פורטל אקווה פורומים מגזין אקווה AquaDex

ריבוי Lamprologus" ocellatus "gold"

ה - Lamprologus ocellatus הזהוב, שונה מה – Ocellatus ה"סטנדרטי" בעיקר בזכות השוני המדהים של צבעיו. גופו התחתון בצבע כחול מטאלי ואילו יתר גופו ופניו בצבע זהב מטאלי. הסנפירים שלו שקופים למחצה עם גוון צהבהב, כאשר בקצות הסנפירים ניתן לראות גוונים חזקים של צהוב וכתום.


ריבוי Lamprologus" ocellatus "gold"



היסטוריה:

ה - Lamprologus ocellatus הזהוב, שונה מה – Ocellatus ה"סטנדרטי" בעיקר בזכות השוני המדהים של צבעיו. גופו התחתון בצבע כחול מטאלי ואילו יתר גופו ופניו בצבע זהב מטאלי. הסנפירים שלו שקופים למחצה עם גוון צהבהב, כאשר בקצות הסנפירים ניתן לראות גוונים חזקים של צהוב וכתום.



3 מהדגים נרכשו על ידי מגדל דגים מארה"ב, שניסה להרבות אותם. לאחר נסיונות ארוכים ומספר חודשים ללא תוצאות, אותו מגדל הגיע למסקנה, שככל הנראה היו לו 3 זכרים. הוא החליט לרכוש מספר דגי "Gold Capped" Ocellatus, שהיו במקורם, מאותו אגם ממנו הגיעה משפחת הזהובים. ה - "Gold Capped" Ocellatus בעלי אותו סגנון צבעים כמו ה – Ocellatus הסטנדרטים, למעט גוונים צהובים מעל העיניים. הנקבה מאותו זן שודכה לזכר, והצאצאים היו כולם מהזן הזהוב. אני הצלחתי להשיג 7 ממשפחת הזהובים שנוצרה. הדגים הללו אמורים היו להבטיח בעת רביות עתידיות, על רבייה של צאצאים בגוונים זהובים, אולם, מספר מסויים של דגיגים בכל הטלה הלכו ודמו יותר ויותר לדגים בגוונים הסטנדרטים.

שמעתי לאחרונה שבגרמניה הוסיפו את הזן הזהוב לרשימת הדגים המיוצאים לחו"ל, אבל לא יצא לי לשמוע על מישהו בארה"ב שקונה דגים מגרמניה.



סוגי אוכל ומצב המים :

המים שסיפקתי לאק', מקורם בבאר מים, נקיים מכלור וכלורמין. רמת ה – p.H היא 7.0 וקשיות המים עמדה על 6 DH. לכל זה הוספתי כפית של Instant Ocean לכל 20 ליטר מים, 1 כפית Aquacichlid לכל 40 ליטר מים וכפית סודה לשתייה על כל 75 ליטר מים. כל אלו הביאו את רמת ה – p.H ל – 8.4, ואת קשיות המים ל – 18 DH.

(הערת המתרגם: התוספים שצויינו לעיל מתאימים למים של ארה"ב. מדובר על מים רכים.

בארצנו הקטנטונת קשיות המים גבוהה, ולכן אין צורך להשתמש בתוספים כאלה ואחרים. כימית המים מתאימה לרבייה הזן הנ"ל).


כל האק' שלי מחוברים למערכות מרכזיות (נראה לי שצריך לפתוח רק עליהן נושא נפרד), ובכולם יש פילטרים ביולוגים ממוקמים מתחת לחצץ. אני מבצע החלפת מים מדי שבוע, כ – 20%.



את ה - Ocellatus האכלתי בבקרים בתערובת שיצרתי בעצמי, ובערבים, בעירוב של סוגים שונים של גרגירי אוכל יבש.



התערובת של הבקרים, דומה במרכיביה למזון של אושן נוטרישן - Formula Two.

התערובת של הערבים, מורכבת מ - 3 סוגי מזונות שונים:

שליש גרגירי Tetra Flakes.

