הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

[אלי קדר]

פורסם במקור על ידי ניסו.פ

אלי , החומר הוא פוספאט...וללא החלפות מים הוא חלק מהתנאים לאצות.
צמח לא פולט חומר שמונע אצות,צמח שומר על האיזון במים שיראה לנו יפה
ללא איזון מגיעות האצות.

טוב, אולי לא הבנתי,
חשבתי שאייל כתב שבנוכחות צמחים בריאים גם רמת פוספאט גבוהה לא תגרום לאצות.
הנחתי שבנוכחות צמחים לא בריאים רמת פוספאט גבוהה תעודד אצות.
ומתוך כך שהצמחים הם אלו שעושים את ההבדל, רק שלא ברור לי איך.

תודה
אלי

[masterp]

אם הבנתי נכון את מה שאייל כתב אז בגדול פוספאט גבוה אינו רצוי אבל הוא בפירוש לא הטריגר לאצות

אם נחבר את מה שאייל וניסו כתבו אז :

נבגי אצות תמיד יהיו באקווריום בכמות כזאת או אחרת במצב שבו הן מחכות ל"תנאים נכונים" לפרוץ .
החלפות מים יעזרו להוציא אותן מהמערכת
לגבי השאלה איך האצות יודעות שהצמחים בריאים אני מניח אלי שלא ע"י איזה שהוא חומר שמפרישים הצמחים אלא ע"י כך שהן רואות ירידה תמידית בערכי הדישון ולאחריה עלייה וחוזר חלילה
כך הן יודעות שיש מי שצורך את הדישון ברמה גבוהה .
העליות והירידות בדישון לפי מה שהבנתי ממה שאייל כתב עוזרות "לבלבל" את האצות .

אני בכל אופן לאחר קריאת המאמרים כאן סוף סוף הבנתי את ההגיון שבשיטת EI .

[אלי קדר]

פורסם במקור על ידי masterp

אם הבנתי נכון את מה שאייל כתב אז בגדול פוספאט גבוה אינו רצוי אבל הוא בפירוש לא הטריגר לאצות

אם נחבר את מה שאייל וניסו כתבו אז :

נבגי אצות תמיד יהיו באקווריום בכמות כזאת או אחרת במצב שבו הן מחכות ל"תנאים נכונים" לפרוץ .
החלפות מים יעזרו להוציא אותן מהמערכת
לגבי השאלה איך האצות יודעות שהצמחים בריאים אני מניח אלי שלא ע"י איזה שהוא חומר שמפרישים הצמחים אלא ע"י כך שהן רואות ירידה תמידית בערכי הדישון ולאחריה עלייה וחוזר חלילה
כך הן יודעות שיש מי שצורך את הדישון ברמה גבוהה .
העליות והירידות בדישון לפי מה שהבנתי ממה שאייל כתב עוזרות "לבלבל" את האצות .

אני בכל אופן לאחר קריאת המאמרים כאן סוף סוף הבנתי את ההגיון שבשיטת EI .

הממ..... הסבר מעניין, לא חשבתי על זה.
לשיטתך ניתן "לנדנד" את ערכי הדשן במים (לדמות צריכת דשן ע"י הצמחים הבריאים) ואז אין צורך בכלל במאסה של צמחים בריאים?

אני כל הזמן מנסה להשיג יציבות, זה אומר שאני עושה כל יום החלפת מים קטנה אוטומטית, מדשן את המנה היומית הדרושה מחולקת ל 4 (סתם כי משאבת הדשן מאפשרת לי את זה) ודואג ל PH מבוקר וכך גם ה CO2 כלומר, על הגרף תראה קו דיי שטוח שכל הפרמטרים כמעט.
כרגע בלי אצות.

[ניסו.פ]

פורסם במקור על ידי masterp

אם הבנתי נכון את מה שאייל כתב אז בגדול פוספאט גבוה אינו רצוי אבל הוא בפירוש לא הטריגר לאצות

אם נחבר את מה שאייל וניסו כתבו אז :

נבגי אצות תמיד יהיו באקווריום בכמות כזאת או אחרת במצב שבו הן מחכות ל"תנאים נכונים" לפרוץ .
החלפות מים יעזרו להוציא אותן מהמערכת לא,החלפות מים ישמרו על הצמחים בריאים ע"י הוספת מינרלים שנצרכו והוצאת הצטברות אמוניה ופוספאט מיותרים.
לגבי השאלה איך האצות יודעות שהצמחים בריאים אני מניח אלי שלא ע"י איזה שהוא חומר שמפרישים הצמחים אלא ע"י כך שהן רואות ירידה תמידית בערכי הדישון ולאחריה עלייה וחוזר חלילה
כך הן יודעות שיש מי שצורך את הדישון ברמה גבוהה .

האצות לא יודעות,יש תנאים מתאימים -יש אצות

העליות והירידות בדישון לפי מה שהבנתי ממה שאייל כתב עוזרות "לבלבל" את האצות .
הדישון הוא בהתאם לצריכה של הצמחים (מחסור גורם אצות ועודף גורם אצות)
הייטק צריכה גבוהה,לאוטק צריכה נמוכה.אפילו החלפת מנורה יכולה להשפיע על צריכת הדישון.

אני בכל אופן לאחר קריאת המאמרים כאן סוף סוף הבנתי את ההגיון שבשיטת EI .

[eyalco]

אני רואה את המשך הדיונים ומחשש שמא חלק ממה שכתבתי לא הובן (יצא מהקשרו), אולי משום אורך התגובות, אעלה פוסט קצר עם הדגשות לגבי אצות ולאחריו פוסט רגיל, עם התייחסות לתגובות.

מה לא גורם לאצות :
1. פוספט - היה לי 5 PPM - כלום!!
2. ברזל - גם 1.5 PPM לא יעשה אצות.
3. ניטראט - גם לא 70 PPM ויותר.
4. תאורה חזקה - לא, גם לא 1.3 וואט לליטר !

מה יוביל לאצות בהכרח :
1. מחסור בדישון !!! חוסר - לא עודף!!!
2. בעיות ב- CO2 - מחסור או תנודות חריפות בריכוז הפד"ח במים (בעיקר מע' שמרים).
3. אמוניה - התפרצות ריכוז גבוה של אמוניה במים.

שימו לב, הבעיה היא מחסור בדשנים ולא עודף!

אייל

[globali]

היי eyalco,

יותר בהיר מפוסט מספר 35 לא יכול להיות.

100% קריאות.

100% הולכת מסר.

100% העברת תכנים.

לגבי התוכן עצמו, לעניות דעתי יהיו כאלה
שיופתעו ויתקשו לקבל/לאמץ את המסקנות,
לפיכך חשוב להוסיף מילה אחת; א י ז ו ן.
.
.
.
.

[אלי קדר]

פורסם במקור על ידי eyalco

אני רואה את המשך הדיונים ומחשש שמא חלק ממה שכתבתי לא הובן (יצא מהקשרו), אולי משום אורך התגובות, אעלה פוסט קצר עם הדגשות לגבי אצות ולאחריו פוסט רגיל, עם התייחסות לתגובות.

מה לא גורם לאצות :
1. פוספט - היה לי 5 PPM - כלום!!
2. ברזל - גם 1.5 PPM לא יעשה אצות.
3. ניטראט - גם לא 70 PPM ויותר.
4. תאורה חזקה - לא, גם לא 1.3 וואט לליטר !

מה יוביל לאצות בהכרח :
1. מחסור בדישון !!! חוסר - לא עודף!!!
2. בעיות ב- CO2 - מחסור או תנודות חריפות בריכוז הפד"ח במים (בעיקר מע' שמרים).
3. אמוניה - התפרצות ריכוז גבוה של אמוניה במים.

