AQUA Logo

חזור   אקווה - האתר הישראלי לדגי נוי > מים מתוקים > ציוד לאקווריום ועשה זאת בעצמך (DIY) - מים מתוקים

צור אשכול חדש  תגובה
הגדרות אשכול אפשרויות הצגת נושא
עדיין לא נקרא Sunday 27/06/2004, 06:21   #1
Legolas
 
תאריך הצטרפות: 17/08/03
מיקום: כאן- שם ובכל מקום
הודעות: 10,445
הודו לך על 3 הודעות 3 פעמים
ברירת מחדל מגדיר הסלעים הנפוצים של ארץ יש

מגדיר הסלעים הנפוצים בארץ ישראל
מאמר מאת Legolas

הקדמה:
"כל דבר אחר המים מכבים, רק את האבן הם מדליקים".
כך מסביר על קסמי האבן, אברהם הסתת העברי האחרון לרפאל הילד היתום שאימץ אותו כדוד, בספרו של מאיר שליו "בביתו במדבר".
הסיפור הוא סיפור געגועים מלא קסם לירושלים של פעם, של שנות החמישים, סיפור שנפרס על פני שנים רבות ומקומות רבים, על אדם שבחר לחיות לבדו במדבר, ובעיקר, סיפור אהבה לאבנים.
אברהם סטשבסקי "הסתת העברי האחרון" מבקש מרפאל היתום לאסוף לו אבנים, וכך גם אחרי מותו רפאל אוסף אבנים קטנות מכל רחבי הארץ ומניח אותם על קברו.

והנה התיאור על אבן ומים מתוך הספר:"
ואז אמר לי את "תסתכל – תסתכל, רפאל," שלו ונטל דלי מים ושפך על אחד הלוחות.
לא הייתה זאת הפעם הראשונה שראיתי את נס המים והאבן מתרחש, אבל כמו בכל הפעמים נפעמתי גם הפעם מחדש.
"אתה רואה, רפאל, איך האבן המתה הזאת נדלקת? איך רואים פתאום את כל הציורים והסודות ואת האור ואת החיים שלה?"

למה סלעים באקווריום?
אין מצגת מרתקת יותר באקווריומים מדגי נוי המגיחים מחורים במסלעות, או בדגי נוי על רקע סלעים, צמחייה על רקע סלעים יפה ומרגיעה.
נכון שסלעים גוזלים מקום באקווריום אבל מצד שני הם מבטלים את החלל המשעמם (גם לדגים).
ארץ ישראל היא גן עדן לסלעים, החל מהבזלתיות בצפון ועד לנוביות בדרום, אבני לבה קשות מול אבני חוואר וחרסית הפריכות.
במאמר אתן סקירה קצרצרה על הסלעים והקשרם לאקווריום ונסיים במגדיר הסלעים של ארץ ישראל.

קצת גיאולוגיה
ישראל נתברכה במגוון עשיר של סלעים, הדבר נובע בעיקר עקב מיקומה היבשתי המיוחד ובשינויים הגיאולוגים הרבים שהתרחשו עם השנים.
במבט גיאולוגי, לא פסח על ישראל הגורל של התנגשויות ומאבקים, רק שבמקרה הנדון מדובר בסלעים.
בעידנים קדומים שכנה ישראל ברצועת שוליים בין גוש יבשתי נרחב מדרום, הגוש הערבו-נובי, לבין אוקיינוס אדיר מצפון, אוקיינוס תטיס.
המאבקים בין שתי יחידות ענק אלה הטביעו את חותמם על הסלעים, על מיקומם ושכיחותם.
גוש נרחב זה בנוי מסלעי בראשית, אלה הם סלעי יסוד וסלעים מותמרים (מותמרים= מטמורפיים, סלעים שנוצרו כתוצאה משינוי (התמרה, מטמורפוזה) של סלעים אחרים. שינוי זה מתרחש כתוצאה מלחץ דחיקה גבוה, טמפרטורה גבוהה או שניהם גם יחד).
מקובלת החלוקה של הסלעים השונים על פני כדור הארץ על פי הקריטריון של סביבת ההיווצרות שלהם. סביבה זו משפיעה במידה רבה על ההרכב הכימי והפיזיקלי של הסלע.

ניתן לזהות שלוש סביבות היווצרות עיקריות של סלעים שגם אותן נחלק לתת-סביבות.

