החלפות מים, הכיצד? - מאמר מקורי מאת: MaaYan_B

[איתי]

החלפות מים – הכיצד?
מאמר מקורי מאת: MaaYan_B

לחלקינו החלפות מים הן חלק מהשגרה, דבר שמובן מאליו, עם זאת עדיין ישנן דיעות רבות על כיצד נבצע זאת, מתי, האם זה כדאי בכלל ועוד תהיות רבות המתפתחות בכל הקשור להחלפת מים.
במאמר הבא נסקור את השיטות השונות, עפ"י צורך המגדל, צרכי האקווריום וכמובן הכדאיות שבדבר.
אז נצא לדרך...

כמובן לפני שנתחיל, עלינו להבין למה בכלל עלינו להחליף את המים, הרי עשייה ללא הבנת התהליכים עלולה להוביל למכשולים רבים בעתיד ואת זאת אנחנו מנסים למנוע.

החלפות המים, או למעשה "רענוני המים" - למה וכמה? על קצה המזלג
החלפות המים באות לעזור לנו במספר דברים:
• עזרה לפילטרציה (סינון) באקווריום על מנת לדלל רעלים, הן במקרה חירום או חשש לבעיות והן כשגרה לדילול ניטראט.
• עזרה במניעת התפתחות אצות.
הכנסה של מים חדשים יכולה להכניס גם נבגי אצות, עם זאת ריענון מים יכול לעזור בדילול נבגי אצות במים במידה וכמותם רבה.
• רענון מינרלים החיוניים לדגים, צמחים ושאר יצורים חיים באקווריום.
• מעבר לעזרה בדילול חומרים ושמירה על תנאים נאותים במים, החלפות המים תורמות גם באופן ישיר להתפחות הדגים ועידוד רבייה:
- החלפות מים תורמות לזירוז בגדילת הדגים וכן מונעות עיכוב גדילה אצל פרטים שונים באותו האקווריום.
- נמצא כי לאחר רענוני מים הדגים מרבים להטיל. ניתן לראות זאת בעיקר בציקלידיות למיניהן.
למעשה ניתן לומר כי החלפת מים מהווה כקטליזטור לרבייה באקווריום.

מתוך: אקווריום מארח - האקווריום של ilcop1

את כמות החלפת המים אנחנו קובעים באמצעות מספר פרמטרים, שהם: פילטרציה, עומס ביולוגי וצרכי האקווריום, כל זאת בהתאם לסיבות הנ"ל.
הכמות המומלצת כאופטימלית לתחילת הדרך היא כ-20%-40% אחת לשבוע.
כמו שכבר הבנו, כמות זאת משתנה ומקרים מסויימים גם בקיצוניות רבה (למשל 100% ביום), כמו כן, אף גם תדירות ההחלפה משתנה, זאת ועוד גם בהתאם לגודל האקווריום. באקווריומים קטנים ייצוב הפרמטרים חשוב הרבה יותר, שכן שינוי קטן עשוי לערער בצורה משמעותית את האיזון ועל כן רענוני מים יבואו בקפידה גדולה יותר. אילו באקווריומים גדולים התכיפות תהיה קצת יותר מתונה ואפילו יתאפשר יותר בקלות "לחפף" פעם ב...
כמובן שכל זאת בהנחה שאנחנו מתאימים פילטרציה טובה המסוגלת לפרק את הרעלים (אמוניה וניטריט) במהירות וללא בעיה.
* חשוב לציין כי הגברת הפילטרציה מהאופטימל אינה מבטלת את החלפת המים וזאת מכוון שפילטרציה ביולוגית אירובית, אשר נמצאת בכל אקווריום כמעט, איננה מפרקת את הניטראט ואותו יש להסיר ע"י ריענוני מים.
ישנם פילטרים הפועלים בסביבה אנאירובית, שמפרקים ניטראט, אך אין מסוכנים בגלל משטר הבוצה המתוחלל בהם.

