|
Tuesday 17/05/2005, 16:41 | #31 | |
ממיסדיי אקווה
תאריך הצטרפות: 27/09/01
מיקום: מודיעין
הודעות: 24,795
הודו לך על 14 הודעות 31 פעמים
|
ציטוט:
|
|
Tuesday 17/05/2005, 16:49 | #32 | ||
ראש צוות תוכן ומערכת AquaDex
תאריך הצטרפות: 26/09/04
מיקום: יקנעם
הודעות: 37,130
הודו לך על 489 הודעות 569 פעמים
|
ציטוט:
אם כך, איך זה אפשרי לתכנן אותו לשילוב עם מדיות מכניות? הרי מדיות כאלו יש להחליף כל תקופה מסויימת.. |
||
Tuesday 17/05/2005, 16:51 | #33 |
ממיסדיי אקווה
תאריך הצטרפות: 27/09/01
מיקום: מודיעין
הודעות: 24,795
הודו לך על 14 הודעות 31 פעמים
|
רוחמה ומעין...
טוב אם כל כך מעיניין אתכם, אני אתן תשובה קצרה (כי זה נושא ארוך מאוד ולא הכי קשור לתת קרקעי). בואו נתחיל עם העבודה הפשוטה שבמצע של 2-3 ס"מ לא אמורים להתפתח כלל תנאים שכאלה, הנה כיסיתי לכם את רוב החובבים במידה ויש מצע גדול ועבה יותר, שאיבת רפש אשר מרימה את המצע למעלה תעזור מאוד, כך אני שואב את החומרים הנירקבים הופך את המצע וחושף אותו לחמצן מה שמבטל ישר את כל האנוקסיה, ואם מקפידים על שאיבת רפש אחת לשבוע שבועיים אפשר להיות רגועיים (בדרך כלל אנוקסיה רעילה היא מצב המתפתח אחרי חודש חודשיים כתלות בגודל גרגרי המצע). ככל שהמצע גדול יותר, כך הוא יותר חדיר למים והאנוקסיה תידחה. איך אפשר בלי להזכיר את יחיאל קופרמן שאוהב לשחק באש? ליחיאל יש אק' צמחיה אשר מכיל חול ים, חול ים הוא המדיה הגרועה ביותר שקיימת למצע. הוא דק מאוד, כל זרם מרים אותו למעלה כמו אבק, הוא מושך ליכלוך לשכבות התחתונות שלו ויוצר פצצת זמן רעילה (בואו נעזוב וניצחק בציניות על ספרי ההדרכה של שנות ה70 אשר המליצו על מצע שכזה למי שזוכר). למעשה אצל יחיאל יש צוות אדיר של קולי לוצ' אשר מסנן את החול מהפה דרך הזימים ובכך מערבב תמידית את המצע ולא גורם לאנוקסיות. זה מראה ממש מלבב לראות את הקולי לוץ בולע חול ומטיס אותו החוצה דרך הזימים במזרקות קטנות. להגיד לכם שאני ממליץ לכם להקים ככה אק', חס וחלילה, אבל על יחיאל אני סומך. רק אם נשתמש באף נוכל לדעת מייד מה מצב המים, כאמור יש לגאזים אנארובים ריח אופייני, אנשי צמחיה מידי פעם דוקרים את המצע עם שיפוד ומריחים את הבועה על מנת לראות מה המצב שם למטה (אגב אפשר לנסות להדליק אותה...סתם בצחוק... מתאן הוא דליק..). אם הגענו למצב של אנוקסיה מוחלטת (לשאלתך מעיין) מדובר על מצב חרום , השיטה הכי טובה היא להוציא את כל הדגים, לערבב את המצע או להחליפו כליל, יש דרך ביניים לערבב את המצע עם תכשיר שמנטרל אמוניה. ודרך נוספת שביצע מכר משותף של כולנו היא לערבב כל יום חלק מהמצע , ולשאוב את החלקיקים מייד עם פילטר דוד המכיל רק פרלון (החלקיקים האלה הם חומרי הרקב המסוכנים), אחרי שבוע כאשר כל יום הופכים רבע מהמצע ומחכים יום לאיזון אמור להיות נקי יחסית. להגיד לכם שזו שיטה? ממש לא, אלו פעולות חרום שעדיף שלא נגיע אילהם, אבל אם כבר הגענו אליהם נתתי לכם כמה פיתרונות יצרתיים |
Tuesday 17/05/2005, 17:03 | #34 |
ממיסדיי אקווה
תאריך הצטרפות: 27/09/01
מיקום: מודיעין
הודעות: 24,795
הודו לך על 14 הודעות 31 פעמים
|
[Judas[/quote][/quote]כפי שאני רואה, אתה מתייחס ל"תכנון נכון של הפילטר" לפילטר תת קרקעי ולא לתוספת של פילטר..
