AQUA Logo

חזור   אקווה - האתר הישראלי לדגי נוי > מים מתוקים > אקווריום צמחייה

צור אשכול חדש  נושא נעול
הגדרות אשכול אפשרויות הצגת נושא
עדיין לא נקרא Monday 06/10/2008, 04:30   #1
איתי
מנהל טכני
 
הסמל האישי שלאיתי
 
תאריך הצטרפות: 06/06/04
מיקום: הטכנודרום
הודעות: 20,146
הודו לך על 133 הודעות 183 פעמים
ברירת מחדל שיטות דישון באקוריום היי-טק -

שיטות דישון באקוריום היי-טק

מאמר מקורי מאת: שי פרטיג (shayf)

מבוא

במהלך החודשים האחרונים שוחחתי והתכתבתי עם עשרות בעלי אקוריומי צמחיה והתרשמתי כי רובם אינם מצליחים לשמור על יציבות בגידול הצמחים ובריאותם, נאבקים במלחמות אין סופיות באצות וחלקם עומד כבר על סף היאוש. ברוב המיקרים הסתבר לי כי הבעיות אליהן הם נקלעים נובעות משיטות הדישון שלהם (אם בכלל) ומהבילבול הרב הנובע מקריאה במקורות שונים וקבלת עצות שונות (ומשונות) לגביהן.

במאמר זה אפרוס את משנתי בכל הנוגע לשיטות הדישון השונות. שיטות אלו עובדות ומיושמות אצלי באקווריומים ואצל חובבים רבים מרחבי העולם והוכיחו באין ספור מיקרים את יעילותן .

כמה משפטי מפתח אשר מסכמים את משנתי:

בין הצמחים והאצות לא מתקיימת תחרות על משאבים (אור ותזונה). אצות אינן דורשות תאורה רבה ו/או דישון בכדי לשגשג ולפרוח ,גם אור חלש וקצת דגים יספקו את כל צרכיהם.

הבעיה כאמור אינה דישון עודף שכן באקווריום צמחיה מאוזן, בכל רגע נתון יש בעמודת המים רמה גבוהה של חומרי תזונה (ניטראט, פוספאט וכו') ולמרות זאת אין אצות. הדשן שאנו מוסיפים לא נספח מייד על ידי הצמחים ונעלם. אנו שומרים על רמה קבועה שלו (בחלוקה ליסודות השונים) בעמודת המים.

ככל שבאקווריום יש מסה גדולה יותר של צמחים מבוססים ובריאים כך ישנן פחות אצות.
זו בדיוק הסיבה שאנו מכניסים הרבה מהירי גדילה בהתחלה ואחרי התבססותם וגידול במסת הצמחייה הבריאה והמשגשגת ניתן להחליפם לאט לאט לאיטיי גדילה.

מכיוון שהמערכות שלנו הן יחודיות ושונות מאקווריום לאקווריום , בכדי לשמור על צמחים בריאים, אנו צריכים מינוני דישון יחודיים לכל מערכת . אבל השיטה היא (פחות או יותר) אחידה.

סוגי דשנים

דשנים הנם חלק בלתי נפרד מגידול צמחים בריאים באקווריום. בכדי לשרוד, צמחים צריכים לקבל תזונה ממקור כלשהו. מקור זה יכול להיות מצע העשיר בחומרי תזונה או חומרים המצויים במי האקווריום ולכן נדרש דישון סדיר .

בהתאם לכמויות הצריכה בצמח והרכב החומר היבש שלו חולקו הדשנים לשתי קבוצות עיקריות:

מאקרו (NPK):

1. קבוצה זו כוללת בתוכה שלושה יסודות: חנקן (Nitrate), אשלגן (Potassium) וזרחן (Phosphate).
2. אין אנו יכולים להוסיף יסודות אלו בצורה ישירה ולכן אנו נשתמש בתרכובות הבאות וננסה לשמור על רמות אלו באקוריום (טווח מטרה):
*. אשלגן חנקתי – NO3 - KNO3 - Potassium Nitrate - טווח - 5-30 ppm.
*. אשלגן גופריתי - K+ - K2SO4 - Potassium Sulfate – טווח - 10-30 ppm.
*. פוטסיום דיהידרוגן פוספאט - PO4 - KH2PO4 - Monopotassium phosphate – טווח – 0.5-2.0 ppm (ויותר גבוה).

מיקרו:

1. ניקראים גם "טרייס אלמנטס" - Trace Elements (בעברית יסודות קורט) ולמרות שלפעמים נוטים להתעלם מהם , הינם לא פחות חשובים לצמח מאשר יסודות המאקרו.
2. ללא יסודות מיקרו הצמח לא יכול להתפתח ויראה לקוי ופגום.
3. יסודות מיקרו כוללים בתוכם: סידן (Ca), מגנזיום (Mg), גופרית (S), בורון (B), כלור (Cl), נחושת (Cu), ברזל (Fe), מנגן (Mn), מוליבדנום (Mo) ואבץ (Zn).
4. שלושת יסודות המיקרו הראשונים (Ca, Mg ו-S) משוייכים גם לקבוצת משנה הנקראת "יסודות מאקרו מישניים".
5. קיימים עוד יסודות מיקרו אשר מצויים בצמח אך נמצא כי הם אינם הכרחיים לחיי הצמח ותועלתם לא ודאית, כגון: קובלט (Co), נתרן (Na), רובידיום (Rb) ועוד...
6. בכדי להוסיף יסודות מיקרו ניתן לרכוש דשנים מסחריים שונים כגון:Seachem Flourish + Flourish Trace, Kent Botanica Micro, Plantex CSM+B ועוד... (במאמר זה אנו נשתמש ב-Plantex CSM+B).
7. מספר רמות חשובות שאנו ננסה לשמור ביסודות מיקרו (טווח מטרה):
*. ברזל – Fe – טווח - 0.1-0.5 ppm.
*. סידן – Ca – טווח - 10-30 ppm.
*. מגנזיום – Mg – טווח - 3-10 ppm.
*. גופרית – S – טווח - 1-2 ppm.

גורמים מניעים:

כמות הדשן שצריך להוסיף לאקווריום משתנה ואינדבידואלית. יש מספר גורמים מניעים אשר צריך לקחת בחשבון בכדי לקבוע את המינון הנכון.

תאורה:

1. אקווריום אשר מואר בעוצמה גבוהה דורש יותר דשן ובתכיפות גבוהה יותר. היסודות יצרכו בקצב מהיר והצמחים יגדלו מהר יותר ויהיו חסונים יותר.
2. תאורה נמוכה נוטה להיות קלה יותר לתחזוקה וסלחנית יותר לטעויות משום קצב צמיחת הצמחים האיטי.
3. צריך לזכור להתאים את זני הצמחים בהתאם לתאורה המותקנת.
4. קווים מנחים לרמות תאורה:
*. אור נמוך (מתחת ל-0.5 וואט לליטר) 8-10 שעות ביום.
*. אור בינוני (0.5-0.8 וואט לליטר) 8-10 שעות ביום.
*. אור גבוה ( מעל ל-0.8 וואט לליטר) 8-10 שעות ביום.


פחמן דו חמצני – CO2

1. ישנם שלושה יסודות עיקריים נוספים ולא מינרליים אשר בלעדיהם הצמחים לא ייתפתחו והם :חמצן, מימן (אשר נמצאים במילא במי האקווריום - H2O) והחשוב שבהם - פחמן (C). בכדי לספק יסוד חשוב זה (חשוב אף יותר מכל דשן אחר) אנו נכניס תוספת גז CO2 למים.
2. טווח המטרה שלנו יהיה 15-40 ppm CO2:
*. רמות גבוהות יותר מסכנות את בעלי החיים באקוריום.
*. רמות נמוכות יותר פוגעות בצמחים, ואף חמור מכך, מאפשרות לאצות לפרוח.

מסת הצמחים:

1. יותר צמחים = יותר דישון; פחות צמחים = פחות דישון.
2. בהקמה, יש צורך למלא את האקווריום בכמה שיותר צמחים מהירי גדילה אפילו אם אנו לא מתכננים להשאירם לעיצוב הסופי, המטרה שלנו בכך היא ביסוס מסה גדולה של צמחים בריאים וספיגת החנקות מעמודת המים בצורה המהירה ביותר האפשרית.
3. כאשר חוזרים לדשן לאחר גיזום מאסיבי כדאי לקחת בחשבון את ירידת המסה בהתאם.

מסת בעלי החיים:

1. אוכלוסיה צפופה = פחות דישון; אוכלוסיה מדוללת = יותר דישון.
2. כשהאקווריום עמוס בבע"ח כמות האכלות (וכמובן שאריות המזון ) והפסולת האורגנית הנוצרת גדולה ומהווה חלק בלתי נפרד מתזונת הצמחים .
3. כאשר משתנה האוכלוסיה באקווריום בצורה דראסטית (לדוגמה: העברה של דגים בוגרים לאקווריום אחר למטרות הטלה או הוספת להקה חדשה) כדאי לקחת בחשבון את השינויים הנדרשים במשטר הדישון.

מתודולוגיות המינון:

עד לרגע זה, דישון האקווריום היה נשמע כאתגר מרתיע. למרבה המזל, בכדי להתמודד עם הבעיה בצורה שיטתית, פותחו ע"י חובבים מספר מתודולוגיות מינון. במאמר זה אנסה להסביר, שתי גישות/שיטות דישון נפוצות, האחת נקראת Estimative Index או EI והשנייה נקראת Perpetual Preservation System או PPS.

