תאריך "פג תוקף" על מזונות - סוגיה מעניינת

[-Alon-]

מזונות קפואים,

בין אם כאלו שקונים בסופר ובין אם כאלו שקונים בחנות דגים.


יש להם תאריך "פג תוקף". למה?


מדוע להמבורגר של טיבון ויל או בשר טחון למשל למשל תוקף של חודשיים בלבד?

הרי הוא מגיע קפוא, נמכר קפוא ונשאר קפוא. כיצד הוא מתקלקל כעבור חודשיים בלבד?!


מדוע לשניצלים יש תוקף לשנה? או לירקות קפואים לשלוש שנים?


מי קבע שציפס של תפוגן טוב בפריזר לפחות משנה אבל צ'יפס של פרי גליל טוב לכמעט שנתיים? ולמה הם לא מחזיקים כמו ירקות? הרי תפוח אדמה זה ירק!


למה תוקף של נקניקיות צמחיות נמוך משל שניצל תירס שזהה לזה של שניצל רגיל אך נמוך משמעותית מהמבורגר?


וכל זאת, כאשר המזון שנמכר לנו כמזון קפוא לאקווריום טוב בד"כ לשלוש שנים. למה מייסיס כן ושניצל לא?


יש לי הרגשה שיש פה איזו שהיא קומבינה.

או שאולי יש תהליכים בפריזר שאני לא מבין ואשמח ללמוד.


מי שיש לו מה להוסיף לדיון - אני אשמח

[שוני ז"ל]

היות ולכל מוצר מוסיפים מיני תוספים ברור שיהיו פגי תוקף שונים

[-Alon-]

אבל חודשיים?

לא נשמע קצת מוזר שהמבורגר יתקלקל תוך חודשיים? הרי במכולות לא תמיד מוכרים את המוצר תוך חודשיים...

אנשים לא בדיוק זורקים דברים מהפריזר כל כמה זמן...

[רוברט]

פורסם במקור על ידי שוני

היות ולכל מוצר מוסיפים מיניתוספים ברור שיהיו פגי תוקף שונים

ללא קשר למצוטט הידעתם שלכל מוצר יש סוג שונה של אריזת ניילון (תרכובת שונה של הניילון) .
אריזה של אפונה קפואה לא מתאימה לאריזת בשר או שניצל או ...

[Pure-Soul]

אני חושב שזה קשור גם לאריזה עצמה, האם זה אטום בוואקום, האם זה בניילון, קופסת פלסטיק, אלוהים יודע מה. אבל הרי המוצרים בסופר שוכבים כמה זמן על המדף לפני שלוקחים אותם, לרוב דוחפים ידיים למוצרים שמאחור כי התוקף של המוצרים האלה לאורך זמן רב . אבל עדיין באמת חודשיים וזהו? באמת מעניין האם כל היצורים שמעכלים את המוצר קפואים או עדיין הטמפ' רק מאיטה את הפעילות של תהליך הריקבון. באמת יש משו פה ששווה לבדוק עם אנשים בקיאים מאד בתחום נדמה לי יש כאן אחד עם תואר שני בכימיה

[טניה]

חחח הזכיר לי את דוד שלי הקרוע הוא אוכל אפילו פג תוקף, אני אומרת לכם הבנאדם קרוע לגמרה ומצחיק ברמה מטורפת....
הוא לקח חומוס שפג תוקף אצלינו ואמרתי לו "חכה זה פג תוקף", אז הוא אומר לי "יאללהההה תביאי בבוקר אני אגלה אם זה היה פג תוקף אבל עכשיו אני רוצה חומוס"



אבל לא נראה לי שזה ישר מתקלקל בתאריך שרשום.... מוצרים יכולים להתקלקל גם לפני.
זה לא חוק...

[-Alon-]

פורסם במקור על ידי טניה

חחח הזכיר לי את דוד שלי הקרוע הוא אוכל אפילו פג תוקף, אני אומרת לכם הבנאדם קרוע לגמרה ומצחיק ברמה מטורפת....
הוא לקח חומוס שפג תוקף אצלינו ואמרתי לו "חכה זה פג תוקף", אז הוא אומר לי "יאללהההה תביאי בבוקר אני אגלה אם זה היה פג תוקף אבל עכשיו אני רוצה חומוס"



אבל לא נראה לי שזה ישר מתקלקל בתאריך שרשום.... מוצרים יכולים להתקלקל גם לפני.
זה לא חוק...

