סאמפ לאקווריום צמחיה-מאמר מקורי מאת: Elminister

[Legolas]

סאמפ לאקווריום צמחיה
מאמר מקורי מאת: Elminister
לא פעם ניתקלנו בשאלות בפורום צמחיה, בעיקר במכלים גדולים בשאלה
כיצד עלי לתכנן סאמפ לאק' צמחיה?
ניצלתי את החלפת הסאמפ שלי לסאמפ גדול יותר על מנת לצלם ולהדגים כיצד בונים ומתקינים סאמפ לאק' צמחיה.
סאמפ הוא למעשה אק' נוסף המשמש כפילטר ענק בעל קיבולת מרשימה, בדרך כלל אנו בוחרים את הסאמפ בגודל של רבע מנפח אק' התצוגה או גדול יותר.
בסאמפ ישנם 3 תאים בסיסים (הניקראים גם מדורים), כל מדור מקושר למדור הקודם לו , כך המים זורמים ממקום למקום כאשר בכל מקום המים עוברים סוג שונה של פילטרציה.
לסאמפ באק' הצמחיה יש לא מעט יתרונות, אשר אני אדגים במאמר הנ"ל.
אבל לטכנולוגיה הזו כמו כל דבר יש גם חסרונות.
אם אני אתמצת את הטיעונים של מתנגדי הסאמפ אני מקבל 2 טיעונים אשר אני מנטרל אותם במאמר זה:

1)סאמפ כשלעצמו הוא ישות מחמצנת, החימצון אינו טוב לאק' הצמחיה היות ואני מאבד את הםד"ח יקר הערך. בבניה נכונה של סאמפ אשר מוציאים ממנו את יכולות הרטוב-יבש אנו מקבלים איבוד מינימאלי של פד"ח מאוחר יותר אני אבדוק ואדגים את זה אמפירית.

2)עודף פילטרציה אינו מומלץ לצמחים - למעשה הפילטר מהווה תחרות לצמחים על המשאב - אמוניה. את האמוניה הרעילה שהדגים פולטים הצמחים קולטים כחומר מזון ניפלא. יכולות הפילטרציה הביולוגית הרצחניות של הסאמפ למעשה "מנצחות" את ספיחת האמוניה על ידי הצמחים. זה נכון כמובן אולם יש לזכור כי הצמחים יכולים לקלוט גם את הניטראט - התוצר הסופי של הפילטרציה הארובית. יתרה מכך כמות גדולה של מדיה "מבטחת" את הדגים והצמחים מפני קפיצות אמוניה מסוכנות (דבר שיכול להמית את הדגים במקרה הרע או סתם לגרום לאצות במקרה הטוב).

הסאמפ הבסיסי המודגם כאן מכיל 3 תאים:

1)תא ראשוני לסינון מכאני -
בתא זה אנו ממקמים את צמר הפרלון או הספוג שנועד לקלוט חלקיקים מהמיים ולהצליל אותם, היתרון הגדול בסאמפ הוא האפשרות להחליף\לנקות את מדיית הסינון המכאני תוך כדי עבודה בנוחות וביעילות (פשוט מוציאים את המדיה ומחליפים אותה).
באק' צמחיה לתא הזה יש חשיבות גדולה מאוד היות ואק' צמחיה יוצר המון ליכלוך, כמו עלים שנושרים, מצע מדושן שיכול ללכלכך את אק' התצוגה כתוצאה מטיפול שיגרתי.
התא לסינון המכאני שניבנה במקרה הזה בדיוק מטפל בבעית הג'יפה שאק' צמחיה מייצר.
לובר (הפלאסטיק המחורר הלבן), אשר ניכנס במסילות אלכסוניות מכיל ספוג לסינון גס (עלים, גבעולים צמחים שנעקרו), ומתחתיו יש תא ענק לצמר פרלון לסינון פיזיקאלי עדין יותר.