מדד משוער - Estimative Index או בקיצור (EI)

סקירה כללית

EI הינה שיטה ישירה וברורה לאספקת דשן באקווריום צמחיה. הרעיון בבסיס השיטה הוא פשוט להכניס כמויות עודפות של דשן לאקווריום במהלך השבוע. כמויות עודפות אלו מציפות את עמודת המים ומזינות את הצמחים.
השיטה כשמה כן היא, זוהי שיטת אמדן , הווה אומר, מדידה פרטנית של קליטת חומרי הדישון השונים אינה הכרחית ולא מעורבות בה כל ערכות בדיקה (למעט CO2 אשר יוצא מן הכלל). EI מספקת כמויות עודפות של דשן אשר מסייעות למניעת חוסרים בצמחים, ומאפשרת להם לגדול ללא הפרעה. רוב הבעיות הקשורות לאצות נגרמות דווקא עקב חוסרים בצמחים ולא להיפך (אמוניום +NH4 הוא יוצא מן הכלל).

הדרך היא פשוט להוסיף כמויות עודפות של דשן במהלך השבוע, בכדי למנוע מחסור, ואז לבצע החלפת מים גדולה בסוף השבוע בכדי למנוע צבירה. על ידי כך נשמרים במים מגוון חומרי הדישון ללא צורך בערכות בדיקה כלל (פרט למעקב הדוק אחר רמות ה-CO2).
מכיוון שבכל מקרה מומלץ לבצע החלפת מים כל שהיא פעם בשבוע (כמעט בכל אקווריום), אין בעיה לבצע זאת רק בכמות גדולה יותר (במקום 20%, לפחות 50%) והזמן המושקע עקב כך אינו גדול.

התהליך הוא פשוט, כל יום (או 2 עד 3 פעמים בשבוע באקווריומים בעלי תאורה בינונית ופעם בשבוע בתאורה נמוכה) מדשנים בכמות מדודה . מכיוון שהשיטה מבוססת על הערכה בלבד, אנו מדשנים בהתאם לקווים מנחים כלליים המתאימים לתצורה הפרטנית שלנו. בסוף השבוע מבצעים 50% החלפת מים ובכך בעצם "מאפסים" את עומסי הדישון במערכת כולה, וחוזר חלילה.
ניתן לבצע החלפות מים גדולות יותר (מה שידרוש יותר דיוק) או קטנות יותר, אבל 50% הינו הקו המנחה.

הדישון העיקרי הוא מאקרו + מיקרו. ניתן להוסיף גם ברזל ע"פ הצורך.

בנוסף לדישון העיקרי נוהגים להוסיף מגביר GH (לדוגמא, אבקת Seachem Equilibirium) בכדי לעלות את רמות הסידן והמגנזיום במים (ובהתאם את הקשיות – GH). למי שמשתמש במי ברז קשים (כמו ברוב המקומות בישראל), אין צורך בכך. הצורך הוא וודאי באקוויומי צמחיה המבוססים על 100% מי-אוסמוזה הפוכה.

השיטה עובדת בצורה הטובה ביותר באקווריומים עם תאורה גבוהה אשר שתולים בצפיפות אך למרות זאת ניתן להשתמש בה גם באקווריום עם תאורה נמוכה ע"י הורדת הכמויות ו/או התדירויות של הדישון.


קווים מנחים כלליים לדישון אקווריום עם תאורה גבוהה ושתילה צפופה:

1.אקווריום בנפח 38-76 ליטר:

*. בערך 1/8 כפית KNO3 או 0.65 גרם, 3 פעמים בשבוע.
*. בערך 1/32 כפית KH2PO4 או 0.175 גרם, 3 פעמים בשבוע.
*. בערך 1/4 כפית מעלה GH או 1.333 גרם, פעם בשבוע (לאחר החלפת מים בלבד).
*. בערך 1/32 כפית דשן מיקרו או 0.134 גרם אבקה או 2 מ"ל מהול, 3 פעמים בשבוע.
*. 50% החלפת מים שבועית.

2.אקווריום בנפח 76-151 ליטר:

*. בערך 1/4 כפית KNO3 או 1.3 גרם, 3 פעמים בשבוע.
*. בערך 1/16 כפית KH2PO4 או 0.35 גרם, 3 פעמים בשבוע.
*. בערך 1/2 כפית מגביר GH או 2.666 גרם, פעם בשבוע (לאחר החלפת מים בלבד).
*. בערך 1/16 כפית דשן מיקרו או 0.269 גרם אבקה או 5 מ"ל מהול, 3 פעמים בשבוע.
*. 50% החלפת מים שבועית.

3.אקווריום בנפח 151-227 ליטר:

*. בערך 1/2 כפית KNO3 או 2.6 גרם, 3 פעמים בשבוע.
*. בערך 1/8 כפית KH2PO4 או 0.7 גרם, 3 פעמים בשבוע.
*. בערך 3/4 כפית מגביר GH או 3.999 גרם, פעם בשבוע (לאחר החלפת מים בלבד).
*. בערך 1/8 כפית דשן מיקרו או 0.538 גרם אבקה או 10 מ"ל מהול, 3 פעמים בשבוע.
*. 50% החלפת מים שבועית.

4.אקווריום בנפח 227-303 ליטר:

*. בערך 3/4 כפית KNO3 או 3.9 גרם, 3 פעמים בשבוע.
*. בערך 3/16 כפית KH2PO4 או 1.05 גרם, 3 פעמים בשבוע.
*. בערך 1 כפית מגביר GH או 5.332 גרם, פעם בשבוע (לאחר החלפת מים בלבד).
*. בערך 1/4 כפית דשן מיקרו או 1.076 גרם אבקה או 15 מ"ל מהול, 3 פעמים בשבוע.
*. 50% החלפת מים שבועית.

5. אקווריום בנפח 379-473 ליטר:

*. בערך 1/2 1 כפיות KNO3 או 7.8 גרם, 3 פעמים בשבוע.
*. בערך 1/2 כפית KH2PO4 או 2.8 גרם, 3 פעמים בשבוע.
*. בערך 1/4 1 כפיות מגביר GH או 6.665 גרם, פעם בשבוע (לאחר החלפת מים בלבד).
*. בערך 1/2 כפית דשן מיקרו או 2.152 גרם אבקה או 30 מ"ל מהול, 3 פעמים בשבוע.
*. 50% החלפת מים שבועית.

דוגמה לטבלת דישון באקווריום 110 ליטר:



טווח המטרה של EI:

1. פד"ח - CO2 - 25-35 ppm
2. ניטראט - NO3 - 10-30 ppm
3. אשלגן - K+ - 10-30 ppm
4. זרחן - PO4 - 1.0-2.0 ppm
5. ברזל -Fe - 0.2-0.5 ppm (או גבוה יותר).
6. קשיות -GH - תוספת 1-2 מעלות (17-40 ppm או יותר).

הערות מיוחדות:

רמה אופטימאלית של פד"ח לצמיחה תקינה של הצמחים הינה 30 ppm. אם מופיעות אצות, הסר אותן ואת כל העלים הנגועים. בדוק מחדש את רמת הפד"ח ושקול צמצום ו/או הורדת שעות התאורה.

אין כל בעיה לדשן באבקות יבשות ישירות לאקווריום, חלק מהמגדלים פועלים כך וחלק ממיסים את המנה היומית במים לפני שמוסיפים.דשן Plantex CSM+B בד"כ מומס במים לפני ההוספה.

הצמדות למשטר דישון יציב תיגרום לצמחים (ולך) לשגשג, אבל קחו בחשבון שהכמויות הנ"ל לא נועדו להיות "חקוקות באבן" והן ניתנות לשינוי בהתאם לצרכים האינדבידואלים של האקווריום שלכם (ראו "גורמים מניעים").

ברגע שאין הגבלה בחומרי התזונה של הצמחים, רוב הבעיות נגרמות עקב CO2 וזרימת מים לקוייה באקווריום (אשר גורמת לחלוקת הדשנים והגזים באקווריום בצורה שאינה הומוגנית ). בנוסף, אם מורידים בכמויות של הזרחן והחנקן ניתן גם להוריד בכמויות ה-CO2. לדוגמה, בכדי לשמור על צמיחה תקינה, בריכוז של 20 ppm חנקן יידרש CO2 ברמות של פי שתיים עד פי שלוש מאשר בריכוז של 2 ppm חנקן (Gerloff, 1966), מה שמסביר את הטעות במחשבה שהורדה בכמות הדישון פותרת בעיית אצות.

שוב נדגיש את חשיבות ה-CO2 באקווריום. תנו דגש מיוחד על בדיקת רמתו, הוא הגורם המשפיע ביותר על קצב צמיחת הצמחים (בשימוש נכון, עד פי 10-20).

הבטיחו זרימות מים טובות באקווריום לחלוקת חומרי המזון וה-CO2 לכל רחבי האקווריום בצורה שווה . קחו בחשבון שצמחייה צפופה מורידה את הזרימה בכ-90% (Barko et al, 1986).