יש הבדל בין מוצר במקרר - שאז ידוע שהוא מתקלקל - כמו חלב,

לבין מוצר בפריזר. אנשים אוכלים לחם ופיתות מהפריזר כעבור מספר חודשים מתאריך התוקף והלחם טרי וטעים אחרי חימום בטוסטר.

אנשים מקפיאים פרמזן ומשתמשים בה במשך שנה על אף שלו הייתה במקרר הייתה מחזיקה כמה ימים.

אנשים מקפיאים רוטב עגבניות ומשתמשים בו שבועות אחרי בלי שום בעיה.

אז למה, בשר טחון, מחזיק לכאורה רק חודשיים???

[שוני ז"ל]

כי לבשר הטחון מוסיפים הרבה תבלינים.גש לקצב תקנה נתח בשר תטחן אותו בביתאו אצל הקצב ,תארוז באריזה מתאימה,תקפיא והנה לך בשר טחון ללא פג תוקף

[רביד]

פורסם במקור על ידי -Alon-

מי קבע שציפס של תפוגן טוב בפריזר לפחות משנה אבל צ'יפס של פרי גליל טוב לכמעט שנתיים? ולמה הם לא מחזיקים כמו ירקות? הרי תפוח אדמה זה ירק!

גם אני לא ממש יודע אבל אני יודע שהציפסים הקפואים עוברים תהליך של טיגון ונמכרים כבר מטוגנים (כמו השניצלים. "מהמחבת למקפיא")

ויכול ליהיות שזה ביגלל חומרים שמוסיפים שמשפיעים.

ולידע כללי תפוח אדמה הוא פחממה ולא ירק

[-Alon-]

פורסם במקור על ידי שוני

כי לבשר הטחון מוסיפים הרבה תבלינים.גש לקצב תקנה נתח בשר תטחן אותו בביתאו אצל הקצב ,תארוז באריזה מתאימה,תקפיא והנה לך בשר טחון ללא פג תוקף

אני לא יודע ממה אני מפחד יותר. מהזוהמה הבלתי מפוקחת אצל הקצב השכונתי או מהזבל המפוקח של XXXXXXX.

כרגע אני הולך על הזבל של XXXXXX שגם זול יותר וגם נמכר בסופר שיש לו מה להפסיד לו תתגלה שערוריה חדשה כמו שהיה עם החלב / ביצים / עוף וכו' בשנים האחרונות.

דווקא תבלינים היו המשמרים של ימי העבר. השאלה נובעת מכך שככל הידוע לי, פריזר ששומר על טמפרטורה מתחת ל 0 אמור לנטרל לחלוטין פעילות בקטריאלית. מזון אמור להישמר במשך הרבה מאוד זמן. אז אם היה רשום חצי שנה לא הייתי חושב פעמיים אבל חודשיים?! זה מאוד חשוד. או שהם מכינים בשר טחון מבשר מקולקל או שיש משהו אחר שהולך שם. לא נראה לי טבעי...

פורסם במקור על ידי רביד

גם אני לא ממש יודע אבל אני יודע שהציפסים הקפואים עוברים תהליך של טיגון ונמכרים כבר מטוגנים (כמו השניצלים. "מהמחבת למקפיא")


ולידע כללי שתפוח אדמה נחשב פחממה ולא ירק

הצ'יפסים שאני קונה ספציפית לא מטוגנים מראש. האלו עם התוקף הנמוך יותר אולי כן.

בכל מקרה, התייחסתי לתפוח אדמה כירק היות ובלקט ירקות שמכיל תפוח אדמה התוקף הוא גם שלוש שנים.


מוזר כל הסיפור הזה...

[רביד]

אם הציפסים לא מתוגנים מראש אז אני לא יודע מה להגיד

יש פה מישהו שמתעסק בנושא?

[shayf]

אכן, זה מאוד תלוי באריזה.
תיאורטית, אם המזון ארוז באריזת וואקום, האטומה לאוויר לחלוטין ולזמן בלתי מוגבל ובמידה והמקפיא תקין לחלוטין (אין עליה בטמפרטורה כלל), המזון יכול להשמר לעד.

הבעיה היא שרוב האריזות לא אטומות לאוויר לעד ובאוכל נוצרות כוויות קור אשר פוגמות בטעמו ובערכו התזונתי.

