עציץ (רפיוג'ים) של מים מלוחים - מאמר מקורי מאת: Oz
 

עציץ (רפיוג'ים) של מים מלוחים
סטארט אפ מקורי, פרי מוחו של: Oz

במשך חודשים ארוכים אני מתחבט בסוגיית הרפיוג'ים כתוספת למרינה שלי.
מצאתי את עצמי קורא מאמרים רבים, בארץ ובחו"ל, מתייעץ עם אינספור אנשים בנושא ומחפש פתרונות להוספת מיכל רפיוג'ים למערכת שלי אך ללא הועיל.
הבעיה, כמו תמיד... מקום.
עם בניית המערכת, לא הייתי מעוניין ביצירת רפיוג'ים (יותר נכון, לא ממש ידעתי מה זה) ולכן לא הושאר מקום בשבילו בשולחן, לבניה מאוחרת יותר.
לאור העובדה שלא היה מקום מתחת לאק', התחלתי לחשוב על פתרונות יצירתיים של רפיוג'ים מחוץ לשולחן אך גם שם, פתרון יצירתי ונעים לעין לא מצאתי, ולכן המשכתי הלאה לכיוונים נוספים.

לפני כשלושה חודשים, באחד המאמרים אודות הרפיוג'ים, נתקלתי בפסקה קצרה אודות צמח שנקרא מנגרוב.
נדלקתי!
ישר הרעיונות התחילו לרוץ בראש, ונושא הרפיוג'ים חזר לתודעה בסגנון קצת שונה.
הבעיה (תמיד חייבת להיות בעיה, אחרת איפה הכיף בסיפור?), שמנגרובים לא צומחים בישראל (צומחים רק במרכז ודרום אמריקה, אוסטרליה ודרומית לחצי האי סיני), אין ייבוא של מנגרובים לארץ ואם יש בארץ, המחיר יקר מאוד (בסביבות 50 ש"ח לגבעול בודד).
וכאילו לא חסרו לי בעיות בנושא, עלתה השאלה איפה ואיך נשתמש בהם?
הרי למקם אותם בסאמפ, זה מיותר. אם כבר רחוק מהעין, נשתמש באצות (פתרון זול ויעיל יותר), מה עוד שמנגרובים צומחים לגובה, וחלל סגור זה בטח לא הפתרון.
ואם מחוץ לסאמפ, איפה? ואיך אני עושה את זה בצורה דקורטיבית מספיק, שאשתי לא תקבל ת'חפפה מהאקווריום?

בנקודה זו, הוחלט לגשת לכיוון... עציץ!
כן, עציץ.
אני בטוח שחלקכם מרימים גבה עכשיו ואומרים לעצמכם בלב... "מישהו צריך להוריד מינון מהכדורים הכחולים, ויפה שעה אחת קודם", ואת האמת, מרבית האנשים שהתייעצתי איתם בנושא לאורך כל התקופה פקפקו בי ובהצלחת הפרוייקט... אפשר להבין למה.

אז אם נשים בצד את ההערות הרבות, הקטילות והנסיונות להוריד אותי מהרעיון הטיפשי הזה, נעבור לשלב היישום בפועל.

מאחר ו'אסטטיות' הוא שמי האמצעי (אני צוחק, אין לי שם אמצעי, זה סתם בשביל לעשות רושם :wink: ) התחיל המרדף והחיפוש אחר הכד שיתאים לסלון, לחיפוי של האק', שלא ייראה גס מדי, לא גדול מדי, עמיד למים, על אחת כמה וכמה למים מלוחים, אינו מתפרק ואינו מפריש חומרים.
בתחלה הלכתי על כדי חימר מצופים מבפנים בחומר אטום... ירד מהר מהפרק לאחר התייעצות עם כפיר שנתן לי את האספקט המדעי לעניין (אשתי הוסיפה את האספקט העיצובי לעניין ואמרה שזה נראה גרוזיני מדי ופסלה לחלוטין כדי חרס וחימר).
הבא בתור היה כדי זכוכית (ואזות)... גם כן ירד מהפרק כי לא נמצאה וואזה במידה הרצויה, ובמקביל, נדרשה קדיחה בבסיס הוואזה ולכן גם רעיון זה ירד.
עציצי פלסטיק ממשתלות ירדו מהפרק לאור הפן העיצובי הלא קשור.
מתכת בכלל לא עומדת על הפרק (מגולוונת, מצופה, צבועה וכל שאר האפשרויות).
ושוב הגעתי למבוי סתום... (אחד מבין רבים).

