פורטל אקווה פורומים מגזין אקווה AquaDex
מאמר מקורי

הכלור, הרעל המסוכן שעלול להרוג את הדגים שלכם

בסקירת עומק מקיפה ומרתקת, LEGOLAS מתאר את השפעותיו המזיקות של הכלור על האקווריום שלנו, מציע לחובב המתחיל והמתקדם טיפים ושיטות להתמודדות עם הבעיה ועוד. שווה קריאה

הסיוט הגדול ביותר של מגדל דגים הוא ההרעלה, לראות דגים הנמקים וצפים לאחר יום עבודה הוא דבר הנורא ביותר שעולה על דעתינו חוץ אולי משבירת המיכל.


אנחנו מוקפים רעלים, אנו אוכלים אותם ושותים אותם, בין בידיעה ובין אם לאו, אנו צורכים אותם בקביעות דרך כל מיני שמות מוצלחים כמו "חומרים משמרים", "חומרי טעם וריח", "מכיל …. לשמירת רעננות המוצר" ועוד ועוד.

בעוד שבתנאים מסויימים ובצריכה סדירה של ויטמינים גופינו יכול לפרק רעלים אלה (יהיו הרבה שיחלקו על דבריי בצדק מסויים) הרי הרעלת אקווריום היא מסוכנת הרבה יותר ותוקפנותה נמרצת ותכליתית.



וכל זה מפני שהרעל לא רק שלא מתנדף הלאה כמו בטבע בצורת זרימה דרך נחל אל מוצא ימי או הספגה בקרקע, אלא מתפשט במהירות מקצה האקווריום ועד סופו, והתוצאה? חלקינו לצערי מכירים היטב.



החל בשנות החמישים החל שימוש כבד וחסר פשרות בחומרי הדברה מקבוצת האורגנוכלורים, כאשר הידוע לשמצה מבין כולם הוא ה-DDT שמשך חייו מוערך ב28 שנים. 



הרעל הזה, חומרי הדישון ורעלנים נוספים עשו שמות ביונקים ובציפורים של ישראל, הים התיכון שלרוע מזלו ספג את הרעלים דרך שפכים שזרמו אליו מנחלי ארצנו העכורים מוגדר כאחד המזוהמים ביותר והירידה ביונקים הימיים במגמת עלייה עקבית, עד כדי כך המצב חמור שנחקקו חוקי חרום להצלתו באמנת ברצלונה, אך למרבה הצער, כמו רוב המדינות לחופיו של הים התיכון, גם ישראל מזלזלת בגלוי באמנה על ידי הזרמת שפכים כימיים לנחלים הנשפכים לים התיכון, אבל זה כבר נושא למאמר אחר ולכן נתרכז בענייננו.



הרעלות במכלי אקווריום



הבעייה העיקרית בסכנות ההרעלה באקווריומים מתחלקת לשתיים:



1. סכנת הרעלה כאשר האקווריום מאוכלס ויציב מבחינת איכות המים, הרעלות כמו האכלת יתר, פילטרזציה לקוייה, בעיות של כיסים אנארוביים בחצץ, מגע של חומרים נושאי רעלנים עם המים (בעבר סיפר לי בעל חנות שלקוח התלונן שמאז שהוא מאכיל את דגי האקווריום שלו באוכל חי, הדגים לא מפסיקים למות, מבירור קצר התברר שהאוכל החי היה יתושים שרוססו בקוטל חרקים). הבעיות האלו (לרבות הגשת אוכל מרוסס) קלות להתמודדות יחסית, הפתרונות נובעים מהבנת התהליכים בתחזוקת המים ובצורכי הדגים, והמפתח העיקרי למניעת הרעלה קיצונית הוא החלפות מים סדירות, אך על נושא זה כתבו טובים ומלומדים לפניי ואני ממליץ לחפש נושאים כאלו בקטגוריה הזה. 



2. לפיכך נתרכז במניעת הרעלה באקווריום חדש, או באקווריום ישן שעומד בלי מים זמן רב, ואין אנו יודעים היכן היה ממוקם ואיזה שימושים נעשו בו (כמו אחסון חומרים רעילים לדוגמא).





סכנות נפוצות להרעלה



הרעלות קיצוניות במכלי אקווריום ריקים נגרמות בכמה תנאים

1. הקמת אקווריום חדש והדבקה בצמנטים שונים, חלקם מכילים רעלנים שונים ומשונים ובעלי התנדפות בקצב שונה.

