רפיוג'ים - הזמנה לדיון... - אקווה

Oz · Saturday 20/10/2007, 03:20

אני מוצא את עצמי מזמין הרבה בזמן האחרון לדיונים שונים

בכל אופן, היום על הפרק, נושא הרפיוג'ים.
על פניו ובקצרה, אני מבין שהמטרה הכללית שלו היא לספוח רעלים מהמים על ידי ספיחת פוספטים ויתר ערכים לא רצויים, ובמקביל, שמירה על PH יציב (תאורה עובדת לסירוגין עם תאורת האק').
אשמח אם מישהו ירחיב קצת את היריעה על השיטה.
איך הכל עובד? האם זו מושבה לגידול אצות וזהו?

למה אני צריך חצץ / מצע חי ברפיוג'ים? מה הרעיון שלו?
למעט מצע ואצות, האם יש צורך במשהו נוסף שם?
אילו סוגי אצות צריך?
מה קצת זרימת המים הרצוי בין הרפיוג'ים לסאמפ?
עוצמת התאורה?

בקיצור, הנושא הזה, גם אם ברור למרביתכם, שרוי בעלטה מבחינתי, והמידע לגביו לא כל כך זמין.
יאללה, צאו לדרך

Oz

elminister · Saturday 20/10/2007, 12:32

התרגום של המילה רפיוג'ים הוא "פליט", כלומר אנחנו מדברים על מערכת שהיא "פליט" או מערכת חיצונית למערכת הפילטרציה של האק'.
נהוג ליישם מערכת כזו באק' ריף בלבד (ולא מרינה) והרעיון היא מערכת ניפרדת משאר המערכת בא ניתן ליישם יתרונות שונים של הבטי הפילטרציה אשר קשה ליישם במערכת "הראשית".
היתרון של הרפיוג'ים היא העבודה שהיא קטנה, קלה לישום, וניתן לנתק אותה בכל רגע נתון מהמערכת הראשית (ו לפחות כך צריכים לבנות אותה).
הרפיוג'ים הוא החלק החי של הפילטרציה, וניתן לישם באק' זה כמעט כל מודל של פילטרציה חייה שאנו מכירים. אם בשיטה של פלנום אם בשיטה של DBS ואחרים.

חול חי בשכבות עבות עם יצורים שיהפכו את ה5 ס"מ העליונים שלו (פרוק ניטראט מעולה) בנוסף על על אם דברים משתשבים תמיד ניתן לנתק את המערכת.
ישום של תא אצות, יש מגוון אצות רחב למים מלוחים, רובם ככולם סופחי אמוניה,ופוספאט וניטראט מעולים.
על מנת שהנתחנים באק' הראשי לא ינשנשו את האצות ואנו כמגדלים נהנה מהספיחה, אנו מישמים אותם בתוך תא אצות.
מהרגע שאני מכניס יצורים פוטוסינטטים למערכת, אני בעצם זקוק לתאורה (ואני מדבר על תאורה לא חלשה).
זה הזמן אולי להוסיף שניתן ליישם גם חסרי חוליות ממשפחת הנבובים כל החברים ששולחים מניפות ומהווים פילטר מעולה.
ניתן לאקלם ברפיוג'ים דגים חדשים (בעיקר כאלה שיתקפו אותם אם נכניס אותם ישירות למערכת הראשית כגון דגים ממשפחת הנתחנים).

בדרך הזו אנו נהנים נאקלום למי האק' בשלב ראשון, ורק לאחר מס' ימים (שהדג כבר אוכל ומתחזק) אפשר להעביר אותו לאק' הראשי.
זאת ועוד, ניתן להכניס מס' סלעים חיים שיהוו מקום שקט ללא טורפים לגדיול יצורים מיקרוספקופים זעירים כגון קופיפודים, לעיתים קיים מחסור בהם באק' לא מבוססים, ןדגים עדינים כגון דגי המנדרין ידרשו כמות נאה של קופיפודים לטובת התזונה (בעצם זו עיקר הבעיה בלגדל אותם).
ותמיד, אפשר ללכת על האקסטרים... אם כבר הכנסתם את כל הדגים למערכת, ואתם מחפשים משהו חדש, סוסני ים במערכת קטנה אשר נהנת מנפח אדיר של מערכת,אולם מוגנת, ניתנת לשיטה והזנה - יכול להיות אחלה שינוי.

ניראה לי שעניתי על מרבית השאלות שלך ואשמח לענות לשאות נוספות, רק לגבי קצב הזרימה...

זרימה יחסית איטית... קשה לתת כללי אצבע, אלי **** בטח בנא כאלה לא מעט, אבל נהוג להתחיל במכל של 5-60 ליטר עם ר"כ של 1200 ליטר לשעה בסחרור מול הסאמם כאשר זרם המים היוצאים התפזר בחליל או בכמה "מיני מתזים" לרפיוג'ים... לא צריך לעשות כאן דוקטוראט, פשוט כמה פתחים של יציאת המים למערכת

stinki · Saturday 20/10/2007, 13:13

פעם ראשונה שאני ממש מבין את המשמעות של הרפיוג'ים
תודה elminister

גדי רושין · Saturday 20/10/2007, 17:03

אצלי במע' יש רפיוג' עילי של 100 ליטר.
המשאבה (1500ליטר\שעה עם ברז שמוריד את הזרימה ל800 בערך) יושבת בסאמפ, אבל המים חוזרים למיכל הראשי בצניחה חופשית.

חזרת המים בנפילה למיכל הראשי תורמת בכך שכל היצורים שגדלים שם לא יצטרכו לעבור משאבות (ואימפלורים

) בדרך חזרה לאק' הראשי.

שאלה נוספת, אני רואה הרבה רפיוג'ים שמשתמשים בהם ב2 שיטות להורדת ניטראט:
1) אצות מאקרו
2) DSB

מה היתרון של הוספת DSB (על כל הסיכונים שקיימים בעבודה עם סביבה אנארובית) כשכבר יש לך אצות שסופחות את כל הפוספאט והניטראט?

