סוסני ים - מאמר מקורי מאת: בןזקרי

[איתי]

סוסני ים
מאמר מקורי מאת: בןזקרי


מבוא:
הגידול בדרישה לסוסוני ים, לצרכי הרפואה המסורתית באסיה ובשוק האקווריומים העולמי יחד עם הירידה בכמות הזמינה של יצורים אלה מהטבע, בשל ניצול בתי גידול, הוביל להגברת העניין בתירבות וחקלאות ימית ומסחרית של סוסוני ים.
סוסוני ים הם דגים, ממשפחת האבובוניים, הידועים לשמצה בקושי הרב בגידולם בחוות בצורה מסחרית-כלכלית ובקנה מידה גדול. גידולם בשבי הציג למגדלים רבים אתגר לא קטן, בעל אחוזי הצלחה מועטים. צווארי הבקבוק העיקריים הם השרידות בגיל צעיר בחודשים הראשונים ומשטר ההאכלה (Woods, 2000,2003c). סוסוני ים הם יצורים טורפים כאשר הטריפה מבוססת על גירוי ויזואלי של טרף חי הזז במים כגון: ארטמיה (Artemia), רוטיפרים, קופפודים וחסרי חוליות פלנקטוניים אחרים. סוסוני הים דורשים כמות מזון גדולה יחסית לגודלם ובשבי אספקה שוטפת של יצורים קטנים, דוגמת אלו המוזכרים לעיל, נעשית על ידי איסופם מהטבע או גידולם בשיטות של חקלאות ימית. שיטות אלה יקרות ולא כלכליות לגידול אינטנסיבי. בנוסף לעלות הגבוהה, האיסוף מהטבע בלתי צפוי ומשתנה בהתאם לתנאים הסביבתיים (עוני בנוטריינטים, ערבול, קרינה ועלול להיות חשוף לזיהום) ובמזג האויר המאפשר או לא מאפשר יציאה לים לאיסוף. האלטרנטיבה היא "לגמול" את סוסוני הים מאוכל חי לטובת אוכל מסחרי או קפוא, על מנת להוזיל ולהקל על גידולם בצורה מסחרית ולהתאימם לשוק האקווריומים.(Woods, 2003c) במטרה לגדל בצורה יעילה וכלכלית, יש חשיבות גדולה להבין עד כמה ניתן לצופף את הסוסונים במיכל מבלי לפגוע בגידול ולמנוע, עד כמה שניתן, תמותה. לצפיפות השפעה שונה על כל דג. לצפיפות יכולה להיות השפעה חיובית, על הגידול וההתנהגות של הדג, אי השפעה, או השפעה שלילית. בנוסף לצפיפות יש לבדוק גם האם הפרדה על פי מין(זכר או נקבה) משפיעה על הגדילה, שכן לעיתים יש תכונות התפתחותיות המבדילות בין המינים בעיקר לקראת הבגרות המינית. אם אכן כך הדבר, ייתכן ותיפתח אפשרות נוספת להגעה ל"מוצר", המגיע לגודל שיווק, מהר יותר. על מנת ליצור גרעין רבייה אפקטיבי צריך להבין מה יחסי הזכרים והנקבות האידיאלי, גם נתון זה ספציפי למין ולא נחקר. מסך כל הנתונים ניתן להבין כי דרוש מחקר ממוקד, מעמיק, על מנת להפוך את חקלאות סוסוני הים לעסק כלכלי יעיל שיעמוד בביקוש. הביקוש לסוסוני ים גבוה מאד ומוגבל על ידי הייצור והשיווק בלבד (Woods, 2003a).
סוסון הים גדל הבטן, Hippocampus abdominalis, הוא אחד ממיני סוסוני הים הגדולים ביותר ומגיע עד לגודל של 35 ס"מ, גדל באופן אנדמי באוסטרליה וניו-זילנד, עורו חלק(לא קוצני כמו של בני משפחתו האחרים) וצבעיו מגוונים(נספח 1). כלל התכונות הללו גרמו לו להיות "מוצר" מבוקש ויקר בשווקי אסיה(רפואה מסורתית) ובשוק האקווריומים העולמי. מחירו היקר נובע בעיקר מההגבלות החמורות באיסוף שלו מהטבע. נוצר אינטרס כלכלי בדג הזה, שעל מנת לספק את הביקוש הרב, נדרש גידול בצורה מסחרית, תוך התגברות על הקשיים במסלול הרבייה והגידול של השרצים בחודשי חייהם הראשונים(Woods, 2000)
בעבודה זו אסקור את הטכניקות והמחקרים שנעשו על מנת לקדם ולהביא את חקלאות סוסון הים גדל הבטן לתוצאות טובות, בהתיחסות לגורמים הבעייתיים שצויינו קודם לכן.


