פורטל אקווה פורומים מגזין אקווה AquaDex
מאמר מקורי

גידול דגי ציקליד למתחילים

גידול דגי ציקליד למתחילים


הקדמה

הציקלידים (Cichlidae) הם משפחת דגי המים המתוקים הגדולה ביותר,

המכילה בקירוב 105 סוגים ו-1300 זנים (Nelson 1994).

בטעות המשפחה הגדולה הזו נקראת לפעמים "טורפים" ע"י חובבים אבל בעצם זה לא מדוייק מכיוון שיש גם ציקלידים צימחוניים ואחרים ולא רק טורפים הניזונים מבשר.

שתי התכונות המשותפות

כמעט לכל הציקלידים הם אגרסיביות ויצר טריטוריאלי , דבר המשותף לכל דג כמעט מהמשפחה בה הדג הקטן ביותר הוא בסביבות 5 סמ והגדול ביותר בסביבות ה-80 סמ.



הציקלידים מחולקים לשתי קבוצות גדולות:

האחת - הציקלידים של העולם הישן - אפריקאים,

והשניה ציקלידים של העולם החדש - האמריקים.

(יש גם 3 מיני ציקלידים אסיאתיים).


לפני שאתה נכנס לגידול הדגים המדהימים האלה אתה צריך לזכור שאלה דגים אגרסיבים(אפילו היותר רגועים שבינם), ויכול להווצר מצב שהרבה פעמים אתה יכול להיתקל בדג אגרסיבי מאוד אצליך באקווריום, בעוד שאצל אחר הוא מאוד שקט ולהפך.כאן אנסה לעזור לך להבין איך להתאים את האקווריום לדגים שלך.



אקווריום מלוואי:



אגם מלאווי מכיל 11 משפחות דגים הכוללות סה"כ 42 סוגים ו 545 זנים.

משפחת הציקלידים באגם כוללת 23 סוגים ו- 500 זנים (Pitcher & Hart 1995)



אקווריום המכיל דגי מלוואי לרוב הוא מאוד אגרסיבי,לכן הוא דורש הרבה מקומות מסתור,בין אם זה באמצעות מסלעת אבנים ובין אם זה בצורת גזעי עץ או דיקורציה אחרת, עצם הבחירה היא כבר שאלה של טעם.



סיווג מלוואי והתאמתו לאקווריום:

הציקלידים מאגם זה מחולקים בד"כ ל-3 קבוצות :



אוטקה (Utaka) שמכילה בעיקר את ההפלוכרומיסים (Haplochromis)

והאלונוקרות (Aulonocara) הידועים בכינויים - פיקוקים.



מבונה (mbuna) דגי הסלעים.



הטורפים הגדולים.



המבונות:

ההמבונות לרוב הן הקבוצה השניה באגרסיביות שלה באגם (לאחר הטורפים הגדולים),

לכן באקווריום עם דגים מהסוג הזה ישנה חשיבות עליונה ביצירת הרבה מקומות מסתור כדי שדגים פחות דומיננטים ואגרסיבים יוכלו להסתתר מפני התוקפנים יותר.

הרבה מן המבונות הן צימחוניות ולכן עדיף שתזונתם תתבסס על אוכל צימחי אך אפשר לשלב גם סוגי אוכל אחרים כאלה שזולים ונפוצים וגם טובים כמו גרגירים צימחיים של טרופיקל, אנין נון ואם רוצים אז אפשר לשלב סרה גרנו גריןמיט,ותולעי דם קפואות או ארמיה פעם בשבוע.



Utaka:

ההפלוכרומיסים:

ההפלוכרומיסים הם ציקלידים שלרוב הרבה יותר גדולים מן ההמבונות,ורובם לעומת ניזונים ממרכיבים בשרים. בהקשר להאכלה, רצוי על בסיס בשרי כמו לדוגמא :אנין נון.

חשוב לשים לב שסוג זה לעומת ההמבונות צריכה מרחב שחייה גדול, לכן רצוי אקווריום כמה שיותר ארוך, במקרה של האפילכרומיסים החשיבות של המסלעות פוחתת, אולם מומלץ ביותר לפזר כמה אבנים באקווריום.



ללמידה עוד על הסוגים הנ"ל ראו נא מאמרים ה"המבונות והאפליכרומסים"-מאת דאבל דלתא ובויה.

האלונורקה:

הם בעלי האגרסיביות הפחותה מכל הציקלידים האחרים באגם ולכן לא כדי לשלבם עם מבונות או עם הטורפים הגדולים של האגם. הטיפול בהם דומה לזה של ההפלוכרומיסים.