מערכת השימור התמידית - Perpetual Preservation System או בקיצור (PPS)

סקירה כללית:

הביולוגיה של המים, הדגים והצמחים והמערכת האקולוגית שאנו יוצרים אצלנו בחדר בבית הם לא סטנדרטיים, הם לא זהים ולא גנריים. לכל מערכת יש חיים משל עצמה, היא ייחודית גם בעיצוב וגם בכימיית המים. בהתאם לכך נולדה מערכת PPS. הרעיון שהאקווריום שלך שונה,יחיד במינו ומצריך תשומת לב מיוחדת, הוא מה שהביא אותנו היום להיכן שאנו נמצאים בנוגע לדישון הצמחים ותחזוקתו לפי תפיסה זו .

מערכת המים באקווריום אינה ניצבת בפני עצמה ולא ניתן לנתח אותה כך, חייבים להסתכל עליה בשלמותה ומשום כך ובכדי להביא אותה למיצוי מקסימאלי חוברו המאמרים הבאים המסבירים את שיטת PPS.

בדיקות חנקן וזרחן:

ההתעסקות בקביעת הערכים הנכונים של החנקן (NO3) והזרחן (PO4) גוזלת מאיתנו משאבים רבים ולמרות זאת שינויים דרמטיים ברמתם הם אלו הגורמים לנו לעיתים קרובות לבעיות באקווריום. אנו מבצעים בדיקות בקביעות בכדי לקבוע מהן הרמות הנכונות של יסודות אלו, אבל לעיתים קרובות לא ברור לנו איך לקרוא ולהפיק תועלת מתוצאות אלו.

סעיף זה ידגים ויסביר לא רק איך ניתן לקרוא את התוצאות ע"פ PPS, אלא גם איך ניתן לקבוע באם הבדיקות שלנו מדויקות.

ע"י שימוש ב-PPS אנו מנסים לשמור על איזון באקווריום ולשמור על המערכת כולה יציבה ובטווחים נורמליים.

כשאנו מסתכלים על ערכות הבדיקה שלנו אנו מבחינים בחמישה או יותר צבעים המצביעים על ערכים שונים הנעים בד"כ בין 0ppm ל- 160ppm ב-NO3, או בין 0ppm ל-10ppm ב-PO4. ערכים אלו, למרות שהם עוזרים, הם לא מה שצריך להעסיק אותנו בהתחלה.
ערך הבדיקה המדויק אכן חשוב , אולם הערך היחסי הוא זה שהינו משמעותי להחלטה כמה לדשן .
מומלץ לכן ולהסתכל על ערכים אלו בקבוצות: "נמוך", "תקין" ו"גבוה". ומשום כך, אנו נחלק את טבלת הצבעים בערכות לשלושה אזורים ע"י שימוש בערכים המספריים או ע"י מספר הצבעים לערכים שונים. הערכים הנמוכים בטבלה ייצגו את הקריאה ה"נמוכה", הערכים במרכז הטבלה את הקריאה ה"תקינה" ולבסוף הערכים הגבוהים את הקריאה ה"גבוהה" (ראה שרטוט מצורף).
עכשיו, כאשר אנו בודקים, התוצאות המתקבלות לא יהיו ב-ppm אלא ב-"נמוך", "תקין" ו"גבוה" וכל הפעולות שנבצע יהיו בכדי להשיג את הרמה התקינה ולא בדיוק 20ppm, מה שמאפשר מרווח כיוונון עד לקבלת התוצאות המושלמות במערכת היחודית שלנו.



מה שנותר עכשיו, בכדי לקרוא את התוצאות נכון ולאמן את עינינו להבחין בהבדלים בין הצבעים השונים, הוא לכייל את ערכות הבדיקה. במילים אחרות, אנו ניצור תמיסה המכילה בדיוק 5ppm של NO3 ונבצע בדיקה, לאחר נמשיך עם 10ppm של NO3 ונבצע בדיקה וכן הלאה. ובדומה, ניצור תמיסה לכיול PO4 וכך נבדוק איזה צבע הכי קרוב לצבע במבחנה.
הצורך בכיול נובע מהסיבה הפשוטה שאנו לא סומכים על הצבעים בערכות, יכול להיות טעות בדפוס, דהייה של הצבע מהכרטיס, מקור אור אשר משנה את הקריאה (אפילו צבע הקיר בחדר מפריע) ועוד...

הדרך הנכונה לכיול היא כדלהלן:

נכין מלאי של תמיסת יסודות מאקרו אשר נכנה אותה לאורך כל המאמר בשם SS ( תמיסה סטנדרטית - STANDART SOLUTION ) ואשר נשתמש בה גם בהמשך בכדי לדשן את הצמחים (המתכון להכנת תמיסת SS מצורף בהמשך).

נמלא שני דליים ב-10 ליטר מי אוסמוזה הפוכה כ"א (בדיוק) אשר אליהם נוסיף מה-SS בהתאם לרשימה הבאה:


בדיקות NO3 ע"י SS

2 מ"ל ב-10 ליטר = 5ppm
4 מ"ל ב-10 ליטר = 10ppm
8 מ"ל ב-10 ליטר = 20ppm
12 מ"ל ב-10 ליטר = 30ppm
16 מ"ל ב-10 ליטר = 40ppm
20 מ"ל ב-10 ליטר = 50ppm

בדיקות PO4 ע"י SS

0.20 מ"ל (2 טיפות) ב-10 ליטר = 0.1ppm
0.30 מ"ל (6 טיפות) ב-10 ליטר = 0.25ppm
0.60 מ"ל (12 טיפות) ב-10 ליטר = 0.50ppm
1.20 מ"ל (24 טיפות) ב-10 ליטר = 1.00ppm
3.00 מ"ל (60 טיפות) ב-10 ליטר = 2.50ppm
6.00 מ"ל (120 טיפות) ב-10 ליטר = 5.00ppm

ע"י השוואת תוצאות הבדיקות ניתן לפרש בצורה נכונה את הצבעים. את הבדיקות הללו צריך לבצע פעם אחת בלבד ואין צורך לבצען שוב, בתנאי שקונים את אותה ערכת בדיקה בדיוק.

הכנת SS ( תמיסה סטנדרטית Standard Solution):

היחסים של NO3:PO4:K הם 0.75:0.25:1.00
KNO3 - 20.38 g
KH2PO4 - 5.97 g
K2SO4 - 15.74 g
ב-500 מ"ל מים (אוסמוזה)

חנקן, זרחן ואשלגן – ומערכת היחסים בינהם:

PPS מבוססת על העיקרון שצמחים זקוקים לחומרי מזון בכמות מסויימת או אחוז מסויים על בסיס
צריכה יומית. הגרף המצורף מציג ניתוח של חומר הצמח אשר ועל פי חלוקה זו נשענת חלק משיטת מינון הדשן ב-PPS.



צמחים מסוגלים לשרוד ע"י צריכה מועטה או יתרה של אחד המרכיבים, אבל אלו הם (אצל רוב הצמחים) הרמות האופטימליות. כל מינון מעבר לזה נחשב כצריכה עודפת ובגלל שאנו מדשנים יום-יומית, לצמחים יש את היכולת לכוונן ולתקן את הצריכה שלהם בהתאם ךרחכוז הדשנים במים . בהינתן התנאים הבסיסיים לגדילה, הצמחים מתגמשים בדרישותיהם, יכולים להתאים את עצמם לסביבות שונות מאחר והדרישות שלהם הן לא כל-כך קשיחות כפי שאנו נוטים לחשוב.

לפני שאנו מסבירים איך מדשנים בחנקן (NO3), זרחן (PO4) ואשלגן (K), נדון בקצרה בהבדלים אשר נראים בשני הגראפים למעלה. למה לא לדשן ביחסים הזהים להרכב הצמח?
הסיבה לכך נעוצה בזה שכל אקווריום שונה בכמות הצמחים, כמות האור, העומס הביולוגי של בע"ח ועוד מספר גורמים, כולל המים בהם אנו משתמשים. מה שה-SS עושה הוא בעצם יוצר חוסר שיווי משקל המתחשב בחומרי המזון הנמצאים בחומר הצמח ובכוונה תחילה להמשך כוונון עדין עד להגעה לכמות הדישון הדרושה לאקווריום שלנו. אסור להסיק כי אותו משטר דישון יעבוד בכל אקווריום, מכיוון וכל מערכת הינה הנו סביבה יחודית ו-PPS מאפשר לנו להתאים את הרמות האופטימליות לדישון בהתאם לתנאים היחודיים שלנו.

למרות שציינו כי המים שאנו משתמשים בהם מכילים פרמטרים המשתנים מאזור לאזור, שיטת PPS הינה תואמת לכל סוגי המים (אלא אם כן יש בהם ריכוז חומרים קיצוני), לא משנה אם אנו משתמשים במי-אוסמוזה הפוכה, מי ברז או כל מים אחרים, המינון ע"פ שיטת PPS יחשוף את כל היסודות והמינונים בהם אנו צריכים להשתמש ויותאם לתנאים הספציפים של המערכת שלנו.

בכדי להתחיל אנו צריכים, דבר ראשון, לדעת מהם הפרמטרים של המים בהם אנו משתמשים למילוי האקווריום ומהם הפרמטרים של המים הנמצאים כבר באקווריום. לצורך כך נדרשות הבדיקות הבאות: חנקן (NO3), זרחן (PO4), קשיות כללית (GH), קשיות זמנית (KH), סידן (Ca) וחומציות (PH).