אם כך, איך זה אפשרי לתכנן אותו לשילוב עם מדיות מכניות? הרי מדיות כאלו יש להחליף כל תקופה מסויימת..[/quote] יש המון המון (המון ) שיטות לתכנן פילטר תת קרקעי, דוקא לא הייתי רוצה להגיע לכל השיטות של הפילטר התת קרקעי בשלב הזה (כי זה רק תחילת הדיון) ואני מנסה להוביל אותו צעד אחרי צעד הנה דוגמה חביבה הבט נא בתרשים הנ"ל: זה אחד המודלים לפילטר תת קרקעי, אם תיקח את המעלית מצד ימין למעלה, ותסדר תא או עיבוי אשר יכיל בפנים פרלון הרי שמשיכת המים מהקרקעית תגיע אליו והפרלון יתמלא בחומרי הרקב. יש גם תכינונים נוספים של תת קרקעי אשר למעשה יוצרות בכוונה תנאים אנארוביים בתחתית שלו במקום לנסות ולבטל אותם על ידי הולכה של מים, שיטה זו ניקראת פלנום בתרשים הנ"ל שים לב לעמוד השחור שיורד עד לשכבה הנמוכה ביותר של האק', למעשה ניתן למקם את השאיבה באיזה גובה שאני רואה לנכון על מנת לדאוג לתנאים ארוביים בחלק העליון של המצע ולתנאי פלנום אנארוביים בתחתית. במצב כזה אנו מקבלים פרוק ארובי של אמוניה בחלקו העליון של המצע, ובחלקו התחתון של המצע יש אנוקסיה, שם מתבצע פרוק הניטרט לחנקן גאזי חשוב לציין כי לפילטר הזה יש וותק של 50 שנה לפחות, טחנו אותו מכל הכיוונים ויש הרבה מאוד פיתוחים ושיטות שונות ומשונות ליישם אותו באק' |
Tuesday 17/05/2005, 17:04 | #35 |
תאריך הצטרפות: 29/09/04
מיקום: רחובות
הודעות: 346
הודו לך על 4 הודעות 6 פעמים
|
אני בכונה לא היזכרתי את הדניטריפיקציה האנארובית מאחר והיא איטית מאד בהשוואה לקליטת ניטרטים (NO3) ע"י צמחים.
לדעתי אין שום בעיה עם פילטר תת-קרקעי הוא מתמלא רפש בדיוק כמו פילטר חיצוני שהרוב בפורום כאן טוען שיש להחליפו רק כל 5-6 חדשים. גם במצב הזה אנחנו מעבירים את כל המים 10 פעמים בשעה דרך כל ה-ג'יפה אז מה ההבדל? יותר קל לנקות פילטר חיצוני מלהיתחבט עם ה-גיפה בתת קרקעי. מה שלא תחליטו תחליפו מים |
Tuesday 17/05/2005, 17:19 | #36 | |
ממיסדיי אקווה
תאריך הצטרפות: 27/09/01
מיקום: מודיעין
הודעות: 24,795
הודו לך על 14 הודעות 31 פעמים
|
ציטוט:
אחד החסרונות של הפילטר הזה שאני אישית לא אוהב היא חוסר שליטה, אולי זה חסם פסיכולוגי יותר מאשר הגייון אבל אני אוהב שליטה מוחלטת במה שקורה אצלי, ופילטר שנימצא מתחת למצע ואני לא רואה מה הולך שם יכול להרתיע חובבים שהם פריק קונטרול כמוני, אני אוהב את הסאמפ השקוף בו התא הענק הביולוגי שלי נותן תשובה טובה למסת מדיה נידרשת, בד בבד עם יכולת שליטה טובה יותר. כאמור KOTY את הג'יפה מהפילטר התת קרקעי נוח מאוד לסלק עם שטיפה הפוכה, מי שלא ראה את זה, לא יאמין כמה זה פשוט, אגב הרבה מאוד מערכות ענק עם ראשי כוח מאוד גדולים עובדים ככה בהצלחה המון המון שנים, בלי לפרק את המערכת. |
|
Tuesday 17/05/2005, 17:23 | #37 |
תאריך הצטרפות: 18/05/04
מיקום: גבעתיים
הודעות: 0
