חליבת ציקלידים דוגרי פה

נושא כל כך חשוב, ערוך ומוגש בשפה בהירה, קולחת ופשוטה על ידי ידידנו Marshal, מאמר שימושי מאוד שיכול לעזור לכם- מגדלי הציקלידים דוגרי הפה, רבות.




חליבת ציקלידים דוגרי פה




אחת מהשאלות הנשאלות ביותר בקטגוריה ציקלידים הוא נושא חליבת הדגים.



כידוע לנו רביית הציקלידים הנה רביה המתבצעת ע"י חיזור של הזכר אחר הנקבה, הטלת ביצים על ידי הנקבה על משטח / אבן כלשהי, הפריית הביצים על ידי הזכר ולאחר מכן הנקבה אוספת את הביצים לפיה ומחזיקה בהם למשך כשלושה שבועות לערך עד שהביצים בוקעות והדגיגים מתפתחים מעט.



במהלך התקופה בה הנקבה מחזיקה את הביצים בפיה היא אינה אוכלת כמעט לחלוטין (לעיתים רחוקות ניתן לצפות בנקבה אשר מנשנשת מעט מזון) וסופגת הצקות משאר הדגים ומהזכר אשר כמובן ממשיך לחזר אחריה.





כאן ניתן לראות נקבת פיקוק מחזיקה ביצים בפיה:







שילוב זה של מלחמת הקיום באקווריום והחוסר במזון גורם להחלשות משמעותית של הנקבה ובמקרים בהם הנקבה מחזיקה ביצים באופן תכוף פעם אחר פעם הדבר מחלישה באופן משמעותי.



בעיה נוספת עומדת בפני מגדלים מקצועיים אשר מעוניינים לקצר את משך הזמן בין הפריה להפריה וליצור מחזור קצר יותר של הולדת דגיגים.

חליבת הנקבה לאחר כשבועיים מרגע החזקת הביצים בפיה מקצר את מחזור גידול הדגיגים בשבוע ימים.



שיקול נוסף אשר עלינו לקחת בחשבון הנו היתרונות מול החסרונות ביון חליבת הנקבה לבידודה באקווריום נפרד במשך הזמן בו היא מחזיקה את הביצים.

מחד גיסא, יש הגורסים כי בידוד הנקבה באקווריום נפרד למשך התקופה בה היא מחזיקה את הביצים מונע ממנה את הסבל בעת החליבה ואינו פוגע "בדרך הטבע" של החזקת הביצים על ידי הנקבה.

אך מאידך גיסא, עלינו לקחת בחשבון שלהוצאת הנקבה מאקווריום מאוכלס למשך כשלושה שבועות עלולות להיות השלכות חמורות במבנה ההיררכי של האקווריום והחזרתה לאחר מכן לאקווריום עשויה להיות מלווה בהצקות של יושבי האקווריום הוותיקים ובמקרים קיצוניים אף במוות.



באופן עקרוני, חליבת הנקבה כדאי שתעשה כשבועיים מיום ההחזקה, מאחר ובזמן זה הדגיגים כבר מפותחים דיים כדי לשרוד באקווריום קטנטן.



יש המגדילים לעשות וחולבים את הנקבות בשלב מוקדם יותר, אך לחליבה שכזו יש להערך מבעוד מועד עם אינקובטור כדי לוודא שהביצים יזכו לזרימת מים טובה למניעת פונגוס.





הנה מספר תמונות של ביצים המוחזקים באינקובטור בשלבי התפתחות שונים:







כאן ניתן לראות את הביצים באינקובטור בשלב הראשוני:







כאן נוכל לראות את הדגיגים אשר עדין אינם מפותחים וכמעט ואינם יכולים לשחות בעצמם. בשלבים אלו ערבול עדין של המים חיוני להתפתחותם.







בשלב זה ניתן לראות את הדגיגים מפותחים מעט יותר, אך עדיין שק החלמון גדול והדג מוגבל בשחייתו:







בשלב זה נוכל לראות כי שק החלמון נעלם כמעט לחלוטין והדגים יכולים לשחות בחופשיות רבה יותר:









במאמר זה ברצוני להביא בפניכים מספר תמונות נוספות, מלוות בהסברים קצרים על אופן החליבה.





טוב, לאחר שהרחבתי בהקדמה, נעבור לשלב המעשי.





בתמונה זו ניתן לראות את הנקבה כאשר הסנטר שלה נפוח והיא מחזיקה את הדגיגים בפיה









בשלב זה נוציא את הנקבה בזהירות מהמיכל ונחזיקה בעדינות מעל למים.

יש להקפיד לאחוז את הנקבה בעדינות ומעל למים כך שבמידה והיא מחליקה לא תיפול האומללה לרצפה.

בשלב זה נפתח את פיה של הנקבה בעדינות בעזרת האצבע ועם האגודל נפתח בעדינות את מכסה הזימים.



צילום: שי שבת- התמונה באדיבות חוות דג הזהב.



כעת נטה את הנקבה לעבר המיכל והדגיגים יפלו לתוכו, את הסרבנים נשכנע לצאת מפיה של אימם באמצעות נשיפה עדינה לעבר מכסה הזימים.



צילום: שי שבת- התמונה באדיבות חוות דג הזהב.



כאן נוכל לראות את הדגיגים (שכבר מפותחים, מאחר והחליבה בוצעה לאחר כשבועיים) בתוך הכלי, שוחים בעליצות.





בהצלחה, והכי חשוב להיות עדינים.



אם אתם לא מצליחים בפעם הראשונה לא צריך להתיאש, עדיף להחזיר את הנקבה לאקווריום עם הביצים מאשר להשאירה בחוץ זמן ממושך מידי.

תמיד נוכל לנסות ולחלוב שנית.

ולא לשכוח, המיומנות מגיעה עם הזמן והאימונים.



מקווה שנהנתם מהמאמר והתמונות.



כל התמונות במאמר למעט שתיים באדיבות הד"ר חיים שוחט.