שימו לב, הבעיה היא מחסור בדשנים ולא עודף!

אייל

אייל תודה,
אני מבין שריכוז דשן שנחשב לגבוה לא גורם לאצות.

מה תפקיד הצמחים הבריאים בתהליך?

תודה אלי

[גיל שרון]

[quote=eyalco;2673141]אני רואה את המשך הדיונים ומחשש שמא חלק ממה שכתבתי לא הובן (יצא מהקשרו), אולי משום אורך התגובות, אעלה פוסט קצר עם הדגשות לגבי אצות ולאחריו פוסט רגיל, עם התייחסות לתגובות.

מה לא גורם לאצות :
1. פוספט - היה לי 5 PPM - כלום!!
2. ברזל - גם 1.5 PPM לא יעשה אצות.
3. ניטראט - גם לא 70 PPM ויותר.
4. תאורה חזקה - לא, גם לא 1.3 וואט לליטר !

מה יוביל לאצות בהכרח :
1. מחסור בדישון !!! חוסר - לא עודף!!!
2. בעיות ב- CO2 - מחסור או תנודות חריפות בריכוז הפד"ח במים (בעיקר מע' שמרים).
3. אמוניה - התפרצות ריכוז גבוה של אמוניה במים.



לצערי אני לא מסכים לקביעה הגורפת הנ"ל ואני חושש שחובבים מתחילים עלולים לפרש זאת כ "לא משנים הערכים ועוצמת התאורה, העיקר שתילה מרובה של צמחים מהירי גדילה" ולא כך המצב.

מה ש"גורם" לאצות הוא קיום תנאים נוחים עבורן
נבגי אצות זמינים בכל מקוה מים ואצות הן סתגלניות ומהירות גדילה.

תנאים נוחים משמעם-
אור
חומרי הזנה
חוסר תחרות על משאבים

קח דלי מים שים בו חומרי מזון ושים אותו בחושך- אין אצות
קח דלי מים מזוקקים ללא חומרי הזנה כלל ושים אותו באור- יצמחו רק מעט אצות

מה קורה באקוריום צמחיה- אנחנו יוצרים תנאים נוחים לאצות ע"י תאורה חזקה ואספקת חומרי הזנה ( דישון) ולכן ברור שתהיה צמיחת אצות. האצות בד''כ זריזות יותר מהצמחים וינצלו את התנאים לטובתן. לאחר התבססותן יהיה קשה להיפטר מהן. גם מי שנדמה לו שאין לו אצות באקוריום משלה את עצמו. שינוי קל בתנאים עלול לגרום להתפרצות חמורה.

לכן אמירות כמו "היה לי פוספט 5 " או "ניטרט 80" אינן במקום. באקוריום ותיק ,מבוסס ושתול בצפיפות, בו התנאים של הנוטריינטים הגבוהים התפתחו באיטיות יתכן שתנאים כאלה לא יובילו להתפרצות אצות. אך באקוריום חדש, או עם צמחים איטיי- גדילה ערכים כאלו יכוולים לגרום להתמוטטות המע' . בכלל ,כל שינוי משמעותי ופתאומי בתנאים- הפסקת דישון, הפסקת הזרקת CO2, הגברת דישון, נורות שנשרפו ולא הוחלפו, עקירת צמחים, הגברת איכלוס בדגים או גדילה משמעותית שלהם, כל שינוי משמעותי עלול להוביל להתפרצות אצות.

המפתח למיעוט אצות הוא יצירת יתרון לצמחים ע"פ האצות והקפדה על יציבות התנאים
אם שמים הרבה צמחים, וכאלה שגדלים מהר, הם מתחרים באצות על זמינות האור והמזון.
יתרון נוסף שיש לצמחים הוא שורשיהם- כדאי לשים דישון תת קרקעי שהם מסוגלים לנצל והאצות לא.
ראשר המע' ותיקה והצמחים משגשגים יותר קשה לאצות לגבור עליהם במאבק על חומרי הזנה ואור.

כדאי לדאוג שלא יהיה עודף יחסי של נוטריינט כלשהו. אם התאורה חלשה, אין צורך בדישון מסיבי. אם לא מוסיפים מקור פחמן לאקוריום- אין צורך בתאורה חזקה במיוחד. עודף יחסי של נוטריינטים כמו ניטרט 80 באקוריום עם תאורה חלשה יוצר יתרון לאצות מהירות הגדילה והגמישות בדרישותיהן ועלול לגרום להתפרצותן.

[eyalco]

פורסם במקור על ידי אלי קדר

היי
אייל, תגיד, יכול להיות שאנחנו מבינים שהימצאות כמות גדולה של צמחים בריאים מונעת אצות אבל אין לנו מושג למה?

אני לא מצליח למצוא הסבר מדעי למנגנון יחסי הגומלין שבין צמחים לאצות.

אלי

אם אתה מחפש מחקר אקדמי שיזהה בדיוק את מנגנון ההיענות של אצות לצמחים - למיטב ידיעתי אין. כלל נושא זה עדיין לא נהיר דיו. יתכן שמדובר בתגובת האצות לשינויים במים בתקופת זמן קצובה (כאשר עיקר הגורמים בנקודה זו הם CO2 ואמוניה), וגם כאן צריך לברר מהי עוצמת השינוי הנדרשת כדי לעורר תגובה של האצות...
שים לב שגם במקרה זה לעוצמת התאורה יש חשיבות רבה - ברור לנו שבעוצמת תאורה מוגברת, גם שינויים קטנים יובילו לתמורות משמעותיות באקווריום..

יתכן בכלל שתגובת האצות אינה קשורה כלל לצמחים ישירות. יתכן שהצמחים מייצרים סביבת מחיה יציבה שאינה הולמת תנאי גידול והתפתחות של אצות. רק כאשר אנו החובבים מבצעים פעילויות מתערבות שונות כשינויים ב- CO2, הוספת תאורה, פעילויות שתילה ועקירה המובילות לעליית רפש מן המצע, ירידה ברמות החמצן ועוד - כל אלו מובילים להתפרצות אצות.

השורה התחתונה ברורה - כאשר הצמחים בריאים - זאת כאשר כלל התנאים לצמחים הם יציבים ואוופטימליים - אזי לאצות אין הרבה מרחב תימרון והן אינן בנמצא!
בכל מקרה חשוב להבין כי כאשר הצמחים בריאים ויש להם את כל מחסורם - אין אצות.
הסיבות לכך בהרחבה במאמר אצות.
שים לב שהאצות יותר סתגלניות מהצמחים למצבים משתנים, כאשר הצמחים דורשים כמויות נוטריינטים גדולות יותר במים ולוקח להם זמן רב יותר להדסתגל לשינויים - ראה בעיית יצירת רוביסקו ועוד (נובע מסיבות שונות - קיראו שוב את קינטיקת הצריכה של צמחים ואצות). לכך יש מחקרים מאוששים מדעית את הטענה.

בגדול, נבגי האצות המצויים במיים מחפשים סימנים לכך שהם יוכלו להשלים את מחזור חייהם (שינויים ב- CO2, ירידת חמצן, עליה ברמות אמוניה ועוד) - מרגע שמורגש שינוי מעין זה, החגיגה מתחילה.

פורסם במקור על ידי אלי קדר

היי

סיכום ביניים:

שללנו הרבה סיבות להופעת האצות:
עודף בחומרי דישון + CO2
אללופתיה

התחלה עם צמחים מהירי גדילה:
חשוב להתחיל אקווריום צמחיה עם כמות גדולה של צמחים אבל זה לא חשוב אם הם מהירי גדילה או אטיי גדילה העיקר שיהיו הרבה מהם.