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
|
פילטר ביולוגי
פילטר תת קרקעי זה דבר מצוין בתנאים הבאים
1 איזה פילטר ביולוגי 2 מצע חצץ בגודל 2 3 \ 3 איזה דגים מגדלים 4 אין צמחיה 5 חשוב מאוד טיפול קבוע ונכון לניקוי הפילטר על ידי שאיבת מים חזקה החוצה בזמן ניקוי הקרקעית 6 אם עונים על התנאים האלו אין טוב יותר מפילטר קרקעי לצלילות המים( לי היה פילטר כזה במשך למעלה מעשר שנים ללא החלפה ופירוק האקוריום) |
Tuesday 17/05/2005, 17:58 | #38 |
תאריך הצטרפות: 29/09/04
מיקום: רחובות
הודעות: 346
הודו לך על 4 הודעות 6 פעמים
|
אני lazy control freak במה שנוגעה לאק. אבל אני כמעט ולא נוגע בקרקע (שאיבות רפש נדירות ובד"כ חלקיות. לעומת זאת יש לי 13 ליטר (10% מהנפח נטו) של מדיה חיצונית (מעבירה בערך 1000 ליטר לשעה) שאני מנקה פעם בחודש (לא נוגע בגלילי הקרמיקה) . לכאורה גם אין לי צוות נקיון אינטנסיבי (שלושה kuli loach מזדקנים). ה-kuli לדעתי כנראה עוזר מאד בתחזוקה מאחר והוא כנראה ניזון מפלנריות ושאר ה"פלנקטון" שניזון מהג'יפה. והאק די יציב
מאידך גיסה היו גם היו נפילות. אבל הסיבה נובעת מזה גם שאני על חבל דק עם pH 5-6 ועל טהרת האוסמוזה ההפוכה (KH קרוב ל0) . יש לי ים של אצות מעצבנות על הצמחים כנראה מעודף פוספטים (מקורם בtetra discus bits)) בקיצור אני מעדיף לתת מנוחה לרפש שבקרקע. כשאני אהיה גדול ופנוי נעשה קצת video microscopy לדגימות מהקרקע. יש שם עושר אדיר (נסו עם זכוכית מגדלת) |
Tuesday 17/05/2005, 18:35 | #39 | |
ראש צוות תוכן ומערכת AquaDex
תאריך הצטרפות: 26/09/04
מיקום: יקנעם
הודעות: 37,130
הודו לך על 489 הודעות 569 פעמים
|
Re: פילטר ביולוגי
ציטוט:
תוכל לפרט יותר? |
|
Tuesday 17/05/2005, 19:09 | #40 | |
ראש צוות תוכן ומערכת AquaDex
תאריך הצטרפות: 26/09/04
מיקום: יקנעם
הודעות: 37,130
הודו לך על 489 הודעות 569 פעמים
|
ציטוט:
כלומר, איך זה מתבצע בדיוק? וכל כמה זמן מומלץ לבצע זאת? |
|
Tuesday 17/05/2005, 19:12 | #41 | |
תאריך הצטרפות: 18/09/03
מיקום: סדום ועמורה (לסירוגין)
הודעות: 3,886
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
|
ציטוט:
לעומת זאת, אם נמאס לך מהחיצוני, מהעילי, מהמצע המרחף, מהסאמפ (וסליחה מכל הפילטרים ששכחתי) - הגמישות גדולה הרבה יותר. עוד בעיה - הסירקולציה (ולא משנה מה כיוונה - כלפי מעלה או מטה) חזקה יותר במצע הסמוך לצינור המעלית וחלשה הרבה יותר ככל שמתרחקים ממנו. את זה ראיתי בפועל לפי כמויות הרפש כאשר פירקתי את התת-מצעי שהיה לי בשבועות הראשונים באק' הציקלידים הנוכחי . לכן, זה לא מדוייק להניח שכל שטח המצע מהווה מדיה ביולוגית בעלת אותה רמת יעילות. פיתרון חלקי, במחיר כבד של אסתטיות, הוא מעלית נוספת בפינה המרוחקת, אבל אז שוב באמצע (במיוחד באק' ארוך) יהיו שטחים מתים או רדומים מבחינת הזרימה.