סוסון-ים דרבני (Hippocampus histrix) באקווריום המצפה התת-ימי באילת. צילום: DaMN

גוף העבודה:
לגידול של סוסון הים גדל הבטן, H.abdominalis בקנה מידה כלכלי גדול, צריך להתגבר על גידול השרצים בחודשיים הראשונים לחייהם, להוזיל את עלויות המזון ולבדוק את הצפיפות, הכלכלית, האידיאלית במיכלי הגידול.
שרידות הצאצאים של H.abdominalis בחודשיים הראשונים לחייהם מושפעת בעיקר מההזנה (Woods, 2000, 2003c). הבעיה בהזנה, בקנה מידה מסחרי, היא לגרום לסוסונים הצעירים לקבל מזון שאינו "מזון חי" (דוגמת חסרי החוליות מהם ניזונים בטבע: קופופדים, אמפיפודים, ארטמיה וכ"ו). בשל העובדה שסוסוני הים הם טורפים ויזואליים, מזון שאינו מתנועע ומספק להם גירוי ויזואלי לטריפה לא יזוהה כמזון. ייתרה מכך, אפילו האכלה במזון קפוא על בסיס אותם חסרי חוליות, מהם ניזונים הסוסונים הצעירים בטבע, נתקלת בחוסר עניין מצד הסוסונים, בשל העובדה שתהליך ההקפאה פוגע ברקמת חסרי החוליות, דבר זה גורם לירידה באטרקטיביות המזון. אספקה של מזון חי יקרה ולא כלכלית. מענה לבעיית המזון החי הוא גמילה של הסוסונים ממזון זה למזון מסחרי. גמילה אפקטיבית נעשית על ידי ערבוב הדרגתי, הולך ועולה, של מזון תעשייתי או קפוא עם מזון חי, עד לגמילה מוחלטת. התחלת תהליך הגמילה, של צאצאי H.abdominalis, מומלץ בגילאים שבין חודש לחודשיים. ניסיונות גמילה מוקדמים יותר (פחות מגיל חודש) נתקלו בכישלון הגמילה, שבא לידי ביטוי בתמותה גבוהה. אומנם אחוזי התמותה נמוכים ביותר, בגמילה לאחר חודש- חודשיים, אך מנגד ההאכלה במזון מסחרי מציגה בעיה רצינית, שיש לקחת בחשבון בגידול מסחרי והיא האטה בקצב הגידול לעומת הסוסונים המואכלים במזון חי (Woods, 2003c).