במבט ראשון זה נראה הרבה בדיקות, אבל לכל חובב ממוצע אמורות להיות ערכות לבדיקות אלו (הסידן הוא יוצא מהכלל) והן זמינות אצל כל ספק דגי-נוי ממוצע.

לאחר כיול הבדיקות (שבצענו בהתאם להסבר לעיל) וביצוע הבדיקות, ובמידה ומצאנו כי רמות החנקן והזרחן יחסית נמוכות אנו צריכים להתחיל את המינון הראשון שלנו עם ה-SS.
כמות המיליליטרים תחושב ע"פ מספר הגלונים (1 גלון = 3.78 ליטר) באקווריום לחלק לעשר.
לדוגמה: לאקווריום המכיל 50 גלון (50 גלון = 189.27 ליטר) אנו נוסיף 5 מ"ל (50/10) מתמיסת ה-SS וזאת במידה והתאורה שלנו בינונית (0.5 וואט לליטר). אם התאורה שלנו היא חצי מזה (0.25 וואט לליטר) אנו נדשן חצי מהכמות ואם התאורה שלנו כפולה מזה (1 וואט לליטר) אנו נכפיל את הכמות.

צריך לדשן ב-SS כל יום. לאחר שבוע של דישון אנו נבדוק שוב את הפרמטרים של המים באקווריום בכדי לבדוק את ההתקדמות. אם נקבל תוצאות נמוכות אנו נגביר את כמות הדישון ואם נקבל תוצאות גבוהות, ננמיך את המינון. אנו נתייחס לתהליך הזה של דישון, בדיקות וכיוונון כ"לולאת הבקרה" ולפני שנגיע לרמה האופטימאלית אנו יכולים לעבור אותה מספר פעמים. שוב, כל אקווריום הוא שונה וע"י חזרה זו אנו נמצא את משטר הדישון האופטימאלי לאקווריום שלנו.

אם במהלך הבדיקות מצאנו כי ישנו חוסר איזון בין רמות החנקן והזרחן (ראו למעלה את הרמות התקינות), אנו נצטרך להכין תמיסות אחרות אשר נשתמש בהן במקום ה-SS עד לאיזון, האחת נקראת PF (Phosphate Free) והשניה נקראת NF (Nitrate Free). (הנוסחה להכנתם נמצא בהמשך המאמר).
לדוגמה: באם מצאנו כי רמת החנקן גבוהה, נחליף את ה-SS ב-NF. אם מצאנו כי רמת הזרחן גבוהה, אנו נחליף את ה-SS ב-PF. כמות המיליליטרים צריכה להשאר זהה לכמות בה השתמשנו ב-SS לפני ההחלפה ל-NF או-PF. השימוש ב-NF או PF צריך להמשך עד שרמות החנקן והזרחן חוזרות להיות תקינות.

במקרים מסויימים אנו עלולים למצוא רמות של חנקן ו/או זרחן גבוהות במיוחד. במקרה כזה אנו נבצע החלפת מים בכדי לתקן את מינון היתר ולהחזיר את הרמות לנורמה.
רמות גבוהות אלו יכולות להגרם אם העומס הביולוגי באקווריום גבוה מיכולת קליטת המזון של הצמחים (צפיפות מוגזמת של בע"ח) או תאונות דישון מוגזם. פרט לכך, החלפות מים לא נדרשות.

למרות שהחלפות מים לא פוגעות בהתקדמות ה-PPS, אחת המטרות של PPS היא להוריד את הצורך בהחלפות מים, ושוב, זהו חלק בלתי נפרד מלולאת הבקרה של PPS.

קצת על אשלגן (K).

מאחר ויכולת הצמח לקלוט חנקן תלויה גם בכמות האשלגן במים , במצב רגיל בו אנו לא מוסיפים אשלגן צריכת החנקן על ידי הצמחים הינה יחסית נמוכה. כאשר מגבירים את ריכוזי האשלגן במים משתפרת היכולת של הצמח לקלוט חנקן זאת עד גבול מסויים בו תוספת של עוד אשלגן לא משנה צריכה זו .
נקודה זו של גבול תוספת אשלגן כהשפעה לצריכת חנקן נלקחה בחשבון בהכנת הנוסחאות לתמיסות השונות ב-PPS. לכן, כפי שניתן לראות בגרף למעלה, השיטה משתמשת ברמות גבוהות של אשלגן בכדי להפיק את המרב מהצמחים לניצול החנקן בעמודת המים.

הרכב התמיסות:

ללא חנקן – NF – Nitrate Free

היחסים של NO3:PO4:K הם 0.00:0.25:1.00
KNO3 - 0.00 g
KH2PO4 - 5.97 g
K2SO4 - 33.30 g
ב-500 מ"ל מים (אוסמוזה)

ללא זרחן – PF – Phosphte Free

היחסים של NO3:PO4:K הם 0.75:0.00:1.00
KNO3 - 20.38 g
KH2PO4 - 0.00 g
K2SO4 - 19.56 g
ב-500 מ"ל מים (אוסמוזה)

קשיות כללית, מגנזיום וסידן:

סידן ומגנזיום , לעיתים קרובות מידי נוטים להעלים עין מיסודות מאקרו-משניים אלו באקוריום, אבל, שני יסודות אלו הנם מקור מזון הכרחי לצמחים ושניהם חייבים להמצא בכדי לאפשר צמיחה בריאה שלהם. שני יסודות אלו מהווים את המרכיבים אשר אנו מכירים כקשיות הכללית (GH) של המים ובהתאם, רמת ה-GH היא בעצם מדידת רמת הסידן והמגנזיום המומס במים.
בנוסף לצמיחה בריאה של צמחים, רמת ה-GH היא פקטור חשוב לבריאות בע"ח במים.

הקשיות משפיעה על הוויסות האוסמוטי אצל הדגים ועל רמות הסידן בדמם ובהתאם לזאת רמת ה-GH צריכה להתאים לאוכלוסיה באקווריום.

רמת ה-GH במים בטבע הינה מגוונת ביותר, אך בדרך כלל היחס בין הסידן למגנזיום הוא 1:3-4 (לטובת הסידן). באקווריום נמצא כי סידן ברמת 20ppm עד 30ppm ומגנזיום ברמת 5ppm עד 10ppm הם הרמות המועדפות.

בכדי להוסיף סידן ומגנזיום לאקווריום אנו נכין תערובת אבקתית אשר נקרא לה תערובת דיסקוסים - Discus Mix (הנוסחה לתערובת מופיעה בהמשך).

הרכיבים לתערובת זו הם:

סידן גופרתי – CaSO4
סידן כלורי - CaCl2
מגנזיום גופרתי (מלח אנגלי) - MgSO4
סודיום ביקרבונט (אבקת סודה לשתיה) - NaHCO3

בתערובת זו אנו משתמשים בפחות מגנזיום ביחס לסידן ויוצרים מלכתחילה חוסר איזון בכדי שנוכל לשלוט היטב בדישון. בדומה ללולאת הבקרה, אנו משתמשים בתערובת זו בכדי לשלוט ברמות יציבות של סידן ולאפשר דישון בתמיסת מגנזיום – Magnesium Solution (MS) (הנוסחה ל-MS נמצאת בהמשך) במטרה לווסת את רמת המגנזיום בעמודת המים. אנו מוסיפים את תערובת הדיסקוסים לשליטה בסידן כאבקה ובד"כ צריך להוסיפה אחת לשבועיים עד שלושה.
חשוב להדגיש כי אין להכין מתערובת זו תמיסה (עירוב במים) מראש מכיוון שמרכיביה מגיבים אחד עם השני (גופרית וסידן) וכתוצאה מכך נוצר משקע לבן מוצק.

בדיקת GH, סידן ומגנזיום:

ישנם מספר יצרנים של ערכות בדיקה לסידן ו-GH אשר ניתן למצאן ברוב חנויות דגי הנוי. ערכות בדיקה אלו בד"כ מתבססות על ספירת מספר טיפות אשר אנו מטפטפים למבחנה עד לשינוי צבע המים בה. מדידת ה-GH מתבצעת ביחידות מידה שונות, או ב-ppm או במעלות גרמניות (dGH). בכדי להמיר מ-dGH ל-ppm צריך להכפיל ב-17.86, בהתאם לכך, 1dGH שווה 17.86ppm ו-2dGH שווה 35.72ppm, וכן הלאה.

בדיקת סידן, בד"כ מיועדת למים מלוחים ולכן הרמה המינימאלית למדידה בהן היא לעיתים גבוהה ומתחילה מ-20ppm. בכדי להתגבר על בעיה זו, ניתן להכפיל את נוזל הבדיקה במבחנה ולחלק את התוצאה בשניים.

בדיקת מגנזיום היא קצת יותר מסובכת מכיוון שהיא דורשת נוסחה מתמטית. מכיוון ש-GH מורכב מסידן ומגנזיום ובהינתן ערכי הסידן וה-GH, ניתן למצוא (ע"י נוסחה עם נעלם אחד) את ה-Mg.

