שאלה בקשר לנורות לד

[hmjeh1]

יש לי אקווריום קיימן 80 ואני רוצה לעבור ללד כמה לומן אני צריך לליטר
האקווריום 80 ליטר

[מעיין]

מה מידותיו?
מה מתוכנן לגדול שם? איזו שיטה?

[hmjeh1]

גובה 40ס?מ וארך 80
סוגי צמחים אני לא מכיר שמות אבל אני יעלה תמונה

[מעיין]

גובה?
הייטק? לאוטק? עם פד"ח? דישון מלא? בלעדיהם?

ממש בדומה לכל נורה אחרת -> התאמתה בהתאם לאופי האקווריום.
נא פרט כמה שיותר על מצב האקווריום כיום והתכנון העתידי.

[hmjeh1]

לאו טק בלי פדח דישון פעם בשבוע פקק של פלוריש אקסל לאחר החלפת 30 %מהמים
התכנון כרגע הוא שישאר אותו דבר

כרגע המצב הוא גונגל כפי שנתן לראות בתמונה

[hmjeh1]

[hmjeh1]

הוספתי את הפרטים החסרים האם יש לכם תשובה

[globali]

... כמה לומן אני צריך לליטר

היי hmjeh1,

כללי | תאורת לדים ייעודית לאקווריום צמחיה

הפוסט מבוסס על ניסיון מעשי עם תאורת לדים ייעודית לאקווריום צמחיה,
‏U R B A N LED NATURAL GROW המיושמת בפרויקט ‫'‬הפילה‫'‬.

ככלל ניתן לאמר שתאורת לדים הינה מגמה מתחזקת בשוק התאורה העולמי
על יישומיו הרבים והמגוונים וכמובן גם בנישה הקטנה קרי אקווריומים על
כלל סוגיהם השונים והרבים (צמחיה, ריף, ציקלידים, מרינה וכו' וכדומה).

גוף תאורת הלדים הנמצא כאן פותח תוך מתן דגש על הקבלה אופטימלית
לשני פלורוסנטים איכותיים של T5 54W, אפשרויות תפעול ידידותיות ונוחות
וכמובן תאימות מלאה להפעלה בסביבת מים, הוא נמצא תחת מעקב הדוק
ומוצג כאן בסך הכל מקום נקי של תיעוד מהלך הכורך אק' צמחיה לאוטק
ותאורת לדים מקו אפס שהרי אין כלל הרבה כאלה בפורומים בארץ ובחו"ל.

מוצב כאן אב טיפוס בלבד שמייצג את הרצון לחוויה מעשית ובאופן טבעי
נוצרת עקומת למידה אותנטית, מעשית וגלויה לעיון כמו גם האפשרות
לדיאלוג מפרה לכל מי שקצת מתעניין בתחום הלדים לטובת אק' צמחיה.

חשוב גם לזכור שפרויקט 'הפילה' מומשק מרגע ההקמה לתאורת הלדים
(לא הורכבו על הפרויקט T5 ולו גם לרגע קט) זאת כדי לאבחן באופן נקי
את יעילות התאורה, אופיה, השפעותיה ובנוסף יתרונותיה בטווח הארוך.

הריני עוסק כבר כשנתיים בלימוד ומחקר תאורת לד מעודדת פוטוסינזה
(אבל גם רגילה), איפיון הדרישות וניסוח ההתוויות אבל איני עוסק כלל
בתהליך הייצור עצמו (קטונתי לגמרי), חבר בנה את הגוף עצמו‪,‬ מסיבה
זו לא התעניינתי בסוגי הלדים שהותקנו, הריני כן יודע לאמר שמדובר
בלדים איכותיים בלבד של אחת מהיצרניות הנחשבות יותר בתחום
(כיום יש בסך הכל 3-2 יצרניות בעולם שנחשבות איכותיות ואמינות
בתחום הייצור המסחרי), לעומת המון יצרנים אחרים פחות רלבנטים.

קל מאוד לחפש ולמצוא מידע על לדים באינטרנט אבל לא קל להדיוט
להקיש על שלל המידע שהם מציגים, לגבי עלויות, הן מאוד נזילות
ומשתנות ולפיכך צריך תמיד לבדוק אונליין אצל הספקים הרלבנטים.






מותחים קו זמן | כשנתיים וחצי עם תאורת לדים ייעודית לאק' צמחיה לאוטק

נכון להיום לאחר ניסיון מעשי עם כ-40 זני צמחיה שונים ניתן להקיש
על מספר יתרונות שיכולים לתת נקודת התייחסות מעשית להמשך הדרך;

1. צריכת חשמל של פחות מחצי משני T5.
2. גודל פיזי קטן ודק המשאיר המון מקום.
3. הגוף מפיק הרבה פחות חום משני T5.
4. הגוף נמצא עמיד ללחות וסביבת העבודה.
5. אין כשל הפעלה, קרי כל הלדים עובדים.