בשורה התחתונה, מזון קפוא הנשמר בהקפאה רצופה, תמיד יהיה בטוח לשימוש ולא מסוכן בריאותית (ללא הגבלת זמן), אבל, במידה ונוצרים בו כוויות קור, יפגם טעמו וערכו התזונתי.

נ.ב.
יש שמועות שחברות (במיוחד תרופות) מקצרות את תאריכי התפוגה בכדי לעלות את המכירות.

[Pure-Soul]

אלון, יפה אמרת. זו גם הטענה שלי, הפריזר אמור להקפיא פעילות בקטריאלית אז למה לעזאזל זה לא קורה? מעניין

ודרך אגב, אם תיקח למשל את מוצרי הדיאט החלביים של 0 אחוז שומן, זה דרך אגב בולשיט
יש בזה חומרים משמרים שהם מסרטנים, ואם אתה לא מאמין
לכלבים יש חושים חזקים של ריח, תן לכלב אחד עם 0 אחוז שומן, ואחד עם 3 אחוז שומן
ותראה מה הוא יאהב יותר. באותו טעם כמובן

ולא, זה לא מצחיק, עשו על זה כתבה בעבר

[XioMa]

כל חברה והשיקולים שלה... התאריך פג תוקף לא מדוייק והחברה מחליטה לפי פרמטרים והשיקולים שלה...
כך נראה לי לפחות

[avi.lavi]

הנקודה החלשה ביותר בתהליך הייצור או בתכונות היסוד של המוצר הן אלו שמשפיעות על תאריך התפוגה. דוגמא טובה היא השאלה שלך על ההבדל בין ירקות קפואים לתפוחי אדמה לצ'יפס.

אם אני מבין נכון - ירקות קפואים עוברים תהליך של בישול מהיר במים רותחים (שליקה) ולאחר מכן הקפאה מהירה. זהו תהליך שניתן לבצע אותו בסביבה מבוקרת, אולי אפילו סטרילית (ולהשיג סטריליות - זו מומחיות של מהנדסי ייצור, מזון וגם כימיה, ואין לי בזה ניסיון או תובנות גדולות). לעומת זאת, תפוחי אדמה נוטים להשחיר ברגע שהם מקולפים - לכן (וזה תהליך שפותח כבר לפני כ-100 שנה) - מוסיפים להם חומר מחזר או מעכב חמצון ואורזים אותם בתנאים אלו. אלא שעולמנו הוא סביבה מחמצנת והחומר המשמר\מחזר יגמר בסופו של דבר.

לכן, על היצרן מוטלת החובה למדוד את משך הזמן הממוצע שיקח לחומר המשמר להתנדף או להיגמר (כי הוא מגיב עם החמצן שמצליח לחדור מבעד לאריזה). בהנחה שהמוצר צריך להגיע ללקוח לפני שהחומר נגמר - ניתן לקבוע תאריך אחרון לשיווק (פג תוקף) שהוא קצר יותר במעט מהממוצע של פירוק החומר המשמר והתחלת הפגיעה בטריות המוצר.

זו דוגמה פשוטה. ישנם פרמטרים רבים שצריך לבדוק במוצר (תרופה, תכשיר קוסמטי, מזון) לפני שמצליחים להעריך את זמן חיי המדף שלו. חשיפה לאור, טמפ' האחסנה, רגישות לשינוי טמפ' מטמפ' האחסנה וסוג חומר האריזה הם הפרמטרים השכיחים ביותר.

המדידות (בעיקר בתכשירים רפואיים) נעשות באמצעות הרצה בתנאים מוקצנים. למשל מקובל לומר שהחזקת תרופה במשך חודש בתנאים של 40 מעלות ו-60 אחוז לחות מקבילה לשנה שלמה של חיי מדף בתנאי חדר ממוצע וכו' וכו'.
בודקים את החומר בעת הייצור, בודקים את החומר אחרי חודש ורואים - האם החומר עדיין עומד בהגדרות שהוא נדרש להן? אם כן - ממשיכים עוד חודש. אם לא, מחליטים שאורך חיי המוצר הוא לא יותר משנה.