הטורפים הגדולים של האגם:

הדגים הנ"ל הם האגרסיביים ביותר מכל הקבוצות שהוזכרו.

ציקלידים אלה הם בגדלים שבין 17-35 סנטימטר והרבה מהם ניזונים מדגי אוטקה צעירים

או זני מבונות קטנים,לכן לא מומלץ לשלבם יחד.

דורשים אקואריומים גדולים מאד ותזונה בשרית.

שני זנים שנמכרים בארץ הם Nimbochromis venustus

ו - Dimidiochromis compressiceps

(נושך עיינים מלאוי)



כמעט כל הציקלידים מלכלכים מאוד,גם מבחינת צורת האכילה וגם מבחינת חילוף החומרים. לכן צריך פילטרציה דיי חזקה שתהיה לפחות פי 3 (רצוי פי 4)מנפח האקווריום,זאת אומרת לפחות פילטר של 300 ליטר לשעה לאקווריום 100 ליטר.



צקלידים מאזורים גיאוגרפים שונים

טנגנייקה:



אגם זה מכיל 14 משפחות דגים הכוללות סה"כ 79 סוגים ו 240 זנים.

משפחת הציקלידים באגם כוללת 37 סוגים ו- 165 זנים (Pitcher & Hart 1995).

הדגים הנ"ל הם קצת יותר קשים לסיווג מכיוון שלא מחולקים לקבוצות, ומגוונים יותר בדפוסי ההתנהגות שלהם מאחיהם המלאווים, ומה גם שהרבה מהם לא כ"כ נפוצים לבטח שלא בארץ.

אך בעיקרון רוב הציקלידים הללו(למעט טרופאוסים וסוגי הציפריכרומיסים השונים) דורשים מסלעות צפופות עם הרבה מקומות מסתור שכן רוב רובם מטילי מצע(כלומר הנקבה מטילה את הביצים על כד או על חצץ והזכר מפרה אותן).

רוב הציקלידים הטנגנייקאים אוכלי כל, או צמחונים עם נטייה לאכילת בשר,לכן שוב אני מציע אנין נון ואם רוצים לשלב סרה גרנו גריןמיט ואוכל קפוא.

כמו הציקלידים ממלוואי הציקלידים הללו צריכים פילטרציה שהיא לפחות פי 3 מנפח האקווריום.



אגם ויקטוריה:

כלל מגוון רחב של ציקלידים יפהפיים ומעניינים אבל בגלל השואה האקולוגית שגרם האדם בהכניסו לאגם את נסיכת הנילוס(לצורכי מסחר) כמעט ולא שרדו בו הציקלידים המקומיים ונדיר להתקל בהם בחנויות,דרישות האקואריום דומות לאלה של מבונות אגרסיביות יותר.



ציקלידים אפריקאים של מים זורמים:

כוללים לדוגמא את התכשיט ,דרישות האקואריום דומות לאלה של המבונות.



ציקלידים מאמריקה:

קשה יותר לסווג (קיימים זני אפיטטוגרמה הננסיים והרגועים יחסית , "המפלצות" הגדולות וכו, לכן אני יעשה כאן חישוב גס מאוד מאוד.

הציקלידים הללו בדרך כלל ממש ממש גדולים וממש ממש אגרסיבים,לכן אם רוצים לשלב מספר דגים ביחד רצוי מאוד אקווריום גדול מאד.

המסלעה באקווריומים האלה היא דיי בעיתית,מכיוון שנחוצה מסלעה גדולה בשל האגרסיביות הרבה של דגים אלה אך עם זאת צריך להיזהר מאוד כי אלה דגים גדולים שעם תנועה חדה יכולים לגרום למפולת של אבנים.

לכן כדי לשמור על הדפנות מפני ניתוץ שכרוך במפולת המסלעה צריך להקפיד על בנייה נכונה של המסלעה ולבדוק טוב טוב אם המסלעה יציבה מספיק.

דגים אלו הם טורפים לכן רצוי להאכיל אותם במזון בשרי ש-"אנין נון" נמנה עליו.

בדגים אלו הפילטרציה חשובה יותר מסוגי הציקלידים האחרים מכיוון שהם אוכלים בצורה ממש מסורבלת ומזהמים את המים. הפילטרציה שאני מציע היא לפחות פי 4 מנפח האקווריום,למשל באקווריום של 100 ליטר מינימום פילטר בהספק של 400 ליטר לשעה.



אז זהו זה,התנהג בחוכמה ובלי ראש בקיר כי אגרסיביות של ציקלידים הרבה פעמים גורמת למותם.שאל בקטגוריה לפני שאתה קונה כל דג ותהנה!



בהצלחה!



Judas ,BUIA