Cobalt · Saturday 20/10/2007, 19:24

שניה,
המטרה של רפיוגיום היא כפולה,
אחד מקום מחיה לכל מיני דברים שבאקוריום המרכזי לא היו שורדים,כמו אצות אצל נתחנים וכל מיני סרטנים ובעצם כל דבר שלא מסתדר עם השני.
השני הוא רכיב פילטרציה שמסלק כל מיני דברים שאנחנו מתקשים להוציא באקוריום יצמו, כגון פוספאט וסיליקאט על ידי אצות או כמו שאמר כפיר חלקיקיקם על ידי מניפות וטרידכנות וכל מיני.

כנזגרת מכך יש להפעיל שיקול דעת מה שמים ברפיוגיום וזה כתוצאה מאופייו
????

בעצם ברפיוגיום עמוק שים מאקרו אצות שצריכים גובה כמו סארגוס (ענבי ים)
ברפיוגיום רדרד עם זרימה חזקה שים אולואה (חבת ים)
בזרימה חזקה לא נשים טרידכנות או קאולרפה (שלוחית)

יתרה מכך נשים מעצ חול עמוק שהעיקר מפרק ניטראט אם חסר לנו סלעים אן יש עודף סיליקאט כגון מסלע ים תיכוני (כי אסור ליבא סלעים

) נשים מאקרו אצות או אצה סגולה (קורלינה)

גם רפיוגיום קטן מחוץ לבית עם מנגרוב זה רעיון קשה לביצוע אבל מאגניב...

האמת ראיתי לפני שבוע וחצי אקוריום סיני קוביה למלוחים עם פורק ורפיוגיום בילט אין מאחורי הסאמפ...
קטעים.

Oz · Saturday 20/10/2007, 23:04

גדי / יחיאל,
איבדתי אתכם בשלב של ה - אצות מאקרו וה - DSB.
אכפת לכם לפרט קצת יותר על המשמעות של כל אחד מהם?
תודה,

גדי רושין · Saturday 20/10/2007, 23:11

DSB:
על ידי יצירת שכבת מצע עמוק נוצרת סביבה דלת חמצן. בסביבה זו מתפתחות בקטריות המסוגלות להשתמש בניטראט כתחליף לחמצן.
הבקטריות צורכות את הניטראט וחומרים אורגאניים נוספים ויוצרות חנקן (2N) אשר משתחרר לאטמוספרה.
כאשר יוצרים שכבת מצע עמוק, עומק המצע הנדרש הוא 8-10 ס"מ, כאשר רמות החמצן הדרושות להתבססותן של בקטריות צורכות ניטראט (0.3 – 0.5 ppm) יחלו מעומק של כ3-5 ס"מ (תלוי בסוג וגודל גרגירי המצע).
יש לדאוג להרבה תולעים הופכות מצע כאשר מבססים מצע עמוק, על מנת למנוע היווצרות של כיסים אנאירובים העלולים לפגוע במערכת.

אצות מאקרו:
בדומה לצמחית מים מתוקים גם צמחי המים המלוחים צורכים ניטראט, כחלק מתהליך הפוטוסינתזה, וכך כמות הניטראט במי המערכת יורדת ככל שקצב הגדילה של הצמחייה עולה.
על מנת לעודד צמיחה מוגברת יש לדאוג לתנאי גדילה אידיאליים.
הכלל החשוב ביותר בגידול צמחים הוא שככל שכמות התאורה תגדל כך הצמח יגדל מהר יותר, וכמות הניטראט שהצמח צורך תעלה.

מתוך:
דרכים להורדת ניטראט באקווריומי ריף - מאמר מקורי מאת: גדי רושין

Oz · Saturday 20/10/2007, 23:27

אוקי, אז מאחר ולכל אחד היתרונות שלו, מדוע לא להשתמש ברפיוג'ים המתבסס על שתי השיטות?
נשתמש בגישת ה - DSB ונמקם שכבת מצע עמוקה עם כמות רבה של תולעים, ויתר שוכני קרקעית לערבול המצע ככל האפשר, וכל זאת בשאיפה לפירוק גבוה של ניטראט.

במקביל, נכניס כמות גדולה של אצות מתאימות תוך דאגה לכמות מספקת של תאורה.

על פניו, נשמע כאילו הפתרון האידיאלי הוא השמשת שתי השיטות במקביל.
יש חסרונות ו/או דברים שצריך לקחת בחשבון בעת עבודה עם שתי הגישות?

גדי רושין · Saturday 20/10/2007, 23:38

ישנם רבים המיישמים את 2 השיטות, אני אישית עובד רק עם האצות, קיים חשש תמידי כשעובדים עם מצע DSB.
אם יום אחד תגרם התפרצות בקטריות אנארוביות זה יגרום לסלט אמיתי...

יש לך גם אופציה לעבוד עם דאניטראטור ופוספאט ריאקטור (אם יש לך בעיית פרמטרים במים), נרשמו הצלחות רבות במלחמה באצות, ציאנו וכו בעזרת 2 אלו.
מה גם, שטיפול במחלות באק' הראשי ינחית מכת מוות לכל תושבי הרפיוג' ואת הריאקטורים אי אפשר להרוג (אולי רק לשבור...).

העמלץ /בני גולשה ז"ל · Sunday 21/10/2007, 05:04

ציטוט:

פורסם במקור על ידי גדי רושין

ישנם רבים המיישמים את 2 השיטות, אני אישית עובד רק עם האצות, קיים חשש תמידי כשעובדים עם מצע DSB.
אם יום אחד תגרם התפרצות בקטריות אנארוביות זה יגרום לסלט אמיתי...
יש לך גם אופציה לעבוד עם דאניטראטור ופוספאט ריאקטור (אם יש לך בעיית פרמטרים במים), נרשמו הצלחות רבות במלחמה באצות, ציאנו וכו בעזרת 2 אלו.
מה גם, שטיפול במחלות באק' הראשי ינחית מכת מוות לכל תושבי הרפיוג' ואת הריאקטורים אי אפשר להרוג (אולי רק לשבור...).