קבוצת הסלעים המאגמטיים (יסוד) - מכנה משותף הוא: המאגמה
סלעים פלוטוניים
סלעים וולקניים
סלעי תהום
סלעי פרץ


סלעים פלוטוניים
מורכבים מהמאגמה שהיא חומר מותך המצוי במעמקי כדור הארץ.המאגמה מכילה את היסודות הידועים בצורות שונות: יונים, אטומים ומולקולות שבה כלולים מרבית היסודות המתכתיים וכמו כן יש בה מרכיבים גאזיים. הטמפרטורה של המאגמה מגיעה לאלפי מעלות צלסיוס.
בתהליך איטי של התקררות המאגמה מתחילים החומרים השונים המרכיבים אותה להתקרר להתמצק ולהתגבש.תהליך זה הוא איטי מאוד ויכול להימשך מיליוני שנים. הוא מתרחש בתוך קרום כדור הארץ.
ניתן לומר שהסלעים הפלוטוניים נוצרים בתוך קרום כדוה"א בתהליך איטי וממשוך של התקררות והתמצקות של המאגמה.
סלעים אלה יהיו "קבורים " בעומק (סביבת היווצרותם) כל עוד לא יתרחש אירוע גיאולוגי שיביא להתגלותם מתוך המעמקים (מאות מטרים)

סלעים וולקניים:
מורכבים אף הם מאותה מאגמה שנקראת לבה בשעה שהיא מתפרצת אל פני השטח. אך סביבת היווצרותם היא על פני כדור הארץ.
המאגמה הנמצאת בטמפרטורה ולחץ מאוד גבוהים מצליחה להתפרץ דרך סדקים בתוך קרום כדור הארץ ולהגיע אל פני השטח. כתוצאה מכך מתקררת המאגמה במהירות רבה מתמצקת ומתגבשת לסלע. סלעים אלה יהיו חשופים על פני השטח ואין זה משנה אם מדובר בקרקעית אוקיינוס או בלוע הר געש הנמצא ביבשה.

קבוצת סלעי המשקע: (סלעים סדימנטריים)
משקע ימיים משקע יבשתיים התאדות יתר (אבפורטיים)
המשותף לקבוצה זו של סלעים ,המהווה את מרבית הסלעים הבונים את קרום כדור הארץ, הוא שהם נוצרים אך ורק על גבי קרום כדור הארץ בתנאי טמפרטורה ולחץ רגילים מחומר שמקורו בסלע קודם אחר בתהליך של שקיעה. לסלעי המשקע יש שתי תכונות חשובות המבדילות אותם מקבוצת הסלעים המאגמטיים והן: מבנה של שכבות ומציאותם של מאובנים.

סלעי משקע ימיים
בסביבה זו אנו מתכוונים לגופי מים גדולים כגון אוקיינוסים וימים.
החומר מגיע אל אגן ההשקעה (אוקיינוס, ים) לאחר תהליכי הסרה הסעה והשקעה.
תהליך ההתקשות הוא השלב הרביעי ביצירת סלע המשקע.מהרגע בו מגיעים חומרי הסחף אל מקומות שקיעתם ותנוחתם האחרונה חלים בהם תהליכים שונים כגון לחץ, חדירת תמיסות ותגובות כימיות.
שורת פעולות אלה מלכדת ומקשה את החומר ששקע. ההתקשות היא כלל התהליכים ההופכים משקע טרי לסלע מוקשה.
בתהליך זה יש שני מנגנונים: דחיסה ומילוט (מלט).
בסלעי משקע ימיים נבחין בשכבות ובמאובנים.
לדוגמה: סלע גיר ,דולומיט ,קרטון ,חוואר, חרסית צור .כולם שקעו בים.

סלעי משקע יבשתיים
סלעים אלה מהווים קבוצה קטנה. מדובר בסלעים שנוצרו בתהליך שתואר לעיל אך על גבי היבשה בסביבה מימית מצומצמת כגון: אפיקי נחלים ונהרות, ביצות, וסביבה חופית (אזור החולות של שפת הים שבא במגע עם מי הים) בקבוצה זו תהליכי הדיאגנזה לא היו מאוד משמעותיים ולכן נפגוש סלעים שההתקשות שלהם איננה מושלמת והם מאוד פרירים.
לדוגמה: אבן חול גירית (כורכר), אבן חול נובית, קונגלומרט.

סלעי משקע אבפוריטיים - סביבת התאדות יתר
סלעים אלה נוצרו בסביבה מימית ביבשה בתהליך של שקיעה. בסלעים אלה נראה מבנה של שכבות אך בדרך כלל לא יימצאו בהם מאובנים. מדובר בתהליך שבו ריכוז מוגבר של יונים מומסים הנימצאים בתוך סביבה מימית. ריכוזם עולה ברך כלל בגלל התאדות רבה של התמיסה ואז מתרחש תהליך של שקיעה והתגבשות של היונים לחומר מוצק על קרקעית אגן ההשקעה. שקיעה זו אופיינית לאגמים מלוחים: ים המלח, לאגונות הסמוכות אל החוף.

