שליטה באצות אדומות באק' צמחיה :מאת -BABYLON5

[elminister]

שליטה באצות אדומות באקווריום מים מתוקים

הקדמה

מבין כל סוגי האצות אשר יכולות לחדור לאקווריום ולתפוס אחיזה בו, אצה אדומה יכולה להיות המתסכלת ביותר. גורם פרוותי זה, נצמד לשטחים שונים באקווריום, כולל קצוות עלי הצמחים, צינורות הפילטר ואפילו בחצץ. אצה זו מקבלת מגוון רב של צבעים (סגול, אפור-ירוק, שחור) ודומה לשיער זקן או פרווה. בספרות מקצועית, מטרד זה נקרא בד"כ "אצת מברשת" או "אצת זקן". האטלס לאקווריום של "באנסש" מצביע על שלושה סוגים :
המגוון החוטי הארוך נקרא "אצת זקן",
הסוג החוטי הקצר ביותר נקרא "אצת מברשת"
והסוג השלישי מתואר כבעל חוטים קצרים מאוד ויוצר כתמים כהים עגולים.
בעוד שמרבית האצות ממשפחה זו מצויות בעיקר באקווריום של מים מלוחים, קיימים מינים מעטים השוכנים במים מתוקים. בטבע, אצות אלו מצויות בנחלים מהירי זרם, הנותנים אספקה מרוכזת קבועה של תוצרי מזון הכוללים גם CO2. כמו כן, יש לאצות אלו את היכולת להיצמד בצורה עיקשת לכל החפצים המאפשרים להם מיקום נוח בסביבת החיים שלהם במים הזורמים. למרבה הצער, לא ניתן להסירם בקלות מחפצים אלו, מצב המגדיר את הקושי להסרתם מן האקווריום. למעשה, בעת ניסיון להסירם מעלי הצמחים, אנו עשויים לקרוע את העלים. בצד החיובי של הדבר, ניתן לציין כי חלק מחובבי האקווריום רואים באצה זו תוספת מעניינת ורצויה למיכל. ניתן להציעה כתוספת נוי לגזעי עץ או סלעים באקווריום, בייחוד עם תנועת המים הנגרמת כתוצאה מנקודת יציאה של המים מהפילטר.

האצה האדומה היא לעיתים קרובות נושא שיחה בספרות המקצועית. במאמר ראשי במגזין FAMA, בגיליון מאי 1996 הוזכר אוכל האצות הסיאמי כדג העיקרי המסוגל למעשה לאכול את האצות הנ"ל בצורה אפקטיבית ולמעשה לחסלם כליל מן האקווריום. במאמר זה נדונו האפשרויות בנושא מניעת שובן של השיח השחור (מברשת).

הגורמים לאצה אדומה באקווריום

הסיבה השכיחה ביותר להופעתן של האצות האדומות היא הכנסת צמחים חדשים הנגועים באצה או שקית דגים מן החנות. האצה יכולה לחדור לאקווריום בצורת חוט דקיק הצף במים וממנו נוצרים נבטים נוספים, או באמצעות הדגים עצמם (ע"י צואת הדגים). לאחר הכנסתם לאקווריום מתאים, הם יתבססו ויתרבו. תמונה בגיליון המוזכר מצביעה על נכונות עובדה זו.
בניגוד לדעה רווחת, ניתן לציין כי קרקע (חמרה) המונחת מתחת למצע אינה המקור לאצה אדומה. הניסיון משימוש בחמרה באקווריום מטופל כהלכה, אינו מצביע על יצירת אצה אדומה. כמו כן, בדיקות שנערכו עם שימוש בברזל, מנגן ומקורות מזון אחרים, הנגזרים מן החמרה ויעילים עבור צמחים, הוכיחו כי בהיות כל שאר הגורמים תקינים וצפיפות הצמחים במיכל מספקת, אין בהם בכדי ליצור אצות אדומות.
דרך כניסה זו של האצה לאקווריום הייתה מתקבלת על הדעת אילו הקרקע הייתה נלקחת מגדת נהר או אם משתמשים בסחופת ממים. במידה וחדרו אצות אלו לאקווריום, הן תשגשגנה ככול שישררו במים יותר יסודות קורט.
שאלה נוספת שעלתה בנושא זה הייתה האם כמות גדולה של תאורה וכמויות ברזל גדולות יכולות להיות הפתח למניעת אצות אלו. שאלה זו היא שאלה רטורית, שכן שני פרמטרים אלו הם חיוניים לצמחים ולא ניתן להימנע מהם. אור ברמה נאותה חיוני לצמיחה טובה של הצמחים ובאופן כללי, קצב הצמיחה יגדל ככול שעוצמת התאורה יגדל. צמחים בעלי גדילה מהירה גם סופחים אליהם תוצרי מזון מהמים ובכך מסייעים להרעבת האצות. כידוע, צמחים עם שורשים שואבים תוצרי מזון מהמצע, כאשר האצות משיגות את מזונן מהמים. מכאן, אם ריכוזי תוצרי המזון יקטנו במים, האצות תסבולנה.

