|
הזמנה לדיון - שאיבות רפש והחלפ
לאור הדיונים האחרונים והגישות ההפוכות שהועלו בפורומים השונים, ברצוני להזמין את כולם להשתתף בדיונים על השיטות השונות:
גישה 1: באקווריום צמחיה, בה המצע הינו חלק אינטגרלי מהמערכת, והרפש ששקע מתפרק לחומרים מזינים לצמחים, איננו צריך שאיבה. כאשר אקווריום מסוג זה מאוזן, והצמחים מהווים חלק מהמערכת הביולוגית, הם צורכים מינרלים וחומרים אחרים מהמים והמצע בקצב המתאים לקצב חידוש החומרים, הן על ידי התהליכים האירוביים במצע, והן על ידי הוספת מי ברז לאקווריום כפיצוי על אידוי, כך שאין צורך בהחלפות מים, אלא רק אחת לכמה חודשים. גישה 2: באקווריום רצוי להחליף מים אחת לשבוע, ולבצע שאיבות רפש בעת החלפת המים, על מנת ולהוציא שאריות חורמים אורגאניים שנלכדים במצע ומתפרקים בתהליכים אנאירוביים והופכים לרעלנים, אשר מזיקים לשורשי הצמחים ולדגים. טענתי - מצע בנוי נכון - בצורה המורכבת מתת-מצע אדמה המתאימה לצמחים, בגובה של לא יותר מ-4 ס"מ, ומעליה שכבת מצע של 4 ס"מ קוורץ. באקווריום עם צמחים רבים, ועומס דגים קל עד בינוני, הבקטריות במצע יפרקו את שאריות המזון והחומר האורגאני בתהליכים אירוביים לחומרי תזונה זמינים לצמחים, באותו הקצב שבו הצמחים צורכים את החומרים המזינים, ולכן אין צורך בשאיבת רפש או החלפת מצע לאחר שנה +-. צמחים בריאים ינצלו את ההמינרלים והמתכות שבמי הברז, כגון אבץ, כספית, ברזל (כמובן) ועוד, ולפיכך יהיו חלק אינטגרלי מפילטר ביולוגי באקווריום. יתרה על כך - היות וצמחים מעדיפים אמוניה על פני ניטראט, הם אף ינטרלו כל קפיצה שעלולה להיות באמוניה מדג מת, או חומר אורגאני אחר המתפרק באקווריום. לכן גם לא יהיה צורך בהחלפות מים כלשהן, שכן האקווריום יאזן את עצמו מחדש. אני טוען שבאקווריום עם צמחים חיים, מצע נכון, ועומס ביולוגי קל עד בינוני, האקווריום דומה יותר לתנאי המחייה שבטבע, ויש צורך בפחות טיפול (בעיקר גיזום והוספת מים כפיצוי על אידוי), והרעלים במים לא יטפסו כפי שמנבאים, וכן יהיה צורך בפילטר קטן יותר, שכן הצמחים והמצע יהוו חלק מהפילטר הביולוגי. מנגד, אציין שבאקווריום הי-טק, שבו מעודדים צמיחה מהירה ואינטנסיבית של צמחים, חומרי התזונה שבמצע מתכלים בקצב העולה על קצב פירוק חומרים אורגאניים לחומרים זמינים לצמחים, ולכן חובה להוסיף אותם מלאכותית ובכמויות גגולות למי האקווריום. כמו כן - במצע הבוני לא נכון, מחומר הגרוס עבה וללא כל מצא המתאים לשורשי הצמחים, חומר אורגאני ילכד במצע הזה, יתפרק בתהליכים אנאירוביים, ויגרום להרעלה הן של שורשי הצמחים, והן של הדגים. לכן אקווריום מסוג זה חובה לשמור על החלפות מים ושאיבות רפש קבועות, על מנת לסלק חומרים אורגאניים מהמצע. ירון |
אופס... פירסמתי משהו לא בדיון הנכון... :oops:
|
ירון כמובן מתכוון זאת כתשובה לדיון אחר.