שקיעת המלחים
תלויה בריכוזם בתוך התמיסה (מי האגם או הלאגונה) השקיעה איננה מקרית וקיים סדר בשקיעת החומרים, המלחים הסלעים. סדר השקיעה נמצא בסדר הפוך למסיסות המלחים במים. החומר שהוא מסיס פחות (הגבס למשל) ישקע לפני החומר המסיס יותר (מלח המאכל למשל) חוק כימי זה מסביר את מנגנון השקיעה של הסלעים האבפוריטיים ואת ההפרדה הברורה ביניהם.

קבוצת הסלעים המותמרים - הסלעים המטמורפיים
סביבת ההיווצרות של סלעים אלה נמצאת בעומק קרום כדור הארץ (עשרות קילומטרים). בעומק זה שוררים טמפרטורות ולחץ גבוהים אך, החומר נמצא במצב צבירה מוצק. אין התכה של החומר למאגמה. הלחץ והחום הגבוהים גורמים לשינוי במבנה המקורי של הסלעים ולשינוי סידור הגבישים מפיזור אקראי לסידור בכיווניות אחידה המעידה על כיוון הלחץ שהופעל על הסלעים בעומק.
בסלעים אלה משתנה המבנה הראשוני של הסלע וגם הרכבו הכימי. למעשה כל סלע ולא משנה מהי סביבת ההיווצרות שלו ומהו הרכבו הכימי, יכול לעבור תהליכי התמרה בעומק קרום כדור הארץ כתוצאה מהחום והלחץ הגבוהים האופייניים לסביבה זו.
דוגמה: שיסט , גנייס, מינרל בשם גרנט שמשמש כאבן חן לשיבוץ בתכשיטים.
זה פחות או יותר הסבר כללי על סלעים, אז בואו ונעבור למגדיר.

מגדיר הסלעים של ארץ ישראל
גרנית:
זיהוי: סלע ורוד או אפור בהיר, איננו נחרץ על ידי מכשיר חד (אולר לדוגמא) ומכאן שהוא קשה. כאשר מביטים בגרניט מקרוב (רצוי מבעד למגדלת) מבחינים שהוא בנוי מגרגרים שונים. גרגירים אלו הם גבישים של מינרל הקרוי קורץ; הגרגרים הלבנים או ורודים הם גבישים של מינרל הקרוי פלדשפט ואילו הגרגרים הכהים הם גבישים של המינרל מיקה (אשר לו שם עברי: נציץ).
בעזרת תכונות אלו – הקושי (אינו נחרץ על ידי מכשיר חד) והמבנה הגרגירי המתואר לעיל – יקל עליך לזהות את הגרניט מבין הדוגמאות שברשותך.
ההרכב הכימי: כל שלושת סוגי המינרלים המרכיבים את סלע הגרניט מכילים:
צורן (Si). הקורץ הינו תחמוצת הצורן (SiO2); הפלדשפט הינו תחמוצת של צורן ואלומיניום בצירוף אשלגן, ואלומיניום בצירוף אשלגן ונתרן (Na Al Si3Oa;K Al Si3Oa) ואילו המיקה מכיל תחמוצת צורן ואלומיניום בצירוף אשלגן, מגנזיום וברזל וכן יון של הידרוכסיל
(OH) ונוסחתו בקירוב:K(Mg,Fe)(Al Si3O10)(OH)2
הרכב הגרניט הינו ממוצע של מרכיביו המינרליים.
סביבת התוצרת הגיאולוגית: הגרניט מתגבש בעמקי קרום כדור הארץ תוך כדי התקררות של התכה סלעית הנקראת מגמה. יש מגוון רחב של סלעים מגמתיים. הגרניט הינו נציג הנפוץ והמוכר ביותר של הסלעים המגמתיים. פה ושם ניתן לראות כיום גרניט חשוף על פני השטח וזאת משום שתהליכי ההרס של גורמי מזג האוויר הסירו את הסלעים אשר כיסו אותו בעת היווצרותו במעמקים.
מיקום אפשרי בארץ:סלעי גרניט מצויים באזור אילת ובדרום סיני.
שחרור חומרים לאקווריום: לא