2. כיסוי האקווריום בדקורצייה מעץ שעבר טיפול בחומרי לכה ומגע מים שחוזרים לאקווריום עם חומרי הכיסוי לעץ (ההרעלה התוקפנית והמסוכנת מכולן)

3. שימוש באקווריום שהיה ריק זמן רב וקיים סיכוי ששכן לצד חומרים החשודים כרעילים.

4. הכנסת דקורציה פנימית כמו ענפי עצים מתים, אבנים, גומיות המחזיקות גופי חימום, או צעצועי פלסטיק ששהו מחוץ למים זמן רב וקיים סיכוי שבאו במגע עם חומרים רעילים.

5. לעיתים באין ברירה נוצר מצב בו חייבים לשטוף את האקווריום בחומר המכיל סבון או בחומצות להסרת אבנית ומצטברים משקעים מסוכנים בו.

6. העברת רשת ללכידת דגים מאקווריום נגוע (קרנטינה למשל) לאקווריום הקיבוצי ולהיפך.





הכלור, יתרונות וסכנות



עצם הזכרת השם כלור אצל מגדלי אקווריום מעלה חשש, ההשקעה העצומה שמשקיעים המגדלים בכסף ובמאמצים על מנת להפטר מהכלור מעלה מייד רתיעה מסורתית וחשד כבד מיעילות השימוש בו.



אבל דווקא גורם מסוכן כמו כלור במי האקווריום מצליח לטפל ביעילות כל כך טובה ברוב הרעלנים התעשייתים, בעצם טיפול באקווריום הנגוע ברעלים כמעט מכל סוג שהם יהיה יעיל ביותר אם נעשה שימוש מושכל בכלור, הכלור הוא תוקפני ביותר בפירוק רעלים וגם באורגניזמים חיים, די לזכור שמחומר זה מייצרים נשק כימי (היה נפוץ בעיקר במלחמת העולם הראשונה).

היסוד כלור Chlorine) Cl) אינו קיים בטבע בצורתו החופשית, הוא מופיע בתרכובות כמו מלח, שהוא תרכובת בין נתרן וכלור, כאשר כל יסוד בנפרד מכיל מטען חשמלי (יונים). 

את הכלור מפיקים ממלח (מלח הבישול) בשיטת האלקטרוליזה (שיטה בה מעבירים זרם חשמלי דרך מים מלוחים). 



היסוד כלור, דינמי בצורה בלתי רגילה והוא מתחבר בקלות עם מרבית החומרים שאיתם הוא בא במגע, בכללם הפחמן, שמגע איתו נוצרת תרכובות אורגנו-כלוריות.



תכונתו זו של הכלור להתרכב במהירות עם חומרים מגוונים הופכת אותו למחטא האולטימטיבי, ומכאן תפוצתו הרחבה בחומרי החיטוי התעשייתים הכלור שבחומר החיטוי מתרכב עם המולקולות האורגניות שגורמות ללכלוך וכתמים מפרק אותם ביעילות גבוה.



כמו בכל דבר טוב יש גם קצת רע, משקעי הכלור מסוכנים ביותר, תמיד בסוף טיפול ברעלים נוצרים משקעים חלקם תערובת של הכלור עם הרעלן (משחה לבנה דלילה).



הדרך הנוחה ביותר להיפטר משאריות כלור היא השארת האובייקט שעבר טיפול בשמש ישירה לשעות אחדות, ברוב המקרים קרינת השמש תחסל חלק גדול ממשקעי הכלור, את שאר שאריות הכלור משמידים בטיפול נוסף שיוצג בהמשך.



לפיכך היתרונות הגלומים בטיפול ברעלים בכלור גדולים מהחסרונות שלו והם: עוצמת התגובה מצד אחר, והתנדפותו המהירה בשמש בצד האחר הופכים אותו לחומר חיטוי אולטימטיבי למגדלי האקווריומים.

שיטת טיהור נוספת נעשית בשימוש בקרינה על סגולה, בדומה לקיים במתקני טיהור ביתיים. פתרונות אלו כמובן יקרים יותר מכלור.

לסיום בצד יתרונותיו יש לזכור את רעילותו חסרת הפשרות של הכלור, הכלור גם מזיק לסביבת החי (בעיקר בים) באופן קיצוני לכן כדאי להשתמש בו בצורה נבונה.