מציאת רמת מגנזיום:



לדוגמה:
בהנחה שה-GH הוא 4dGH או (71.44ppm (4 X 17.86 וה-Ca הוא 20ppm נבצע את התרגיל הבא:
(71.44-(2.5*20))/4.1 = (71.44-50)/4.1 = 5.22ppm

הרכבים:

תערובת הדיסקוסים – Discus Mix (מוסף כאבקה לאקווריום):

סידן גופרתי – CaSO4 – 3.0 g
סידן כלורי – CaCl2+2H2O – 1.0 g
מגנזיום גופרתי – MgSO4 – 1.0 g
סודיום ביקרבונט – NaHCO3 – 1.5 g

תמיסת המגנזיום – MS

מגנזיום גופרתי – MgSO4 – 169.02 g
ב-500 מ"ל מים (אוסמוזה)



קשיות זמנית, פוטנציאל המימן ופחמן דו-חמצני. מערכת היחסים בין KH, pH ו-CO2

ערך pH 7 נחשב נייטרלי כאשר רמה נמוכה מזו נחשבת חומצית, וגבוהה מזו בסיסית.
לגבי ערכות בדיקה, ישנו מגוון רחב בשוק, הבדיקות לא מסובכות ולא נתעכב על כך. על בדיקת רמת ה-CO2 בהחלט נתעכב בהמשך מכיוון שהיא תלויה בערכי ה-KH וה-pH.
לתשומת לבכם, בדיקת KH בדומה ל-GH נמדדת ביחידות מידה שונות, ppm ו-dKH וההמרה בינהם זהה (1dKH=17.86ppm).

קשיות זמנית / קשיות פחמנית - KH

הנקודה הראשונה להתייחסות בנוגע ל-KH זה שצמחים לא צריכים KH בכדי לשמור על בריאותם, אבל, פחמן הוא רכיב תזונה הכרחי לצמחים והם צורכים אותו בכמויות גדולות. הפחמן ניקלט כאמור על ידי הצמח בתהליך ההטמעה (פוטוסינטזה). ניתוח הרכב חומר הצמח מראה שכ-42% ממנו הוא פחמן ואין עוד יסוד בכמויות כאלו גדולות בצמחים.



בכדי לספק פחמן לצמחים אנו משתמשים בגז פחמן דו-חמצני (CO2). ה-CO2 מוריד את רמת ה-pH של המים, אבל לחלק מהדגים אנו צריכים לאזן את רמת ה-pH, וכאן נכנס למשוואה ה-KH. ה-KH משמש כחוצץ ( ידוע גם בכינוי באפר) לאפקט ההחמצה של המים הנוצר על ידי הוספת גז ה-CO2 כך שאנו יכולים להעלות או להוריד את ה-pH ועדיין להישאר עם רמות רצויות של CO2 באקווריום. בהמשך נדגים כיצד קשר זה מתפקד, אבל רק לאחר שנבין את הבסיס של כל שלושת הרכיבים (KH, pH ו-CO2) בשלמותו.

ניתן לעלות את ה-KH ע"י תוספת של כימיקלים, המוכר מבינהם הוא NaHCO3 או אבקת סודה לשתיה וגם ב-CaCO3 או סידן פחמתי (נמס במים רק לאחר 24-48 שעות ונצרך לחלוטין ע"י הצמחים).

כתגובה להעלאת ה-KH תהיה לכן גם עליית pH.

פוטנציאל המימן – pH

pH הוא בעצם מדידת יוני המימן במים וערך ה-pH, כמוסבר לעיל, קובע אם המים חומציים (מתחת ל-7) או בסיסיים (מעל ל-7). לרוב, את ערך ה-pH אנו קובעים מראש על פי החלטתנו לאיכלוס האקווריום בבע"ח ופחות או יותר על סמך דרישותיהם. אבל, ברגע שאנו יודעים מה רמת ה-pH הרצוייה לנו, אנו צריכים לסדר את ה-KH בהתאם בכדי לאפשר את מיסוס הכמות הנכונה של ה-CO2. ושוב, על יחסים אלו נדון בהמשך.

פחמן דו-חמצני – CO2

מחקרים מצאו כי רמת CO2 של 30ppm היא מספקת לצמיחה מלאה של צמחי מים. מכיוון שבבדיקות לא ניתן לדייק, אנו ממליצים לשמור על רמת CO2 של 30ppm-40ppm ובכך להבטיח שתמיד יהיה לצמחים פחמן בכמות מספקת. רמות CO2 מעל 30ppm לא הראו כל שיפור בצמיחת הצמחים. נכון להיום, אין ערכת בדיקה ביתית המסוגלת למדוד CO2 בצורה מדוייקת, אבל ניתן למצוא את רמת ה-CO2 ע"י שימוש במשוואה הבאה:


ועל סמך משוואה זו מבוססות כל טבלאות הקשר בין KH ל-pH ו-CO2.

התוצאה מתוספת CO2 הינה ירידה ב-pH אבל לא ב-KH. חשוב לציין כי, תוספת של רכיב כלשהו בכדי לעלות KH או pH לא ישפיע אף פעם על רמת ה-CO2. הדרך היחידה שניתן בה לעלות CO2 היא הזרקתו למים.

הקשר בין KH, pH ו-CO2

כפי שהוסבר קודם, בין שלושת הרכיבים הללו ישנו קשר. לפני שנמשיך לדון בו, נביט בטבלה המציגה קשר זה ונשתמש בה בכדי להסביר איך פועלים שלושת מרכיבים אלו יחדיו.



כבר אמרנו שהרמה האידיאלית של CO2 צריכה להיות 30ppm-40ppm, אבל, כשמביטים בטבלה למעלה ניתן לראות שאפשר להגיע לערכים אלו ברמות שונות של מרכיבים, לדוגמה:

ב-pH 6.0 ו-KH 1
ב-pH 6.6 ו-KH 4
ב-pH 7.0 ו-KH 10
ניתן לראות מכך שיש שינוי ברמות ה-CO2 כאשר יש שינוי ברמות ה-KH וה-pH.

בוא נניח לדוגמה שהדגים שלנו מורגלים לחיות ב-pH נמוך, אם מי האקווריום הם ב-KH 1, בכדי לספק 30ppm CO2 אנו נהיה חייבים להוריד את ה-pH ל-6.00, מה שיכול לא להתאים לדגים. בהתאם לכך, אנו נעלה את ה-KH (ע"י שימוש בסודה לשתיה או סידן פחמתי) ובתגובה יעלה ה-pH. ע"י פעולה זו השגנו את החומציות האידיאלית לדגים שלנו – 6.2, את רמת ה-CO2 האידיאלית לצמחים – 30ppm ו-KH 1.5. דוגמה נוספת, בהנחה שאנו רוצים לגדל דגים אשר מעדיפים pH נטרלי (7), בכדי שנוכל לספק 30ppm CO2 אנו נצטרך לעלות את ה-KH ל-10 ונוסיף סודה לשתייה למי האקווריום בהתאם.

בדיקת CO2 - האלטרנטיבה הבטוחה

למרות האמור לעיל, מאוד קשה לדעת באמת מהן רמות ה-CO2 באקווריום.
הטבלה הר"מ מתבססת על ההנחה כי ה-pH באקווריום מושפע אך ורק מ-CO2 אך ברוב המיקרים אין זה המצב. pH באקווריום מושפע מהרבה גורמים אחרים כגון: מצע, דקורציה, הפרשות הדגים, כימיקלים שאנו מוסיפים ועוד...
בכדי לעקוף בעיה זו ניתן להשתמש במתקן קטן ושימושי (ולא מוערך מספיק) המוכנה Drop Checker ("הבועה הבודקת"), העיקרון העומד מאחורי מתקן פשוט זה (ראה תמונה בהמשך) הוא עקרון הפעפוע אשר גורם לגז (במקרה שלנו CO2) לעבור מנוזל אחד (מי האקווריום) לנוזל אחר (המים הלכודים בבועה) עד אשר הם מגיעים לשוויון.

אופן השימוש:

לוקחים מי אוסמוזה ומוסיפים להם (מעט מאוד) אבקת סודה לשתייה ובודקים בהם KH. חוזרים על פעולה זו עד אשר מגיעים ל-4dGH KH. ממלאים עד למחצית את הבועה בתמיסה זו ומטפטפים מספר טיפות של נוזל לבדיקת pH (לדוגמה, API's low pH), מספר הטיפות לא משנה והוא רק קובע את עומק הצבע. מכניסים את הבועה לאקווריום ומחכים כשעה עד שעתיים, עד אשר הנוזל מגיע לשיוויון ב-CO2 ויקבל את צבעו הסופי.
הסיבה לעירוב זה הינה שמים ב-KH 4dGH, המגיעים ל-30ppm CO2, רמת החומציות שלהם היא כ-6.6 וברמה זו נוזל בדיקת ה-pH (Bromothymol blue) הופך לירוק. כשהמים מגיעים ל-12ppm CO2, רמת החומציות שלהם היא כ-7 וברמה זו נוזל בדיקת ה-pH (Bromothymol blue) הופך לכחול. וכשהמים מגיעים ל-48ppm CO2, רמת החומציות שלהם היא כ-6.4 וברמה זו נוזל בדיקת ה-pH (Bromothymol blue) הופך לצהוב.