סוסון-ים חלק (Hippocampus fuscus) באקווריום המצפה התת-ימי באילת. צילום: DaMN

בחודשיים הראשונים לחייהם עד לגמילה למזון מסחרי יש להאכיל את הסוסונים הצעירים במזון חי(Woods, 2003b,c). המזון השכיח ביותר כיום בתעשייה, אם כי לא האידיאלי לתזונה של סוסוני הים, הוא ארטמיה (Woods, 2003c). הארטמיה היא סרטן זעיר הניזון מפיטופלנקטון ואצות חד-תאיות. ניתן להעשיר את התזונה של סוסוני הים בתהליך של "העשרת ארטמיה", בתהליך זה מאכילים את הארטמיה באצות שונות ונוטריינטים שונים מוספים למערכת הגידול, בדרך זאת הארטמיה הופכת ל"נשא" המאפשר החדרת חומרים רצויים לסוסוני הים דוגמת חומצות שומן בלתי רוויות (AA, EPA, DHA) שנוכחותן במזון גרמה לגדילה מואצת (Woods, 2003b). לצבע המיכל בו נמצאים הסוסונים השפעה גדולה על ההזנה. במיכל שקוף הייתה טריפה יעילה יותר מאשר במיכל בעל רקע שחור או לבן. ככל הנראה לצבע השפעה על הניגודיות של המזון על רקע המיכל, אם הסוסונים רואים טוב יותר הם יאכלו יותר ויראו גדילה טובה יותר (Woods, 2000). הארטמיה פוטו-טקטית חיובית ונמשכת לאור. בדרך כלל ההארה בחדרי הגידול מלמעלה ועל כן הארטמיה מתקבצת בפני המים. סוסונים בעלי גישה לפני המים מסתכנים בבליעה של בועיות אויר תוך כדי תהליך הטריפה ומוות כתוצאה מכך. אכן, סוסונים צעירים אשר נמנעה מהם הגישה לפני המים הראו שיעורי שרידות גבוהים יותר. יש לשקול מניעת גישה של הסוסונים לפני המים ואף להאיר את מיכלי הגידול מן הצד, על מנת למשוך את הארטמיה מפני המים (Woods, 2000).
היבטים נוספים של הפיכת גידול סוסוני הים לתעשייתי וכלכלי, הם הצפיפות בה ניתן לאכלס את סוסוני הים וההפרדה בין זכרים לנקבות, על מנת להגיע לגידול מקסימלי ומבלי לפגוע בשרידות ובקצב הגדילה.
במחקר, שנעשה על ידי וודס ב- 2003, נבדקו קצבי הגידול והשרידות, של H.abdominalis, בגיל חמישה חודשים, בצפיפויות של 1,2,5 סוסונים לליטר מים, במשך 60 ימים. התוצאות הראו שהשרידות בצפיפויות 1 ו-2 סוסונים לליטר הייתה מאוד קרובה (100% ו-95.8% בהתאמה) ואילו השרידות בצפיפות 5 סוסונים לליטר הייתה נמוכה בצורה משמעותית (78.3%). לעומת זאת ניכר הבדל בקצב הגידול עם העליה בצפיפות ביחס הפוך, ככל שהצפיפות עלתה הושפע לרעה קצב הגידול ומשקלם של הסוסונים. תוצאות אלה נבעו מהתחרות על המזון ככל שהצפיפות עלתה. במהלך ההאכלות נצפו במיכלים התגוששויות ואחיזת זנבות של סוסוני הים במטרה להגיע למזון. עם העלייה בצפיפות נצפתה עלייה בתדירות מריבות אלה.
דבר נוסף שנבדק בניסוי זה הוא, השפעת ההפרדה בין זכרים לנקבות על קצב הגדילה. בדגים אחרים, שגודלו בצורה מסחרית, השילוב בין זכרים לנקבות, בשלבי הבגרות המינית, גרם לעיתים לשינוי בדפוסי ההתנהגות כמו לדוגמא: תחרות, דפוסי חיזור ורבייה העלולים לעכב את הגדילה. בשל עובדה זו היה חשוב לבדוק האם קיימת השפעה של עיכוב גדילה בעקבות אי ההפרדה המינית. ניסוי זה נערך ב- H.abdominalis בוגרים מינית למשך תקופה של 90 ימים.