בזלת:
זיהוי: צבע אפור עד שחור. סלע צפוף ולעיתים נקבובי. נחרץ בקושי על ידי מכשיר חד (אולר לדוגמא). אבקה של הסלע (מתקבלת על-ידי הנחת חתיכה קטנה על פטיש או רצפה וריסוק על-ידי מכת פטיש שני) נמשכת למגנט (נסה). הסיבה: סלע הבזלת מכיל כמות זעירה של המינרל מגנטיט הנמשך למגנט (ומכאן שמו). בעזרת תכונות אלו תצליח בודאי לזהות את סלע הבזלת מבין הדוגמאות אשר לפניך.
ההרכב הכימי: הבזלת בנויה מצירוף של סוגי מינרלים שונים אך הגבישים הבודדים כה קטנים עד אשר ניתן להבחין בהם בדרך כלל רק מבעד למיקרוסקופ. ההרכב הכללי: תחמוצת צורך המלוות במגנזיום וברזל. כן מכיל סלע הבזלת מספר אחוזים של מינרל המגנטיט אשר הינו תחמוצת מיוחדת של ברזל ונוסחתו Fe3 O4.
סביבת ההיווצרות הגיאולוגית: סלע הבזלת נוצר מהתקרשות התכה סלעית המתפרצת לפני השטח ומתקררת בו במהירות. לחומר הסלעי המותך המתפרץ לפני השטח קוראים לבה. התפרצויות אלו שכיחות בהרי געש הקרויים בלועזית וולקנים. סוגי סלעים שונים הנוצרים מהתקררות לבה בהרי געש נקראים בשם הכולל של סלעים וולקניים. מציאות בזלת מעידה על פעילות וולקנית אשר ארעה במקום.
מיקום אפשרי בארץ:סלעי הבזלת שכיחים בגולן ובגליל המזרחי. חלק מבתיה של טבריה בנויים מאבני בזלת שחורות. גם במכתש רמון מצויים סלעי בזלת.
שחרור חומרים לאקווריום: בזלת משחררת מאט ברזל במים מתוקים והרבה ברזל במים מלוחים, עוד היא מסוכנת עקב משקלה הרב, קונסטורקציית סלעי בזלת לא יציבה עלולה לנתץ את דפנות האקווריום.

אבן חול:
זיהוי: צבעי אבן החול משתנים ממקרה אחד למשנהו. יש אבני חול לבנות, חומות, ורודות ואף סגולות. אבן החול מתפוררת בנקל לגרגרים (של המינרל קורץ). כאשר נוגסים (בעדינות!) באבן החול ומנסים לגרוס אותה בשיניים הקדמיות מרגישים התנגדות כי גרגירים קשים (רבים מאתנו השתתפו בניסיון מעין זה שלא ברצונם כאשר גרגרי החול התערבבו באוכל). תכונות אלו – התפוררות לגרגרים והתנגדות לגריסה בין השיניים – מאפיינות את החול.
ההרכב הכימי: גרגירי הקורץ מורכבים מתחמוצת הצורן (SiO2) והם המרכיב העיקרי של אבן החול. נלווים אליהם לעיתים גם מעט תחמוצות של ברזל (אחראיות לגוונים הצהובים, החומים והסגולים) ומעט פחמת הסידן (Ca Co3).
סביבת התוצרת הגיאולוגית: אבן החול הנה תוצר של פירוק סלעים מגמתיים כדוגמת הגרניט על-ידי גורמי מזג האוויר. חלופי חום וקור סודקים את הגרניט בהיחשפו בפני השטח והמים ממיסים בהדרגה את המינרלים השונים פרט לאחד שהוא עמיד מאוד – הקורץ. גרגירי הקורץ של הגרניט משתחררים, מוסעים בזרמי הנחלים והודיות ומועפים ברוח והם מצטברים כחוליות. בפוגשנו אפוא כיום אבן חול בשטח שנוכל להסיק מכך שבמקום היו בזמנו חולות של מדבר כל שהוא אך קיימת גם אפשרות נוספת: גרגירי הקורץ יש והם מוסעים אל הים ושוקעים בו ואבן החול יכולה להיווצר גם בים – סמוך לחוף. ההחלטה אם אבן חול שאנו פוגשים בה נוצרה ביבשת תתקבל אם נמצא בה עצים מאובנים (למשל מכתשים שלנו) ואילו על מוצא ימי נחליט אם נמצא בתוכה רבדים של סלעים אחרים עם דפוסי מאובנים ימיים (שבלולים, צדפים, קיפודים).
מיקום אפשרי בארץ:אבן חול שכיחה במכתשים ובנגב הדרומי – באזורי תמנע ואילת. לאבן חול זו ניתן שם אזורי – אבן חול נובית. לאורך חוף הים התיכון מצויים רכסים של אבן חול הנקראת כרכר (גרגירי הקורץ שלה מלוכדים במעט פחמת הסידן).
שחרור חומרים לאקווריום: כן, לא מומלץ לשימוש בכלל

