מיון של סוגי הציקלידים

מיון של סוגי הציקלידים



בין אם אתה חדש בגידול ציקלידים אפריקאים או בעל ניסיון של שנים רבות,המאמר הזה מכיל פוטנציאלית את המידע החשוב ביותר שקראת אי פעם על החיות המדהימות האלה.

בואו נתחיל.



אפשר למיין ציקלידים ל4 קבוצות,לכל קבוצה תפריט שונה:



א.טורפים: דגים אלה צדים דגים אחרים,בעיקר דגיגים של של סוגים שונים.



ב.צמחוניים:דגים אלו ניזונים ע"י גירוד אצות מעל גבי סלעים.



ג.אוכלי כל:דגים אלו יש מגוון בתפריט,שכולל גם מרכיב צמחי כלשהו,גם חסרי חוליות וגם דגים קטנים.



ד.טורפי מיקרו:הדגים הללו אוכלים חסרי חוליות קטנים כמו ארטמיה ופלנקטון.



חשוב מאוד שאתה מבין לאיזה קבוצה שייכים הדגים שלך,ואז תאכיל אותם בהתאם.



לדוגמא,משפחת הטרופאוסים מאגם טנגנייקה הם צמחוניים.אם אתה מאכיל אותם בהרבה מזון קפוא או במזון חי או אפילו בגרגרים שמכילים בשר של דג כלשהו,הם עשויים להגיב לזה בצורה לא טובה וכתוצאה מכך יפתחו "בלואט"(חסימה במעיים),שההשלכות לכך הם בדרך כלל מוות.

למרות זאת אני חייב לציין שצמחוניים צריכים קצת "בשר" בתפריט שלהם,וטורפים צריכים מרכיבים צמחיים כלשהם במידה מסויימת.

בכל אופן אלה אמורים לבוא כתוספת ולא כמרכיב העיקרי של התפריט שלהם.



מזונות רבים לציקלידים הם טובים ומתאימים לכל סוגי הציקלידים,בין אם הם צמחוניים או טורפים.אתה צריך להימנע מכל המזונות עתירי השומן.ואתה במיוחד צריך להימנע במיוחד מכל דבר שכולל לב פרה או מוצרים משאר בעלי החיים בעלי דם חם.



תנו לי להסביר לכם מדוע:



דגים הם בעלי חיים בעלי דם קר,המשמעות היא שטמפרטורת גופם עולה ויורדת בהתאם לסביבה שבא הם נמצאים.הם משתמשים בשומן גם כמקור לאנרגייה שהם שומרים וגם כמקור לאנרגיה שהם מבזבזים.ממש כמו בני האדם,יש להם מצבורי שומן לאורך גופם.אבל לשומן זה צריכה להיות נקודה נמוכה שבו הוא נמס כך שהם יוכלו להפיק ממנו תועלת אם המים שמסביבם קרים(כמו במהלך חורף).מצד שני,בעלי חיים בעלי דם חם בעלי שומן שנמס רק בנקודה גבוהה.אם תאכיל את הדגים שלך בשומנים מבעלי חיים בעלי דם חם,הם לא יהיו מסוגלים לנייד את השומנים האלו לשימוש למטרת אנרגייה.כתוצאה מכך,השומן ייאגר בכבד שלהם,ובסופו של דבר יצטבר ויגרום לשחמת בכבד.



אני משתמש בגרגרי ספירולינה לכל הדגים שלי.ספירולינה נמכרת בדרך כלל בחנויות לאוכל בריא כתוסף מזון דיאטטי לבני אדם בגלל איכות התזונתית היוצאת מהכלל שלה.היא מכילה רמות ספיגה גבוהות של אנטי אוקסידנטים ,כולל כלורופיל ובטה -קרוטן. בנוסף,יש בה גם רמות גבוהות של ברזל,ויטמין בי-12 וכרום(מועיל לסוכרי חילוף החומרים).יתר על כן,בספירולינה יש 65-70% חלבון.מסקנה,אתה לא צריך להאכיל את הדגים שלך בהרבה מזון קפוא או במזון בעל בשר דגים כדי לתת להם את החלבון שהם זקוקים לו.