הגישות לחיסול האצות האדומות

מניעת כניסתן לאקווריום – ראשית, יש לנסות ולהימנע מהכנסתן לאקווריום. נקודה זו חשובה בייחוד אם אנו מבחינים בהן בחנויות הדגים וכו'. זיהום באקווריום יכול להתרחש, כמתואר לעיל, ע"י צמחים חדשים, גם אם לא ניתן להבחין בבהירות באצות. במצבים אלו, מומלץ לחטא את הצמחים לחיסול האצות האדומות. כמו כן, מומלץ להימנע לחלוטין מהחדרת מים מחנויות דגים לאקווריום שלנו, גם אם בטעות! גם במקרה זה מומלץ על אקלום הדגים החדשים בקרנטינה, עד אשר ינקו הדגים את מערכות העיכול שלהם.
רעיון טוב נוסף הוא הסרת עלים נגועים. בכל מקרה, הסרת עלים ישנים היא דרך טובה להקטנת מצוקת הצמח לשתילתו. במקרים של צמחים בעלי גדילה איטית כמו אנוביאס שיחשפו לאצות האדומות, יתכן וכל העלים יכוסו ע"י האצות ובמצב זה הסרת החלקים הנגועים הופכת ללא מעשית.
הצעה דרסטית, בטוחה ויעילה לטיפול,המונעת את הצורך להסיר עלים, היא שימוש באקונומיקה. הכנת תמיסת אקונומיקה של 100 מ"ל אקונומיקה בשני ליטר מים לערך והשריית הצמחים למשך כ-2-3 דקות. יש להשתמש באקונומיקה הפשוטה, ללא תוספת ריח לימון וכדומה.
הוראות פעולה :
• הצב את הצמח בתוך התמיסה (כולל הצמחים המכוסים לגמרי באצות) ובעדינות ערבב את התמיסה להבטיח כיסוי טוב של החומר בצמח. הצמחים בעלי עלים קטנים הם הרגישים ביותר ולכן יש להשרות אותם רק ל-2 דקות, כאשר הצמחים בעלי העלים הגדולים והרחבים (כמו למשל מיקרוסוריום, צמחי חרב ואנוביאס) יכולים לספוג 3 דקות בתמיסה.
• הצעד הבא הוא ביצוע שטיפה מיידית במים נקיים. יש להניח דלי נוסף עם מים נקיים ועם סיום ההשריה, יש להעביר את הצמחים למים נקיים ולהשאירם למספר דקות. האצות כעת מתו, חלקי אצות נראים לעין ניתנים להסרה בקלות יתרה בשפשוף העלים בין האצבעות. כעת הצמחים מוכנים לאקווריום.

חלקי הצמחים שעברו טיפול זה עשויים לאבד חלק מהעלים, אולם עם הכנסתם לסביבה הולמת (תאורה טובה, תוצרי מזון וכדומה), הצמחים יתאוששו במהרה ויחזרו לצמיחה רגילה. בונוס נוסף לטיפול הוא חיסולם המוחלט של אצות השערה הירוקות. צמחים כמו חרבות, קריפטוקורינים ואנוביאס יכולים לספוג גם 4 דקות של אקונומיקה ללא נזק. אצות השערה יכולות להיות עמידות ביותר ולכן נזדקק ל-4 דקות השריה בתמיסה.

ניתן להשתמש באקונומיקה להסרת אצות מחפצים אחרים באקווריום כגון סלעים, חלקי פילטר ואפילו חצץ. כמובן, פעולה זו תתבצע מחוץ למיכל האקווריום. לאחר פעולה זו יש לשטוף הכל ולוודא הסרתן של שאריות אקונומיקה מהחפצים. הריח העולה יסייע בידינו באיתור שאריות האקונומיקה.
שטיפה נוספת ואף ייבוש מומלצים במקרה של חפצים עם נקבוביות או חפצים שעלי שטח פנים גדול כלי חרס וכו'.