חרסית:
זיהוי: חרסית הוא שם כולל לקבוצה שלמה של מינרלים. צבעי החרסית הם ירוק, לבנבן ולעיתים צהוב. החרסית רכה – נחרצת בקלות בציפורן. תכונה אופיינית היא העיסתיות. כאשר מרטיבים את החרסית ניתן ללוש אותה כעיסה. בעזרת החריצה על-ידי ציפורן והעיסתיות נקל לזהות את החרסית.
ההרכב הכימי: לסוגי החרסית השונים נוסחאות כימיות מסובכות ושונות אך משותף לכולן שהן מורכבות מצורן ואלומיניום בתוספת חמצן, מתכות שונות ומים.
סביבת ההיווצרות הגיאולוגית: בדיון על היווצרות אבן החול הזכרנו שמי הגשם הנופלים על סלעים מגמתיים ממיסים בהדרגה חלק מן המינרלים שלהם וזאת בעיקר לגבי המינרל הקרוי פלדשפט (ראה הרכב הגרניט). החומר הפלדפשטי מועבר בהדרגה למים בין אם בצורת תרחופת ובין בצורה מומסת. חומרים אלו שוקעים באגמים וביצות שבדרך או בקרקעית הים ויוצרים משקעים של מינרלי חרסית. חרסית מעידה לכן על סביבת השקעה הקשורה במים. באם מדובר בהשקעה בקרקעית הים ואילו הופעה באזורים מצומצמים עלולה לרמז על היווצרות בקרקעית אגם או ביצה.
מיקום אפשרי בארץ:חרסיות שכיחות בארץ בגליל, הרי יהודה, מכתשים ובעמקים השונים. במרבית המקרים החרסית מעורבת בסלעים אחרים ומכילה חומר גירי, או גרגרי חול.
שחרור חומרים לאקווריום- כן, מתפוררת ואיננה מומלצת לשימוש כלל

קירטון:
זיהוי: צבע לבנבן על פי רוב. נחרץ על-ידי ציפורן האצבע. תוסס היטב כאשר מטפטפים עליו בחומצה מלחית מהולה. במיקרוסקופ ניתן להבחין במאובנים זעירים.
ההרכב הכימי: קירטון נקי מורכב מפחמת הסידן Ca Co3 . במקרים מסוימים מכיל הקירטון מעט חומרים נוספים כחרסית וכחומר בטומני (משפחת הנפט) הנותן לקירטון צבע אפור.
סביבת ההיווצרות הגיאולוגית: נוצר בשכבות של משקעי ים. מרכיב עיקרי הם קונכיות זעירות של בעלי חיים חד תאיים הבונים את קונכיתם מפחמת הסידן. במות יצורים ימיים אלו נושרת קונכיותיהם הזעירות ומצטברות בקרקעית הים ומהן נוצר סלע הקירטון.
מיקום אפשרי בארץ: סלעי הקירטון מהווים מרכיב שכיח בהרי הארץ – הגליל, השומרון, הרי יהודה וחברון וחלקים גדולים של הנגב וסיני.
שחרור חומרים לאקווריום: כן, משחרר גיר, לשימוש לאחר טיפול תוקפני בלבד (חומצה)

חוואר:
זיהוי:החוואר הינו תערובת של חרסית וקירטון (לעיל) ולכן תכונות הזיהוי שלו הן שילוב של תכונות הזיהוי גיר וחרסית: החוואר נחרץ בציפורן האצבע; עיסתי בהרטבה במים אך גם תוסס בחומצה מלחית מהולה.
ההרכב הכימי: תערובת קירטון (Ca Co3) וחרסית (תרכובת של צורן, אלומיניום, חמצן ומתכות).
סביבת ההיווצרות הגיאולוגית: ים – באזור בו נוצרים ושוקעים קירטון וחרסית בו זמנית.
מיקום אפשרי בארץ:שכיח בשכבות ביניים בין שכבות הגיר במרבית חלקי הארץ – גליל, כרמל,
שומרון – יהודה – חברון, נגב וסיני.
שחרור חומרים לאקווריום: כן, לא מומלץ כלל לשימוש באקווריום.