לשמחתי, נתקלתי במוצר של חברה גרמנית המיובא לישראל על ידי חברה כלשהיא (שכחתי את שמה).
העציצים של אותה חברה, הינם פטנט גרמני רשום לצמחיה הידרופונית (אל תשאלו אותי מה זה... ניסו להסביר לי ואיבדתי אותם בשניה הראשונה) והעציצים מיוצרים מחומר פלסטי קשיח, עמיד לתנאי טמפ' קיצוניים (קור וחום), אינו מפריש חומרים, לא צבע, לא מתפרק, גם לא במגע עם מלח (וזה רשום על ידי היצרן).
המוצר מגיע במספר גדלים, עיצובים וצבעים שונים.
זה היה הפתרון האולטימטיבי מבחינתי וישר החלה מסכת הבירורים.
לאחר שפניתי לייבואן (המוצר כמעט ולא משווק בחנויות, אינו מופיע באינטרנט ואין קטלוג זמין לקהל), הצלחתי לתאם עמו איסוף של המוצר הרצוי.

כשהגעתי הביתה, התחלתי בעבודה המפרכת... ובעבודה כמו בעבודה, הצעד הראשון יהיה טלפון לשוני בהזמנה נחמדה לכiס קפה (אני לא אגיד לו שיקפוץ בשביל לעזור לי בעבודה, מן הסתם).
שוני "יש רק אחד" קטלן, התייצב בביתי כעבור מספר דקות והפרוייקט החל.

רשימת מצרכים:
1. כד (עציץ).
2. סטנד לרמקולים שנקנה באיקאה ועבר הסבה לטובת הכד.
3. חצץ חי Carib Sea שיהווה מצע לצמחים.
4. צנרת PVC מתאימה לנפילת מים (באלק הד, אטם, 2 זויות וצינור בקוטר 25)
5. צנרת גומי לעליית מים.
6. פלטת עץ קטנה כבסיס לכד.
7. תאורת ספוט שתכוון מעל הכד.
8. נורת לדים (32 לדים בנורה אחת) בצבע לבן.
9. כמות "נאה" של מנגרובים.
10. ראש כח אטמן 1000 ל/ש.

הגישה שהושמשה בפרוייקט זה עבדה על פי רעיון נפילת מים מהכד לסאמפ, והחזרתם בזרימה חלשה באמצעות ראש כח מהסאמפ.
קביעת מפלס המים נעשתה באמצעות צינור PVC שנכנס מבסיס הכד עד ל - 2/3 גובה בתוך הכד ובעת הפסקת חשמל, גובה המים שיוותרו בכד יהיו בגובה הצינור (שני שליש גובה).
צינור המים העולים קטן משמעותית מצינור המים היורדים וזאת במטרה למנוע הצפה בכד (נעשה גם שימוש בראש כח קטן לזרימה חלשה).

מאחר וכל רצף הבניה לא תועד בתמונות, אסביר בקצרה:
קדיחה בבסיס הכד והרכבת באלק הד ביחד עם אטם גומי.
חיבור צינור PVC לבאלק הד (בתוך הכד) עד שני שליש גובה.
חיבור צינור PVC לבאלק הד מחוץ לכד ובאמצעות זויות ר', הורדת הצנרת עד לסאמפ.
את צנרת העליה משכתי מהסאמפ לכד, באמצעות צינור גומי בקוטר קטן עד לכד.

