פורטל אקווה פורומים מגזין אקווה AquaDex
מאמר מקורי

הקרניציקלות (פייק ציקליד)

הקרניציקלות (פייק ציקליד)





הקדמה

פייק ציקליד המכונה גם ציקליד הכידון הינו שם כולל לקבוצת דגים המשתייכים לסוג קרניציקלה ( Crenicichla ) שהוא חלק ממשפחת האמנוניים. מקור הסוג הוא בדרום אמריקה, שם הוא נפוץ ברוב היבשת.
לציקלדי הפייק מבנה גוף גללי ומאורך, ראשם שטוח בחלקו העליון והלסת התחתונה ארוכה במקצת מן הלסת העליונה. מבנה גוף שכזה הופך את הקרניציקלות לטורפי על במשפחת האמנוניים.
הסוג קרניקילה מונה כ-106 זנים מוגדרים של דגים . הזן הראשון בסוג התגלה על ידי Heckel בשנת 1840 ואילו אחרון הדגים עד עתה הוגדר בשנת 2009.
כול הזנים שוכני מים מתוקים החים בנהרות, נחלים, ברכות ואגמים במיגוון רחב של תנאי מים וטמפרטורה.גודלם נע מ-11 עד 60 סמ' שהמכנה המשותף לכולם הוא מבנה גוף מאורך וגלילי ופה רחב המתאימים לטורף.
הזנים השונים מחולקים לתשעה תתי קבוצות שכל אחת מהן מאופיינת בגודל, מבנה גוף, מרקם צבעים וכדומה.



להלן שלוש תתי קבוצות אשר נפוצות יחסית בתחביב, אך נבדלות זו מזו בכמה מאפיינים.

תת הקבוצה הראשונה הינה Crenicichla Lugubris :




מדובר בתת קבוצה אשר מכילה שישה-עשר זנים שונים. חלק מהדגים בתת הקבוצה הזו הם הגדולים ביותר מזני הקרניציקלות,
בניהם ניתן למצוא את הזן Venezuela Pike Cichlid שהוא הכי גדול.
הדגים מאופיינים בקשקשים קטנטנים שכמעט ולא נראים לעין. תכונה זו גורמת לעור הדג להיות חלק כמשי ומבריק במיוחד.
בצעירותם זני ה- Lugubris בעלי מרקם צבעים ששונה מבגרותם. לרוב ניתן למצוא על הפרטים הצעירים נקודות וכתמים
באזור הראש ומכסה הזימים ולעתים גם פס כהה ואורכי הנמשך מקדמת הפנים ועד בסיס הזנב.

איור של פרט צעיר:




תת הקבוצה השניה הינה Crenicichla Saxatilis :




תת קבוצה זו היא הגדולה ביותר מבין כל תתי הקבוצות. מכילה כארבעים ואחד זנים שונים של קרניציקלות.
הדגים בתת הקבוצה Saxatilis מתאפיינים באורך גוף בינוני והינם הנפוצים ביותר בקרב החובבים.
לעתים קרובות ניתן להיתקל בזנים מתת קבוצה זו תחת השם Spangled Pikes וזאת על שום הזוהר
והנצנצים המופיעים על עור הדגים. מאפיין משותף נוסף לדגים אלו הוא כתם ככה אשר נמצא לרוב מאחורי
מכסה הזימים ב" כתף הדג".




תת הקבוצה השלישית הינה Crenicichla Wallaci :





מדובר בתת קבוצה של זנים ננסיים אשר נחשבים כ micropredators ( טורפים זעירים).
תת הקבוצה הזו מונה אחד-עשרה זנים שונים. בשל היותם קטנים לרוב ניתן לשלבם עם אוכלוסיות
שקטות כמו דיסקוסים ופטרופילומים למיניהם.
דגים אלה בעלי גוף דקיק ומוארך ולרוב ניתן לאפיין אותם בעזרת כתם ככה בסנפיר גבם.




