פורטל אקווה פורומים מגזין אקווה AquaDex
מאמר מקורי

הטורפים ממלאווי

 

"סותמי חורים."


Eclectochroms ornatus:



תזונתו של האורנטוס מבוססת בעיקר מטריפת דגים קטנים (בעיקר מבונות) אך בנוסף גם מאכילת חסרי חוליות. הפרט חי באזור המים הרדודים, ששם שוחים בקבוצות קטנות,נקבות ודגיגי מבונות.
שפתיו העבות והמחודדות של הפרט נדחסות לבין סדקים וחריצים, סותמות את הפתחים הצרים ושואבות את הטרף.

 

Lichnochromis acuticeps:

 




בשל צורתו מכונה פרט זה גם "תנין מלאווי". שפתיו העבות, גופו הדחוס והארוך וראשו הצר, מאפשרים לטורף זה לצוד דגיגי מבונה(וזחלי חרקים), מבין חריצים ונקיקים שמבין הסלעים.
הפרט משייט למרחקים גדולים במהירות קבועה ויעצור רק שיבחין במועמד לטרף.
אז יטה הפרט את גופו לזוית של 90 מעלות ומשחיל את אפו הארוך בין החריצים.
בניגוד לפרוטמלס אורנטוס שסותם את הרווחים בין הסלעים ויוצר ואקום, נדמה שה-Acuticeps, משתמש בשפתיו העבות על מנת להמם את טירפו.




Nimbochromis linni :

 




לחייל ליני יש שיטת צייד ייחודית,
בעל חוטם מאורך העוזר לו ללכוד דגים קטנים ולהוציא אותם מסדקים או כוכים.
צבעו של הפרט עוזר להסוואה ומשתלב עם הנוף.
קיימת בעיה לזכרים בעונת הרבייה,צבע ראשם הופך לכחול,דבר המקשה על הסוואתו.



"העייפים"



Nimbochromis livingstonii:

 





הליוינגסטוני לעולם לא ירדוף אחרי טירפו,הא פיתח טכניקת ציד , טכניקה בה לצבעו הלבן יש תפקיד מפתח.
האובייקט הלבן אינו מצטייר לשאר הדגים כאיום אלא כפגר ולכן מתקרבים אליו, אך עדיין שומרים מרחק, בשל כך שוכב הליונגסטוני על צידו,לרוב בסביבה הבוצית(לעיתים רחוקות גם על גבי סלע) הוא יכול לכסות עצמו בשיכבה חולית ולהמתין (עד 3 דקות) ללא שום תזוזה לטרף שיתקרב ואז מזנק עליו,וכך משיג את מבוקשו.
שיטת ציד יחודית זו זיכתה אותו על ידי תושבי המקום בשם Kaligono הכוונה ל-"הרדום".
טכניקת ציד זו גם מאפיינת את הנימבוכרומיס ונסטוס ואת הנימבוכרומיס פוליסטגמה.


Nimbochromis venustus:

 





nimbochromis polystigma:

 





"הגנבים":


PROTOMELAS INSIGNIS:

 




Protomelas ingnis ו-Otopharynx ovatus, פיתחו שיטה מעניינת לספק את תאבונם...
שני מינים אלו יימצאו במרחק, שלא יעלה על מטר, מאתר הרבייה וברגע שהנקבה תטיל ביצה(או יותר) יזנקו במהירות עצומה ויחטפו את הביצים.
דגים אלו מצוידים בשתפיים עבות כנראה על מנת "לרפד" את השפתים בשעה שהן פוגשות בחול בעת גניבת הביצים.




"המתחפשים"

Genyochromis mento:




באזורים מסויימים באגם משתלב המנטו בסביבה בה הוא חי, בסביבה הסלעית "יילבש" המנטו צבעים חומים כהים ובסביבה החולית "יילבש" צבעים כסופים.
מעבר להתפתחות האבולוציונית שבה נטמע הדג בסביבה בה הוא חי, אימץ הדג בככמה אזורים באגם, מופע כמעט זהה, למספר מיני מבונות, במקרה של ה-Pseudotropheus ater וה-Metriaclima zebra OB מדובר בהתחפשות כמעט מושלמת.מזונו של דג זה הם קשקשים וסנפירים של דגים אחרים, המנטו בעל מהירות עצומה ולסת עליונה חזקה במיוחד, מאפיינים אלו הופכים אותו לטורף מוצלח במיוחד.
נקבות וזכרים צעירים, לרוב יחכו לדג שיעבור מעליהן,ובזריזות מדהימה יזנקו מעלה ויטעמו ממיטב סנפיריו וקשקשיו.
לעומת זאת זכרים בוגרים יעדיפו לחכות לזוגות עובדים או לריב בין זכרים- סיטואציות בו הזכרים פורשים את סנפיריהם, ובעצם "מזמנים" את המנטו לארוחה.


מנטו תוקף וניזון מ-Aulonocara stuartgranti



טורף מעניין נוסף, הוא ה-Corematodus taeniatus, מין זה ,"לובש" פס אלכסוני לאורך גופו, אשר משמש לו כהסוואה בקרב שוכני חול באגם.
הפס שמאפיין את שוכני החול, מאפשר לטניטוס להיות בלתי מורגש בקרב להקות של שוכני החול.
ברגע שהסתנן בקרבם הוא מקלף קשקשים מהקרבן, בעזרת שיניו המרובות, ולאחר מכן נוגס באזור החשוף.