התוצאות של ניסוי זה הראו, שלמרות שאכן נצפו חיזורים, לא הייתה להם השפעה על הגדילה. חיזורים נצפו גם במיכלים החד מיניים, בהם הייתה הפרדה. אם כך, הדבר היחיד שיכול היה להבדיל בין המיכלים, של הקבוצה המעורבת לקבוצות החד מיניות, הוא הרבייה. לרבייה מוצלחת של סוסוני הים דרוש מיכל גבוה יחסית, בגובה 90-100 ס"מ. בתהליך הרבייה הנקבה והזכר חגים האחד מול השנייה במעלה ומורד עמודת המים, הנקבה משחררת ביצה, אותה מפרה הזכר ואוסף אל הכיס בבטנו. הזכר מדגיר את הביצים בבטנו עד לסיום השלב הלארוואלי ומשחרר מכיסו את הדגיגים בתום התקופה. כאשר השתמשו במיכלים סטנדרטיים, בגובה של 40 ס"מ, הנמוכים מהגובה הדרוש לרבייה, נמנעה הרבייה ובכך נמנע ההבדל היחיד שהיה יכול להבדיל בין הקבוצות ולהשפיע על הגדילה.
ערך כלכלי נוסף הוא הרבייה של סוסוני הים. על מנת להרבות את סוסוני הים דרוש מיכל גבוה, מאידך מיכלים גבוהים אינם נדרשים לגידול תקין של הסוסונים ומייקרים את התהליך. מיכל גבוה מכיל יותר מים ודורש עובי גדול יותר של הדפנות (זכוכית במקרה זה) בהשוואה למיכל בשטח זהה אך בעל גובה נמוך יותר, על כן הסוסונים הבוגרים גודלו במיכל נמוך. רק זוגות שהראו מופעי חיזור הועברו למיכל יעודי, גבוה לצורך הרבייה עצמה, לאחר הרבייה ואיסוף הביצים על ידי הזכר(או שלוש שעות בהן לא התרחשה רבייה), הוחזרו הסוסונים למיכל הנמוך. במידה והתבצעה רבייה מוצלחת הזכר הוכנס לבידוד עד לשחרור הדגיגים מכיסו ולאחר מכן הוחזר למיכל הראשי (Woods 2003a). הדגיגים גודלו בשיטות שפורטו במהלך העבודה.
סיכום
סגירת מעגל החיים של סוסון הים גדל הבטן, H.abdominalis, מהווה שלב חשוב בתירבות שלו. המכשול העיקרי, גידול הסוסונים הצעירים לגיל חודשיים שלושה, הוסר ועכשיו כל שנשאר הוא לכוון "כיוון עדין" את המודל של רביית שבי וגידול בהיקף גדול ורווחי. יש להתחשב בזמינות המזון החי ולבחון מה עדיף מבחינה כלכלית. מחד שימוש במזון חי המייקר את התהליך אך יביא לשרידות וגדילה מהירה יותר, מאידך גמילה למזון מסחרי, אשר כל מרכיביו נשלטים וידועים ועלותו זולה יותר, שיגרום לעיכוב בגדילה ולזמן ממושך בו נצטרך לשאת בעלויות האחזקה עד לשיווק הנכסף.
לגמילתם או אי גמילתם של סוסוני הים למזון מסחרי חשיבות מכרעת באופי השוק אליו ישווקו. בשוק הרפואה המסורתית אין צורך "במוצר" חי ,על כן אין חשיבות לשיטת ההאכלה עד לשיווק. לעומת זאת אקווריומיסטים ברחבי העולם (ואני בתוכם) יסרבו בתוקף לקנות בעל חיים שאינו גמול ומורגל לאוכל מסחרי זמין, יבש או קפוא.
שוק סוסוני הים עדיין רחוק מלהיות רווי. מעבר להזדמנות הכלכלית, הבלתי רגילה, להתעשר, יש פן חשוב לא פחות ובעיני אף יותר חשוב- והוא ההיבט האקולוגי. בהצלחת פרוייקט הביות של סוסוני ים בפרט ויצורים ימיים אחרים בכלל, ניתנת לנו הזדמנות לשקם את אוכלוסיות הבר, הן על ידי הורדת הלחץ מהאיסופים בטבע והן על ידי פרוייקטים עתידיים של השבה לטבע. ככל שנקדים לסגור את מעגלי החיים של יותר בעלי חיים בשבי, כך נוכל להעלות את המגוון הגנטי הקיים בשבי על מנת להשתמש בו לפרוייקט עתידי של השבה לטבע. במקרים של זנים בסכנת הכחדה, כאשר נותר מספר מועט של פריטים המהווים את גרעין הרבייה לשיקום כלל המין, נוצר צוואר בקבוק אבולוציוני בו עלולות לצוץ, במורד הדרך, מוטציות גנטיות שעלולות להמיט חורבן על אותו המין אותו רצינו לשקם.
זאת שעת הכושר שלנו לעשות את השינוי ולנסות להציל את מה שאפשר. אם על הדרך התעשרנו, אדרבא.