ששת תתי הקבוצות הקבוצות הנוספות הן:

Crenicichla Lacustris- המכילה שלוש-עשרה זנים

Crenicichla Missioneira - כוללת שבעה זנים

Crenicichla Reticulata- מכילה שלוש-עשרה זנים

Crenicichla Scotti - כוללת שלושה זנים

Crenicichla קבוצת Acutirostris - מכילה שלוש-עשרה זנים

Crenicichla Macrophthalma כוללת מין יחיד שהינו בעל עיניים גדולות המותאמות להיותו פעיל בלילה. גודלו כ20 סנטימטר.



בית גידול (habitat):

הקרניציקלות חיות בטבע בנחלים, נהרות, אגמים ובריכות קטנות באמזונס שבדרום אמריקה. אזורי המחייה של הקרניציקלות מתפרשים על שטח נרחב בדרום אמריקה, מהאזור הצפוני של האמזונס במדינות כמו ונצואלה, קולומביה וגיאנה, עד לאזורים הדרומיים של יבשת דרום אמריקה כמו ארגנטינה ואורוגווי. רוב מיני הקריניציקלות חיים במים חמים יחסית למרות שישנם מספר מינים אשר חיים במים קרים יותר כגון המינים שחיים בארגנטינה ואורוגווי, ובמים חומציים ורכים.  

פייק משוייש (Crenicichla marmorata) בסביבתו הטבעית




תנאי גידול בשבי :

ציקלידי הפייק הפכו לפופולריים עם הזמן בשל היותם מתאימים למגוון של אקווריומים בעלי תנאי מים שונים ואוכלוסיות מגוונות. בשונה משאר הציקלידים האמריקאים אשר ידועים בשינוי עיצוב האקווריום והחפירה המרובה בחצץ לפייק מבנה גוף ולסת אשר אינם מאפשרים לו שינוע חפצים.
ליצירת ביוטופ ניתן להשתמש בגזעי סחף ושורשים רבים אשר ייצרו מקומות מסתור ומארב עבור הדג. בטבע הקרניציקלות חיים לרוב במים שחורים, בPH נמוך יחסית ובעלי רמת חנקן נמוכה.
באקווריום יש לשמור על איכות מים גבוהה, מים שיכילו עומס ביולוגי גבוה עלולים לגרום לדגים קטנים למוות פתאומי ולבוגרים יותר חורים בראש.
עקב היותם טורפים מלידה מומלץ לשלב את זני ציקליד הכידון עם דגים גדולים מהם ממינים אחרים, או אם רוצים אקווריום יעודי אז רצוי לשמור על יחס גדלים זהה בין כל הקרניציקלות.
הגודל הממוצע משתנה בין סוגי המינים. ישנם מינים ננסיים אשר לא יגדלו מעבר ל8-10 ס"מ ודורשים מכל של כ 120 ליטר ומעלה (לדוגמא: Crenicichla notophthalmus). גודל המינים הבינוניים ינוע סביב 15-25 ס"מ אשר דורשים מכלים של 300-500 ליטר ומעלה (לדוגמא: Crenicichla britskii). המין הגדול ביותר של המשפחה מגיע לממדי ענק של כ 60 ס"מ אשר דורש מיכל של לפחות 1000 ליטר (שמו: (Crenicichla lugubris.



התנהגות:

רוב מיני המשפחה חולקים תכונות משותפות. הפייק הינו דג אגרסיבי ונמרץ, הוא בדרך כלל שומר על הטריטוריה שלו. הוא ינסה לעצב את האקווריום כרצונו אבל אם דואגים שהדקורציה תשב חזק אז הוא יניח לה מכיוון שמבנה גופו הופך תנועות תפיסה ומשיכה למאוד קשות עבורו. הכנסת מספר רב של קריניציקלות בדרך כלל גורם לאגרסיביות רבה ולקרבות בין הדגים. לכן עדיף לשלבם עם דגים אחרים השווים להם בגודל ורצוי שהדגים יהיו בעלי צבעים וצורת גוף כמה שיותר שונה מצורתו של הפייק כדי להבהיר לו שדגים אלה שייכים למשפחה אחרת ואין צורך להלחם בהם. אפשר להתגבר על אגרסיביותם גם במקרה של אקווריום יעודי של זוג לרבייה על ידי כך ששני הדגים יהיו בגודל שווה ובאקווריום יהיה שפע מקומות מסתור כמו צינורות PVC שהיא דרך נהדרת להפחתת תוקפנות באקווריום.