אבן גיר:
זיהוי: צבע צהבהב, לבנבן ולעיתים אפור, חום או אדמדם. הגיר נחרץ על-ידי אולר או מסמר. תכונה אופיינית לגיר: הוא נמס בחומצה מלחית מהולה תוך יצירת בועות בחומצה. על שום תכונה זו נהוג לומר שהגיר תוסס בחומצה מהולה (נהוג להשתמש בתערובת של מנה אחת חומצה מלחית מרוכזת ושלוש מנות מים). גם ללא חומצה תוכל לזהות את הגיר מבין הסלעים שלפניך לפי צבעו ולפי קשיותו – אינו נחרץ בציפורן אך נחרץ במסמר.
ההרכב הכימי: גיר נקי מורכב מפחמת הסידן Ca Co3. במקרים רבים נלווים לגיר חומרים נוספים: מעט קורץ או מעט חרסית ויש שחלק מאטומי הסידן הוחלף באטומי מגנזיום.
סביבת ההיווצרות הגיאולוגית: גיר נוצר בים ומרכיב חשוב ביצירתו הם יצורים מיקרוסקופיים החיים בים והבונים לעצמם קליפה גירית.
כשיצורים זעירים אלו מתים הם נושרים לקרקעית הים ומצטברים לסלעי קירטון. ההתקשות של הסלע נוצרת על-ידי המסה חלקית שלו והתגבשות מחדש. בגיר מוצאים לעיתים קרובות דפוסי מאובנים ימיים.
מיקום אפשרי בארץ:סלעי גיר שכיחים ביותר בארץ והם הבונים העקרים של הרי הגליל, הכרמל, הרי יהודה וחברון וכל צפון ומרכז הנגב, צפון ומרכז סיני.
שחרור חומרים לאקווריום: כן, לא מומלצת לשימוש כלל

דולמיט:
זיהוי:צבע לבנבן – צהבהב – אפור. לרוב קשה ואינו נחרץ אלא על-ידי המסמר אך לעיתים הוא רך ופריר. איננו תוסס בחומצה המלחית המהולה. בכך נבדל הדולומיט מן הגיר – הראשון איננו תוסס בחומצה והשני כן. לעיתים נתקלים בסלע בהיר הנחרץ על-ידי המסמר ותוסס במעט בחומצה המלחית. במקרה זה לפנינו דולומיט המכיל מעט גיר.
ההרכב הכימי: פחמת הסידן והמנזיות גם יחד: Co3 ( Ca,Mg). צורת הכתיבה (Ca,Mg) מעידה שיחסי שני הקטיונים Ca ו- Mgאינם קבועים ותתכן שורה של סלעים מגיר ( Ca Co3) ועד לדולומיט Co3 (Ca1/4 ,Mg1/2) כלומר מספר אטומי המגנזיום עשוי להשתוות למספר.
סביבת ההיווצרות הגיאולוגית: שנויה במחלוקת משום שכיום אין מבחינים בהיווצרות דולומיט אלא בכמויות קטנות בלשונות ים שקטים וחמימים.
יש מנחים שדולומיט נוצר מסלעי גיר כאשר מי תהום העוברים בהם מביאים עימם Mg ומשקיעים אותו תוך כדי החלפתו בחלק מן ה- Caשבגיר. אחרים חושבים שדולומיט שקע ישירות בים בתנאים אקלימיים או גיאוגרפיים השונים מן התנאים בהם מצויים האוקיינוסים כיום.
מיקום אפשרי בארץ:סלעי הדולומיט שכיחים בהרי הגליל, הכרמל, הרי שומרון-יהודה-חברון והנגב. הם מופיעים כללית באותם אזורי הארץ הבנויים גם מגיר.
שחרור חומרים לאקווריום: מעט אם בכלל, מומלץ לשימוש.


צור:
זיהוי: לצור צבעים בהירים של לבנבן, אפור או חום בהיר. סלע החשוף זמן רב על פני השטח מקבל צבע חום כהה בחלקו החיצון. הצור קשה מאוד ואינו נחרץ על-ידי המסמר או האולר. כאשר מכים שתי אבני צור זו בזו בחשכה ניתזים ממנה ניצוצות ואכן הצור שימש בידי האדם הקדמון להדלקת אש בטכניקה מיוחדת ומכאן שמו העממי "אבן אש".

ההרכב הכימי: תחמוצת הצורן SiO2, בליווי כמויות קטנות של ברזל הקובע את הצבע.
סביבת ההיווצרות הגיאולוגית: בשכבות או בתרכיזים בינות לסלעי משקע גיריים הנוצרים בים הפתוח.
מיקום אפשרי בארץ:סלעי צור שכיחים מאוד בנגב בו הם יוצרים לעיתים קרובות "שולחנות" בנוף כאשר שכבה של הצור הקשה שומרת על גבעה זו או אחרת מפני הרס על-ידי גורמי מזג האוויר. כן שכיח הצור בשכבות דקות בין סלעי גיר במרכז וצפון הארץ, נקראת גם "אבן אש".
שחרור חומרים לאקווריום: לא, בטוח ביותר לשימוש.

