קצת על ברזל וחשיבותו הרבה באקוריום צמחיה-הזמנה לדיון.

[אילנקו]

רבים מן החובבים שביננו,המחזיקים באקוריום צמחיה,יודעים שחוץ מדישון של יסודות המקרו והמיקרו
ועל מנת לשמור על צמחיה בריאה ומשגשגת,יש צורך לדשן גם בברזל על בסיס קבוע.
מה היא אם כן הסיבה לחשיבותו הרבה של הברזל לצמח וכיצד היא משתלבת בתהליך הפוטוסינטיזה.
מאמרון קצר זה ינסה להסביר לחובב הממוצע,שרוצה לדעת קצת יותר,מה באמת קורה כאשר הוא
מדשן בברזל,ומה יכול לקרות עקב מחסור ביסוד זה באקוריום.

על תהליך הפוטוסינטיזה נכתבו מאמרים רבים וטובים.לא אכנס כאן לעומק הדברים,רק אזכיר שבתהליך זה הצמח משתמש באנרגית האור,בפחמן דו-חמצני ובמים כדי לבנות מולקולות אורגניות
(גלוקוז תחילה) ותוך כדי כך גם מפיק אנרגיה לצרכי התהליך(atp).

פוטוסינטיזה קצת לעומק.

כל תהליך הפוטוסינטיזה מתבצע בתוך אברונים קטנים בתא הצמחי הניקראים כלורופלסטים.
בכל תא יש בממוצע כ-40 כלורופלסטים.
בתוך הכלורופלסט מצוי בין השאר הכלורופיל,שהוא הציבען(פיגמנט) הראשי בתהליך בליעת האור.

הכלורופיל הוא מולקולה אורגנית המורכבת מפחמן,מימן,חמצן,חנקן ומגנזיום,אך היא מולקולה לא
יציבה הנוטה להתפרק באור חזק.
לכן הצמח צריך לבנות כלורופיל חדש כל הזמן!!!

מולקולות הכלורופיל קשורות יחד בקומפלקס של כ-400 מולקולות המשמשות כאנטנה המרכזת
את האנרגיה הניקלטת על ידי האור.
קומפלקס זה מעביר את האנרגיה המרוכזת למולקולת כלורופיל מיוחדת הנימצאת במרכז הריאקציה.
בנוסף לכלורופיל,נימצאים בקומפלקס גם מולקולות של ציבענים שונים,שתפקידם לשנות את אורכי הגל
הלא מתאימים לכלורופיל לאורכי גל מתאימים.
המולקולה הראשונה הקולטת את האור היא כלורופיל b אשר כתוצאה מפגיעת הפוטון(יחידת אור)
משחררת אלקטרון ברמה אנרגטית גבוהה ועקב כך הופכת להיות בעלת מטען חיובי חזק.
כלומר:כלורופיל b+

כלורופיל b+ מחפש מאיפה "לגנוב" אלקטרון והברירה הכי קרובה היא מהמים.
ואכן,הוא "שולף" אלקטרון מהמים וגורם לפירוקם בעזרת קומפלקס המכיל מנגן,המזרז את התהליך.

המים מתפרקים למימנים(H+) ו-OH שבהמשך מתרכבים בחזרה למים.

כזכור אותו אלקטרון מעורער,מועובר דרך מתווכים שונים למולקולת כלורופיל אחרת הניקראת:
כלורופיל a.

מולקולת הכלורופיל a מעורערת על ידי פוטון נוסף,גורמת לאלקטרון לחזר אנזים חשוב מאד

הניקרא:פרדוקסין. זהו אנזים חשוב המשמש כמעביר אלקטרונים ל-"נשא מימנים" הניקרא:NADP

לצורתו המחוזרת קוראים:NADPH.

המימנים האלו אשר הועברו על ידי הפרדוקסין הם אלו שבעזרת האנזים "רוביסקו" המפורסם
משמשים לקיבוע co2 לתרכובות אורגניות שונות הבונות את הצמח.

נשאלת השאלה:אז איפה פה יש צורך בברזל?
תשובה:אותו אנזים:פרדוקסין,משתמש בצמוד לחלק החלבוני שלו ב"צבת המכיל ברזל וגופרית.

2Fe-2S

עקב יכולתו של הברזל לעבור מערכיות של +2 לערכיות +3 כלומר לקבל ולמסור אלקטרון
אין ספור פעמים,הוא משמש כ-"נשא אלקטרונים" חשוב מאד,כבר בתחילת התהליך
ולפני שיש לנו תוצרים כלשהם!

הפרדוקסין מכיל מספר אטומים מועט של ברזל ולכן הצמח לא זקוק לכמויות גדולות של דישון.
שורש הבעיה הוא:בניגוד לתא החי,התא הצמחי אינו מסוגל לאגור ברזל ולהשתמש בו בעת מחסור
סיבה נוספת:אף על פי שכל תירכובות הברזל בדשנים שלנו מוצמדים לתירכובות סינטטיות כדי
להאריך את חייהם,הרי שאחר זמן מסוים אחרי שדישנו,הברזל מתחמצן,או הופך לצורה שאינה
זמינה לצמח מסיבות אחרות.