יסודות מיקרו – Trace Elements - TE

יסודות מיקרו (TE) הם מקור תזונה חשוב לצמחים והוא משלים את מעגל הצריכה שלהם.
למה מדשנים מיקרו בנפרד ממאקרו? כמו שהשם מלמד, יסודות מאקרו נצרכים בכמויות הרבה יותר גדולות ע"י הצמחים מיסודות מיקרו ובהתאם לכך אנו מדשנים אותם בנפרד ובד"כ בכמויות קטנות. בנוסף, רמות יסודות המיקרו במים מאד נמוכות ולכן מסובכות למדידה וציוד מדידה אשר מסוגל למדוד יסודות אלו, בד"כ אינו בהישג ידם של חובבים. למרות זאת, כפי שדנו בכך קודם, לצמחים יש יכולת צריכה עודפת ובכך הם יצרכו יותר ממה שהם צריכים לצמיחה תקינה ובריאה וכאשר יהיה מחסור באחד היסודות הם ישתמשו בעודפים אלו. זאת הסיבה שלצמחים חדשים שאנו שותלים יש את היכולת לשרוד בסביבה חדשה והם נשענים על צריכתם העודפת.

ההכנה והמינון של תמיסת TE, דומה לתמיסות שהכנו קודם והנוסחה להכנתה מופיעה בהמשך. כמות המיליליטרים תחושב ע"פ מספר הגלונים (1 גלון = 3.78 ליטר) באקווריום לחלק לעשר.
לדוגמה: לאקווריום המכיל 50 גלון (50 גלון = 189.27 ליטר) אנו נוסיף 5 מ"ל (50/10)מתמיסת ה-TE וזאת במידה והתאורה שלנו חזקה מאוד. במידה והתאורה חלשה יותר, המינון יקטן מאוד. אם התאורה שלנו היא 0.4 וואט לליטר ופחות אנו נדשן כמות הקטנה בהרבה מהמומלץ לעיל.

הדישון ב-TE צריך להתבצע כל יום.

כפי שהוסבר כבר, אין ערכות בדיקה העוזרות לנו לקבוע מה הערכים של יסודות המיקרו בעמודת
המים. בהתאם לכך, הקביעה בכמה TE לדשן נעשית ע"י הסתכלות על הצמחים וזיהוי חוסרים
בהתאם. ישנם מספר מקורות באינטרנט אשר דנים ומראים תמונות של צמחים ותסמינים שונים של חוסרים. חלק מהתסמינים שצמחים חווים, שונים מאוד מצמח לצמח ולא נדון בכך במאמר זה. בכל אופן, בכדי שתוכלו לסייע במינון הדישון ולספק את כל החוסרים, מומלץ לחקור את התסמינים של הצמחים שאתם מחזיקים באקווריום. הצעד הראשון בקביעה זו הוא להבטיח שרמות דישון המאקרו והמאקרו המישני (K, NO3, PO4, CO2, Ca, Mg) הם נכונות. אם לאחר מכן הצמחים עדיין מראים סמני חולי ומחסור, אז ורק אז צריך להפנות את תשומת הלב ולבדוק האם מחסור בדישון מיקרו הוא הסיבה.

תמיסת יסודות מיקרו – TE
Plantex CSM+B – 23.81 g
ב-500 מ"ל מים (אוסמוזה)



סיכום:

שתי שיטות הדישון שהוצגו במאמר זה עובדות ומוכחות אצל רבים בעולם:

מדד משוער - Estimative Index - EI

יתרונות

* מדידת קצב וכמות הצריכה של היסודות בדישון אינה הכרחית ולכן אין צורך בערכות בדיקה.

* מכיוון שחומרי תזונה תמיד נמצאים בעמודת המים נמנע מחסור בצמחים.

* קצב גדילת הצמחים מהיר ביותר כשהרעיון הוא דיכוי האצות על ידי שגשוגם של הצמחים.

* מותאם במיוחד לאקוריומים עם תאורה ורמות CO2 גבוהות.

חסרונות

* כשמו כן הוא, מדד משוער, הווה אומר, חוסר ידע לגבי הצריכה האמיתית של הצמחים באקווריום ושימוש בכמויות עודפות של דישון, דבר המוסיף לעלויות.

* נדרשת לפחות 50% החלפת מים בשבוע.

* קצב הצמיחה המוגבר מקשה לשמור על העיצוב באקווריום ומגביר את התדירות בטיפולי גיזום וניקוי הזכוכית.

מערכת השימור התמידית - Perpetual Preservation System - PPS

יתרונות

* מכוון לתת תנאי צמיחה איטיים ובריאים.

* נדרשות פחות החלפות מים.

* צריכת דישון רק ע"פ צרכי הצמחים ואין דישון יתר.

חסרונות

* הכנת תמיסות דישון מראש.

* מחייב ציוד לשקילה מדוייקת.

* מחייב שימוש בערכות בדיקה שונות עד לאיזון האקווריום.

השיטה שלי

מאוד דומה ל-PPS, מינון חומרי הדישון (מאקרו+מאקרו משני) בנפרד ולא בתמיסות מעורבות ובנוסף, אני מבצע החלפות מים מאסיביות בסוף השבוע ומוסיף תערובת דיסקוסים משלי (Discus Mix) אשר אינה כוללת סודה לשתיה בכדי לא לעלות את ה-KH (מצאתי כי הטונינות שלי לא אוהבות את זה).



האקווריום שלי (26/8/2008)


ביבליוגרפיה
http://www.barrreport.com/estimative-index/
http://www.aquaticplantcentral.com/f...ysis-feedback/
__________________
DaMN

איתי לא מחובר  
עדיין לא נקרא Monday 06/10/2008, 05:24   #2
shayf
 
הסמל האישי שלshayf
 
תאריך הצטרפות: 17/12/07
מיקום: הוד השרון
הודעות: 6,520
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל

בשעה טובה, המאמר שוחרר.
אני ממליץ בחום, לכל בעלי אקוריומי צמחיה בכלל והי-טק בפרט, להדפיס מאמר זה ולקרוא אותו מתחילתו ועד סופו.
כולי תקווה שמאמר זה יעזור לכם בהבנת התהליכים השונים ובאחזקת האקו' שלכם, משגשג ונטול אצות.
זוהי תרומתי הצנועה לקהילה נפלאה זו, אשמח לענות על כל שאלה ולעזור ככל שאוכל.
שנה טובה וגמר חתימה טובה,
שי.
__________________
.שיF

shayf לא מחובר  
עדיין לא נקרא Monday 06/10/2008, 06:37   #3
נדב.ל
 
הסמל האישי שלנדב.ל
 
תאריך הצטרפות: 26/11/04
מיקום: ראשון לציון
הודעות: 5,274
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
סוג אקווריום: צמחייה לואוטק 240 ליטר
ברירת מחדל

תודה מאוד עזרת לי !


מאמר ממש מעולה !
__________________
נאנו ריף 60 ליטר
נדב.ל לא מחובר  
עדיין לא נקרא Monday 06/10/2008, 06:47   #4
Wave_Spring
 
תאריך הצטרפות: 03/08/06
הודעות: 121
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל

נראה מאוד מקיף ומדעי (-:
כול הכבוד
Wave_Spring לא מחובר  
עדיין לא נקרא Monday 06/10/2008, 07:13   #5
oferbr
משתמש חסום
 
תאריך הצטרפות: 20/02/06
מיקום: בת- ים
הודעות: 133
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל

אם תוכל להוסיף למאמר מתי לדשן כשיש אור או בחושך.
מתי הספיגה טובה יותר או שזה לא משנה.
oferbr לא מחובר  
עדיין לא נקרא Monday 06/10/2008, 09:51   #6
skyman3030
 
הסמל האישי שלskyman3030
 
תאריך הצטרפות: 28/08/06
מיקום: באר שבע
הודעות: 410
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל

המאמר מרכז את רוב הדברים שכדאי לדעת כשיש אק' צמחייה.
המון תודה!
__________________
אק' אמריקאים
skyman3030 לא מחובר  
עדיין לא נקרא Monday 06/10/2008, 09:58   #7
עופר
מנהל פיתוח
 
הסמל האישי שלעופר
 
תאריך הצטרפות: 13/11/03
מיקום: רמלה צפון
הודעות: 17,994
הודו לך על 18 הודעות 33 פעמים
סוג אקווריום: X2 צמחייה \נאנו ריף
וותק בתחום: 20 שנה
ברירת מחדל

שי,
מאמר תמציתי וקולע לשיטות הדישון
הפתרון האולטימטיבי למלחמה באצות זה שיטת דישון נכונה

יישר כח
נהנתי לקרוא
__________________
אהה וצמחייה זה הכי אחי(!)

