פורטל אקווה פורומים מגזין אקווה AquaDex

מדריך רביית טטרה משפריצה - קופלה ארנולדי

מאמר מקורי מאת טל הרוש

הטטרה המשפריצה, או בשמו המדעי - קופלה ארנולדי (Copella orlandi) דג בעל התנהגות מפתיעה ומיוחדת בכל הקשור לרבייה ושמירה על הדורות הבאים עד בקיעת הדגיגים. מוצאו של דג זה בגינאה והתגלה ב1912 ע"י הביולוג הבריטי אודוארד דרינקר קופ, ונקרא ע"ש ג'. פאול ארנולד, שאסף את הפרטים הראשונים והביאם למוזיאון הבריטי.

הדג הנפלא הזה, הנקרא בשמו העממי "טטרה", למעשה אינו טטרה כלל! הוא שייך למשפחת העפרורוניים, משפחה רחבה ונחמדה לא פחות, של דגי להקה שלווים, והוא אחד החברים הפחות בולטים בצבעיהם במשפחה.

דוגמא לחבריו הנמכרים יותר:

עפרונון אדום זנב

 

 

עפרונון מוזהב

על אף צבעיו החיוורים של דג זה, התנהגותו ודרך הרבייה הייחודית שלו "מפצים" המגדל והופכים את הטטרה המשפריצה לאחד מהדגים הכי חביבים ואטרקטיביים על העוסקים ברביית דגים.

תנאים דרושים ומידע כללי:

קופלה ארנולדי מעדיף את הפלג העליון והאמצעי של האקווריום. לצורך הגידול והרבייה דרוש אקווריום של 60 ליטר לפחות, ומעוצב בדקורציית גזעי סחף וצמחיה (בפרט כזו שהעלווה שלה צומחת גם מחוץ למים כמו למשל צמחי גדה ככל שהאקווריום נעדר מכסה).

טווח טמפרטורת המים 22 ועד 28 מעלות, טווח חומציות 5.6-7.5 וטווח קשיות (dGH) הנעה בין 2 עד 12. לצורך הצלחה ברבייה ומתן ביטחון לדגים נדרשת להקה התחלתית להקה של כ-6 פרטים. בנוסף, עידוד הרבייה ייעשה ע"י מתן אוכל עשיר כמו למשל מזון חי (ארטמיה מבוקעת), אך עם זאת ניתן להצליח ברבייה גם באמצעות מזונות יבשים וקפואים תוך דגש על שילוב מזונות.

גוון הגוף של הקופלה ארנולדי חום בהיר עד כסוף, הזכרים גדולים מן הנקבות ובעלי סנפירים גב מאורכים יותר. בדגים בוגרים נוכל לראות הופעת פס שחור אופקי החוצה את גלגל העין לרוחבו ונמתח מקדמת הפנים ועד סוף מכסה הזימים, וכן גוונים אדום וכתום בקצוות הסנפירים והזנב. הסנפיר הגבי של הזכרים מתפתח ומתארך עם הזמן עד לכדי צורה חרמשית וכתם לבן ומעוגל מופיע בבסיסו.

זוג קופלה ארנולדי- הזכר מימין

 

רבייה

סוף סוף הגענו לפרק העיקרי במאמר, רביית הדג.

פרק זה יתחלק לשניים, החלק ראשון ידבר על הרביה בטבע, ואילו השני על הרבייה באקווריום.

בטבע:

לאחר היווצרותו של זוג, הזכר והנקבה יבחרו צמח בעל עלים חזקים, ויקפצו אליו כשהם "מחובקים" זה אל זו. הנקבה תטיל ביצים ותדביק אותם על העלה (בדרך כלל 5 עד 7 במספר), בזמן שהזכר יפרה אותם במהרה. תהליך זה יחזור על עצמו מספר פעמים עד כדי כמות של כ-50 ביצים בסך הכל. בין סבב לסבב, הנארכים כחצי דקה כל אחד, הדגים יזנקו חזרה למים, ובעוד שהנקבה תעזוב בסוף התהליך, הזכר ישאר להשגיח על הביצים.

אשכול ביצים של קופלה ארנולדי דבוק לחלקו התחתון של עלה

למרות שהביצים מוגנות מפני טורפים במים, כעת הן ניצבות מול אויב רציני אחר, השמש, העלולה ליבש אותן לגמרי. אך אל דאגה, גם לזה יש פתרון. הזכר שנשאר לשמור על היצים עד לבקיעתן יתיז עליהן מים על הביצים בעזרת זנבו! (טטרה משפריצה כבר אמרנו), וזאת כל כמה דקות ועד הבקיעה, ובכך ישמור על לחות וטמפרטורה מתאימה. לאחר כ-24 עד 36 שעות, יבקעו הביצים, וכאן תתגלה שוב המיומנות של הזכר, בכך שבעזרת התזות המים יווצרו מעין נתיבי זרימה מן העלה מטה והדגיגים יחליקו אל המים.

סרטון תיעודי של זוג מטיל בפעולה:

https://www.youtube.com/watch?v=HD_6zPyrb00

באקווריום:

כדי להרבות דג זה באקווריום נזדקק לכמה פרטים:

1. אקווריום בנפח של 60 ליטרים;

2. על מפלס המים להיות בגובה 5 ס"מ מתחת למכסה, או לחילופין שימוש בצמחים עם עלווה הגדלה מחוץ למים;

3. יש להנמיך את התאורה;

4. יש לפתוח את חלקית מכסה האקווריום, מאחר ויתכן והדגים יעדיפו אותו על פני הצמחיה;

5. יש להאביס את הדגים במזון חי

בתנאים אלו יווצר זוג בדרך כלל תוך זמן קצר.

לאחר היווצרות הזוג, הזכר והנקבה יזנקו אל המכסה או אל אחד הצמחים כשהם "מחובקים" זה בזו, ומשם התהליך דומה לתהליך המתרחש בטבע ותואר לעיל.

את הדגיגים יש להאכיל במזון חי זעיר (למשל תולעי מיקרו) או מזון מפורר ובשלב מאוחר יותר גם בארטמיה מועשרת. יש לשים לב שמדובר בדגיגים רגישים יחסית ובעלי גדילה איטית, לכן הקפדה על תנאי המים חשובה מאד להישרדותם. כשיגיעו הדגיגים לאורך של 3 ס"מ נוכל לשלב אותם עם הבוגרים.

לסיכום:

רביית דג זה גורמת למגדל הנאה מרובה ומרתקת בהחלט, אך היא דורשת ריכוז וסבלנות. לאחרי התהליך נוכל לחכך ידינו בסיפוק, וליהנות מההצלחה.

לכל המחפשים להתעשר, זה לא הכיוון. לכל היותר לכסות את הוצאות הפרויקט.

 

תודה רבה ומקווה שנהניתם - טל הרוש