זאת הסיבה שלא עובדים עם מצע DSB באק' עצמו ?

בני

גדי רושין · Sunday 21/10/2007, 11:13

זאת בדיוק הסיבה.
ברפיוג' יש עוד סיכוי להציל את המערכת ע"י ניתוק הרפיוג', אבל לא תמיד אתה בבית למנוע אסון.

Oz · Sunday 21/10/2007, 11:59

אני לא מצליח להבין איך אתה בדיוק יכול למנוע אסון.
גם אם אתה בבית, זה מרעיש בצורה כלשהיא? מעכיר את המים? ריח שונה? איזשהוא סממן?
ונניח ויש סממן כלשהוא, האם זה לא מאוחר מדי?

אני חותר לעבר הנקודה שאם בכל מקרה עצם הופעת סממן, אזי מאוחר מדי ואין מה לעשות.
מה זה משנה אם זה באק' או ברפיוג'ים?

אם נכון הדבר, עומדות בפנינו שתי אפשרויות:
1. שכבת מצע גבוהה באק' לניטרול ניטראט בשיטת DSB ואז הימנעות מרפיו' עם מצע גבוה.
או...
2. ביטול כל השיטה מהחשש לקריסה, בין אם ברפיו' ובין אם באק'.

תקן אותי אם אני טועה.

גדי רושין · Sunday 21/10/2007, 12:25

כשפורצות הבקטריות, המים נהיים עכורים וריח חזק משתחרר.
ההבדל בין ביסוס שכבה זו באק' לביסוסה ברפיוג', היא שהזרימה ביניהם איטית וישנו סיכוי להצליח להפריד בין המערכות אם קיים חשש להרעלה.

ישנו גם מצב של פריחת באצות (זה קורה לקאולרפה למשל) אז גל המים נהיים ירוקים, ורק על ידי ניתוק הרפיוג' אתה מציל את האקווריום (למרות שפה הסכנה היא אסטטית בלבד).

בתקופה האחרונה, ביסוס מצע עמוק באק' ריף (במיכל הראשי) כבר ממש נחשב לפשע... יש שאפילו לא משתמשים במצע בכלל.

ציטוט:

הדבר יוביל אותנו לאחת משתי אפשרויות:
1. שכבת מצע גבוהה באק' לניטרול ניטראט בשיטת DSB.
2. ביטול כל השיטה מהחשש לקריסה, בין אם ברפיו' ובין אם באק'.

אני בחרתי באופציה השניה, אם כי, יש רבים שביססו מצע עמוק ברפיוג' (שוב במיכל התצוגה - ממש לא מומלץ).

שוני ז"ל · Sunday 21/10/2007, 12:37

ולמה לא ניתן לבחור בדרך ביינים?
5 ס"מ מצע הרבה הופכי מצע
נכון נקבל פחות סילוק של הניטראט אבל זה יהיה עדיף מאשר כלום
שון

Oz · Sunday 21/10/2007, 12:43

בהתחשב בעובדה שאתה לא מתבסס רק על המצע אלא גם על האצות, שלבדן מהוות אמצעי לניטרול ניטראט, אני לא רואה בעייתיות בנושא.

שאלה נוספת בנושא.
בהנחה ואני משתמש ברפיו' במיכל מלבני עמוק (לדוגמא, גובה 40).
אני ממלא אותו באצות (נעזוב לרגע את נושא המצע) וממקם תאורה חזקה מעליו.
אני משער שהתאורה תתן את האפקט הטוב ביותר על שכבת האצות העליונה, וכמעט ולא תצליח לחדור מטה.
מאחר והאצות צפות (חלקן), יהיה לנו מעין מחסום לתאורה, ואז כל החלל של הרפיו' אינו פרקטי ומבוזבז.
ברמה התיאורטית, באותה מידה אני יכול להשתמש במיכל ארוך, רחב אבל נמוך ולפזר על כל שטחו אצות ומעליהן תאורה חזקה.
שוב, הנקודה שלי היא שבמיכלים גבוהים, עם כמות אצות רבה, התאורה לא חודרת לחלל הרפיו' ולכן המיכל מבוזבז.

אני צודק?

גדי רושין · Sunday 21/10/2007, 13:44

ציטוט:

פורסם במקור על ידי שוני

ולמה לא ניתן לבחור בדרך ביינים?
5 ס"מ מצע הרבה הופכי מצע
נכון נקבל פחות סילוק של הניטראט אבל זה יהיה עדיף מאשר כלום
שון

רמות החמצן הדרושות לביסוס אוכלוסית בקטריות צורכות ניטראט (0.3PPM - 0.5PPM), מתחילות רק ברמות עמוקות יותר של מצע (השכבה האנאוקסית).
כך שתקבל בעצם מצע צובר ניטראט ורפש (עם לא יהיו מספיק צוותי ניקוי) ללא הפלוסים של פירוק הניטראט.

גדי רושין · Sunday 21/10/2007, 14:43

ציטוט:

פורסם במקור על ידי Oz

שאלה נוספת בנושא.
בהנחה ואני משתמש ברפיו' במיכל מלבני עמוק (לדוגמא, גובה 40).
אני ממלא אותו באצות (נעזוב לרגע את נושא המצע) וממקם תאורה חזקה מעליו.
אני משער שהתאורה תתן את האפקט הטוב ביותר על שכבת האצות העליונה, וכמעט ולא תצליח לחדור מטה.
מאחר והאצות צפות (חלקן), יהיה לנו מעין מחסום לתאורה, ואז כל החלל של הרפיו' אינו פרקטי ומבוזבז.
ברמה התיאורטית, באותה מידה אני יכול להשתמש במיכל ארוך, רחב אבל נמוך ולפזר על כל שטחו אצות ומעליהן תאורה חזקה.
שוב, הנקודה שלי היא שבמיכלים גבוהים, עם כמות אצות רבה, התאורה לא חודרת לחלל הרפיו' ולכן המיכל מבוזבז.

אני צודק?

