פורטל אקווה פורומים מגזין אקווה AquaDex
מאמר מקורי

תוכים בטבע בישראל: סקירה ורכילות

תוכים בטבע בישראל: סקירה ורכילות


המאמר בתוכים שחיים ומתרבים בטבע ולא לפליטי תרבות בודדים שלא ביססו אוכלוסייה ברת קיימא בארץ.
המינים בעץ מסודרים לפי גודל האוכלוסייה בישראל, מהגדול לקטן.


דררה
כיום ידוע לכל שהדררה נמצאת בטבע כמעט בכל הארץ, מדרומית לבאר שבע ועד לבנון והלאה.
יש המון אגדות וחצאי אמיתות לגבי מקור הדררות בארץ....

הדררה שוחררה לראשונה לטבע בארץ בשנות ה50 של המאה הקודמת ע"י "איש הציפורים" -
איתן פורת ז"ל, שהקדיש את חייו לטיפוח ציפורים במפעל הנצחה מיוחד לזכר אביו שנרצח בידי
הנאצים(לשמחתי זכיתי להתנדב אצלו בחצר לפני כעשרים שנה). היות וזה היה מפעל הנצחה,
איתן זכה להמון מתנות (כל המתנות היו עופות, למעט מקרה אחד של סנאי כחול) מראשי מדינות
וגני חיות (בעיקר מדינות ארופאיות....רגשי האשמה). בין המתנות הייתה להקה של כמה
עשרות דררות שאיתן בחר לשחרר והיא ככל הנראה המקור לרוב הדררות שרואים היום בטבע.
בשנות השישים ברחו עוד מספר פרטים לטבע "ששברו את הדם" אך הם לא המקור

הדררה שייכת לקבוצת שכוללת 15 מינים של תוכים אסייתים בשם ring neck או Psittacula בלטינית.
לדעתי הדררה היא הציפור הנפוצה בקבוצה וזאת בזכות היותה אגרסיבית ולא בררנית במזון.
הדררה היום נפוצה באסייה ובחלקים מאפריקה. היות ומדובר במין פולש אגרסיבי הדררה דוחקת
מינים מקומיים, בארץ ככל הנראה אוכלוסיית הנקרים נפגעה קשה מהם.

הדררה חיה בלהקות, חוץ מזוגות שפורשים לסולידריות לצורך העמדה של צאצאים. הדררה אוכלת
הכל, אבל היא תעדיף פרות. זכרים יקבלו בגיל שנתיים את הטבעת האופיינית על הצוואר.

הדררה היא הציפור היחידה בארץ שנצפתה אוכלת את הפרות הרעילים של עץ האיזדרכת, מסתבר
שהדררה משתמשת ברעלנים בפרי כדי לדחות טפילים. כנראה שמדובר במנגנון עתיק שהתפתח
בדררה בבית הגידול המקורי המשותף לה ולאיזדרכת - מזרח אסייה.

דררה אוכלת איזדרכת:





קוואקר, תוכי נזיר


הקווקר הוא היחיד ממינו (genus), תוכי ממוצא דרום אמריקאי שהצליח בעזרת האדם לפלוש
למקומות רבים בעולם. כיום הוא נפוץ גם בצפון אמריקה ואירופה, הרבה מזה משוייך לנטיעות
אקליפטוסים המשמשים עבורם כאתר קינון מועדף וכמקור מזון.

הקווקרים שוחררו לטבע בשלהי שנות ה90 על ידיי אנשים לא אחראים.
בתחילת שנות האלפיים שוחררה להקה נוספת ע"י אספן יקר מאזור פתח תקווה (לבקשתו, שמו לא
יתפרסם) שרצה לראות את הקוואקרים עפים מעל לראשו והצליח בכך. כיום קווקרים נמצאים מדרום
לרחובות ועד אזור זכרון יעקוב אך הם נמצאים בריכוז מאד גבוהה בפארק הירקון (סמוך לצפארי).

הקוואקר שונה מאד מתוכים אחרים בעובדה שהם בונים קן להקתי עם תאים נפרדים לכל זוג, במידת
הצורך הלהקה תאחד כוחות על מנת לסכל ניסיונות חדירה של טורפים וסקרנים.



הקוואקר נחשב כטפיל עקשן עבור חקלאים, באזורים מסויימים בספרד הוא כבר הוכתר כ"אסון טבע"
ונעשים ניסיונות לבלום את האוכלוסייה. על מנת להבדיל בין המינים יש צורך בבדיקת DNA.

להקת בספרד:


כחיית מחמד ניתן להביא את הקוואקר לרמת החתמה מאד גבוהה עם יכולת חקיינות דיי טובה ומגיל
צעיר יחסית, אצלי גוזל קוואקר אמר מילה ראשונה לפני שמלאו לו שלושה חודשים.
חיסרון בולט - רעשן!



קוניור ראש שחור, ננדיה


שייך לקבוצה תוכים גדולה יחסית (עשרות מינים) בשם קוניור. במקור מדרום אמריקה אך בעת האחרונה
פלש המין לאזורים נוספים ביבשת אמריקה. בטבע הוא ניזון מחרקים שונים, פרות זרעים, אגוזים
גרגרים, זחלים, פרחים ואדמה שככל הנראה מסייעת להם בתהליך העיכול.

בניגוד לקודמיו הננדיה ברח לטבע בתחילת שנות ה90, לכאורה מחוות התוכים בקיבוץ יגור ולא שוחרר
לטבע במכוון. לפיכך מדובר באוכלוסייה קטנה בהרבה מהדררה והקוואקר, כמה מאות פרטים או אלפים
בודדים שחיים באזור הגליל ועד עמק חפר.

