רביית דגים - קובץ מאמרים מתורגם מאת marshal

[Legolas]

רביית דגים
קובץ מאמרים מאת: Marshal
מאמר זה אינו מקורי לחלוטין ונאסף ממאמרים שנאספו במשך יותר משלוש שנים.
זהו סיכום של כל המאמרים שנאספו.


למה להרבות דגים
יש כמה סיבות, יש אנשים שמאמינים כי יתעשרו או לפחות יממנו את תחביבם בכך שימכרו את הדגים אותם הם מרבים.
אחרים עושים זאת בשל הסקרנות המדעית והסיפוק לראות מינים חדשים נוצרים.
איזו דרך טובה מכך יש להעריך את "התמונה הגדולה של החיים" והקלות שבה אפשר ללמד את הקטנים בבית על דרכי הרבייה.
(למרות שאני חייב להתוודע כי חשבתי פעמים רבות שאיחרתי את הרכבת כאשר ביתי בת הארבע שאלה אם החתולה שבהריון משריצה שרצים חיים או מטילה ביצים).
בקנה מידה גדול המרבים מתחרים כדי להרבות זנים אשר נחשבים קשים לרבייה או שמעולם לא הורבו בעבר.


איך להרבות דגים
ראשית יש לבצע מחקר בסיסי. קרא או דבר עם משהו שכבר הרבה זנים. ברר איזה סוג של דג יש לך, האם הוא משריץ חיים או מטיל ביצים, מה היחס בין זכרים לנקבות במין זה, מהו גיל ההפריה הטוב ביותר לדג, מהם תנאי האקווריום האידיאלים.
כמו כן עליך למצוא או לברר את הדרך הטובה ביותר לטפל בהטלה. יש כאלו שצריכים להישאר עם ההורים למשך זמן מה, אחרים צריכים שהוריהם יועברו כדי למנוע קניבליזם, אחדים דורשים אוכל מיוחד בשבועות הראשונים, אחרים יכולים להסתפק במזון ממוצע.
מאמר זה אינו כולל הכל, ישנם הרבה דגים שנחשבים יוצאי דופן, הם מציגים שיטת רבייה מיוחדת אשר מבדילה אותם מהאחרים, לכן רביית דגים כה מסקרנת עבור רבים מאיתנו. תמיד יש אתגר או הרפתקה בתחביב זה.

משריצי חיים

לרוב אין אפשרות לומר במדויק מתי דג זה הורבה.
הזכר רודף באופן תמידי אחר הנקבה, הביצים מופרות בתוך גופה של הנקבה,הזכר מעביר את הזרע לנקבה בעזרת איבר הרבייה (gonopodium).


תמונת איבר רבייה בדג סייפן זכר

הריון משריצי חיים נמשך בין 25ל-45 יום. לרוב, אך לא ככלל, לנקבות משריצי חיים תופיע נקודה ליד בסיס הזנב אשר מהווה מעין "חלון" לדגיגים הצעירים.
בערך יום לפני הלידה ניתן לעיתים לראות את עיני הדגיגים. חשוב לזהות את הסימנים המקדימים ללידה ולהפריד את הנקבה מהאקווריום הקיבוצי מאחר ולמרבה הצער רוב הדגים משריצי החיים יאכלו את צאצאיהם.
טריק נוסף אצל משריצי החיים הוא שהנקבה יכולה לאגור זרע מהזדווגויות קודמות למשך חודשים רבים ולפיכך אם איבדת את הזכר אין משמעות הדבר שהנקבה תפסיק להשריץ דגיגים.
דבר נוסף, אם ברצונך להרבות זכר א' עם נקבה ב' ייתכן ויהיה עליך לוודא שהנקבה אינה נמצאת עם זכרים אחרים למרות שרוב הסיכויים כי ההשרצה שתשריץ תהא מהזכר האחרון עמו הזדווגה. אבל בכל מקרה עם משריצי חיים כדאי להיות זהירים במיוחד ולא לתת לנקבה להזדווג עם זכרים נוספים.
באופן כללי אקווריום הרבייה צריך להיות בגודל של 10 עד 20 ליטר.
השתמש ב-70% מים מהאקווריום המקורי, פילטר ספוג ותרמוסטט. צמחים צפים או אביזרי פלסטיק יספקו לשרצים מקום מסתור. הנמכת האורות תרגיע את הנקבה.
ברגע שהנקבה מסיימת להשריץ יש להעביר אותה לאקווריום המקורי או לאקווריום התאוששות אך יש להקפיד כי תשהה הרחק מתשומת לבו של הזכר. השרצים שנולדים לרוב גדולים מדגיגים הבוקעים מביצים ושוחים בחופשיות כמעט מיד וכן אינם זקוקים להשגחת הורים.