2)תא שני לסינון ביולוגי
תא זה מכיל כמות אדירה של מדיה ביולוגית, אורכו 25 ס"מ רוחבו 50 ס"מ וגובהו 65 ס"מ אפקטיבים. בחישוב מהיר התא הזה יכול להכיל נפח מדיה ביולוגית של 80 ליטר נטו.
שימו לב ללובר (הפלאסטיק) בחלקו העליון של התא, הפלאסטיק הזה נימצא על מנת שהמדיה הביולוגית הצפה (כמו ביו בולס או מדיה פלאסטית אחרת) לא תיכנס לתא השלישי (דבר שיכול לסתום את המשאבה המחזירה או ראשי הכוח.
בחלק התחתון יש לנו את המדיה השוקעת כמו קרמיקה,זכוכית,אבנים אינרטיות וכד', ובחלק העליון יש לנו את המדיה הצפה. כמובן שניתן לדחוס עוד עשרות ליטרים של מדיה ולמלא את התא לגמרי, בשלב זה אני לא רואה סיבה להכניס כמות מטורפת כזו של מדיה (אולי שנאכלס הרבה יותר דגים).

3)תא שלישי - תא משאבות
התא השלישי ניקרא בפשטות "תא משאבות" מדובר על תא מלא עד חציו במיים, שם שוכנים להם בכייף, ראשי הכוח אשר מסחררים את מערכת הUV והCO2 ראקטור, מחוברת אליו על ידי קדח, המשאבה המחזירה שמעלה מים(שעברו את מדורי הסינון) על ידי צינור 25' לחליל התחתון באק'.


תיכנון תאי הסאמפ


משטרי זרימה
משטרי הזרימה בסאמפ הזה ממש פשוטים וקלים להבנה.
1)מים נופלים מהאובר פלו ברום אק' התצוגה על ידי צינור 50' לתא הראשון.

2)המים שעוברים דרך התא הראשון עוברים דרך ספוג גס ולאחר מכן צמר פרלון כפי שהודגם.

3)המים מחלקו התחתון של תא 1, מגיעים לתא 2, ועולים במעלה המדיה הביולוגית. שימו לב, סאמפ זה בנוי הפוך מסאמפ המיועד למים מלוחים או ציקלידים. כאן המים עולים בתא המדיה הביולוגית המוצף כולו במים. בניגוד לפילטרציה רטובה-יבשה אשר מאפיינת אק' אחרים (שם יש חמצון ביתר) באק' הללו המים נופלים נפילה חופשית , וטיפות המים מתנפצות על המדיה הביולוגית, הפעולה הזו מחמצנת את המים מאוד ולמעשה מגדילה מאוד את יעילות הפילטרציה הביולוגית. כמובן שלאק' צמחיה דבר זה אינו מומלץ היות ויש סכנה שהפד"ח (יקר הערך) יברח בפעולה זו. ולכן התא הזה בנוי "הפוך"

4)המים נופלים בעדינות (כמעט ללא חמצון) מהתא השני לתא השלישי, מקבלים הזנה של פד"ח מהריאקטור, וחוזרים אל אק' התצוגה על ידי המשאבה המחזירה בצינור המים העולים (25') אל החליל הממוקם בחלקו התחתון של אק' התצוגה



הנה הסאמפ בהרצה ראשונית:


שימו לב לבאלגן, גופי החימום מונחים סתם כך, ראשי הכוח זרוקים, ותא המדיה הביולוגית עדיין לא מלא. אני בחרתי להריץ את המערכת כמה שעות לבדוק בניסוי כלים את המערכת עצמה, זרימות, חמצון, וכד'. את הסדר עצמו עשיתי מאוחר יותר. בכל מקרה כך ניראה "סאמפ מבולגן".
תאמינו לי שבכתיבת שורות אלה הוא יותר מסודר. מה שמקנה קלות ונוחות בטיפול השיגרתי כמו כיול גופי החימום, ניקיון תקופתית של ראשי הכוח וכד'.
שימו לב לכמות הגדולה של הפרלון שמייד משחיר, כאן כבר הייתי מרוצה, אחת הדרישות שהייתה בתיכנון הוא ליצור סאמפ המסוגל להתמודד עם כמויות ג'יפה שיוצר אק' צמחיה.
ניתן לראות רשת לבנה שמגנה על פתח המשאבה המחזירה במקרה ואיכשהו עלים או מוצקים אחרים הגיעו את התא השלישי.
כרגע הסאמפ מכוסה על ידי פרספקס לבן, כמובן על מנת למנוע בריחת פד"ח מיותרת.
הבדיקה האחרונה היתה כמובן חימצון, זה בעצם הפחד הגדול והרתיעה של אנשי הצמחיה מסאמפ. לאחר שעתיים של הזרמת פד"ח מייד ראיתי שהPH יורד מערך 7.2 לערך של 6.8 אופטימאלי עבור הצמחים, מיסוס הCO2 במערכת, הורדת הPH מחד, וצפייה בפירלינג מצד שני מוכיח לנו כי המיסוס של הפד"ח באק' תקין, וכולם מרוצים.