מצאנו חומר אחד שמעודד אצות:
אמוניה

אלי

מסכים לחלוטין להכל.

פורסם במקור על ידי אלי קדר

היי
מצאנו מצב שבו אצות מתחילות להתפתח:
המצאות הרבה נבגים עקב חוסר בהחלפות מים וצמחים לא בריאים.

אלי

נבגים יש במים כל הזמן. הם במצב לא פעיל, ממתינים לשינויים בסביבה - למעין איתות לתחילת מעגל חיים.
הם לא תוצר של החלפות מים כושלות או צמחים לא בריאים. צמחים לא בריאים יובילו להתפרצות האצות - הנבגים מתחילים לפעול.

פורסם במקור על ידי אלי קדר

היי
מצאנו שזמן התאורה משפיע:
עד 10 שעות תאורה רצופה מדמה תקופה של חורף שבה האצות לא נוטות להתפתח.

אבל לא מצאתי תשובה חד משמעית איך האצות "מרגישות" שהצמח לא בריא וזה הזמן הטוב להתפתח.
תודה רבה
אלי

כן, אבל הייתי מדרג זאת (תאורה) ברמה הכי נמוכה שיש מבחינת גורם השפעה...
לגבי "מרגישות" - עניתי בחלק העליון.

פורסם במקור על ידי ניסו.פ

אלי,
זה נישמע פשוט וזה לא פשוט ומבלבל!

נבגים קיימים בכל מערכת מימית,תיתן להם את התנאים והם ישגשגו כמו כל דבר,
אני מסכים בכללי אם אייל ואייל צודק מצוקה של צמחים גורמת אצות,

ניסו, עם חלק מהערותייך אני בהחלט מסכים ועם חלק אחר לא.
חלק זה בהחלט כן.

פורסם במקור על ידי ניסו.פ

אלי,
אבל תכניס 15 סוגי צמחים לאקווריום אחד חלק ישגשגו וחלק התנאים לא יתאימו ו"יתפוררו"
או ירקבו ואז יהיו אצות.
ומהרבה סיבות:תאורה נמוכה מידי,תאורה גבוהה מידי,מים קשים,מים רכים וכמובן מחסור בדישון

בעייתי.
תכניס 15 סוגי צמחים נורמליים - כולם יסתדר. אולי אחד, רגיש, לא. נורמליים = לא רגישים במיוחד.
תכניס צמחים הדורשים תנאים ספציפיים ותעשה הכל שלא יקבלו אותם - כן, הם יחלשו ותקבל אצות. אבל למה לעשות זאת?
אנו מכניסים צמחים ומייעדים להם את כלל התנאים הנדרשים - זה בהחלט משול להכנסת צמחים ומניעת דישון ו- CO2. ומה אז? גם נקבל אצות.
תכניס צמחים איטיי גדילה ותמנע מהם דישון - תקבל אצות...
בקיצור, לא רואה סיבה שצמחים לא יצליחו אם ניתן את המקסימום - אלא אם נתאמץ דוקא לא לתת כלום..

פורסם במקור על ידי ניסו.פ

אלי,
לא כול הצמחים ניזונים מהמים חלק זקוקים גם לדישון תת קרקעי חלק מספיק להם החלפות מים
כדי לקבל את הטרש אלמנט ואת הפוספאט מהאוכלוסייה שקיימת וחלק זקוקים לתיגבור.

כל הצמחים יודעים לקחת את מזונם מהמים.
יתרה מזאת - ניתן בהחלט להקים אקווריום צמחיה ללא מצע מדושן - גם אם נשתמש רק בצמחי שורש כאנוביות ועוד. ניתן רק להשתמש בדישון המים - ללא בעיות.

באקווריום נורמלי אנו מדשנים את כל הנחוץ לצמחים. איננו מסתמכים לא על החלפות מים, דגים או מצע (זה בעיקר בלואו טק).
דישון כהלכה מונע כל מחסור ומייתר אמצעים נוספים.

פורסם במקור על ידי ניסו.פ

אלי,
הכרת הצמח ודרישותיו ,תעזור גם למניעת אצות.

זה בהחלט נכון. זאת מטרתנו - לספק את המקסימום האפשרי, אלא אם אנו מבקשים לגדל אקווריום אצות.

פורסם במקור על ידי ניסו.פ

אלי , החומר הוא פוספאט...וללא החלפות מים הוא חלק מהתנאים לאצות.
צמח לא פולט חומר שמונע אצות,צמח שומר על האיזון במים שיראה לנו יפה
ללא איזון מגיעות האצות.

ניסו, צמחים פולטים כל הזמן נוטריינטים למים. גם המצע דולף.
אל תשכח - אנו מדשנים, חלקנו בכמויות וחלקנו כלל ללא מדידה וניטור יומי (חובבי שיטת ה- EI).
המשמעות היא כמויות גדולות של נוטריינטים במים - פוספט, ניטראט, ברזל ושאר מיני ירקות.
כמויות אלו אינן גורמות לאצות, גם לא דליפתו של חומרי רקב אלו ואחרים. חומרים אלו משמשים מזון לצמחים עצמם (חומרים אורגניים).
פוספט אינו האוייב שלנו באקווריום, להפך.
לא צריך להאמין לי - קחו אקווריום שלכם שהוא ללא אצות ותתחילו להרים את רמות הפוספט, ניטראט, ברזל ושאר מרעין בישין.
תיווכחו לבד אם נגרמו אצות או לא (אה, כן, לא להרים תאורה, להקטין C02 ושאר שינויים לא רצוניים..).

פורסם במקור על ידי אלי קדר

טוב, אולי לא הבנתי,
חשבתי שאייל כתב שבנוכחות צמחים בריאים גם רמת פוספאט גבוהה לא תגרום לאצות.
אלי

נכון !

פורסם במקור על ידי אלי קדר

הנחתי שבנוכחות צמחים לא בריאים רמת פוספאט גבוהה תעודד אצות.
אלי

לא.
אין קשר לריכוז הפוספט, ניטראט ושאר מיני ירקות ולהתפרצות אצות. נקודה (שוב, ניסויי פשוט שלכם יוכיח זאת).
צמחים לא בריאים ייצרו פחות חמצן (פוטוסינתיזה) וייצרו איתותים נוספים לנבגי האצות להבנה כי הם אינם במיטבם. אלו יחלו במסע חייהם (האצות).
זה יקרה ברמות פוספט גבוהות או נמוכות.
זה יתקיים מהר יותר ברמות נוטריינטים מאופסות....

פורסם במקור על ידי masterp

אם הבנתי נכון את מה שאייל כתב אז בגדול פוספאט גבוה אינו רצוי אבל הוא בפירוש לא הטריגר לאצות

אם נחבר את מה שאייל וניסו כתבו אז :

נבגי אצות תמיד יהיו באקווריום בכמות כזאת או אחרת במצב שבו הן מחכות ל"תנאים נכונים" לפרוץ .

נכון.

פורסם במקור על ידי masterp

החלפות מים יעזרו להוציא אותן מהמערכת

החלפות מים לא יוציאו - אל תשכחו אנו מחליפים במקרה הטוב רק 50% - לא רלוונטי.
החלפות מים נועדו, בהקשר לאצות, לשבש את מהלך תחילת מחזור החיים של האצות. כל מה שאנו עושים אמור לשבש להם את מחזוריות החיים - מהחלפות מים, דרך ניקוי פילטרים ועד לשאיבות רפש עודפות ועוד.