בגדול? השאיפה היא למוצר בעל חיי מדף ארוכים ככל האפשר, בעל רגישות קטנה לשינויי טמפ', שאיננו נזקק לקירור או להקפאה ומעל לכל, שעלות הייצור שלו איננה יקרה משיגור חללית של נאסא. כל יצרן היה שמח להאריך את משך חיי המדף של המוצר שלו, זה לא כל כך פרקטי מבחינה כלכלית או טכנית ולכן יש לחברות שונות, תהליכי ייצור שונים שאומנם מביאים למוצר דומה אך אורך החיים של המוצר שונה.

(התעסקתי בזה כמה שנים - בתחום הפארמה, לא במזון. )

[avi.lavi]

נ.ב.
יש שמועות שחברות (במיוחד תרופות) מקצרות את תאריכי התפוגה בכדי לעלות את המכירות.
[/quote]


אין יפות מתאוריות קונספירציה לשעת לילה מאוחרת.
אני לא מכיר מקרה כזה, מה שאני כן יודע זה שאת כל נתוני היציבות יש לצרף לתיק הבקשה לרישום המוצר. אף חברה רצינית לא תסתכן בשינוי הנתונים דבר שיכול להוביל לסגירתה המיידית על ידי ה-FDA. למקרים כאלו מהשנים האחרונות יש יותר מדוגמא אחת.

[-Alon-]

התפתח דיון מעניין

הטענה הבסיסית נראת קשורה לחמצן. עם זאת, אריזה של המבורגר למשל, היא אריזת פלסטיק יחסית קשיח עם ניילון שמולחם ממש על הפלסטיק ולא קל לפתוח אותה.

ודווקא זה מה ש"הדליק" אותי. הרי שניצלים זה משהו שרוב האנשים יפתחו, ישתמשו, יסגרו באטימה "הרמטית" שלא שווה כלום ולרוב נקרעת עם פתיחת האריזה ואז ישמרו את המוצר בפריזר לתקופה ארוכה.

לעומת זאת, בשר טחון, שארוז באריזת ניילון בעלת שתי שכבות, ואז בוואקום, מחזיק - לכאורה - חודשיים בלבד.


אישית אני שומר את רוב המוצרים הללו במקפיא נפרד שלא נפתח בתדירות של מקפיא רגיל וכמובן יש בו מגירות שמשמשות "חוצץ" נוסף והפריזר על הטמפ' המינימלית. מעניין אם זה אומר שאני באמת יכול לשמור מוצרים שם הרבה אחרי התוקף... הרי ברור לפי הנכתב פה שתוקף זה לא תאריך קבוע אלא ממוצע שמתבסס על תנאי אכסון סבירים בלבד אצל הצרכן הממוצע...

[shayf]

פורסם במקור על ידי avi.lavi

אין יפות מתאוריות קונספירציה לשעת לילה מאוחרת...

כאחד שגם לא "משוגע" על סיפורי קונספרציה, אם יש תעשיה אחת שניתן להצביע עליה כמייצרת קונספרציות סידרתית, זו תעשיית התרופות והוויטמינים.

אם תנסה לבצע חיפוש באינטרנט בנושא, תופתע מכמות הכתבות על "קונספרציה" זו.

החוק המחייב את חברות התרופות בנושא תאריך תפוגה, מחייב אותן אך ורק לציין את התאריך בו הן (חברות התרופות) לוקחות אחריות לבטיחות בשימוש במוצר ולתקינותו המלאה (תחת אחסנה נאותה), אין זה בכלל קשור לתאריך האמיתי בו המוצר מאבד מתכונותיו ו/או הופך להיות מסוכן לבריאות.

צבא ארה"ב הוא הלקוח מספר אחד של תרופות מרשם בארה"ב ובכל רגע נתון יש לו במחסנים, תרופות בשווי מאות מליוני דולרים.

אתה חושב שבתאריך התפוגה המצויין ע"י היצרן הם משמידים את כל התרופות?
תחשוב שנית.

ב-1985 היה בצבא ארה"ב מלאי תרופות פג תוקף בשווי של מיליארד דולר. בהתאם לכך הוזמנו מדענים מה-FDA בכדי לבצע בדיקה מדגמית על תקינות התרופות והתגלה כי מתוך יותר מ-100 סוגי תרופות שנבדקו, 90% מהן נמצאו תקינות ובטוחות לשימוש לחלוטין, הרבה אחרי תאריך התפוגה שלהן.