עוד על כך ובהרחבה במאמר הבא: החלפות מים ושאיבות רפש-ELMI

לפני שנמשיך הלאה, כאן המקום לציין כי באקווריום הטבעי, אקווריום בו קיים איזון מתאים בין צמחייה לדגים, הצמחים "דואגים" לספוח את כל הניטראט והמתכות ואין צורך החלפות מים כלל.
כמו כן, רענון מים יכול לגרום להפחתה בכמות האללופטיה (יחסי גומלין בהם מופרשים כימיקלים מהצמחים, שבין השאר הורגים אצות).
עם זאת בל נשכח שיש להוסיף מים מדי תקופה מסויימת וזאת על מנת לפצות על מי אידוי ועל מנת לרענן מינרלים חיוניים באקווריום ושקיימים במי הברז.

עוד ובהרחבה על האקווריום הטבעי במאמר הבא: האקווריום הטבעי - מאמר מקורי מאת: יער

[hr:b236beec9b]אז לאחר שהבנו למה בכלל החלפת המים באה, מה הלאה?

כעת עלינו לדעת מהו מקור המים? שכן לא תמיד אנחנו רוצים להכניס את המים, שבברז למשל, לאקווריומינו ולאחר מכן לטפל בו בהתאם הנדרש.
במה זה מתבבטא?

1. לראש ולראשונה בכלור ואף כלוראמין שיש במי הברז.
שני חומרים המוחדרים למים לחיטוי ע"י ההמועצות האזוריות ו/או חברת המים, כאשר יש לזכור שהכלוראמין קטלני יותר ויש לנטרלו בצורה ספציפית יותר וזאת ע"י מוצר שגם מנטרל כלור וגם מנטרל כלוראמין (באמצעות "שבירת" מולקולת הכלוראמין ונטרול האמוניה).
* יש לשים לב כי יש להשתמש עפ"י הוראות יצרן ואף כי לא תמיד המוצר אכן עוזר ועל כן תמיד טוב להתייעץ לפני קנייה (למעשה.. לפני כל קנייה שהיא).

מהאתר: www.planetecologie.org

כמו כן, כמו שכבר צויין קודם ישנן מספר דיעות בעניין החלפת המים – גם בנושא הוספה ספציפית של מנטרל הכלור והכלוראמין.
על כן יש שלוש שיטות, אותן אסדר מהמומלץ ביותר לזה שלא מומלץ כלל:

• הוספת תוסף הנטרול לפני הכנסת המים ה"חדשים" לאקווריום – בצורה זו הסיכון להרעלת כלור קלוש ביותר עד שלא קיים ובהתאם לזאת זאת השיטה המומלת ביותר.
• הוספת תוסף הנטרול לאחר הכנסת המים ה"חדשים" לאקווריום – כאן כבר קיים סיכון מסויים, יש הלוקחים אותו וישנם שלא. הדבר תלוי בעיקר באופן החדרת המים לאקווריום (*נדון בהמשך) וברגישות הדגים באקווריום. רק אציין שדגים "חזקים" אינם מבוטחים מחומרים אלו, הנזק יכול להיות גם ארוך טווח.
• השיטה השלישית היא אומנם הפשוטה ביותר, אך גם המסוכנת ביותר והיא פשוט לא לנטרל את הכלור.
כאן אני כבר בא יותר להזהיר מאשר לסקור שיטות וזאת מאחר שזלזול דומה גרם לנפילות של לא מעט מערכות בעקבות העלאת ריכוז כלור וכלוראמין ללא ידיעת הציבור (שלא תחשבו אחרת – המדיניות הזו של חברת המים לא השתנתה).
קניית המוצר במקרה שחיוני להשתמש בו משתלמת הרבה יותר, ושוב – לא לזלזל ולא להתעצל בעניין זה!

בנוסף, זה הזמן לציין כי השארת המים במיכלים למספר אינה פוטרת משימוש באנטי-כלור, שכן כאשר יש כלוראמין במים הוא אינו מתנדף בקלות כמו הכלור, אם בכלל.
לעולם לא תדעו מה הוחדר למים, כלור או כלוראמין.

