשחרר חומרים אל המים ולהחליף מים אלה, שכן גם כך בהתחלה היא פולטת למים הרבה נוטריינטים שמקלים על האצות. בין השתילה להכנסת הדגים כדאי להמתין על מנת שהצמחים ייקלטו ויוכלו לצמוח, לקלוט היטב אמוניה ולפלוט חמצן.

זהו תש כוחי. תודה על המאמץ, תודה על התיקונים וההדגשות, ותודה אישית על מאמרים ועצים שלך שבהם נעזרתי לכתיבת המאמרים בנושא
סה"כ עבודה טובה ומעניינת.
יישר כח.

אייל

[eyalco]

תשובה לענין יער. יפה לך.
אענה כאן ממש בקצרה על כמה דברים קטנים אך בגדול, אם תצטרכי סיוע, אני כאן לרשותך...

הסיבות לקונוטציות השליליות, שלי לפחות, למונח "לוי-טק" הן שתיים

בנושא ההתייחסות שלך או הדרך בה רואה את זה - אין הערה, זהו דבר סוביקטיבי לחלוטין.
עם זאת, הציטוט הבא :

היא הרושם העולה מקריאת ההתייחסויות לנושא אקווריום צמחיה באתר, לפיו "הדבר האמיתי" הוא ה"היי-טק", המאפשר להגיע לאקווריומים יפים ומגוונים, והבחירה ב"לוי-טק" נעשית לרוב כשלב זמני, מטעמי תקציב, ומחייבת להסתפק באקווריומים יפים ומגוונים פחות.

בעייתי בהיבט זה שאנשים מתייחסים ללואו טק בצורה לא נכונה וזה נובע בעיקר מחוסר ידיעה והבנה מעמיקה של הנושא. בהיבט זה מוטל על כולנו (ובעיקר כותבי המאמרים) להעיר בכל פעם שהתיחסות מעין זו עולה. בהיבט זה מגיעה ההערה השניה שלי בתגובה לציטוט הבא :

אין זהות בין המושגים אקווריום טבעי ואקווריום לוי-טק: האקווריום הטבעי הוא סוג אחד של אקווריום לוי-טק

ה- LOW TECH (אקווריום טבעי) היא שיטה בפני עצמה, נפרדת מהיי טק (הבהרנו במה) ומתוך מהותה השונה, נובעת העובדה כי האקווריום ה"טבעי" הוא זול יותר וקל יותר להקמה וטיפול מעמיתו ההיי-טקי. אני לא שותף להערכה כי הוא "נחשב" פחות ואני גם לא מתרשם מההייפ העכשווי של נהירה להיי טק ושימוש בכורים גרעיניים כתאורה ושאר מיני ירקות. שתי השיטות כוללות עולם ומלואו, שתיהן מעניקות תוצאות טובות ואני לא רואה באחת כעולה על השניה - זו הערה סובייקטיבית שלי בנושא.

מידע זה מבוסס על ספרה המדעי של וולסטד, במהדורה שיצאה ב1999, וייתכן שמחקרים חדשים יותר מוכיחים אחרת (האם יש לך מחקרים כאלה? אשמח לראותם). שום סוג של תאורה שיתאים לצמחים לא ימנע אצות, כמובן. המטרה היא להגיע לתנאים בהם באים לידי ביטוי יתרונותיהם של הצמחים ולא אלה של האצות, אל מנת לסייע לצמחים בתחרות.

שני ניסויים עיקריים עליהם התבססתי במאמר שלי שכתב את עיקרי הדברים בהמשך : 1. המכון הטכנולוגי בקנדה. 2. ניסויי חובבים בעולם (לא חובבים רגילים, זה ברור).
הניסויים הקצרצרים שנערכו העלו תוצאות מענייניות. נבדקו מספר נורות על כ- 5 צמחי מים, כאשר ההנחה הראשונית הייתה כי נורת ספקטרום מלא תהיה טובה יותר מנורות אחרות. הניסוי הצביע על תוצאות אחרות. נבדקה בצמח אלודאה רמת הפירלינג ונמצא כי בשילוב של ספקטרום מלא עם קול ווייט מתקבל הפירלינג הכי חזק. שילוב של נורות קול וייט בלבד הוביל לתוצאה השניה בטובה. שילוב של נורות ספקטרום מלא קיבל תוצאה שלישית בטובה.