בסוף אחרון אחרון חביב -
תודה רבה לאלי ****. התכנון והבניה שלו לגמרי.
הסאמפ הזה, תוכנן, נחתך, הודבק, שונה, עוצב, שונה שוב על ידי אלי שהייתה לו הסבלנות הרבה לדרישות הסאמפ, ולבסוף להתקין אותו למערכת עצמה.
יש הבדל גדול בין לכתוב מאמר על סאמפ, לבין לבנות אותו בפועל - אז באמת מכל הלב את המאמר הזה מקדיש לו, כי לבנות בפועל, איני יודע

[איציק רז ז"ל]

שלום כפיר!
מאמר ממצה של עקרון הסאמפ, כתוב כרגיל רהוט ומובן :P
ברשותך כמה שאלות:
1- האם יש דרך לבדוק חימצון?,
2- איזה הבדל ברמת החימצון מקבלים לפני המדיה הביולוגית ואחריה?
3- איזה ספיקה יש לסאמפ?
4- האם חישבת איזה SSA מצוי אצלך?
5- באיזה מדיה ביולוגית השתמשת?
6- לגבי הסינון המכני, האם לא רצוי לאפשר גישה ישירה לסינון הגס ולעדין במקביל?
7- מדוע צינור הכניסה צריך להיות שונה בקוטרו מצינור היציאה, הספיקה הרי זהה לשניהם?

תודה על ההשקעה בכתיבה ובהסברים, איציק

[elminister]

ראיתי את השאלות איציק, אני מתעמק בהם ואכתוב תשובתי עוד היום

[VINIK]

מאמר נהדר
רק למה בתמונה רואים מפל רציני בין התא של המדיה הביולוגית לבין התא של המשאבות?

[RazEyaL]

מאמר מעולה כפיר
יש לי גם שאלות:
האם התכנון הזה של הסאמפ מתאים לציקלידים? חוץ מהקטע שאין חמצן?
כלומר אם אני יתכנן ככה,אני יוכל להוסיף משאבה לא גדולה ולהכניס את הצינור שיספק בתוכו חמצן שמיועד לציקלידים?
לאקווריום של 450 ליטר הבנתי שאני יצטרך 4000-5000 ליטר בשעה,זה נכון?
האם אני יכול לספק 2 ראשי כוח שכל אחד 2500 ואולי זה יקל לי על המחיר?
איך נראית המשאבה המחזירה? ומה תפקידה(הבנתי שהיא מעלה בחזרה את המים לסאמפ,אך את זה הראשי כוח לא עושים?
והמון זמן אני רוצה לדעת איפה ממוקם האובר פלו,אם הבנתי הוא ממוקם במקום גבוה באקווריום כי כאשר המים עוברים את האובר פלו אז המים פשוט יורדים אל הסאמפ...זה נכון? ואם אפשר לדעת איך הוא נראה(האם זה החור שממוקם באקווריום?)

וזהו אני חושב לבינתיים

[lirani]

מאמר אדיר!!!
עושה חשק לבנות אחד כזה.
כפיר כל הכבוד

[elminister]

פורסם במקור על ידי ~RazEyaL~

מאמר מעולה כפיר
יש לי גם שאלות:
האם התכנון הזה של הסאמפ מתאים לציקלידים? חוץ מהקטע שאין חמצן?
כלומר אם אני יתכנן ככה,אני יוכל להוסיף משאבה לא גדולה ולהכניס את הצינור שיספק בתוכו חמצן שמיועד לציקלידים?
לאקווריום של 450 ליטר הבנתי שאני יצטרך 4000-5000 ליטר בשעה,זה נכון?
האם אני יכול לספק 2 ראשי כוח שכל אחד 2500 ואולי זה יקל לי על המחיר?
איך נראית המשאבה המחזירה? ומה תפקידה(הבנתי שהיא מעלה בחזרה את המים לסאמפ,אך את זה הראשי כוח לא עושים?
והמון זמן אני רוצה לדעת איפה ממוקם האובר פלו,אם הבנתי הוא ממוקם במקום גבוה באקווריום כי כאשר המים עוברים את האובר פלו אז המים פשוט יורדים אל הסאמפ...זה נכון? ואם אפשר לדעת איך הוא נראה(האם זה החור שממוקם באקווריום?)