בדומה לקוואקר הוא חי בלהקות שיכולות להגיע ל300 פרטים. הננדיה מסתווה מצויין בנוף אבל נחשפת
בקלות יחסית הודות לשתי תכונות: האחת, מדובר בציפור ממש לא ביישנית והשנייה, היא מרעישה
מאד (בדומה לרוב המוחלט של הקוניורים).

בשונה מהרבה תוכים אחרים, הננדיה "יתחבר" עם תוכים ממינים שונים בטבע ובשבי, לרוב תיהיה
שכנות טובה עם קוואקר, ראש אדום, סאן קוניור, ג'נדיי ודומיהם.

כחיית מחמד מדובר בציפור עם יכולות דומות לקוואקר. על מנת להבדיל בין המינים יש צורך בבדיקת DNA.

ננדיה בטבע:




מוסטז'
תוכי נוסף מקבוצת ה Psittacula שבטבע נפוץ באיי אנדמן, אינדונזייה, הודו, סין ופקיסטן. יש כשמונה תתי
מינים שמרביתם אנדמים לאיים מסויימים. בדומה למרבית ה Psittacula הוא לא בררן במזון, עובדה
שתמיד מסייעת למין לפלוש ולהסתגל בבית גידול חדש. נחשב ל Psittacula קטן יחסית.

מקור המוסטז' בארץ הוא בזוג מתרבה שברח בתחילת שנות ה90 מחוות "קן תוכי" של רז שרף מאזור
קיבוץ נען, וכיום ניתן לראות התוכי מאזור אשקלון והכי צפוני שלי יצא לראות זה להקה של שישה
פרטים באוניברסיטת תל אביב, ניזונים בעונה מפריחת האלמוגן.

המוסטז' בטבע חי בלהקות קטנות שלרוב נעות בין 10 ל50 פרטים אך בישראל לא ראיתי מעולם להקה
שהגיעה לעשרים פרטים.

כחיית מחמד יש לו יכולת חיקוי בינונית אבל יתרון קל על הננדיה והקוואקר
היות והוא פחות מרעיש מהם(על דגש פחות מרעיש, כי הוא לא נחשב לתוכי שקט!!!)

ניתן להבדיל בקלות יחסית בין המינים: ההבדל הכי ניכר הוא בצבע המקור, לזכר יש מקור אדום
ולנקבה יש מקור שחור (לזכר צעיר יש מקור שחור, האדום מגיע עם ההתבגרות המינית של הציפור).

זוג בטבע, ניתן לראות שהזכר מעל:




אלכסנדרין


תוכי נוסף מקבוצת ה Psittacula שבטבע נפוץ בעיקר באסייה, יש חמישה תתי מינים.
בדומה למרבית ה Psittacula הוא לא בררן במזון כמו הדררה והמוסטז'. נחשב ל Psittacula
ענק. קרוי על שם אלכסנדר הגדול שהיה מחלק תוכים מקבוצת ה Psittacula לאנשי המעמד העליון.

לצורך גילוי נאות מעולם לא ראיתי בטבע אבל ראיתי פרט שניצוד בארצנו וכאחד שהיה
בעבר חזק בתחום התוכים, שמעתי כמה וכמה דיווחים. אינני סבור שאכן מדובר באוכלוסייה
ברת קימא (sustainable) מאחר והם יוצרים היברידים עם דררות וכידוע דררות יש בכמה
סדרי גודל יותר מאלכסנדרין כך שזה פוגע בהמשכיות של המין (אגב, גם היברידים של דררה
ואלכנסנדרין ניצודו בארץ). בכל מקרה בגלל ריבוי דיווחים החלטתי לכלול אותם בעץ.

אני לא יודע מה המקור המדוייק לאלכסנדרין בארץ והאמת אני לא חושב שמישהו כן יודע
היות ומדובר באוכלוסייה קטנה, אני מניח שהמקור הוא פרטים\זוגות שברחו ולא שיחרור
מכוון כמו שהיה בדררות או בקוואקרים.

ניתן בקלות יחסית להבדיל בין המינים: בדומה לדררה כאשר הזכר מגיע לבגרות מינית הוא
מקבל את הטבעות הורודה והשחורה

כחיית מחמד יש לו יכולות חקיינות "בנונית פלוס" אך היות וזה ציפור גדולה (60 ס"מ)
הוא מצריך מתקן גדול יחסית ולדעתי בגלל זה היא פחות פופולרית. יתרון נוסף, לא מדובר בתוכי רעשן.

אלכסנדרין זכר:


פליטי תרבות נוספים:
היה זוג ארות שהסתובב באזור השרון אבל מנוול "חובב ציפורים" ניסה לתפוס אותם באמצעות רובה.... התוכים מתו

בנוסף יש בטבע קקדו אמברלה, ג'אקו, סנגל, קקדו גופין, תוכונים, לב בירד, אקלקטוס
אבל אין עדויות לאוכלוסייה רצינית עם המשכיות למעט מספר עדויות על גאלות אבל אני לא
כותב עד שאני רואה בעיניים ולאחר כמה ביקורים באזור שהם לכאורה חיים בו - אני יכול
להגיד שלא ראיתי כלום

התמונה הזאת צולמה ע"י ידידה שלי בשם סיון גרנות באיזור @#%$@#$
ואני גם לא אגיד באיזה אזור מסיבות שאני מקווה שהם מובנות





ועוד משהו...
אסור לנו למהר ולברך על תופעה הזאת, יש לזה השלכות נוספות שחלקן שליליות
כמו הידלדלות אוכלוסיית הנקרים בארץ, פגיעה בתוצרת חקלאית, תחרות עם מינים מקומיים.....






מקווה שנהנתם

בברכה,

אסף חנונה