תמונת דגים משריצי חיים (גופי, מולי מפרש, פלאטי)

מטילי ביצים

כפי שהוזכר לעיל, הדגיגים של מטילי ביצים הם קטנים ודורשים מזון מיוחד והשגחת הורים בדרגות שונות. באשר לרבייה, דגים אלה מתחלקים ל-7 קבוצות בסיסיות לפי שיטות הרבייה השונות:


מטילי מצע אשר אינם מסתירים את הביצים
שיטת הרבייה הנפוצה ביותר בעיקר בקרב ציקלידים. דגים אלו יוצרים קשר זוגי קבוע. הנקבה מטילה ביצים על משטח שטוח כגון סלע, הזכר נמצא קרוב אליה כדי להפרות את הביצים. למשפחה זו משתייכים דגים כגון: דיסקוסים, סוורום, אוסקרים, ציקליד הקשת, ועוד רבים אחרים.


תמונת דיסקוס


תמונת סוורום

למרות שטכנית, דגים אלו אינם מחביאים את הביצים כמו בקטגוריה הבאה לעיתים הם קוברים את הביצים ומעבירים אותם ממקום למקום בתוך האקווריום. לכן, אין לחשוש שהביצים אבדו, לא יעבור זמן רב וניתן יהיה לראות את הדגיגים שוחים באקווריום.
בנוסף, למרות שאינם דוגרי פה לעיתים הם ישאו את ההטלה בפיהם ויעבירו אותם למקום בטוח באקווריום בעיקר בשעות הלילה. לכן אין לחשוש שההורים אוכלים את הביצים אלא אם חלק ניכר מהם נעלם פתאום.


מטילי מצע אשר מסתירים את הביצים
חלק מדגים אלה גם יוצרים קשר זוגי קבוע, אך רובם לא. הנקבה היא זו שמטפלת בהטלה. הביצים יוטלו בד"כ במקום מסתור כגון מערה, צדף או בעציץ ולעיתים ההטלה לא תיראה לעין. נכללים בקבוצה זו אפיסטוגרמות, מרליארי, זנב מצליף פרלוואלה אנציטרוס ועוד.

תמונת אפיסטוגרמה


תמונת Julidochromis


מעניין לציין, כי הזכרים היחידים המטפלים בהטלה מקבוצה, זו הם השפמנונים.
בעת הכנסת זוג לאקווריום יש להאכילם היטב ולהמתין שהטבע יעשה את שלו. הנקבה תטיל ביצים במערה או תחת סלע והזכר יפרה את הביצים בהתאמה. לאחר שההטלה מתרחשת הנקבה נוטה להיעלם לשבועיים בעת השמירה על הביצים, ומרחיקה את הזכר בזמן זה.
כאשר הדגיגים שוחים בחופשיות הנקבה מוציאה אותם החוצה ומוליכה אותם לאורך האקווריום. יש לשים לב להאכיל את הדגיגים בנדיבות. כדאי להרחיק את הזכר בזמן זה ולאחר 4-3 שבועות מההטלה יש להרחיק גם את הנקבה.