בהתאם לכך, התבצע מחקר פנימי של הצבא, במשך 5 שנים ובעלות של כ-4 מיליון דולר, על תאריך התפוגה האמיתי של התרופות השונות. בסופו של תהליך, חסך הצבא יותר מ-260 מיליון דולר ע"י הארכת השימוש בתרופות פגות תוקף.

* המכון לחקר הבריאות בבולטימור:
http://hsibaltimore.com/2004/08/26/d...ation-dates-2/

ושלא יעבדו עליכם

[-Alon-]

אז תגידו, בסופו של דבר, יש הסכמה רחבה שמה שפג תוקפו בפריזר יהיה במקרה הגרוע לא טעים / לא יפה?

כלומר - כולם מסכימים שבפריזר שעובד על טמפרטורה מתחת ל 0 לא יכול להיווצר קלקול בקטריאלי שיגרום לקלקול קיבה או גרוע מכך?

[avi.lavi]

פורסם במקור על ידי shayf

כאחד שגם לא "משוגע" על סיפורי קונספרציה, אם יש תעשיה אחת שניתן להצביע עליה כמייצרת קונספרציות סידרתית, זו תעשיית התרופות והוויטמינים.

אם תנסה לבצע חיפוש באינטרנט בנושא, תופתע מכמות הכתבות על "קונספרציה" זו.

החוק המחייב את חברות התרופות בנושא תאריך תפוגה, מחייב אותן אך ורק לציין את התאריך בו הן (חברות התרופות) לוקחות אחריות לבטיחות בשימוש במוצר ולתקינותו המלאה (תחת אחסנה נאותה), אין זה בכלל קשור לתאריך האמיתי בו המוצר מאבד מתכונותיו ו/או הופך להיות מסוכן לבריאות.

צבא ארה"ב הוא הלקוח מספר אחד של תרופות מרשם בארה"ב ובכל רגע נתון יש לו במחסנים, תרופות בשווי מאות מליוני דולרים.

אתה חושב שבתאריך התפוגה המצויין ע"י היצרן הם משמידים את כל התרופות?
תחשוב שנית.

ב-1985 היה בצבא ארה"ב מלאי תרופות פג תוקף בשווי של מיליארד דולר. בהתאם לכך הוזמנו מדענים מה-FDA בכדי לבצע בדיקה מדגמית על תקינות התרופות והתגלה כי מתוך יותר מ-100 סוגי תרופות שנבדקו, 90% מהן נמצאו תקינות ובטוחות לשימוש לחלוטין, הרבה אחרי תאריך התפוגה שלהן.

בהתאם לכך, התבצע מחקר פנימי של הצבא, במשך 5 שנים ובעלות של כ-4 מיליון דולר, על תאריך התפוגה האמיתי של התרופות השונות. בסופו של תהליך, חסך הצבא יותר מ-260 מיליון דולר ע"י הארכת השימוש בתרופות פגות תוקף.

* המכון לחקר הבריאות בבולטימור:
http://hsibaltimore.com/2004/08/26/d...ation-dates-2/

ושלא יעבדו עליכם

1985 - נו בחייך שי. זה היה לפני 25 שנה. אני לא יודע מה היה התקן המחייב לתיקוף ב-1985, אבל אני כן יודע שהמודלים מתעדכנים, הדרישות משתנות לפי הידע העדכני והרגולציה הזו מאוד מאוד דינמית ומעודכנת אחת לשנה לפחות. ממה שכתבת ניתן לכל היותר לומר שמדובר בזהירות יתר מטעם ה-FDA עצמו.
ניסיתי לחשוב איך נראת התעשייה הזו ב-1985 ואיך היא נראית היום. חוץ מהעובדה שאז והיום ייצרו תרופות. לדעתי לא נשאר שום דבר דומה. סל המוצרים, שיטות האנליטיקה, שיטות הייצור, האריזה, העיקור, הנושאים המיקרוביאליים - הכל השתנה, התקדם, התפתח, נהיה מדוייק יותר, ממוכן יותר...

חשוב לומר שהמודל לבדיקות יציבות הוא מודל שה-FDA מחייב בו את החברות, לא להיפך. למיטב הבנתי ברוב המקרים המודל עצמו מחמיר יותר מהתנאים בשטח, כי מוצרים שנשמרים בקירור לא תמיד מובלים בקירור כמו שצריך, כי לא תמיד טמפ' החדר היא עד 30 מעלות ב-50 אחוז לחות אלא גם 40 מעלות עם 80 אחוז לחות וכו' וגם תמיד יש את הזקנה ששוכחת את התרופות ליד החלון היכן שיש שמש ישירה וכו'. לכן, בדרך כלל המודל מחמיר וזה עדיף בהרבה על פני מצב שבו מוצר מגיע לחולה כשהוא לא תקין (ובבקשה ממך, חברות ויטמינים זה עולם נפרד לגמרי).