הספקת יסודות קורט לצמחים ומניעתם מהאצות


אם יקטן ריכוזם במים של אחד מתוצרי המזון לצמחים או יותר או אף ייעלמו כליל מהמים, הרי אז תיעלמנה האצות. ניתן להמחיש זאת ע"י טיפול ברמת הברזל, שהוא אחד מיסודות הקורט החשובים ביותר.
ניתן לספק ברזל לאקווריום בכמה דרכים: באמצעות האכלה והפיכת שאריות למינרל, באמצעות קרקע או חמרה מצע, באמצעות מים חדשים באקווריום עם שינויי טמפרטורה ובאמצעות דשן לצמחים. רצוי להשתמש בברזל במידה המספקת, כאשר עודף ברזל אינו טוב. הברזל נדרש לצמיחה טובה של הצמחים, כולל אצות, אולם כמויות עודפות יהוו פשוט תזונה עודפת לאצות ויסייעו להן לשגשג.
ברזל הוא תוצר מזון ייחודי המשמש לעיתים קרובות כאינדיקטור לרמת המצאתם של שאר יסודות הקורט הנדרשים. מרבית הברזל באקווריום (נוצר מריקבון חומרים אורגניים, רקב שהופך למינרל או תוספת מים מהברז) ייקשר לחמצן או לחומר אורגני כלשהו ויהפוך פחות נגיש לאצות.
ברזל המתעכל יופרש כצואה ויחדור למצע. הדבר נכון גם לגבי ברזל מחומצן, כפי שנמצא בקרקע או בחמרה.
• הגבל תוספת הדשן המכיל ברזל לאקווריום. צמחים משרישים מושכים ברזל מהמצע בנוסף לקבלתו מן המים. עם זאת, אצות (וצמחים צפים) יכולות לקבל ברזל רק מהמים. מכאן נובעת האסטרטגיה להקטנת כמות הברזל הנוספת למים. דשנים כבדים כוללים ברזל בצורה זמינה בתמיסה. המינון המומלץ מיועד בד"כ ליצור הוא ריכוז של 0.1 PPM לערך, המבוסס על תוספת שבועית או יומית. לרוע המזל, ההצעות בתווית המוצר מתבססות על תנאים כלליים שלא בהכרח אידיאליים עבור כל אחד ואחד. בתלוי בדרכי התזונה של הצמחים, בריאותם הכללית, קצב הגידול כמו גם המאגר הקיים של ברזל באקווריום, יעד הריכוז של הברזל עשוי להיות גבוה מדי. לפיכך, אנו עשויים להידרש לניסוי וטעייה בקביעת המינון המתאים לנו ספציפית. כמו כן, יש לציין כי ריכוז הברז מהווה אינדיקטור לכמויות מגוון יסודות הקורט בהם משתמשים גם צמחים מהירי גדילה ואת אצות.
• הוסף ברזל ישירות למצע. דרך נוספת להקטנת הברזל במצע היא לא להכניס במכוון דשנים מכילי ברזל למים. עם זאת, הצמחים עדין דורשים ברזל. סיבה זו היא ההסבר ליכולת קיום צמיחה טובה באקווריום וותיק ומבוסס ולא באקווריומים חדשים. הפרשות דגים תספקנה את מרבית יסודות הקורט האחרים, כך שניתן ליצור אקווריום נקי מאצות עם תאורה טובה והאכלה קבועה של הדגים. בכל המקרים הללו, הברזל הלא מסיס מהקרקע או מרקב שעבר מינרליזציה ניתן לכוונון כימי (הקטנתו) באזורים האנארוביים הנקיים מחמצן של המצע ונהפך לנגיש לצמחים באמצעות שורשיהם. כמויות קטנות של ברזל ויסודות הקורט אחרים במים ייספגו בידי הצמחים, ובכך יסייעו להרעיב את האצות. ביישום אסטרטגיה זו, תוספת ברזל היא חיונית כאשר הצמחים כבר התבססו היטב ושורשיהם חדרו היטב את המצע. או אז מתקשים הצמחים לקבל את הברזל הנדרש להם מהמקור. אנו תקווה כי בזמן הזה בעיית האצות כבר נפתרה.

שליטה בקצב השימוש בתוצרי המזון

דרך נוספת לשלוט בעודפי ברזל ושאר תוצרי מזון מסיסים. כאן המקום להזכיר תאורה באקווריום וצפיפות הצמחים – באופן כללי, ככול שיש יותר תאורה, כך גדל הצמח מהר יותר וככול שיש יותר צמחים, כך גדלה המהירה בה נגמרים ריכוזי תוצרי המזון במים. תאורה מספקת היא צורך עבור גדילת הצמח, כאשר צמיחה זו תגבר ככול שתגדל עוצמת התאורה. היות וצמחים מהירי גדילה סופחים תוצרי מזון מהמים, הם מסייעים להרעבת האצות. גם אם נמליץ על הימנעות משימוש יתר בתוצרי מזון לצמחים, אקווריום שאוכלס בצפיפות בצמחים יקשה על עודפי מזון אלו להישאר למשך זמן רב. החלפות מים קבועות גם חשובות למנוע היווצרות עודפי תוצרי מזון.