__________________
אלבום תמונות: http://photos.walla.co.il/nisaac "אם אלוהים לא רוצה שנאכל בעלי חיים, למה הוא יצר אותם מבשר?" (הומר סימפסון, פילוסוף וחובב בירה) |
|
Tuesday 17/05/2005, 19:13 | #42 |
תאריך הצטרפות: 24/03/04
מיקום: קרית ביאליק
הודעות: 2,992
הודו לך על 2 הודעות 2 פעמים
וותק בתחום: מ 2002
|
מה לגבי איזורים מתים?
קשה לי להאמין שתנועת המים דרך החצץ לפילטר התת קרקעי שווה לאורך כל המשטח, יתרה מזו אני משוכנע שהזרימה מתבצעת רק באיזור שקרוב למעלית...
__________________
הכל בראש אבל תמיד טוב שיש פנקס |
Tuesday 17/05/2005, 19:23 | #43 | |
ראש צוות תוכן ומערכת AquaDex
תאריך הצטרפות: 26/09/04
מיקום: יקנעם
הודעות: 37,130
הודו לך על 489 הודעות 569 פעמים
|
ציטוט:
אם כי אתה צודק [וגם bshy] ובכל זאת יווצרו מקומות שבהם הסירקולציה במצע תהיה יותר נמוכה ולא שווה בכל איזורי המצע. |
|
Tuesday 17/05/2005, 19:28 | #44 |
ממיסדיי אקווה
תאריך הצטרפות: 27/09/01
מיקום: מודיעין
הודעות: 24,795
הודו לך על 14 הודעות 31 פעמים
|
לפני שנתקדם רציתי להציג 2 תרשימים המאפינים דוקא אק' צמחיה הקרוב לליבי.
שימו לב לתכנון שכבות המצע של אק' הצמחיה , כאן אני דוקא מחפש את האפקט האנארובי על מנת לקיים אק' מוצלח, במקרה הזה דוקא לא הייתי ממליץ על פילטר תת קרקעי בכדי לחקות את התנאים הנ"ל: |
Tuesday 17/05/2005, 19:30 | #45 |
ממיסדיי אקווה
תאריך הצטרפות: 27/09/01
מיקום: מודיעין
הודעות: 24,795
הודו לך על 14 הודעות 31 פעמים
|
בתרשים הזה מוצג יחסי הגומלין בין הצמח לבין המצעים, הארובי והאנארובי.
במקרה הזה המאפיין אק' צמחיה HIGH TEC כאשר 80% מהקרקע שתול, דוקא לא נירצה להסתבך עם פילטר תת קרקעי אשר השורשים יכולים לחדור אליו והוא עלול לחמצן ביתר את המים, שימו לב למה שכתבתי, לחמצן ביתר, כאן אני דוקא מחפש את הפיתרון האנארובי |
Tuesday 17/05/2005, 19:35 | #46 |
ראש צוות תוכן ומערכת AquaDex
תאריך הצטרפות: 26/09/04
מיקום: יקנעם
הודעות: 37,130
הודו לך על 489 הודעות 569 פעמים
|
כפיר, שאלה אישית:
אתה לא מעדיף להסתמך על כמות הצמחים [באקווריום צמחייה] כנגד כמויות הניטראט, מאשר תנאים אנאורביים? |
Tuesday 17/05/2005, 19:48 | #47 | |
ממיסדיי אקווה
תאריך הצטרפות: 27/09/01
מיקום: מודיעין
הודעות: 24,795
הודו לך על 14 הודעות 31 פעמים
|
ציטוט:
|
|
Tuesday 17/05/2005, 21:32 | #48 |
תאריך הצטרפות: 09/09/03
הודעות: 1,421
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
|
סוף סוף עץ שניתן לקרוא לו מקצועי.
סוף סוף שומעים הסברים, ולא סיסמאות ריקות מתוכן. אכן עץ מרשים ותענוג לקרוא בו. עדיין חסרים לי כאן הידענים, כותבי המאמרים. |
Tuesday 17/05/2005, 22:12 | #49 |
ממיסדיי אקווה
תאריך הצטרפות: 27/09/01
מיקום: מודיעין
הודעות: 24,795
הודו לך על 14 הודעות 31 פעמים
|
אני חושב שדי מיצינו את נושא הצמחיה HIGH TEC, בואו ננסה לפתח את נושא הצמחיה LOW TEC, הצמחיה כאן לא זקוקה למשאבים רבים, כמויות דשן רציניות ומעשה הבחירה עם לעשות מצע מדושן או לא נתונה למגדל.