מסקנות:1)רצוי וכדי לדשן בברזל בשעה שהאקוריום לא מואר(בלילה).ריכוז החמצן במים הוא אז
נמוך עקב הפסקת תהליך הפוטוסינטיזה ועקב נשימת הצמחים הדורשת חמצן.
2)האור גורם לברזל להתפרק מהר יותר.

דישון בברזל חשוב במיוחד באקוריוני "היי-טק",מכמה סיבות:
1)מסת צמחיה הגדלה במהירות
2)אור חזק שגורם למולקולות הכלורופיל שהם לא יציבות להתפרק.עקב כך הצמח נאלץ לבנות
שוב מולקולות כלורופיל נוספות,דבר המתאפשר רק אם תהליך הפוטוסינטיזה תקין.

סימני מחסור בברזל
ברגע שיש מחסור ביוני ברזל בעמודת המים או במצע,הצמח לא יכול לייצר פרדוקסין
היות והברזל שייך לקבוצת היסודות הנייחים כמו הסידן והבורון,חוסר בברזל תמיד יתבטא
תחילה בעלים הצעירים ככלורוזה בין עורקית בעלה.חוסר מתמשך פוגע אף בעורקי העלה
ולאחרו להתנוונות של כל הצמח,עקב תפקידו של הברזל ביצירת תצמידי כלורופיל -חלבון בכלורופלסט.במקרה הראשון העלים הצעירים יהיו בצבע חיוור ותופיע כלורוזה בין עורקית.
במקרה השני הצמח יפסיק לגדול ויתנוון לאחר מכן.

תובנות

1)בהכנת אקוריום"לאו-טק",יש לדאוג להשתמש במצע עשיר בברזל.חברות ידועות כמו:JBL
משתמשות בחימר כמרכיב עיקרי במצע המדושן.מצע כזה יכיל להספיק בין שנתיים לשלוש,תלוי
במסת הצמחיה.אם בונים את המצע לבד,יש להשתמש בכדורי ברזל בשיחרור איטי בתוך המצע.
2)באקוריוני "מיד-טק:חוץ משימוש בברזל במצע,רצוי לדשן פעם בשבוע בדשן נוזלי.
3)דישון בברזל באקוריוני "היי-טק"הינו חובה,עקב התהליך המואץ.צמחים תובעניים במיוחד
לא יראו במיטבם אפילו במחסור קטןשל ברזל ואילו האחרים רק ישרדו.
במקרה של מחסור מתמשך,תהליך הפוטוסינטיזה ישתבש,הצמח יפסיק ליצר כלורופיל
והצמחים "יחזירו ציוד"

הזמנה לדיון

1)באיזה ברזל אתם משתמשים ובאיזו תדירות?
2)מה קרה כשהפסקתם או התחלתם להשתמש בברזל?


אילן.
ח

[אלי קדר]

אילן תודה,
כל הכבוד על המאמר.

כמה נקודות:
1.יש ברשת סרטון אנימציה שממחיש את תהליך הפוטוסינתזה.
2. אם תוכל, תסביר בבקשה מה הם הסימנים לכלורוזה.
3. איך אתה מבדיל בין כלורוזה לבין הצהבה מסיבות אחרות של העלים למשל מחסור במגנזיום?
4. ממה שהבנתי מאייל כהן,הברזל חשוב להתפתחות תקינה של הצמח אבל תוספת ברזל לא תגרום להופעה של יותר צבע אדום.


"1)באיזה ברזל אתם משתמשים ובאיזו תדירות?
2)מה קרה כשהפסקתם או התחלתם להשתמש בברזל?"

אני משתמש בעיקר בברזל מתוך אבקת המיקרו ( Plantex CSM + Boron ) וקצת בברזל בתמיסה לפי המאמר של כפיר על ברזל מדמם יש שם גם ברזל גלוקונט וגם ברזל כלאט.
תדירות הדישון היא כל 8 שעות באופן אוטומטי ע"י משאבת מינון, (לברזל אני משתמש במיכל שחור ובצנרת שחורה כדי שלא יתפרק מהאור.)

בעבר ניסיתי ברזל בטיפות של אמנו (ADA ECA Iron) ולא ראיתי שיפור אז הפסקתי.
ניסיתי גם להשתמש במקלות דישון ברזל של ADA:
( ADA Iron Bottom )וגם עם זה הפסקתי אחרי שהבנתי שזה לא המפתח לצבע אדום בצמחים.


כאשר הברזל היה אצלי בעודף גדול (מעל ל 1 PPM ) היה לי הרושם שהגודל של ה"פונפונים" בלודוויגיה קובה קטן.

לבדיקת כמות הברזל במים אני משתמש בערכת בדיקה של Hanna, ניסיתי בעבר ערכה של JBL ואני חושב שזו של Hanna מדויקת יותר.

שוב תודה רבה.

[mamonako]

באקווריום עם הגיליון טכני הזה דישנתי פלנטקס פעם ביום בערב אחרי כיבוי אורות.

[ranvx]

שלום לכולם,

מאמר נהדר.

יש לי אקווריום 100 ל' עם ציקלידים ובוטיות וכן מעט צמחיה (אנוביות, קרנן ומעט מוס)...
אני מנסה להגיע לאיזון בין הדגים לצמחיה, כך שתיווצר סימביוזה - ואני לא מצפה להגיע לתוצאות כמו באקווריום צמחייה קלאסי. בשל כך, באקווריום אין מצע שתילה, ואין תוספת CO2. התוספת היחידה היא מנורות לצמחיה (די פשוטות למעשה).