סלעי מלח:
זיהוי: מלוח. נמס במים, נחרץ על-ידי מסמר. צבע לבנבן. לעיתים רחוקות מופיע בגבישים שקופים בצורת קוביה.
ההרכב הכימי: כלוריד הנתרן Na Cl.
סביבת ההיווצרות הגיאולוגית: הסלע שוקע כאשר לשון של ים נפרדת ממנו ומימיה מתאדים באופן נמרץ. בתנאים אלו נוצר גם גבס ושני סוגי סלע אלו שייכים לקבוצה של סלעי התאדות (אבפוריטיס בלעז).
מיקום אפשרי בארץ:חלק ניכר של הר סדום בנוי סלעי מלח הבישול והוא מופק שם במחצבות, נטחן ומשמש כמלח בתעשיית המזון וכתבלין בשימוש הביתי. כמו כן הופק זמן מה מלח הבישול בעתלית על-ידי אידוי מי ים בבריכות חשופות לשמש.
שחרור חומרים לאקווריום: נו באמת.

סלעי טוף:

מיקום אפשרי בארץ: רמת הגולן
סלעי טוף נוצרו מהתפוצצויות של בוץ ולבה ותלכדותם המהירה בטמפרטורה נמוכה, נמצאים ברמת הגולן ונחצבים בעיקר בצפון רמת הגולן.
שחרור חומרים לאקווריום: סלעי טוף בטוחים למים מתוקים. למלוחים זה לא מומלץ.


כורכר:
כורכר הוא סלע המורכב מגרגירי חול המלוכדים על ידי תמיסות של גיר שהתקשה.
מיקום אפשרי בארץ:בסמוך לחוף הים התיכון.
שחרור חומרים לאקווריום: אבן כורכר מכילה כמות קטנה של פוספאט שמשתחרר בקלות במי אקוריום.
בזלת:

גיר:

גיר:

קוורץ באבן גיר:

גרנוליט (חלוקי נחל גיריים קטנים):

חלוקי נחל שונים:

אבן גיר עם מאובן:

תפוחי אבשלום (סלע גירני מלא בקוורץ):

טוף:


התמונות באדיבות אורי לבנה
שלכם Lego
Legolas לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Sunday 27/06/2004, 14:35   #2
YBH
 
תאריך הצטרפות: 08/04/04
מיקום: אור יהודה
הודעות: 30
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל

מאלף ומעניין - תודה!
ואגב, פלדשפט = "פצלת שדה" בעברית, למיטב ידיעתי.
YBH לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Sunday 27/06/2004, 14:56   #3
roykroy10
 
הסמל האישי שלroykroy10
 
תאריך הצטרפות: 02/02/04
מיקום: רמת השרון
הודעות: 1,776
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל

אחלה מאמר.
__________________
.It's all fun and games until someone loses a fish
תודה מראש, רועי.
ללחוץ על התמונה.
roykroy10 לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Sunday 27/06/2004, 14:58   #4
Seabiscuit
משתמש חסום
 
תאריך הצטרפות: 07/07/03
מיקום: חדרה
הודעות: 6,009
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל

ארוך.. אבל אחלה
כל הכבוד.
__________________
[img]https://www.aqua.org.il/modules.php?name=Forums&file=album_pic&pic_id=4853[/img]
Seabiscuit לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Sunday 27/06/2004, 15:02   #5
roykroy10
 
הסמל האישי שלroykroy10
 
תאריך הצטרפות: 02/02/04
מיקום: רמת השרון
הודעות: 1,776
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל

איילין, כל עוד יש הרבה תמונות....
חחח
__________________
.It's all fun and games until someone loses a fish
תודה מראש, רועי.
ללחוץ על התמונה.
roykroy10 לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Sunday 27/06/2004, 19:34   #6
elminister
ממיסדיי אקווה
 
הסמל האישי שלelminister
 
תאריך הצטרפות: 27/09/01
מיקום: מודיעין
הודעות: 24,795
הודו לך על 14 הודעות 31 פעמים
ברירת מחדל

כרגיל, מלאכת מחשבת
elminister לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Sunday 27/06/2004, 20:44   #7
hagber1
 
תאריך הצטרפות: 29/05/04
הודעות: 49
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל

מאמר מעולה,

הכנסתי את האבנים הבאות לאק' האם הם בסדר?


http://www.pic.co.il/UserAlbum.asp?u...78&alid=67542\


בבקשה תעזרו לי ....
hagber1 לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Sunday 27/06/2004, 21:13   #8
roykroy10
 
הסמל האישי שלroykroy10
 
תאריך הצטרפות: 02/02/04
מיקום: רמת השרון
הודעות: 1,776
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל

לעזור לך במה?
הכל בסדר
רק תזכור שאסור להשעין את האבנים על הזכוכית.
__________________
.It's all fun and games until someone loses a fish
תודה מראש, רועי.
ללחוץ על התמונה.
roykroy10 לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Sunday 27/06/2004, 21:37   #9
Legolas
 