עוד על כלור: כלור הרעל שהורג דגים-LEGOLAS

2. מים שעברו תחילה דרך סנני פחם, המותקנים על צנרת הבית או במערכות מתחת לברז, דואגים לסלק כלור וכלוראמין מהמים ולכן אין צורך בשימוש של אנטי כלור. גם כאשר מדובר בסילוק כמעט מוחלט (לרוב בא עם נתונים מוצהרים מהיצרן).
עם זאת כדאי וחשוב לבדוק את תוקף הסננים ולהחליף בהתאם, אחרת האקווריום עלול לסבול מזה.

3. דרישות שונות של הדגים ו/או הצמחייה גם הן משפיעות על מקור המים.
בסעיף זה נדבר למעשה על מים שעברו דרך מערכת אוסמוזה הפוכה (RO) לצורך קבלת מים נקיים ממומסים ובכך למעשה אפשרות לקבלת מים רכים יותר בהתאם לצרכי החברה באקווריום.

עוד על המערכת: מערכת אוסמוזה הפוכה-ELMI

מבחינת כלור וכלוראמין אין צורך לנטרל מי RO שכן הם כבר נקיים מחומרים אלו, כל שצריך מהבחינה הזו הוא לנטרל את המי הברז במידה ואנחנו מוהלים בעזרתם את מי ה-RO.
כמה מוהלים וכמה מוסיפים בכל החלפת מים.. זה כבר למאמר אחר כאשר הדבר תלוי בכל מערכת שונה

4. שיטה פחות נפוצה ל"מקור המים המחלפים" היא החלפה באמצעות מים מינרלים מבקבוקים.
החיסרון הגדול והמכריע הוא פשוט – השיטה מאד יקרה ולא משתלמת ולכן אינה מומלצת.
חיסרון נוסף הוא ערכי המים של מים אלו, כאשר רמת ה-pH בסיסית או אפילו בעלי ריכוז חנקות גבוה מהצורך.

5. אסור לנו לשכוח כמובן שלא רק המקור עצמו חשוב, כדוגמא "ברז", "מערכת סננים" וכו'... אלא גם ערכי "מי המקור" עצמם וכאן אנחנו נכנסים לטיפול של השוואת הטמפרטורה.
בקיץ, לרוב אין בעיה, אך אילו בחורף בעית השוואת הטמפרטורה היא יותר בעייתית שכן אנחנו מקבלים מהברז מים קרים כאשר טמפרטורת האקווריום הינה טרופית (באקווריום מים קרים אין בעיה).

בשלב זה חשוב לזכור כי מים מדוד החימום הביתי אסורים לשימוש האקווריום בעקבות מתכות כבדות בדוד עצמו, אשר עשויות להיות רעילות ליצורים באקווריום (חסרי חוליות יפגעו ראשונים).

אז איך כן נבצע חימום של המים? פשוט – ע"י גוף חימום נוסף.
במקרה אחרים, כאשר טמפ' החדר לא קרה יותר מדי (בכל זאת, רק ישראל ) אפשרי להשאיר את המים המוחלפים בכלי קיבול בחדר למשך כשעה ואילך בהתאם לגודל הנפח המוחלף.
במידה ומבצעים החלפת מים של עד 20% ממי האקווריום הפרשים של מעלה אחת או שינוי של עד 4 מעלות ביממה לא יהוו מקרים קריטים ונוכל לבצע החלפת מים ללא חימומם.

* לא לשכוח שימוש במד טמפ', הן לאקווריום והן להחלפת המים.
** כמובן שאם מתאפשר, הכנסת מים בטפטוף (נרחיב על כך בהמשך) גם היא תהיה טובה ע"י כך ששינוי הטמפ' באקווריום יהיה זניח עד בלתי מורגש כלל.