האצות צורכות את הנוטרינטים כחלק מתהליך הפוטוסינתזה, משמע הן זקוקות לאור.
כל צמח חייב תאורה בשביל לגדול ולשרוד.
אין ספק שהתכנון הנכון לרפיוג' הוא מיכל נמוך .

Oz · Sunday 21/10/2007, 14:46

ציטוט:

פורסם במקור על ידי גדי רושין

אין ספק שהתכנון הנכון לרפיוג' הוא מיכל נמוך .

וזו המסקנה אליה חתרתי מלכתחילה!!!
תודה רבה לכל המשתתפים.
סוף כל סוף הבנתי את משמעות הרפיוג'ים ויש לי כמה רעיונות לגבי המימוש שלו.

Oz

גדי רושין · Sunday 21/10/2007, 14:55

על איזה מיכל אתה הולך?
איזה תאורה?
אתה תעבוד עם DSB או רק אצות?

אלי הרפז · Sunday 21/10/2007, 15:01

ציטוט:

אין ספק שהתכנון הנכון לרפיוג' הוא מיכל נמוך .

זה לא כ"כ מדוייק
ברפיוג'ים גבוהה אפשר להכניס הרבה פיצ'רים
שאי אפשר להכניס לרפיוג' נמוך

מה גם שנפח המים יהיה יותר גדול

Oz · Sunday 21/10/2007, 15:04

יש לי רעיון קצת שונה לרפיו' שלא מבוסס על מיכל סטנדרטי.
ברגע שהרעיון ירקום קצת יותר עור וגידים, אני אשמח להציג אותו (שוב, כרגע הוא בקופסה הקטנה שעל הצוואר).

לגבי התאורה אני עדיין לא יודע. אני נוטה לכיוון נורת T5 כאשר הדגש הוא מנורת דקה וארוכה.

בגדול, ולאור המסקנות מהדיון הנוכחי, אני חושב שהסיכון גבוה מדי בשימוש ב - DSB.
אני חושב שאלך על אצות בלבד.
החשש מקריסה בדיוק בשעה שאני לא בבית מפחידה אותי יותר מדי. מרפי לרוב צודק.

אלי, תן לי דוגמא להמון פיצ'רים בבקשה...
לגבי נפח המים, נכון, הוא גדול יותר, נפח המערכת גדל, אבל זו לא המטרה העיקרית של הרפיו' (לפחות לא מבחינתי) ולכן הדגש צריך להיות יותר על האפקטיביות של הרופיו' עצמו, משמע ספיחת פוספטים וניטרול ניטראט ואמוניה, לא?

גדי רושין · Sunday 21/10/2007, 15:29

ציטוט:

פורסם במקור על ידי אלי הרפז

ציטוט:

אין ספק שהתכנון הנכון לרפיוג' הוא מיכל נמוך .

זה לא כ"כ מדוייק
ברפיוג'ים גבוהה אפשר להכניס הרבה פיצ'רים
שאי אפשר להכניס לרפיוג' נמוך

מה גם שנפח המים יהיה יותר גדול

אין ספק שלתוכן הרפיוג' יש השפעה רבה על התכנון (אם גידול ספוגים הוא המרכז אז צריך להשאיר מקום חשוך ללוור, אם ריבוי קופיפודים, אז מקום להרבה סלעים הוא חובה וכו).

אלי הרפז · Sunday 21/10/2007, 16:06

ברפי'גים גבוה אפשר להנות מכל העולמות

marineman · Sunday 21/10/2007, 18:45

חיים,
סנדרום האקווריום המזדקן
והתפרצות הבקטריות מהחול אופייני לאקווריומים מאוד ותיקים
לדעתי אתה יכול לסחוב עם רפיוג' עם DSB תקופה אורכה ולישון בשקט.
עם יש לך מספיק ח"ח שישרצו בחול הכל יהיה בסדר
אם אתה מתכנן להשאר עם הרפיוג' הזה 3 שנים ויותר...אז אולי לותר.
ממה שקראתי מערכות שקרסו הן בערך מגיל 3 ומעלה וגם אז
לא תמיד מוכך שהגורם לקריסה הוT DSB

amfri · Monday 22/10/2007, 00:33

איזה אצות הכי מומלץ לגדל ? קראתי שיש אצות שבאיזה שהוא שלב מפרישות למים חומרים
לא רצויים.
איזה כמות וזמן תאורה ?
מה בדבר עצי מנגרוב?
האם במקום מצע אפשר להוסיף ברפיוג' סלעים חיים?

אלי הרפז · Monday 22/10/2007, 01:08

אצת האולבה אחרי שהיא מכלה את כל הניטראט מהמים היה מתה ומתפרקת
ומשחררת חזרה למים את כל הניטראט
אצות שמומלצות
גרצילרייה
קאולרפה
מנגרובים
אתה יכול להוסיף סלעים חיים ואף רצוי
לגבי שעות התאורה
לפחות 8 שעות ושלא יהיו חופפות לשעות התאורה באק'

Oz · Monday 22/10/2007, 01:27

אלי, תודה על המידע.
אם אצת האולבה מתפרקת אחרי שהיא צורכת את כל הניטראט אז היא לא פרקטית כלל.
הרי השאיפה היא לחסל הצטברות ניטראט באק'.

לגבי שכבת המצע, גם כאן, אני לא חושב יותר מדי קדימה, אבל בהחלט לא רוצה לעמוד על זמן קצוב של 3 שנים עד שתהיה "התפוצצות" שתוביל לקריסה.

אהבתי מאוד את הפתרון של המנגרובים, רק שאלה קצרה לגביהם.
האם בעת שימוש עם מנגרובים, התאורה (בהנחה והייתי יכול למקד אותה לאזור ספציפי) אמורה להיות על הגבעול / שורשים או על העלים שבקצה?
האם השורשים צריכים להיות שתולים בחצץ או מונחים במים?