שליש אצות Color Enhancer Plus Flakes.

שליש גרגירי Shrimp Flakes.



רבייה:

אני החזקתי כ – 7 – Ocellatus באק' רבייה בעל 140 ליטר, עם פילטר ביולוגי שכוסה בחצץ בגודל 1 מ"מ בתוספת חול.דיירים נוספים ששהו באק' היו 12 דגיגי Lamprologus "Walteri", כ - 7 דגיגי Opthalmotilapia Ventralis ועוד 10 דגי חתול קטנים ושמנים. בפינותיו האחוריות של האק' הצטברה כמות אצות על הסלעים, שבהמשך שימשו כמקומות מסתור ורבייה לדגי החתול. לאחר מכן הוספתי 8 קונכיות מסוגים שונים כאשר לכל אחת היה פתח בגודל של 2 ס"מ קוטר. הקונכיות צורפו ספציפית עבור דגי ה - Ocellatus , ופוזרו במרכז האק' ובחלקו הקדמי.



לאחר שהוספתי את הדגים לאק' (Ocellatus), הם מיד החלו להציק אחד לשני ולהיכנס למעין מריבות, כאשר בסופו של דבר, כל אחד אימץ לעצמו את הקונכייה שלו והתמקם בה. זה היה מאוד משעשע לצפות בדגים מארגנים לעצמם את סביבת המגורים שלהם. כל אחד החל לחפור מתחת לקונכייה שלו, עד שגרם לקונכייה ליפול לתוך הבור שכרה עבורה. כל אחד מהדגים פעל בצורה זו, עד שכל הקונכיות היו בדיוק כמו שהדגים רצו.



כדי להזיז את הקונכייה, הדגים היו תופסים קצה אחד שלה באמצעות פיהם, ומתחילים לנענע באינטנסיביות את ה"זנב" שלהם לצורך צבירת מומנטום והזזת הקונכייה למקומה הרצוי. אחר שמיקמו את הקונכייה בהתאם, החל תהליך כיסוי הקונכייה בחול. לעיתים, ניתן היה לחשוב שהתנהגותם של הדגים דומה להתנהגות חיילים בצבא. הם היו ממלאים את פנים הקונכיה בחול, ומיד אחר כך מתחילים לחפור ולהוציא את החול ללא סיבה נראית לעין.

יום אחד, כשעברתי ליד האק', הצלחתי להבחין בגומה באמצע החול. נראה היה כי מדובר בקן של אחד הדגים. התחלתי לפתח ציפיות ולחשוב שזהו סימן שהדגים מתחילים ברבייה, על אף שתמיד חשבתי שהרבייה וההטלה מתבצעות בתוך הקונכיות. במבט קרוב יותר, הצלחתי להבחין בזנב קטן מבצבץ מתוך הגומה שבחול. אתם בטח יכולים לשער מה עבר לי בראש...

מיד חשבתי שזוהי האבידה מס' 1, במיוחד לאור העבודה שהדגים לא נרגעו והמשיכו להציק אחד לשני ללא הפסקה, אבל מסתבר שטעיתי.

הזנב, שהמשיך לנוע, החל לצאת החוצה, ואיתו יצא גם גוף שלם של דג בריא במיוחד ופעיל במיוחד. מכיוון שבשלב הזה כבר התבלבלתי, נקשתי על הזכוכית באזור שבו היה הדג, והוא מיד נתן קפיצת ראש לתוך החול, והתחפר בפנים, היה כל כך מגניב לראות את מה שתיארתי באותו רגע.

אחרי כיומיים, הדג חזר לעצמו והתמקם מחדש בקונכייה שלו.



כאשר הבאתי את שבעת הדגים לראשונה, גודלם לא היה יותר מ – 2 ס"מ בסה"כ. לאחר כחודשיים שלושה, הם גדלו למימדי רבייה (4 – 5 ס"מ) וניתן היה לזהות בקלות יחסית את מינם, היות והזכרים היו גדולים מהנקבות במידה ניכרת. מסתבר שהיו לי כ – 3 זכרים ו – 4 נקבות. עוד חודשיים עברו ולא נראו זוגות באק', שלא נדבר על רבייה ממשית. נראה היה שהזכרים העדיפו להתכסח אחד עם השני בקביעות מאשר לנצל את זמנם עם הנקבות. המזל, שלמרות כל המריבות, לא היו נפגעים של ממש ולא נגרם נזק לאחד מהם.