באקווריומי צמחייה צפופה בעלי מספר מועט של דגים המואכלים בקלילות, יתכן כי ייווצר מחסור בחנקן (Nitrogen). מחסור זה יגרום לצמחים להאט את צמיחתם ויאפשר היווצרות אצה אדומה. אם יתרחש מצב זה, תוספת חנקן נדרשת לייצב מחדש את מאזן תוצרי המזון ויאפשר לצמחים לנצח את האצות.

השתמש בהרבה צמחים בריאים להתחלה טובה

חשוב בהתחלה לשתול צמחים רבים באקווריום לאפשר לצמחים להילחם באצות, בייחוד בהקמת אקווריום חדש. חשוב עוד יותר להשתמש בצמחים בריאים. לעיתים, נחלשים הצמחים במעבר מהמשתלה ועוד לאקווריום שלנו, כך שלצמחים חדשים ייקח קצת זמן להתאקלם. הצמחים לא יוכלו לגדול מהר ולספוח תוצרי מזון אם הם אינם במצב טוב. רכישת צמחים מהמשתלה עצמה עדיפה בהרבה על רכישתם מהחנות. אם כבר רכשנו בחנות, עדיף לאתר את אלו החדשים בטרם יספיקו לצבור אצות בחנות או לפני שנפגעו שורשיהם משתילה חוזרת ונשנית.

השתמש ב-CO2

תוצר מזון נוסף אשר עשוי להתקשר להימצאותן של אצות הוא פחמן אנאורגני. תוצר זה מצוי באקווריום כ-CO2 מומס, ביקרבונט או קרבונט. שיווי המשקל של תוצרי פחמן אלו תלוי ב-PH.
CO2 חופשי נעשה נגיש ב- PH נמוך מ-8 והופך דומיננטי ב-PH מתחת ל-6.5. מניסיון קיים, ניתן לציין כי אצות אדומות מופיעות באלקליות נמוכה – תנאי PH נמוך. באקווריומים בעלי מצע המכיל גיר או סיד ינוע שיווי משקל הפחמן מ-CO2 ל-HCO3 – במצב זה נראה כי כמות האצות האדומות פוחתת. בהתאם לכך, נראה כי אצה אדומה עשויה להיווצר בקרב אקווריומים היודעים להפיק תועלת מ- CO2 חופשי. מנגד, קיימת ההנחה בספרות המקצועית כי הוספת CO2 מסייע בחיסולן של האצות האדומות. על אף העובדה שעל פניו מתקיימת כאן סתירה להנחה הקודמת, הסברה היא כי שיטה זאת אפקטיבית, שכן הזרמת CO2 מסייעת בהגברת קצב צמיחת הצמחים. כפי שהוזכר קודם, בצפיפות גדולה של צמחים ותאורה הולמת, הצמחים יספגו תוצרי מזון מהמים ויובילו לדעיכת האצות. ניתן לקבל את אותו אפקט מקבלת CO2 מאורגניזמים חיים או מפירוק חומרים אורגניים. אנזימים של תחמוצת מימן נחשבים כמונעי אצות. ההסבר לכך הוא מהשפעה דומה: צמיחת בקטריות מואצת המספקת את פוטנציאל התועלת להגברת ריכוזי CO2.

השתמש באוכלי אצות

אסטרטגיה מהותית נוספת במלחמה באצות הינה אכילת האצות. הדג הראשון הוא אכלן האצות הסיאמי (Crossocheilus Siamensis), אולי הדג הידוע היחיד האוכל אצות אדומות. כמו בכל המקרים של דגים אכלני אצות, רצוי להכניסם לאקווריום לפני התבססות האצה האדומה – עדיף עם הקמת האקווריום, לאחר סיום הסייקל הבקטריאלי כמובן. בשלב זה כדאי להאכילם במידה מועטה כך שהדגים יתרגלו לחפש אצות כמקור מזונם. באקווריום מבוסס, הכנסת קבוצת דגים זו יכולה לסייע ואולי אף לחסל כליל אצות שיתבססו.
אכלן אצות ידוע נוסף בתחום אצת שיער הוא שרימפ. שרימפ הביצה היפני (Japonica Caridina) משמש ביפן ובטייוואן כמעט בלעדית לפיקוח על רמת האצות במיכל. אמנו מציין בספרו כי השרימפ הזה, "ימאטו-נומה-אבי" הוא אכלן האצות הטוב ביותר. לשם אפקטיביות בשימוש בהם, יש להשתמש בכמויות גדולות מהם (אמנו ממליץ על 50 ג'פוניקה ו-20 אוטוצינקלוסים לכל 100 ליטר !!!), לא לאפשר להם לאכול מהאוכל הניתן לדגים ולהכניסם לאקווריום בעל אוכלוסייה נוחה עבורם. במקרים בהם אין מזן דגים רפש בקרקעית, עשויים הג'פניקות לאכול גם צמחים.
בתמונה:
שרימפס הג'פוניקה המפורסם:

אוכל אצות סיאמי


שימוש במוצרים כימיקלים

נחושת תחסל אצות אדומות. עם זאת, כדאי לשמור שימוש באופציה זו רק כאמצעי אחרון, שכן שימוש בנחושת עשוי להזיק לחלק מצמחי האקווריום (כמו לדוגמא מיריפיליום, ווליסנריה וכו'). עם זאת, שימוש בנחושת לא יפגע ברבים מצמחי האקווריום האחרים ובכללם אכינודורוס, קריפטוקורינים, אנוביאס, מיקרוסוריום ורבים אחרים. היתרון העיקרי של טיפול בנחושת הוא שאין צורך לפרק ולחטא את האקווריום – צמחים, סלעים, חצץ וכדומה – את כל אלה ניתן להשאיר במקומם. בנוסף, חלק מהצמחים (קריפטוקורינים), נראה כי מפיקים תועלת מהנחושת, כאשר מיני אצות רגישות נכנעות לטיפול וגוועת. החשש היחיד כאן הוא דווקא לדגים עצמם : חלק מהדגים עשויים להגיב לא טוב לטיפול בנחושת.

שימוש יעיל בטיפול בנחושת מחייב רמת נחושת של PPM 0.5 למשך 7 עד 10 ימים. יש להוסיף את הנחושת כתמיסת נחושת גופרתית או בכל הרכב אחר.
יש להשתמש בערכת בדיקת נחושת להבטיח את הרמה הנדרש, כאשר יתכן ונאלץ להשתמש בתוספת נחושת לאחר היום הראשון היות וצמחים ויצורים אורגניים אחרים עשויים לספוג את הכימיקל או להיקשר אליו.
כדי להקטין את הגורמים המומסים, יש לסנן קודם לכן את המים עם פילטר הפחם או לבצע החלפת מים בכמות גדולה מהרגיל טרם הוספת הנחושת. פעולה זו תגביר את אפקטיביות התרופה. באופן כללי, רצוי להוציא את הדגים מהאקווריום הנגוע עד לאחר ירידת הנחושת במים לרמות המינימום. עובדה זו מתייחסת בעיקר לסיפרונידים ומשריצי חיים, שהם רגישים במיוחד לנחושת. הדבר נכון גם לגבי חלזונות ושאר חסרי חוליות.
דגים אחרים, בכללם גם ציקלידים, מסוגלים לספוג, באופן יחסי, כמויות אלו של נחושת וניתן להשאירם באקווריום.

סיכום

מאמר זה מציג מספר שיטות למניעת וחיסול אצות אדומות.
תמצית השיטות היא: טיפול ראשוני מונע של הצמחים באקונומיקה, הקטנת תוצרי המזון במים, הכנסת דגים אוכלי אצות ובמקרי חירום, שימוש בחומר קוטל אצות, על בסיס נחושת.

[DAV]

מאמר ניפלא !!

חסר בו רק דבר אחד קטן : תמונה של האצה שנידע איך היא ניראת......

[elminister]

נסה לחפש תמונות, מי שמכיר שיוסיף,

מהניסיון שלי, הטיפול באקונומיקה הוא די אגרסיבי, ההיתי מפחית את הזמן שהצמח מושרה לדקה וחצי, צמחים עדינים ממש לא שרדו לי טיפול כזה (ונכון שגם אנוביות יכולות להשאר שם 5 דקות).
אני גם רוצה להוסיף למאמר הנפלא, כי אני נוהג אחרי הטבילה באקנומיקה, לשים את הצמחים בקערה עם מינון אנטיכלור כפול מהמומלץ בכדי לנטרל שאריות של הכלור הרעיל!

יופי של מאמר!

[tuvia]

חסר עוד משהו תמונה נכונה של אוכל אצות סיאמי בתמונה זה אוכל אצות סיני!

[aviel]

חברים,

אולי יש מישהו עם רקע בכימיה שיכול להסביר לי בסבלנות את הציטוט הבא:

תוצר מזון נוסף אשר עשוי להתקשר להימצאותן של אצות הוא פחמן אנאורגני. תוצר זה מצוי באקווריום כ-CO2 מומס, ביקרבונט או קרבונט. שיווי המשקל של תוצרי פחמן אלו תלוי ב-PH.
CO2 חופשי נעשה נגיש ב- PH נמוך מ-8 והופך דומיננטי ב-PH מתחת ל-6.5. מניסיון קיים, ניתן לציין כי אצות אדומות מופיעות באלקליות נמוכה – תנאי PH נמוך. באקווריומים בעלי מצע המכיל גיר או סיד ינוע שיווי משקל הפחמן מ-CO2 ל-HCO3 – במצב זה נראה כי כמות האצות האדומות פוחתת. בהתאם לכך, נראה כי אצה אדומה עשויה להיווצר בקרב אקווריומים היודעים להפיק תועלת מ- CO2 חופשי.