אלי הרפז · Monday 22/10/2007, 01:35

התאורה צריכה להיות על הגבעול והעלים
לגבי השורשים אפשר להציב את המנגרוב על קלקר
כך שהשורשים יהיו האוויר עם הזמן הם יגדלו ויגיעו לקרקעית
לגבי המצע אם יהיו לך הרבה תולעים לא תהיה לך בעייה
ולא תעמוד על שום זמן קצוב

marineman · Monday 22/10/2007, 18:03

חיים,
מתי הולכים להביא תולעים?

אהרון · Monday 22/10/2007, 19:00

ציטוט:

פורסם במקור על ידי marineman

חיים,
מתי הולכים להביא תולעים?

שאלת את האדם הלא נכון. ערן שאל שוב

Saturday 20/10/2007, 03:20	#1
Oz תאריך הצטרפות: 24/12/04 מיקום: Dutch Rehovot הודעות: 10,662 הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים	רפיוג'ים - הזמנה לדיון... אני מוצא את עצמי מזמין הרבה בזמן האחרון לדיונים שונים בכל אופן, היום על הפרק, נושא הרפיוג'ים. על פניו ובקצרה, אני מבין שהמטרה הכללית שלו היא לספוח רעלים מהמים על ידי ספיחת פוספטים ויתר ערכים לא רצויים, ובמקביל, שמירה על PH יציב (תאורה עובדת לסירוגין עם תאורת האק'). אשמח אם מישהו ירחיב קצת את היריעה על השיטה. איך הכל עובד? האם זו מושבה לגידול אצות וזהו? למה אני צריך חצץ / מצע חי ברפיוג'ים? מה הרעיון שלו? למעט מצע ואצות, האם יש צורך במשהו נוסף שם? אילו סוגי אצות צריך? מה קצת זרימת המים הרצוי בין הרפיוג'ים לסאמפ? עוצמת התאורה? בקיצור, הנושא הזה, גם אם ברור למרביתכם, שרוי בעלטה מבחינתי, והמידע לגביו לא כל כך זמין. יאללה, צאו לדרך Oz __________________ I work for money... If you want loyalty, get a DOG

Saturday 20/10/2007, 13:13	#3
stinki תאריך הצטרפות: 26/04/05 מיקום: קריית השרון הודעות: 2,347 הודו פעם אחת בהודעה אחת	פעם ראשונה שאני ממש מבין את המשמעות של הרפיוג'ים תודה elminister __________________ אם נעשה את מה שכבר עשינו ... נגיע לאן שכבר הגענו .... -------------------------------------------------------

Saturday 20/10/2007, 19:24	#5
Cobalt ממיסדיי אקווה תאריך הצטרפות: 05/10/01 מיקום: רק בארץ + מילואים הודעות: 10,718 הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים	שניה, המטרה של רפיוגיום היא כפולה, אחד מקום מחיה לכל מיני דברים שבאקוריום המרכזי לא היו שורדים,כמו אצות אצל נתחנים וכל מיני סרטנים ובעצם כל דבר שלא מסתדר עם השני. השני הוא רכיב פילטרציה שמסלק כל מיני דברים שאנחנו מתקשים להוציא באקוריום יצמו, כגון פוספאט וסיליקאט על ידי אצות או כמו שאמר כפיר חלקיקיקם על ידי מניפות וטרידכנות וכל מיני. כנזגרת מכך יש להפעיל שיקול דעת מה שמים ברפיוגיום וזה כתוצאה מאופייו ???? בעצם ברפיוגיום עמוק שים מאקרו אצות שצריכים גובה כמו סארגוס (ענבי ים) ברפיוגיום רדרד עם זרימה חזקה שים אולואה (חבת ים) בזרימה חזקה לא נשים טרידכנות או קאולרפה (שלוחית) יתרה מכך נשים מעצ חול עמוק שהעיקר מפרק ניטראט אם חסר לנו סלעים אן יש עודף סיליקאט כגון מסלע ים תיכוני (כי אסור ליבא סלעים ) נשים מאקרו אצות או אצה סגולה (קורלינה) גם רפיוגיום קטן מחוץ לבית עם מנגרוב זה רעיון קשה לביצוע אבל מאגניב... האמת ראיתי לפני שבוע וחצי אקוריום סיני קוביה למלוחים עם פורק ורפיוגיום בילט אין מאחורי הסאמפ... קטעים. __________________ עצמיות האדם נמצא במקום בו מחשבותיו, דאג שמחשבותיך יהיו היכן ברצונך להיות. (מיוחס לר' נחמן מברסלב)

Saturday 20/10/2007, 23:04	#6
Oz תאריך הצטרפות: 24/12/04 מיקום: Dutch Rehovot הודעות: 10,662 הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים	גדי / יחיאל, איבדתי אתכם בשלב של ה - אצות מאקרו וה - DSB. אכפת לכם לפרט קצת יותר על המשמעות של כל אחד מהם? תודה, __________________ I work for money... If you want loyalty, get a DOG

Saturday 20/10/2007, 23:27	#8
Oz תאריך הצטרפות: 24/12/04 מיקום: Dutch Rehovot הודעות: 10,662 הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים	אוקי, אז מאחר ולכל אחד היתרונות שלו, מדוע לא להשתמש ברפיוג'ים המתבסס על שתי השיטות? נשתמש בגישת ה - DSB ונמקם שכבת מצע עמוקה עם כמות רבה של תולעים, ויתר שוכני קרקעית לערבול המצע ככל האפשר, וכל זאת בשאיפה לפירוק גבוה של ניטראט. במקביל, נכניס כמות גדולה של אצות מתאימות תוך דאגה לכמות מספקת של תאורה. על פניו, נשמע כאילו הפתרון האידיאלי הוא השמשת שתי השיטות במקביל. יש חסרונות ו/או דברים שצריך לקחת בחשבון בעת עבודה עם שתי הגישות? __________________ I work for money... If you want loyalty, get a DOG