הצמחים גדלים יפה (לטעמי) - האנוביות מוציאות כ 2-3 עלים בחודש, הקרנן גובה בכ-2סמ בשבוע. המוס עדיין חדש, כך שאני לא יודע עדיין מה קצב הגדילה שלו.
אני חייב לציין שהדגים לא "מתחרעים" על הצמחים, למרות כל מה שנאמר והוזהר...

שאלתי היא שאלת תם -
מאחר ואין אצלי מקור לברזל, האם יש צורך להוסיף דישון (נוזלי/כדורים)?
והאם ישנן סכנות לדגים שאני צריך לקחת בחשבון?

תודה,
רן

[globali]

היי אילנקו,

כל הכבוד על ההסבר, החומרים האלה קשים לעיכול.

... משתמשות בחימר כמרכיב עיקרי במצע המדושן ...

האם חימר הוא בעצם "ברזל".

... יש להשתמש בכדורי ברזל בשיחרור איטי בתוך המצע.

האם יש לינק למוצר.








האם לעניות דעתך תוספת ברזל (מוצר מדף לצורך הדיון)
תיצור השפעה אפקטיבית באקווריום צמחיה לאוטק נטול
פד"ח בלון, כמובן אקווריום שמואר עם 0.5 וואט לליטר.


.
.
.
.

[אילנקו]

פורסם במקור על ידי אלי קדר

אילן תודה,
כל הכבוד על המאמר.

כמה נקודות:
1.יש ברשת סרטון אנימציה שממחיש את תהליך הפוטוסינתזה.
2. אם תוכל, תסביר בבקשה מה הם הסימנים לכלורוזה.
3. איך אתה מבדיל בין כלורוזה לבין הצהבה מסיבות אחרות של העלים למשל מחסור במגנזיום?
4. ממה שהבנתי מאייל כהן,הברזל חשוב להתפתחות תקינה של הצמח אבל תוספת ברזל לא תגרום להופעה של יותר צבע אדום.


"1)באיזה ברזל אתם משתמשים ובאיזו תדירות?
2)מה קרה כשהפסקתם או התחלתם להשתמש בברזל?"

אני משתמש בעיקר בברזל מתוך אבקת המיקרו ( Plantex CSM + Boron ) וקצת בברזל בתמיסה לפי המאמר של כפיר על ברזל מדמם יש שם גם ברזל גלוקונט וגם ברזל כלאט.
תדירות הדישון היא כל 8 שעות באופן אוטומטי ע"י משאבת מינון, (לברזל אני משתמש במיכל שחור ובצנרת שחורה כדי שלא יתפרק מהאור.)

בעבר ניסיתי ברזל בטיפות של אמנו (ADA ECA Iron) ולא ראיתי שיפור אז הפסקתי.
ניסיתי גם להשתמש במקלות דישון ברזל של ADA:
( ADA Iron Bottom )וגם עם זה הפסקתי אחרי שהבנתי שזה לא המפתח לצבע אדום בצמחים.


כאשר הברזל היה אצלי בעודף גדול (מעל ל 1 PPM ) היה לי הרושם שהגודל של ה"פונפונים" בלודוויגיה קובה קטן.

לבדיקת כמות הברזל במים אני משתמש בערכת בדיקה של Hanna, ניסיתי בעבר ערכה של JBL ואני חושב שזו של Hanna מדויקת יותר.

שוב תודה רבה.

כפי שכתבתי,הברזל מסייע ליצור בצמח תצמידי כלורופיל-חלבון,וכן משמש כ-"מעביר-אלקטרונים"
בשלבים ההתחלתיים של הפוטוסינטיזה.
לכן בעת מחסור מתמשך,ניפגעת יכולתו של הצמח ליצור כלורופיל.בשלבים הראשונים של המחסור
העלים החדשים יהיו חיוורים(לא ירוקים),ובין עורקי העלה תהיה הצהבה.ראה תמונה:




קצוות העלה יתחילו להתייבש (תאים מתים באין כלורופיל).

2)שאלה טובה.גם סימני מחסור במגנזיום,יגרמו לכלורוזה בעלי הצמח,
מאחר ומולקולת הכלורופיל מכילה אטום מגנזיום במרכזה.אולם מחסור במגנזיום הוא נדיר
באקוריום,מאחר שבמים הטבעיים יש מספיק מגנזיום.אולם!! אם אתה משתמש ביותר מ-80%
מי אוסמוזה הפוכה,אתה חיב להוסיף סידן ומגנזיום,ולבדוק ערכי gh,kh.

3)אנו מוסיפים ברזל לאקוריום לא כדי לקבל צבעים אדומים בצמחים,אלא בגלל סיבות אחרות,
ועל כך דן המאמר.כמו שכתבתי בדיון הקודם(ראה עץ "אקוריום לאו-טק-עקרונות,תהליכים ודרכי
טיפול"(eyalco),ברזל הוא גורם שולי בצבע העלים.הגורם העיקרי הוא עוצמת האור.!!!

רן-לא הבנתי אם יש לך מצע,ומה עוצמת התאורה.בכל מיקרה בעתיד כדי לך להוסיף דשן
כללי כמו "פלוריש" לדוגמה.