[hr:b236beec9b]סיכום עד פה, למדנו למה בכלל באה החלפת המים, משטר מומלץ, מקור המים והטיפול ההתחלתי בהם.
אז בלי להתברבר יותר מדי, נעבור לשאלה המרכזית והיא – כיצד נבצע את החלפות המים?
כן, אני יודע שזה כבר יכול לעצבן, אבל גם פה ישנן מספר שיטות וכאן דווקא פרמטר גודל האקווריום מכריע מאד וזאת לצורכי נוחות בהחלפה.
תחילה נתחיל בסיקור שיטות להוצאת המים:

1. השיטה המומלצת ביותר הינה שילוב עם שאיבת רפש וזאת על מנת "לתפוס שתי ציפורים במכה אחת", כלומר גם רענון מים וגם שאיבת רפש וערבול המצע (* באקווריום צמחייה אין לערבל את המצע, אלא מעל פני המצע בלבד!).
* מומלץ לשילוב עם הרענון אחת לשבוע או שבועיים. בהתאם לצרכי האקווריום כמובן.

עוד על כך ובהרחבה במאמרים הבאים:
• החלפות מים ושאיבות רפש-ELMI
• שואב רפש - לאקווריום רגיל-Blerofon
• שואב רפש לאקווריומים בעלי נפחים גדולים- מאמר DIY מאת Legolas

שיטת שאיבת הרפש מתבצעת לרוב ע"י סיפון באמצעות צינור ומשפך (אם כי יש המוסיפים גם ראש כח לתוספת עוצמת השאיבה), על כן כמובן אפשרי להשתמש בשיטה זו גם לרענון מים בלבד ואין את החובה לשאוב כל הזמן רפש.
"סילוק" המים בשיטה זו מתבצע ע"י מיקום קצה השני של הצינור השואב לדלי מוכן, מקור ניקוז אחר ותאמינו או לא, אך אם המיקום מאפשר, אפשר גם למקם את הצינור ישר לגינה.
השיטה מתאימה, מומלצת ונפוצה מאד בכלל נפחי האקווריומים.

2. שיטה הנמצאת בשימוש אקווריומי "נאנו" (מספר מצוצמם מאד של ליטרים) וגם היא פחות נפוצה היא למעשה הוצאת מים ע"י כלי קיבול (קערה, כוס, וכו'...).
כמובן שלמרות הקושי שנראה במיכלים הקטנים אפשרי בהחלט להשתמש עפ"י שיטה -1- וזאת באמצעות צינור דק, כגון צינור האוויר.

שאיבת רפש. מהאתר: www.marinedepot.com

שיטות להכנסת המים:
כמובן כל זאת לאחר שכבר טיפלנו לפי הצורך במים וללא דילוג על שלב זה, במיוחד אם מדובר על נטרול כלור וכלוראמין ועל השוואת טמפרטורה.

1. שפיכת כלי קיבול כאשר הוא גבוה מהאקווריום.
בשיטה זו אפשרי לשפוך ישירות את את המים מהכלי קיבול לאקווריום, כמובן עם זרימה מסויימת ומניעת סטרס (לחץ; עקה) עד כמה שניתן אצל הדגים. השיטה תקפה במיוחד כאשר נח למקם את נפח החלפת המים בצורה שכזו, דבר התקף באקווריומים קטנים (עד כ-70 ליטרים).
כאשר את ביצוע שפיכת המים אפשרי לבצע באמצעות סיפון, בדומה לשיטה הראשונה בהוצאת המים מהאקווריום.

2. הכנסת המים בעזרתו של ראש כח.
לא תמיד נח לנו להרים כלי קיבול מעל האקווריום ולכן אפשרי בהחלט להעזר בראש כח, אשר ישב בתחתית כלי הקיבול (דלי למשל) ובאמצעותו לדחוק את המים כלפי מעלה – ישירות לאקווריום.
לפני הנעשה ולפני קניית הראש כח, חשוב לבדוק כי ראש הכח יכול לדחוק מים עד הגובה הרצוי. נתון זה יכתב לרוב במפרט הטכני תחת HMAX וביחידות של מטרים.
בנוסף, יש לשים לב כי על הראש כח להיות טבול כולו במים ועל כן באותו כלי הקיבול תמיד ישאר מפלס מים נמוך שאותו תצטרכו להוסיף לבד, או לחילופין לקחת בחשבון מראש שלא תשתמשו במפלס זה.