אגב, ברמת העיקרון ניתן להאריך תוקף של תרופות והדבר נעשה לא פעם. הבעייתיות בתהליך והפיקוח עליו הופכים את העניין לפחות משתלם. אני אישית ראיתי את זה קורה בשטח, כך שאני יודע שזה קיים.

ושוב, התיקוף של מוצר נעשה על סמך פרמטרים כמו אחוז החומר הפעיל, כמות תוצרי הפירוק לאחר זמן (יש תוצרי פירוק שהם מזיקים למשל), פעילות בקטריולוגית וכו'. שום דבר לא נעשה על סמך גחמות.

[avi.lavi]

פורסם במקור על ידי -Alon-

התפתח דיון מעניין


אישית אני שומר את רוב המוצרים הללו במקפיא נפרד שלא נפתח בתדירות של מקפיא רגיל וכמובן יש בו מגירות שמשמשות "חוצץ" נוסף והפריזר על הטמפ' המינימלית. מעניין אם זה אומר שאני באמת יכול לשמור מוצרים שם הרבה אחרי התוקף... הרי ברור לפי הנכתב פה שתוקף זה לא תאריך קבוע אלא ממוצע שמתבסס על תנאי אכסון סבירים בלבד אצל הצרכן הממוצע...

אתה יכול.
לכל אחד מאיתנו היה בשר טחון ששכב במקפיא חודשים אולי גם יותר. סביר להניח שמבחינת הרמה המיקרוביאלית המוצרים כבר לא במצב האופטימלי, אבל עדיין - אינם מקולקלים. תראה גם את מה שכתבתי לשי, הדברים נכונים לדעתי גם במקרה הזה.

[blancoceleste]

תשמעו מתוך ניסיון עבר שלי במפעל מסויים אני זוכר שהוצאנו מהמחסנים מלאי גדול של בקבוקים ופשוט החלפנו את המדבקה שיהיה בתוקף זאת אומרת שמשרד הבריאות מחייב מפעלים לשים פג תוקף של שנתיים למרות מהמוצר לא מקולקל

[dave_the_lob]

פורסם במקור על ידי -Alon-

אז תגידו, בסופו של דבר, יש הסכמה רחבה שמה שפג תוקפו בפריזר יהיה במקרה הגרוע לא טעים / לא יפה?

כלומר - כולם מסכימים שבפריזר שעובד על טמפרטורה מתחת ל 0 לא יכול להיווצר קלקול בקטריאלי שיגרום לקלקול קיבה או גרוע מכך?

יש מזונות כדוגמת עוף לחלקיו שנשמרים בקירור ולא בהקפאה בחנויות - אני מאמין שההמלצה היא לגבי חיי המדף של מוצרים מסוג זה, כלומר הוא יכול להיות זמן מסויים במקרר החנות ומכאן נובע תוקפו ואם תיקח אותו להקפאה חייו יוארכו במידת מה.
בגלל זה הרבה רשתות לצורך העניין עושות מבצעים על מזונות שהם יום אחרון בתוקף - אני לא חושב שהם ימכרו לך משהו שיגרום לך קלקול קיבה בבוקר כי אז הם יכולים להסתכן בטביעה אבל הם ימכרו לך משהו שהם לא יכולים להחזיק עוד ואתה יכול להחזיק(בהקפאה) עוד תקופה ארוכה.

הקפאה = הארכת חיי המדף של כל מוצר לדעתי.