בעיקרון אם נחבר ללכת על מצע מדושן בLOW TEC נשתדל שלא לעבור את עומק המצע הכללי של 5 ס"מ על מנת לא להגיע לאזורים אנארובים במצע. בואו נעבור לציקלידים =========== מה אתם אומרים בשילוב פילטר תת קרקעי לציקלידים? בואו נשים את הקלפים על השולחן ונבין בעצם את הבעיות והדרישות של ציקלידים. למעשה כאשר אני כותב "ציקלידים" אני לא מתכוון לדיסקוסים או אפיסטוגרמות אלה לאפריקאים ולאמריקאים. מה שמאפיין את הדגים הללו הוא יכולת חפירה במצע, בד בבד עם מטאבוליזם מהיר מאוד. כמעט ואין מצב של האכלת יתר באק' ציקלידים, היות והבהמות הקטנות הללו זוללות הכל, שוחות מהר, ומציגות חילוף חומרים גבוהה בד בבד עם מסת דגים גבוה, מה שיוצר בעיות אמוניה כמעט אצל כל חובב מתחיל אשר מתחיל עם דגים אלה (למזלינו הדגים האלה יחסית עמידים ולא מתפגרים מייד מה שמאפשר לחובב המתחיל מרחב טעויות ניכבד). אז מה דעתכם על אק' ציקלידים ופילטר תת קרקעי? הולך או לא הולך? רציתי גם לגעת בנקודה קצת שונה ומתאימה יותר למתקדמים וזה הנקודה הניקראת "יתירות" או פיזור סיכונים. אחת ההמלצות (אם אפשרי) היא לפזר את הפילטרציה ולהתבסס על 2 פילטרים או יותר (שונים) על מנת להקטין את הסיכון שאם אחד קורס מסיבה כל שהיא, הפילטר השני יכול לגבות את האק' לפחות לזמן סביר עד שנבין את התקלה וניפתור אותה, מכאן אנו מגיעים לעולם שלם (ומגניב אגב..) של שילובי פילטרים שונים אשר יכולים "להשלים" אחד את השני בנקודות שונות. כאן הדימיון הפרוע עם ההגיון הוא החסם היחידי מבניית "מערכת החלומות שלכם", אצלי לדוגמה יש שילוב של סאמפ עם פילטרי חול מצע מרחף (אם תרצו אסביר לכם מדוע בחרתי דוקא בשילוב זה). עוד נקודה חשובה שהעלה mamalawi (כפרה עליו) "הסירקולציה (ולא משנה מה כיוונה - כלפי מעלה או מטה) חזקה יותר במצע הסמוך לצינור המעלית וחלשה הרבה יותר ככל שמתרחקים ממנו. את זה ראיתי בפועל לפי כמויות הרפש כאשר פירקתי את התת-מצעי שהיה לי בשבועות הראשונים באק' הציקלידים הנוכחי . לכן, זה לא מדוייק להניח שכל שטח המצע מהווה מדיה ביולוגית בעלת אותה רמת יעילות." נכון, אני לא מתווכח עם הנקודה הנכונה שהעלת, למעשה הדבר אינו "יוחדי" לתת קרקעי , גם בפילטר דוד הזרימות משתנות עם הקף הדוד (אם אני לא טועה הם יורדות בריבוע המרחק, אבל בלי לפתוח ספרים אני לא רוצה לזרוק ססמאות סתם). תמיד יש אזורים "מתים יותר". כנ"ל גם בסאמפ ובפילטר הפנימי יש אזורים שיש בהם פחות זרימה מאשר במקומות אחרות, הפילטר התת קרקעי אינו "הפושע היחיד" בתחום. מה שכן ברגע שיש זרימה כל שהיא של מים ואני מבטל את האנוקסיה אני בתחום "הירוק" התקין, אני גם לא משלה את עצמי, אין דבר כזה מערכת אידאלית (זה יש רק בספרים) בכל פילטר יש נקודות מתות לגמרי מכל מיני סיבות (כמו הצטברות ליכלוך), סידור מדיה,משטרי זרימות של המים. בדרך כלל עם יש מצב אנוקסי בחלקים קטנים (גם במצע כמובן שיש מצבים כאלה). הדבר לא מוגדר "קטסטרופה" ומספיק להריח את המים על מנת להבין היכן אנו עומדים |
Tuesday 17/05/2005, 22:23 | #50 |
ראש צוות תוכן ומערכת AquaDex
תאריך הצטרפות: 26/09/04
מיקום: יקנעם
הודעות: 37,130
הודו לך על 489 הודעות 569 פעמים
|
ציקלידים -
בעיה עיקרית היא, כמו שהזכרת, החפירות. החפירות למעשה מורידות מיעילות הפילטר בגלל איזורים שבהם שכבת המצע דקה מאד, או שבכלל אין שכבה. זה מה שלא יקרה בפילטרים אחרים. כמו כן, ברוב הציקלידיות [למעט הננסיים ועוד כמה...] יש מסלעות רבות באקווריום, ואלה "גונבות" את המקום של המצע - המדיה הביולוגית.. מה שעוד גורע מהפילטר באקווריום כזה. |
Tuesday 17/05/2005, 22:27 | #51 |
תאריך הצטרפות: 29/05/04
מיקום: קרית ים
הודעות: 1,249
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
סוג אקווריום: אמריקאים\מלאווים
|
מנסיוני של הרבה מאוד שנים
הפילטר התת קרקעי הוא הפלטר הטוב ביותר לאקוריום של שרצים הדגים הקטנים לא נשאבים לשום מקום והדגים מתפתחים מצויין כמובן שכאשר הם גדלים לא מתאים במיוחד לציקלידים . ותודה לפותח העץ .