כלומר - אני משפריץ CO2 לתוך המים ואם יש PH נמוך אז ה KH גבוה ואז ה CO2 יושב בצורה של קרבונט??? בי-קרבונט??? מומס??? ואז אם הוא יושב ככה אז האצה לא נהנית ממנו. ואם ה PH גבוה והבאפר נמוך אז ה CO2 מופיע כמה??? ואז האצה לא משיגה אותו... ובציטוט לא מוזכר ה KH בכלל - בטעות או בכוונה??? באמת שככה קצת מבולבל - אם למישהו יש את הרקע הכימי להסביר לי בכמה משפטים בעברית את זה?

תודה מראש,

אביאל.

[eyalco]

אביאל שלום, אין לי תואר בכימיה אבל אני אנסה לפשט את זה קצת יותר.
קיימת נוסחה :Ca(HCO3)2<-->CaCO3 + H2CO3
למעשה, Ca (HCO3)2 הוא Ca++ ויונים של HCO2 הם מומסים במים וזה מה שאנו מודדים כ- (KH) קשיות פחמתית של מי האקווריום (אלמי הוציא סדרת מאמרים מאלפים בנושא-מאוד מומלץ!).
CaCO3, או סידן פחמתי אינו מסיס והוא מרכיב עיקרי של אבן סיד.
H2CO3 או חומצה פחמתית הוא מה שמתקבל כאשר אנו ממיסים בCO2 במים, וזאת ע"י הנוסחה הבאה: CO2 + H2O <--->H2CO3.
2 פעילויות תגובתיות אלו מצויות בשיווי משקל ולהפך. אם נוסיף מרכיבים לצד אחד, אנו מטים את המשוואה לכיוון הנגדי. אם נוסיף CO2 לאקווריום שיש בו קישוטים של סידן פחמתי (דולומיט וכו') אנו נמיס חלק מה- CaCO3 כדי ליצור
Ca (HCO3)2 ובכך נגביר את קשיות המים. מנגד, אם כבר יש לנו מים קשים ותכולת ה CO2 במים תפחת, CaCO3 יתנדף במהירות וכך H2CO3 ישתחרר למים עד אשר יושג איזון. במובן זה פועל Ca(HCO3)2 כבאפר במי האקווריום.מים קשים מתנגדים לשינויי PH טוב יותר ממים רכים.
ב- PH 7.8 ומעלה מרבית ה- CO2 באקווריום מצוי בצורת Ca(HCO3)2. לדבר כמובן השפעה על הצמחים - מעדיפים מים רכים מעט חומציים וקשה להם לנצל פד"ח בצורתו זו. חלקם מגיבים בעצירת הגדילה. חלק אחר (אלודיאה) ימשיכו לגדול ע"י ניצול אנרגיה כדי לדחוף את הנוסחה למעלה לרמה מאוזנת.
כאן אפסיק. אולי יש מקום למאמר נפרד ונרחב בנושא.
לידיעה כללית, יש שינויים בסוגי CO2 כשההבדל הוא באיזוטופ הרדיואקטיבי C 14 או C12 וכו.
מקווה שלא סיבכתי עוד.

[drud]

אנסה

משואת הש.מ . של הCO2


+CO2 + H3O+ <> H2CO3 + H

הצד הימני של המשואה דומיננטי בסביבה חומצית pH מתחת ל 6.5 ואז פחות אצות, ואילו הצד השמאלי בו הCO2 חופשי שכיח יותר בpH בסיסי ~ 8. ואז שגשוג אצות.

מקוה שהבנתי נכון.
אודי

[MOR B]

מה קורה פה? שיעורים בכימיה כבר לא עשיתי מגיל 17

[MOR B]

אביעד, בנימה רצינית יותר
מה שבבילון מנסה לומר בפיסקה הנ"ל זה שסביר להניח שאצה אדומה לא תופיע באקווריום שבוא נשתמש ב-CO2 (ולא בכדורי CO2 שהם בעצם סוג אחר של פחמן שפחות נגיש לצמחים ולא באמת CO2) ממיכל דחוס או ממערכות שמרים למינהן

[aviel]

אז זהו שלא.... :P

בבילון, התבוננתי שעתיים במה שכתבת, פתחתי ספר כימיה ועכשיו אני הולך לפרק את מה שכתבת לגורמים כי פשוט לא מבין -

CO2 חופשי נעשה נגיש ב- PH נמוך מ-8 והופך דומיננטי ב-PH מתחת ל-6.5.