מבחר הוא גם דבר חשוב שצריך לקחת בחשבון.כן,בגרגריספירולינה יש את כל מה שהדג צריך, אבל גם בפיצה יש את כל 4 אבות המזון שאנחנו צריכים.אתה יכול לאכול פיצה כל יום במשך חודשים? אני מאכיל את את הדגים הצמחוניים שלי בעיקר בספירולינה ובנוסף אני מאכיל אותם באפונה קפואה,בחסה חלוטה,תרד ובמחזק צבע בצורת דפדפים.לטורפי המיקרו שלי,שוב נותן להם דפדפי ספירולינה(או טבליות תלוי בגודל הדג),ובנוסף דפדפים וטבליות שמבוססים על שרימפסים למיניהם.ספירולינה היא המזון העיקרי שלהם(70%).אני מנסה להימנע מאוכל חי או קפוא-אלה לדעתי בדרך כלל לא נחוצים לציקלידים אפריקאים.



אם יש לך דגים בעלי צבעים צהובים,כתומים או אדומים אתה צריך לזכור להאכיל אותם עם פיגמנטים.אוכל מוכן טוב כי אתה לא צריך לדאוג לפיגמנטים כאלה או אחרים כי הם כבר נמצאים המזון.הפגמנטים הללו כשנאכלים ממש שוקעים בעור הדג;לכן התפריט שלהם מחסיר בפיגמנטים הללו,הם יציגו צבעים דהויים.(הערה:צבעים דהויים יכולים להיגרם גם ע"י סטרס שיכול להיגרם ע"י זכר דומיננטי או תנאי מים גרועים).



אם יש לך כמה דגים באותו מיכל, ישנה חשיבות להאכיל אותם מס' פעמים ביום, אל תאכיל אותם בכמות גדולה אלה מנות קטנות בכל פעם, אני לדוגמה מאכיל את הציקלידים שלי 3-4 פעמים ביום מנות קטנות שהם יכולים לצרוך במשך 20-30 שניות, כאשר ניצמדים לשיגרה הזו הדגים היו פחות אגראסיביים.



הסיבה העיקרית לאגרסיביות בקרב ציקלידים היא האוכל. בטבע,ציקלדים נצפו כשהם חיים יחסית בצפיפות.כתוצאה מכך,יש בין ציקלידים מאותו סוג תחרות גדולה בכל הקשור למציאת מזון.

זה הומחש לי כששמתי לב שהזכר של האלונקרה סטראגנטי והזכר של הטראווסה(פה הפוך) חולקים את אותה טריטוריה.לפה הפוך שהוא מאוד אגרסיבי ומאוד טריטוריאלי לא היה אכפת שהאלונקרה "מבלה" בטריטוריה שלו,אבל מצד שני הוא רודף אחרי שתי נקבות של פה הפוך ועוד זכר מסוג דומה ממשפחת הפסדוטרופאוסים בכל האקווריום.



כמו שאתה וודאי יודע,ציקלידים אפריקאים הם מאוד טריטוריאלים.זה מכיוון שבטבע הם מבססים טריטוריה משלהם כדי להבטיח את ההישרדות של שלהם בתנאים הצפופים שהם חיים בהם.עם טריטוריה משלהם,יש להם פינה שבה הם יכולים לתלוש אצות ולצוד חסרי חוליות קטנים בחול או בבוץ.דג שניזון מאותן צורות מזון מגורש מהטריטוריה מסיבות ברורות.נקבות יכולות להיכנס לטריטוריה רק אם הן מוכנות להזדווג.וזכרים של מאותו סוג מגורשים גם כן מכיוון שהם מתחרים על זכות הרבייה עם הנקבה,ובנוסף מתחרה על אותם סוגים של מזון.