__________________
הפועל חיפה- הקבוצה שלי |
Tuesday 17/05/2005, 22:44 | #52 | |
ממיסדיי אקווה
תאריך הצטרפות: 27/09/01
מיקום: מודיעין
הודעות: 24,795
הודו לך על 14 הודעות 31 פעמים
|
ציטוט:
באק' ציקלידים בעיקר אפריקאים יש בעיה אחרת חמורה הרבה יותר |
|
Tuesday 17/05/2005, 22:46 | #53 | |
ראש צוות תוכן ומערכת AquaDex
תאריך הצטרפות: 26/09/04
מיקום: יקנעם
הודעות: 37,130
הודו לך על 489 הודעות 569 פעמים
|
ציטוט:
גם לא שואב אותם.. ואם כן, זה לא ממש חמור. |
|
Tuesday 17/05/2005, 22:51 | #54 | ||
ממיסדיי אקווה
תאריך הצטרפות: 27/09/01
מיקום: מודיעין
הודעות: 24,795
הודו לך על 14 הודעות 31 פעמים
|
ציטוט:
אבל מי אמר בכלל שתת מצעי מתאים לאק' זה? |
||
Tuesday 17/05/2005, 23:27 | #55 | |||
ראש צוות תוכן ומערכת AquaDex
תאריך הצטרפות: 26/09/04
מיקום: יקנעם
הודעות: 37,130
הודו לך על 489 הודעות 569 פעמים
|
ציטוט:
כלומר, אני לא ממש מצליח להבין איזו בעית אמוניה יש פה שבאקווריום אחר [עם הפילטר הזה] אין. בקשר לפתרונות שלך עם החפירות: 1. רשת פלסטית - לא ממש אהבתי את הרעיון וזה בגלל שסה"כ הציקליד [אלה שאנחנו מדברים עליהם בכל מקרה] חופר מטבעו, אז למה שאנחנו נחסום את זה ממנו ולא ניתן לו להמשיך? כלומר, גם ככה הוא די מוגבל בחפירות, אבל עד כמה אפשר? 2. גרגרי חצץ יותר גדולים - מפחית מיעילות הפילטר. גם שטח הפנים של המדיה קטן וגם יהיה יותר הרבה רפש שיצטבר [מה שיכביד על המערכת]. |
|||
Tuesday 17/05/2005, 23:36 | #56 |
תאריך הצטרפות: 24/03/04
מיקום: קרית ביאליק
הודעות: 2,992
הודו לך על 2 הודעות 2 פעמים
וותק בתחום: מ 2002
|
המוקש הוא (לדעתי) שהבהמות מהירות העיכול האלה משאירות אחריהן "חבילות לא כל כך קטנות של אושר" ,שבקלות יסתמו פילטר תת מצעי...
באקווריום ציקלידים חובה פילטר מכני מצויין (טוב זה לא מספיק!) חוצמזה הרבה "אושר" מביא הרבה מאוד אמוניה ...