גלובלי-חימר הוא לא ברזל,אלא אדמת חימר המיובאת מחו"ל המכילה כמות ניכבדת של ברזל
ומכאן ציבעה האדום.בעבר ניתן היה לקנותה בשקיות קטנות של 500 ו-1000 גרם
פיתרון מצויין בהכנת מצע DIU חפש ב-e-bay אולי תמצא, באנגלית clay=חימר.

לגבי שימוש בכדורי ברזל אפשר להשתמש באוסמוקוט,אבל להזהר עם המינון.(מכילים בין השאר
מינרלים שונים).אפשר להשתמש בכדורי ברזל שלוקחים אנשים נגד אנמיה-לא ניסיתי באקוריום,
אולי מישהו ירים את הכפפה.
לפי עניות דעתי-באקוריום לאו-טק ותיק מעל שנתיים כדאי להשתמש בדשן כללי המכיל בין השאר
גם ברזל ולא לדשן רק בברזל.

[אלי קדר]

אילן תודה
גם אתה נתקלת בתופעה של עלים קטנים יחסית בעודף גדול של ברזל?

תודה רבה
אלי

[אילנקו]

לא ניתקלתי בתופעה כזו,ולא קראתי על כך גם בספרות המיקצועית.
שווה לערוך ניסוי שיבחן את התוצאה.האם מדובר בכל צימחי האקוריום או בצמח ספציפי מסוים.?
יכול להיות שבעודף גדול,הצמח פשוט מקטין את שטח הפנים של העלים אבל זה רק ניחוש פרוע.
כפי שציינתי התופעה לא מוכרת,גם אצל חובבים מחו"ל.

[eyalco]

יופי של פוסט אילן.
ברשותך, אתייחס לנושא הברזל במקומות בהם תתקבל תמונה רחבה יותר של הנושא, וזו תרומתי הצנועה לדיון.

במשך שנים התיחסו בחשדנות לנושא הברזל באקווריום הצמחיה, מחשש שמוביל הוא לאצות (חשש שהחל בעיקר עם עבודתם של סירס וקונלין והופרך עם השנים). חברות שונות השתמשו בתוספי ברזל למוצריהם (דופלה, טטרה ועוד) – דישון במים ובסוגי מצע שונים.
התפתחות נוספת היתה עם השימוש בברזל גלוקונט עם כלאט DPTA, המאפשר מאפייני חיבור טובים יותר מה- ETDA.

הצמח משתמש בברזל מסוג Ferrous) Fe2) כאשר ה- Fe3) Ferric) מחוזר ל- Fe2 בשורשי הצמח, לפני שהוא נספג ומוטמע בצמח. עם זאת, אין לטעות – הצמח מסוגל להשתמש בשני סוגי הברזל (יעיל יותר בשימוש ב- Fe2). אמנם תהליך החיזור יתרחש בד"כ באזור השורשים אך הצמחים משתמשים בחלק לא קטן בברזל באיזורי העלים, באקווריומי CO2 מוגברי התאורה.

לגבי מנגן, מחסור בו מוביל לירידה בקצב הגידול של שורשים וייחורים בצמחים. תופעה זו נובעת מרגישותו הגבוהה של הקומפלקס ליצור חמצן של תהליך הפוטוסינתזה לרמות מנגן נמוכות. במצב זה, רמת הפוטוסינתזה יורדת בצורה חדה ==> אספקת הפחמן קטנה ==> פחות גדילה של תאים ובעיית התפתחות לצמח. כאן רמות הניטראט, פוספט ושאר מיני ירקות מצטברות בשל הירידה בשימוש בהם. גם גדילת השורשים נעצרת (רמות צמיחה קטנות) בשל הירידה ברמת האנרגיה הנוצרת מפירוק הסוכרים.

לברזל תפקידים רבים בצמח (מעבר למה שציינת בתהליך הפוטוסינתזה): מרכיב באנזימים מקבוצת "הם" (HEME) ואלו שאינם מקבוצה זו (לכולם תפקידים קריטיים בצמח, כתהליכי חיזור שונים – ניטריט ועוד, תהליכי הטמעת N2 ועוד).

צמחים רבים מנצלים יוני ברזל מהמצע אל תוך השורשים ומשם מופצים לצמח עצמו. זמינות נמוכה של ברזל חופשי במערכות חיים בטבע גרמו לצמחים לפתח מכניזם לשימוש בברזל לא זמין באמצעות תהליכים כימיים שונים (פרוטונציה, כלאט וחיזור). המצע באקווריומים (ובבתי גידול מסויימים בטבע) מחוזר ובו ברזל מחוזר, אולם השורשים נזקקים לכמויות חמצן גדולות וכך הברזל מתגבש על שטח השורשים וחוסם בכך צריכה של תצורות קטיונים מחוזרים. הצמחים נאבקים בכך בהצלחה כלשהיא אולם אם נוסיף למי האקווריום תצורות כלאט שונות, נסייע לצמחים רבות. רמת הצמיחה תגדל משמעותית.

