פורטל אקווה פורומים מגזין אקווה AquaDex
מאמר מקורי

טיפול בבעיות מעיים בציקלידים

הגורם העיקרי לבעיות מעיים בציקלידים הוא טפיל ההקסמיטה.

טפיל זה שוכן במעיי הדג ומתפרץ כאשר המערכת החיסונית של הדג נחלשת כתוצאה מסטרס, תזונה לקויה או הדבקה מדג שהטפיל כבר התפרץ במעייו.

המחלה מדבקת מאוד ובידוד של הדג לא יעזור מאחר והדגים באים במגע מתמיד עם צואת שכניהם לאקווריום הטפיל עובר במים...



בעקבות השאלות הרבות שעולות לגבי הטיפול בבעיות מעיים של ציקלידים אני רואה צורך לכתוב את המאמר הזה שיעסוק בעניין הזיהוי והטיפול.



הקדמה:

הגורם העיקרי לבעיות מעיים בציקלידים הוא טפיל ההקסמיטה.

טפיל זה שוכן במעיי הדג ומתפרץ כאשר המערכת החיסונית של הדג נחלשת כתוצאה מסטרס, תזונה לקויה או הדבקה מדג שהטפיל כבר התפרץ במעייו.

המחלה מדבקת מאוד ובידוד של הדג לא יעזור מאחר והדגים באים במגע מתמיד עם צואת שכניהם לאקווריום הטפיל עובר במים, את הטיפול יש לבצע לכל האקווריום בו נתגלתה התופעה. .בנוסף ידוע על מספר רב של דגים שהינם נשאים ויכולים להעביר את המחלה הלאה ולהדביק אקוריום שלם, למשל דג הסקלר הוא דג שכזה. הטפיל עצמו נמצא מעבר למעי הדגים גם בבוצה (רפש) באקוריום באזורים אנארובים (ללא מחומצן) ולכן באקוריומים נקיים ביותר ההתפרצויות נדירות יותר.

*. יש לציין שקיימים לא מעט טפילי מעיים שעלולים לגרום לתסמינים זהים, אך לרוב אנו מזהים את טפילי ההקסמיטה.



זיהוי:

בציקלידים אמריקאים ואפריקאים הקסמיטה תתבטא בכל או בחלק מהסימפטומים הבאים:

1. חורים קטנים באיזור הראש - החורים יראו רק במבט קרוב בעין בלתי מזויינת.

יראו כמו חורים של מחטים מפוזרים על ראש הדג, בגלל הסימפטום הזה מכונה המחלה באנגלית "HITH" שפרושו Holes In The Head. אמנם יש לציין כי חוקרים מצאו קשר בין מחלת החורים בראש לבין מחסור חמור בויטמין C (למשל מהזנה שאין מקורה מהצמח) וכן כאשרהמים באקוריום עוברים סינון חזק מאד בכמויות פחם גדולות שהפחם ככל הנראה סופח דבר מה שחשוב לדגים. את הממצא הזה פרסם לראשונה Robert Goldstein בספרו על הציקלידים ב1989. אין זה אומר שפחם לא מומלץ לאקוריומים המאכלסים ציקלידים אלא שיש לתת את הדעת גם בכיוון זה בהופיעה הבעיה. יש בנוסף טענה שזליגה קטנה של חשמל למימי האקוריום לאורך זמן יכול לגרום גם לתופעת החורים בראש. הדבר מודגש אצל דגי "אוסקר" ו"ציקליד תכשיט". סביר לךהניח כי תופעה זו נגרמת בגלל סטרס של חשמל במים.





חורים בראש בסיפוטילאפיה - תמונה של היוזר Cameron מהקטגוריה http://www.cyphos.com



2. קילופים באיזור הראש והתגרדות - מאחר והדג מתגרד כאשר נוצרים החורים בראש, קשקשיו מתקלפים בחלקו העליון של הראש, התופעה נפוצה בעיקר אצל ציקלידים אמריקאים.





קילופי קשקשים בגאופגוס - צילום דודו29



3. אפטיות ואיבוד התיאבון - בשלבים מאוחרים של המחלה הדג יפסיק לשחות, יצוף בפינה של האקווריום או ישקע על הקרקעית ולא יגיב למזון או למגדל.



4. השחרה או איבוד צבע - בדיסקוסים, סיפוטילאפיות, טרופאוסים ופטרוכרומיסים בעיקר הדג ישחיר מאוד ויאבד את צבעיו המקוריים.



5. צואה לבנה, חוטית ונוזלית - צואת הדג תיראה כמו חוט ג'לטיני ולא תיצבע בצבע המזון אותו הדג אוכל.



6. איבוד משקל - מאחר והדג לא אוכל הוא יאבד משקל ובטנו תשקע פנימה (זאת בניגוד לבלואט שבה בטנו של הדג תתנפח).





מניעה:

יש לשמור על תזונה נכונה לציקלדים אותם אנו מגדלים - לשמור שציקלידים הרביבורים יאכלו מזון צמחי וקארניבורים יאכלו מזון בשרי, לא לערבב בין קבוצות הדגים הללו.

מלבד זאת לבדוק שהאוכל עדיין טרי, לא פג תוקף ולא עברה תקופה של 4 חודשים מהזמן שהוא נפתח.