Saturday 20/10/2007, 12:32	#2
elminister ממיסדיי אקווה תאריך הצטרפות: 27/09/01 מיקום: מודיעין הודעות: 24,826 הודו לך על 13 הודעות 28 פעמים	התרגום של המילה רפיוג'ים הוא "פליט", כלומר אנחנו מדברים על מערכת שהיא "פליט" או מערכת חיצונית למערכת הפילטרציה של האק'. נהוג ליישם מערכת כזו באק' ריף בלבד (ולא מרינה) והרעיון היא מערכת ניפרדת משאר המערכת בא ניתן ליישם יתרונות שונים של הבטי הפילטרציה אשר קשה ליישם במערכת "הראשית". היתרון של הרפיוג'ים היא העבודה שהיא קטנה, קלה לישום, וניתן לנתק אותה בכל רגע נתון מהמערכת הראשית (ו לפחות כך צריכים לבנות אותה). הרפיוג'ים הוא החלק החי של הפילטרציה, וניתן לישם באק' זה כמעט כל מודל של פילטרציה חייה שאנו מכירים. אם בשיטה של פלנום אם בשיטה של DBS ואחרים. חול חי בשכבות עבות עם יצורים שיהפכו את ה5 ס"מ העליונים שלו (פרוק ניטראט מעולה) בנוסף על על אם דברים משתשבים תמיד ניתן לנתק את המערכת. ישום של תא אצות, יש מגוון אצות רחב למים מלוחים, רובם ככולם סופחי אמוניה,ופוספאט וניטראט מעולים. על מנת שהנתחנים באק' הראשי לא ינשנשו את האצות ואנו כמגדלים נהנה מהספיחה, אנו מישמים אותם בתוך תא אצות. מהרגע שאני מכניס יצורים פוטוסינטטים למערכת, אני בעצם זקוק לתאורה (ואני מדבר על תאורה לא חלשה). זה הזמן אולי להוסיף שניתן ליישם גם חסרי חוליות ממשפחת הנבובים כל החברים ששולחים מניפות ומהווים פילטר מעולה. ניתן לאקלם ברפיוג'ים דגים חדשים (בעיקר כאלה שיתקפו אותם אם נכניס אותם ישירות למערכת הראשית כגון דגים ממשפחת הנתחנים). בדרך הזו אנו נהנים נאקלום למי האק' בשלב ראשון, ורק לאחר מס' ימים (שהדג כבר אוכל ומתחזק) אפשר להעביר אותו לאק' הראשי. זאת ועוד, ניתן להכניס מס' סלעים חיים שיהוו מקום שקט ללא טורפים לגדיול יצורים מיקרוספקופים זעירים כגון קופיפודים, לעיתים קיים מחסור בהם באק' לא מבוססים, ןדגים עדינים כגון דגי המנדרין ידרשו כמות נאה של קופיפודים לטובת התזונה (בעצם זו עיקר הבעיה בלגדל אותם). ותמיד, אפשר ללכת על האקסטרים... אם כבר הכנסתם את כל הדגים למערכת, ואתם מחפשים משהו חדש, סוסני ים במערכת קטנה אשר נהנת מנפח אדיר של מערכת,אולם מוגנת, ניתנת לשיטה והזנה - יכול להיות אחלה שינוי. ניראה לי שעניתי על מרבית השאלות שלך ואשמח לענות לשאות נוספות, רק לגבי קצב הזרימה... זרימה יחסית איטית... קשה לתת כללי אצבע, אלי **** בטח בנא כאלה לא מעט, אבל נהוג להתחיל במכל של 5-60 ליטר עם ר"כ של 1200 ליטר לשעה בסחרור מול הסאמם כאשר זרם המים היוצאים התפזר בחליל או בכמה "מיני מתזים" לרפיוג'ים... לא צריך לעשות כאן דוקטוראט, פשוט כמה פתחים של יציאת המים למערכת

Saturday 20/10/2007, 17:03	#4
גדי רושין תאריך הצטרפות: 25/08/06 מיקום: כפר סבא הודעות: 4,317 הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים	אצלי במע' יש רפיוג' עילי של 100 ליטר. המשאבה (1500ליטר\שעה עם ברז שמוריד את הזרימה ל800 בערך) יושבת בסאמפ, אבל המים חוזרים למיכל הראשי בצניחה חופשית. חזרת המים בנפילה למיכל הראשי תורמת בכך שכל היצורים שגדלים שם לא יצטרכו לעבור משאבות (ואימפלורים ) בדרך חזרה לאק' הראשי. שאלה נוספת, אני רואה הרבה רפיוג'ים שמשתמשים בהם ב2 שיטות להורדת ניטראט: 1) אצות מאקרו 2) DSB מה היתרון של הוספת DSB (על כל הסיכונים שקיימים בעבודה עם סביבה אנארובית) כשכבר יש לך אצות שסופחות את כל הפוספאט והניטראט?

Saturday 20/10/2007, 23:11	#7
גדי רושין תאריך הצטרפות: 25/08/06 מיקום: כפר סבא הודעות: 4,317 הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים	DSB: על ידי יצירת שכבת מצע עמוק נוצרת סביבה דלת חמצן. בסביבה זו מתפתחות בקטריות המסוגלות להשתמש בניטראט כתחליף לחמצן. הבקטריות צורכות את הניטראט וחומרים אורגאניים נוספים ויוצרות חנקן (2N) אשר משתחרר לאטמוספרה. כאשר יוצרים שכבת מצע עמוק, עומק המצע הנדרש הוא 8-10 ס"מ, כאשר רמות החמצן הדרושות להתבססותן של בקטריות צורכות ניטראט (0.3 – 0.5 ppm) יחלו מעומק של כ3-5 ס"מ (תלוי בסוג וגודל גרגירי המצע). יש לדאוג להרבה תולעים הופכות מצע כאשר מבססים מצע עמוק, על מנת למנוע היווצרות של כיסים אנאירובים העלולים לפגוע במערכת. אצות מאקרו: בדומה לצמחית מים מתוקים גם צמחי המים המלוחים צורכים ניטראט, כחלק מתהליך הפוטוסינתזה, וכך כמות הניטראט במי המערכת יורדת ככל שקצב הגדילה של הצמחייה עולה. על מנת לעודד צמיחה מוגברת יש לדאוג לתנאי גדילה אידיאליים. הכלל החשוב ביותר בגידול צמחים הוא שככל שכמות התאורה תגדל כך הצמח יגדל מהר יותר, וכמות הניטראט שהצמח צורך תעלה. מתוך: דרכים להורדת ניטראט באקווריומי ריף - מאמר מקורי מאת: גדי רושין