כדי להקל על המצב, החלטתי להקצות לטובת העניין אק' נוסף, בגודל 40 ליטר, עם פילטר ביולוגי ומצע זהה לאק' הגדול. העברתי לשם זכר אחד ו – 3 נקבות ביחד עם עוד חמש קונכיות.

הזכר "ריתק" נקבה אחת בפינת האק' ולא אפשר לה לנוע יותר מדי, ואילו עם הנקבה השנייה, החל להתבודד באזור אחת הקונכיות. נראה היה שהזכר מתחיל להסתובב הרבה באזור הקונכיה של הנקבה ולעיתים הם אף נכנסו פנימה ביחד. לאחר זמן מה שנצפו ביחד, הנקבה החלה לעמוד מחוץ לקונכייה בפוזת שמירה. הזכר, שינה את נורמת ההצקה שלו, והחליט לעזוב כמעט לחלוטין את הנקבה השומרת לנפשה (או יותר נכון, כדי שתבצע את תפקידה כראוי).

על פי דבריו של קונינגס (Tanganyika Cichlids, pp. 213), הדרך בה ביצי ה – Ocellatus מופרות, מתבצעת באופן לפיו הזכר משחרר כמות זרע מסויימת ברגע שהנקבה מתחילה לצאת מתוך הקונכייה.

תזוזת המים שנובעים מעצם יציאתה של הנקבה מהקונכייה, גורמים לשאיבתם אל תוך הקונכייה ובכל הם מפרים את הביצים שבקונכייה עצמה. אישית, אני לא ראיתי את המאורע הנ"ל, אבל ככל הנראה הוא התרחש, היות וכעבור שלושה שבועות מיום הקמת האק' הקטן, הייתי שבע רצון. ראיתי צמד דגיגים קטנים שוחים מחוץ לקונכיה. הביצים בקעו לאחר כשלושה ימים, ולאחר שבעה, הדגיגים יכלו לשחות בעצמם. את המידע אודות זמני הבקיעה והגדילה סיפר לי מגדל אחר (שגידל את הזוג המקורי), מכיוון שאני לא ראיתי את הבקיעה ואת כל התהליך המדובר.



בהמשך, הזכר התייחד עם נקבה נוספת, ולאט לאט הנקבה השלישית "נעלמה". היה לי נוח להאמין שהיא קפצה מהאק' או משהו ומאז נעלמו עקבותיה.

שלושת הדגים הנותרים באק' הראשון, התמקמו די יפה. כל אחד אימץ לעצמו את הקונכייה האישית שלו, והתמקם מחוצה לה, לשמור על הטריטוריה שלו. הזכר היה מגיח מדי פעם, "מציק" לאחת הנקבות וממשיך הלאה, ואופן הרבייה תפס תאוצה. את הדגיגים הייתי משאיר באק' הקטן עם ההורים עד שהיו מגיעים לגודל של 1.5 ס"מ. בגודל הזה הם היו יוצאים מהקונכיות שלהם ומתחילים לשחות באק'. בשלב זה היה הרבה יותר נוח "לדוג" אותם ולהעבירם לאק' מבודד.

על סדר היום, בהיבט הארוחות, היה שרימפסים קטנים לארוחת בוקר, ופתיתי אוכל יבש לארוחת ערב.



אם תחליטו לנסות את מזלכם בגידול ורבייה של דגי Lamprologus ocellatus, אני חושב שתמצאו חוויה זו כמרנינה, מאתגרת ומהנה ביותר.



בהצלחה!







התמונות נלקחו מהאתר הבא:

http://www.bigskycichlids.com/Locellatus_goldx.htm