מסכים עם כל מילה.... - כשה PH נמוך אז עבור אותו KH מקבלים יותר CO2 - ידוע.

מניסיון קיים, ניתן לציין כי אצות אדומות מופיעות באלקליות נמוכה – תנאי PH נמוך

כלומר כש PH נמוך ויש יותר CO2 אז מנסיון של מישהו יש יותר אצות אדומות... אתה הבנת את זה ברוך??? אומרים פה - יותר CO2 יותר אצות...

באקווריומים בעלי מצע המכיל גיר או סיד ינוע שיווי משקל הפחמן מ-CO2 ל-HCO3 – במצב זה נראה כי כמות האצות האדומות פוחתת.

כלומר כאן - בהינתן PH מסוים - אם יש יותר KH וכמובן יש פחות CO2 אז כמות האצות פוחתת...

בהתאם לכך, נראה כי אצה אדומה עשויה להיווצר בקרב אקווריומים היודעים להפיק תועלת מ- CO2 חופשי.

מה זאת אומרת יודעים להפיק תועלת???? שהם משתמשים ונהנים מ CO2??? זאת אומרת האקווריומים שלנו? אלו עם הווסת והבלון? כלומר אילו הם שגורמים לאצה הנוראית הזאת???

אז מכל מה שנאמר בציטטות האלו דווקה מצביעים על כך שה CO2 שאנחנו מוסיפים בצורה הגזית שלו דוקה תורם לאצות האדומות. כי האצות האדומות האלו בדיוק כמו הצמחים שונאות KH גבוה ואוהבות CO2 בצורת H2CO3.

אז כשרוצים לעשות טוב לצמחים - עושים טוב גם לאצות האדומות - כן?

רק מה - שכולנו תקווה שאם בניגוד לכל הפיסקה הזאת - אם בכל אופן נשפריץ CO2 אז הצמחים ירויחו מזה יותר מהאצות וינצחו בסופו של דבר. מה שזה רק מלמד אותי זה שטעות קטנה, חוסר ב NO3 או משהו - והאצות יקחו את ה CO2...

אביאל.

[MOR B]

אביאל אני מדבר מנסיון אישי ולא ממאמרים מתורגמים :
1. כאשר אני מכניס CO2 לאקווריום כלשהו האצות פוחתות - תמיד!!! בחיים לא ראיתי אצות אדומות בשום אקווריום שלי. אני מניח שהנסיונות נעשו על אקווריומים ללא צמחים ואז כמובן יותר CO2 יותר אצות - כי האצות הן הגוף היחיד שמשתמש ב-CO2
2. כאשר ה-PH קבוע וה- KH יורד או KH קבוע ו-PH יורד - יותר CO2 במים -זה נכון רק לגבי מצב שבוא התנאים משתנים כתוצאה מהזרמת CO2 למים ולא כתוצאה משימוש במי אוסמוזה או ריכוך מים ע"י מחליף יונים או כבול ....
3. לדעתי הכוונה ב-CO2 חופשי זה פחמן חופשי ולא CO2 חופשי , כלומר פחמן שצורתו שונה מ-CO2 , כמו למשל ביקרבונט שהוא גם סוג של פחמן שנוצר מעלים רקובים, הפרשות דגים ודגים שמתו בקרקעית האקווריום

4. עם הניסיון בא הידע - תרגומי מאמרים יעזרו בהבנת הידע הכללי , אך הכי טוב ללמוד זה מהתבוננות באקווריום שלך, בצמחים ובדגים ולעשות כל פעם שינוי בודד ולראות איך הוא משפיע

[eyalco]

אביאל, אני אנסה לענות , תוך שילוב התייחסות גם לתגובת ברוך האחרונה.
1. אצות אדומות הן כמובן לא רק אדומות -

