פורטל אקווה פורומים מגזין אקווה AquaDex
מאמר מקורי

Malawi Bloat




היא אחת המחלות היותר נפוצות באק' הציקלידים (במיוחד ציקלידים אפריקאים)

למרות הנפיצות שלה מעט מאוד ידוע על המחלה עצמה, וישנם חילוקי דעות גם בין המדענים לגבי המחולל שלה אנו נשתדל תהביא המאמר הקצר הזה, לא את חילוקי הדעות אלה את ההסכמות...



המחלה לאו דוקא תוקפת דגים מאגם מלאווי, אלה גם מאגמים אחרים כגון אגם ויקטוריה ואגם טנגנייקה, למרות שהרבה מאוד מהציקלידים האפריקאים עלולים לחלות בה, הדגים שעומדים "בסיכון" גבוה יותר הם אוכלוסית הדגים אשר מבססת את הידאטה שלהם על תפריט צמחוני בעיקרו



סימפטומים:

הסימפטום הראשון הוא קודם כל איבוד תאבון, התסמין השני הוא נפיחות לא נורמאלית בחלק האבדומינאלי (ביטני) (ומכאן השם Bloat = נפיחות),נשימה מואצת, צואה לבנה ולא אחידה,

הדג לעיתים ישהה קרוב מאוד לקרקעית או קרוב מאוד לפני המים,

חלק מהתסמינים שנצפו היו סימנים אדומים קרובים לפי הטבעת, תסמינים אלו מופיעים דוקא בשלב מתקדם של המחלה ויש לאתר אותה כמה שיותר מהר על מנת להגיש טיפול מתאים, שאם לא כן... סיכוי סביר מאוד לאבד את הדג.



בזמן התסמינים השיניוניים (כמו הנקודות האדומות) כבר נגרם נזק לאברים הפנימיים כגון:

כבד, כליות, שלפוחית שחיה, לאחר הסיפטום הזה, יש לדג בערך 24 שעות עד הסוף המר...

למרות שחלק מהחובבים גורסים כי הם ראו דגים במצב הזה אף שבוע ויותר, אולם אין עדויות על ריפוי של הדג לאחר שהחלו התסמינים השיניוניים.



המחולל:

כאן מתחילים חילוקי הדעות, חלק אומרים כי המקור הוא זיהום חיידקי (בקטריילי) וחלק גורסים שמדובר על טפיל, רוב הטיפולים אגב מבוססים כיום על הסברה שמדובר בטפיל אשר שוכן במערכת העיכול של הדג הבריא, מסיבה כזו או אחרת (ונפרט) הטפיל מתחיל להתרבות בקצב מסחרר בתנאים מסוימים, כאשר כמות הטפיל עצומה הוא מתחיל לגרום לחסימות מעיים, דבר זה הוא הגורם הראשוני כפי הנראה לאיבוד התאבון, השלב הבא הוא ניקוב חורים במעיים (יצירת "חורים") והתפשטות למקומות אחרים, זה גורם לbloat = נפיחות המפורסמת,

הדג לא מת מרעב , אלה מת מנזק לאברים הפנימיים.



אינפקטיביות- ישנו דיון וחוסר הסכמה אם מחלה זו הינה מדבקת או לא, הנחת העבודה שכן,

הרבה עדויות של חובבים היו שהמחלה לא תובעת רק קורבן אחד אלה מתקדמת, אחת הסברות היא שכל הדגים כפי הנראה נחשפו לגורם אשר גרם למחלה להתפרץ, גם הדגים מתחילים לחלות בדרוג, כלומר כניראה ויש איזשהו מודל של אינפקטיביות



3 סיבות יכולות לגרום לBloat:



1)סטרס-stress-

סטרס יכול להגרם בגלל הרבה מאוד סיבות, לא נדון במאמר הנ"ל על הסיבות אשר יכולות לגרום לכך,אולם הסיבה העיקרית לסקטס הינה חשיפה ארוכה למים באיכות נמוכה

1) תדירות נמוכה של החלפות מים

2)חוסר איוורור מתאים

3)האכלת יתר



כל הדברים האלה מעלים את רמת החנקות במים, רוב הדגים כאשר תנאי המים מצויינים יכולים להתמודד עם רוב המחלות כולל זו, אולם כאשר המערכות של הדג נחלשות בגלל תנאי מים לא הולמים, המחלה מתחילה להתפרץ. אגב גם אצל אנשים המצב דומה..