התוצאה הטובה המתקבלת מנורות קול ווייט המפיצות את הספקטרום הירוק בעיקר לא היתה צפויה כלל. נורת הספקטרום המלא שנבחרה הינה מסוג ויטה-לייט (אין בארץ) ונחשבת היא ייעודית לצמחיה – לנורה פיקים עיקריים בתחומים האדום והכחול של הספקטרום, הנחשבים עדיפים לצמחיה ותואמים לספיגת האור ע"י הכלורופיל בצמחים בצורה מותאמת יותר מאשר נורת הקול ווייט ונורות אחרות. שימו לב, נורה הייעודית לצמחיה, שעולה פי כמה וכמה מנורת הקול-וייט, השיגה תוצאה פחות טובה מהנורה הזולה יותר.

לא נטען שאור השמש מפריע לאצות, אלא רק שאור שמש טוב עוזר לצמיחת הצמחים. צמיחה זו, בין שאר יתרונותיה, מתחרה באצות.

אוקי, אני חולק על כך, ולו רק מהטעמים שאת בעצמך ציינת. השמש אינה פקטור לחישוב משום חוסר היכולת לשלוט בה, בעוצמתה, בכיוון ההארה ועוד. אין להזכיר השמש כגורם מסייע לצמחים כלל, כל שכן במלחמה באצות.

וולסטד אכן כותבת שברזל עשוי להיות הגורם מגביל הצמיחה של האצות ולכן הגורם החשוב בתחרות בין צמחים ואצות באקווריום הטבעי, בו עיקר המינרלים נמצאים רק במצע, מחוץ לטווח השגתן של האצות (ושכך הדבר לגבי פוספט שהוא גורם מגביל בטבע, אך לא באקווריום הכולל דגים ומזון דגים). אשמח לשמוע אם יש מחקרים מעודכנים המוכיחים שאין זה כך.

לוולסטד יש כמה וכמה נושאים שכתבה לא נכון עליהם, ובין אלו גם הקישור בין ברזל ואצות. על נושא זה נכתב רבות ואינני מוצא מקום כאן להרחיב. עם זאת, הבטחתי כאן לפרסם מאמר בנושא אצות שיסתום אחת ולתמיד את הגולל על הקישורים הללו בין ברזל, פוספט ואצות. זה יקח מעט זמן אך יגיע. בינתיים, יש לך 2 אפשרויות פעולה : 1. סימכי עלי. 2. נסי בעצמך (מה שאני עשיתי). קחי אקווריום מאוזן ותתחיליל להרים את דישון הברזל. מבטיח לך שאצות לא תגענה...

בPH חומצי המשוואה של הCO2 והבי-קארבונאטים במים נעה לכיוון יותר CO2 ופחות בי-קארבונאטים. כיוון שאצות מנצלות בי-קארבונאטים ורוב הצמחים לא, חומציות לא מאפשרת לאצות לנצל את יתרונן זה על הצמחים, ולכן עוזרת לצמחים בתחרות עם האצות. (מאמרים מפורטים בנושאי האצות ובנושאי התהליכים הכימיים באקווריום הטבעי יופיעו בהמשך)

שתי הערות קצרצרות :
1. בהיי טק, אין שום משמעות לזה. קיימת הזרמת CO2 חיצונית לאקווריום ונושא זה מתבטל.
2. בלואו טק - באקווריום זה משתמשים בצמחים המסוגלים לפרק את מרכיב ה- CO2 הדרוש להם מהמים (אלודאה, ווליסנריה, סרטופילום ועוד). אין כמובן טעם לבנות אקווריום LOW TECH עם צמחים שאינם תואמים אלא אם השתמשנו בטריקים מסויימים.
בגדול, רמות PH נמוכות, מתחת ל- 7 בד"כ, עדיפות לאקווריום בעיקר בהקשר של זמינות מרכיבי דישון ואחרים. רעילות וכו - לא מהותיים לאקווריום זה.

לא מכיר מספר כזה לסידן ב- PPM. נראה גבוה מדי. האם לא התכוונת לקלציום ביקרבונט?
מידע של וולסטד. איני בקיאה אישית בנושא.

