פורטל אקווה פורומים מגזין אקווה AquaDex

גימנוגאופגוס מרידיונליס

שם מדעי: Gymnogeophagus meridionalis
שם נפוץ: meridionalis
שם עברי: גימנוגאופגוס מרידיונליס
משפחה: ציקלידים דרום אמריקה
דרגת קושי:
מקור הדג: דרום אמריקה - ריו אורוגווי, ריו דה לה פלטה, ריו נגרו (שבאורוגוואי) במדינות : אורוגוואי, ארגנטינה ודרום ברזיל.
הכרות ראשונית: Reis & Malabarba, 1988
זיהוי בין המינים: הזכר צבעוני מן הנקבה.
מימדי הדג: 8.5-9 ס"מ
מידע כללי: אחד מזני הגימנוגאופגוס היפים ביותר שקיימים. המרידיונליס ניחן בשורות קשקשים כתומות וכחולות מטאליות הנמשכות לאורך גופו. הפנים ופלג הגוף התחתון צהבהבים, ואילו הסנפירים מעוטרים בזהרורים רבים.
רבים מן המגדלים נוטים להתבלבל בין הגימנוגאופגוס רבדוטוס לבין המרידיאונליס, ואכן מרקם הצבעים דיי דומה וזיהוי מדויק יותר יכול להתבצע על פי גודל הדג- המרידיונליס הבוגר, קטן יותר.
גופו וסנפיר גבו יהיו גבוהים ובדרך כלל את סנפיר הגב, הזנב והסנפיר האנלי יקשטו נקודות כחולות או ירוקות.
כמו מיני גימנוגאופגוסים אחרים, מומלץ לשמור על מים יחסית קרירים במיכל, בהם תוחלת החיים של הדג תגדל וצבעיו אף יהיו חזקים יותר. פרוש שמו הלטיני, גימנוס-עירום, חשוף, אוכל אדמה דרומי.
הדג זקוק לדימוי עונת חורף שתכלול הורדת הטמפרטורה ל 16-18 מעלות
לתקופה של 3-4 חודשים.על מנת להאריך חים בשבי ואף לצורך התרבות מוצלחת.
סרטון של הדג בטבע
שכיחות בחנויות: נדיר
אודות הדג באקווריום
אזור באקווריום:
תנאים דרושים: לגידול זוג נחוץ מיכל של לפחות 150 ליטר. יש להתחשב בכך שדגים אלה אוהבים שטח קרקעית רחב, בעל חצץ גרוס עד חולי בו הם יכולים לנבור ולאתר את מזונם. בנוסף גם כמה אבני צפחה, שורשים וצמחיה יכולים להוות מקומות מסתור, אתרי הטלה וטריטוריות.
טיפול: שמירה על ערכי מים טובים וטמפרטורה יחסית נמוכה בנוסף להחלפות מים סדירות.
מזג והתנהגות חברתית: למרות גודלו, דג דיי קשוח, טריטוריאלי ועלול להיות תוקפני, בעיקר כלפי דגים בגודלו.
בשל היותו מטיל מצע יפגין יתר אגרסיביות כלפי דגים שיחדרו לטריטוריה שלו בעונת הרביה.
תזונה: אוכל כל. מומלץ לגוון במזונות בשריים וצמחיים כמו ספרולינה, תולעי דם, מזונות יבשים שוקעים, שרימפסים קצוצים ועוד.
שותפים לאקווריום: דגי להקה מהירי תנועה כגון טטרות למינהן, גימנוגאופגוסים אחרים, Lים שונים, קורידורסים ודגים אשר יכולים להסתדר בטמפרטורות מעט נמוכות.
רבייה: ההטלה מתבצעת על מצע כלשהו, לרוב אבן שטוחה עליה יוטלו כ-300 ביצים.
שני ההורים ישמרו על ההטלה והדגיגים לתקופה ממושכת של כמה שבועות.
לאחר הבקיעה, ההורים יעבירו את הלארוות לגומה אשר נחפרה מראש במצע. כאשר הדגיגים מתחילים לשחות בחופשיות ניתן להאכילם בארטמיה מבוקעת או בריין שרימפס.
לפי דיווחים ממספר מגדלים, מוטב שהרבייה תתרחש באקווריום קיבוצי עם מספר דגים קטנים ומהירי תנועה.
במצב כזה הזכר יתרכז בהגנה על הטריטוריה ויאפשר לנקבה לבצע את תפקידה ללא הצקות מצידו,
דבר היכול להוביל לאכילת הביצים והדגיגים על ידי הזוג עצמו.
נתונים טכניים
טווח טמפרטורות: מ-20°C עד 25°C
pH - חומציות: מ-6.5 עד 8.0
dGH - קשיות: מ-5 עד 15