6. היתרון החשוב ביותר הוא היעדר אצות (כמעט) עניין שמאפיין כמעט
כל הקמה לרבות במצב של אחוזי שתילה נמוכים ומחסור במהירי גדילה,
אגב, מדובר במשהו שמאוד חששתי ממנו אבל הריני שמח לאמר שהתופעה
לא התרחשה, (לא ידעתי שהיא לא תתרחש והכנתי עצמי להתרחשותה),
ראוי לציין שבתחילת הדרך נוצר "לכלוך קל" דמוי אבק חלון שהצטבר
על דפנות הזכוכית, מדובר על*כמות מועטה מאוד שמאפשרת ניקוי מהיר
באמצעות מגנט בתדירות של אחת לחודש, כיום נוצר ממש ממש מעט.

מינמול הופעת אצות כרוך בתמהיל אורכי הגל בגוף תאורת הלדים,
פלורוסנטים T5 כוללים באופן מובנה (תהליך ייצור) אורכי גל מעודדי
אצות (תחום ננו מטר גלוי) וכאן נעשתה מחשבה רבה לאחר מאות שעות
מחקר לגבי התמהיל שמחד יעודד פוטוסינטזה ומאידך יאפשר כמות אור
(לומן) ויפיק צבע אור נעים (קלווין), הזמן שהוקדש לנושא הפיק אם כן
את התוצאה שניתן לחוות בלבד וראוי מאוד שלא להתייחס אליה כאל
אמת אבסולוטית, היא מה שהיא וסה טו.

'הפילה' לא סבלה כלל מאצות מעת ההקמה, לפיכך נכון ואפשר לציין
שתאורת לדים מתאימה מסייעת עד מאוד למינמול אצות, אלא שבחודש
השמיני לא בוצע ניטור ערכי מים והניטראט כאן צנח ל-5ppm, כתוצאה
מכך החלה לצוץ אצת זקן ירוקה ושחורה, אמנם בהיקף מאוד קטן אבל
היא אכן נכחה במערכת בפעם הראשונה מעת ההקמה, האצה טופלה
באמצעות הזרקת אקסל ישירה והתפתחותה אכן נבלמה, המסקנה היא
שתאורת לדים מתאימה מסייעת מאוד למינמול הופעת אצות שונות אבל
מהניסיון המעשי שהצטבר כאן היא לא תמנע את הופעתה של אצת הזקן.






הנחת עבודה כנקודת מוצא תהליכית (כשנתיים לאחור)

הנחת העבודה היתה 'מה היית מיישם באק' בנפח איקס אילו היית מתכוונן
לאק' לאוטק, היות ונפח 'הפילה' ברוטו הינו 350 ליטר ונפח הנטו שלה הינו
220 ליטר אזי שני פלורוסנטים T5 54W היו מספקים יחס של 0.5 וואט/ליטר.

ראה שוב את הציטוט הגלוי והמבואר שהוצג בעבר כלהלן;
"גוף הלדים מפיק לא פחות מ-2,500 לומינים נטו וכולל גם אופטיקות שתפקידן
למקסם את פיזור האור בנפח עמודת המים עד לגובה פני המצע. לצורך הבחנה,
חשוב לציין שאמנם שני פלורוסנטים איכותיים T5 54W מפיקים כ-10,000 לומינים
אבל ראוי לזכור שמבנה הפלורוסנט, הריפלקטורים, הרכב ספקטרום האור ובנוסף
על כך פיזור ושבירת האור במים גורמים להמון הפסדי אור ומכאן שכמות הלומינים
נטו המצליחה להגיע בסופו של דבר לעמודת המים הינה זהה בקירוב לגוף הלדים".






המציאות מול הנחת העבודה (מסקנה לאחר כשנה של פעילות מעשית)

הניסיון שכאן לימד אותנו שערך של 11.4 לומינים לליטר מבטא דרגת תאורה
נמוכה שמאפשרת קצב צמיחה לאוטקי נוח ורגוע לחיים שוטפים ומשמעותו גיזום
קל (כפוף לזני הצמחיה) כל 3-2 שבועות בממוצע, לפיכך אפשר לחיות עם דרגת
תאורה זו שנים רבות, להחזיק אקווריום צמחיה וליהנות, חשוב רק לקחת בחשבון
את סקאלת הזנים שיכולים להתקיים ולשגשג.