אוקי, שלחת אותי לספרה של דיאנה. זה אכן קלציום קרבונט (CaCO3) - זו קשיות הקרבונט במילים אחרות כפי שנראה מדי פעם בעולם האקווריומים - עמ' 87. כמובן מחלקים את המספר 60ב- 18.7 ומקבלים את דרגות הקשיות המוכרות לנו (במקרה דנן = 3 GH לערך).

באופן כללי אני ממליץ לשים לב לספרות באינטרנט - היא לא מעודכנת יחסית ואפשר בקלות ליפול בפח (ואם זה יקרה לך, אני כאן ).
גם לדיאנה יש אי אמיתות כלשהן - לא רק הברזל.
דוגמא, עמ' 128 בטבלה יש אי דיוקים :
חיזור ניטראט לא יתרחש ב- 421 mv.
חיזור מנגן במצע - תופעה לא שכיחה כלל ואינה אפשרית ברמות שמציינת (396 mv).
חיזור ברזל - לא ברמות נמוכות כאלו.
גם הניסויים בביצות בארה"ב שהיא מזכירה - רמת היישומיות שלהם נמוכה. קיים ספק גם במסקנות על רעילות הברזל באותו ההקשר - משוייך אף לרעילות אלומיניום (אותם תסמינים, מצב הקיים בסוג המצע בו השתמשה : לטריט ואדמת גינה).
כפי שאת רואה, חיי האקווריומים אינם כה פשוטים כפי שנראה לנו במבט ראשון וצריך להיזהר עם שפע המידע הקיים.

ללא קשר - יישר כח.

אייל

[יער]

אייל, תודה על ההרחבות. מצפה להן גם בהמשך

לגבי האצות (נושא מורכב ורב-פרמטרים, בלי ספק )- דיאנה טוענת שאלודאה, וולסינריה ועוד אכן יכולים להשתמש גם בבי-קארבונאטים, לכן מבחינת צמחים אלה באמת אין הרבה הבדל בPH שונים, אבל לגבי רוב הצמחים יש. מנסיוני כשהPH ירד מבסיסי לחומצי, נעלמו האצות כבמטה קסם, כך שנראה לי שיש לכך בסיס.
לגבי הברזל- הוספת ברזל לאקווריום מאוזן עשויה לא לגרום לאצות בגלל אללופתיה למשל, לא? זה אכן אומר שהברזל אינו הגורם הקריטי היחיד, אבל אין זה בהכרח אומר שאין לו השפעה.

שוב תודה,

אסתי

[isotoper]

אין ספק שאת שוברת כאן המון מיתוסים (לפחות בשבילי) :
לא צריך אבן אויר
לא החלפת מים
לא שאיבת רפש
לא מדיה ביולוגית
לא לנקות פילטר בכלל
ועוד...

זה נשמע ממש נהדר ...
שאלה : מה לגבי אדמה - איזה סוג בדיוק של אדמה ? כל אדמה שהיא ?

[עופר]

עבודה מצויינת
לא נותר לי להגיד אחרי שראיתי כבר את המאמר הזה עוד בחיתולים, כל הכבוד ויישר כח

[יער]

תודה עופר

פורסם במקור על ידי isotoper

אין ספק שאת שוברת כאן המון מיתוסים (לפחות בשבילי) :
לא צריך אבן אויר
לא החלפת מים
לא שאיבת רפש
לא מדיה ביולוגית
לא לנקות פילטר בכלל
ועוד...
בהחלט- תפישה מהפכנית ונוחה!

זה נשמע ממש נהדר ...
שאלה : מה לגבי אדמה - איזה סוג בדיוק של אדמה ? כל אדמה שהיא ?
דיאנה וולסטד טוענת שכל אדמה תתאים, חוץ מאדמות מלוחות או אדמות חוף חומציות. מובן שאדמה שרוססה בחומרי הדברה או מכילה דשנים כימיים וכימיקלים אחרים לא תתאים. ושוב- עם אדמה רגילה המאבק באצות אינטנסיבי יותר, בהתחלה.