דוגרי פה
דגים אלו הנם קבוצה קלה יחסית לרבייה שכן הם דואגים להגן על הדגיגים שלהם ביעילות. יש לשכן זוג באקווריום עם סלעים, חצץ ומערות.
בד"כ הזכר חופר בור במשטח. כאשר הנקבה מוכנה, היא פוצחת במחול מעגלי עם הזכר, סביב הבור. הביצים מוטלות, מופרות ע"י הזכר ואז נאספות לתוך פה הנקבה.
הביצים נשארות בפה הנקבה למשך כ-3 שבועות, כמו באינקובטור. היא אינה אוכלת בזמן זה אלא אם כן הביצים אבדו או נבלעו על ידה. לאחר שהנקבה אספה את הביצים לפיה יש להעבירה לאקווריום נפרד בהקדם האפשרי.
כאשר הדגיגים בוגרים דיים הנקבה משחררת אותם ומשגיחה עליהם. לעיתים, ניתן לראות שהיא לועסת ויורקת אוכל עבורם. כאשר מתקרבת סכנה היא "טסה במהירות האור" לעבר הדגיגים ומחביאה אותם בפיה. כאשר הצעיר שבדגיגים כבר שוחה באופן חופשי ניתן להפריד את הנקבה מהדגיגים.
יש לשים לב: הנקבה לעיתים אוכלת את הדגיגים כאשר היא מוכנה להתרבות שוב.

תמונת קרוליוס נקבה מחזיקה ביצים בפיה


תמונת זברה אדומה נקבה מחזיקה ביצים בפיה


מפזרי ביצים
קבוצה זו מורכבת בעיקר מדגים שאנו מכנים "דגי להקה". דגים אלו מתרבים בנחיל ומפזרים את הביצים בכל רחבי האקווריום.

תמונת טטרה קונגו

הנקבות משחררות את הביצים באופן אקראי, הזכרים עוקבים מקרוב ומשחררים זרע בו בזמן.
למרבה התדהמה, הביצים והזרע נפגשים ונדבקים לכל מקום עליו הם נוחתים. הביצים נאכלות מיד לאחר ההטלה ע"י המטילים וחבריהם לאקווריום.
כדי להגן על הביצים יש לעצב אקווריום עם צמחיה מרובה (מלאכותי או אמיתי), חצץ גדול או חלוקי נחל ישמשו כמשטח אחיזה לביצים.
כדי ליצור רבייה מוצלחת יש להכניס לאקווריום נקבה בלבד ולהאכילה במזון איכותי למספר ימים. לאחר מכן יש להכניס את הזכר בשעות הערב ובבוקר למחרת הם אמורים להתרבות עם זריחת השמש. לאחר כמה שעות יש להעביר את זוג הדגים מהאקווריום ולכסותו בקרטון כהה.
הביצים יבקעו תוך 4-3 ימים לדגיגים זעירים ויש מי שהגדיר אותם כ"רסיסי זכוכית על קירות האקווריום".
בשלב הראשוני הדגיגים דורשים מזון מיוחד (יצורים חד תאיים). לאחר כשבוע הם יוכלו לאכול סרטנים קטנים ותולעים קטנות וכד'. לאחר כשבועיים הם מסוגלים לאכול אוכל אבקתי.
בשלב זה ניתן להבחין ביתר קלות בגדילתם.


מטילי מצע ספוגי
דגים אלה מטילים את ביציהם על משטח רך עשוי צמר סינתטי או על גבי צמחים. ככל הנראה מטרת הטלה זו הנה להסתיר את הביצים.
נכללים בקטגוריה זו: נאווית אוגואה, פנצ'קס מפוספסס, דגי קשת ועוד.