אבל נמוך הוא נמוך ואחריו יש בינוני וגבוה (גבוה = הייטק), מסיבה זו הרינו עמלים
כעת על בניית גוף תאורת לדים חדש ומשופר U R B A N LED NATURAL GROW 02
שיפיק (נכון לכתיבת שורות אלה) כ-4,600 לומינים נקיים, עבור 'הפילה' המשמעות
הינה כ-21 לומין/ליטר ולעניות דעתי זו עדיין תאורה המתאימה לאקווריום לאוטק.

הגוף החדש גם יכלול שיפורי תמהיל שתפקידם יהיה למקסם את תרומת התאורה
לתהליכי הפוטוסינטזה, במקביל מתבצעים כאן מאמצים לשפר את החומרה של
גוף התאורה לטובת הפרקטיקה ואפילו את התוכנה לטובת היעילות הכללית.

עניין נוסף שחשוב לציין כעת הינו שמחקרי עומק מגלים לנו בעצם ששני פלורוסנטים
איכותיים של T5 54W מפיקים 9,500-7,000 לומינים (תלוי יצרן) ואדגיש שוב,
הרכב הספקטרום של כל פלורוסנט שונה מיצרן ליצרן, לפיכך וכעקרון לא ניתן לבסס
אף סוג של תאורה כמעודדת פוטוסינטזה על בסיס לומינים בלבד והסוגיה נכונה גם
עבור תאורת לדים (ניתן גם לעיין למטה 'מילון מונחים קצר על תאורת לדים').






שפה חדשה | 11.4 לומינים/ליטר

כעת רצ"ב לפניכם נתון מובנה לאיפיון תאורת לדים לאקווריום צמחיה לאוטק;
במקום 'יחס וואט לליטר' יש לאמר 'יחס לומינים לליטר', בפרויקט 'הפילה' יחס
הלומינים לליטר הינו 11‪.‬4 (החישוב 2,500:220) עדכון לטובת הגיליון הטכני.






סיכום ביניים

דרגת תאורת לדים נמוכה = 13-11‪.‬4 לומינים לליטר
(לאחר ניסיון מעשי של שנה וכפוף לתמהיל אורכי הגל).

דרגת תאורת לדים בינונית = 22-20 לומינים לליטר
(ימים יגידו לגבי ההגדרה הזאת וכפוף לאורכי הגל).






תאורת לדים לאקווריום צמחיה הייטק או לחצות את גשר הגלוסוסיטגמה

הנה הדילמה, אם ננוע על פי ההבנה המוסכמת של שפת ה-T5 (מכפיל 2) אזי לכאורה
סקאלת ערכים של 44-40 לומינים לליטר (כפוף לאורכי הגל) יתכן והייתה מקיימת יופי
של אקווריום הייטק כולל שפע מדשאות ירוקות, בריאות ואיכותיות של מגרש גולף, ובכן,
לי אין מושג מעשי, צריך לנסות או להרים טלפון למר המיאנטוס או לגברת גלוסוסטיגמה.

ניסיתי לאקלם בעבר 'גלוסוסטיגמה אלטינוידס' בעבר ואני לא מצטער על כך, שבועיים ימים
נפעמתי מהצבע והמראה הירוק בהיר שלה, אביב ירוק בגוון גן עדן, לאחר כשבועיים היא
אמרה לי בנימוס "אין לי תנאים ונעלמה" מותירה אותי עם זכרון קסום, הצמחים "מדברים"
אלינו כל העת ורק דרכם ובאמצעותם ניתן לבצע היקשים מעשיים לגבי יעילות התאורה.







הקבלה בין פלורוסנטים T5 לבין גוף תאורת לדים

לאור האמור לעי"ל כולנו למדים שבעצם לא מתקיימת הקבלה טכנית בין שני פלורוסנטים
‏T5 54W לבין גוף הלדים בכמות הלומינים, במישור צריכת החשמל, במישור הספקטרום
וכדומה, אבל ההקבלה רלבנטית כיון שהיא נוגעת רק לפתרון המופשט של שפת ה-T5
"חצי וואט לליטר", היות ושפת הלדים שונה אין כלל ברירה אלא להתייחס למושגים
המוסכמים באופן מופשט, בבואנו להקביל אנחנו לא ממירים ערכים ולא משווים אותם
כיון שלא מתקיים בסיס להשוואה וגם אם היינו מתעקשים למצוא בסיס הוא היה מקשה
ומסרבל, צריך להתרגל לשפה החדשה ועיקרה יחס לומן/ליטר בכפיפות לאורכי גל כמובן.