Saturday 20/10/2007, 23:38	#9
גדי רושין תאריך הצטרפות: 25/08/06 מיקום: כפר סבא הודעות: 4,317 הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים	ישנם רבים המיישמים את 2 השיטות, אני אישית עובד רק עם האצות, קיים חשש תמידי כשעובדים עם מצע DSB. אם יום אחד תגרם התפרצות בקטריות אנארוביות זה יגרום לסלט אמיתי... יש לך גם אופציה לעבוד עם דאניטראטור ופוספאט ריאקטור (אם יש לך בעיית פרמטרים במים), נרשמו הצלחות רבות במלחמה באצות, ציאנו וכו בעזרת 2 אלו. מה גם, שטיפול במחלות באק' הראשי ינחית מכת מוות לכל תושבי הרפיוג' ואת הריאקטורים אי אפשר להרוג (אולי רק לשבור...).

Sunday 21/10/2007, 11:13	#11
גדי רושין תאריך הצטרפות: 25/08/06 מיקום: כפר סבא הודעות: 4,317 הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים	זאת בדיוק הסיבה. ברפיוג' יש עוד סיכוי להציל את המערכת ע"י ניתוק הרפיוג', אבל לא תמיד אתה בבית למנוע אסון.

Sunday 21/10/2007, 11:59	#12
Oz תאריך הצטרפות: 24/12/04 מיקום: Dutch Rehovot הודעות: 10,662 הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים	אני לא מצליח להבין איך אתה בדיוק יכול למנוע אסון. גם אם אתה בבית, זה מרעיש בצורה כלשהיא? מעכיר את המים? ריח שונה? איזשהוא סממן? ונניח ויש סממן כלשהוא, האם זה לא מאוחר מדי? אני חותר לעבר הנקודה שאם בכל מקרה עצם הופעת סממן, אזי מאוחר מדי ואין מה לעשות. מה זה משנה אם זה באק' או ברפיוג'ים? אם נכון הדבר, עומדות בפנינו שתי אפשרויות: 1. שכבת מצע גבוהה באק' לניטרול ניטראט בשיטת DSB ואז הימנעות מרפיו' עם מצע גבוה. או... 2. ביטול כל השיטה מהחשש לקריסה, בין אם ברפיו' ובין אם באק'. תקן אותי אם אני טועה. __________________ I work for money... If you want loyalty, get a DOG

Sunday 21/10/2007, 12:37	#14
שוני ז"ל ממיסדיי אקווה וחבר של כבוד תאריך הצטרפות: 01/10/01 הודעות: 57,106 הודו לך על 2 הודעות 2 פעמים סוג אקווריום: דיסקוסים	ולמה לא ניתן לבחור בדרך ביינים? 5 ס"מ מצע הרבה הופכי מצע נכון נקבל פחות סילוק של הניטראט אבל זה יהיה עדיף מאשר כלום שון __________________ מכל מלמדי השכלתי לעולם אל תתוכח עם אידיוט, הוא יוריד אותך לרמתו וינצח אותך בעזרת נסיונו

Sunday 21/10/2007, 12:43	#15
Oz תאריך הצטרפות: 24/12/04 מיקום: Dutch Rehovot הודעות: 10,662 הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים	בהתחשב בעובדה שאתה לא מתבסס רק על המצע אלא גם על האצות, שלבדן מהוות אמצעי לניטרול ניטראט, אני לא רואה בעייתיות בנושא. שאלה נוספת בנושא. בהנחה ואני משתמש ברפיו' במיכל מלבני עמוק (לדוגמא, גובה 40). אני ממלא אותו באצות (נעזוב לרגע את נושא המצע) וממקם תאורה חזקה מעליו. אני משער שהתאורה תתן את האפקט הטוב ביותר על שכבת האצות העליונה, וכמעט ולא תצליח לחדור מטה. מאחר והאצות צפות (חלקן), יהיה לנו מעין מחסום לתאורה, ואז כל החלל של הרפיו' אינו פרקטי ומבוזבז. ברמה התיאורטית, באותה מידה אני יכול להשתמש במיכל ארוך, רחב אבל נמוך ולפזר על כל שטחו אצות ומעליהן תאורה חזקה. שוב, הנקודה שלי היא שבמיכלים גבוהים, עם כמות אצות רבה, התאורה לא חודרת לחלל הרפיו' ולכן המיכל מבוזבז. אני צודק? __________________ I work for money... If you want loyalty, get a DOG

Sunday 21/10/2007, 14:55	#19
גדי רושין תאריך הצטרפות: 25/08/06 מיקום: כפר סבא הודעות: 4,317 הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים	על איזה מיכל אתה הולך? איזה תאורה? אתה תעבוד עם DSB או רק אצות?