תמונת נאווית אוגואה

מה שמבדיל קבוצה זו מקבוצת "מפזרי הביצים" הוא שהביצים של של דגים אלו גדולות וקשות יותר והם מטילים רק כ-30-20 ביצים בהטלה.
סידור האקווריום להטלה פשוט מאוד. יש לתלות מספר ספוגים, להוסיף פילטר ספוג ותרמוסטט לפי הצורך. להכניס זוג דגים, הנקבה תטיל את הביצים בעומק הספוג או הצמח, הזכר יפרה אותם. לעיתים הם יסתובבו מיד אחורה ויאכלו את הביצים.
יש לאסוף את הביצים מדי יום ולהניחם במיכל המכיל תמיסה נגד פטריות (מתילן בלו או אקריפלבין). לאחסן הביצים בסביבה חשוכה בטמפרטורה הנדרשת. כשהביצים בוקעות יש להעבירן למיכל קטן אחר עם תנאי מים אידיאלים וג'אווה מוס או צמחים צפים אחרים.


מטילי מצע כבול
קבוצה זו מורכבת כולה מ- killifish.

אלה הדגים אשר מתייחסים אליהם כ"חד שנתיים". בטבע הם מסתגלים לחיים בשיתוף עם העונות הגשומות.
הדגיגים בוקעים, גדלים ומתרבים לפני בוא העונה היבשה מאחר וידוע שברגע שסביבתם מתייבשת, הם ימותו.
הביצים מסוגלות לשרוד בתנאים יבשים וכשתגיע עונת הגשמים הבאה, החיים יתחדשו.
יש לסדר אקווריום של 20 ליטר ל- 3דגים. בתוך האקווריום צריכה להיות קערה של 5 סנטימטר. יש כאלה שאוהבים להניח גם פילטר ספוג בביעבוע איטי, ויש שמניחים צמחים או ספוג כדי לספק לנקבה מקום מסתור. יש להאכיל את הדגים היטב לפני הרבייה. הזכר יערוך תצוגת ראווה מעל גוש הכבול וכאשר הנקבה מעונינת להתרבות, היא תתקרב אליו. הם יצללו לתוך הכבול שם תטיל הנקבה את הביצים והזכר יפרה אותם. כך יעשו מספר פעמים ביום במשך כמה ימים.
רוב המרבים אוספים את הכבול ונותנים לדגים מצע חדש אחת לשבוע.
הכבול נסחט בעדינות ומונח על נייר עיתון ומכוסה בניילון למשך הלילה. הוא מאוחסן בשקית ניילון קטנה סגורה, במקום חשוך ובטמפרטורה מתאימה. בשלב זה כדאי לבדוק ולהתייעץ בטבלאות בספרים לגבי ה- killifish בנוגע לטמפרטורה וזמן אינקובציה, התקופה יכולה לקחת בין חודשיים לתשעה חודשים. טמפרטורה לא נכונה תניב הפרייה לא מפותחת ואחוזי רבייה נמוכים.
כאשר מגיע זמן הבקיעה סביר להניח שההורים כבר מתים. יש להרטיב את הכבול ולהשקיעו בתוך קופסת פלסטיק עם מים בגובה מספר סנטימטרים.
יש להצל בעדינות על הביצים. תוך כמה שעות הביצים יצוצו מעל שכבת הכבול, יש להעבירם בעדינות לקופסת פלסטיק אחרת עם מים וצמחים צפים. אחרי 24 שעות ניתן לייבש את הכבול לשבועיים נוספים, אז אפשר לנסות ולהבקיע ביצים נוספות. ניתן לנסות שוב עוד 2-1 פעמים.
יש להאכיל את הדגים היטב תוך שימת לב לאיכות המים. מכיוון שהדגיגים חיים זמן כה קצר, הם גדלים במהירות.


בוני קינים
כפי שרומז השם דגים אלו בונים קן ובתוכו מטילים את ביציהם. הקינים נבנים בעזרת בועות, בד"כ על פני המים, בעזרת פיסות צמחים צפים.
הזכר הוא זה אשר בונה את הקן. הבועות בקן נשארות מנופחות הודות לריר מיוחד הנמצא בפיו של הזכר המנפח את הבועות בעת בניית הקן. בוני הקן הם בעיקר דגי גורמי ודגי קרב.