פורסם במקור על ידי masterp

לגבי השאלה איך האצות יודעות שהצמחים בריאים אני מניח אלי שלא ע"י איזה שהוא חומר שמפרישים הצמחים אלא ע"י כך שהן רואות ירידה תמידית בערכי הדישון ולאחריה עלייה וחוזר חלילה

כך הן יודעות שיש מי שצורך את הדישון ברמה גבוהה .
העליות והירידות בדישון לפי מה שהבנתי ממה שאייל כתב עוזרות "לבלבל" את האצות .

אני בכל אופן לאחר קריאת המאמרים כאן סוף סוף הבנתי את ההגיון שבשיטת EI .

שינויים בסביבה מעירים את תשומת לב הנבגים. אז מתבצע ניסיון להתחיל מחזור חיים חדש. בשלב זה אנו מנסים לשבש אותם (לא תמיד בידיעה כלל).
רמות הדישון הגבוהות יחסית (ראה EI) מגיעות מתוך ההבנה כי הבעיה אינה נעוצה בכמויות נוטריינטים עודפות כי אם להפך - בכמויות נמוכות מדי (ניטראט 0 = כחולה ירוקה. CO2 - שחורות (ממשפחת האדומות) ועוד.

פורסם במקור על ידי אלי קדר

הממ..... הסבר מעניין, לא חשבתי על זה.
לשיטתך ניתן "לנדנד" את ערכי הדשן במים (לדמות צריכת דשן ע"י הצמחים הבריאים) ואז אין צורך בכלל במאסה של צמחים בריאים?

לא.
תנדנד את ערכי הדישון --> תנודנד ע"י אצות פרחוניות ורעבות !!!

פורסם במקור על ידי אלי קדר

אני כל הזמן מנסה להשיג יציבות, זה אומר שאני עושה כל יום החלפת מים קטנה אוטומטית, מדשן את המנה היומית הדרושה מחולקת ל 4 (סתם כי משאבת הדשן מאפשרת לי את זה) ודואג ל PH מבוקר וכך גם ה CO2 כלומר, על הגרף תראה קו דיי שטוח שכל הפרמטרים כמעט.
כרגע בלי אצות.

הנה מתכון ליציבות (היי טק) :
1. תדשן עודף נוטריינטים. תלך בשיטת EI - פחות נדנודי בדיקות ומעקבים, עודף נוטריינטים ובריאות צמחים.
2. החלפות מים שבועיות = 30%-50%. לא צריך יומיות.
3. שמירה על רמת הזרמה יציבה של CO2. כמות פד"ח מומלצת = 30-35 PPM.
4. שתילה בריאה של נפח צמחים גדול (לא משנה איטיי גדילה, מהירי גדילה וסתם מוגבלי גדילה)..

כל שינוי פתאומי בערכים (גידול מהותי באמוניה, ירידה ב- CO2 ועוד), כל נסיון למניעת דישון יובילו לבעיית אצות.
רק מחסור בנוטריינטים יוביל לאצות - לא עודף. זה בדוק מחקרית ונבדק ע"י אלפים בעולם, חלקם גם בארץ וגם על ידי אישית.

פורסם במקור על ידי globali

היי eyalco,

יותר בהיר מפוסט מספר 35 לא יכול להיות.

100% קריאות.

100% הולכת מסר.

100% העברת תכנים.

לגבי התוכן עצמו, לעניות דעתי יהיו כאלה
שיופתעו ויתקשו לקבל/לאמץ את המסקנות,
לפיכך חשוב להוסיף מילה אחת; א י ז ו ן.

תותח
לגבי התוכן - אהלן וסהלן.
אתם יכולים לבדוק לבד.
אני מוכן ללוות כל אחד בניסוי כזה...

לגבי איזון - מסכים בהחלט.
אבל..
שאיזון לא ייחשב כיחסיות כזו או אחרת בין נוטריינטים...
דשנו עודף.
שימרו על רמת תאורה סבירה (להקטין מרווח סכנה ולהגדיל מרווח תגובה).
שימרו על הזרמת CO2 יציבה.
שיתלו הרבה צמחים מההתחלה.
זה מוביל לאיזון כולל באקווריום.

פורסם במקור על ידי אלי קדר

אייל תודה,
אני מבין שריכוז דשן שנחשב לגבוה לא גורם לאצות.

מה תפקיד הצמחים הבריאים בתהליך?

תודה אלי

1. נכון.
2. צמחים בריאים מייצרים סביבת מחיה יציבה ובריאה.
ברמת נוטריינטים עודפת, הצמחים מנצלים את יכולותים העודפות על האצות - בסביבה כזו הם שולטים.
האצות נסוגות - לא מתפתחות.

כשאנו מנסים דרכים נוגדות - ניטרול המים מנוטריינטים - אנו מובילים להחלשת הצמחים (סביבת מחיה קשה עבורם, בה יתרונותים אינם מגיעים לידי ביטוי) וליצירת סביבת מחיה אופטימלית לאצות - הן פעילות ברמות נוטריינטים נמוכות ביותר, שם הן מסתגלות מהר יותר מהצמחים ומשתלטות כך על סביבת המחיה.

הנושא מורכב, בעל קשרים ישירים ועקיפים ויש מקום לצלול צלילות עומק להבנה עמוקה יותר של התהליכים הרלוונטיים. ברמה הכללית, אני חושב שכלל הדיון כאן מסביר היטב את עיקרי הדברים.

אייל

[אלי קדר]

תודה רבה

[eyalco]

גיל שלום.
ראיתי את תגובתך לאחר ששיחררתי את שלי ולכן אתיחס כאן בקצרה (אני עייף).

פורסם במקור על ידי גיל שרון

לצערי אני לא מסכים לקביעה הגורפת הנ"ל ואני חושש שחובבים מתחילים עלולים לפרש זאת כ "לא משנים הערכים ועוצמת התאורה, העיקר שתילה מרובה של צמחים מהירי גדילה" ולא כך המצב.

מסכים עם מה שאתה אומר.
לא זה כתבתי - לא כתבתי ששתילה מרובה היא חזות הכל.
מקווה שלא כולם הבינו זאת כמוך ואם כן, לא זו כוונתי !

פורסם במקור על ידי גיל שרון

מה ש"גורם" לאצות הוא קיום תנאים נוחים עבורן
נבגי אצות זמינים בכל מקוה מים ואצות הן סתגלניות ומהירות גדילה.

תנאים נוחים משמעם-
אור
חומרי הזנה
חוסר תחרות על משאבים

מסכים - נבגי אצות זמינים והן סתגלניות.
לגבי תנאים נוחים - תלוי למה כוונתך.
אור - ברור שאור עוצמתי מהווה בעיה ויכולת התגובה שלנו קטן או צרווח הסטיה קטן.
חומרי הזנה - אם תנסה לנטרל אותם מהמים במחשבה שיש תחרות בין צמחים ואצות - דווקא תקבל אצות.
חוסר תחרות - כן, אין תחרות בין אצות לצמחים. פיל וזבוב אינם מתחרים על אותם מקורות מזון (אם הזבוב היה אוכל עשב).

פורסם במקור על ידי גיל שרון

מה קורה באקוריום צמחיה- אנחנו יוצרים תנאים נוחים לאצות ע"י תאורה חזקה ואספקת חומרי הזנה ( דישון) ולכן ברור שתהיה צמיחת אצות. האצות בד''כ זריזות יותר מהצמחים וינצלו את התנאים לטובתן. לאחר התבססותן יהיה קשה להיפטר מהן. גם מי שנדמה לו שאין לו אצות באקוריום משלה את עצמו. שינוי קל בתנאים עלול לגרום להתפרצות חמורה.