תאריך הצטרפות: 17/08/03
מיקום: כאן- שם ובכל מקום
הודעות: 10,445
הודו לך על 3 הודעות 3 פעמים
ברירת מחדל

האבנים משחררות מעט גיר למים, מתאים לציקלידים ולמשריצים
Legolas לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Sunday 27/06/2004, 21:49   #10
סנו וויט
 
תאריך הצטרפות: 09/09/03
הודעות: 1,421
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל

מעניין מושקע ומלומד.
תודה על המאמץ.
רעיון למאמר נוסף, האבנים המתורבתות. פיתוח טכנולוגי של העת האחרונה.
שימושיים ופרקטים בעיקר לבניית רקעים.
אל תהרוג אותי.
איציק
סנו וויט לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Sunday 27/06/2004, 21:50   #11
hagber1
 
תאריך הצטרפות: 29/05/04
הודעות: 49
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל

אילו הם בכלל אבני גיר? או טוף?
hagber1 לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Sunday 27/06/2004, 21:53   #12
roykroy10
 
הסמל האישי שלroykroy10
 
תאריך הצטרפות: 02/02/04
מיקום: רמת השרון
הודעות: 1,776
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל

אלו הם אבני גיר.
__________________
.It's all fun and games until someone loses a fish
תודה מראש, רועי.
ללחוץ על התמונה.
roykroy10 לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Monday 28/06/2004, 01:07   #13
סנו וויט
 
תאריך הצטרפות: 09/09/03
הודעות: 1,421
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל

זה לא גיר.
לא מפריש לא מתפורר, נטרלי לחלוטין.
סנו וויט לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Saturday 28/04/2018, 21:50   #14
יוני. פ
 
תאריך הצטרפות: 14/06/17
מיקום: ניר גלים
הודעות: 400
הודו לך על 9 הודעות 19 פעמים
סוג אקווריום: ציקלידים מלאווי-מבונות 270 ליטר, צמחייה לאוטק 100 ל' משריצים
וותק בתחום: שלוש שנים
ברירת מחדל תגובה להודעה: מגדיר הסלעים הנפוצים של ארץ ישראל- מאמר מאת Legolas

מצטער על ההקפצה של העץ הזה, אבל זה לשם בקשה להפוך אותו למאמר רשמי במגזין אקווה אם זה אפשרי, זה מאמר חשוב שחסר באתר, ועל הדרך להקל על חיפוש מאמרים שם בדומה לחיפוש מידע על דגים, יש רשימה מפורטת בצד ואני בוחר את המאמר הרצוי, המצב הקיים אין לו אפשרות זו וצריך לדפדף לעיתים עד הסוף כדי לחפש מאמר ספציפי...
תודה מראש.
יוני. פ לא מחובר   הגב עם ציטוט
צור אשכול חדש  תגובה

חזור   אקווה - האתר הישראלי לדגי נוי > מים מתוקים > ציוד לאקווריום ועשה זאת בעצמך (DIY) - מים מתוקים
הגדרות אשכול
אפשרויות הצגת נושא

חוקי משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח נושאים חדשים
אתה לא יכול להגיב להודעה
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

BB code פועל
סמיילים הינו פועל
קוד [IMG] פועל
קוד HTML כבוי
קפיצה לפורום

אשכולות דומים
אשכול מפרסם האשכול פורום תגובות הודעה אחרונה
מגדיר הדגים של אגם ויקטוריה- מאמר מקיף מאת Furcifer Legolas ציקלידים 10 Monday 13/09/2004 22:46


כל הזמנים הם GMT +3. השעה כרגע היא 02:52.

מאגר הפורומים כולל מאמרים, פרסומים ומידע (שיקראו יחד להלן: "מידע") הינם קניינה של AQUA, (שתקרא להלן: "AQUA")שנכתב ונערך לאחר עבודת מחקר מדעית. מאגר זה, נועד לצורכי לימוד עצמי בלבד והמידע כולו מוגן עפ"י זכויות יוצרים ובהתאם לכך אין לעשות במידע כל שימוש מסחרי ו/או שימוש שלא עפ"י היתר זה. הדפסת המידע ו/או כל שימוש בו מותר אך ורק במסגרת שימוש הוגן ביצירה – לשם לימוד עצמי ולשם מחקר וביקורת אך ורק במידה הדרושה והראויה לצורך המטרות האמורות. בהתאם לאמור לעיל, ומבלי לפגוע מכלליות האמור לעיל, AQUA שומרת לעצמה את מלוא הזכויות על פי כל דין לפעול כנגד מי שינהג במידע שלא עפ"י הוראת אזהרה זו.


מופעל על: vBulletin Version 3.7.3
Copyright ©2000 - 2024, Jelsoft Enterprises Ltd.