וזהו אני חושב לבינתיים

גבר גבר - סאמפ זה אינו מתאים לציקלידים, ישנו תיכנון שונה לסאמפ בפילטרציה רטובה יבשה.
צינור חמצן בסאמפ כזה הוא שולי מאוד, ממש בדיחה מול עוצמות החימצון של הסאמפ עצמו.
אני לא רוצה להכנס לנושא הזה בפורום צמחיה פשוט כי די הכל שונה, אם אתה רוצה אשמח לעזור לך , פתח דיון בפורום צקלידים עם שאלה זו ואשמח לסייע לך

[elminister]

פורסם במקור על ידי איציק רז

שלום כפיר!
מאמר ממצה של עקרון הסאמפ, כתוב כרגיל רהוט ומובן :P
ברשותך כמה שאלות:

השאלות שלך תמיד הכי קשות...

1- האם יש דרך לבדוק חימצון?,

תמיד יש דרך לבדוק חימצון(בדרך כלל יש בידקות חמצן יקרות), השאלה למה אתה רוצה לעשות זאת?
לא עדיף לבדוק מיסוס של CO2 במערכת ?
לדוגמה כאשר בניתי את המערכת מוססתי CO2 למערכת עם הסאמפ, בלי הסאמפ ועם פילטר אטמן חיצוני. וראיתי תוך כמה זמן הPH יורד לרמת "עבודה" - בעצם כך הכוחתי לעצמי שאין לי בעית חימצון יוצאת מגדר הרגיל בסאמפ הנ"ל

2- איזה הבדל ברמת החימצון מקבלים לפני המדיה הביולוגית ואחריה?

על פניו אתה אמור לקבל כמובן ערכי חמצן נמוכים יותר אחרי המדיה הביולוגית היות והחיידקים צורכים (חמצן) בתהליך הניטריפיקציה, אני לא יודע לכמת לך מה השינוי לפני ואחרי המדיה נכון לכתיבת שורות אלה, אני רק יודע אינטואטיבית ומהספרות כי ככל שנחמצן יותר את הסביבה הביולוגית (החמצן מהווה צואר בקבוק בתהליך) הפרוק לניטרט יתקבל מהר יותר - מצב זה אינו רצוי באק' צמחייה

3- איזה ספיקה יש לסאמפ?

משאבת טוטון 60W,
5000 ליטר לשעה, גם אחרי הרמת המים זו הספיקה, המים מגיעים לחליל לכל אורך האק' המונח בחלק התחתון שלו (כלומר הזרימות ופיזור הפד"ח מגיע מלמטה, אל האובר-פלו ברום האק')

4- האם חישבת איזה SSA מצוי אצלך?

אני אנסה לחשב ואתן לך נתון מאוחר יותר, אני אוגר מליון סוגי מדיה עוד מחורבן בית שני אז החישוב מציק קמעה. אגב ניסיתי להריץ את הסאמפ שבוע בלי מדיה כלל - את זה אני משאיר להודעה אחרת

5- באיזה מדיה ביולוגית השתמשת?

מלוא החופן BIOBALLS , הרבה גולד פילטר, נגיעות קלות של המדיה של איהם, מלוא הטנא קרמיקה של SERA בקיצור כל מה שהיה לי לדחוס לתא הזה למה אתה חושב קשה לי לחשב כעת SSA.....

6- לגבי הסינון המכני, האם לא רצוי לאפשר גישה ישירה לסינון הגס ולעדין במקביל?