כאן נעשתה הבחירה ליישם את טכנולוגיית הלדים מלמטה ולדבר רק בשפה החדשה
כדי שיהיה קל יותר להקיש על מה שרלבנטי ולטפס לאט ובאופן מאוזן כלפי מעלה.

לאור התעדכנות שוטפת בתעשיית הלדים ניתן לאמר שהמגמה היא דינמית ועיקרייה הן
'מיקסום איכויות', כפועל יוצא ניתן כבר כעת לרכוש לדים שמפיקים יותר לומן פר יחידה
במחיר שהולך ויורד, הווי אומר שכבר נוצר על פס הייצור "חומר גלם" שמאפשר לנו להגיע
לאותו גוף אבל עם תפוקה טובה יותר של כ-4,600 לומינים נקיים (נטו) כמובן בצמידות
יחסית לתמהיל אורכי הגל של הגוף הנוכחי (ניסיון מעשי) ושמירה על יחסי משולש הכוח.






משולש הכוח | איזון פרמטרים

חשוב מאוד לזכור אם כן שהאיזון ינוע ביחסים שבין אורכי גל, לומן וקלווין על פי אותו סדר,
מדובר במשולש כוח שתפקידו לתת "אוכל" לצמחיה (אורכי גל), לומן (עוצמת הארה לצמחיה
ולצרכן) וקלווין (טמפטורה אורית שהינה צבע אור לצרכן), בתאורת לדים ניתן לשלוט באופן
מדוייק יותר על כל מרכיב, לבודד אותו ואז כשהוא מונח על כף המאזניים להקיש על השפעתו
ביחס למשולש הכח, לנו היה עדיף מהמקום של הרצון להתנסות להתחיל את האירוע מלמטה,
גוף מינימלי שישקף עלות-תועלת אופטימלית, מכאן חשוב לאמר שלעד יתקיים הרצון להגיע
לתמהיל מאוזן ולכן בדיוק כמו גרף הספקטום השונה של כל T5 מדף גם כאן ובסוף האירוע חייב
להתבצע חיתוך פרקטי-מעשי שיוביל לטבילת אש מיימית, רגע קט שכרוך בהמון חששות כמובן.

קל מאוד להוסיף לומינים כשמתכננים ובונים גוף תאורה מקו אפס (מדובר בתוספת כסף)
אבל הרבה יותר קשה להחסירם מגוף שכבר תוזמן כיחידת רצף, כוייל למעגלים ולבקרה
וגם למעטפת הקצה הטכנולוגית/תפעולית, החוויה הנותרת ביתית נטו מבקשת יצירת
תמהיל מאוזן שנותן תשובה חיובית לכלל הצרכים הרלבנטים ולכלל הצרכנים המעורבים.






חרוט האור | פרבולת אור | פיזור אור | עדשות

גוף התאורה שכאן גם הורץ ונבדק במישור חדירת 'חרוט האור' אל עומק עמודת המים,
ניתן להגיע עם לד לפיזור תאורה באמצעות עדשות (מצב שהינו אפילו מחוייב) במקרה
הנידון הבדיקה הראשונית למשל העלתה מצג 'חרוט אור' קונטרסטי שיצר קו צל גלוי
בחלק העליון של הדופן האחורית, המצג תוקן היות והוא יצר פגם אסתטי באמצעות
יצירת עדשות חדשות שתפקידן היה לרכך את 'חרוט האור' ולהמירו 'לפרבולת אור'.

בניית העדשות אפשרה פיזור אור אופטימלי במסגרת הגוף הנתון, אבל כאן חשוב לציין
שהניסיון לאחוז בחלק מהנתונים הטכניים שמוצגים בסוגיה אינו רלבנטי ואפילו מייצר
אשליית בוננות צרכנית, אחד יטען ל-45 מעלות והשני טוען ל-RGB ומשקף שורת מספרים,
חשוב לנקות את המוץ מהתבן ולהתמקד, זוית פיזור האור הינה נתון טכני יבש ועקר זאת
כיון שאם לא נאמר לך באיזה גובה בדיוק עליך להציב את הגוף מעל קו המים אזי אין
לנתון שום ערך אפקטיבי ביישום בפועל, אם לא הוצהר עד לאיזה עומק של מים הגוף
אפקטיבי אזי זווית הפיזור שוב אינה רלבנטית ויתרה מזאת בהצבה שגויה יווצר הפסד
אור ו/או בריחת אור שתייצר רעשי אור שעלולים להפריע לתושבי אותו בית הגרים בו.