3. כאשר משתמשים בסננים מקדימים וכאשר יש נוחות בהעברת המים, אזי כמובן שאין צורך בהעברה לכלי קיבול וממנו לאקווריום ואפשרי בהחלט לחבר צינור ולמלא ישירות את האקווריום.
הכוונה בסננים מקדימים היא לסנן בעזרת סנן פחם אחד לפחות לטובת ניטרול כלור.
סננים כמו סנני עומק לא ינטרלו את הכלור במים אלא רק יסננו את הליכלוך.
המלצה לסננים מקדימים, 1 סנן עומק ו-2 סנני פחם (מגורען או בלוק) לאחר מכן.

מערכת אוסמוזה הפוכה. מתוך אחד המכרזים בפורום.

4. שיטת הטפטוף (יכולה להשתלב עם כל אחת משיטות החזרת המים).
שיטה זו, כשמה כן היא – הכנסת מים לאקווריום באמצעות טפטוף, הדבר קורה באמצעות טפטפת מתאימה (קצב זרימה עפ"י הצורך) לצינור ובכך אנחנו מקבלים זרימה איטית. דבר זה יכול לעזור לנו בהשוואת טמפרטורה, מניעת סטרס אצל הדגים, החלפת מים גדולה בפרק זמן קצר אך ללא תנודות משמעותיות בערכי המים ואם נצא קצת מחוץ לנושא "החלפות המים", שיטת הטפטוף עוזרת גם באקלום דגים רגישים.
כמו כן, אם נחזור לרגע לנושא נטרול הכלור והכלוראמין, נוכל לראות גם כי באמצעות הכנסת מים בטפטוף, הרבה יותר בטיחותי לנקוט בשיטה של הוספת האנטי כלור ישירות למי האקווריום מדי מספר דקות ובהתאם לכמות המים המוספת.
את אופן הטפטוף נקבל על ידי סגירת הצינור בקצהו (בדרך כלל על ידי קיפול הצינור וקשירת שני החלקים המקופלים זה לזה), והחדרת טפטפות גינון בהספק שנבחר לתוך הצינור, נוכל לשלוט במהירות מילוי המים באקווריום.


מי שהגיע עד כאן וחושב לעצמו "אבל... כל אלו בכלל לא עוזרים לי" עדיין לא נואש!
לאחר סקירת השיטות הדורשות הקפדה ומאמץ יחסי, אסור לנו לשכוח שקיימת גם מערכת החלפת מים אוטומטית וכשמה כן היא – מרעננת את המים, כפי שנקבע, בין אם זה באופן קבוע או אחת לתקופה, בצורה אוטומטית, כלומר מנקזת את המים ומחזירה.
המערכת הנ"ל מתאימה לכל נפח שהו של אקווריום ומומלצת בעיקר לנפחים הגדולים, בהם שאר השיטות מהוות מאמץ גדול יחסי.
כמובן שבאקווריומים קטנים (של מספר עשרות ליטרים) אין ממש מה להשקיע במערכת כזו – אם כי את זאת אשאיר לשיקולכם בלבד.

למערכת מספר "וריאציות", כלומר מספר שיטות לבנייה:

• מערכת ממוחשבת הינה מערכת אשר יודעת לפתוח את הניקוז של המים בתיזמון הנקבע מראש, ולאחר סגירתו, מילוי המים עד לגובה רצוי. מערכת כזו ניתן לבנות בעזרת מערכת ברזים ממוחשבים המחוברים למצוף חשמלי, בדומה למערכת השקיה אוטומטית ממוחשבת (ניתן אפילו להשתמש במחשב גינון עם ברזים מתאימים).