בבקשה לא לשלוח אלי שאלות בנוגע למאמרים ולשאלות בנושא צמחייה בפרטי, זמני התגובה שלי בימים אלו ארוכים מאוד ולשם כך קיים הפורום.
עופר לא מחובר  
עדיין לא נקרא Monday 06/10/2008, 10:05   #8
המכונה-ש
 
הסמל האישי שלהמכונה-ש
 
תאריך הצטרפות: 20/12/06
מיקום: ראשון לציון
הודעות: 1,048
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל

אהבתי
אחלה מאמר כתוב טוב

שלומי
__________________
פחות דיבורים ויותר מעשים
המכונה-ש לא מחובר  
עדיין לא נקרא Monday 06/10/2008, 10:13   #9
swh
 
תאריך הצטרפות: 03/01/07
הודעות: 888
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל

הודפס, מוסגר ונתלה ליד העמדה שלי בעבודה
__________________
200 ליטר צימחיה
swh לא מחובר  
עדיין לא נקרא Monday 06/10/2008, 11:56   #10
איתי
מנהל טכני
 
הסמל האישי שלאיתי
 
תאריך הצטרפות: 06/06/04
מיקום: הטכנודרום
הודעות: 20,146
הודו לך על 133 הודעות 183 פעמים
ברירת מחדל

ציטוט:
פורסם במקור על ידי oferbr
אם תוכל להוסיף למאמר מתי לדשן כשיש אור או בחושך.
מתי הספיגה טובה יותר או שזה לא משנה.
זמן הדישון המומלץ ביותר הוא לפני הדלקת התאורה
__________________
DaMN

איתי לא מחובר  
עדיין לא נקרא Monday 06/10/2008, 12:07   #11
UV
 
הסמל האישי שלUV
 
תאריך הצטרפות: 10/01/05
הודעות: 544
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל

שי, כרגיל יסודי וממצה !
תודה על הזמן וההשקעה בהסברים תמיד יהיה נוח לחזור וללמוד כאן ישירות מהסיכומים.

יצא לי יחד איתך לחפור קצת במאמרים של אדוארד ולאחר שהכנתי תמיסות לפי האמור - גיליתי שיותר נוח לי להכין כל חומר בנפרד ולא PF ו NF, פשוט חילקתי את השיטה לשניים:

שלב א: התלמדות והיכרות עם האווריום והצרכים שלו. שלב בו כל חומר מוסף באופן נפרד כאשר מידי שבוע לפני ההחלפה השבועית אני מסכם את סך הכמויות מכל חומר מקבל החלטה על שינויים שדרושים מכל כמות (רושם הכל באקסל כמובן) ואז מחיף מים.
אם אני מניח שחסר ניטראט - אז אני מוסיף למנה השבועית כמות מסויימת (למשל עוד 10%) ומחלק את זה ב 6 ימי דישון. כנ"ל לגבי שאר החומרים.
בשלב א' פיצלתי את חומרי הייסוד שלי למנות קטנות שמשתנות מידי שבועיים שלושה (500 מ"ל כ"א:

- KNO3
- CKL + MGSO4 (התחלתי בנפרד אבל איחדתי אחרי שבועייים).
- KH2PO4
- CMS+B בתוספת כלאט+גלוקונאט + 5% חומצה HCL + 2 כדורי ויטמיןC

שלב ב:
המטרה כאן היא להפחית למינימום את ההעסקות (שי, אני יודע שאתה חולה על ההתעסקות הזו) אבל אני לא תמיד בבית וחייב להשקיע במקסימום אוטומאציה.
כאן ניתן, לאחר שלמדנו מהם המינונים האופטימאליים עבור האקווריום שלנו - לאחר חומרים למספר מינימאלי של קבוצות ולדשן באופן אוטומאטי:

למשל איחוד ניטראט+פוספאט+אשלגן+מגנזיום
ובקבוצה שניה רכיבי מיקרו אלמנטים

אני מניח שיש מספיק דיונים כאן מה מותר לערבב ומה אסור ולכן צריך להיות ערים שלא תיווצר תגובה כימית בין הרכיבים שתייצר חומרים שלא תיכננו להוסיף למיים.

שוב תודה ובהצלחה לכולם.
יווי
UV לא מחובר  
עדיין לא נקרא Monday 06/10/2008, 12:29   #12
shayf
 
הסמל האישי שלshayf
 
תאריך הצטרפות: 17/12/07
מיקום: הוד השרון
הודעות: 6,520
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל

יובל, שים לב לסוף המאמר ("השיטה שלי"), גם אני הפרדתי כל חומר בנפרד עד לאיזון האקו' ומציאת המינון הנכון מכל אחד. ולמרות שאני "חולה על ההתעסקות הזאת", גם אצלי הכל כבר מאוחד ל-2 תמיסות ומדושן אוטומטית ע"י משאבות מינון.
דרך אגב, בהתייחסות ל"שיטה שלי", לאחרונה, עקב התאפסות ה-KH אצלי לחלוטין, הוספתי גם אבקת סודה לשתייה לאקו' בכדי להגיע ל-1-1.5 KH.

אין כללי ברזל בשיטות וניתן להיות יצירתיים.
בשורה התחתונה, מה שחשוב זה, שלאחר קריאה מעמיקה של המאמר, יהיה ברור מהם כל הפרמטרים השונים, התהליכים במערכת ואיך מנטרים אותם, ובהתאם לכך לבצע התאמות לתנאים האינדיבידואלים והדרישות היחודיות שלנו.
__________________
.שיF

shayf לא מחובר  
עדיין לא נקרא Monday 06/10/2008, 13:15   #13
עופר
מנהל פיתוח
 
הסמל האישי שלעופר
 
תאריך הצטרפות: 13/11/03
מיקום: רמלה צפון
הודעות: 17,994
הודו לך על 18 הודעות 33 פעמים
סוג אקווריום: X2 צמחייה \נאנו ריף
וותק בתחום: 20 שנה
ברירת מחדל

שי באיזו בעיה נתקלת ב KH אפס?


אני מגרד את הKH=1
__________________
אהה וצמחייה זה הכי אחי(!)

בבקשה לא לשלוח אלי שאלות בנוגע למאמרים ולשאלות בנושא צמחייה בפרטי, זמני התגובה שלי בימים אלו ארוכים מאוד ולשם כך קיים הפורום.
עופר לא מחובר  
עדיין לא נקרא Monday 06/10/2008, 13:32   #14
Eden_B
 
הסמל האישי שלEden_B
 
תאריך הצטרפות: 29/07/05
מיקום: כפר סבא
הודעות: 1,280
הודו לך על 2 הודעות 5 פעמים
ברירת מחדל

כל הכבוד על היוזמה והמאמר המקיף!!
__________________
צמחיה ודיסקוסים 450 ל'
Eden_B לא מחובר  
עדיין לא נקרא Monday 06/10/2008, 14:42   #15
goophy
 
תאריך הצטרפות: 05/08/06
מיקום: רעננה
הודעות: 184
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל

ציטוט:
פורסם במקור על ידי Eden_B
כל הכבוד על היוזמה והמאמר המקיף!!
שאפו על הבקיאות והידע ויותר מכך על היוזמה והרצון לחלוק אותו עם הכלל!

בזכות אנשים כמו שי האתר הזה פורח וצומח!
goophy לא מחובר  
עדיין לא נקרא Monday 06/10/2008, 14:53   #16
shon7
 
תאריך הצטרפות: 03/05/08
מיקום: קריות
הודעות: 1,468
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל

כל הכבוד
__________________
shon7 לא מחובר  
עדיין לא נקרא Monday 06/10/2008, 15:05   #17
גלגו
 
הסמל האישי שלגלגו
 
תאריך הצטרפות: 08/10/06
מיקום: מודיעין
הודעות: 6,136
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל

יקח לי עוד כמה שבועות\חודשים לקרוא ולהפנים את כל הפרטים - יופי של מאמר

אבל זה בוודאי אחד ממשפטי המפתח שכדאי לכל חובב להפנים מראש (ולא רק בנושא דישון)

ציטוט:
אין כללי ברזל בשיטות וניתן להיות יצירתיים.
בשורה התחתונה, מה שחשוב זה, שלאחר קריאה מעמיקה של המאמר, יהיה ברור מהם כל הפרמטרים השונים, התהליכים במערכת ואיך מנטרים אותם, ובהתאם לכך לבצע התאמות לתנאים האינדיבידואלים והדרישות היחודיות שלנו.
תודה על המתנה לשנה החדשה ,
גל
__________________
הגלריה שלי נוספו תמונות 12/2008
גלגו לא מחובר  
עדיין לא נקרא Monday 06/10/2008, 15:22   #18
bugsbunny
 
הסמל האישי שלbugsbunny
 
תאריך הצטרפות: 21/02/07
מיקום: Disneyland
הודעות: 2,905
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
סוג אקווריום: צמחיה Low Tech
וותק בתחום: כ-20 שנה
ברירת מחדל

תודה על ההשקעה והשיתוף, השכלתי (*) עוד קצת










* שוב נזכרתי למה טוב לי לואוטק...
__________________
"?...Ehh,what's up,doc"
אקווריום צמחייה Low-Tech
bugsbunny לא מחובר  
עדיין לא נקרא Monday 06/10/2008, 16:15   #19
Doomsday
 
הסמל האישי שלDoomsday
 
תאריך הצטרפות: 01/06/08
מיקום: בת-ים
הודעות: 461
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל

ציטוט:
פורסם במקור על ידי Eden_B
כל הכבוד על היוזמה והמאמר המקיף!!
Doomsday לא מחובר  
עדיין לא נקרא Monday 06/10/2008, 17:37   #20
shayf
 
הסמל האישי שלshayf
 
תאריך הצטרפות: 17/12/07
מיקום: הוד השרון
הודעות: 6,520
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל

ציטוט:
פורסם במקור על ידי עופר
שי באיזו בעיה נתקלת ב KH אפס?

אני מגרד את הKH=1
ב-0 KH יש תנודתיות רבה מידיי של ה-pH. לא מומלץ. עדיף להשאר בסביבות ה-1.