אני כבר חולק עליך.
אספקת חומרי הזנה לאקווריום לא מובילה לאצות. מצטער אבל - נקודה.
מוכח מחקרית ומעשית.

דווקא המשפט שלך "האצות בד"כ זריזות יותר מהצמחים וינצלו את התנאים לטובתם" מעיד על בעייתיות רעיון נטרול המים מנוטריינטים (ראה הרחבה על כך במאמר האצות כאן בפוסט זה). הצמחים הם איטיי תגובה וקשיי הסתגלות מחד, ומנגד הם גם נזקקים לכמויות נוטריינטים גדולות יותר כדי לתפקד אופטימלית. זה מוכח מחקרית. אזה מה? נאמר מחקר שמחקר ונעשה מה שאנו למדנו מהאגדות האורבניות ששררו בזמנו? לא נלמד - נתעקש?
הצרה הזו של נוטריינטים ואצות החלה עם סירס וקונלין (משנות ה- 70). יש משפט קשה (ואין לי כוונה להעליב אותם אלא להעביר מסר) - "אבן שאדיוט זורק לבאר, אלף חכמים לא יוציאו".
אגב, זה ככה בכל התחומים. גם בשלי : מחקר מ- 1905 הוביל דרך מוטעית לאורך 100 ומשהו שנים. עכשיו לך תשנה את זה - לך תוכיח ש- 100 שנות דוקטורטים שאוששו זאת אינם נכונים והכל בטעות.
זו התרומה של סירס וקונלין לעולם האקווריומים...

פורסם במקור על ידי גיל שרון

לכן אמירות כמו "היה לי פוספט 5 " או "ניטרט 80" אינן במקום. באקוריום ותיק ,מבוסס ושתול בצפיפות, בו התנאים של הנוטריינטים הגבוהים התפתחו באיטיות יתכן שתנאים כאלה לא יובילו להתפרצות אצות. אך באקוריום חדש, או עם צמחים איטיי- גדילה ערכים כאלו יכוולים לגרום להתמוטטות המע' . בכלל ,כל שינוי משמעותי ופתאומי בתנאים- הפסקת דישון, הפסקת הזרקת CO2, הגברת דישון, נורות שנשרפו ולא הוחלפו, עקירת צמחים, הגברת איכלוס בדגים או גדילה משמעותית שלהם, כל שינוי משמעותי עלול להוביל להתפרצות אצות.

אמירות כמו פוספט=5 וניטראט שווה 70 הם ממש במקום בו אנשים אומרים ככלל שניטראט עושה אצות, פוספט עושה אצות וברזל עושה אצות !!!
לא צריך לריב על זה - בדוק בעצמך !

אם עושה אצות - עושה באקווריום וותיק ומבוסס. אם לא - לא!!!!
קח NH4 ושפוך בכמות גדולה לאקווריום מבוסס היטב - מבטיח לך חגיגת אצות יותר מזיקוקין יום העצמאות.
קח אקווריום מבוסס היטב ותקטין לו הזרמת CO2 מ- 30 ל- 10, תמתין 3-5 ימים תגדיל ל- 20 וכך תשחק - מובטח לך אצות.
קח אקווריום מבוסס - שפוך שם 5 PPM פוספא - לא תקבל אצות.
קח אקווריום לא מבוסס - שפוך שם 5 PPM פוספט - לא תקבל אצות !!!
תנסה - אני ניסיתי !

הגברת דישון - באקווריום מבוסס או לא - לא תגרום לאצות.
בדוק - גם נסיון של מאות בעולם, בארץ וגם מחקרית!

פורסם במקור על ידי גיל שרון

המפתח למיעוט אצות הוא יצירת יתרון לצמחים ע"פ האצות והקפדה על יציבות התנאים
אם שמים הרבה צמחים, וכאלה שגדלים מהר, הם מתחרים באצות על זמינות האור והמזון.
יתרון נוסף שיש לצמחים הוא שורשיהם- כדאי לשים דישון תת קרקעי שהם מסוגלים לנצל והאצות לא.
ראשר המע' ותיקה והצמחים משגשגים יותר קשה לאצות לגבור עליהם במאבק על חומרי הזנה ואור.

יציבות תנאים ויצירת תנאים אופטימליים לצמחים - אני איתך.
הרבה צמחים - אני איתך.
תחרות על זמינות מזון - לא. האצה מסתדרת עם יחידה קטנטנה של NO3, כזו שהצמח לא מרגיש כלל בה. תנטרל את המים מנוטריינטים (רק תנסה כמובן) - תקבל מכת אצות. האצות שולטות שם - הצמחים חלשים. ראה מחקרים ברורים (מצוטטים במאמר האצות).
שורשי הצמחים - בהחלט יתרון. לא מחוייב המציאות - ניתן לחיות גם בלעדיו.
אינני חסיד של דישון מצע בההי טק - לא אלך איתך לרב אם אכן תדשן כך...

כאשר מערכת וותיקה (לא חייבת להיות) והצמחים משגשגים האצות אינן יכולות להם. מסכים. הסברתי בפוסט הקודם מדוע (כך גם במאמר האצות).
תתחיל אקווריום צמחיה מהתחלה - תרביץ שם הרבה דישון מהיום הראשון, תרביץ כמות עצבנית של CO2 ויהיה לך אקווריום נקי מאצות.
תשמור על מים נקיים - תקבל אצות.

פורסם במקור על ידי גיל שרון

כדאי לדאוג שלא יהיה עודף יחסי של נוטריינט כלשהו. אם התאורה חלשה, אין צורך בדישון מסיבי. אם לא מוסיפים מקור פחמן לאקוריום- אין צורך בתאורה חזקה במיוחד. עודף יחסי של נוטריינטים כמו ניטרט 80 באקוריום עם תאורה חלשה יוצר יתרון לאצות מהירות הגדילה והגמישות בדרישותיהן ועלול לגרום להתפרצותן.

כדאי מאוד לדאוג שיהיה עודף בנוטריינטים ולא חוסר !
עודף לא יוביל לאצות. מחסור כן.
סורי, סירס וקונלין טעו. העולם התהפך מאז 180 מעלות - לא מעט מחקרים הפריכו את טענתם והוכיחו זאת.
אתה לא חייב להאמין לי או למחקרים - תנסה לבד ותבדוק !

אין צורך בתאורה חזקה - אני איתך.
יש צורך בדישון טוב - מעל לנדרש.
עודף של נוטריינטים עם תאורה חלשה, כמו שאתה כותב, לא יוצר שום יתרון לאצות. סורי - הניסיון שלי מלמד אחרת. הניסיון של אחרים בעולם מלמד אחרת. המחקרים מראים אחרת.
סורי - בשבילי סירס וקונלין כבר מזמן לא רלוונטיים...

לסיום :
1. לא חייב תאורה חזקה - אין צורך.
2. תשפכו NH4 בכמויות לאקווריום - תקבלו מכת אצות יפהפיה.
3. תשפכו כמות גדולה של NO3 - לא אצות ולא בטיח.
4. שימו PO4 באקווריום מבוסס או לא בכמות גדולה - אין אצות.
5. שימו ברזל ברמה של 1 - 1.5 PPM - אין אצות.
6. שמרו על תנאים יציבים באקווריום. לא משנה מה הסיבה המחקרית לכך - זה המצב.
7. אין תחרות בין אצות לצמחים, פילים ועכברים, סוסים ויתושים ושאר מרעין בישין.

אין ספק שדרך המלך היא הטובה ביותר. מתינות, שתילה טובה של צמחים, תאורה סבירה ודישון מתאים בלי פחדים.
אולי הבוגי מן מתחבא בארון אך זה לא הפוספט והניטראט..

שמחתי על הפוסט שלך, מבחינתי הוא חשוב ובמקום...