לשמור על טמפרטורה יציבה ומתאימה באקוורים - לכל דג העדפה שונה לגבי הטמפרטורה: ציקלידים אפריקאים יעדיפו מים קרירים של 22-25 מעלות בעוד אמריקאים רבים יעדיפו מים חמים בטמפ' של 30 מעלות.

לוודא שמזון קפוא שאנו מאכילים בו לא הופשר כבר, במידה והופשר יש לזרוק אותו לפח ולא להקפיא שנית.

כל דג חדש שמגיע, לא לאכלסו ישר באקווריום הקיבוצי אלא לשכנו בקרנטינה טיפולית , במיוחד דגים מהטבע שנושאים איתם טפילים רבים.

בנוסף תמיד יש לשמור על אקוריום נקי ככל האפשר משאריות מזון וכיסי בוצה בפילטר ובמצע שכן בפינות אלו יכול להסתתר למשך זמן מפתיע באורכו טפילי ההקסמיטה.



טיפול:

הטיפול המקובל והיעיל ביותר הוא חומר הנקרא מטרונידאזול (Metronidazole).

בעזרת מטרונידאזול ניתן לטיפול בזיהומים חד-תאיים ובמיגוון של זיהומים חיידקיים אנארוביים.

המטרונידאזול הוא חומר שניתן לבני אדם והוא קיים בתרופות: מטרוג'יל (Metrogyl) ופלג'יל (Flagyl), את התרופות הללו ניתן לרכוש בצורת כדורים של 250mg ו500mg בכל בית מרקחת עם מרשם רופא או וטרינר.





כדורי פלג'יל (Flagyl)


ניתן לרכוש גם אבקה וטרינרית המכילה מטרונידאזול אצל חלק מהסוחרים בקטגוריה, יש לציין שהאופציה הזו זולה יותר מאשר לקנות כדורים בבית המרקחת.





שקיות מטרונידאזול


בכל מקרה רצוי שיהיו מספר כדורים או מספר גרמים של אבקה בהישג יד בבית (כמובן שאם יש ילדים בבית יש למנוע מהם להגיע לתרופה!).



המינון:

250mg ל20 ליטר מים אם התרופה מגיעה מבית המרקחת.

1g ל100 ליטר מים אם משתמשים באבקה וטרינרית.



אופן הטיפול:

אם השגנו את התרופה בכדורים מבית המרקחת, יש לפורר אותם עם פטיש ואת האבקה להמיס בבקבוק עם מי האקווריום, או להוסיף למקום עם זרימת מים טובה על-מנת שהתרופה תתמוסס במים היטב.

הטיפול יתבצע יום כן ויום לא במשך 4 טיפולים (8 ימים) לפי המינון שכבר נכתב למעלה עם החלפת מים של 25-20% לפני כל טיפול.



ובצורה פשוטה יותר:

יום 1 - הכנסת התרופה לאקווריום לפי המינון הדרוש.

יום 2 - לא עושים דבר.

יום 3 - הכנסת התרופה לאקווריום לפי המינון הדרוש.

יום 4 - לא עושים דבר.

יום 5 - הכנסת התרופה לאקווריום לפי המינון הדרוש.

יום 6 - לא עושים דבר.

יום 7 - הכנסת התרופה לאקווריום לפי המינון הדרוש.

יום 8 - לא עושים דבר.



ניתן ורצוי לעלות את טמפרטורת המים בכמה מעלות בזמן הטיפול (אמריקאים ל32 מעלות, אפריקאים ל29 מעלות). כמו תמיד יש להקפיד על חמצון חזק יותר של המים בזמן העלאת טמפרטורה שכן במים חמים יש פחות חמצן.

במשך הטיפול יש להוציא את הפחם הפעיל מהפילטר מכוון שזה סופח את התרופה אליו ומנטרל את השפעתה.

הטיפול אינו מזיק לפילטרציה הביולוגית באקווריום מאחר והמטרונידאזול פוגע אך ורק בחד תאים אנ-ארוביים ולכן אין חשש או צורך לסייקל מחדש את האקווריום.



במידה והטיפול לא עזר:

במידה והטיפול ללא עזר יש חשש שהדג נושא טפיל אחר שהתפרץ במעיו דוגמת קפילריה שהטיפול בו לא נעשה עם מטרוג'ל, היוועצו בקטגוריה להמשך הטיפול.



אזהרה: החומר מטרונידאזול הוכח כמסרטן אצל עכברים וחולדות.

אין להשתמש בו באופן קבוע כטיפול מנע או במינונים גבוהים בהרבה מהמומלץ.

 

המאמר והפרסום לרבות עצות והנחיות המופיעים במסך זה הנם בגדר המלצות ו/או עצות ו/או דעות ו/או רעיונות מאת גולשים ו/או חובבים בתחום
כל התכנים כולם הנם באחריות הכותבים בלבד ומובאים לעיון/קריאה בלבד.
יובהר כי, התכנים לעניין זה מועלם לא נבדקו ו/או לא אושרו ו/או לא הומלצו ע"י עמותת אקווה ו/או מנהליה ו/או מנהלי האתר.
הנהלת האתר ו/או העמותה מודיעה בזאת כי לא תשא בכל אחריות בגין מעשים ו/או נזקים ישירים ו/או עקיפים בגין כל שימוש או פעולה שיעשו במידע ו/או בתכנים המפורטים במסך זה.



תגיות