כמה אנקדוטות קצרות בנושא :
-תפקיד חשוב לחיידקים ובקטריות בזמינות מנגן וברזל לצמחים.
-כבול במצע מסייע לזמינות אלמנטים עד לייצור הבקטריות הרלוונטיות.
-השפעה ל- PH ו- KH על זמינות מיקרו אלמנטים. משמעות – דישון מוגבר מיקרו במים קשים!!!
-קיים סיכוי להתגבשות ברזל וזרחה במצע (FePO4).
-חומצות הומיות ופוללוויות מגבירות צריכת נוטריינטים בצמחים (מחקרים מוכיחים צריכה מוגברת בשורשים).
-מחקרים מוכיחים כי דישון מוגבר במיקרו אלמנטים מוביל לצריכה אופטימלית ומונע בעיות בצמחים!
-ערכות בדיקה לברזל אינן מדויקות ואין לסמוך עליהן (מושפעות מסוג כלאט, קשיות המים ועוד). פתרון – דישון מיקרו מוגדל.
-דישון מומלץ – 5 מ"ל של TMG לכל 75 ליטר, 3 פעמים בשבוע.
-זמינות ברזל ומנגן ברמות רידוקס זהות יחסית : ברזל = 100+ / 100-. מנגן = 225 mv.
-ריכוז גבוה של ברזל בצמח (בניסוי על אפונוגטון) ברמת PH גבוה מול צריכה מוגברת של ברזל בשורשים ברמות PH נמוכות (צריכה בשורשים יורדת ככול שעולים ב- PH מ- 6.5 ל- 8.4).
-סעיף למעלה מסביר כיצד CO2 מוגביר צריכת ברזל..!

ניסוי בדישון ברזל על גדילת צמחים (הניסוי היה על הידרילה) הראה כי הרמה האופטימלית היתה 6 PPM ברזל!!
רמת הצריכה המקסימלית היתה 8 PPM אבל לא נראתה גדילה ברמה זו.
אינני מעודד רמות אלו (בזבוז כסף בעיני – לא פחד מאצות) אך בהחלט ניתן להמליץ על רמת ברזל שנעה בין 0.5 – 1.2 PPM, זאת ברמת תאורה ו- CO2 סבירים.

מדידת הברזל מספקת לנו, למעשה, אינדיקציה לשאר מיקרו אלמנטים שלא ניתן למדוד אותם.
בעייתיות המדידה עצמה מובילה אותנו להבנה כי כדאי לדשן מעל לנדרש לשם מניעת חוסרים בצמחים.

פורסם במקור על ידי אלי קדר

אילן תודה

פורסם במקור על ידי אלי קדר

גם אתה נתקלת בתופעה של עלים קטנים יחסית בעודף גדול של ברזל?

תודה רבה
אלי

אלי, לעתים עודף בברזל מסתכם בחוסרים באבץ ובמנגן.
אחד מהסימפטומים של חוסר באבץ הוא גדילה של עלים קטנים (בין שאר ההשפעות).
אז כן, קורה..

אייל

[אלי קדר]

אילן תודה,
אני ראיתי את העלים הקטנים בעיקר בלודוויגיה "קובה" ואולי גם לימנופיליה ארומטיקה אבל לא בטוח.

אייל תודה

0.5 – 1.2 PPM זה הרבה מעל לידוע לי.
ממה שקראתי, שיי פרטיג המליץ פעם על ערך של 0.1 עד 0.5 PPM
ראה בסעיף ה"מיקרו"
וממך לקחתי פעם המלצה לערך של 0.7 - 0.8 PPM
תראה תגובה #49

קראתי שתום באר מוסיף ברזל לאבקת המיקרו.
הוא כותב שהחומר שהוא מוסיף זה DTPA Fe

(DTPA = Diethylene Triamine Penta Acetic Acid)
האם זה ברזל כלאט?

תראה תגובה #25


טוב, אבדוק את זה, וכרגיל, המון תודה. תענוג לקרוא

אלי

[אילנקו]

איל,שמח שהצטרפת לדיון.
אתה צודק ולא הזכרתי את זאת במאמר,הברזל גם משמש כ-"מעביר-אלקטרונים" בתהליך הנשימה של הצמח,בהיותו
אחד המרכיבים של הציטוכרומים(אנזימים הפועלים בתהליך הנשימה).
כמו כן מצוי באנזימים המחמצנים פראוכסידאזה וקאטאלזה. כמו שהזכרת,בכל האנזימים האלו,הוא מופיע בקואנזים
בצורת(heme),אנאלוג כימי של חלק ממולקולת הכלורופיל אלא שכאן אטום ברזל נימצא במרכז בעוד שבכלורופיל
נמצא אטום מגנזיום.
ואם כבר מזכירים את חשיבותם של יסודות ה-"מיקרו"(מנגן,נחושת,אבץ,מוליבדןבורון,וכלור) ראוי לציין שכל היסודות
האלו ממלאים תפקיד חשוב כרכיבים חיוניים של מערכות קאטאליטיות בתא הצמחי,בהיותם משמשים כקואנזימים,מלבד
הבורון המשמש בצמח כגורם מסייע בהעברת סוכרים ממקום למקום.
חשוב אם כן לדשן ב-"מיקרו" כל יום או פעם ביומיים.

אצלי באקוריום(300 ליטר-היי-טק) אני מדשן פעם בשבוע בפלוריש,פעמיים בשבוע בטרייס-אלמנטס של "סיכם"
פעם בשבוע ב-iron של סיכם,כמובן מלבד הדישון ב-"מקרו".לאחר ניסויים רבים מצאתי שאלו המינונים האופטימליים
לאקווריום שלי.