[Yalon14]

וואו איזה תותחים
אסתי את אומרת ששוה לנסות לשים אדמה רגילה ועליה חצץ? כמובן שאני יוציא את השיכבה העליונה
ותאורה חצי וואט לליטר לא תהיה לי בעיה לסדר...
לא הבנתי בדיוק מתי צריך להוציא את האבן אוויר...אין סכנה שהדגים ימותו? מחוסר חמצן?

[יער]

לא! לא להחליף מצע קיים באדמה!
ראשית, מצע ותיק כבר מכיל מספיק דשן מהדגים, ואם לא עושים שאיבות רפש אין צורך בדשן נוסף.
שנית, אדמה היא בעייתית, בעיקר מבחינת השליטה באצות, לכן היא אופציה טובה למי שמקים אקוורים חדש ורוצה מצע מדושן זול. למי שיש מצע ותיק או אופציה נוחה אחרת- עדיף לא לקחת את הסיכונים שבאדמה. (זאת דעתי האישית. וולסטד מסכימה איתי לגבי מצע ותיק, אך לדעתה באקווריום חדש אדמה היא המצע המועדף ).

[isotoper]

פורסם במקור על ידי יער

לא! לא להחליף מצע קיים באדמה!
ראשית, מצע ותיק כבר מכיל מספיק דשן מהדגים, ואם לא עושים שאיבות רפש אין צורך בדשן נוסף.
שנית, אדמה היא בעייתית, בעיקר מבחינת השליטה באצות, לכן היא אופציה טובה למי שמקים אקוורים חדש ורוצה מצע מדושן זול. ל
מי שיש מצע ותיק או אופציה נוחה אחרת- עדיף לא לקחת את הסיכונים שבאדמה. (זאת דעתי האישית. וולסטד מסכימה איתי לגבי מצע ותיק, אך לדעתה באקווריום חדש אדמה היא המצע המועדף ).

כשאת אומרת "מצע" את מתכוונת ממש ל"חצץ" הרגיל הישן והטוב, המורכב מחלוקי נחל למשל ?
או שאת מתכוונת למצע דשן תת קרקעי כזה שקונים .

[Yalon14]

פורסם במקור על ידי יער

לא! לא להחליף מצע קיים באדמה!
ראשית, מצע ותיק כבר מכיל מספיק דשן מהדגים, ואם לא עושים שאיבות רפש אין צורך בדשן נוסף.
שנית, אדמה היא בעייתית, בעיקר מבחינת השליטה באצות, לכן היא אופציה טובה למי שמקים אקוורים חדש ורוצה מצע מדושן זול. למי שיש מצע ותיק או אופציה נוחה אחרת- עדיף לא לקחת את הסיכונים שבאדמה. (זאת דעתי האישית. וולסטד מסכימה איתי לגבי מצע ותיק, אך לדעתה באקווריום חדש אדמה היא המצע המועדף ).

האקווריום יחסית חדש עדיין אין בו כמות אמיתית של רפש יש רק כמה קורים וכריש קשת ששוחים להם בין ערמה של גזעים

כשאמרתי שאני יוציא את השיכבה העליונה התכוונתי את השיכבה העליונה של האדמה מהגינה...למרות שאני עכשיו צריך להוציא את החצץ הקיים לשים את האדמה ולהחזיר את החצץ...

אז אני חושב שזה מה שאני יעשה..ישים אדמה במקום להיסתבך עם כבול ופומיס...ננסה מה כבר יכול לקרות...

עכשיו רק צריך להוסיף מנורה אחת ולהשיג קצת גזם מהחברים וזהו..

תודה

[יער]

במצע קיים הכוונה היא לכל מצע, כולל חצץ (לא כולל חלוקי נחל גדולים, יותר מקוטר מילימטרים בודדים לגרגיר, או לחילופין לחול שגרגריו קטנטנים).

יאלון, קורים וכריש כסף הם דגים לא קטנים (יחסית למקובל באקווריומי צמחיה) והם מייצרים מספיק רפש. לא צריך ולא כדאי להסתבך בהחלפת מצע ובבעיות האצות של אדמה. חשוב כמובן, כפי שצוין במאמר, לתת לדגים בקביעות שפע מזון שייצור בהמשך דשן (מותר למזון לשקוע ולחכות על הקרקעית, כל עוד ביום למחרת כבר לא נשאר ממנו כלום. אם יש חשש, כדאי לגדל באקווריום שרימפסים או/ו חלזונות שידאגו לאכול את השאריות).