אייל

[מעיין]

ללא ספק, אחד הדיונים החשובים והמוצלחים בפורום
עכשיו, כשנראה כי החומר די מוצה ומגיע לשלב של תמצית המסקנות, עדין נשארו לי כמה סימני שאלה באוויר.

1. קשה לי מאד בקיבעון של השלילה הנחרצת כנגד אללופתיה.
נכון שהניסויים (לא הטבלה עצמה) שדיאנה מעלה מעוררים ספקות רבים בקשר לדיוקם המדעי.
עם זאת, פעילות אללופתית מתפקדת נפלא בתחום הגננות הביתית (ניתן לראות בעיקר עם צמחי תבלין למיניהם, עצים שונים וכו').
אמנם זאת הנחת בסיס מאד לא מקצועית - אך אני לא רואה סיבה למה שקשרים כאלו לא יתקיימו גם בתנאים אקווטיים. כאמור הצמחים מפיקים אללוכימיקלים לא רק מהשורשים.

בהיבט היותר מעשי,
אני יכול להגיד שאני רואה באקווריום שלי צמחים שעליהם אין אפילו שארית אחת של אצה לעומת אחרים שכן. (שלא יהיה ספק, לא שולל גם עיכוב גדילה של צמחים בגלל שכניהם הלא מתאימים).
האם זה מיקום שונה ביחס לאור? האם זה אופן גדילה שונה? האם זה יחס זרימות? יתכן, אבל יש לי ספק כבד.

2. לאחר שהבנו ששיטת העודף נוטריינטים היא השיטה המוצלחת ביותר למניעת אצות.
מה קורה בתרחיש בו הצמחים בריאים, הנוטריינים בריכוז נמוך מאד ועדיין כמות האצות הנראית בעין זניחה מאד?
האם מדובר למעשה בהסתגלות של הצמחים לתנאים "ירודים" (ללא מניעה בריבוי ופריחה) על מנת להיות בריאים ביחס לאצות?

אם התשובה היא חיובית, אהיה אפילו עוד יותר מבולבל בגישה הלוחמת נגד האצות.
בהקשר למה שגלובלי ציין, אולי יש להחליף את המושג "איזון" במושג "ייצוב"

[pazawelo]

אחד הדיונים המרתקים והשימושיים במערכת אקווריום צמחיה,יישר כח! הייתי מוסיף לשיטת הדישון העודף גם נוכחות בינונית עד מאסיבית של שרימפס מסוג ג?אפוניקה.הבחורים עושים עבודת קודש שזה פשוט מדהים! אני מדשן ברזל של אמאנו 3-5 טיפות ביום...דישון מיקרו עד כפי שלוש מהמומלץ כולל מאקרו בכמויות עודפות עם החלפות מים שבועיות של 50-60 אחוז ועם השרימפסים גם עכשיו כשה אקווריום חצי ריק,אצות אין. הם שורדים בתנאים יחסית קיצוניים ופשוט מבריקים את המיכל,ממליץ לכל אדם שיש לו אקווריום צמחיה באשר הוא.

[אלון.ו]

בהחלט דיון טוב!!!

נכנס לHall of fame!!!

[shayf]

איזה כיף לראות פה דיונים כאלו....

לא נשאר לי אלא רק לחזק את כל דבריו של אייל.
התיאוריה שאייל מציג היא בדיוק זאת שניסיתי "להטיף" אליה כל הזמן והיא זאת בדיוק שיישמתי בכל אקווריומי הצמחיה שלי בהצלחה רבה!!!
אין לי ולו סייג אחד לדבריו בדיון זה!!!

אייל, כל הכבוד על ההשקעה ותמיד כיף לקרוא את משנתך המעמיקה והמנומקת למשעי.

[eyalco]

פורסם במקור על ידי MaaYan_B

ללא ספק, אחד הדיונים החשובים והמוצלחים בפורום
עכשיו, כשנראה כי החומר די מוצה ומגיע לשלב של תמצית המסקנות, עדין נשארו לי כמה סימני שאלה באוויר.

1. קשה לי מאד בקיבעון של השלילה הנחרצת כנגד אללופתיה.
נכון שהניסויים (לא הטבלה עצמה) שדיאנה מעלה מעוררים ספקות רבים בקשר לדיוקם המדעי.
עם זאת, פעילות אללופתית מתפקדת נפלא בתחום הגננות הביתית (ניתן לראות בעיקר עם צמחי תבלין למיניהם, עצים שונים וכו').
אמנם זאת הנחת בסיס מאד לא מקצועית - אך אני לא רואה סיבה למה שקשרים כאלו לא יתקיימו גם בתנאים אקווטיים. כאמור הצמחים מפיקים אללוכימיקלים לא רק מהשורשים.

בהיבט היותר מעשי,
אני יכול להגיד שאני רואה באקווריום שלי צמחים שעליהם אין אפילו שארית אחת של אצה לעומת אחרים שכן. (שלא יהיה ספק, לא שולל גם עיכוב גדילה של צמחים בגלל שכניהם הלא מתאימים).
האם זה מיקום שונה ביחס לאור? האם זה אופן גדילה שונה? האם זה יחס זרימות? יתכן, אבל יש לי ספק כבד.

נושא האללופתיה נטחן עד דק בעבר, גם בארץ וגם בעולם, וגם הוא החל בעיקר עם דיאנה וולסטד. ד.וו. לא הציגה הוכחות מדעיות חותכות אלא די הניחה הנחות שלדעתה התאימו לתוצאות. אין מחקרים אקדמיים המאמתים את הנחותיה של ד.וו.וכלל הדעה בעולם האקדמי אינה מאוששת את נושא האללופתיה באקווריומים.

בביצוע נסוי באללופתיה, נדרשת סביבת ביקורת. במה נתמקד?
אם יש אללופתיה, מדוע שלא תהיה לכך השפעה בין צמחים שונים באקווריום?
נניח שנלך על אקווריום לואו-טק (בעיקר בשל בעיית החלפות המים בהיי טק), מה יקרה אם נראה צמחים שגדלים פחות טוב? האם האללופתיה פגעה בהם?
מה נעשה עם העובדה כי חלק מהצמחים מגיבים טוב יותר ל- CO2, ז"א מהירים יותר בקליטת CO2 מהמים מאחרים? (זו, אגב, עיקר הבעייתיות של צמחים שונים באקווריום ועיקר הסיבה שאם משנים את מיקום הצמח, זה לפתע פורח יותר).
מה קורה באקווריום כזה שנכניס שם קצת NH4 ופתאום פורחות לנו האצות? היכן הכימיקלים כעת? שכן אם יש השפעת כימיקלים, היא צריכה לעמוד איתן גם מול גורמים מאיצים התפתחות נבגי אצות..
כנ"ל לגבי שינויים ב- CO2- נזרים קצת, נפסיק, נזרים עוד קצת וכו ובום, מסיבת סיום העונה של האצות - חגיגת יום העצמאות.
מה קרה לאללופתיה?
היא קיימת כל עוד אין שום גורם מעורר אצות?
אז לשם מה אנו צריכים אותה?

חומצות טאניות הן גורם יעיל במלחמה באצות, או מסייע רבות במניעת התפרצותן (בעבר התרעתי נגד סילוקן במים עם הקמת אקווריומים חדשים). נכניס פחם פעיל למצע, או לפילטר ונעלים גם את החומצות הטאניות ובעיקר את הכימיקלים הרלוונטיים לאללופתיה. אין שום קשר ידוע בין פחם פעיל ואצות ולכאורה אמור להיות, שכן אם היעדר אצות הוא תוצאה של אללופתיה, אז הן אמורות לצוץ עם השימוש בפחם פעיל (ואין ויכוח על העובדה שפחם פעיל מנקה את המים מחומצות טאניות, כימיקלים מאללופתיה ועוד).

