מוריס, המוריש איידול - מאמר מקורי מאת דרור, צוות ריף

[Legolas]

כאמור וכידוע נפל בחלקי להצליח ולגדל מוריש איידול בריף שלי (לפחות לבנתיים). במאמר זה ברצוני לשתף בחוויה יוצאת דופן זו, ברשמיי, בניסיוני, במידע נוסף על הדג, התנהגותו, מזונו ועוד.



פרטים על הדג:
שם מדעי - Zanclus canescens
שם נפוץ – Moorish Idol, מוריש איידול
משפחה – Zanclidae (היחיד במשפחה)
גודל מקסימלי – 25 ס"מ
התנהגות – רגוע,לא אגרסיבי
תפוצה – מהוואי, טהיטי דרך הפסיפיק הטרופי לאוקיינוס ההודי והים האדום
תזונה – אצות (כולל קרולינה !), עשבי ים, רכיכות, סרטנים קטנים, ספוגים ופוליפים
תאימות לריף – בזהירות



המוריש איידול הנו ללא ספק אחד הדגים היותר מיוחדים, מעניינים ויפים בתחום אקווריומי המים המלוחים בפרט ובדגי השונית בכלל. כמובן שהעובדה שהנו נדיר באקווריומים מוסיפה לכך לא מעט, אך בנוסף צבעיו המרשימים, פיו ומבנה גופו היחודיים, שחייתו האצילה וסנפיר הגב המתארך אשר בסופו שובל גורמים לו להיות אחד הדגים האהובים ביותר על החובבים.
המוריש איידול הנו הפרט היחיד במשפחת Zanclidae אך קרוב מאד למשפחת הנתחנים והבתרנים וככזה הוא בעל מבנה גוף דק ובעל מערכת עיכול קצרה מאד שמחייבת אותו לאכילה מספר פעמים ביום.
תפריטו עשיר מאד וכולל סוגים רבים של אצות ועשבי ים, ספוגים, פוליפים שונים, רכיכות, סרטנים קטנים (ארטמיה, קריל) וחסרי חוליות קטנים נוספים. בעיקר מפתיעה העובדה כי אצת הקרולינה אהובה עליו במיוחד ומבנה פיו היחודי מאפשר לו לגרדה מן הסלעים. מבנה פיו מאפשר למוריש נבירה במחילות קטנות ובחריצים בחיפוש אחר ספוגים (אגב – לא צבעוניים).
באיזורי שונית ניתן למצוא את המוריש איידול שוחה כפרט בודד, בזוגות או בלהקות גדולות, מאידך באקווריום לא מומלץ להחזיק שני פרטים העלולים להלחם למוות (בהנחה ששניהם התאקלמו). אגב - התנהגותו דומה מאוד להתנהגות נתחנים רבים ומכאן (למרות שאין מידע ספציפי) אולי ניתן להסיק על אופן הרבייה של המוריש, אבל זה כבר למאמר אחר.

]

גידול המוריש איידול באקווריום:
אז למה בעצם כל-כך קשה לאקלם ולגדל מוריש איידול באקווריום ? ולמה כל-כך נדירים הם המקרים בהם ישנה הצלחה ? העניין נעוץ ברגישותו של הדג לשינויים באיכות המים, במבנה הסביבה (מסלעה, דגים אחרים), במערכת העיכול הקצרה שלו שזקוקה להפעלה רציפה כמעט, במבנה גופו שלא אוגר שומנים וזקוק למזון עשיר בשומן וחלבון באופן רציף ובתפריט העשיר לו הוא זקוק.
בדר"כ איכות מים קצת לא יציבה או סביבה מעט לא טבעית תגרום לדג להפסיק לאכול (או לא להתחיל) ומכאן הדרך למותו קצרה (בכדי להחזיק מעמד ולהתאקלם המוריש חייב לאכול והרבה, נישנוש מהסלעים אינו מספק).

]

