אמביציה, תלות ושכרון מעמקים || יום 001.

[ג'ורג'יו]

זמן, אחד ההיבטים הזניחים בחיינו,
מהו זמן וכיצד ניתן לתפשו? האם הצלחה נמדדת בזמן? או שרק בכשלונות? והאם כישלון הוא לא רק עוד אבן דרך להצלחה? מה אם בכלל, הצלחה היא כישלון, שהרי אם הצלחת ויגעת אז בעצם הפסקת?
אין צורך לחפש סיבה לכישלון, אלא רק את הסיפטום.

אקווריום, מהו? אקווה (aqua) - מים, ווריום (vivarium) מלטינית - "מקום לחיים".
מהי התובנה הזו? שיש לאוצר (מלש. אוצרות) חיים? האם זו תובנה או שמא יצר?
מתי האדם הגיע להשכלה שיש ביכולתו לחקות את החיים? שבו הוא משחק את תפקידו של אלוהים, וגורל הנתינים תלוי במזגו, אופיו ודמותו?

אם זו לא השכלה, הרי זה יצר, ויצר לב האדם רע מנעוריו, זאת אומרת מטבעו.
הסימיוטיה הזו שבין 'יצר' ל'טבע' תתגלה כמשפיעה מאוד בהמשך דרכי.
לא כי אני אדם מאמין (באופן קומי, אלוהים עדי כמה שאינני מאמין), אלא כי יש מין התרוממות נפש בין האדם לטבע, ובין האדם להרס.
לקיחת חיים, כיצד היא נמדדת? כשהלב מפסיק לפעום? או במיגורו?

לקחת את החיים, את הטבע, ולשימו בשבי אינה תופעה חדשה בתולדות האנושות, בייתנו את הטבע, הטבע כפוף לנו, ובכל זאת אני חייב לשאול את עצמי, האומנם?
אנחנו אוהבים את הטבע בדיוק כפי שאנחנו חוטאים בו, שהרי אין שום דבר טבעי בלגדל דג טרופי מנהר כלשהו בעולם במדינתנו, ובכל זאת, הם כאן - פליטים מוחבאים תחת תקרות מסויידות במרתפים והאנגרים לכל המרבה במחיר. כמה חיים שווים אז? לכל הפחות שני שקלים.

אינני פעיל לזכויות בעלי החיים, כלל לא, אבל השאלה הזו מטרידה אותי כאדם שמתחיל את דרכו בעולם האקווריומים, שכן כאדם שמתחיל את דרכו בהגדת מקום לחיים.
אולי בעצם כאדם שמתחיל את חייו...

אז היי, אני ג'ורג'יו
הרבה זמן עסקתי בשאלה של מה אעשה עם הזמן שלי, זאת אומרת מה אעשה.

חזרתי לבית הורי לאחר חמש שנים מפרכות בעיר זרה, קרה, מנותקת שהקרקע נשמטת תחת רגלייך בכל בוקר, רק בשביל לגלות שהקרקע לא שונה על פי מיקומך הגיאוגרפי.
חשבתי לעצמי כיצד מישהו כמוני, כישרוני וכישלוני כאחד,
מרוד,
מוקצה,
חסר אחיזה במציאות יכול להעביר את זמנו? אבנה אקווריום כמובן.

צאו יחד איתי למסע מתועד של אדם שמחפש משמעות, לגעת בחיים ולהבין את תפישת הזמן.
נתייעץ יחד לגבי בניית מקום לחיים, באופן פילוסופי וטכני כאחד, ונדון בסוגיית מתווה החיים הימי כמטאפורה של האדם מול היצר, מול הטבע.
יהיה מרגש, מצחיק, עצוב ולעיתים טרגי, אבל שום דבר לא באמת משנה כי זאת היא רק עוד אבן דרך להצלחה.

כהתחלה, אשמח אם תוכלו להפנות אותי למושגי יסוד, ומה אני אני צריך בצעדי התינוק הראשונים שלי, בואו נתחיל מהדבר הבסיסי ביותר, מים.





נ.ב, הנ"ל נאמר בהומור, שכן זוהי האמת אבל יש להתבונן באמת, אך לא לבהות בה.