אצה זו מקבלת מגוון רב של צבעים (סגול, אפור-ירוק, שחור) ודומה לשיער זקן או פרווה

2. לצערי, מאמר זה נכתב גם מנסיון אישי- יש לי אצה אדומה (במקרה שלי "מברשת שחורה" ולכן במאמר ניסיתי ללמוד ולנסות ולהתמודד עם הבעיה.
3. ברוך טועה בהנחתו על הניסויים, שכן בכל הניסויים תמיד משלבים צמחים ולא מבצעים ניסוי על מיכל ריק שאז ברור שיווצרו רק אצות. בניסויים הרלבנטיים, בדקו אקווריום צמחיה מלא, שם שינו קצת פרמטרים ובחנו כיצד משתנה האיזון בין הצמחים לאצות !!!
4. KH ואלקליות הם מונחים דומים : KH הוא החלק מאלקליות שמאוזן Ca ו- Mg (יונים חיוביים). במלים אחרות, KH הוא מדד לקשיות ואין לו קשר לאלקליות כללית.
5. גם אצות משתמשות ב- CO2 (אף הן מבצעות פוטוסינתיזה) כך שמרכיב זה אינו, כשלעצמו, חונק את האצות. הענין הוא, שאם יש לנו איזון בכלל המרכיבים וכמות נכבדה של צמחים מהירי גדילה אזי הצמחים "ישיגו" את האצות בצריכת תוצרי המזון במים (ובכללן גם כמובן CO2).
מנסיון אישי שלי (ולצערי טרם קריאת מאמרים בנושא), לאחר ביצוע עיצוב מחדש (הוצאת צמחים והכנסת אחרים)חלה פריחה של אצות. CO2 במקרה זה לא עזר - יש לי בעיה באיזון במים. מאמר זה הוא נסיון להבין ולהתמודד עם הבעיה.
6. הצמחים יכולים לפרק ביקרבונט לשם קבלת CO2. אנכאריס לדוגמא, מסוגל לנצל את הביקרבונט (HCO3), ליצירת ה- CO2, ולהשאיר את ה- OH. באור חזק, תהליך זה יכול לייצר אלקליות מספקת בשטח הפנים של העלה כדי לעבות את ה- CaCO3=סידן פחמתי. במקרה זה,
נערך ניסוי באקווריום צמחיה עם הרבה אנכאריס, אלודאה, וליסנריה ועוד. נמצא כי רמת ה- PH עלתה מעל ל- 9!!!! הכנסת CO2 הורידה חזרה את הרמה.
בקיצור, יש כאן בעיסה זו מרכיבים רבים שאיננו מודעים להם ובמקרים רבים, הנסיון אינו מלמד.
במקרים אלו, הפרה של אחד המרכיבים עשוי להובילנו לפינות קיצוניות.
יש מקום כאן להרחיב, לפשט ולפרט את הנושא (ואולי ארים את הכפפה).
אגב, אשמח אם עוד יקפצו למים בתחום זה.

[aviel]

הי,

ברוך - אני חושב שמהתבוננות באקווריום שלי אני צובר נסיון של רק אקווריום אחד בעוד שהשתתפות בפורום כזה + רקע מחקרי מביאים לי מידע המבוסס על נסיונם של רבים רבים אחרים. לדוגמא מהנסיון העצום שלך למדתי פשוט המון !!!

עכשיו ממש מסקרנות -

בחיים לא ראיתי אצות אדומות בשום אקווריום שלי

אצה אדומה, כפי שבבילון אומר, היא גם אצת שערות מגעילה כמו זו שצמחה לי פעם על אנוביה איטית וחסרת ישע... - כזאת אצה - אף פעם לא ראית אצלך??? גם בהקמה של אקווריום כשעדיין אין איזון???


אביאל.

[MOR B]

הי אביאל ראיתי אצות אדומות (אני יודע שהן שחורות) אבל רק על עלים ישנים ופשוט גזמתי אותן והן לא מהוות מגיפה או משהו כזה.
יש לזכור שכשמדובר בניסוי , ברוב המיקרים זה ניסוי על אקווריום אחד או שניים ולא על 100 אקווריומים שניתן להשיג מהן מסקנה חד משמעית. לדעתי הפורום שבו כולנו תורמים מהנסיון שלנו עדיף על ניסוי שנעשה באיזה אקווריום מחו"ל , בתנאי מים שונים לחלוטין.
אני בטוח שאף אחד לא יכול לשכפל הצלחה או כשלון של מישהו אחר בדיוק בגלל שיש מיליון פרמטרים שונים: כמות המרכיבים השונים במי הברז בכל מקום ומקום , בכל תקופה ותקופה, טמפ' שונה, CO2 שונה, תאורה שונה , עומק האקווריום, קשיות ועוד מיליון דברים שלא חשבתם עליהם.
שוב, אני אומר שלדעתי כאשר האקווריום מאוזן , תוספת של CO2 לא תגרור אצות אדומות, כמובן שכל אקווריומיסט והנסיון שלו, אני נורא אוהב לקרוא את המאמרים בכדי להעשיר ידע, אבל הנסיון של כולנו הוא שמדבר
ואם נעשה עוד צעד נוסף וכל אחד יכתוב את כל הפרמטרים שלו באקווריום ואיך הם משפיעים , כך נוכל לדעת יותר ולחסוך נסיונות באקווריומים שלנו
ובקשר לאצות , לדעתי צוות נקיון טוב יעשה את העבודה בשבילכם ולא תראו את האצות האדומות
אצלי יש אוטוצינקלוסים, שרימפסים, אוכלי אצות סיאמיים ואנציטרוסים בכדי לשמור מפני התפרצות אצות, ואני בטוח שבלעדיהן היו לי יותר אצות
אולי נפתח עץ חדש בנושא???