[אלי קדר]

פורסם במקור על ידי אילנקו

הבורון המשמש בצמח כגורם מסייע בהעברת סוכרים ממקום למקום.
חשוב אם כן לדשן ב-"מיקרו" כל יום או פעם ביומיים.

אצלי באקוריום(300 ליטר-היי-טק) אני מדשן פעם בשבוע בפלוריש,פעמיים בשבוע בטרייס-אלמנטס של "סיכם"
פעם בשבוע ב-iron של סיכם,כמובן מלבד הדישון ב-"מקרו".לאחר ניסויים רבים מצאתי שאלו המינונים האופטימליים
לאקווריום שלי.

אילן הבנתי ממה שכתבת את תדירות הדישון.
תוכל בבקשה לכתוב מה הם הערכים במים?
(אני חושב שכמות הדשן שמוסיפים למים לא כל כך רלוונטית כי היא "מקרה פרטי" של האקווריום הנדון וזה קשור להמון פרמטרים ספציפים לאותו האקווריום כמו רמת התאורה כמות הצמחים סוגי הצמחים ועוד, מה שיכול להיות משותף הא ריכוז החומרים במים)
תודה
אלי

[eran111]

המון תודה!!!

פורסם במקור על ידי אילנקו

שאלה טובה.גם סימני מחסור במגנזיום,יגרמו לכלורוזה בעלי הצמח,
מאחר ומולקולת הכלורופיל מכילה אטום מגנזיום במרכזה.אולם מחסור במגנזיום הוא נדיר
באקוריום,מאחר שבמים הטבעיים יש מספיק מגנזיום.אולם!! אם אתה משתמש ביותר מ-80%
מי אוסמוזה הפוכה,אתה חיב להוסיף סידן ומגנזיום,ולבדוק ערכי gh,kh.

חשוב לזכור שיש היום בתים בישראל שמקבלים מים ממערכות הטפלה.
במערכות אלו, לפחות בחלקן המיים היו דלילים ואולי עדיין דלילים במגנזיום.
משרד הבריאות דורש שיתספו מגנזיום למיים המוטפלים, לא יודע האם יושם בכל המקומות וממתי אמור להיות מיושם.
במילים אחרות - למיטב ידיעתי אי אפשר לצאת מנקודת הנחה שכל מי הברז בישראל מכילים מספיק מגנזיום

[globali]

... באקווריום לאוטק ...

תודה אילנקו,

היות ואני מדשן כעת מיקרו באמצעות Plantex CSM+B
וממילא יש בהרכבו ברזל אני חושב שהריני יכול להיות רגוע.
.
.
.
.

[Cartman288]

מאיפה אני יכול להשיג ברזל?
לפי מה שקראתי הבנתי שיש לי חוסר

[אלי קדר]

פורסם במקור על ידי Cartman288

מאיפה אני יכול להשיג ברזל?
לפי מה שקראתי הבנתי שיש לי חוסר

הכי פשוט לקנות מוכן, למשל של ברייטוואל או סיכם או מיקרובליפט.
אפשרות שנייה היא להכין לבד ברזל מדמם.
אפשרות שלישית היא לקנות אבקת מיקרו אלמנטים, אחד מהאלמנטים הוא ברזל.

[אילנקו]

פורסם במקור על ידי אלי קדר

אילן הבנתי ממה שכתבת את תדירות הדישון.
תוכל בבקשה לכתוב מה הם הערכים במים?
(אני חושב שכמות הדשן שמוסיפים למים לא כל כך רלוונטית כי היא "מקרה פרטי" של האקווריום הנדון וזה קשור להמון פרמטרים ספציפים לאותו האקווריום כמו רמת התאורה כמות הצמחים סוגי הצמחים ועוד, מה שיכול להיות משותף הא ריכוז החומרים במים)
תודה
אלי

נכון,בשורה התחתונה מה שחשוב הוא ריכוז המינרלים בעמודת המים.
שי f כתב על כך במאמרו המפורסם:שיטות דישון באקוריום היי-טק(מומלץ תמיד לקריאה חוזרת).
אקצר לך את החיפוש.

טווח המטרה של ריכוז המינרלים באקוריום היי-טק:

ניטראט-10-20ppm
זרחן-1-2ppm
אשלגן-10-30ppm
סידן-10-30ppm
מגנזיום-3-10ppm
גופרית-1-2ppm
ברזל-0.2-0.5 מיליגרם לליטר.

קימות בשוק ערכות בדיקה ל-ניטראט,זרחן,סידן,וברזל.אשלגן-לא מכיר,מגנזיום:יש נוסחה
לחלץ את הנתון אם ידוע ה-gh והסידן(ראה מאמר שיטות דישון.....שי f).
בכל מיקרה טווח המטרה יכול לנוע קצת למעלה או למטה תלוי איזה דגים וצמחים אנו
רוצים לגדל(מים קשים,מים רכים וכו'.)


תודה אילנקו,

היות ואני מדשן כעת מיקרו באמצעות Plantex CSM+B
וממילא יש בהרכבו ברזל אני חושב שהריני יכול להיות רגוע.(גלובלי)
.
דשן מצויין,אם אני לא טועה יש לך "לאו-טק" עם 0.5w לליטר.שאלתי היא מהוא % השתילה,
ואיזה צמחים אתה מגדל?