כאשר אתה מאכיל את הדגים כראוי,אתה יכול לשמור ולמתן את מידת האגרסיביות שלהם.זאת הסיבה שאני מאכיל את הדגים שלי 3-4 פעמיים ביום.אתה גם יכול להוריד את מספר הפעמים ולעלות את כמות האוכל בכל פעם.(אתה יכול גם לרסן את האגרסיביות שלהם ע"י כך שתעמיס מספר גדול של דגים באקווריום--כך,לא רק דג אחד סופג את כל הנזק,,וציקלידים נוטים לאבד אחד את השני בצפיפות יותר בקלות.אם אתה מתכוון להעמיס כמות גדולה של דגים באקווריום שלך,וודא שהפילטרציה שלך יכולה להתמודד עם המעמסה!).



הציקלידים שלך תמיד יראו לך רעבים.ציקלידים אפריקאים יזללו בלי אבחנה בשבי,התנהגות זאת הושרשה אצלהם עוד מהטבע.תנו לי להסביר.בטבע,רוב הציקלידים מסתמכים על מזונות בעלי סיבים,כמו אצה כחולה-ירוקה ומאורגניזמים.בעוד שאלו הם המרכיבים העיקרים בתפריט שלהם,הם מספקים כמות קטנה של מזון בעל ערך תזונתי. כתוצאה מכך,הציקלידים הללו חייבים לאכול ללא הרף על מנת לספק את דרישות חילוף החומרים שלהם.כשהטבע עיצב את התבנית הזו,ציקלידים ינסו לעשות את אותו דבר באקווריום שלך,למרות המזון בעל הערך התזונתי הגבוה והמזין שאתה מספק להם,כל זה בלי להזכיר את החלבון הגבוה שהוא מכיל.בעוד שזה לא בדיוק מייצג את הציקלידים הטורפים,זהירות חשובה גם במקרה פה מכיוון שבטבע הם אוכלים רק לעיתיים רחוקות,טורפים מקורות נדירים של מזון שמכיל רמות גבוהות של חלבון.בנוסף, כמו אצל שאר הציקלידים האפריקאים נשארו בהם התכונות מהטבע בנוגע לכל הנושא של התנהגות בעת האכלה.כלומר אם יתאפשר להם הם יאכלו יתר על המידה.



תנו לי לחזור על זה,הציקלידים שלך אמורים תמיד להראות רעבים.אם הם לא מתרגשים כשאתה מאכיל אותם,אז הם או חולים או שאכלו יתר על המידה (או שניהם גם יחד).בכל פעם שאני עובר ליד האקקוריום,הדגים טסים לצד שבו אני מאכיל אותם באופן קבוע.אז הם מתחילים לשחות למעלה ולמטה,ומגיעים עם ראשם לפני המים.יותר טוב להאכיל אותם פחות מאשר להאכיל אותם יתר על המידה.כשאתה מאכיל את הדגים שלך יותר מידי זה לא רק לא בריא אלא גם לא חכם.ציקלידים שאכלו יתר על המידה הופכים רגישים לחיידקי מעיים שיכול להתפתח ל"מלוואי בלואט".זה עניין של ימים עד שהדג ימות,ואתה אפילו לא תדע מה פגע בו.



יש עוד כמה סיבות טובות שבגללן תרצה להימנע מלהאכיל את הציקלידים שלך יתר על המידה.



לציקלידים צמחוניים מעיים אוכים מאוד,ובגלל זה,זה דיי נפוץ שיש להם בעיות במעיים.זה מאפיין במיוחד את ההמבונות,שמערכת העיכול שלהם בנוייה לשם עיכול ירק ואצות.יש להם מעיים ארוכים(ארוכים פי 4 מהגוף שלהם)שמעוצבים לסחיטת החלבון והפחמימות מהאצה הקשה לעיכול.פרות משתמשות בכמה קיבות לעכל את העשב.ההמבונות,מצד השני,עושות את זה רק בעזרת קיבה אחת ומעיים ארוכים מאוד.מהסיבה הזאת,טוב גם להרעיב את הדגים מידי פעם --יום בלי אוכל--זה מאפשר להם לטהר ולנקות את המעיים שלהם על בסיס קבוע.תנהג בזהירות כשאתה עושה את זה מכיוון שציקלידים רעבים הם גם ציקלידים אגרסיבים.