בעיה נוספת היא העובדה שעל אף העובדה ש- 300 מיני צמחי האקווריום שונים בתכלית השינוי, הם מציגים, עפ"י טענת האללופתיה, חזית אחידה במלחמתם באצות (וזאת על אף העובדה שמעולם לא נבדקו כלל הצמחים אלא רק מספר בודד שלהם). הם מציגים עוצמת לחימה זהה בקרב צמחים השונים ברמות הביומסה שלהם, סוגי הכימיקלים השונים שהם פולטים, על סוגי אצות שונים. נושא זה בעייתי ודי פוגם בהשערת האללופתיה.

נוסיף לזה את נושא החלפות המים באקווריום ההי-טקי, שכפי שציינתי כאן דווקא מסייעים לצמחים בעובדה שמפריעים לנבגי האצות לפתח את מחזור חייהם - היינו מצפים דווקא שהחלפות מים יסייעו לאצות בשל סילוק הכימיקלים מהמים (או הקטנת ריכוזם) וזה דווקא אינו המקרה...

פורסם במקור על ידי MaaYan_B

2. לאחר שהבנו ששיטת העודף נוטריינטים היא השיטה המוצלחת ביותר למניעת אצות.
מה קורה בתרחיש בו הצמחים בריאים, הנוטריינים בריכוז נמוך מאד ועדיין כמות האצות הנראית בעין זניחה מאד?
האם מדובר למעשה בהסתגלות של הצמחים לתנאים "ירודים" (ללא מניעה בריבוי ופריחה) על מנת להיות בריאים ביחס לאצות?

אם התשובה היא חיובית, אהיה אפילו עוד יותר מבולבל בגישה הלוחמת נגד האצות.
בהקשר למה שגלובלי ציין, אולי יש להחליף את המושג "איזון" במושג "ייצוב"

השאלה מה זה ריכוז נמוך.
0? תקבל אצות מהר מאוד (כנראה הסתכלת מוקדם מדי - ראה רעיון מענין של "קריסת הגל" במכניקת הקוונטים ).
5 PPM של NO3 ו- 0.1 PPM של PO4? תנוע על הגבול של צמיחה לא מדהימה וסכנת אצות עם סטייה קטנה שתתרחש.
שוב, הרעיון של ללכת על הסף - להגביל את רמות הנוטריינטים במים הוא בעייתי (שים לב, לא לרוקן, כפי שפעם אמרו אלא רק להגביל - להקטין). אין לו שום הצדקה והוא בהחלט דוגמה להליכה על הסף...

לא יודע אם זה הסתגלות אבל הצמח ברמות אלו יתפקד. לא יבריק אבל יתפקד. זה כמו שתחיה על ארוחה אחת ביום - לא תמות חס וחלילה אבל לא בטוח שאיכות חייך תהיה מדהימה...
איפוס של ערכים אלו והתשובה היא אצות במהירות די גבוהה...

אתה לא צריך להתבלבל בגישת הלוחמה באצות - EI היא שיטה מעולה, שאילו היינו צודקים כאן, היתה מובילה לאקווריומים מפוצצי אצות ובפועל היא לא - יופי של אקווריומים ובטרחה מועטה יחסית.
תפגיז בדישון, תן עודפים ותהנה מאקווריום יפה ונקי ממזיקים.
תתחכם עם הנוטריינטים ותסתובב לא מעט סביב בעיית אצות...

פורסם במקור על ידי pazawelo

אחד הדיונים המרתקים והשימושיים במערכת אקווריום צמחיה,יישר כח! הייתי מוסיף לשיטת הדישון העודף גם נוכחות בינונית עד מאסיבית של שרימפס מסוג ג?אפוניקה.הבחורים עושים עבודת קודש שזה פשוט מדהים! אני מדשן ברזל של אמאנו 3-5 טיפות ביום...דישון מיקרו עד כפי שלוש מהמומלץ כולל מאקרו בכמויות עודפות עם החלפות מים שבועיות של 50-60 אחוז ועם השרימפסים גם עכשיו כשה אקווריום חצי ריק,אצות אין. הם שורדים בתנאים יחסית קיצוניים ופשוט מבריקים את המיכל,ממליץ לכל אדם שיש לו אקווריום צמחיה באשר הוא.

אין ספק שסיוע לא קטן למלחמה באצות מתקבל מכל הלוחמים בהם - ג'פוניקה, מולי שחור, FFF, אוכל אצות סיאמי ועוד.

פורסם במקור על ידי shayf

איזה כיף לראות פה דיונים כאלו....

לא נשאר לי אלא רק לחזק את כל דבריו של אייל.
התיאוריה שאייל מציג היא בדיוק זאת שניסיתי "להטיף" אליה כל הזמן והיא זאת בדיוק שיישמתי בכל אקווריומי הצמחיה שלי בהצלחה רבה!!!
אין לי ולו סייג אחד לדבריו בדיון זה!!!

אייל, כל הכבוד על ההשקעה ותמיד כיף לקרוא את משנתך המעמיקה והמנומקת למשעי.

תותח
מה שלומך? מזמן לא דיברנו.
שמייח לראותך כאן...
בקרוב אני חונך משרד חדש (אם ירצה השם). יהיה שם אקווריום כמיטב המסורת - צפה להזמנה לחנוכת הבית..

אייל

[shayf]

פורסם במקור על ידי eyalco

תותח
מה שלומך? מזמן לא דיברנו.
שמייח לראותך כאן...
בקרוב אני חונך משרד חדש (אם ירצה השם). יהיה שם אקווריום כמיטב המסורת - צפה להזמנה לחנוכת הבית..
אייל

אשמח להזמנה ושיהיה בשעה טובה!

ממתין לפרטית ממך,
שיF.


נ.ב.
בתקווה שאהיה בארץ ואוכל לסייע.
(נכתב מאי שם ביבשת אירופה)

[masterp]

פורסם במקור על ידי eyalco

אין ספק שסיוע לא קטן למלחמה באצות מתקבל מכל הלוחמים בהם - ג'פוניקה, מולי שחור, FFF, אוכל אצות סיאמי ועוד.

??????

מספר שאלות שעלו לי במהלך הימים האחרונים .

1. במאמר שלך שאלי העלה כאן לא מזמן אתה מתייחס ל 4 סוגי אצות :
פיטופלנקטון (Phytoplankton) – אצות מושהות במים.
מטפיטון (Metaphyton) – אצות המרחפות במים, לא נצמדות.
אפיפיטיק (Epiphytic) – אצות הנצמדות לצמחים.
אפיפליק (Benthic), או אצות בנתוניות – אצות הנצמדות לקרקעית, משקע מסוים או אחר, הנמצא במקום הנמוך יותר של המים באקווריום או באגם.

- האם ההסברים שלך בנוגע לדיכוי האצות נכונים לכל 4 הסוגים ?
-רשמת שיש עוד מאמר שמתייחס לכל אצה ודרך הטיפול בה - ממתין בקוצר רוח
-כל הסוגים נמצאים ברמה כזאת או אחרת במי הברז שלנו ?- אני שואל זאת כהתחלה לניסוי היפוטתי
שבו האקווריום יחוטא כליל מנבגים עוד לפני הכנסת המים , והמים שיכנסו אליו יעברו דרך UV + חיטוי יסודי של כל הצמחים הנכנסים אליו .