כאן עמלנו על יצירת גוף שמונח מעל עמודת המים, (לא במצג תלוי) ואפקטיבי עד לעומק
מים של כ-50 ס"מ, מה שמעבר מייצר פחת, כמו גם העדשות על הלדים שבקצוות שונות
מאלה שעל הלדים במרכז כיון שאותם לדים יושבים בדיוק ליד הרלס ולא מעליו כדי למנוע
הפסד אור והעדשות שצוותו להן יוצרות פיזור אור לטובת שתי הפיאות (קיר ימני ושמאלי).

לאור דברים אלה תקוותי שמובן כעת מדוע לנתון של זוויות הפיזור נטו כמו גם ללא מעט
נתונים טכניים אחרים הכרוכים עם תאורת לדים לאקווריום אין אחיזה ממשית בפועל.






מילון מונחים קצר על תאורת לדים

יחס וואט לליטר - לא רלבנטי.

יחס לומינים לליטר - הפרמטר לבדו לא מספק (ראה הסבר 'משולש הכח' לעי"ל).

יחס לומן לוואט - נקודת התייחסות של יצרן הלדים.

קלווין - טמפרטורת האור (צבע נגלה לעין).

אורכי גל - אוכל לצמחיה, פרמטר מאוד חשוב (סולם ערכים בננומטר).

גרף ספקטרום - תרגום גרפי של התפלגות אורכי הגל שגוף התאורה מפיק.

עדשות - תפקידן לדאוג לפיזור אופטימלי של האור הממוקד הבוקע מהלד.

‏PAR - Photosynthetically Active Radiation
משקף את סך כל טווח אורכי הגל הרלבנטים שגוף התאורה מפיק,
חשוב לציין שהנתון ניתן למדידה באמצעות מכשיר יעודי אבל המדד
אינו מדויק, אינו נגיש וכמו כן לא מתקיים סולם ערכים ברור בסוגיה.

‏PUR - Photosynthetically Useful Radiation
המושג PUR הינו נגזרת של PAR ומשקף את סך כל אורכי הגל
היעודיים לטובת פוטוסינטזה מסך כל אורכי הגל שהגוף מפיק,
חשוב לציין שהשגת נתוני PUR מאוד בעייתית, הנתונים אינם
נגישים להדיוט וגם כאן לא מתקיים סולם ערכים ברור בסוגיה.


עוד קצת על PAR ועל PUR

ניתן להבין אם כך שיתכן מצב שגוף תאורה כלשהוא קרי פלורוסנט, מטל הליד, לדים,
אמנם מפיק נתוני PAR מרשימים מאוד (להזכירכם שאין סולם ערכים ברור בסוגיה)
המשתקפים באמצעות גרף הספקטרום, אבל מצג ה-PUR של אותו גוף (להזכירכם
שאין סולם ערכים*ברור בסוגיה) לא מספק את הפיקים הדרושים ליצירת פוטוסינטזה
עבור צמחיה ולפיכך גוף התאורה לא יהיה יעיל.






סיכום לאחר כשנתיים וחצי עם U R B A N LED NATURAL GROW

איני חושב שמה שעשינו הוא הכי טוב, אולי הוא הטוב ביותר שהצלחנו להשיג באמצעים המאוד
דלים שעמדו לרשותנו, התאמצנו לעשות רק את מה שיכולנו וכעת אנחנו מסתכלים כבר קדימה.

מעבר לתאורת לדים משול לדילוג בין התקליט אל הסי.די.רום, טכנולוגיית היצור שונה במהות ולכן
גם התוצאה, מדובר בדילוג טכנולוגי המדמה יותר 'קפיצת דרך' מאשר ערכים של שדרוג, כל אמצעי
התאורה מפיקים אור (פלורוסנטים וסוגיהם, נורות ליבון, לדים, מטאל הליד, נרות וכו') אלא שאותו
"אור" המתגלה לנו לעין הינו המכנה המשותף היחיד כאן ומכאן שחשוב מאוד לא להתייאש ולתרגל
את 'אין יאוש בעולמות', חשוב להמשיך ולהתנסות והכי חשוב כמובן, הכי חשוב ליהנות מהדרך.

פרויקט 'הריון של פילה' הינו סיפורו של אקווריום לאוטק בנפח של 350 ליטר ברוטו
שנתמך מיומו הראשון באמצעות תאורת לד ייחודית שפותחה עבור אקווריום צמחיה.

מקווה שהצלחתי לסייע כאן ולו במעט.







כך היינו לפני כשנתיים.







'הפילה' | 350 ליטר | לאוטק | צולם בפברואר 2013 | תאורה U R B A N LED NATURAL GROW
‏.
.
.
‏.