הסיבה השנייה שבגללה לא מומלץ להאכיל יתר על המידה היא שרמות הניטראט יקפצו לרמות גבוהות מידי.רמות הניטראט אצלך באקווריום קשורות באופן ישיר לכמויות האוכל שאתה נותן לדגים.אם הפילטרציה של האקווריום שלך לא תוכל להתמודד עם הדרישות שהצבת לה עקב זאת שאתה מאכיל את הדגים כמה פעמיים ביום,אתה תצטרך להפחית במספר ההאכלות או להפחית במספר הדגים שאתה מחזיק באקווריום.



הייתי מעוניין לחזור לנושא של האכלת הדגים שלנן בסוגי מזון ראויים. מזונות לא ראויים יכולים לגרות את דפנות המעיים,להכניס את הדג לסטרס ולפתוח פרצה לטפילים. זה בדרך כלל קורה כשמאכילים ציקלידים צמחוניים(כמו טרופאוסים ופאסדוטרופאוס) במזון עשיר בחלבונים כמו תולעי דם,או גרגירים ודפדפים שמכילים כמויות גדולות של בשר דגים.לאור הדברים הללו,זה חשוב להימנע מסוגי אוכל מסוימיים,ולהמעיט בהאכלה עם סוגים אחרים.ציקלידים לא מפעילים שיקול דעת בקשר לאיזה אוכל טוב בשבילהם ואיזה כמות טובה בשבילהם;לכן,זה התפקיד שלנו לפקח על תפריט המזון שלהם.למרות הכל,אני לא יהיה מופתע אם טורפאוסים יאכלו ברעבתנות כוס בנזין אם תהיה להם האפשרות.לכן,אם הם אוהבים את האוכל זה לא אומר שזה טוב בשבילהם.



סוגי מזון שצריך להימנע מהם:



תולעי טוביפקס-זאת תולעת דקה ואדומה שחיה בבוץ שבנהרות,והם בדרך כלל נאספים מנהרות מזוהמים.כשאתה מאכיל בטוביקס את הדגים שלך,אתה למעשה חושף אותם למחלות שהתולעים יכולות לשאת.



תולעי דם-האכלתי בתולעי דם מבלי שקרה דבר לדגים;למרות זאת,אני יודע שיש רשויות ומדינות מסוימות שמזהירות מפני תולעים אלו.הערה,למרות זאת אני מאכיל את הדגים האלו מעט מאוד-- רק מה שהם מסוגלים לאכול ב30 שניות.



לב בקר-ציקלידים לא מסוגלים להפיק תועלת משומן של חיות בעלות דם חם ולהפוך אותו לאנרגיה שיוכלו להשתמש בה.כתוצאה מכך,השומן הזה נאגר בכבד,ובמשך הזמן יכול לגרום להתנוונות הכבד.מהסיבה הזאת,בשר מכל חיה בעלת דם חם,במיוחד לב בקר,מזיק לדגים שלך.



כל מזון שמיועד לציקלידים אמריקאים-מזון זה הוא מאוד מסוכן לציקלידים אפריקאים בגלל שלשני קבוצות הדגים יש דרישות שונות לגמרי בנוגע לתפריט המזון שלהן.

• סוגי מזון שאפשר להאכיל בהם:

מזון בצורת גרגירים-גרגירים נוטים להתנפח בשבאים במגע עם מים,לכן עדיף להטביל אותם במים לפני שאתה מאכיל בהם את הדגים שלך.הרי אתה לא רוצה שהגרגירים יתנפחו כשהם

בתוך הבטן שלהם בגלל שהיא יכולה להתנפח,להתגרות,או אפילו יכול להיגרם מצב שמערכת העיכול שלהם תתפוצץ. גרגירים הם הכי טובים לדגים גדולים(מעל 10 ס"מ).