"מוריס" המוריש התותח:
מנקודה זו במאמר אספר מניסיוני עם "מוריס", המוריש איידול הכי גבר שאני מכיר. את מוריס לקחתי מהחנות כאשר הוא אוכל (הוא התחיל לאכול מספר שעות לאחר שאוקלם בחנות) מזון יבש (!). לאחר אקלום רגיל למדי בשעות החשכה (בכדי שהדגים האחרים לא יציקו לו בשעותיו הראשונות באקווריום) הצבתי דף אצת נורי (דף סושי) על קליפס בריף והמתנתי בכדי לבחון את התנהגותו והתנהגות שאר הדגים אליו. לאחר מספר שעות הנתחנים התעוררו והחלו בטירונות הצפויה למוריס כאשר בתפקיד המ"כ והסמל שימשו הבלו-פאודר והנתחן הסגול (בהתאמה). ביומיים הראשונים היה עסוק מוריס בלברוח מהנתחנים ולמצוא מחבוא. לאחר מכן יצא ממחבואו ולעיתים, ברגעים שלא חטף מהנתחנים, אכל אצת נורי מהקליפס, ארטמיה קפואה איכותית (מאילת) ומזון קפוא של אושיין נוטרישיין המכיל ספוגים (אנג'ל פורמולה).
חשוב לציין כי בשלב זה מוריס היה רזה ואף בלט עמוד השידרה שלו.
לאחר יומיים בהם אכל כמפורט הנ"ל הפסיק לפתע לאכול למשך יום אחד. בכדי לעורר את תאבונו המשכתי למקם את אצת הנורי בריף ולהאכיל את שאר הדגים בארטמיה קפואה. לשמחתי זה עבד ומוריס חזר לאכול ולמעשה לא סגר את פיו לרגע ומיום ליום הגדיל את תפריטו לאצת ספירולינה יבשה (אושיין נטורישיין), אנינ-נון, מיקס פרות ים קפואים (מעשה ידי שוני להתפאר), ארטמיה קפואה, מזון קפוא של אושיין נוטרישיין (אנג'ל פורמולה המכיל ספוגים), אצת נורי הממוקמת קבוע בריף (במקום החסה החסרת כל ערך תזונתי) וקריל קפוא. בהאכלתו שמתי דגש על כמה נקודות חשובות:
1. האכלה רציפה באצת נורי. אצת הנורי מעבר להיותה מזינה מכילה המון יוד שמחזק את המערכת החיסונית של הדגים.
2. האכלה מסיבית בארטמיה האיכותית מאילת הכוללת רמות חלבון גבוהות ושומן התורמות להתחזקות הדג ולהשמנתו.
3. האכלה מדי יום-יומיים במזון הכולל ספוגים (אנג'ל פורמולה של אושיין נוטרישיין). מכיוון שחלק ממזון המוריש בטבע כולל ספוגים ראיתי בכך נקודה חשובה לאיקלום הדג למרות שמבחינת ערך תזונתי אני לא בטוח שהספוגים חיוניים.
4. מספר האכלות ביום כאשר נעזרתי במאכיל אוטומטי.
לאחר כחודש וחצי החלו התוצאות החיוביות להופיע ומוריס החל להשמין, אט אט "נעלם" עמוד השדרה, התנהגותו החלה להשתפר, החל לתקוף את שאר הדגים כאשר ניסו לגנוב ממזונו ו/או להטריד את שלוותו והחל לאכול מזון קפוא מידי.
כמוכן שמתי לב כי:
· סנפיר הגב (האנטנה) מתארך בקצב יומי ובהתאמה לכמות המזון שמוריס אוכל כאשר קצת האנטנה הנו שובל אשר קצהו נרקב מדי מספר ימים ונושר (מכאן ניתן להסיק כי מוריש + שובל = מוריש אוכל טוב).
· בשעות החשכה משנה מוריס את צבעיו הבהירים אשר הופכים לכהים ומסייעים לו לא לבלוט. מראה מרשים מאד.
· מוריס חוטא לעיתים באכילת פוליפים (ראשי אופליות, זאונטידים) וטרידכנות (לאחר שאכל אחת הוצאתי את השאר). מדובר במקרים נדירים יחסית ואין ללמוד מכך על התנהגות כל המורישים אלא להבין כי יש סיכוי כזה.

אין ספק שהמוריש איידול הנו דג מדהים המהווה אתגר לגידול באקווריום מעבר לאיכויות שלו אך יש לזכור כי הוא דג מאד קשה לאיקלום ומומלץ לבעלי מוטיבציה נכונה, בעלי רצון להשקיע את הזמן בלמידה ובקיום תנאי האקווריום ברמה מעולה, בעלי ידע וניסיון גדולים (חובבים מומחים בלבד), בעלי ריף ותיק ויציב בלבד (סלעים חיים ותיקים ועשירים חיוניים מאד) ובעלי מזל (אין ספק שגם הוא גורם לא שולי להצלחה).



תודה על הקריאה,
מוריס הגבר ודרור.

[שוני ז"ל]

טפו טפו הוא מכיר אותי אישית ויודע בדיוק מה טוב לו .נכון מוריס?

[בר_RC]

כל הכבוד
שיהיה בהצלחה בהמשך.

[tirano]

כבר כמה זמן הוא אצלך?

[dror]

תודה
מוריס אצלי כבר למעלה מ-4 חודשים.

[LaYZeR]

פשוט מדהים.. גם הדג אך בעיקר סיפור ההצלחה הזה..
בהצלחה שיהיה לך דרור איתו נקווה שיזכה לחיים ארוכים. בניגוד לרוב אחיו......

[baruchbl]

האם זאת הפעם הראשונה שאתה מנסה לגדל מוריש... או שזה הראשון שהצליח לאחר מס' כישלונות?

[HunTeR]

בהצלחה

אגב סתם שאלה - וסליחה על הבורות - למה לא מגדלים לו גם איזה ספוג עסיסי באק' בכדי שיוכל ממנו כל הזמן? (ספוג מסנן פלנקטון אם אני לא טועה - ואת זה אפשר לגדל)

[dror]

שוב תודה
ברוך - כן, מוריס הוא המוריש הראשון שלי...
האנטר - המוריש ניזון מספוגים לא צבעוניים כמו שניתן לפעמים לפגוש על סלעים חיים. בכל אופן אני מניח שאתה צודק והוספת ספוג בהחלט יכולה לעזור בשלב האיקלום.

[damura]

יפה מאוד,
עדיף לא לקנות אותם כדי לא לשתף פעולה עם יבוא שלהם שלרב מסתיים במוות ברעב