[אביעוז]

פורסם במקור על ידי שוני

היות ולכל מוצר מוסיפים מיני תוספים ברור שיהיו פגי תוקף שונים

במזון המתועש, המכיל רכיבים שונים ולא חומר גלם נקי / החוק מחייב תאריך תפוגה

[shayf]

פורסם במקור על ידי avi.lavi

1985 - נו בחייך שי. זה היה לפני 25 שנה. אני לא יודע מה היה התקן המחייב לתיקוף ב-1985, אבל אני כן יודע שהמודלים מתעדכנים, הדרישות משתנות לפי הידע העדכני והרגולציה הזו מאוד מאוד דינמית ומעודכנת אחת לשנה לפחות. ממה שכתבת ניתן לכל היותר לומר שמדובר בזהירות יתר מטעם ה-FDA עצמו.
ניסיתי לחשוב איך נראת התעשייה הזו ב-1985 ואיך היא נראית היום. חוץ מהעובדה שאז והיום ייצרו תרופות. לדעתי לא נשאר שום דבר דומה. סל המוצרים, שיטות האנליטיקה, שיטות הייצור, האריזה, העיקור, הנושאים המיקרוביאליים - הכל השתנה, התקדם, התפתח, נהיה מדוייק יותר, ממוכן יותר...

חשוב לומר שהמודל לבדיקות יציבות הוא מודל שה-FDA מחייב בו את החברות, לא להיפך. למיטב הבנתי ברוב המקרים המודל עצמו מחמיר יותר מהתנאים בשטח, כי מוצרים שנשמרים בקירור לא תמיד מובלים בקירור כמו שצריך, כי לא תמיד טמפ' החדר היא עד 30 מעלות ב-50 אחוז לחות אלא גם 40 מעלות עם 80 אחוז לחות וכו' וגם תמיד יש את הזקנה ששוכחת את התרופות ליד החלון היכן שיש שמש ישירה וכו'. לכן, בדרך כלל המודל מחמיר וזה עדיף בהרבה על פני מצב שבו מוצר מגיע לחולה כשהוא לא תקין (ובבקשה ממך, חברות ויטמינים זה עולם נפרד לגמרי).

אגב, ברמת העיקרון ניתן להאריך תוקף של תרופות והדבר נעשה לא פעם. הבעייתיות בתהליך והפיקוח עליו הופכים את העניין לפחות משתלם. אני אישית ראיתי את זה קורה בשטח, כך שאני יודע שזה קיים.

ושוב, התיקוף של מוצר נעשה על סמך פרמטרים כמו אחוז החומר הפעיל, כמות תוצרי הפירוק לאחר זמן (יש תוצרי פירוק שהם מזיקים למשל), פעילות בקטריולוגית וכו'. שום דבר לא נעשה על סמך גחמות.

אבי, אל תהיה תמים. חשבתי שלמדת להכיר אותי. המידע הזה לא בא ממוחי הקודח (לא כך אני נוהג) ובדקתי זאת לפני שכתבתי את מה שכתבתי.
התוכנית להארכת חיי מדף בצבא ארה"ב (בשיתוף עם ה-FDA) עדיין מיושמת, וחסכה וחוסכת מאות מליוני דולרים למשלם המיסים שם, עד היום!
http://www.usamma.army.mil/DOD_SLEP.cfm
https://slep.dmsbfda.army.mil/portal.../SLEP_HOME_NEW

זה לא נדיר למצוא תרופות, הנבדקות תחת תוכנית זאת, אשר תאריך התפוגה שלהן מוארך, מעבר לתאריך המקורי, בעוד 3 שנים!!!

בכוונה לקחתי דוגמה את חברות התרופות, כי שם התקנים והרגולציה המחמירה ביותר (בוויטמינים ובמזון, זה בכלל חגיגה).

הזקנה ששוכחת את התרופות ליד החלון, ממש לא מעניינת את חברת התרופות. גופים גדולים, כגון בתי חולים וצבא, בהחלט כן, ושם תנאי האחסנה לטווח ארוך הרבה יותר מבוקרים.

מאז ומתמיד המודל היה של ה-FDA וחייב את חברות התרופות, אבל החוק (עד היום) מחייב את החברות על תקינות המוצר, בתנאי אחסנה נאותים, עד התאריך שהן קבעו לתפוגה, בלבד. זה לא אומר עדיין כי הם לא מקצרים אותו (את זמן התפוגה) ועל כך אין שום בקרה.

כפי שכתבתי, הרשת מלאה במאמרים וכתבות בנושא ממקורות מכובדים מאוד, רק חפש וקרא.