__________________
הכל בראש אבל תמיד טוב שיש פנקס |
Tuesday 17/05/2005, 23:39 | #57 | |
ראש צוות תוכן ומערכת AquaDex
תאריך הצטרפות: 26/09/04
מיקום: יקנעם
הודעות: 37,130
הודו לך על 489 הודעות 569 פעמים
|
ציטוט:
לכן צריך להתאים את תנאי המערכת [פילטר תת קרקעי או סאמפ למשל...] לאוכלוסייה וההיפך. |
|
Tuesday 17/05/2005, 23:45 | #58 |
ממיסדיי אקווה
תאריך הצטרפות: 27/09/01
מיקום: מודיעין
הודעות: 24,795
הודו לך על 14 הודעות 31 פעמים
|
הבעיה הכי גדולה עם אק' ציקלידים, ומשותפת גם לאק' מלוח מכל סוג שהוא, לא קשור לפילטר התת קרקעי כלל ועיקר אלה קשור לבעית האמוניה=-זה המוקש.
ידוע לנו כי אמוניה מושפעת מPH, למעשה במים יש לנו 2 צורות של אמוניה NH3 - שרעיל מאוד NH4- רעיל הרבה פחות מPH גבוהים מ7 (המאפין אק' ציקלידים), האמוניה הרעילה היא בעיה של ממש, KOTY לדוגמה שמחזיק אק' בPH 5-6 לא יגיע כמעט לבעיה הזו, אבל באק' ציקלידים האמוניה אפילו בריכוזים שלא ישפיעו על אק' מים רכים עם PH נמוך, הופכת להיות אחד הגורמים המסוכנים ביותר. ולכן המטרה הראשונה של הפילטר שניבחר היא לחפף כמה שיותר את האמוניה מהמערכת. תוסיף את העבודה שהדגים האלה בעלי מסה לא קטנה עם חילוף חומרים מהיר (כל היום הם עסוקים בלנשוך אחד את השני), ותגלה שכאן כבר צריכים לחשוב על מערכת משולבת או מערכת יחידה עם יכולת התמודדות עם כמויות האמוניה הרעילות במיוחד (לעיון נוסף אמוניה "הרוצח" צלילת עומק - https://www.aqua.org.il/modules.php?n...rder=0&thold=0 ) במקרה הזה התת מצעי יכול לתת יופי של פיתרון, בהוספת נפח מדיה על מנת להגביר ככל שניתן את הפרוק הביולוגי. כאן שוה לשקול תוספת של פילטור נוסף, תאימנו או לא, פחם פעיל הוא הזול מכולם על מנת להוציא בדרך המהירה ביותר את עודפי הרעלים מהמיים. גם סאמפ הוא יופי של פיתרון, התא הביולוגי העשיר שלו יכול לעזור מאוד, בסאמפ אני גם יכול ליצור במינימום השקעה, מערכת רטוב\יבש שתחמצן את כל התהליך הזה, מה שיזרז את הפילטור מאוד שימו לב למערכת הסאמפ הזו, ולתא המכיל טוף באמצע, כאן יש את האפקט הרטוב יבש והנה תמונה של המים המשפיריצים על הטוף טוף כאבן מחוררת יכולה להיות יופי של מצע לאק' ציקלידים, היא מקשה את המים (GH) ואין לדגים האלה שום בעיה עם זה, היא זולה מאוד, והיא קלה וחרירית מה שהופך אותה להיות מצע מעולה. כלומר במקרה של מערכות ציקלידים גדולות, נהוג ללכת על 2 מערכות, אחת מהם יכולה בהחלט להיות תת מצעית. בואו ניקח לדוגמה אק' צקילידים קטן יותר, שכל חובב מתחיל איתו את דרכו , ה80 ליטר הבסיסי. נפח המים הקטן מול הפרשת האמוניה כאן הוא ממש בגדר סיכון, בניה של קרקע את אבני טוף בגודל 1-2 ס"מ יכולה להיות אידאלית למערכת כזו, ולמעשה רבים מחזיקים כך בהצלחה אק' בנפח קטן יחסית, עם ציקלידים שמלכלכים יחסית... למעיין: בקשר לפתרונות שלך עם החפירות: 1. רשת פלסטית - לא ממש אהבתי את הרעיון וזה בגלל שסה"כ הציקליד [אלה שאנחנו מדברים עליהם בכל מקרה] חופר מטבעו, אז למה שאנחנו נחסום את זה ממנו ולא ניתן לו להמשיך? כלומר, גם ככה הוא די מוגבל בחפירות, אבל