תמונת גורמי זכר


תמונת זוג דגי קרב וקן בועות

יש לסדר אקווריום הפריה נפרד עבור הזוג. פילטר ספוג בעל בעבוע איטי יונח בפנים כדי לפתח תרבית ביולוגית לדגיגים שיבואו. דרוש כמובן גם תרמוסטט וצמחי פלסטיק או צמחים חיים ישמשו כמקום מחבוא עבור הנקבה.
המפתח לסידור האקווריום הוא קלקר או דבר מה דומה, שיודבק לקדמת הזכוכית, מעל פני המים בו אמור להיות אויר כלוא. יש להכניס את הזכר לאקווריום ואין להכניס את הנקבה עד אשר הזכר מתחיל לבעבע את הקן. כאשר התנאים נכונים הזכר יפתה את הנקבה להיכנס תחת הקן. הוא יכרוך את גופו סביב גופה עד אשר היא תשחרר זרם של ביציות. בו בזמן הזכר משחרר את זרעו ואז הוא משחרר את הנקבה. הנקבה תישאר בחוסר תנועה ותשקע לרגע או שניים. אז הזכר יתחיל באיסוף הביצים בפיו ויריקתם לתוך הקן. כאשר הנקבה תגיע היא תושיט עזרה. מלאכה זו נמשכת כמה שעות. כאשר הם מסיימים, הזכר יגרש בכוח את הנקבה הרחק מן הקן. זהו הזמן להעבירה מהאקווריום. הזכר ישמור על הביצים, יתחזק ויוסיף בועות לקן לפי הצורך ובמשך 3 הימים הבאים. כאשר הביצים מתחילות לבקוע הן גולשות מחוץ לקן, הזכר אוסף אותן במהירות ויורק אותן בחזרה לקן. אין להאכיל את הזכר במשך 4-3 ימים אלו, אחרת הוא עלול לשכוח ולהזניח את עבודתו ועלול לאכול גם את הדגים.
במהלך השבועות הראשונים יש להקפיד לכסות את מכסה האקווריום ולשמור על טמפרטורת אויר קרובה לטמפרטורת המים, כדי למנוע תמותת דגים.
יוצאי דופן בקטגוריה זו הם גורמי ננסי וגורמי מדבר, אשר בונים את קינם בתוך מערה ולכן המרבים משתמשים בצינורות חלולים עשויים pvc, בגודל של כ-5 סנטימטר.

אני מקווה שסקירה זו תניע אתכם לנסות ולהרבות את הדגים שנמצאים באקווריום בביתכם.



נכתב במקור על ידי: Cheryl Miller
תורגם על ידי: marshal
קישור למאמר המקורי: http://www.aquarticles.com/articles/...edingfish.html

כל-הכבוד!!!
יופי של מאמר
יישר כוח!

[meidan7]

אחד המאמרים הטובים שראיתי

[גיא ברטוב]

מאמר מצוין יפה מאוד :P

[רן]

יפה מאוד,
תודה

[barlevitzky11]

יישר כוח על ההשקעה

[ליעד]

מאמר מצוין, תודה רבה על ההשקעה

[hadarush]

פששש ממש טוב ומספר בקצרה על כל סוג של רביה!
ישר כוח!

[bennavi]

מאמר אדיר,לימד אותי רבות.
יישר כוח מארשל,המשך כך...

[Blerofon]

אכן מאמר יוצא מן הכלל...

[דגגגג]

[הדג נחש]

באמת מאמר טוב מאוד!!!
אני חושב שהמאמרים המתורגמים האלה צריכים להיות עצים דביקים.
לאיזה מבין כל הקבוצות האלה אני יכול להתאים את הסומטרות שלי?

[hadarush]

הזומטרות משתייכות למשפחה הקרפיונים והם מטילי תפזורת...- מפזרי ביצים!

[kwazi]

מאמר מצויין

[yaron73]

מאמר מצויין

[marshal]

תודה לכולם על המחמאות

[PyroMan]

marshal שיחקת אותה.

[הדג]

אחלה מאמר !

תודה השכלתי!

[מיכאל שובל]

כל הכבוד