עוד במאמר: בניית מערכת החלפת מים אוטומטית - מאמר מקורי מאת: יואי

• מערכת מכאנית תהיה תיבת Over Flow, אשר ממנה מתנקזים המים לביוב, כאשר מים טריים כל הזמן מוזרמים פנימה, לפי קצב הנקבע מראש באמצעות שימוש בטפטפות של X ליטרים לשעה, ושימוש במערכת עם לפחות סנן פחם אחד, תלוי בקצב הכנסת המים.

• מערכת" ידנית" היא מערכת, אשר מנקזים ממנה את המים על ידי פתיחה ידנית של ברז או באמצעות התקנת ברז חשמלי המחובר לצינור ניקוז, ואילו המילוי נעשה אוטומטית באמצעות מצוף, כמו ניאגרה של שירותים, אשר ממלא את המים לבד, ונסגר כשהמים מגיעים לרמה מסויימת באקווריום.
כאן יש להכניס ידנית אנטי-כלור, או שוב, לעשות שימוש מושכל במערכת סננים.

עוד במאמר: מערכת החלפת מים אוטומטית - מאמר DIY מקורי מאת: DaMN

מערכות אוטומטיות, ממוחשבות או "ידניות", יעילות גם במילוי מי פיצוי עקב התאדות מים, ולכן יש לקחת בחשבון מראש שיטה של הכנסת אנטי-כלור בצורה אוטומטית, או בשימוש טוב ויעיל במערכת סננים לניטרול אנטי-כלור.

[hr:b236beec9b]לסיכום!
ראינו כי למרות ה"שגרה" שבהחלפות מים, זה עדיין נושא מעט יותר מורכב שחשוב לתת לו את תשומת הלב, תשומת לב מספיקה ולא מזלזלת אשר עשויה להביא תנאים אופטימליים ואף טובים מזה ליצורים החיים באקווריום.
ראינו כי ישנן שיטות שונות ומשונות, אשר בסה"כ כל אחד יבחר מה שטוב ונח לו ולשם כך באה הסקירה וההסברים השונים.
וכל מה שנותר לאחל זה הצלחה רבה בהחלפות המים ותחזוק האקווריום!


עזרו בכתיבת המאמר: יער, irone, DaMN, ROTEM1 ו-Cobalt.

[napo]

כל הכבוד, מאמר נהדר

[yuvalsagi5]

תודה

[הראל]

כל הכבוד

תודה על המאמר

[avi1]

יופי של מאמר !
אני אוהב את העובדה שההפניות הן למאמרים באקווה

[צחי ד]

המאמר כתוב יפה בצורה ברורה פשוטה ודידקטית.
כל הכבוד למעיין!

[shaiofer1]

כשהמורכב נתפס כפשוט....

[noamlevi]

מאמר יפה ומושקע !

יש לי שאלה על החלפת מים אוטומטית, במאמר המקושר כתוב "בכל אופן אפשר לקנות ב-126 ש"ח פילטר ברשתות ACE אשר סופח מתכות ורעלים ומפרק כלור."

לפי הבנתי והקריאות כאן בפורום, אין דבר כזה מפרק כלור בצורת פילטר ! - איך בכל זאת מחליפים אוטומטית מים ?

[העמלץ /בני גולשה ז"ל]

אחלה מאמר, רענוני מים הם אחד מאבני היסוד החשובים ביותר בהחזקת אק' בריא.

עד לפני כחצי שנה הייתי מחליף מים באק' 150 ליטר עם נטלן
במילים אחרות האורטופד שלי עשה מיזה הרבה כסף, אבל בזכות עצה של חבר בפורום
התחלתי להשתמש בראש כח השואב את המים החדשים מהדלי ומאז חיי הרבה יותר קלים.

בני

[בר30]

[איתי]

פורסם במקור על ידי noamlevi

מאמר יפה ומושקע !

יש לי שאלה על החלפת מים אוטומטית, במאמר המקושר כתוב "בכל אופן אפשר לקנות ב-126 ש"ח פילטר ברשתות ACE אשר סופח מתכות ורעלים ומפרק כלור."