לצורך השלב השני, נסעתי לתל אביב יפו, רחוב הרצל - וולפסון, ועברתי בין כל חנויות התאורה בשביל לחפש מנורת עדינה ודקורטיבית שתמוקם מעל הכד.
במקביל, קניתי נורה בעלת 32 לדים (צבע לבן).
הבחירה בנורה זו התבצעה משני שיקולים עיקריים:
- צריכת חשמל אפסית (1.5W לכל הנורה).
- מנגרובים לא צריכים תאורה חזקה כלל.
חיבור המנורה היה פשוט, אני משער שכולכם יודעים כיצד לחבר נורה לקיר :wink:

השלב השלישי - חצץ ומנגורבים.
לא קל להשיג את הצמח הזה, לא זול להשיג את הצמח הזה, לא פשוט לגדל את הצמח הזה.
אבל הוא אצלי, בתוך בכחצץ, ואחרי שבועיים, הוא משריש כמו מטורף ומתחיל לצמוח.
אהה כן... ויש יותר מאחד... קצת יותר.

אז זהו,
בשורה תחתונה, כולם מרוצים.
לי יש מעין רפיוג'ים במערכת. אומנם נפח מים קטן מאוד, מבוסס רק על מנגורבים, אבל כמנגרובים, הם אמורים לספוח פוספאט וניטראט, ולאור ההתפתחות האחרונה ובדיקות שאני מבצע כל יומיים... הם נותנים את התמורה.
והכי חשוב, יש לי עציץ נוסף בבית... ולא סתם עציץ, אלא עציץ המבוסס ומטופל על ידי האק' בלבד ללא התערבות שלי!
אז תגידו אתם, סטארט אפ או לא סטארט אפ?

כך זה נראה:

הסטנד:

https://www.aqua.org.il/pic/Articles/...img0201ws4.jpg

חיבור הצנרת:

https://www.aqua.org.il/pic/Articles/...img0206ls9.jpg

בית המנורה שחובר לקיר, מעל העציץ:

https://www.aqua.org.il/pic/Articles/...img0208si5.jpg

המשתלה:

https://www.aqua.org.il/pic/Articles/...img0209ef2.jpg

כך זה נראה מלפנים:

https://www.aqua.org.il/pic/Articles/...img0211wx6.jpg

מבט על:

https://www.aqua.org.il/pic/Articles/...img0212eg5.jpg

מלמעלה:

https://www.aqua.org.il/pic/Articles/...img0213fn6.jpg

לצד האק':

https://www.aqua.org.il/pic/Articles/...img0216ic8.jpg

מאז שהתחלתי להשתעשע עם רעיון הרפיוג'ים, מצאתי את עצמי פותח דיונים ומתייעץ עם אנשים רבים על גבי הפורום...
במבט לאחור, אומנם מרביתם לא ידעו מה בדיוק אני מתכנן, אבל הדרך להצלחה נסללה בזכות עצותיהם.
המסקנה, מבחינתי בכל אופן, היא שלא משנה מה אתם רוצים לעשות, עד כמה זה הכרחי, טוב או יעיל...
חוות דעת נוספת תמיד עדיפה על שלכם בלבד, ואם יש פה קבוצה רחבה של אנשים שיכולים לייעץ, למה לא באמת?!
הנה דוגמית קטנה לחלק מהדיונים הביזארים שפתחתי בחודשים האחרונים:

רפיוג'ים - משתעשע עם הרעיון - https://www.aqua.org.il/modules.php?n...topic&t=116124

רפיוג'ים - הזמנה לדיון - https://www.aqua.org.il/modules.php?n...topic&t=116693

כד עשוי מחימר - האם יש תגובה כימית במגע עם מים מלוחים? - https://www.aqua.org.il/modules.php?n...topic&t=120280

כהרגלי, שאלה ביזארית - עידוד ניטראט באק'... - https://www.aqua.org.il/modules.php?n...topic&t=125920

ועוד ועוד ועוד...