חשוב לשתול בהתחלה הרבה צמחים, שיתחרו באצות, ולשים מספיק אור- למעלה מחצי וואט לליטר באקווריום בגודל רגיל.

[shim4a]

. אם יש חשש, כדאי לגדל באקווריום שרימפסים או/ו חלזונות שידאגו לאכול את השאריות)

הם לא יחסלו את הצמחייה?
מתוך מה שראיתי באקווהדקס, כל החלזונות הם צמחוניים.

[יער]

ברובם המכריע של הצמחים יש בתאים הבריאים חומרים רעילים שמונעים את אכילתם. חלזונות בדרך כלל יאכלו את התאים החולים או המתים, שנפגעו בצמח מסיבות שונות, ובכך הם מסייעים גם לבריאות האקווריום. אוכלוסיית החלזונות נוטה להישאר יציבה, כנראה בהתאם לכמות המזון הנותרת באקווריום. באקווריום הטבעי מומלץ לגדל חלזונות. (עוד התייחסות מהפכנית )

[עופר]

פורסם במקור על ידי shim4a

הם לא יחסלו את הצמחייה?
מתוך מה שראיתי באקווהדקס, כל החלזונות הם צמחוניים.

קישור ישיר לפרופיל:
https://aqua.org.il/aquadex/index.php?myFishId=687

[יער]

אין לי נסיון עם חלזונות אלה, אבל אצלי גם חלזונות הבריכה הפשוטים לא גורמים נזק משמעותי לצמחים ושומרים על אוכלוסיה יציבה.

[עופר]

פורסם במקור על ידי יער

אין לי נסיון עם חלזונות אלה, אבל אצלי גם חלזונות הבריכה הפשוטים לא גורמים נזק משמעותי לצמחים ושומרים על אוכלוסיה יציבה.

גם אצלי בלוטק אין בעיה איתם ויש לי 2 סוגים

[Yalon14]

פורסם במקור על ידי יער

במצע קיים הכוונה היא לכל מצע, כולל חצץ (לא כולל חלוקי נחל גדולים, יותר מקוטר מילימטרים בודדים לגרגיר, או לחילופין לחול שגרגריו קטנטנים).

יאלון, קורים וכריש כסף הם דגים לא קטנים (יחסית למקובל באקווריומי צמחיה) והם מייצרים מספיק רפש. לא צריך ולא כדאי להסתבך בהחלפת מצע ובבעיות האצות של אדמה. חשוב כמובן, כפי שצוין במאמר, לתת לדגים בקביעות שפע מזון שייצור בהמשך דשן (מותר למזון לשקוע ולחכות על הקרקעית, כל עוד ביום למחרת כבר לא נשאר ממנו כלום. אם יש חשש, כדאי לגדל באקווריום שרימפסים או/ו חלזונות שידאגו לאכול את השאריות).

חשוב לשתול בהתחלה הרבה צמחים, שיתחרו באצות, ולשים מספיק אור- למעלה מחצי וואט לליטר באקווריום בגודל רגיל.

יש סה"כ 3 קורים לא גדולים וכריש קשת הם נמצאים באקווריום 2-3 חודשים...אין כל כך הרבה רפש במצע למרות שאף פעם לא שאבתי רפש באקווריום הזה..

אולי אני יוסיף עוד חצץ (כמו החצץ הקיים כי השיכבה עכשיו לא גבוהה יותר מס"מ וחצי) ויוסיף עוד דגים (חלק מהאוכלוסיה המתוכננת) ואחרי חודש-חודש וחצי יתחיל לשתול...זה יהיה הרבה יותר פשוט...נכון?

תודה על התגובות אסתי

[יער]

יש מספיק רפש גם ככה, אתה יכול כבר לשתול, ואם תאכיל בשפע גם לא תהיה בעיה בהמשך.
כל עוד לא שתלת הרבה צמחים שצומחים היטב, עליך לדאוג לטיפול באמוניה בעזרת פילטרציה ביולוגית רגילה.