עד כמה אפשר? זו אחת השיטות לממש פילטר תת מצעי, שיטה אחרת לבחירתך יכולה להיות מדיה כמו טוף, גרגרים גדולים יחסית שאפילו אוסקר של 30 ס"מ יתקשה לחפור בו (בדוק!), אם אתה רוצה לראות את ההתנהגות הטבעית של הציקלידים כדחפורים, אין מה לעשות עליך לבחור בפילטר אחר, יקר יותר מין הסתם כמו פילטר דוד חיצוני 2. גרגרי חצץ יותר גדולים - מפחית מיעילות הפילטר. גם שטח הפנים של המדיה קטן וגם יהיה יותר הרבה רפש שיצטבר [מה שיכביד על המערכת]. חס ושלום, בעיקרון המצב ההפוך יקרה, ככל שהגרגרים גדולים יותר, יהיה מעט רפש שיצטבר היות והם אינם כולאים בינהם רפש אלה "מרשים" מעבר מים הרבה יותר מחופשי ממצע אחר (כמו חול ים לדוגמה), ניתן לבחור כמובן מדיה אשר יחס הפנים לנפח שלה הוא טוב מאוד (שוב טוף), ג'ולים מזכוכית כמובן אינם מתאימים למטרה זו קוריוז קטן- בגרגר הטוף בגלל האופי הנקבובי שלו קיימות כמה אוכלוסיות חיידקים אשר חיות בנישות שונות בגרגר בחלק החשוף למים- החיידקים הארוביים בחלק הפנימי יותר - החידקים האנארובים (אם זה מעיניין משהו אני אשמח לסרוק סכמות של גרגר שכזה) |
Tuesday 17/05/2005, 23:52 | #59 |
תאריך הצטרפות: 04/09/04
מיקום: ירושלים
הודעות: 2,355
הודו פעם אחת בהודעה אחת
|
מדהים. תודה רבה למנווט העץ ולכל הכותבים. למדתי המון.
כבונוס, אני רואה שסנו לא עמד בפיתוי...
__________________
"הגיד לך אדם מה טוב; ומה ה' דורש ממך, כי אם עשות משפט, ואהבת חסד, והצנע לכת, עם אלקיך" (מיכה ו, ח) |
Tuesday 17/05/2005, 23:58 | #60 |
ממיסדיי אקווה
תאריך הצטרפות: 27/09/01
מיקום: מודיעין
הודעות: 24,795
הודו לך על 14 הודעות 31 פעמים
|
בואו נבין יותר לעומק איך עובד העיניין הזה.
בואו ניקח 2 אק' של 2 חברים, KOTY ומעיין כל אחד מהם מגדל את הדגים שהוא אוהב וביום בהיר אחד מחליט לבדוק את רמת האמוניה אצלו. שנהם מקבלים תוצאה תקינה של 0.5 mg\l של אמוניה במיים. לKOTY יש אק' בסיגנון ביוטופ דרום אמריקאי עם PH=5.5 וטמ"פ של 28 מעלות למעיין יש אק' ציקלידים אפריקאי (והוא קנה מלח ציקלידים משובח יום לפני כן)= הPH אצלו הוא 8.1, עם טמ"פ של 28 מעלות. רמת האמוניה שמדדו היא זהה, אבל באק' של מעיין היא הרבה הרבה יותר קטלנית (יש טבלאות מסודרות המתארות את השפעת האמוניה כתלות בPH ובטמ"פ). |
|
|
|
אשכולות דומים | ||||
אשכול | מפרסם האשכול | פורום | תגובות | הודעה אחרונה |
צריך עזרה בקשר לפילטר תת קרקעי | Avi589632147 | ציוד לאקווריום ועשה זאת בעצמך (DIY) - מים מתוקים | 4 | Thursday 05/04/2007 16:44 |
ראש כח לפילטר תת קרקעי | is99 | ציוד לאקווריום ועשה זאת בעצמך (DIY) - מים מתוקים | 5 | Sunday 05/11/2006 15:40 |
גישה שונה לפילטר תת קרקעי | החובב | ציוד לאקווריום ועשה זאת בעצמך (DIY) - מים מתוקים | 8 | Monday 24/04/2006 23:53 |
reverse flow לפילטר תת קרקעי | kornilio | ציוד לאקווריום ועשה זאת בעצמך (DIY) - מים מתוקים | 7 | Saturday 08/02/2003 21:09 |
שאלה בקשר לפילטר התת קרקעי | gura | ציוד לאקווריום ועשה זאת בעצמך (DIY) - מים מתוקים | 5 | Saturday 14/12/2002 20:10 |