לפי הבנתי והקריאות כאן בפורום, אין דבר כזה מפרק כלור בצורת פילטר ! - איך בכל זאת מחליפים אוטומטית מים ?

וודאי שיש, מדובר על פילטר עם פחם פעיל בפנים (לא הפחם של האק').

[yanir-x]

כל הכבוד.
תודה רבה

[רונןk]

אם המים המסופקים ע"י הרשויות כל כך למה לא להכניס מים רכים או מזוקקים?

(אולי יש לי מקור מים כזה)

[knight123]

מאמר מצויין אבל למה לא להשתמש להכנסות והוצאות של מים בצינור בקוטר 2-3 ס"מ לפי כלים שלובים?
אני בשתמש בשיטה הזו לאקואריום 130 ליטר ושואב את המים למיכל מי עדן 18ליטר ואח"כ אני מניח את המיכל על סולם ובאותה שיטה אני מוסיף מים.

סתם רעיון

[מעיין]

תודה על התגובות

לגבי השאלות שהתעוררו.

noamlevi, איתי ענה לשאלתך לגבי סנני פחם מקדימים.

רונןk ,
שילוב של 100% מים מזוקקים או במקרה שלנו מי אוסמוזה הפוכה [RO], היא פעולה לא נכונה כשלעצמה.
מים נטולי מינרלים מסכנים את המערכת גם מבחינה ישירה בחוסר מינרלים ליצורים השונים וגם מבחינה של סיכון בצניחת pH, בשל קשיות אפס.

כמו כן, לא כל האוכלוסיות "אוהבות" מי רכים, למעשה אלו רוב הציקלידים האפריקאים ואף דגי נוי רבים אחרים.
בל נשכח ששימוש במי RO דורש הקפדה יתרה על ניטור הפרמטרים, דבר שלא הייתי ממליץ לכל מגדל וזה בשל מאמץ מיותר שלא כולם מתכננים להשקיע.

כמובן שיהיו אלה שיגידו שניתן להוסיף את המלחים והמינרלים השונים ע"י תוספות, השאלה הנובעת מכך היא פשוטה - מה יותר משתלם ונח?
וכאן התשובה היא חד משמעית - מי ברז עם תוסף אנטי כלור.

בנוגע לאוכלוסיות שכן אוהבות ואף זקוקות למים רכים, ניתן לעשות שימוש ישירות מהסננים המקדימים על מנת למהול את מי ה-RO, או לחילופין למהול במי ברסז שאותם כן נצטרך לנטרל מכלור וכלוראמין.

אגב, נושא זה נסקר בסעיף 3 ב"מקור המים"

knight123,
זוהי השיטה הראשונה שסקרתי להחזרת מים.
אין לי ספק בכלל שזוהי גם השיטה הנפוצה עקב חוסר הידיעה בקרב המתחילים בתחום [כן, כן, גם אני שברתי את הגב בתחילת דרכי ].

אומנם לא לכל אחד זה נכון.
במיוחד לא להביא סולם ולהניח אותו ליד האקווריום [לא תמיד המיקום מאפשר, או הנוחות להבאת הסולם].
לעומת זאת, האפשרויות השונות, כמו גם חיבור ראש כח סיני וחזק ושכלי הקיבול יהיה למטה הרבה יותר נח ויסכימו איתי רבים.

פעולה זו גם מאפשרת להגדיל את את כלי הקיבול בלי לקחת בחשבון שנצטרך להרים אותו על סולם [תאר לעצמך שישנם גם צעירים שלא מסוגלים להרים מיכלים כבדים].