מימין- סוסון-ים דרבני (Hippocampus histrix), משמאל- סוסון-ים חלק (Hippocampus fuscus) באקווריום המצפה התת-ימי באילת. צילום: DaMN

נספח:
צבעיו השונים של H.abdominalis, הגיוון הרב בצבעים וגודלו המרשים הפכו אותו לפריט מבוקש בשווקים השונים של הרפואה המסורתית ודגי הנוי. לא קשה להבין מהיכן קיבל את שמו- "גדל הבטן", הזכר המחזר מנפח את כיס הדגירה(בסוסוני ים הזכר מטפל בתטולה ובדגיגים) ומראה לנקבה כמה גדול כושר הנשיאה שלו כזכר, על מנת לגרום לה לבחור בו כאבי צאצאיה. (ראה: Online References)

ביבליוגרפיה
• Woods C.M.C., 2000. Improving initial survival in cultured seahorses, Hippocampus abdominalis. Aquaculture, 190: 377-388.
• Woods C.M.C., 2003a. Effect of stocking density and gender segregation in the seahorse Hippocampus abdominalis. Aquaculture, 218: 167-176.
• Woods C.M.C., 2003b. Effects of varying Artemia enrichment on growth and survival of juvenile seahorses, Hippocampus abdominalis. Aquaculture, 220: 537-548.
• Woods C.M.C., 2003c. Growth and survival of juvenile seahorse Hippocampus abdominalis reared on live, frozen and artificial foods. Aquaculture, 220: 287-298.
Online References
• Fishes Australian museum Fish site. 2001. http://www.amonline.net.au/fishes/fi...ish/habdom.htm. [Accessed 15 February 2008]
• Wet web Media.com. 2008. http://www.wetwebmedia.com/ca/volume...ippocampus.htm. [Accessed 7 February 2008]

[oren_ben_nun]

כל הכבוד לך על המאמץ
ממש מעניין וממצה גם לאדם הפשוט

[אורן מרקוס]

יופי של מאמר

הייתי צריך אותו לפני שנה (כשהיו לי סוסונים )

כול הכבוד

[אביעד]

הוא נכתב לפני יותר מזה

[Gus]

מעניין ביותר, כל הכבוד

[killer]

מאמר מקיף ומצויין על היצורים החמודים האלה

כל הכבוד אביעד

[אלי הרפז]

מאמר יפיפה

[ראובן מוסקוביץ]

פורסם במקור על ידי אלי הרפז

מאמר יפיפה

רק לא ממש מוצא עניין ביצור הזה

[רן אמיר]

מאמר יפה,נהנתי לקרוא ולהחכים

[אורן מרקוס]

פורסם במקור על ידי reuvenm5

רק לא ממש מוצא עניין ביצור הזה

היה לך ?

אני מאוד אהבתי אותם רק זה שיעבוד רציני

[eagle]

מאמר מעניין