כיום, לאחר שהמערכת רצה קצת יותר משבועיים... המסקנות שניתן להסיק מעודדות בהחלט.
עם תחילת הניסוי נמדדו ערכי ניטראט באמצעות שתי ערכות בדיקה (Red Sea + Elos) ונמצא כי רמות הניטראט עמדו על סביבות 50 PPM.
כיום, רמות הניטראט עומדות על 10-25 PPM ואני משער שככל שהזמן יעבור, הרמות יירדו.
בפועל, המנגרובים משרישים בקצב מהיר במיוחד ואני מאמין שבעתיד הקרוב יחלו להוציא ניצני עלים.

כך זה נראה היום... לאחר שבועיים הרצה ותגבור כמות המנגרובים:

https://www.aqua.org.il/pic/Articles/...img0075ja7.jpg

טיפים נא להשאיר ביציאה... תודה.

Oz

ברחתי ,לא משאיר טיפ. :wink: :hair:

מדליק ביותר :love: :love: :love:
אפילו נראה יפה יותר במציאות :up:
ממש יער מנגרובים - עוד מעט תפתח שם פארק שעשועים לח"ח...
יישום יפה ואלגנטי :up: נתת לי השראה 8)

שאפו ענק 8)
גל

יופי של עבודה חיים.
התיכנון,הרעיון,הביצוע הכל מושלם ויפה במיוחד אחרי שרואים את זה בעיין.
סה"כ יש שם לא מעט מנגרובים,אותי מעניין עד כמה הם היו משפיעים על הניטראט והפוספט לא היו רק שני מנגרובים.
מבחינה טכנית,תהיה בעייה למקם את המנגרובים סתם כך בתוך הסאמפ(עם תאורה מינימלית)?

כול הכבוד חיים רעיון גדול
:love:

אחלה רעיון אחלה מחשבה ואחלה יישום!!!
אהבתי!

הצינור של כניסת המים נמצא בתוך הצינור של היציאה?

כל הכבוד!! רעיון וביצוע כמו שצריך :love:

המנגרובים צומחים בעוד כמה איזורים חוץ ממה שציינת... :up:


http://upload.wikimedia.org/wikipedi...stribution.png

יפה מאוד חיים
מחר אני אצלך לקחת 2 ייחורים

התפרסם כאן בעבר מאמר שאפשר לגדל אותם גם במים מתוקים. אתה חושב שהם יתאימו לבריכת נוי?
הנה הקישור למאמר:
https://www.aqua.org.il/modules.php?n...article&sid=70

ביצוע יפה ורעיון מקורי מאוד ..

לא כל כך ברור לי נושא הצנרת שהעברת !!

רואים רק צינור אחד .. אך בדיוק הפילטרציה מתבצעת ??

ויותר חשוב על סמך איזה מחקר \ מאמר הם אמורים לעזור ??

בכל אופן יצא ממש יפה ( אגב 50 שקל גיבעול תתחיל למכור גיבעולים :up: )

תודה לכולם על המחמאות.
בתקופה הקרובה אעדכן על ההתפתחויות והשינויים בערכי המים אם יהיו.
לגבי השאלות שנשאלו:
צינור המים החוזרים לא עובר בתוך הצינור השני, למרות היופי שבדבר, החיבור לא ישים. המים שיכנסו למיכל יפלו מיידית החוצה ובכך ימנעו סירקולציה פנימית.
מאחר וחקרתי את נושא המנגרובים לעומק (גם בארץ וגם בחו"ל) בתקופה האחרונה, למדתי עליהם די הרבה ולכן אשמח לענות על השאלות הבאות:
את המנגרובים אין בעיה להחזיק בסאמפ אך יש לקחת בחשבון מספר דגשים:
תאורה - מנגרוב צריך תאורה חלשה בלבד.
במקביל, אין למקם את הנורה ישירות עליו. החום שמופק מהנורה ייבש את הצמח ויהרוג אותו.
לא להפעיל תאורה על המנגרוב 24 שעות. זהו עדיין צמח שגדל ומבצע פותוסינתזה ולשם כך הוא צריך גם חושך.
יש לשתול את המנגרוב בתוך מצע כלשהוא לשם השרשה. מנגרובים כמעט ולא משרישים בחלל המים.
מנגרובים יכולים לצמוח גם במים מתוקים למרות שבטבע הם חיים במים מלוחים / מליחים.
למי שרוצה לנסות ולגדלם במים מתוקים, יש לבצע איקלום הדרגתי על ידי הורדת מליחות איטית.
העברה ישירה של מנגרוב שגדל במים מלוחים למים מתוקים תהרוג את הצמח בזמן קצר.