מצבים אחרים יכולים להיות חברתיים כמו תקיפות של דגים אחרים חוסר מקומות מחבוא וכ"ו



2)מלח וקשיות- רבים מהמגדלים מוסיפים מלח בישול לאק' בכדי לדמות את הסביבה הטבעית של הדג, בפועל באמת הסביבה הטבעית של הציקלידים באפריקה מכילה PH באזור ה8.0 עד 8.9, עם מים קשים יחסית GH=200-400PPM , אולם מלח בישול רגיל לא יעלה את רמת האלקיליניות במים, בכדי להעלות את הרמה הזו יש להוסיף מומסים של סידן ומגנסיום, ניתן להשיג אותם ממלח מיוחד לציקלידים או אפילו שברי אלמוגים. טעות נפוצה היא להוסיף מלח בישול שמעלה ריכוזים של יונים מסוימים אולם לא מעלה PH ולא מעלה את קושיות המים



3)דיאטת מזון שגוייה-כמעט לכל הציקלידים במיוחד לצמחוניים שבהם יש מערכת עיכול ארוכה, לוקח להם הרבה יותר זמן לעכל מזון, לכן בעיות מעיים נפוצות בדגים אלה.

חומר שנמצא במעיים ולא עבר עיכול עובר תהליך של תסיסה וריקבון, וגורם לנזק לרירית המעי וכמובן סרטרס לדג, זה "מזמין" את הטפיל להתחיל "לחגוג",

הדגים הפגיעים יותר הם הדגים הצמחוניים כמו טרופאוס לדוגמה, כאשר הם מואכלים במזון בשרי עשיר פרוטאינים כגון, תולעי דם, בשר,דפים או פתיתים ממקור חי, עם מזונות אלה מוטב להשתמש בזהירות ומנות קטנות יחסית



טיםול:



ברגע שהבחנת כי הדג איבד את התאבון (שימו לב שלא מדובר בהתנהגות אחרת כמו שמירה על צאצאים, אלה איבוד תאבון כתוצאה מגורם "מחלה")., יש לבודד אותו ולהתחיל טיפול כמה שיותר מהר.

ישנם שתי טיפולים אפקטיבים נגד Bloat

Metronidazole -הטיפול הנפוץ יותר החומר נמכר בארץ תחת המותג המסחרי, פלג'ל או מטרוג'ל ויש לרכוש אותו עם מרשם רופא (או וטרינר).

ושניה טיפול מלחים.



הטיפול ישולב בהחלפות מים רציניות (30%) (לפני הטיפול), עם איורור חזק, זה הזמן להוציא כל פילטרציה ביולוגית שיש, למרות שהתרופות הנ"ל לא אמורות לפגוע באוכלוסית הבקטריות, אין תשובה סופית לגבי הפגיעה שלהם.

לאחר מתן התרופה לא יהיו החלפות מים ולכן יש לעקוב אחרי הפמרטרים.

ישנן המלצות גם להוסיף מלח- מלח אנגלי (גם אנשים משתמשים בו..) מיועד לשיחרור "סתימות" + מלח רגיל , ליצור את התערובת ולהכניס למים. המלח האנגלי הוא זול מאוד וניתן להשיג אותו בכל בית מרקחת.



Metronidazole 100mg (שימו לב כמה חומר פעיל מכיל הכדור, ולא כמה הוא שוקל!) על כל 10 גלונים (38 ליטר) , לחזור על המנה הזו כל יומיים, ולהפסיק את הטיפול אחרי שבוע,

לפעמים מפסיקים מוקדם יותר כאשר לדג חוזר התאבון וזה נראה בצורה בולטת. כאן יש כבר אפשרות לבצע את המיהול הקודם, או מיהול מרוכז יותר, לטבול "דפים" ולהאכיל את הדג (לא מצאתי נתונים על המיהול שצריך להכין על מנת להכניס את התרופה בטיפול פומי=כלומר דרך הפה).

כאשר מבצעים את הטיפול עם Metronidazole , יש לכבות את מכשירי הUV, אוזונייזרים, ולהוציא את כל החומרים הסופחים לרבות פחם, וכדומה.



תרופה אחרת נקראת clout, השימוש הוא טבליה אחת על כל 10 גלון (38 ליטר), הוסף את הפרה-מיהול במנות קטנות עד שתוך חצי שעה תגיע למינון מקסימום

התרופה הזו מאוד חזקה ויש להזהר בשימוש בה לבל יגרם שוק לדג שגם ככה בסטרטס,

אחרי יומיים יש לרוקן 40 מהמיים ולחזור על הטיפול,ואז שוב אחרי יומיים, לאחר מכן יש לבצע החלפה של 50% מהמיים.

הclout הוא תרופה אחר פותחה במיוחד לדגים, מוכרת אותה חברת seaChem תחת המותג:CloutTM.

התרופה תכחיל את המים ותצבע את הסיליקון בכחול (גם את זה חשוב לדעת).


Metronidazole יעיל יותר בטמפרטורות גבוהות-26 מעלות ומעלה, יש לזכור להגדיל את האירור היות ומסיסות החמצן במים יורדת בצורה דראסטית, העלאת הטפ"מ גם גןרמת לעילה בחילוף החומרים של הדג ולעירור מערכת החיסון, אגב גם מעלה את התרבות הטפיל, ולכן כל זמן הטיפול במחלה בצורה כזו או אחרת מתקצר.

תגיות