דוגמה מאתר ה-FDA המזכיר את התוכנית הזאת ב-2009 ומחזיר תרופות פגות תוקף למדפים, לשימוש הציבור הרחב:
http://www.fda.gov/Drugs/DrugSafety/PostmarketDrugSafetyInformationforPatientsandProvi ders/DrugSafetyInformationforHeathcareProfessionals/ucm184770.htm

עוד קישור לדוגמה:
http://www.associatedcontent.com/art...fit.html?cat=5

אצטט רק את סוף המאמר:
"All in all, there is little proof in the notion that a drug taken past its expire date has lost its potency or is harmful. There is more evidence to assume that drug-manufacturing companies conservatively date the drugs, as a means to increase turnover and profit, protect against liability, and overall benefit to the company—not the consumer. The expiration date does not indicate that a drug will be ineffective or harmful after that date, but rather that said drug is still good on the manufacturers chosen date; and has little to do with scientific testing. The FDA has little control over the chosen dates, and it falls more on congress to enforce and better regulate the drug-manufacturing companies, with the encouragement of carrying out shelf life extension testing."

[shayf]

מסמך מידע על התוכנית:
https://slep.dmsbfda.army.mil/slep/slep_info_paper.doc
נא להסתכל בעמוד 5 על הטבלה.
מדהים!
יש שם מוצרים שתקופת התפוגה שלהם על המדף במקור הייתה שנתיים והיא הוארכה ל-16 שנים!!!

[Aquario]

בשביל זה לומדים הנדסת מזון, לא כזה מעניין ...

[-Alon-]

פורסם במקור על ידי avi.lavi

אתה יכול.
לכל אחד מאיתנו היה בשר טחון ששכב במקפיא חודשים אולי גם יותר. סביר להניח שמבחינת הרמה המיקרוביאלית המוצרים כבר לא במצב האופטימלי, אבל עדיין - אינם מקולקלים. תראה גם את מה שכתבתי לשי, הדברים נכונים לדעתי גם במקרה הזה.

זאת בדיוק השאלה.

כיצד יתפתחו בקטריות בפריזר?

כיצד ייתכן שהמוצר "יתקלקל" כאשר הוא קפוא לחלוטין?

[avi.lavi]

פורסם במקור על ידי shayf

מסמך מידע על התוכנית:
https://slep.dmsbfda.army.mil/slep/slep_info_paper.doc
נא להסתכל בעמוד 5 על הטבלה.
מדהים!
יש שם מוצרים שתקופת התפוגה שלהם על המדף במקור הייתה שנתיים והיא הוארכה ל-16 שנים!!!

שי, וזה גם מתקשר למה שאלון שאל.
הכל מתחיל ונגמר בשאלות של שרשרת האספקה ותנאי אחסון. גם המסמך ששלחת מצביע על כך במפורש - תנאי האחסון במקרים שמדווחים הם מבוקרים וקפדניים במיוחד. לא ניתן להסיק מהם על תנאי השימוש באופן כללי אצל כל משתמש קצה. לכן כל השאלה רלוונטית רק לגופים מאוד גדולים, מאוד מאורגנים בעלי תיעוד קפדני של מערכות השינוע והאחסון. סוג של סיוט

הסוף של המסמך ששלחת הוא סוג של כסת"ח די משעשע. המודל לפיו כולם מתיישרים שייך ל-FDA. בתרופות אתיות אני משוכנע ויודע שמתייעצים לפני שמתחילים לבדוק יעילות, יציבות, וכו', ואחר כך הוא רוצה שהקונגרס יטפל לו בבעיה...

[avi.lavi]

פורסם במקור על ידי -Alon-

זאת בדיוק השאלה.

כיצד יתפתחו בקטריות בפריזר?

כיצד ייתכן שהמוצר "יתקלקל" כאשר הוא קפוא לחלוטין?

המוצר לא יתקלקל כל כך מהר כשהוא קפוא לגמרי בפריזר שלך אלא שזה בעצם לא מתחיל ונגמר בגלל הפריזר שלך.

זה קורה כי הנהג של המשאית שכח את הדלת קצת פתוחה והטמפ' עלתה בזמן ההובלה מ-מינוס עשרים ל-מינוס ארבע במקרה הטוב או ל-4 במקרה הפחות טוב.
זה קורה כי המקררים של הסופרים לא תמיד מקפיאים כמו שצריך.
זה קורה כי הסתובבת עם המוצרים באוטו, עוד איזה שעה ככה.
זה קורה כי בטוח שגם אתה מפשיר את המוצר על השיש במקום במקרר.

אני עכשיו מעבר למה שכתבתי, הולך לחפש קצת על הדרישות לאורך חיי מדף של מוצרי בשר.