פורטל אקווה פורומים מגזין אקווה AquaDex
מאמר מקורי

עציץ (רפיוג'ים) של מים מלוחים






סטארט אפ מקורי, פרי מוחו של: Oz



במשך חודשים ארוכים אני מתחבט בסוגיית הרפיוג'ים כתוספת למרינה שלי.

מצאתי את עצמי קורא מאמרים רבים, בארץ ובחו"ל, מתייעץ עם אינספור אנשים בנושא ומחפש פתרונות להוספת מיכל רפיוג'ים למערכת שלי אך ללא הועיל.

הבעיה, כמו תמיד... מקום.

עם בניית המערכת, לא הייתי מעוניין ביצירת רפיוג'ים (יותר נכון, לא ממש ידעתי מה זה) ולכן לא הושאר מקום בשבילו בשולחן, לבניה מאוחרת יותר.

לאור העובדה שלא היה מקום מתחת לאק', התחלתי לחשוב על פתרונות יצירתיים של רפיוג'ים מחוץ לשולחן אך גם שם, פתרון יצירתי ונעים לעין לא מצאתי, ולכן המשכתי הלאה לכיוונים נוספים.



לפני כשלושה חודשים, באחד המאמרים אודות הרפיוג'ים, נתקלתי בפסקה קצרה אודות צמח שנקרא מנגרוב.

נדלקתי!

ישר הרעיונות התחילו לרוץ בראש, ונושא הרפיוג'ים חזר לתודעה בסגנון קצת שונה.

הבעיה (תמיד חייבת להיות בעיה, אחרת איפה הכיף בסיפור?), שמנגרובים לא צומחים בישראל (צומחים רק במרכז ודרום אמריקה, אוסטרליה ודרומית לחצי האי סיני), אין ייבוא של מנגרובים לארץ ואם יש בארץ, המחיר יקר מאוד (בסביבות 50 ש"ח לגבעול בודד).

וכאילו לא חסרו לי בעיות בנושא, עלתה השאלה איפה ואיך נשתמש בהם?

הרי למקם אותם בסאמפ, זה מיותר. אם כבר רחוק מהעין, נשתמש באצות (פתרון זול ויעיל יותר), מה עוד שמנגרובים צומחים לגובה, וחלל סגור זה בטח לא הפתרון.

ואם מחוץ לסאמפ, איפה? ואיך אני עושה את זה בצורה דקורטיבית מספיק, שאשתי לא תקבל ת'חפפה מהאקווריום?



בנקודה זו, הוחלט לגשת לכיוון... עציץ!

כן, עציץ.

אני בטוח שחלקכם מרימים גבה עכשיו ואומרים לעצמכם בלב... "מישהו צריך להוריד מינון מהכדורים הכחולים, ויפה שעה אחת קודם", ואת האמת, מרבית האנשים שהתייעצתי איתם בנושא לאורך כל התקופה פקפקו בי ובהצלחת הפרוייקט... אפשר להבין למה.



אז אם נשים בצד את ההערות הרבות, הקטילות והנסיונות להוריד אותי מהרעיון הטיפשי הזה, נעבור לשלב היישום בפועל.



מאחר ו'אסטטיות' הוא שמי האמצעי (אני צוחק, אין לי שם אמצעי, זה סתם בשביל לעשות רושם ) התחיל המרדף והחיפוש אחר הכד שיתאים לסלון, לחיפוי של האק', שלא ייראה גס מדי, לא גדול מדי, עמיד למים, על אחת כמה וכמה למים מלוחים, אינו מתפרק ואינו מפריש חומרים.

בתחלה הלכתי על כדי חימר מצופים מבפנים בחומר אטום... ירד מהר מהפרק לאחר התייעצות עם כפיר שנתן לי את האספקט המדעי לעניין (אשתי הוסיפה את האספקט העיצובי לעניין ואמרה שזה נראה גרוזיני מדי ופסלה לחלוטין כדי חרס וחימר).

הבא בתור היה כדי זכוכית (ואזות)... גם כן ירד מהפרק כי לא נמצאה וואזה במידה הרצויה, ובמקביל, נדרשה קדיחה בבסיס הוואזה ולכן גם רעיון זה ירד.

עציצי פלסטיק ממשתלות ירדו מהפרק לאור הפן העיצובי הלא קשור.

מתכת בכלל לא עומדת על הפרק (מגולוונת, מצופה, צבועה וכל שאר האפשרויות).

ושוב הגעתי למבוי סתום... (אחד מבין רבים).



לשמחתי, נתקלתי במוצר של חברה גרמנית המיובא לישראל על ידי חברה כלשהיא (שכחתי את שמה).

העציצים של אותה חברה, הינם פטנט גרמני רשום לצמחיה הידרופונית (אל תשאלו אותי מה זה... ניסו להסביר לי ואיבדתי אותם בשניה הראשונה) והעציצים מיוצרים מחומר פלסטי קשיח, עמיד לתנאי טמפ' קיצוניים (קור וחום), אינו מפריש חומרים, לא צבע, לא מתפרק, גם לא במגע עם מלח (וזה רשום על ידי היצרן).

המוצר מגיע במספר גדלים, עיצובים וצבעים שונים.

זה היה הפתרון האולטימטיבי מבחינתי וישר החלה מסכת הבירורים.

לאחר שפניתי לייבואן (המוצר כמעט ולא משווק בחנויות, אינו מופיע באינטרנט ואין קטלוג זמין לקהל), הצלחתי לתאם עמו איסוף של המוצר הרצוי.