ציטוט:
פורסם במקור על ידי bugsbunny
תודה על ההשקעה והשיתוף, השכלתי (*) עוד קצת

* שוב נזכרתי למה טוב לי לואוטק...

לתשומת לבך, גם בלאוטק צריך לדשן והצורך בהבנת הפרמטרים זהה.
__________________
.שיF

shayf לא מחובר  
עדיין לא נקרא Monday 06/10/2008, 18:29   #21
bugsbunny
 
הסמל האישי שלbugsbunny
 
תאריך הצטרפות: 21/02/07
מיקום: Disneyland
הודעות: 2,905
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
סוג אקווריום: צמחיה Low Tech
וותק בתחום: כ-20 שנה
ברירת מחדל

ציטוט:
פורסם במקור על ידי shayf
לתשומת לבך, גם בלאוטק צריך לדשן והצורך בהבנת הפרמטרים זהה.
מסכים בהחלט.
אבל כיוון שמדובר על צמחיה בעלת הרבה פחות צרכים, מנסיוני, ברוב המקרים דשן כללי טוב יעשה את העבודה.
__________________
"?...Ehh,what's up,doc"
אקווריום צמחייה Low-Tech
bugsbunny לא מחובר  
עדיין לא נקרא Monday 06/10/2008, 19:21   #22
Barakco
 
תאריך הצטרפות: 13/09/07
מיקום: הוד -השרון
הודעות: 855
הודו לך על 7 הודעות 7 פעמים
סוג אקווריום: היי-טק
וותק בתחום: 7 שנים
ברירת מחדל

WOW אחלה מאמר אני יחרוש אותו כמה פעמיים תודה
Barakco לא מחובר  
עדיין לא נקרא Monday 06/10/2008, 20:55   #23
נתן2007
 
תאריך הצטרפות: 13/10/07
הודעות: 285
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל

החשש שלי מדישון כזה שבסוף יהיו השפעות בין החומרים וייווצרו חומרים שבאמת לא התכוונו אליהם...
הרי יש פה הרבה כימייה ומכיוון שלא כל אחד בכיא הרי זה קצת מעלה תהיות.
מעבר לכך הרצון לעזור ולשתף הוא הישראליות היפה בעיני ואותי אישית זה ממש מרגש.
תודה לכולם
גמר חתימה טובה
נתן2007 לא מחובר  
עדיין לא נקרא Monday 06/10/2008, 21:56   #24
מיקיd
 
הסמל האישי שלמיקיd
 
תאריך הצטרפות: 24/07/08
מיקום: ליד המחשב
הודעות: 123
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
סוג אקווריום: צמחייה הייטק
וותק בתחום: 15 שנים
ברירת מחדל

כל הכבוד מאמר מקצועי תודה ויש מה ללמוד
מיקיd לא מחובר  
עדיין לא נקרא Monday 06/10/2008, 22:44   #25
עופר
מנהל פיתוח
 
הסמל האישי שלעופר
 
תאריך הצטרפות: 13/11/03
מיקום: רמלה צפון
הודעות: 17,994
הודו לך על 18 הודעות 33 פעמים
סוג אקווריום: X2 צמחייה \נאנו ריף
וותק בתחום: 20 שנה
ברירת מחדל

ציטוט:
פורסם במקור על ידי shayf
ציטוט:
פורסם במקור על ידי עופר
שי באיזו בעיה נתקלת ב KH אפס?

אני מגרד את הKH=1
ב-0 KH יש תנודתיות רבה מידיי של ה-pH. לא מומלץ. עדיף להשאר בסביבות ה-1.
ברור ואני בכלל לא מודאג מזה

אבל לא התכוונתי לזה
התכוונתי להשפעה על הצמחים
__________________
אהה וצמחייה זה הכי אחי(!)

בבקשה לא לשלוח אלי שאלות בנוגע למאמרים ולשאלות בנושא צמחייה בפרטי, זמני התגובה שלי בימים אלו ארוכים מאוד ולשם כך קיים הפורום.
עופר לא מחובר  
עדיין לא נקרא Monday 06/10/2008, 22:50   #26
cheeky
 
הסמל האישי שלcheeky
 
תאריך הצטרפות: 07/05/08
מיקום: גליל עליון
הודעות: 860
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
סוג אקווריום: 350ליטר צמחיה היי-טק
ברירת מחדל

יפה יפה... מאמר מושקע מאוד..
תודה שי...!!!!
cheeky לא מחובר  
עדיין לא נקרא Monday 06/10/2008, 23:12   #27
bugger1
 
הסמל האישי שלbugger1
 
תאריך הצטרפות: 15/02/06
הודעות: 1,527
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
סוג אקווריום: צמחייה הייטק
ברירת מחדל

בזמן קריאת המאמר אני יכול לדווח על 3 כוסות קולה 8 י"ח אמפנדס של מעדנות ו-7 סיגריות קאמל שנכנסו לגופי.
אחד המאמרים הטובים שיצא לי לקרוא ויחסוך לי הרבה שאלות.
תודה רבה רבה
יישר כוח
bugger1 לא מחובר  
עדיין לא נקרא Monday 06/10/2008, 23:24   #28
shayf
 
הסמל האישי שלshayf
 
תאריך הצטרפות: 17/12/07
מיקום: הוד השרון
הודעות: 6,520
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל

ציטוט:
פורסם במקור על ידי עופר
ציטוט:
פורסם במקור על ידי shayf
ציטוט:
פורסם במקור על ידי עופר
שי באיזו בעיה נתקלת ב KH אפס?

אני מגרד את הKH=1
ב-0 KH יש תנודתיות רבה מידיי של ה-pH. לא מומלץ. עדיף להשאר בסביבות ה-1.
ברור ואני בכלל לא מודאג מזה

אבל לא התכוונתי לזה
התכוונתי להשפעה על הצמחים

אכן מראות קשים. לצמחים שלום!
__________________
.שיF

shayf לא מחובר  
עדיין לא נקרא Tuesday 07/10/2008, 08:23   #29
עופר
מנהל פיתוח
 
הסמל האישי שלעופר
 
תאריך הצטרפות: 13/11/03
מיקום: רמלה צפון
הודעות: 17,994
הודו לך על 18 הודעות 33 פעמים
סוג אקווריום: X2 צמחייה \נאנו ריף
וותק בתחום: 20 שנה
ברירת מחדל

__________________
אהה וצמחייה זה הכי אחי(!)

בבקשה לא לשלוח אלי שאלות בנוגע למאמרים ולשאלות בנושא צמחייה בפרטי, זמני התגובה שלי בימים אלו ארוכים מאוד ולשם כך קיים הפורום.
עופר לא מחובר  
עדיין לא נקרא Tuesday 07/10/2008, 10:30   #30
shailee1
 
הסמל האישי שלshailee1
 
תאריך הצטרפות: 28/03/07
מיקום: רמת השרון
הודעות: 701
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל

מאמר מבריק כיאה לאיש מבריק.
שי אתה לא מפסיק להפתיע, כל הכבוד על הפצצת הידע המרשימה.
שנה טובה.
אלון.
__________________

כבר מישהו אמר ואומר שנית \"דיסקוסים מגדלים באהבה או שלא מגדלים אותם בכלל\"
יום טוב אלון.
shailee1 לא מחובר  
צור אשכול חדש  נושא נעול

חזור   אקווה - האתר הישראלי לדגי נוי > מים מתוקים > אקווריום צמחייה
הגדרות אשכול
אפשרויות הצגת נושא

חוקי משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח נושאים חדשים
אתה לא יכול להגיב להודעה
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

BB code פועל
סמיילים הינו פועל
קוד [IMG] פועל
קוד HTML כבוי
קפיצה לפורום

אשכולות דומים
אשכול מפרסם האשכול פורום תגובות הודעה אחרונה
שאלה על המאמר של ShayF- שיטות דישון באקוריום היי-טק mickey_h אקווריום צמחייה 3 Tuesday 07/10/2008 17:13
מאמר השבוע - שיטות דישון באקווריום צמחיה היי-טק איתי קהילת אקווה 0 Monday 06/10/2008 04:34


כל הזמנים הם GMT +3. השעה כרגע היא 05:50.

מאגר הפורומים כולל מאמרים, פרסומים ומידע (שיקראו יחד להלן: "מידע") הינם קניינה של AQUA, (שתקרא להלן: "AQUA")שנכתב ונערך לאחר עבודת מחקר מדעית. מאגר זה, נועד לצורכי לימוד עצמי בלבד והמידע כולו מוגן עפ"י זכויות יוצרים ובהתאם לכך אין לעשות במידע כל שימוש מסחרי ו/או שימוש שלא עפ"י היתר זה. הדפסת המידע ו/או כל שימוש בו מותר אך ורק במסגרת שימוש הוגן ביצירה – לשם לימוד עצמי ולשם מחקר וביקורת אך ורק במידה הדרושה והראויה לצורך המטרות האמורות. בהתאם לאמור לעיל, ומבלי לפגוע מכלליות האמור לעיל, AQUA שומרת לעצמה את מלוא הזכויות על פי כל דין לפעול כנגד מי שינהג במידע שלא עפ"י הוראת אזהרה זו.


מופעל על: vBulletin Version 3.7.3
Copyright ©2000 - 2019, Jelsoft Enterprises Ltd.