כמובן שאיני פוסל אף דרך, כל אחד יעשה חושבים עם עצמו וימצא את השיטה היעילה, הנוחה והמשתלמת ביותר בשבילו

[z900]

אני אישית משתמש בשיטת"ההחלפה האוטומטית" אבל...השיטה עברה שידרוג כלומר: מחשב השקיה פשוט ורגיל שנרכש בחנות לחומרי בניין מחובר למערכת אוסמוזה מכניס את המיים לאקווריום.
המיים ממלאים את הא"ק ע"י טפטפת גינון בזמן שנקבע ע"י מחשב {פעמיים ביום
9 ו 16 למשך 15 דקות כל פעם}
לא"ק יש קדח ניקוז שממנויוצאים המיים לבויב.
פשוט ויעיל...

[moshviki]

"לנעוץ"!!!

מאמר מצויין

[נדב.ל]

מאמר מצויין !

פעם ראשונה שאני מגלה שאסור להשתמש במים מהדוד

כדי להשוות טמפרטורה בכלי אפשר לקחת חלק מהמים הקרים ולהרתיח אותם בקומקום כדי להעלות את הטמפרטורה בכמה מעלות? כי אם אני אשים טרמוסטט על מים קפואים זה יקח שעות לא?

[mykitzo]

אני מצטרף לשאלה של "nadavnl", האם ניתן להרתיח מים בקומקום ואז למהול אותם עם מים קרים כדי לקבל מים שהם קרובים לטמפרטורה של האקווריום?

[ezra]

לידיעתך החל מ2006 אין יותר חיטוי בארץ בכלורמינים

[Dor-L]

כמו תמיד מעיין עושה אחלה מאמרים,כל הכבוד

[דור כחלון]

ציטוט

לפני שנמשיך הלאה, כאן המקום לציין כי באקווריום הטבעי, אקווריום בו קיים איזון מתאים בין צמחייה לדגים, הצמחים "דואגים" לספוח את כל הניטראט והמתכות ואין צורך החלפות מים כלל.
כמו כן, רענון מים יכול לגרום להפחתה בכמות האללופטיה (יחסי גומלין בהם מופרשים כימיקלים מהצמחים, שבין השאר הורגים אצות).
עם זאת בל נשכח שיש להוסיף מים מדי תקופה מסויימת וזאת על מנת לפצות על מי אידוי ועל מנת לרענן מינרלים חיוניים באקווריום ושקיימים במי הברז.



מה?!
אם יש לי אקוריום טבעי אני לא מחליף מים?!
אני לא מבין מה הולך פה כרגע

[מעיין]

ezra,

לידיעתך החל מ2006 אין יותר חיטוי בארץ בכלורמינים

אשמח למקור.

DorkeDor,
על מנת להבין יותר מהו "האקווריום הטבעי" - אתה מוזמן לקרוא את המאמר הבא: האקווריום הטבעי - מאמר מקורי מאת: יער
ואת המאמרים הבאים בסדרה, להעמקה בנושאים השונים.

[דור כחלון]

קראתי והבנתי שאני כן עושה שם החלפות מים
והאמת שכרגע אין לי זמן לקרוא
אז אולי תוכל רק לומר לי אם באמת אני עושה החלפות מים לחינם?

[מעיין]

פורסם במקור על ידי DorkeDor

קראתי והבנתי שאני כן עושה שם החלפות מים
והאמת שכרגע אין לי זמן לקרוא
אז אולי תוכל רק לומר לי אם באמת אני עושה החלפות מים לחינם?

סלח לי מאד, אבל איני מתכוון לזרוק תשובה בלי להכיר את המערכת שלך ובלי להסביר מהם התהליכים השונים המובילים לתשובה.
אני מציע לך בחום לפנות זמן ולשבת לקרוא.

[דור כחלון]

טוב אני יעשה את זה עוד שבועיים שאני יהיה בבית...

[erezc83]

מאמר יפה ביותר רק חבל שחצי מהקישורים פה לא פעילים ולא נפתחים לי באף דפדפן!
כמו למשל:
• החלפות מים ושאיבות רפש-ELMI
בניית מערכת החלפת מים אוטומטית - מאמר מקורי מאת: יואי

ועוד..
הייתי שמח אם המנהלים יכולים לסדר את זה, תודה

[נווה]

חתיכת הקפצה ננעל !