2. באקווריום ציקלידים טיפוסי , ע"פ שיטתך יש את כל התנאים להיווצרות אצות :
- ניטראט , פוספאט בכמויות קטנות ,
תאורה שאמורה להספיק לרוב האצות,
אין צמחים בריאים או חולים

מדוע ברוב האקווריומים האלה אין אצות ( להוציא אצה כתמים ירוקה ע"ג הזכוכית ) ?

[אלי קדר]

Florida Flag Fish = FFF
לדעתי זה מה שנקרא דגלון אמריקאי
אצלי הוא עסק בעיקר באכילת זנבות של גופים.
איתי, מכיוון שהנבגים נמצאים בכל מקום הניסוי הוא ממש היפותטי בתנאים של בית או בעבודה, רק בחדר נקי אפשר לערוך ניסוי כזה, אבל מה השאלה שהניסוי בודק ומה היא הבקרה?

אייל, יש בעיה עם החלפת מים יומית של 5-7 אחוז כל יום מול האפשרות של החלפת מים שבועית של נניח 30 אחוז?
אני מתכוון לא רק מבחינת האצות אלא באופן כללי גם לדגים ולצמחים.
ההחלפות אצלי הן בעזרת טיימר כך שעבודה לא כרוכה בהן.

תודה רבה
אלי

[eyalco]

פורסם במקור על ידי masterp

??????

מספר שאלות שעלו לי במהלך הימים האחרונים .

1. במאמר שלך שאלי העלה כאן לא מזמן אתה מתייחס ל 4 סוגי אצות :
פיטופלנקטון (Phytoplankton) – אצות מושהות במים.
מטפיטון (Metaphyton) – אצות המרחפות במים, לא נצמדות.
אפיפיטיק (Epiphytic) – אצות הנצמדות לצמחים.
אפיפליק (Benthic), או אצות בנתוניות – אצות הנצמדות לקרקעית, משקע מסוים או אחר, הנמצא במקום הנמוך יותר של המים באקווריום או באגם.

- האם ההסברים שלך בנוגע לדיכוי האצות נכונים לכל 4 הסוגים ?

בגדול כן.
אל תשכח שיש לשים לב לגורם להופעתן (CO2, תאורה וכו) - נתון חשוב למלחמה בהן ובעיקר לתיקון הליקוי למניעת חזרתם.
עם זאת, מדובר בחלוקה יותר תיאורטית-מדעית מאשר מעשית לאיתור דרך מלחמה בהן.
בסה"כ, עיקר התגובה זהה בכולן, מלבד שינויים אנקדוטליים רלוונטיים לכל אצה-תחום מיון.

פורסם במקור על ידי masterp

??????

-רשמת שיש עוד מאמר שמתייחס לכל אצה ודרך הטיפול בה - ממתין בקוצר רוח

יש משהו על הקנה שלא הספקתי להשלימו.
הרבה יותר מעשי לעיניינינו !
נראה..

פורסם במקור על ידי masterp

??????

-כל הסוגים נמצאים ברמה כזאת או אחרת במי הברז שלנו ?- אני שואל זאת כהתחלה לניסוי היפוטתי שבו האקווריום יחוטא כליל מנבגים עוד לפני הכנסת המים , והמים שיכנסו אליו יעברו דרך UV + חיטוי יסודי של כל הצמחים הנכנסים אליו .

לא רואה איך ניתן לנטרל לחלוטין אצות מהמים באקווריום.
אנו מכניסים צמחים חדשים לאקווריום ולא תמיד מעבירים אותם טיהור (מי קאלי או תמיסת אקונומיקה), בטרם הכנסתם לאקווריום. יכניסו נבגי אצות או אף אצות מפותחות, אם החמצנו אותם בעין.
הדגים ניזונים בחלקם מאצות : רכשנו דגים בחנות==> העברנו אותם לאקווריום==>הם פולטים את תוצרי הפסולת של מאכליהם==> בין שאר תוצרי הפסולת מצויים גם נבגי האצות.

כם כאשר אנו מטרידים את נבגי האצות (אם ע"י החלפות מים, סינון ב- UV, עקירת אצות ועוד), נותרים עדיין במים הנבגים העמידים ביותר, אלו שניתן לכנותם עונתיים. נבגים אלו כבר לא יתפתחו כרגיל, הם זקוקים שוב לשינויים פתאומיים בתנאים הכלליים של האקווריום.

בקיצור, לא רואה דרך כזו..

פורסם במקור על ידי masterp

??????

2. באקווריום ציקלידים טיפוסי , ע"פ שיטתך יש את כל התנאים להיווצרות אצות :
- ניטראט , פוספאט בכמויות קטנות ,
תאורה שאמורה להספיק לרוב האצות,
אין צמחים בריאים או חולים

מדוע ברוב האקווריומים האלה אין אצות (להוציא אצה כתמים ירוקה ע"ג הזכוכית) ?

לא שותף להערכה שבאקווריומי ציקלידים אין אצות. שיטוט קצר באתרי פורומים ציקלידים בעולם מראה לא מעט שאלות על אצות - לא רק נקודות ירוקות.
כן מסכים שיתכן וסוגים מסויימים שכיחים פחות (BGA לדוגמא) וזה תוצר ישיר של היעדר בעיות CO2 אקווריומים אלו.

השאלה עצמה מעניינת - לא התעסקתי עם זה בעבר.
אני מניח שיש כאן פחות גורמים רלוונטיים לנושא שינויים דרסטיים בערכי האקווריום, כאלו הגורמים לנבגי האצות להתחיל מחזור חיים.
במצב בו אין שינויים תכופים בסביבה, האצות פחות "מתעוררות".
תוסיף לזה נסיונות סינון וניטור של ערכי המים מנוטריינטים שונים - אני מניח שהאמת היא ביכנשהוא בסביבה הזו...

פורסם במקור על ידי אלי קדר

Florida Flag Fish = FFF
לדעתי זה מה שנקרא דגלון אמריקאי
אצלי הוא עסק בעיקר באכילת זנבות של גופים.
איתי, מכיוון שהנבגים נמצאים בכל מקום הניסוי הוא ממש היפותטי בתנאים של בית או בעבודה, רק בחדר נקי אפשר לערוך ניסוי כזה, אבל מה השאלה שהניסוי בודק ומה היא הבקרה?

אייל, יש בעיה עם החלפת מים יומית של 5-7 אחוז כל יום מול האפשרות של החלפת מים שבועית של נניח 30 אחוז?
אני מתכוון לא רק מבחינת האצות אלא באופן כללי גם לדגים ולצמחים.
ההחלפות אצלי הן בעזרת טיימר כך שעבודה לא כרוכה בהן.

תודה רבה
אלי

האמת - אולי..
לפני כמה שנים התפרסמה כתבה בעיתון TFH על נושא החלפות המים. נמסר שם שיש תועלת מועטה בהחלפות יומיות קטנות לעומת החלפה גדולה אחת לשבוע.
הסיבה היא בשל היעילות הנמוכה של ההחלפות היומיות הקטנות בהסרת החומרים הרעילים המצטברים..

אם תקפיד שפעם בשבוע, ובייחוד ביום שאתה גוזם והופך שם את האקווריום, תבצע החלפת מים גדולה יותר - רק תרוויח.
אם זה אוטומט - אז בכלל אין בעיה..
בסה"כ מה שאתה עושה זה טוב - THE MORE THE MERRIER ...

אייל

[globali]

היי לכולם,

אשכול שמצאתי במקרה.

המידע מאוד רלבנטי גם היום וגם מחר.

ממליץ לשמור את הלינק ולקרוא מספר פעמים.
.
.
.
.

[203109137]

ואו ממש נהנתי לקרוא הכל.

[dor_zoala]

תודה ממש עוזר