כתבת שאין לך פד"ח מבלון,האם אתה משתמש ב-"אקסל" או ב-"פלורין אקסיס" ל-"פינוק הצמחים"?



חשוב לזכור שיש היום בתים בישראל שמקבלים מים ממערכות הטפלה.
במערכות אלו, לפחות בחלקן המיים היו דלילים ואולי עדיין דלילים במגנזיום.
משרד הבריאות דורש שיתספו מגנזיום למיים המוטפלים, לא יודע האם יושם בכל המקומות וממתי אמור להיות מיושם.
במילים אחרות - למיטב ידיעתי אי אפשר לצאת מנקודת הנחה שכל מי הברז בישראל מכילים מספיק מגנזיום (eran 111)

נקודה חשובה!!!

בשנים האחרונות "מקורות" מגבירה את השימוש במים מותפלים(אוסמוזה הפוכה),לעניות דעתי
היא מוהלת אותם עם מי-המוביל או עם מי-בארות,אך ישנם אזורים בארץ שמקבלים רק מי התפלה.
מים אלו לא מכילים סידן ומגנזיום כלל(ההנחה היא שהאוכלוסיה תקבל את הסידן והמגנזיום
הנחוצים לנו מהמזון.)
על כל פנים יפתח בקרוב עץ בנושא:איזה מים מסופקים לכם על ידי "מקורות"?

הכונה היא לקבל מידע מכל החובבים ברחבי הארץ,ואם תהיה היענות טובה,נקבל תמונה
ברורה יותר בנושא(הכונה היא שכל חובב יעביר את ערך ה-gh שיש לו במי הברז,ואת מיקומו
הגיאוגרפי.)

[אלי קדר]

אילן התכוונתי מה הערכים אצלך באקווריום.

תודה
אלי

[globali]

דשן מצויין, אם אני לא טועה יש לך "לאוטק" עם 0.5w לליטר.
שאלתי היא מהו % השתילה ואיזה צמחים אתה מגדל?

כתבת שאין לך פד"ח מבלון, האם אתה משתמש ב-"אקסל"
או ב-"פלורין אקסיס" ל-"פינוק הצמחים"?

היי אילנקו,

ראשית הריני נוטה להסכים על כך שמיקרו Plantex CSM+B
הוא אכן מוצר טוב, 'הפילה' אוכלת ממנו כבר כחודש ועד כה
הכל בסדר, בכלליות הצמחים נראים מרוצים אבל אציין שבעיקר
הקריפטוקורין‫ ‬אפונוגטיפוליה קיבל טורבו צמיחה ויתכן שיש קשר.

הלאוטק שכאן מואר מיומו הראשון באמצעות גוף תאורת לדים
ייעודי לאקווריום צמחיה U R B A N LED NATURAL GROW
ביחס הארה של 11.4 לומינים לליטר, מבלי להיכנס כעת לניסיון
להשוות את עולם המושגים של תאורת לדים לתאורת T5 אזכיר
שמדובר בדרגת תאורה נמוכה, הריני ממתין עדיין ובסבלנות לגוף
הלדים החדש שיביא את 'הפילה' ליחס של 17.2 לומינים לליטר
ויתכן (בלי נדר) כיון שהנושא נמצא כעת בתכנון אפילו יותר מכך.

פחמן נוזלי מבוצע כאן תדיר באמצעות STERANIOS 2%.

אחוזי השתילה כאן לעניות דעתי הם כ-40%
ולגבי הצמחים שמאוקלמים כאן רצ"ב הגיליון.
.
.
.
.

[eran111]

פורסם במקור על ידי אילנקו

בשנים האחרונות "מקורות" מגבירה את השימוש במים מותפלים(אוסמוזה הפוכה),לעניות דעתי
היא מוהלת אותם עם מי-המוביל או עם מי-בארות,אך ישנם אזורים בארץ שמקבלים רק מי התפלה.
מים אלו לא מכילים סידן ומגנזיום כלל(ההנחה היא שהאוכלוסיה תקבל את הסידן והמגנזיום
הנחוצים לנו מהמזון.)
על כל פנים יפתח בקרוב עץ בנושא:איזה מים מסופקים לכם על ידי "מקורות"?

הכונה היא לקבל מידע מכל החובבים ברחבי הארץ,ואם תהיה היענות טובה,נקבל תמונה
ברורה יותר בנושא(הכונה היא שכל חובב יעביר את ערך ה-gh שיש לו במי הברז,ואת מיקומו
הגיאוגרפי.)

חשוב לזכור שלפחות בחלק מהמקומות מקורות המיים והנתון הזה דינמים....

אצלנו לדוגמה (מושב - אזור השרון) - המהילה בין מים שמגיעים ממקורות (מי מוביל) לבארות מקומיות נעשת דינמית בהתאם לרמת החנקות במי הבארות על מנת לעמוד בתקן (המיים בבארות עם רמות גבוהות של חנקות - כל באר רמה אחרת והמהילה עם מי מקורות נעשית על מנת להוריד את רמת החנקות כך שיהיו בהתאם לתקן)

[ohadh]

ומאמר ודיון מעולה

השאלה שלי היא בהתחשב בתפקידו החשוב של המנגן - מניין הוא מגיע? כחלק מדישון המיקרו ?