"מלמעלה למטה":


Tyrannochromis macrostoma:



המקרסטומה יטה את גופו מלעמלה למטה בזוית של 45 מעלות .
פוזיציה זו מאפשרת לו להתמקד בטרף מבלי לעורר חשד , כאשר יתמקם הטרף בביטחון ולא חשש בטיריטוריה יתקוף הטורף הענק הזה (35 ס"מ אורכו) וישלוף את הטרף ממחבואו.



Aristochromis christy:


כריסטי עם מבונה בפיו.

טורף ענק זה (27 ס"מ), אינו שחיין מצטיין , אך מחפה על כך בלסתות חזקות ו"הסחת דעת", הקריסטי יסיט את ראשו לכיוון המנוגד לטרף ויפנה רק עין אחת לכיוונו.
כך יזדחל ,לאט, מבלי לעורר חשש, לפני התקיפה ינער הקריסטי את גופו,בדומה לדג חולה שמנסה להתייצב, ברגע התאים יטה הקריסטי את ראשו כלפי מטה "ויניח" את הטרף בין לסתותיו הקריסטי יכול לטרוף מבונות באורך של 9 ס"מ!!!





Exochromis anagenys:

 




בניגוד לעמיתיו, דווקא שחיין מצויין.
ה-אנגיניס ישייט, במהירות גבוהה, מעל האזור הסלעי, בערך כמטר מעל הסלעים, ברגע שיימצא מבונה "מתאימה" יעצור את שחייתו, יטה את גופו כלפי מטה ו"ירד" במהירות לעבר טרפו.






Dimidiochromis compressiceps:






פרט מענין ביותר,
נהגו ועדיין נוהגים לשייכו לקבוצת דגים נושכי עניים,ושמו הנרדף הוא "נושך עיניים".
אך עדיין לא נצפתה התנהגות זו לא באקווריום הביתי ולא באגם.אופן הציד של הראש סוס-קומפרסיספס
 שונה לגמרי,כאשר הוא אורב לדג , תנוחתו תהיה עם הראש כלפי מטה,מצב תקיפה במאונך,(ניתן לראות בתמונה ).הפרט אורב בסבלנות וללא תזוזה מאחורי צמחים,בדר"כ מאחורי צמחי הוליסנריה,
כאשר הטרף מתקרב-שולף את פיו הענק וטורף את הדג.


Trannochromis nigriventer:

 





פרט זה צד את טרפו על ידיי הכנת מארב מאחורי סלעים והתגנבות לטירפו. הוא ישחה לאיטו
לכיוון טרפו, ואז בפתאומיות  יפתח את פיו הענק ויתפוס מבונות בוגרות.



Rhamphochromis esox:



פרט זה רגיל לשחות מהר,מבנה גופו מאפשר לו "לחתוך" את המים ולשחות ביתר מהירות יותר ללא התעייפות, שיטת הצייד שלו מתנהלת בצורת רדיפה ארוכה אחרי טרפו,עד שאוזל כוחו של הטרף(דגי סרדין)פרט זה הינו אחד המינים הבודדים ממין זה שחי באזור החוף,במים רדודים, רוב המינים הם דגי מעמקים.

"חוטפי תינוקות":

Caprichromis orthognathus:




לרוב יחיה פרט זה בסביבה החולית ויעקוב בעיקר אחר נקבות רוסטרטוס מחזיקות, הוא יתקוף את גחון הנקבה מלמלטה ויגרום לה לפלוט, ביצים/לרוות. אגב למרות שקשה לצפות בטכניקת ציד זו בטבע, הוכח בניתוח, כי קיבתו של פרט זה עמוסה בביצים ובלרוות, ומכאן המסקנה לגבי שיטת הציד שלו.

Hemitaeniochromis sp. paedophage:




פרט נוסף שניזון מביצים/לרוות, בניגוד ל Caprichromis, פרט זה תוקף את הנקבות מחזיקות דווקא מלמעלה, הפרט יתחיל את המתקפה בגובה מטר מעל הנקבה, יצלול עם פיו לעבר הקורבן. פרט זה נצפה "מתעניין" בלהקות נקבות קופדיכרומיסים מחזיקות.


caprichromis liemi:



למרות המיתוס שתזונתו העיקרית של פרט זה מבוססת על ביצים,לרוות ודגיגים שמוצאים מפייותיהן של נקבות מחזיקות, סביר להניח שתזונתו העיקרית היא טפילים בשם ארגולוס אשר חיים על צווארם של דגים אחרים.
הליימי נצפה(ע"י אד קונינגס) "תוקף" פולברוני זכר בצווארו אוחז ומנער עד שמסיר טפיל מצווארו.
הפולברוני נראה אמנם בהלם אך שום נזק לא נגרם לו.לפעמים יכול הליימי לנסות לטעום פריזיטים מגרונה של נקבה מחזיקה ולהינות מהמטעמים שנפלטים מפיה, אך זו בעיקר הטבה מקצועית ולא תזונה עיקרית.