דעתי היא שתשאיר את העץ הזה כך, לפתח בו דיון. ירון, הכל הדברים שנאמרו כאן מקובלים עליי מלבד עיניין החלפת המים. כמובן שכאשר אק' הוא אק' צמחיה LOW-TECH כמות החלפות מים ותדירותן קטנה אך לא למצב של אחת לכמה חודשים, על אחת כמה וכמה אם אתה מפצה בעזרת מי ברז ולא אוסמזה. דבר קטן שעליי לתקן אותך, גם באק' צמחיה High-tech אין אנו מבצעים שאיבות רפש כלל, המצע לעולם ישאר מצע, בשני סוגי האק', Low-tech ו-High-tech כאחד, שניהם מתכלים ואת שניהם יש לחדש (אם בעזרתנו או בעזרת הרפש של הדגים). |
Re: הזמנה לדיון - שאיבות רפש ו
ציטוט:
אני מסכים לחלק מהטענה שלך בחלק האחרון של ההודעה, אבל אני בדעה שאחת לתקופה (נאמר חודשיים). מומלץ לבצע שאיבות רפש על מנת להוציא מהמערכת חומרים לא ראויים אזרוק לך אתגר מחשבתי: אנא חשב מה מסת הצמחיה הדרושה לסילוק חנקות מהמיים |
אודה לך אם תספק שני נתונים - כמה חנקן צורכת, לדוגמה, קבומבה ירוקה לסמ"ק ירוק, וכמה חנקן יפריש, לדוגמה, מולי, לסמ"ק דג.
החישוב מכאן ואילך פשוט, אך את הנתון המספרי אין לי. אני רוצה לציין גם שמדידות שנערכו מטעם משפחתי באזור New Jersey ו- Pennsylvania לצורך עסקים, הראו שגם שם מי הברז הם לא הכי רכים... אמנם לא כמו בישראל, אבל בהחלט לא רכים. אין לי את הנתונים עצמם היות ונעשו במסגרת סקר סביבתי חסוי. |
אואה... מה התחלת לי כאן..
אני דווקא מסכים לגישה של מיעוט החלפות מים באק' צמחייה לואטק וגם מסכים לטענה של שאיבת רפש אחת ל.. נאמר חודשיים. וגם מסכים עם מי הפיצוי שיש להוסיף ברמה יומית! כל מה שרשמת עבד אצלי בצורה תקינה באק' הראשון שלי תקופה של כמעט 3 שנים הדבר היחידי שיש לי איתוט בעיה זה גובה המצעים שרשמת 4 ס"מ למדושן ו4 ס"מ לקוורץ גובה מצע גבוה מידי לטעמי שבעתיד יוכל להביא צרות 2 ס"מ של מדושן ו3-4 של אינרטי יהיה יותר בריא |
קיבלתי את הערתך. אני הלכתי לפי אינץ' עד אינץ' וחצי, לפי הצעתה של דיאנה וולסטד. באקווריום שלי אני בונה על 3 ס"מ (לא יותר) של מדושן, ועוד 3 ס"מ קוורץ שחור. לפי זה בניתי את המודל שבניסוי שבעץ אחר.
|
כשמתחיל דיון כזה (שבהחלט חשוב) יש להבין 2 דברים חשובים : 1. יש לבצע דיכוטומיה ברורה בין שני תחומים שונים בתכלית השינוי האחד מהשני : LOW TECH ו- HIGH TECH. הדיון כאן מתחיל בלי הבחנה זו ומערבב ולכן התשובות כאן עונות לתחומים שונים ויש או עלולה להיווצר חוסר הבנה (כפי שנרשם כאן בסוף על דיאנה לאחר ההערה של עופר. 2. בדיון כזה אני לא נשאר אדיש ומצטרף ... :lol:
לענין, LOW TECH שונה בתכלית השינוי מ- HIGH TECH, כמעט בכל פרמטר אפשרי : החלפות מים, מצע, דישון, CO2 וכו. לא אכנס לזה כי תצא כאן תשובה ארוכה יותר ממאמר וזה לא הענין. בגדול, היעדר הזרמת CO2 ב- LOW TECH מחייבת בניית מצע שונה לחלוטין - הן בהרכבו (ולמצע כזה JBL ואחרים, שהוזכרו כאן בעבר, אינם מתאימים) והן בגובה המצע הנדרש / הרצוי ואולי אף המחוייב ! שינויים אחרים מכתיבים אופן התייחסות שונה לשני הסוגים של האקווריומים ולכן יש להפרידם ולעשות סדר. כאן אתייחס לכמה מהטיעונים שהועלו כאן ואנסה לתחם ולסדר : ציטוט:
טענתך נכונה חלקית ל- LOW TECH ולא נכונה לגמרי ל- HIGH TECH. ב- LOW TECH ניתן להחליף מים גם אחת לחצי שנה (דיאנה וולסטד). את הסיבה מדוע הסברתי כמה פעמים אולם בגדול, באקווריום הטבעי, רמת ה- CO2 מוגבלת. צמחים ואצות מסתגלים למיגבלה זו ומפתחים אנזימים המרכזים CO2 באזור המיועד לכך. החלפות מים מוסיפות CO2 לסביבה המוגבלת. כשנוסף CO2 זה, הצמחים הורסים את האנזימים שנוצרו (לפעילות בסביבת CO2 דלה) ומשתמשים במנגנון אחר התואם לסביבה החדשה. היות והאצות מסתגלים מהר יותר לסביבה דלת CO2, שינויי מים תכופים יסייעו דווקא לאצות ויפגעו בצמחים - יותר אצות לאקווריום. באקווריום ה- HIGH TECH ההסבר הוא הפוך והחלפת המים דווקא מסייעת במלחמה באצות - בדיוק מהסיבות ההפוכות. ציטוט:
ציטוט:
לגבי אירובי וכו, ככל שמעמיקים חתוך המצע, מתחילות פעילויות כימיות המבוצעות בידי בקטריות מסוימות (ארוביות, אנארוביות ושתיהן יחד). מצע עשיר בחומרים אורגניים (תוצרי פסולת) ומצע עשיר בתוצרי מזון יכילו מספר רב של בקטריות המפרקות חומרים אורגניים אלו לתוצרי מזון שמישים לצמחים. מרבית הבקטריות הנ"ל משתמשות בחמצן עד כדי הפיכת המצע לאנאוקסי (ללא חמצן). בתנאים אנאוקסיים נוצרים סוגים שונים של בקטריות שאינן דורשות כמויות גדולות של חמצן או יכולות ליצרו בעצמן. התנאים האננאוקסיים מגבירים את רמת זמינות המזון לצמחים. בין כל זה ובין טענתך לגבי פירוק מהיר / ברמה שווה של הבקטריות לצורכי הצמחים והיעדר הצורך בשאיבה - אין כאן יכולת השוואה מסוג זה. אולי מכון מחקר עם שנות ניסויים יוכל להעריך משהו בסגנון.. ציטוט:
ציטוט:
ציטוט:
ציטוט:
מצע עם חומר גרוס עבה לא תהיה כל בעיה אנארובית, לא ילכד שום דבר, בטח לא חומרים אורגניים שונים ולחלוטין לא תהיה הרעלה של שורשים !!! המצע גרוע אכן, אולם לא מהסיבות שאתה מציין. טענה זו מופרכת ! ציטוט:
ציטוט:
ציטוט:
אייל |
אני בעד לא להחליף מים ולשאוב רפש בלוי-טק.
תוספות בנושא האמוניה: - וולסטד מדברת הרבה על כך שצמחים מעדיפים אמוניום על ניטראט. - אם מחזיקים באקווריום אנציסטרוסים ודומיהם, נפתרת גם בעיית קפיצות האמוניה כשדגים מתים... - לי אין פילטר ביולוגי, הצמחים מפרקים את כל האמוניה, וגם כשמתו דגים לא היתה בעיה. על פי הנוסחה לחישוב נפח הצמחיה הדרוש לפירוק אמוניה האקווריום היה אמור לקרוס מזמן, אבל הוא לא. נראה לי שהנוסחה קיצונית מאד, או שהיא מיועדת לתנאים ספציפיים. |
אמנם אין לי הרבה אנציסטרוסים, אבל כשמת לי דג שלשום (נתקע בין צמח לזכוכית...) הוא כוסה בשרימפסים וחלזונות שדאגו לטפל בו היטב... :food:
|
| כל הזמנים הם GMT +3. השעה כרגע היא 10:30.
מאגר הפורומים כולל מאמרים, פרסומים ומידע (שיקראו יחד להלן: "מידע") הינם קניינה של AQUA, (שתקרא להלן: "AQUA")שנכתב ונערך לאחר עבודת מחקר מדעית. מאגר זה, נועד לצורכי לימוד עצמי בלבד והמידע כולו מוגן עפ"י זכויות יוצרים ובהתאם לכך אין לעשות במידע כל שימוש מסחרי ו/או שימוש שלא עפ"י היתר זה. הדפסת המידע ו/או כל שימוש בו מותר אך ורק במסגרת שימוש הוגן ביצירה – לשם לימוד עצמי ולשם מחקר וביקורת אך ורק במידה הדרושה והראויה לצורך המטרות האמורות. בהתאם לאמור לעיל, ומבלי לפגוע מכלליות האמור לעיל, AQUA שומרת לעצמה את מלוא הזכויות על פי כל דין לפעול כנגד מי שינהג במידע שלא עפ"י הוראת אזהרה זו. |
מופעל על: vBulletin Version 3.7.3
Copyright ©2000 - 2024, Jelsoft Enterprises Ltd.