Sunday 21/10/2007, 15:04	#21
Oz תאריך הצטרפות: 24/12/04 מיקום: Dutch Rehovot הודעות: 10,662 הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים	יש לי רעיון קצת שונה לרפיו' שלא מבוסס על מיכל סטנדרטי. ברגע שהרעיון ירקום קצת יותר עור וגידים, אני אשמח להציג אותו (שוב, כרגע הוא בקופסה הקטנה שעל הצוואר). לגבי התאורה אני עדיין לא יודע. אני נוטה לכיוון נורת T5 כאשר הדגש הוא מנורת דקה וארוכה. בגדול, ולאור המסקנות מהדיון הנוכחי, אני חושב שהסיכון גבוה מדי בשימוש ב - DSB. אני חושב שאלך על אצות בלבד. החשש מקריסה בדיוק בשעה שאני לא בבית מפחידה אותי יותר מדי. מרפי לרוב צודק. אלי, תן לי דוגמא להמון פיצ'רים בבקשה... לגבי נפח המים, נכון, הוא גדול יותר, נפח המערכת גדל, אבל זו לא המטרה העיקרית של הרפיו' (לפחות לא מבחינתי) ולכן הדגש צריך להיות יותר על האפקטיביות של הרופיו' עצמו, משמע ספיחת פוספטים וניטרול ניטראט ואמוניה, לא? __________________ I work for money... If you want loyalty, get a DOG

Sunday 21/10/2007, 16:06	#23
אלי הרפז מקורב להנהלה תאריך הצטרפות: 22/01/03 מיקום: רחובות הודעות: 64,998 הודו לך על 5 הודעות 12 פעמים וותק בתחום: משנת 86	ברפי'גים גבוה אפשר להנות מכל העולמות __________________ ><)))>_ ><)))>_ ><)))> הערוץ שלי ב-*

Sunday 21/10/2007, 18:45	#24
marineman תאריך הצטרפות: 07/03/06 הודעות: 273 הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים	חיים, סנדרום האקווריום המזדקן והתפרצות הבקטריות מהחול אופייני לאקווריומים מאוד ותיקים לדעתי אתה יכול לסחוב עם רפיוג' עם DSB תקופה אורכה ולישון בשקט. עם יש לך מספיק ח"ח שישרצו בחול הכל יהיה בסדר אם אתה מתכנן להשאר עם הרפיוג' הזה 3 שנים ויותר...אז אולי לותר. ממה שקראתי מערכות שקרסו הן בערך מגיל 3 ומעלה וגם אז לא תמיד מוכך שהגורם לקריסה הוT DSB

Monday 22/10/2007, 00:33	#25
amfri תאריך הצטרפות: 18/04/06 הודעות: 1,037 הודו לך על 45 הודעות 51 פעמים	אצות ברפיוג' איזה אצות הכי מומלץ לגדל ? קראתי שיש אצות שבאיזה שהוא שלב מפרישות למים חומרים לא רצויים. איזה כמות וזמן תאורה ? מה בדבר עצי מנגרוב? האם במקום מצע אפשר להוסיף ברפיוג' סלעים חיים?

Monday 22/10/2007, 01:08	#26
אלי הרפז מקורב להנהלה תאריך הצטרפות: 22/01/03 מיקום: רחובות הודעות: 64,998 הודו לך על 5 הודעות 12 פעמים וותק בתחום: משנת 86	אצת האולבה אחרי שהיא מכלה את כל הניטראט מהמים היה מתה ומתפרקת ומשחררת חזרה למים את כל הניטראט אצות שמומלצות גרצילרייה קאולרפה מנגרובים אתה יכול להוסיף סלעים חיים ואף רצוי לגבי שעות התאורה לפחות 8 שעות ושלא יהיו חופפות לשעות התאורה באק' __________________ ><)))>_ ><)))>_ ><)))> הערוץ שלי ב-*

Monday 22/10/2007, 01:27	#27
Oz תאריך הצטרפות: 24/12/04 מיקום: Dutch Rehovot הודעות: 10,662 הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים	אלי, תודה על המידע. אם אצת האולבה מתפרקת אחרי שהיא צורכת את כל הניטראט אז היא לא פרקטית כלל. הרי השאיפה היא לחסל הצטברות ניטראט באק'. לגבי שכבת המצע, גם כאן, אני לא חושב יותר מדי קדימה, אבל בהחלט לא רוצה לעמוד על זמן קצוב של 3 שנים עד שתהיה "התפוצצות" שתוביל לקריסה. אהבתי מאוד את הפתרון של המנגרובים, רק שאלה קצרה לגביהם. האם בעת שימוש עם מנגרובים, התאורה (בהנחה והייתי יכול למקד אותה לאזור ספציפי) אמורה להיות על הגבעול / שורשים או על העלים שבקצה? האם השורשים צריכים להיות שתולים בחצץ או מונחים במים? __________________ I work for money... If you want loyalty, get a DOG

Monday 22/10/2007, 01:35	#28
אלי הרפז מקורב להנהלה תאריך הצטרפות: 22/01/03 מיקום: רחובות הודעות: 64,998 הודו לך על 5 הודעות 12 פעמים וותק בתחום: משנת 86	התאורה צריכה להיות על הגבעול והעלים לגבי השורשים אפשר להציב את המנגרוב על קלקר כך שהשורשים יהיו האוויר עם הזמן הם יגדלו ויגיעו לקרקעית לגבי המצע אם יהיו לך הרבה תולעים לא תהיה לך בעייה ולא תעמוד על שום זמן קצוב __________________ ><)))>_ ><)))>_ ><)))> הערוץ שלי ב-*

Monday 22/10/2007, 18:03	#29
marineman תאריך הצטרפות: 07/03/06 הודעות: 273 הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים	חיים, מתי הולכים להביא תולעים?

הגדרות אשכול
הצג גרסא להדפסה שלח אשכול זה לחבר
אפשרויות הצגת נושא
תצוגה לינארית תצוגה עם הדגמה תצוגה בשכבות

אשכולות דומים
אשכול	מפרסם האשכול	פורום	תגובות	הודעה אחרונה
הזמנה לדיון: דשן DIY	markkk	אקווריום צמחייה	103	Tuesday 09/02/2010 22:10
פחם פעיל כן או לא? הזמנה לדיון	matan_grin	ציוד לאקווריום ועשה זאת בעצמך (DIY) - מים מתוקים	18	Monday 08/01/2007 13:06
הזמנה לדיון - למה לא הכלאות	דוד כהן	ציקלידים כללי	1	Friday 29/09/2006 15:49
הזמנה לדיון	שוני ז"ל	בעלי חיים, אלמוגים וחסרי חוליות מים מלוחים	10	Tuesday 15/06/2004 14:53
ה-ס-י-פ-ר-י-ה - הזמנה לדיון	elminister	קהילת אקווה	47	Tuesday 01/06/2004 20:48