כשהגעתי הביתה, התחלתי בעבודה המפרכת... ובעבודה כמו בעבודה, הצעד הראשון יהיה טלפון לשוני בהזמנה נחמדה לכiס קפה (אני לא אגיד לו שיקפוץ בשביל לעזור לי בעבודה, מן הסתם).

שוני "יש רק אחד" קטלן, התייצב בביתי כעבור מספר דקות והפרוייקט החל.



רשימת מצרכים:

1. כד (עציץ).

2. סטנד לרמקולים שנקנה באיקאה ועבר הסבה לטובת הכד.

3. חצץ חי Carib Sea שיהווה מצע לצמחים.

4. צנרת PVC מתאימה לנפילת מים (באלק הד, אטם, 2 זויות וצינור בקוטר 25)

5. צנרת גומי לעליית מים.

6. פלטת עץ קטנה כבסיס לכד.

7. תאורת ספוט שתכוון מעל הכד.

8. נורת לדים (32 לדים בנורה אחת) בצבע לבן.

9. כמות "נאה" של מנגרובים.

10. ראש כח אטמן 1000 ל/ש.



הגישה שהושמשה בפרוייקט זה עבדה על פי רעיון נפילת מים מהכד לסאמפ, והחזרתם בזרימה חלשה באמצעות ראש כח מהסאמפ.

קביעת מפלס המים נעשתה באמצעות צינור PVC שנכנס מבסיס הכד עד ל - 2/3 גובה בתוך הכד ובעת הפסקת חשמל, גובה המים שיוותרו בכד יהיו בגובה הצינור (שני שליש גובה).

צינור המים העולים קטן משמעותית מצינור המים היורדים וזאת במטרה למנוע הצפה בכד (נעשה גם שימוש בראש כח קטן לזרימה חלשה).



מאחר וכל רצף הבניה לא תועד בתמונות, אסביר בקצרה:

קדיחה בבסיס הכד והרכבת באלק הד ביחד עם אטם גומי.

חיבור צינור PVC לבאלק הד (בתוך הכד) עד שני שליש גובה.

חיבור צינור PVC לבאלק הד מחוץ לכד ובאמצעות זויות ר', הורדת הצנרת עד לסאמפ.

את צנרת העליה משכתי מהסאמפ לכד, באמצעות צינור גומי בקוטר קטן עד לכד.



לצורך השלב השני, נסעתי לתל אביב יפו, רחוב הרצל - וולפסון, ועברתי בין כל חנויות התאורה בשביל לחפש מנורת עדינה ודקורטיבית שתמוקם מעל הכד.

במקביל, קניתי נורה בעלת 32 לדים (צבע לבן).

הבחירה בנורה זו התבצעה משני שיקולים עיקריים:

- צריכת חשמל אפסית (1.5W לכל הנורה).

- מנגרובים לא צריכים תאורה חזקה כלל.

חיבור המנורה היה פשוט, אני משער שכולכם יודעים כיצד לחבר נורה לקיר



השלב השלישי - חצץ ומנגורבים.

לא קל להשיג את הצמח הזה, לא זול להשיג את הצמח הזה, לא פשוט לגדל את הצמח הזה.

אבל הוא אצלי, בתוך בכחצץ, ואחרי שבועיים, הוא משריש כמו מטורף ומתחיל לצמוח.

אהה כן... ויש יותר מאחד... קצת יותר.



אז זהו,

בשורה תחתונה, כולם מרוצים.

לי יש מעין רפיוג'ים במערכת. אומנם נפח מים קטן מאוד, מבוסס רק על מנגורבים, אבל כמנגרובים, הם אמורים לספוח פוספאט וניטראט, ולאור ההתפתחות האחרונה ובדיקות שאני מבצע כל יומיים... הם נותנים את התמורה.

והכי חשוב, יש לי עציץ נוסף בבית... ולא סתם עציץ, אלא עציץ המבוסס ומטופל על ידי האק' בלבד ללא התערבות שלי!

אז תגידו אתם, סטארט אפ או לא סטארט אפ?



כך זה נראה:



הסטנד:







חיבור הצנרת:







בית המנורה שחובר לקיר, מעל העציץ:







המשתלה:







כך זה נראה מלפנים:







מבט על:







מלמעלה:







לצד האק':







מאז שהתחלתי להשתעשע עם רעיון הרפיוג'ים, מצאתי את עצמי פותח דיונים ומתייעץ עם אנשים רבים על גבי הקטגוריה...

במבט לאחור, אומנם מרביתם לא ידעו מה בדיוק אני מתכנן, אבל הדרך להצלחה נסללה בזכות עצותיהם.

המסקנה, מבחינתי בכל אופן, היא שלא משנה מה אתם רוצים לעשות, עד כמה זה הכרחי, טוב או יעיל...

חוות דעת נוספת תמיד עדיפה על שלכם בלבד, ואם יש פה קבוצה רחבה של אנשים שיכולים לייעץ, למה לא באמת?!







כיום, לאחר שהמערכת רצה קצת יותר משבועיים... המסקנות שניתן להסיק מעודדות בהחלט.

עם תחילת הניסוי נמדדו ערכי ניטראט באמצעות שתי ערכות בדיקה (Red Sea + Elos) ונמצא כי רמות הניטראט עמדו על סביבות 50 PPM.

כיום, רמות הניטראט עומדות על 10-25 PPM ואני משער שככל שהזמן יעבור, הרמות יירדו.

בפועל, המנגרובים משרישים בקצב מהיר במיוחד ואני מאמין שבעתיד הקרוב יחלו להוציא ניצני עלים.



כך זה נראה היום... לאחר שבועיים הרצה ותגבור כמות המנגרובים:









Oz

תגיות