אחרי הסקירה לעניין עצמו, הטיפול בכלור



ניקוי אקווריום חדש או משומש, או מיכל שעבר טיפול בחומרי ניקוי תוקפניים

1. ממלאים את כל האקווריום בתערובת ביחס של שליש כלור ושני שלישים מים.

2. משאירים למשך של 24 שעות לא יותר!!!

3. מרוקנים את המים לאסלה (ולא לגינה כי הצמחים ימותו)

4. שוטפים במים פושרים (מדוד שמש) תוך כדי ניקוי נמרץ עם ספוג ניקוי לכלים, ללא סבון או שאריות סבון. יש לחזור על התהליך לפחות שלוש פעמים כאשר מקפידים לקרצף במיוחד את איזורי ההדבקה.

5. משאירים לייבוש מלא, בשמש לפחות 4 שעות, אם הניקוי מתבצע ביום חורפי משאירים את האקווריום ליד מוקד חם אך לא חם מידיי (כמו תנור או מזגן חם)

6. מרתיחים מים ושופכים על כל דפנות האקווריום ושוב במיוחד על ההדבקות.

7. השלב האחרון הוא מילוי מים, המתנה של יממה שלמה ובדיקת החומציות, חומציות רבה מעידה על אקווריום שמכיל עדיין רעלים ויש לחזור על התהליך עד לקבלת חומציות מים נורמלית.

8. אם כל בדיקות המים מעידות על רמה טובה מכניסים דג אחד ובודקים את ההתנהגות שלו במשך שלושה ימים עד שבוע, אם הדג מגלה סימני הרעלה או שהוא מת חוזרים על התהליך.



טיפול בדקורציה המוכנסת לתוך האקווריום

לפני הטיפול בענפי עצים יש לקחת בחשבון שבגלל ההתלכדות של היסוד כלור לפחמן העץ יבהיר מעט, אז יש לשקול היטב אם מעוניינים לשמר את הצבע המקורים הטבעי של העץ. 



1. ממלאים קערה ללא משקעי סבון בתערובת ביחס של שליש כלור ושני שלישים מים. משאירים למשך של 8 עד 12 ניתן להשאיר יותר אך לא מומלץ

2. מוציאים את הדקורצייה ושוטפים במים פושרים (מדוד שמש) תוך כדי ניקוי נמרץ עם ספוג ניקוי לכלים, ללא סבון או שאריות סבון. יש לחזור על התהליך לפחות פעמיים כאשר לאחר מכן משאירים בקערה מלאה במים קרים למשך שעה לפחות.

3. משאירים לייבוש מלא, בשמש לפחות 4 שעות, אם הניקוי מתבצע ביום חורפי משאירים את אביזרי הדקורציה ליד מוקד חם אך לא חם מידיי (כמו תנור או מזגן חם).

4. אם הדקורצייה איננה עשוייה פלסטיק אז מרתיחים מים ושופכים ומטביעים את הדקורצייה במים הרותחים לפחות 5 דקות אך לא עד להתקררות שלהם כדי למנוע התכווצות סדקים בעץ וחזרת הרעלנים לדקורצייה.



טיפול בדקורציית עץ חיצונית שעברה טיפול בחומרי מגן כימיים



הטיפול הטוב ביותר הוא להרחיק מים מאותם חומרים שעברו טיפול במגן עץ (גם כאלו על בסיס מים), אולם לאחר התייבשות מלאה של חומר המגן (לפחות יממה) יש להטביל במים רותחים לשניות בודדות ולהוציא מייד לייבוש.



חיטוי רשת ללכידת דגים העוברת מאקווריום אחד למשניהו



מכינים שתי קעריות ללא שאריות סבון האחת מלאה במי ברז רגילים והשנייה מכילה תערובת של 0.7 כמות כלור ו93 אחוזים של מי ברז.

טובלים את הרשת בתערובת הכלור, מוציאים ומנערים היטב, מייד מעבירים לתערובת המים, שוב שוטפים טוב ומנערים, לא תאמינו אבל ניתן להכניס ישירות לאקווריום הקיבוצי.



הבהרות

לא מומלץ להשתמש בטיפול זה בטוף, עדיף לקנות או לחטא במים רותחים במקרה הגרוע ביותר.

למרות שאני מיישם הלכה למעשה את כל מה שכתוב כאן, כל טיפול שיבוצע לפי מאמר זה יהיה על אחריותו של המשתמש בלבד.



ביביליגרפיה
?

תכונות הכלור – יוסי זיק שם המאמר: כלור, המוות הירוק?