[אלי קדר]

פורסם במקור על ידי ohadh

ומאמר ודיון מעולה

השאלה שלי היא בהתחשב בתפקידו החשוב של המנגן - מניין הוא מגיע? כחלק מדישון המיקרו ?

אני חושב שכן, כתוב שם Manganese - chelated 2.0%

[ohadh]

פורסם במקור על ידי אלי קדר

אני חושב שכן, כתוב שם Manganese - chelated 2.0%

מצאתי במפרט של סיכם פלוריש (המיקרו הכללי)

[אילנקו]

פורסם במקור על ידי אלי קדר

אילן התכוונתי מה הערכים אצלך באקווריום.

תודה
אלי

gh:6-7
kh-לא ידוע(מתעצל לקנות ערכה).
זרחן:1-2ppm
ניטראט:10-20ppm
ph:7
למען הגילוי הנאות,אין לי ערכת בדיקה לברזל,אני מדשן פעמיים בשבוע.
סידן ומגנזיום, לא מודד,אני מוהל מי ברז עם מי אוסמוזה הפוכה,כדי להגיע
לערך gh 6-7

נ.ב. מזמן לא פינקת אותנו בתמונות

[eyalco]

פורסם במקור על ידי ohadh

ומאמר ודיון מעולה

השאלה שלי היא בהתחשב בתפקידו החשוב של המנגן - מניין הוא מגיע? כחלק מדישון המיקרו ?

כמה דברים להשלמת התמונה, בהתיחס לשאלותיך..

המנגן נספח בצמחים מהמצע כ- +Mn2 באמצעות השורשים, או באמצעות דליפתו מהעלים כ- MnSO4, כמו גם באמצעות קומבינציות מולקולריות עם תרכובות טבעיות מסוימות וגורמי תרכובת סינתטיים אחרים ועוד.
בעברית פשוטה - מהמצע, כמו גם מדישון שלנו במי האקווריום.

למנגן תפקידים רבים ושונים בצמח כמו פיצול החמצן מהמים בתהליך הפוטוסינתזה, תגובות רידוקס שונות, הוצאת קרבוקסילים והידרוליזה, פעילות אנזימים כדהידרוגנז וטרנספראז ועוד כמה קללות בכימיה...
יכול גם להוות תחליף ל- +Mg2 בהרבה תהליכי פוספורילציה (בהרבה מערכות אנזימים, מגנזיום יהיה אפקטיבי כמנגן בפעילות טרנספורמציה אנזימטית), השפעה על אוקסינים (סוג הורמון) בצמחים, הפעלת אנזימים רבים המתקשרים במטבוליזם של חומצות אורגניות ועוד ועוד ועוד...
ברור לנו שלמיקרו אלמנט זה יש חשיבות רבה לצמחים, כמו שאר המיקרו אלמנטים, וכאן חשוב להבין את הצורך בדישון באקווריום ובייחוד בשמירה על רמות נאותות באקווריום.

ריכוז המנגן בצמחים נע בד"כ בין 20 - 500 PPM, כאשר בצמחי מים, המחקרים מעידים על רמות ריכוז של כ- 50 PPM לערך...
ריכוז של 15-20 PPM במנח נחשב כמחסור ועלול לפגוע בצמח.

בדומה לברזל, גם המנגן אינו בר תנועה (יחסית) ולפיכך, סימני מחסור יופיעו קודם לכן בעלים צעירים יותר. בצמחי עלים רחבים סימני הסימפטומים יופיעו ככלורוזיס בין עורקי העלים.

שימו לב, קשה מאוד בהתבוננות שלנו להבדיל בין סימני מחסור של מנגן, ברזל או N ... !

תגובה אופיינית לרמה לא מספקת של מנגן היא ירידה ברמת הצמיחה של שורשים וייחורים. הסיבה היא הרגישות הגבוהה של מערך ייצור החמצן בפוטוסינתזה למנגן.
ברמת PH מעל 7 הופך המנגן לזמין פחות והופך למחסור בצמח.

יש עוד בנושא זה אבל אני סבור שדי מיציתי...

אייל

[אלי קדר]

פורסם במקור על ידי אילנקו

gh:6-7
kh-לא ידוע(מתעצל לקנות ערכה).
זרחן:1-2ppm
ניטראט:10-20ppm
ph:7
למען הגילוי הנאות,אין לי ערכת בדיקה לברזל,אני מדשן פעמיים בשבוע.
סידן ומגנזיום, לא מודד,אני מוהל מי ברז עם מי אוסמוזה הפוכה,כדי להגיע
לערך gh 6-7

נ.ב. מזמן לא פינקת אותנו בתמונות

תודה
ה PH 7 שלך אחרי הזרקת CO2.?
מעניין מה ה PH במי אוסמוזה + ברז. ללא CO2


לגבי תמונות, בתור פותח העץ, אתה רוצה כאן תמונות? זה לא כלכך הנושא.
אם בכל זאת אתה רוצה אז יש בשפע. רק תגיד

[אילנקו]

ליתר דיוק הערך נע בין 6.8-7.0
המים בברז שמהולים באוסמוזה=7.4
האקוריום שלי פתוח,כך שיש קצת נידוף co2.