מזון בצורת דפדפים-אל תאכיל את הציקלידים שלך ביותר ממה שהם יכולים לאכול ב2 דקות,לא 5! אני אוהב להאכיל את הציקלידים שלי כמה פעמים ביום,כך שהם לא זוללים כמויות גדולות של אוכל בהאכלה אחת.לכן,אני אישית נותן להם כמות שהם יכולים לסיים ב30 שניות.זה יותר טבעי,בגלל שבטבע,ציקלידים ניזונים מאצות,פלנקטון או ארטמיה במשך היום ולא אוכלים הכל במכה.זה גם עוזר למנוע בעיות בעיכול שכבר הוזכרו.



מזון קפוא-בכל מזון שעשיר בחלבון שבא מבעלי חיים.כמו קריל,ארטמיה,דפניות,פלנקטון,תולעי דם ותולעי מיקרו אפשר להאכיל מידי פעם.ולציקלידים צמחוניים עדיף לא לתת בכלל.היה לי מזל רע כשהשתמשתי באוכל זה,אך כשנהייתי יותר שמרן והפסקתי את השימוש במזון זה,האקווריום כאילו חוסן מ"בלואט" למשך שנים ארוכות.אני לא מאמין שאוכל זה הוא נחוץ כדי להפיק צבעים יפים ודגים בריאים.למרות זאת,הבחנתי שהתדירות של ההטלות עלתה כשהאכלתי בהם.



אם אתה מחליט בכל זאת להאכיל את הציקלידים של במזון קפוא,תשתמש בהם רק כתוספת לתפריט המקורי שלהם.גרגירים ודפדפים הם המזון האידיאלי בגלל שהם מתעכלים במהירות,ולא חוסמים את המעיים.כמו כן גם ספירולינה היא מאוד מזינה ועשירה בחלבונים.כשמאכילים במזון קפוא,זה חשוב לתת אותו לדגים שלך רק כשהוא הופשר לגמרי.ציקליד אגרסיבי יכול לחטוף ולגמור לבד את כל הקובייה ולמחרת יקום בבוקר עם מקרה קשה של "בלואט".

אתה יכול להפשיר קובייה של מזון קפוא בכוס עם מים של האקווריום.אתה יכול להשתמש באצבע או בקיסם שיניים כדי לשבור את הקובייה.תאכיל במזון קפוא רק פעם בשבוע או שבועיים.



המזונות האמינים והבטוחים ביותר עבור צמחוניים הם כאלה שהם על בסיס צמחי,כמו אפונה,קישואים,גזרים,תרד וחסה.אלה דרושים בשביל לעזור להם לשמור על הצבעים העשירים שלהם בגלל שהם מכילים בטה-קרוטן וסוגי ויטמינים אחרים.הם גם עוזרים להפחית משמעותית את חסימות המעיים בגלל כמות הסיבים הגדולה שהם מכילים.אם אתה מקפיא את הירקות הללו ואז מפשיר אותם,הם יתרככו ויאכלו כמעט מידיית.בנוסף גיליתי שכאשר מרתיחים אותם מרככים אותם ומאפשרים להם לשקוע לקרקעית האקווריום,למרות שכשאתה עושה את זה הירקות מאבדים חלק מהערך התזונתי שלהם.



לסיכום:



ציקלידים אפריקאים הם יצורים יפים ומעניינים.אם נטפל בהם כמו שצריך,הם יחיו חיים ארוכים ושמחים.זה חשוב להבין את הדרישות התזונתיות של הציקלידים אם אנחנו רוצים לטפל בהם באופן ראוי.בנוסף מוטלת עלינו האחריות להאכיל אותם במזון הולם.ציקלידים הם תאבי בצע בכל הקשור לאוכל,והם יכולים לכלות כמות גדולה של מזון בפרק זמן קצר,וכתוצאה מכך יכולים להפגע מזה.לכן התפקיד שלנו הוא לפקח על התפריט שלהם ולדאוג לכך שלא יפגעו מתזונה לקויה.



בהצלחה!