לא, אני רוצה שקודם כל המים שנופלים נפילה חופשית(מתיבת האובר פלו) ויכולים להכיל עלים, גבעולים ושאר פסולת גדולה יעצרו בספוג, לאחר מכן הסינון המכאני העדין יוציא את החלקיקים, יש הגיון לבניית כל פילטר בשיטה הזו, אם לדוגמה הפרלון העדין יבוא במגע עם המים המלוכלכים ראשון, הוא יסתם במהרה על ידי פסולת גסה, מה שיתחיל לשנות את ספיקות ומפלסי הסאמפ - מצב מאוד מאוד לא רצוי

7- מדוע צינור הכניסה צריך להיות שונה בקוטרו מצינור היציאה, הספיקה הרי זהה לשניהם?
אין לי תשובה טובה לתת לך לצערי. כל המערכות שאני מכיר בנויות כך. צינור המים הגדול תמיד יהיה בנפילה חופשית ולכן הוא בדרך כלל גדול יותר, בצינור הקטן אני רוצה ליצור לחץ לטובת עלית המים. אם הסבר זה לא מספק (צר לי), יש להפנות את השאלה לאלי ****, אני מניח שהוא מכיר טוב ממני את העקרונות הללו

תודה על ההשקעה בכתיבה ובהסברים, איציק

בבקשה

[עופר]

לדעתי - למה צינור הירידה גדול מהעלייה?
לדעתי מהסיבה שאתה חייב לדאוג לכך שתמיד יהיה מים בסאפ - שזאת לא תהיה המגבלה שלך
ככה שגם אם תשתמש במשאבה חזקה - צינור ירידה יוכל לספוג את זה ולהזרים מים כלפי מטה בדיוק באותה מהירות שבה אתה מעלה.

[איציק רז ז"ל]

פורסם במקור על ידי elminister

בבקשה

[אלי הרפז]

7- מדוע צינור הכניסה צריך להיות שונה בקוטרו מצינור היציאה, הספיקה הרי זהה לשניהם?
אין לי תשובה טובה לתת לך לצערי. כל המערכות שאני מכיר בנויות כך. צינור המים הגדול תמיד יהיה בנפילה חופשית ולכן הוא בדרך כלל גדול יותר, בצינור הקטן אני רוצה ליצור לחץ לטובת עלית המים.

*** ליצור לחץ מכוון? מה הוא תורם, מלבד "איבוד ספיקה" וזרימה חזקה בחליל?

אם הסבר זה לא מספק (צר לי), יש להפנות את השאלה לאלי ****, אני מניח שהוא מכיר טוב ממני את העקרונות הללו

שלום איציק אני יתן לך את התשובה
צינור עליית המים הוא בקוטר 25 מ"מ(אם אני לא טועה) ועוברים דרכו 5000 ל"ש
ואין בו כלל אויר כלומר כולו מלא מים
אם צינור ירידת המים היה באותו קוטר מי האק' היו גולשים משני סיבות האחת
מהירות זרימת המים מהאק' לסאמפ היא בערך 1/4 ממהירות הזרימה מהסאמפ לאק'
דבר שני היות והמים היוצאים הם בנפילה חופשית יווצרו בתוך הצינור כיסי אוויר ובכך ימנעו את חזרת המים לסאמפ
לכן השתמשתי בצינור 50 מ"מ לירידת המים כמה סיבות:
1.קיבולת מים יותר גדולה .
2. מניעת כיסי אויר בצנרת.
3.היות וגם עלים עוברים דרך הצינור הסיכוי שצינור עבה יסתם הוא קלוש מאוד
ובלי קשר גם אם ההיתי הולך על אותו קוטר צינור כמו צינור המשאבה ויוצר סיפון
גם לא ההיתי מגיע לאותו הספק וגם ההיתי ניכנס לבעייה אחרי הפסקת חשמל
מקווה שעזרתי

[elminister]

איציק בבקשה חישובי SSA:

8 ליטר של ביובולס– (8 כפול 0.56)4.48
חצי ליטר של איהם – 450\2 = 225
חצי ליטר של סיפורקס – 270\2 = 135
9 ליטר של גולד פילטר מדיה- (9 כפול 0.86)=7.74

סה"כ =18 ליטר = 372.22 (מטר מרובע לליטר) - רוב התא עוד רייק, אולי אני אגדל שם איזה אוסקר או משהו....

[איציק רז ז"ל]

לאלי וכפיר, תודה על התשובות המפורטות