שמח שנהניתם, ובהצלחה לכל המיישמים החדשים. :up:

ליאור, אולי בתמונה זה נראה פחות בולט לעין, ובפועל, הצנעתי את הכל מעט יותר כך שהיום זה ממש לא נראה לעין, אך ישנם 2 צינורות דרכם עוברים המים.
צינור פלסטי שקוף בקוטר דק יחסית, מהסאמפ לחלקו העליון של המיכל החיצוני. מזרים מים באמצעות ראש כח קטן שיושב בסאמפ.
במקביל, צינור PVC שיושב בתוך המיכל ויוצא מבסיסו לכיוון הסאמפ, בקוטר גדול יותר, מחזיר את המים לסאמפ.
ההבדל בקטרים נקבע במטרה למנוע הצפה במיכל.
קביעת גובה צינור ה - PVC במיכל נקבע במטרה לקבוע את גובה המים בכלל, ובעת הפסקת חשמל בפרט.

מנגרוב, כפי שכתבתי קודם לכן, גדל לאורך החופים במרכז הכדור ודרומה, באזורי מים מלוחים / מליחים.
אם זה גדל שם, אין שום סיבה שהם לא יגדלו אצלי (כמו אצות, ח"ח, בעלי חיים וכל דבר ששוחה אצלנו באק').
אם אתה מעוניין לבצע מחקר עתידי, אתה מוזמן להתחיל אותו בהתבסס על הפרוייקט שלי, ואני אשמח לנדב לך פרטים אודות ההתקדמות. :wink:

לגבי מכירת מנגרובים.
ככל הנראה אעדיף לצמצם את כמות המנגרובים הנמצאים אצלי כרגע, סביר להניח שאוציא את חלקם למכירה.

רעיון מקורי וביצוע מאוד יפה! :up:

מצחיק. הזוי ויפה. :up:

חיים,תאורה של אור יום אמורה להספיק לברנש או שאני טועה?

רעיון יפה, ביצוע עוד יותר יפה :up: :up: :up:
אבל שמע, המנגרוב הזה חייזרי לאללה :o

כן.
אם הוא נמצא בחדר מואר בשעות היום (אור ישיר למספר שעות, עדיף).

לא יודע עד כמה חייזרי הוא נראה...

http://img141.imageshack.us/img141/5111/img0059ewv7.jpg

ניצני שורשים:

http://img141.imageshack.us/img141/7937/img0060jg7.jpg

חיים,כפי שכבר כתבתי,אחלה רעיון ואחלה יוזמה.
לא תמיד צריך רפיוג' אצות או DSB מסתבר שיש עוד אפשרויות.
בשורה התחתונה,אתה מתכוון למכור חלק מהג'ונגל הזה?

יפה מאוד

האם תוכל לגלות היכן ניתן להשיג את הצמח

נתנו לך מפה מפורטת - יותר טוב מזה !?!? :hair:
http://upload.wikimedia.org/wikipedi...stribution.png

נסיעה טובה :wink:

רק אחריי שרשמת לי עיינתי בתמונה מלמעלה והבחנתי בצינור
----> יופי של עבודה אלגנטית ומושקעת ח"ח רציני ..

בקיצור יוזמה יפה וכל הכבוד !! :up: :up: :up:

גל אני לא בטוח שהדלקן של בזק תופס באפריקה,דרום אמריקה ואוסטרליה

לא תופס הדלקן ...אני גם לא ממליץ לאף אחד לנסוע עם שברולט אוויאו לכאלו מרחקים :hair:

וחיים עכשיו ברצינות - האם זה סוד מדינה :wink:

פרוייקט מדהים!