שיטת צייד ותזונה:

דגים טורפים אשר ניזונים בעיקר מחרקים, תולעים, חסרי חוליות ודגים. הם צדים בשיטת הפתעת הטרף, לעיתים קרובות הם אורבים מאחורי ענפי עצים ומפתיעים את הטרף במרדף מהיר. האבולוציה פיתחה להם גוף מוארך ומחודד לתנועה מהירה יותר במים ופה רחב לבליעת הטרף בשלמותו.
הרבה פעמים מגדלים נתקלים בבעיית האכלה עם ציקלידי הכידון שלהם. הבעיה נובעת מכך שדגים אלו הם דגי מארב אשר יצרי הציד שלהם מפעלים דרך סימנים שהם קולטים מן הסביבה, כמו ריח שונה, תזזיתיות וכדומה. כאשר רוכשים את הדגים בחנות מומלץ לוודא שהם אוכלים מזון יבש או קפוא. דגים טבע בוגרים כמעט בוודאות שיסרבו למזון שאינו חי, לעומתם סידרת חינוך קצרה ושימוש בכמה טכניקות יכולה לפתור את הבעיה בדגים הצעירים. פייק האוכל מזון יבש זקוק מידי פעם למזון חיי או קפוא כדי לוודא שהוא מקבל את כל חומרי המזון הדרושים לו.

אחת הדרכים המומלצות היא להרעיב לכמה ימים את הקרניציקלות ואז באמצעות ראש כוח או משאבת גלים לפזר מעט מזון יבש ולתת לזרם המים לסחוף אותו וכך לדמות ייצור חי. הבעיה בשיטה זו היא שחלק מזני הפייק יכולים לצום לתקופה ממושכת, ועל כן יש להיות עקבי, אך גם לשים לב שלדג לא נגרמות בעיות בריאותיות כמו רזון.
שיטה שניה היא שילובם של ציקלידי הפייק עם ציקלידים אחרים אשר להוטים אחר מזון ויטרפו כל מה שיינתן להם. דרך שיטה זו יש סיכוי גדול לפתות את הקרניציקלות לחכות את התנהגות שאר הדגים ולהתחיל גם כן לאכול מזון שאינו חי.
יש לשים לב שציקלידי פייק מתתי קבוצות שונים יגיבו בצורה שונה למזון היבש, כמו כן גם גודל וצורת הגרגירים יכולים להשפיע על התייחסות הדגים כלפיהם.





סרטון המדגים את שיטת האכלה הראשונה- שימוש במזון קפוא וראש כוח.




רבייה:

הקריניציקלות יעדיפו להתרבות במים רכים בטווח 5.0-6.0PH. הם מטילי מערות, ולכן דרושה מערה כדי להרבות אותם. הנקבה תטיל ביצים ותדביק אותם לדופן המערה. הנקבה תהייה צמודה לביצים ותטפל בהם בעוד שהזכר ישמור על השטח וירחיק דגים שינסו להתקרב, לכן רצוי תמיד להשאיר את ההורים עם הביצים. הם הורים מסורים מאוד ולא יאכלו את ביציהם, ואפילו ישמרו על דגיגיהם לאחר בקיעתם. הביצים בוקעות בדרך כלל לאחר 4 ימים, ולאחר 4 ימים נוספים הדגיגים יחלו בשחייה חופשית. המזון שיתאים לדגיגים הוא ארטמיה שזה עתה בקעה ואם הזמן אפשר לעבור לארטמיה גדולה יותר. דגיגים גדולים ינסו לטרוף דגיגים קטנים יותר כך שיש צורך בהפרדת דגיגים של הטלות שונות.







תודות לצוות AquaDex
יואב טריגלו - עריכה ותוכן.

יובל - איורים ותוכן.