המנגרובים ידועים כצרכני ניטראט מעולים!

שאלה (מקווה שזה במקום) - האם ייתכן שהמנגרובים יסיטו את שיווי המשקל עד כדי פגיעה ?
כלומר - נניח "עודף" מנגרובים (לא שזה המצב כאן - כולה יער קטן...) עשוי לצרוך נוטריאנטים ויסודות קורט אחרים ולהורידם לרמה שישנה פגיעה בח"ח שונים או משהו בסגנון?
נניח שמדובר בריף בו יש חשיבות גם להמצאות חומרים מסוימים במים-לדוג' הבנתי שהם צורכים כמות גדולה של מגנזיום שלהבנתי דרוש גם לאלמוגים ולשמירה על אלקליניטי...
בנוסף קראתי שייתכן שיהיה צורך להוסיף ברזל כדישון למנגרובים -
אך לא שמעתי מה צריך להוסיף והאם תתכן פגיעה גם באלמוגים...למישהו יש ניסיון עם זה? יש תוסף שכדאי להשתמש בו באופן ספציפי לריף עם כמות מנגרובים גדולה?
גל

לדעתי האישית מחוסר פוספאט יתכן והמנגרובים לא ישרדו לאורך זמן .
ושוב לדעתי האישית צריך להיות יחס נכון בין כמות המנגרובים לגודל האקוריום ולכמות הפוספאט הנוצרת כתוצאה מהאכלות ושאר מריעין בישין

האם דוווקא חוסר איזון כנ"ל לא עשוי לגרום להתפרצות אצות ושאר מריעין בישין (כמו באק' צמחיה לדוג' שאנו עלולים לקבל ציאנו' מחוסר איזון בין פוספאט לניטראט)?
האם ח"ח שונים לא זקוקים לרמות מסוימות גם במים? או שהבעיה בעיקר עם המנגרובים עצמם?
האם מקובל במקרה כזה להוסיף (שומו שמיים :roll: ) פוספאט בכמות קטנה בכדי לשמור על איזון?
הרי ניתן- כמו באק' הייטק - להוסיף סלקטיבית כל אחד מהנוטריאנטים הנדרשים לצמח...

שוני\OZ - מה לדעתכם יחס נכון בין מנגרובים לנפח אק' (כמובן כתלות בהאכלות ותחזוקה סטנדרטיות) - באתרים בחו"ל ראיתי שמדברים על ייחור אחד ל1גאלון - נשמע לי יותר מידי לא? אפילו ה"יער" של חיים לא מגיע לזה...

תודה,
גל

אני לא מאמין שערכי הפוספאט והניטראט יתאפסו לחלוטין.
אומנם המנגרובים הם צרכנים עיקריים של שני אלו, אך להוציא מהמים ניטראט לחלוטין נראה לי בלתי אפשרי.
ניטראט תמיד יהיה, בכמויות קטנות מאוד, לא כאלו שיגרמו לנו לחשוב על החלפת מים באק', אך קטנות.
אני נוטה להאמין כי גם בהיעדר ניטראט, או בהימצאות כמות מינורית, המנגרוב יצמח לאט יותר אם בכלל, אך לא ימות.
מעבר לעובדה שאפשר לפקח על הערכים הללו ביתר קלות עם ערכות בדיקה, ןלפעול בהתאם.

לגבי יתר יסודות שייתכן והמנגרוב צורך, לא ידוע לי, ושוב, אני לא חושב שעלולה להיות פגיעה באלמוגים ובחסרי חוליות כתוצאה מכך (אלא אם אני מרים שמורת מנגרובים בכל הבית ומבסס אותה על האק' שלי).

לגבי יחס, אני בהחלט מסכים וחושב שאפשר לגדל ביחס של 1 לגאלון (לא שיש לי כמות כזו). :lol: