AQUA Logo

חזור   אקווה - האתר הישראלי לדגי נוי > מים מתוקים > אקווריום צמחייה

צור אשכול חדש  תגובה
הגדרות אשכול אפשרויות הצגת נושא
עדיין לא נקרא Sunday 09/09/2012, 05:31   #1
roy.portnoy
 
תאריך הצטרפות: 05/04/11
מיקום: אשדוד\באר שבע
הודעות: 11
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
סוג אקווריום: מים מתוקים
ברירת מחדל הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

היי כולם, לאחרונה הוצאתי כמות קריטית מהצמחייה מה שגרר באופן טבעי השתלטות חזקה מאוד של אצה ירוקה על דפנות האקווריום. "אחד שיודע" הציע לי להוסיף זרחן על מנת להזין את הייחורים החדשים שבעקיפין יווסתו את האצות. למרות שיש לי זרחן, אין לי שמץ של מושג איך לחשב את הכמויות שאני מחדיר עכשיו.
roy.portnoy לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Sunday 09/09/2012, 07:29   #2
דן זדה
 
הסמל האישי שלדן זדה
 
תאריך הצטרפות: 21/12/08
מיקום: מודיעין
הודעות: 3,674
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
סוג אקווריום: בתהליכים
ברירת מחדל תגובה להודעה: הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

עובר לפורום צמחייה
דן זדה לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Sunday 09/09/2012, 07:46   #3
אלון.ו
 
הסמל האישי שלאלון.ו
 
תאריך הצטרפות: 14/03/11
מיקום: צפון
הודעות: 13,165
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
סוג אקווריום: מיכל ריק עם אבק :(
וותק בתחום: שנייה אני אשאל את אשתי
ברירת מחדל

בוא לפני הכימיקלים המסוכנים, ננסה להבין את ערכי המים
ולמצוא את גורם האצות
נתחיל מהכיוון ונמשיך הלאה
__________________
החתימה הזו מצחיקה מידי בשביל להופיע ב"סטטוסים מצייצים".


אלון.ו לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Sunday 09/09/2012, 20:47   #4
אלי קדר
 
תאריך הצטרפות: 14/04/11
מיקום: בית דגן
הודעות: 1,625
הודו על ההודעה שלך 2 פעמים
סוג אקווריום: צמחיה
ברירת מחדל תגובה להודעה: הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

מאצה ירוקה על הזכוכית אפשר להיפטר בקלות בעזרת ספוג הפלא.
אצלי יש הרבה, אני מייחס אותה לתאורה חזקה מאוד, בעבר בתאורה חלשה יותר לא הייתה לי את הבעיה הזו.
בעיקרון אני לא רואה בה בעיה גדולה.

ולגבי החומרים אני חושב שאלון צודק, כדאי לעשות כמה בדיקות של הערכים לפני שתשנה משהו.

בהצלחה
אלי קדר לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Sunday 09/09/2012, 21:09   #5
ניסו.פ
 
הסמל האישי שלניסו.פ
 
תאריך הצטרפות: 06/05/06
מיקום: אשדוד
הודעות: 13,556
הודו פעם אחת בהודעה אחת
סוג אקווריום: בעיקר ננוים
ברירת מחדל תגובה להודעה: הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

זרחן יוסיף לך יופי של אצות....
למי שלא יודע זרחן זה פוספאט ותמיד יש פוספט במים מרקבונות ,מזון שלא נאכל ועוד,
תוספת של זרחן שלא ניצרך ע"י הצמחים ולא יוצא ע"י החלפת מים ,גורם לאצות.
הוספת פוספט לצמחים גורמת לצריכה מוגברת של ניטראט
ואז יש להוסיף ניטראט.(כי הבקטריות לא מספיקות ליצר מספיק)
..עודף ניטראט שלא נצרך ע"י הצמחים ולא יוצא ע"י החלפת מים,
גורם לאצות ובמינון גבוה גם להרעלת דגים ומנסיון שלי לאינפוטנציה במשריצים.

את זה "אחד שיודע "אמר לך??
__________________

אקווריום כמו אופנוע כלכך הרבה עשן מאחור כלכך הרבה אור לפנים nissop
תמיד נשמר,את מה שנאהב:תמיד נאהב,את מה שנבין:תמיד נבין,אם נלמד
סירטונים שלי

נערך לאחרונה על ידי ניסו.פ, Sunday 09/09/2012 בשעה 21:44.
ניסו.פ לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Thursday 13/09/2012, 16:03   #6
eyalco
 
תאריך הצטרפות: 28/11/03
הודעות: 1,434
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל תגובה להודעה: הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

אתן כאן תגובה קצרה וממצה :

פוספט לא גורם לאצות.
ברזל לא גורם לאצות.
ניטראט לא גורם לאצות.
T5 לא גורם לאצות.
עודף מכל נוטריינט שהוא לא יוביל לאצות !!!

אמוניה גורמת לאצות!
צמחים חלשים מובילים להתפתחות אצות.
פחות נוטריינטים מהנדרש מובילים לאצות (באמצעות חולשת הצמחים).
CO2 שמרים מוביל לאצות.

רוי, אלי צודק. הבעיה שלך היא כנראה בעיית תאורה (עודף ו/או זויות הארה - רפלקטור וכו).
תן מעט פרטים, תאורה וכו.
בכל מקרה, תנגב את האצה...

אייל
eyalco לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Friday 14/09/2012, 09:01   #7
שלולי
 
תאריך הצטרפות: 13/07/07
הודעות: 1,102
הודו לך על 53 הודעות 63 פעמים
ברירת מחדל תגובה להודעה: הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

אני לא יודע על מה מסתמכת תגובתך הקצרה, המים מלאים בנבגים של אצות, הצמחים והאצות ניזונים מאותם נוטריינטים בדיוק, כך שעודף נוטריינטים במים יגרום לגדילת אצות.
שלולי לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Friday 14/09/2012, 09:50   #8
אלון.ו
 
הסמל האישי שלאלון.ו
 
תאריך הצטרפות: 14/03/11
מיקום: צפון
הודעות: 13,165
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
סוג אקווריום: מיכל ריק עם אבק :(
וותק בתחום: שנייה אני אשאל את אשתי
ברירת מחדל

זה סוג של ביצה ותרנגולת
חוסר בצמחים בא לידי ביטוי בחוסר של צרכנים
אפשר גם להגיד את זה אחרת
עודף בנוטריאנטים וחוסר בצרכנים מתבטא באצות

או ביידיש
באזל בדרעק
__________________
החתימה הזו מצחיקה מידי בשביל להופיע ב"סטטוסים מצייצים".


אלון.ו לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Friday 14/09/2012, 12:51   #9
eyalco
 
תאריך הצטרפות: 28/11/03
הודעות: 1,434
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל תגובה להודעה: הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

ציטוט:
פורסם במקור על ידי שלולי צפה בהודעה
אני לא יודע על מה מסתמכת תגובתך הקצרה, המים מלאים בנבגים של אצות, הצמחים והאצות ניזונים מאותם נוטריינטים בדיוק, כך שעודף נוטריינטים במים יגרום לגדילת אצות.
הדיון הזה וותיק בערך כמו הדיון על קדימות העולם. הענין הוא שבעולם, בכלל הפורומים השונים, התקדמו מעבר ואנו עדיין נשארים בחשיבה המוטעית של אצות המתחרות בצמחים. אני חוזר לה/שוואה שלי שנתתי בעבר - זה כמו לומר שפילים ויתושים מתחרים על אותו בית גידול (בהנחה שמזון היתושים הוא אותם צמחים כמו הפילים ולא דם..).

הצמחים זקוקים לכמות גדולה משמעותית של תוצרי מזון מאשר האצות (גם אם ניקח את הצמח הקטן והאיטי ביותר מול האצה הגדולה הרעבה ביותר שקיימת). רמת הביומסה של הצמחים גבוהה בהרבה מזו של האצות. מחד, לא ניתן להגביל רמת תוצרי המזון במים, כפי שהציעו בזמנו ומנגד, גם צמח איטי וקטן גדול פי כמה וכמה מהאצה הכי גדולה ובכך הופך הוא לדומיננטי בסביבתו - כל עוד כל צרכיו מסופקים (רעיון האיזון המקודש). האצות יכולות לצרוך כמות תוצרי מזון הקטנה פי כמה וכמה מהמינימום הנדרש לצריכת הצמחים. עם זאת, בסביבה בה שולטים הצמחים, גם האיטיים ביניהם, האצות לא תתקיימנה (התייחסתי לזה בהרחבה במאמר האצות שלי - חשוב להבנה, הנבגים מצויים במים ללא הפסקה. כל זמן שהצמחים לא נחלשים - או התנאים אינם משתנים - האצות לא יתפתחו).

מרבית אזורי המחיה של צמחי מים מתוקים נוטים לשינויים, כאשר לצמחי המים יש השפעה מייצבת על הסביבה. הצמחים זקוקים ליציבות כדי לגדול היטב. מכאן אנו רואים כי שינויים ב- CO2 וב- NH4 הם הגורמים המשמעותיים ביותר לאצות. שליטה בגורמים אלו תוביל לשליטה באצות. הספקת תוצרי מזון כנדרש ומעט יותר תחזק את הצמחים ותסייע להם במלחמתם באצות. השוואה בין נבגי אצות קטנים ובין צמח גדול בעל מליוני תאים אינה ברת ביצוע. המולקולה הכי קטנה של אמוניה תהיה משמעותית מאוד לקבוצת נבגי אצות, כאשר הצמח עשוי שלא להנות מכך בכלל. לצמח יש גם רזרבות המספיקות להקטין את ה- NO3 ללא הפסד תוצר כלל לעומת תא אצות קטן ללא רזרבות כלל.

ככלל, הבעיה באצות בד"כ (והתייחסתי לכך רבות) היא לא עודף משום נוטריינט כלשהו אלא דווקא להפך - מחוסרים !!! עודף פוספט לא יוביל ליותר אצות כמו גם עודף אחר - כל אלו אגדות אורבניות שבאמת הגיע זמנן להיעלם מן העולם.
עבדתי באקווריום עפ פוגספט ברמות של 2 PPM, ניטראט הגיע ל- 70 PPM, ברזל הגיע ל- 1.2
PPM ועוד. לא היו אצות.
תקטין אצלך דישון פוספט, תאפס ברזל וניטראט ותראה אצות כבמטה מקסמים מופיעות. שפוך יותר פוספט וברזל ותבחן לבד...

לא נדרש גם מהירי גדילה - מה שחשוב הוא רמת הביומסה באקווריום. גם אם נשתול 90% איטיי גדילה ונדשן כמו שצריך, לא נתקל באצות. אין ספק כי למהירי הגדילה יש יתרונות באקווריום, אך מהירות צריכת נוטריינטים אינה אחת מהם. אנו מבינים כבר כי כמויות נוטריינטים במים אינה הבעיה בכל הקשור באצות - זו עובדה בדוקה. אין צורך במהירי גדילה, שהרעיון הוא שיתחרו באצות על מקורות מזון. אנו מבינים כיום שפילים אינם מתחרים ביתושים על אותם מקורות מזון, כך גם לא הצמחים והאצות ולכן מהירי גדילה כשלעצמם אינם כאן הענין כלל - זו ההבחנה הדקה שלא תופסים בכל הנושא של המלחמה באצות.

יהיו אלו שיאמרו כי האצות גדלות על איטיי הגדילה הרבה יותר מאשר על מהירי הגדילה. ההסבר היחיד לכך הוא הזמן שיש לאצות לגדול על איטיי הגדילה - ללא שום קשר לקצב שליקת הנוטריינטים של הצמח מהמים. אל תשכחו שנוכל גם לראות אצות על עלים ישנים יותר - גם אצל מהירי גדילה. הענין עם מהירי הגדילה הוא שקצב גיזומם מהיר מכדי שהצמחים יספיקו להתיישב עליהם. במקרה זה נראה אצות על גזעים וכל השאר.

בגדול, הרעיון הוא פשוט : ככול שיהיו לנו יותר צמחים באקווריום - הצמחים יהיו דומיננטיים. גם אנוביות ננה וגם האמיאנטוס. כאן, אם נוסיף 90%-100% צמחים מהיום הראשון, לא תהיה לאצות כל דריסת רגל. מה כן חייבים? הספקה טובה של CO2, נוטריינטים (כולל ובמיוחד ברזל, PO4 ואחרים) ונשמור על איזון וכל שאר הבלה בלה...

שלושה גורמים עיקריים לאצות :
1. CO2.
2. תאורה עוצמתית.
3. מחסור נוטריינטים.
בסדר הזה.
קיימים יחסי גומלין כמובן, כאשר תאורה עוצמתית מחייבת דישון מוגבר בהתאם, הן מבחינת נוטריינטים והן מבחינת CO2. בכלל, אם תעלה תאורה ולא תדשן בהתאם - תקבל די מהר אצות (ואז יחשבו בטעות שהתאורה גרמה לאצות - ראה מקרה ה- T5 עושה אצות בעבר...).

קיבלנו אצות? עשינו משהו לא טוב (ללא קשר לסוג הצמחים ששמנו). בידקו משטר דישון. בידקו CO2. הסירו לחלוטין את האצות מהאקווריום - שלא יהיה להם זכר. נקו את הפילטר. נקו גזעים, סלעים וכל מה שיש. שאבו חצץ וחיזרו על כך אם צריך. האצות תיעלמנה מהאקווריום.

טעות חוזרת היא להפגיז תאורה עצבנית באקווריום, לדשן פחות, לחסוך ב- CO2 ולבסוף מגיעים האצות (על אף העובדה שיש אקווריומים עם 100% שתילה)...
הקטינו מעט תאורה. מספיק בהחלט 0.5-0.7 וואט לליטר!!! ניתן לשחק עם רמות התאורה/דישון/CO2 באופן מושכל ולחסוך הרבה צרות. הקטינו תאורה - לאצות תהיינה יותר בעיות. המפתח כאן התאורה - לא עודף זה או אחר של נוטריינט זה או אחר. אל תשכחו שאיטיי הגדילה יסתדרו טוב יותר עם חוסר קל של נוטריינטים מאשר מהיר הגדילה - ככה יש לנו מרווח משחק גדול יותר בדישון ומקום נרחב יותר לטעויות שלנו ללא מחיר כבד.

ציטוט:
פורסם במקור על ידי אלון.ו צפה בהודעה
זה סוג של ביצה ותרנגולת
חוסר בצמחים בא לידי ביטוי בחוסר של צרכנים
אפשר גם להגיד את זה אחרת
עודף בנוטריאנטים וחוסר בצרכנים מתבטא באצות
שוב, שייך לביומסה. צריך להכניס כמות טובה של צמחיה לאקווריום. הצמחים חייבים להיות דומיננטים- אנו מגדלים צמחים ולא אצות ולכן מספקים את התנאי הטובים ביותר לצמחים ולא לאצות ולכן כמובן שצריך צמחיה באקווריום. שים הרבה איטיי גדילה ותדשן. כל השאר כבר לא מענין אותנו...

אייל
eyalco לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Friday 14/09/2012, 13:49   #10
ניסו.פ
 
הסמל האישי שלניסו.פ
 
תאריך הצטרפות: 06/05/06
מיקום: אשדוד
הודעות: 13,556
הודו פעם אחת בהודעה אחת
סוג אקווריום: בעיקר ננוים
ברירת מחדל תגובה להודעה: הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

שמח שאחד שיודע הצטרף

הדיון הזה באמת עתיק יומין ואני אף פעם לא שיניתי את דעתי בנושא ,
מניסיון שלי לחובב המתחיל שלא מתכוון לבצע בדיקות (ערכות בדיקה יעודיות)
אני אף פעם לא ממליץ להתחיל אם דישון מתקדם ,CO2 ,מערכת קירור שמשפיעה גם על צריכת הדישון
החלפות מים מסיביות,להוצאת עודפים (מעניין הוא שעל הבקבוקים של ספקי הדישון רשום במפורש
שדישון יתר של פוספאט וניטראט גורם לאצות...) שלא לדבר על מה ניטראט בערכים גבוהים עושה
לדגים .

צמחיית איטיי גדילה אצלי לא מקבלים דישון בכלל וגם בטבע הם חיים במקומות עניים בדישון ונישטפים במי גשם רכים ועניים בחומרי הזנה.

אקווריום ללא דישון תאורה נמוכה מאוד של שרכים צמחי קשירה :



מהירי גדילה חייבים דישון ותאורה מכל הכיוונים אבל המים חייבים להיות נקיים מעודף דישון!
למעט CO2 ודישון בסיסי ולא מתקדם NPK שדורש ניסיון ,ערכות בדיקה ומעקב אחרי עודפים.
__________________

אקווריום כמו אופנוע כלכך הרבה עשן מאחור כלכך הרבה אור לפנים nissop
תמיד נשמר,את מה שנאהב:תמיד נאהב,את מה שנבין:תמיד נבין,אם נלמד
סירטונים שלי
ניסו.פ לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Friday 14/09/2012, 14:07   #11
אלי קדר
 
תאריך הצטרפות: 14/04/11
מיקום: בית דגן
הודעות: 1,625
הודו על ההודעה שלך 2 פעמים
סוג אקווריום: צמחיה
ברירת מחדל תגובה להודעה: הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

ציטוט:
פורסם במקור על ידי eyalco צפה בהודעה

..... עם זאת, בסביבה בה שולטים הצמחים, גם האיטיים ביניהם, האצות לא תתקיימנה (התייחסתי לזה בהרחבה במאמר האצות שלי - חשוב להבנה, הנבגים מצויים במים ללא הפסקה. כל זמן שהצמחים לא נחלשים - או התנאים אינם משתנים - האצות לא יתפתחו).

.., כאשר לצמחי המים יש השפעה מייצבת על הסביבה.

..... הספקת תוצרי מזון כנדרש ומעט יותר תחזק את הצמחים ותסייע להם במלחמתם באצות.

בגדול, הרעיון הוא פשוט : ככול שיהיו לנו יותר צמחים באקווריום - הצמחים יהיו דומיננטיים.

גם אנוביות ננה וגם האמיאנטוס. כאן, אם נוסיף 90%-100% צמחים מהיום הראשון, לא תהיה לאצות כל דריסת רגל.

שוב, שייך לביומסה. צריך להכניס כמות טובה של צמחיה לאקווריום. הצמחים חייבים להיות דומיננטים-

אייל
היי
לא מצאתי את המאמר המדובר.
אייל אתה יכול להסביר בבקשה באיזו צורה צמחים בריאים הופכים להיות דומיננטיים ומונעים מהנבגים להתפתח לאצות?

יש איזה חומר שהם מפרישים שמונע אצות?

אללופתיה?

תודה
אלי

נערך לאחרונה על ידי אלי קדר, Friday 14/09/2012 בשעה 14:13.
אלי קדר לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Saturday 15/09/2012, 19:46   #12
eyalco
 
תאריך הצטרפות: 28/11/03
הודעות: 1,434
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל תגובה להודעה: הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

ציטוט:
פורסם במקור על ידי ניסו.פ צפה בהודעה
שמח שאחד שיודע הצטרף

הדיון הזה באמת עתיק יומין ואני אף פעם לא שיניתי את דעתי בנושא ,
מניסיון שלי לחובב המתחיל שלא מתכוון לבצע בדיקות (ערכות בדיקה יעודיות)
אני אף פעם לא ממליץ להתחיל אם דישון מתקדם ,CO2 ,מערכת קירור שמשפיעה גם על צריכת הדישון
מנסיון שלי, ללא ערכות בדיקה כלל, בהקמת אקווריומים חדשים עדיף/מומלץ/כדאי/רצוי להתחיל עם ביומסה טובה של צמחים ודישון מלא מהיום הראשון עם רמה גבוהה של הזרמת CO2.
נתתי בזמנו אינסוף מחקרים שהעידו הן על הכדאיות בדישון והן על הזרמה טובה של CO2, כולל אגב נושאים די חדשים בזמנו כגון יכולת של צמחים מסויימים "למשוך" יותר CO2 מהסביבה בהשוואה לצמחים אחרים לידם (מה שמשפיע לרעה על האחרים) ועוד.

שיטה זו הוכחה כטובה ביותר הן מנסיונם של רבים וטובים בעולם והן מנסיוני האישי בהקמת אקווריום ללא אצות וגם על כך כתבתי רבות בעבר.
אין דרך אחת נכונה, זה ברור, וניתן להגיע ליעד בכמה וכמה שבילים אולם יש דרך אופטימלית שחוסכת לנו הרבה בעיות באמצע ומביאה אותנו ליעדינו גם מהר וגם באופן אופטימלי.

אנו רגילים לפעול בתובנה של קשריות סיבה ותוצאה - עשיתי משהו, ארעה תגובה כלשהיא ולכן הסיבה היא הפעולה שעשיתי (ראה מקרים בעבר עם נורות חזקות, סוגי דשן ועוד). אנו חייבים להבין כשמדובר במערכות שלמות, כדוגמת האקווריום שלנו, הרי שהן מתנהלות בצורה לא לינארית. ישנן גורמים נוספים שמשפיעים עליהם ואם לא ניקח את כולם בחשבון, הרי שנחמיץ את כלל מערך הגורמים ונפעל בכיוונים לא נכונים.

ציטוט:
פורסם במקור על ידי ניסו.פ צפה בהודעה
שמח שאחד שיודע הצטרף

צמחיית איטיי גדילה אצלי לא מקבלים דישון בכלל וגם בטבע הם חיים במקומות עניים בדישון ונישטפים במי גשם רכים ועניים בחומרי הזנה.

מהירי גדילה חייבים דישון ותאורה מכל הכיוונים אבל המים חייבים להיות נקיים מעודף דישון!
למעט CO2 ודישון בסיסי ולא מתקדם NPK שדורש ניסיון ,ערכות בדיקה ומעקב אחרי עודפים.
נדרשת כאן לא מעט גמישות מחשבתית. שינוי הוא לא דבר קל - להפך. התגובה הטבעית של כולם הוא לסמוך על המוכר ולפחוד מהחדש, השונה.
העליתי לא מעט מחקרים בעבר, מחקרים שהתבצעו באתרים זהים ככול הניתן לסביבת האקווריום שלנו, משם למדו רבות.

מדוע להתיחס למחקרים אלו?
מרבית האגמים רדודים - כמו באקווריום.
טמפרטורה זהה.
מספר גדול של צמחים (הן כמות והן מגוון) - כמו באקווריום.
מרבית הצמחים (חלק גדול) הגדלים באגם זה מצויים אצלנו באקווריום....
תאורה ישירה ללא הצללה - כמו באקווריום בד"כ.
כמות נוטריינטים עשירה - גם במגוון, כמו באקווריום.
כל נסיון שם מושלך ישירות על האקווריום, משום תנאים אלו והיכולת להפעיל שם מניפולציה מחקרית המסייעת רבות להבנת כלל התהליכים באקווריום.

ראשית, כלל הרעיון שפוספאט לא מוביל לאצות נחקר עוד ב- 1996. הבעייתיות בהגברת פוספט כמוביל לאצות נבעה מהעובדה שמרבית המחקרים (לא בזה המצוטט כאן על ידי) בדקו אצות בלבד ולא צמחי מים ו/או אצות וצמחי מים יחדיו (מסיבות מובנות של נזקי האצות למקורות מים). אם במקווי מים בהם יש אצות נמצא גם נוטריינט - PO4 - הרי ש- PO4 מוביל לאצות. הנה בעייתיות סיבה - תוצאה גם במחקרים - לא רק אצל חובבי אקווריומים !!!
במחקר המצוטט (שתום באר השתתף בו) נמצא שבמקומות שבהם יש צמחים, תוספת של PO4 לא מובילה להתפרצות אצות. כאן נוטרלה בעיית סיבה-תוצאה ואוששה הידיעה של אז. עד כאן אנו מסכימים.

מחקרים עדכניים באגמי מים רדודים טרופיים וסבטרופיים (סביבות מחיה אלו תואמים בכללי למי האקווריום שלנו מבחינת פרמטרי המים) מצביעים על מגמה הפוכה לגמרי ממה שנהוג לחשוב היום : המחקר (מ- 2004) מוכיח כי הגברת פוספט בסביבת צמחי מים, כאשר מספיקה ביומסת צמחיה של 30%-50% בלבד - תוספת הפוספט תוביל לגידול בביומסת הצמחיה באגם וללא כל תוספת אצות כלשהיא !!!
המשמעות היא פשוטה - מגבירים פוספט ==>מגבירים גידול צמחיה במים==>אין זכר לאצות!!!

עכשיו אנו מגיעים ומתעקשים - מחקרים שמחקרים, פוספט מוביל לאצות ויהי מה...

מחקר די עתיק האמת (מ- 1978) הוכיח כי כי באגמים בהם קיימת רמה נמוכה מאוד של N (כשחלק מתצורותיו אנו מכירים כ- NO3, בו אנו משתמשים לדישון האקווריום), נמצא כי תוספת של PO4 לא תוביל לגידול מהותי בביומסת הצמחים באגם. המחקר חקר כיוונים נוספים לתחומים אחרים והיווה מקור לא אכזב לאי הבנות בכל הקשור לאצות אולם לא אכנס לויכוח האקדמי שהתנהל סביב הנושא משום מורכבותו הרבה וזה לא הנושא כרגע. בפועל, הוספת פוספט מובילה לתצרוכת מוגברת של ניטראט, כפי שהוכח במחקר עדכני של תום באר מ- 2004 שהצביע על העובדה כי תוספת של פוספט מ- 0.2 PPM ל- 0.5 PPM הובילה לגידול של 300%!!!!! בצריכת ניטראט. 300%!!!!!!!!!
בעיני, לא ניתן להתווכח עם זה...

מספר מחקרים לא קטן באגמי פלורידה הוביל למסקנה כי רמות נוטריינטים גבוהות אינן מובילות להתגברות אצות (מ- 1984, דרך 2003 ו- 2004). לא ברזל, לא פוספט, לא ניטראט, לא אשלגן, לא זרחה ולא כל נוטריינט אחר, שאנו מכירים או לא מכירים, גורם להופעת אצות, גם אם ברמות גבוהות של נוטריינטים אלו. אגמי פלורידה מהווים מקור מהימן למחקרים בכל הקשור לאקווריומי החובבים משום התנאים הזהים השוררים בהם. מחקרים ממוקדים באגמים אלו חקרו את הדינמיקה של צמחי המים ותפקידם באגמים הגבירו את הבנתנו בתחום.
תוסיף לזה נסיון של מרבית תותחי הצמחיה בעולם ותגיע להבנה מדוע אני כותב את מה שאני כותב. לא בא לך מחקרים? אין בעיה - תנסה לבד ותראה. זה מה שאני עשיתי...

ציטוט:
פורסם במקור על ידי ניסו.פ צפה בהודעה
מהירי גדילה חייבים דישון ותאורה מכל הכיוונים אבל המים חייבים להיות נקיים מעודף דישון!
למעט CO2 ודישון בסיסי ולא מתקדם NPK שדורש ניסיון ,ערכות בדיקה ומעקב אחרי עודפים.
אצות לא צריכות עודף דישון כדי להיזון ממנו. אצות כה קטנות עד כי שברי שבריו של נוטריינט זה או אחר יספיקו למזונם. הן לא צריכות עודפי מזון ועודפי מזון אינם הסיבה להופעתם. מרגע שארעה התפרצות אצות, יש להן מספיק מזון במי האקווריום, גם אם ננסה למנוע זה.

שים לב, הצמחים עצמם דולפים נוטריינטים למים, המצע דולף, דגים עצמם מייצרים מזון - חלקיק קטן של קקי של דג מספיק לקיים אצות. עצם העובדה שאנו שומרים על רמות עודפות/רזרבה בדישון מוכיחים כי עודפים אינם מובילים לאצות.

החכמה היא לא להחליש את הצמח. צמח חלש - לאצות יש מנגנונים סביבתיים המזהים שינוי התנהגותי בחולשת הצמח ומתחילה התפרצות אצות (התייחסתי לזה בהרחבה במאמר האצות שלי להוכחת הטיעון).



ציטוט:
פורסם במקור על ידי ניסו.פ צפה בהודעה
החלפות מים מסיביות,להוצאת עודפים (מעניין הוא שעל הבקבוקים של ספקי הדישון רשום במפורש
שדישון יתר של פוספאט וניטראט גורם לאצות...) שלא לדבר על מה ניטראט בערכים גבוהים עושה
לדגים .
בזמנו התייחסתי רבות למאמרים של חברות האקווריומים השונות - הן בנושא הנורות ה"ייעודיות", שם נתתי מחקרים שהוכיחו ששילוב קול ווייט + וורם ווייט פשוטים היה עדיף פי כמה על הנורות ה"ייעודיות" עם ה"פיקים" שלהם בתחום ההיענות של הצמחים ושאר מיני הירקות שהם הוסיפו שם. כמו כן התייחסתי גם לנושאי הדישון, הפסקות התאורה של דנרלי ובפורום אחד בחו"ל טחנתי את דנרלי על אחד ה"מחקרים" שלהם, שהראיתי שיש להם טעויות בסיסיות בהבנת צמחיה וגורמי השפעה ועוד.

דוגמא : "מחקר" שפרסמה חברת דנרלי, מהמוצרים היקרים בעולם (לקוח ממאמר שלי על אצות):
במחקר: המאמר מדבר על תאורה חזקה שמובילה לייצור מוגבר של חמצן (O2) המוביל לסדרה של השפעות לוואי וביניהם השפעה על שינויי PH במי האקווריום. המאמר טוען כי עליית רמת
ה – PH הופכת את האמוניום הנשמר בצמחים כרזרבה לאמוניה רעילה הפוגעת בצמח מתוכו, עד כדי התפרקות הצמחים. המאמר אף נותן מספר צמחים כדוגמא: קריפטוקורין, לימנופילה, רוטלה ועוד.

במציאות – נתון זה מוכיח כי את הכתוב בדנרלי לא ניתן לכנות מחקר ובהחלט לא חוקר כתב אותו.

כל סטודנט לביולוגיה מכיר את המונח "הומאוסטאזיס" - יכולתו של אורגניזם לשמור על התנאים בסביבתו הפנימית בתחום המאפשר את הישרדותו, לעתים בניגוד לתנאי סביבתו החיצונית. כל אורגניזם מקיים הומאוסטזה ברמה כלשהי, בעוד יצורים שונים נבדלים ברמת המורכבות של מנגנוני ההומאוסטזה וביעילותם. ניתן למצוא הומאוסטזה במגוון רמות התייחסות: התא הבודד שומר על ריכוזי המומסים בו בטווח צר, שומר על PH קבוע בתוכו, ומונע כניסה של חומרים מזיקים ברמות שונות של הצלחה. ברמת האורגניזם השלם, ניתן למצוא את היצורים ההומותרמיים אשר שומרים על טמפרטורת גופם בתחום צר. ישנה גם הומאוסטזה ברמה שמעבר לאורגניזם הבודד – במערכת אקולוגית למשל, כשצמחים הצורכים CO2 ובעלי חיים הפולטים פחמן דו-חמצני, שומרים יחדיו על רמתו באטמוספירה בתחום די קבוע, כשסטייה מתחום זה תזיק לפחות לאחד מהם.

כל תא בטבע (גם צמחים וגם בני אדם) שומר על הומאוסטאזיס בתוך התא. רמת ה – PH בסביבה יכולה לנוע לכאן או לכאן ועדיין לא להשפיע על תצורת היונים המצויים בתוך הצמח.

סביבה חיצונית אינה שווה סביבה פנימית!

לרובנו משתנה סביבת האקווריום מדי יום – תהליך הפוטוסינתזה משפיע על רמת ה – PH, משטר התאורה כגורם לפוטוסינתזה וכו'. האם בכלל שינויי PH אלו ואחרים הצמחים מתפוררים לנו באקווריום?

מדהים לראות זאת ב"מחקר" דנרלי!
אגב, מחקרם רצוף בטעויות שונות ומשונות - מה שמעיד שלא רשמו אותו פרופסורים ואף לא סטודנטים לביולוגיה. סביר גם להניח שבמחקר זה לא הושקעו מליוני דולרים.
מוטב לנו לקחת תמיד בערבון מוגבל כל "מכון מחקר" שמוכר מוצרים שלו עצמו...

בקיצור - העובדה שחברות גדולות ומסחריות כותבות שטויות לא גורמת לי לפעול לפיהם ואני בטח לא נבהל מהרשום בתוויות שלהם.
הן טועות - אל לנו להצטרף אליהן...

ציטוט:
פורסם במקור על ידי אלי קדר צפה בהודעה
היי
לא מצאתי את המאמר המדובר.
אייל אתה יכול להסביר בבקשה באיזו צורה צמחים בריאים הופכים להיות דומיננטיים ומונעים מהנבגים להתפתח לאצות?

יש איזה חומר שהם מפרישים שמונע אצות?

אללופתיה?

תודה
אלי
אלי, היות ותש כוחי, וגם כך זה ארוך מדי, אחפש את המאמר (נדמה לי שעדיין במחשב שלי בעבודה) ואכניס אותו כאן. נוכל לדון בו אח"כ לעומק ולהסביר הכל. זה בהחלט חשוב...

אייל
eyalco לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Saturday 15/09/2012, 20:55   #13
masterp
 
תאריך הצטרפות: 08/09/11
מיקום: קריות
הודעות: 1,572
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל תגובה להודעה: הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

קראתי מאות מאמרים בעברית ובאנגלית בכל הנוגע למלחמה באצות וזאת הפעם הראשונה
שאני קורא מאמר ללא סתירות לוגיות והסבר לכל המלצה במלחמה באצות , אכן ענה לי על הרבה שאלות .

עדיין , כמה הבהרות בעניין :

1 . "תוספת של פוספט מ- 0.2 PPM ל- 0.5 PPM הובילה לגידול של 300%!!!!! בצריכת ניטראט. 300%!!!!!!!!!"
האם עלייה מ 0.5 ל 0.8 תגרום לאותה תגובה או שבסביבות 1 PPM של פוספאט , צריכת הניטראט לא תשתנה בהרבה ?

2. "לאצות יש מנגנונים סביבתיים המזהים שינוי התנהגותי בחולשת הצמח ומתחילה התפרצות אצות (התייחסתי לזה בהרחבה במאמר האצות שלי להוכחת הטיעון)"
משפט שחיכיתי לקרוא הרבה זמן ושמסביר לי בצורה חותכת את החשיבות על השמירה ביחסים
של NPK .
אשמח להרחבה בעניין ולקישור למאמר .

3. במידה וערכי הנוטריאנטים במים מנוטרים כהלכה , מה החשיבות הרבה שמיוחסת להחלפות מים ? ( אין הכוונה לאק' עם אוסמוזה ששם נידרש פיצוי של טרייס אלמנטס ושמירה על באפר )

4. שאלה מעשית ,
במקרה של אק' שכולו מורכב מאנוביות שמכסות כ 70% מהשטח ללא שום צמחייה אחרת
ותאורה של 0.3W , האם עדיין נדרש לעבוד ביחס דישון של 20-1-20 או שיש לעבוד ביחס אחר ומה חשיבות הפד"ח במקרה זה ?

תודה

masterp לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Sunday 16/09/2012, 07:03   #14
אלי קדר
 
תאריך הצטרפות: 14/04/11
מיקום: בית דגן
הודעות: 1,625
הודו על ההודעה שלך 2 פעמים
סוג אקווריום: צמחיה
ברירת מחדל תגובה להודעה: הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

ציטוט:
פורסם במקור על ידי eyalco צפה בהודעה
אלי, היות ותש כוחי, וגם כך זה ארוך מדי, אחפש את המאמר (נדמה לי שעדיין במחשב שלי בעבודה) ואכניס אותו כאן. נוכל לדון בו אח"כ לעומק ולהסביר הכל. זה בהחלט חשוב...

אייל
תודה רבה

מצאתי משהו:

אצות, צמחים ומה שביניהם מאת: אייל כהן

מבוא
מאמר זה יסקור את נושא האצות, דרך היווצרותם, יחסם לסביבה הכללית ובייחוד, את מערכות הקשרים עם הצמחים.
המאמר יסקור את עיקר הספרות המקצועית הקיימת ויציג, ככול הניתן, את התאוריות המעודכנות הרלוונטיות לנושא זה.
לא אכנס במאמר זה לתיאור האצות הקיימות באקווריום, הסבר הופעתם וכדומה, כי אם תיאור כולל, כמוסבר לעיל, כולל תחומים שהיו בבחינת נעלמים לחובבים בכל הקשור להקשרם עם הופעת האצות (בקטריות, פטריות, חמצן ועוד).
במאמר, אסקור בתחילה ברמה ההגדרתית את האצות והצמחים, כאשר ככול שנתקדם, נכנס יותר לכיוון של הגורמים הסביבתיים המשפיעים על האצות, מהות האינטראקציה בין האצות והצמחים (וגורמים נוספים, שאינם נראים תמיד בעין) ולבסוף אתן ארוע/מקרה שאותו אנתח – מחקר חברת דנרלי על אצות.

אצות
המונח בו משתמשים כיום להגדרת "האצות" מתייחס לאורגניזמים אאוקריוטיים (eukaryotic) פוטוסינתטיים, בעלי גרעין אחד או מעט יותר, המאחסנים את הפיגמנטים השונים שלהם בגופים תוך תאיים מגודרים בממברנה (פלסטידה בציטופלזמה).



לחלק מאצות חד תאיות אלו אין שוטון (Flagellum) – הן אינן יכולות לשחות במים (וולקרינג, 1990).


חלק אחר מאופין בתוספת של פיגמנטים פוטוסינתטיים: פיקואריטרין, פיקוסיאנין ואללופיקוסיאנין, המאורגנים בקומפלקס פרוטאיני (Phycobilisomes) המיועד לקליטת אור.


ראוי לציין כי קיימים מעל 15,000 סוגים של אצות, אולם אין מכלילים אותם כקבוצה טקסונומית (הטיפול בטקסונומיה - מיון לקבוצות: חטיבות, סדרות, משפחות, סוגים ומינים - של האצות היא מלאכה קשה ומתסכלת. צריך לאסוף חומר צמחי מתוך הים, במקרים רבים לבצע חתכים מיקרוסקופיים וגם אז ההצלחה בהגדרה אינה מובטחת. בעבר, שייכו את האצות לממלכת הצמחים, כקבוצה שווה, הכוללת אצה חד תאית בקצה אחד וגוש אצות ים (kelps) בקצה השני, המשתרע למרחק רב. הנוהג כיום הוא להתייחס אל קבוצות אלו של אצות כנבדלים דיים בכדי להתייחס אליהם כאל מערכה (Phyla) בתוך ממלכת הפרוטיסטה (Protista- קבוצה גדולה, אחת מששת הממלכות אליהן משתייכים כל היצורים החיים. פרוטיסט, למעשה, הוא כל יצור אאוקריוטי שאינו בעל חיים, צמח או פטריה).
כעקרון, ניתן להציע חלוקה של ארבע קטגוריות של אצות (קרמפטון, 1989):
פיטופלנקטון (Phytoplankton) – אצות מושהות במים.
מטפיטון (Metaphyton) – אצות המרחפות במים, לא נצמדות.
אפיפיטיק (Epiphytic) – אצות הנצמדות לצמחים.
אפיפליק (Benthic), או אצות בנתוניות – אצות הנצמדות לקרקעית, משקע מסוים או אחר, הנמצא במקום הנמוך יותר של המים באקווריום או באגם.



מאגר האצות הגדול ביותר משתייך לסיווג הראשון והאחרון, כאשר חלוקה פרטנית לסוגי האצות השורשים באקווריום שלנו תתבצע במאמר אחר, תוך פירוט הגישות לטיפול.
האצות הבנתוניות הן ברובן מאקרופיטיות, כלומר, מספיק גדולות כדי שנוכל לראותן בעין, בניגוד לאצות הפלנקטון שרובן קטנות ואינן נראות בעין בלתי מזוינת.

מחקרים באגמי המים מצאו כי מבין כל הקטגוריות המוזכרות לעיל, האצות המושהות במים ואלו הנצמדות לצמחים מגיבות כמעט מיידית לתוספות קטנות וקבועות של דישון למים, כאשר האצות המרחפות מגיבות אמנם בהשהיה יחסית, אולם תגובתן תהיה חזקה ונמשכת.
האצות הנצמדות לקרקעית מגיבות בקושי, אם בכלל (מרקין, 1994). דישון במנה חד פעמית תוביל לתגובה חזקה יותר של הפיטופלנקטון מאשר האפיפיטיק (גאבור, 1994).

צמחי מים
לפני שנדבר על האגדה האורבנית המעלה את נושא קיום תחרות בין צמחים ואצות על מקורות מזון, בואו נסביר קצת על צמחים ודרך גדילתם/צמיחתם.
כיצד צמחים גדלים? לכאורה - שאלה מצחיקה אולם מה בדיוק מגדיר גדילת צמחים? גדילת צמחי מים מוגדרת בד"כ בהגדרה זהה לגדילת צמחי יבשה ואצות: התפתחות מתקדמת ובלתי הפיכה של אורגניזם (טייז וזייגר, 1998). מנגד, מגדירים לאמברס, צאפין ופונס (1998) גידול כשיעור התוספת במאסת צמחים, נפח, אורך ושטח. גם הגדרה זו בעייתית שכן מים גורמים לצמח להתארך, לגדול בנפח ועוד, אולם ללא כל גידול בפחמן הדרוש להם. בנוסף, יש לבדוק באיזה גידול מדובר: שורשים? פרחים? גבעול? עלים?



בדר"כ נהוג למדוד גדילת צמחים ע"י ביומסת משקל יבש (במעבדות) או בעולם חובבי הצמחים, נהוג לבחון ע"י הגידול באורך הגבעול ואולי גם מאסת הצמח. האקווריום למעשה הוא משהו זהה למעבדת חממה: יש לנו שליטה על סביבת המחיה של הצמחים ומכאן, שליטה מלאה על האפשרות לספק להם את כל צרכיהם לגדילה אופטימית.

מהי אם כן גדילה אופטימית? האם מדובר בגדילה מקסימלית בהכרח? רבים בעולם האקווריום סבורים כך ומכוונים לכך אולם אין זה בהכרח נכון. צמחים יכולים לגדול במשך תקופות קצרות במקסימום קצב אך לפרקי זמן קצרים בלבד, כאשר בטווח הארוך, שיעור הצמיחה האופטימלי יניב יותר ביומסה ובאיכות גדולה יותר.
הגדרה ממצה תתבסס על פרמטר שיעור הגדילה היחסי (RGR), כאשר זה מתבסס על שני גורמים:
1- שיעור הטמעה נטו (NAR).
2- יחסיות שטח העלה/משקל יבש.

ה - NAR הוא שיעור הגידול במשקל היבש ליחידת זמן נתונה, לכל יחידת שטח הפנים של העלה, שהוא למעשה כמות התוצרים בפוטוסינתזה המוטמעים בצמח.
ה – LAR הוא יחסיות שטח העלה למשקל יבש שהוא מידת היחסיות של חלק הצמח המעורב בתהליך הפוטוסינתזה.
בקיצור, גורמים אלו יחד מספקים תיאור יחסי של גדילה בתקופת זמן המבוססת על מאפיינים טיפוסיים של הצמח, מה שמגדיר לנו צמיחה "טובה" של הצמחים שלנו באקווריום ובכלל.

תהליכים המשפיעים על גידול הצמחים
1- סביבת חמצן נמוכה.
2- פוטוסינתזה.
3- תאורה.
4- תהליכי רספירציה (יצירת אנרגיה ע"י תגובת חמצן וסוכרים, המייצרים מים, CO2 ו - ATP).
5- תהליכי אידוי (השפעת האידוי על נוטריינטים בצמח ובסביבתו).
6- השפעות סביבתיות (פרמטרי מים, גיזום, יחסי גומלין עם דגים ועוד).
7- טמפרטורה (טמפ' אופטימלית ביחס לתנאי קיצון).



בגרף אנו רואים כי שאם לא גוזמים, קצב גידול ביומסת הצמחים עולה חדות, מאט אח"כ והופך מוגבל ע"י תאורה (בעיקר בשל אפקט ההצללה). אפקט זה מגביל את הצמחים מהמשך גידול בביומסה. גם שינויים בשורשים והתפתחות צידית חשובים אף הם, כאשר עקירה וגיזום הם פעולות שהחובב אינו תמיד מבין את חשיבותן.
כמות ביומסת צמחים גדולה נחשבת לגורם מגביל אצות: בכמות ביומסה גדולה, מהירות הסרת ה – NH4 (הגורם מס' 1 ביצירת אצות) היא גבוהה. מנגד, רמת דרישת הצמחים לנוטריינטים השונים גדלה אף היא (כולל CO2) ויש להתייחס לכך בהתאם.
מצד אחד, יש להתחיל אקווריום חדש עם כמות גדולה של צמחים ומנגד, יש לשים לב היטב לדישון הולם ולגיזום בזמן. היעדר דישון מתאים וגיזום יובילו לתחילת הופעתן של האצות. כמו כן, נצפה כי העלים הנמוכים של הצמחים ירקיבו וידלפו חנקן מחוזר בתצורתו כ – NH4. במקרה זה אנו צפויים לסוגים שונים של אצות, בעיקר אצות ירוקות לסוגיהן השונים.
אצות מגיבות היטב לרמות גבוהות של חנקן מחוזר NH4 או אוריאה (תרכובת אורגנית המכילה פחמן, חנקן, מימן וחמצן – CON2H4). רמה גבוהה של אמוניום (NH4) שוררת בד"כ באקווריום מוזנח, יחד עם רמות נוטריינטים נמוכות.

המפתח כאן הוא הבנת הבעיה והתיחסות הולמת לטיפול בה: הגידול בביומסת הצמחים מחייב את החובב להתייחס אליו הן בהזרמת כמות CO2 גדולה יותר והן בדישון עודף. באקווריומי הייטק, בעלי הזרמת CO2 טובה ותאורה חזקה, עדיף דישון מוגבר, היוצר כמות עודף בנוטריינטים. דישון מופחת אינו מומלץ שכן עשוי להוביל לחוסרים. במילים אחרות - דשן יותר מהנדרש – ולא פחות!

זכור תמיד, כי צמחים בסביבה מדושנת היטב שומרים על רזרבות בנוטריינטים (בעיקר במקרו אלמנטים). הפחתת דישון לא תוביל לתוצאה שלילית מיידית – לצמחים לוקח זמן מה לצרוך את הרזרבות ולהגיב שלילית לדישון המופחת.
המחשבה, שצמחים בעלי מערכת שורשים מפותחת מעדיפים צריכת נוטריינטים מהמצע אינה מדויקת, בלשון המעטה. לקריפטוקורין ואכינודורוס לדוגמא יש קנה שורש (ריזום) הפועל כמאגר רזרבות לטווח ארוך. עובדה זו מצביעה על שימוש בריזום בתנאים סביבתיים קשים יותר מאשר העדפה זו או אחרת למקור הנוטריינטים. מחקרים הראו שימוש בשני המקורות, כאשר נסיונות בעבר של החובבים להגביל את הנוטריינטים במים במגמה להילחם באצות הובילו למסקנת העדפת הצמחים את המצע. בנושא זה הוכיחו מחקרים כי ככול שמתמעט מקור הנוטריינטים במים, כן גדלה ביומסת השורשים (סדרגרין ומדסן, 2001).

פטריות, בקטריות, מיקוריזות ורקבונות באקווריום
באקווריום שלנו, כמו במערכות אקולוגיות מימיות, קיימות פטריות (Fungi = אורגניזם אוקריוטי המעכל מזונו מחוץ לגוף ולא מייצרו בעצמו), בקטריות ועוד שמסייעים רבות לייצובו של האקווריום שלנו כמערכת אקולוגית סגורה, כאשר בין כלל גורמים אלו מתקיימת קשריות הדדית המועילה לכולם (ראה מיקוריזה = הדדיות בין תפטיר פטריה ובין שורשי הצמחים, כאשר הפטריה נהנית מספיגת פחממות מהצמח הפונדקאי ואילו הצמח סופג מינרלים מתפטיר הפטריה).

באקווריום יציב, שבו הצמיחה חזקה והצמחים מייצרים ריכוזי חמצן גבוהים (תהליך הפוטוסינתזה), הפטריות והבקטריות השונות מגבירות את פעילותן ומזרזות את הסייקלים השונים באקווריום (מחזור פחמן, חנקן ואחרים). לפעילותן המוגברת של אורגניזמים נעלמים אלו השפעות ניכרות על האקווריום שלנו: בהירות מים גדולה יותר, כמות רפש נמוכה, בריאות דגים טובה יותר ומיחזור חזק יותר של מאזנים סביבתיים.

אקווריום מאוזן, בעל ביומסת צמחים קטנה יחסית, הפרשות-דגים מוגברת, רקבונות צמחים – כל אלו משפיעים מהותית על יכולת הבקטריות והפטריות למחזר את ההפרשות הנ"ל. אלו יאלצו לעבוד חזק יותר וכתוצאה, הם יצרכו כמות חמצן גדולה יותר מהמים, מצב המקטין את ריכוז החמצן במים. מכאן, שמירה על רמה יציבה של צמיחת וגדילת צמחים היא המפתח הראשי לקיום רמת מיחזוריות יציבה באקווריום צמחיה. בנוסף, חסרי חוליות מיקרוסקופיים מסתמכים רבות על פטריות ימיות אלו והם קשורים למיחזור רקבונות ורפש באקווריום צמחיה. אם משהו פוגם באיזון זה שבין צמיחת צמחים יציבה וחזקה, בקטריות, פטריות וחסרי חוליות מיקרוסקופיים, מצב האקווריום יתדרדר במהירות רבה.
נקודה חשובה למחשבה: ככול שקצב צמיחת הצמחים יהיה מתון יותר, כך ניתן יהיה בקלות יותר להשיג את האיזון.

פתרונות אפשריים לכך הם:
1- הימנעות מ"הפצצת כורים גרעיניים" על האקווריום.
2- החלפות מים מרובות, יחד עם שאיבת רפש אחת לחודשיים. פעולות אלו של הזרמת מים רעננים וסילוק חומרים אורגניים מסייעים לנו באקווריום בהקטנת המעמסה הביולוגית על החמצן באקווריום הצומח במהירות יחסית. הקטנת המעמסה על החמצן מסייעת לייצוב המערכת (פחות חמצן מקטין כמות פטריות ובקטריות במערכת פחות יציבות במערכת).

השפעת התאורה באקווריום
צמחים וסוגים רבים של אצות הם אורגניזמים מחוברים, ז"א אינם יכולים לזוז, תכונה המחייבת אותם להסתגל לשינויים בסביבתם הטבעית. תאורה היא אחד הגורמים רבי העוצמה המווסתים וממריצים את גדילתם של צמחים ואצות.
תאורה, למעשה, היא קרינה אלקטרומגנטית המאופיינת ע"י איכות (אורך גלים שונה) ועוצמה. אצות וצמחים מסוגלים "לחוש" ולהעריך את שני הפרמטים הללו ולהגיב להם.
לתאורה 2 תפקידים עיקריים בכל הקשור לצמחים ואצות:
1- היא משמשת להם כמקור אנרגיה עיקרי.
2- היא מספקת להם אינפורמציה מיקומית לוויסות תהליכי התפתחות (נביטת זרעים ונבגים, אתיולציה – הצללה והלבנת צמחים, גרביטרופיזם, פוטוטרופיזם, תנועות כלורופלסט, שעון ביולוגי ורבים אחרים).

חשיבות התאורה לצמחים ואצות מובילה להבנה כי תהליכי הסתגלות לתנאי התאורה הסובבים הם מחוייבי המציאות. ואכן, בדיקה מהירה מגלה כי צמחים פיתחו מערך רחב של פוטורצפטורים (קולטני גירוי אור) המנטר אורות וכמות תאורה בסביבה בטווחים הנעים בין ה – UV ועד לחלק האינפרה האדום של הספקטרום האלקטרומגנטי.
פוטורצפטור חשוב הוא הפיטוכרום: פיגמנט אותו מנצלים הצמחים לאיתור שטף אור. הפיטוכרום רגיש לשטף אור בתחום האדום והאדום רחוק של הספקטרום הנראה לעין. פיטוכרום קיים אצל מרבית הצמחים, כולל צמחים עילאיים. מולקולות זהות, המזוהות היום אף הן כפיטוכרום, נמצאו במספר גדול של בקטריות (שניידר-פואוץ, 1992).



גם לאצות הידועות לנו יש פיטוכרום אשר נשמר היטב במהלך האבולוציה, עובדה המבהירה לנו כי לכל האורגניזמים האוטוטרופיים יש מערכות איתור שטפי אור זהות (קורדונייר וגרפין, 1984).
הפיטוכרום סופג בעיקר, כפי שכבר ברור לנו, את אורכי הגל האדום והאדום רחוק (600-750 nm), כאשר הקריפטוכרום מאתרים את תחום הכחול (320-500nm) והאולטרה – סגול A (UV- A) (בריגס ואולני, 2001).

מרכיב התאורה באקווריום הוא חיוני לתהליך הפוטוסינתזה, אך גם להכוונת תהליכי צמיחה וגידול בקרב צמחים ואצות. התאורה פועלת כאיתות לייזום וויסות פוטופריודיזם (תגובת צמחים ובעל חיים לאורך היום והלילה במשך יממה) ומורפוגנסיס (תהליכי גדילה המושפעים ע"י תאורה). קיימים 2 סוגים של איזופורמים של פיטוכרום: Pr ו – Pfr . לא אכנס להסבר על תהליכים אלו (ראו להרחבה בביבליוגרפיה) אולם חשוב להבין את העובדה הבאה: ה – Pr סופג את התחום האדום בספקטרום כאשר ה – Pfr סופג את התחום האדום הרחוק.

ספיגת אור מובילה להמרה פנימית של הפיטוכרום, ז"א אור אדום גורם לייצור – Pfr ואור אדום רחוק גורם לייצור Pr. היות ואור השמש מכיל הרבה אדום, ממיר הפיטוכרום בעיקר את ה – Pfr, ובלילה חוזר לאט לייצור ה- Pr. היות וצמחים משתמשים באור האדום לפוטוסינתזה ומחזירים את האדום הרחוק, אפקט ההצללה של צמחים אחרים גם יכול להמיר Pfr ל- Pr, מצב הגורם לתגובה הנקראת "הימנעות מהצללה".
במעמקי האגמים מסונן האור האדום ונשאר האדום הרחוק. מצב זה והשפעותיו השונות יכול להימנע ע"י הצבת תאורה בזויות שונות – כך תתאפשר תצורת גדילה שלמה יותר.
בגדול, במרבית הצמחים, ריכוז מתאים של Pfr מגביר או מעכב תהליכים פזיולוגיים רבים.
כדי לכוונן את הסתגלותם למחזוריות רגילה של תאורה/החשכה בסביבת התאורה של הצמחים המושפעת מסיבוב כדור הארץ (בטבע) וממחזוריות התאורה שלנו (באקווריום), הצמחים, אצות ובקטריות פיתחו שעון ביולוגי אנדוגני. לפיכך, מרבית התגובות הפסיולוגיות מווסתות התאורה מאופננות במחזוריות של 24 שעות הנוצר ע"י שעון ביולוגי.
השעון הביולוגי של הצמחים והאצות מסתכרן באמצעות רמזים סביבתיים כדי לספק מידע על הזמנים, כאשר לתאורה מרכיב חשוב במנגנון זה (סומרס, 1998). מחקרים נוספים הראו כי השעון הביולוגי יכול לפעול עצמאית ללא מחזוריות ימית, כח משיכה, מגנטיזם ואחרים (מרגנהאגן, 1984; קונדו, 1991; ג'והנסון, 1992).
מה המשמעות של סינכרון השעון הביולוגי?
אין כל משמעות לשינויים יזומים במשטרי תאורה, הן כנסיון לסייע לצמחים והן כנסיון להפריע לאצות. יכולת ההסתגלות כאן היא גבוהה ביותר והנסיון להפעיל מניפולציה כזו או אחרת הופך לחסר טעם (ראה הרחבה בתגובתי בארוע המקרה במחקרי דנרלי הממליצים על "סייסטה" בצהרים).

אצות ונוטריינטים

פוספט:
עד לפני זמן לא רב סברו רבים כי ברזל ופוספט מובילים לאצות, מצב אשר הוביל להמלצות להקטין למינימום נוטריינטים אלו (ראה מחקר סירס וקונלין). זמן רב לאחר דעות אלו עוד הגבילו חברת דשנים את מרכיב הפוספט במוצריהן ואף פרסמו זאת ברבים.

כלל הרעיון שפוספאט לא מוביל לאצות נחקר עוד ב- 1996 (באר ודיקסון, 1996). הבעייתיות בהגברת פוספט כמוביל לאצות נבעה מהעובדה שמרבית המחקרים בדקו אצות בלבד ולא צמחי מים ו/או אצות וצמחי מים יחדיו (מסיבות מובנות של נזקי האצות למקורות מים). אם במקווי מים בהם יש אצות נמצא גם נוטריינט - PO4 - הרי ש- PO4 מוביל לאצות. במחקר של באר ודיקסון נמצא שבמקומות שבהם יש צמחים, תוספת של PO4 לא מובילה להתפרצות אצות.

מחקרים עדכניים באגמי מים רדודים טרופיים וסובטרופיים (מקורות מים אלו תואמים למי האקווריום שלנו מבחינת פרמטרי המים) מצביעים על מגמה הפוכה לגמרי : המחקר (באכמן, הוייר וקאנפילד, 2004) מוכיח כי הגברת פוספט בסביבת צמחי מים, כאשר מספיקה ביומסת צמחיה של 30%-50% בלבד - תוספת הפוספט תוביל לגידול בביומסת הצמחיה באגם וללא כל תוספת אצות כלשהיא !!!
המשמעות היא פשוטה - מגבירים פוספט ==> מגבירים גידול צמחיה במים.

מספר מחקרים לא קטן באגמי פלורידה הוביל למסקנה כי רמות נוטריינטים גבוהות אינן מובילות להתגברות אצות (קאנפילד 1984, באכמן 2003, באכמן 2004 ועוד).
זרחה ולא כל נוטריינט אחר, שאנו מכירים או לא מכירים, גורם להופעת אצות, גם אם ברמות גבוהות של נוטריינטים אלו. גם אגמי פלורידה מהווים מקור מהימן למחקרים בכל הקשור לאקווריומי החובבים משום התנאים הזהים השוררים בהם. מחקרים ממוקדים באגמים אלו חקרו את הדינמיקה של צמחי המים ותפקידם באגמים הגבירו את הבנתנו בתחום.

ברזל:
ברזל לא גורם לאצות, לא גרם בעבר, לא בהווה וגם לא יגרום בעתיד. זה שייך למספר אכסיומות לא בדוקות ששוחררו לאוויר העולם בעבר אך עובדתית, הופרכו ונעלמו מן העולם. כמויות המומלצות לברזל הועלו מ- 0.1 ל- 0.5 - 0.7. PPM הנסיון היום הוכיח כי גם ברמות אלו אין אצות (מחקרים מהימנים של טום באר מראים כי גם ברמה של 1 PPM ויותר, אין היווצרות של אצות באקווריום. אין טעם להאריך בנוטריינט זה, כאשר כל חובב רגיל יכול לנסות בעצמו ולהיווכח כי אקווריום מאוזן, 1 PPM ברזל לא יוביל לפריחת אצות.

חובבים שונים בארץ ערכו ניסויים שונים בנושא (הבעייתיות של זה ידועה כבר ומובילה בד"כ למסקנות מוטעות). במקרה אחד, הודה חובב כי שפך כמויות של עד פי 100 מהרגיל ואכן קיבל אצות. בוא נתייחס לכך :
1- בעייתיות במחקר פרטי – אינדוקציה - אינדוקציה היא הדרך שבה מסיקים מסקנה ממקרים פרטיים ועוברים מהם לקביעה כללית. דוגמה: אם ראית חסידה לבנה אחת, ואתה מסיק ממקרה זה שכל החסידות לבנות, הרי שזוהי מסקנה אינדוקטיבית. להסקה זו אין ביסוס לוגי, גם אם תתבצע לאחר תצפית באלף או במיליון חסידות לבנות, משום שדי במקרה האלף ואחת או במקרה המיליון ואחד, שבו תראה חסידה שחורה שתפריך את המסקנה הכללית. המשמעות כאן היא שלא בהכרח הברזל הוביל לאצות, הניסוי אינו מדעי, משתנים אחרים לא בודדו ועוד. ראו לכך כל נושא ה- T5 מוביל לאצות ותבינו את משמעות האינדוקציה.

2- המינון בו דובר הינו דוגמא קלסית לכל בעיה אפשרית בתחום חובבי האקווריום – שפכנו 100 PPM במקום 1 PPM. מה קורה באקווריום?
א. זיהום – מינון זה של ברזל מוביל לזיהום בצמח ולפגיעה בו. צמח פגוע = אצות.
ב. יחסיות ברזל-מנגן ועוד נפגעת. קיימים יחסי נוטריינטים חשובים בין ברזל ומנגן, כאשר מינון כה גדול מפריע מהותית לתקינות מרכיבי הצמח.
ג. חסימת פוספט – מינון גדול כזה של ברזל מוביל להפרעת קליטת פוספט בצמח. שוב, ההשפעה כאן על אצות ברורה.

3- התנהגות תקינה מחייבת דישון רגיל. המינון המומלץ כיום מדבר על 0.2-1 PPM לברזל. ברמה זו, אין הופעת אצות באקווריום. נסיונות דישון ברמות של 1-2 PPM אף הם לא הובילו לאצות.

4- כשאנו מדברים על ברזל לא מוביל לאצות (ראה סעיף 3 כאן), הנושא ניתן להשוואה עם NH4 – הגורם מספר 1 לאצות – הוסף 0.5 PPM של NH4 לאקווריום וראה פלא – אצות תופענה. הוסף 1 PPM ברזל ופלא נוסף – אין אצות. אגב, גם אם תוסיפו 2 PPM ברזל, לא תקבלו אצות. נסו להוסיף 2 PPM אמוניה...

פד"ח - CO2
הצמחים מייצרים אנזים הנקרא רוביסקו (Rubisco). הרוביסקו מכיל את חלק החנקן והפרוטאין הגדול ביותר בצמח (הצמחים מפיקים סוכרים מחיזור ה- CO2 וזה מזונם למעשה) במונחי יעילות תפקודית, מדובר בחלק התובעני ביותר לקיום בצמח (מבחינת הוצאת אנרגיה ועוד). הצמחים נחשבים יעילים מבחינת שימוש ווויסות גורמי ייצור – הצמח מווסת את ייצור האנזים (מגביר ומפחית בהתאם לצורך) ומפרק חלקית לשימוש במצבים אחרים (במקרים בהם קיים יותר רוביסקו מהנדרש, הצמחים יפרקו אותו - את החלק העודף - ויקצו עודפים אלו בניטראט לאנזימים אחרים או רקמות אחרות). שימוש זה מתקיים במקרים בהם מצוי הצמח במצבים נדרשים (לדוגמא במצב בו קיים עודף CO2 אך מחסור בניטראט).
מכאן אנו למדים כי הצמחים מסתגלים לרמות CO2 גבוהות, בינוניות או נמוכות – ישנם לא מעט מחקרים המוכיחים זאת.

מה הסוד באקווריומי Low Tech? הצמחים מסתגלים לרמות CO2 נמוכות בתקופה של כ- 1-6 שבועות, תלוי בסוג הצמחים. אופן ההסתגלות מתייחס לייצור מוגבר של רוביסקו שברמות ריכוז גבוהות ממנו, מצליח הצמח להשתמש ב- CO2 גם ברמות הנמוכות השוררות באקווריום "הטבעי". כל עוד נשמר ריכוז ה - CO2 באקווריום זה ברמתו הנמוכה, שומר הצמח על ריכוזי רוביסקו גבוהים.

בהשוואה לאקווריומי ההיי טק מוזרמי ה - CO2, בו הצמחים "מפונקים" למעשה בריכוזי CO2 גבוהים, והופכים הם יעילים מבחינת הייצור – אין להם צורך בייצור מוגבר של CO2. עם זאת, גם כאן נדרשת תקופה מסויימת של הסתגלות הצמח לכמות הזרמת ה- CO2 שלאחריה, מפנה הצמח את משאביו למקורות צמיחה נוספת, לאן דווקא לקיבוע CO2.

כעת, בואו ונבחן מה קורה לנו באקווריומי לואו טק, שבהם קיבל האקווריומיסט חשק עז להזרים CO2 (אם ע"י הזרמה ישירה, אם ע"י החלפות מים תכופות, שבהם רמת ה - CO2 גבוהה יחסית, אם ע"י הוספת כמות גדולה יותר של דגים ועוד כהנה וכהנה שיטות כיד הדמיון הטובה עלינו) : הזרמה מהירה של CO2 מובילה לצריכה מהירה שלו (כמות הרוביסקו בצמחים גדולה), מצב המוביל לצריכה מוגברת של ניטראט, פוספט, אשלגן, מיקרו אלמנטים ועוד.

אם היינו מדשנים בסוג זה של אקווריומים ניחא, אולם רובנו נמנעים מכך (ראה המלצות וולסטד שאני לא שותף להם). מה קורה אם כן? הצמחים באקווריום מגיעים במהרה למצבי חוסר בנוטריינטים ומשם מיידית לאצות.

דוגמא זו שוב ממחישה את בעיית תפיסת החובב - הלה מסיק כי הוספת CO2 לאקווריומי לואו טק מובילה לגידול מהיר של הצמחים ואז, לאט ובטוח, מגיעות גם האצות. מכאן, עפ"י תצפית זו - CO2 באקווריומי לואו טק = אצות, אולם אין הדבר כך.

בואו נבחן מקרה נוסף של אקווריום היי טק בו הצמחים רגילים לסביבת CO2 עשירה – כעת אנו מצמצמים מעט את רמת ה - CO2 (נניח ב – 50%-75%) ושומרים על רמת תאורה גבוהה: הצמחים מצויים עם רמות רוביסקו נמוכות (רגילים לסביבת CO2 עשירה), רמת התאורה הגבוהה מובילה לסילוק מהיר של ה - CO2 במים ולצריכה גבוהה יחסית של נוטריינטים - צריכה שאינה מתקבלת ע"י החובב (ממשיך להזרים כמות CO2 נמוכה יחסית).

הצמחים אינם מסתגלים במהירות לשינוי זה של ריכוזי CO2 נמוכים יותר - הצמח זקוק לזמן לייצור מוגבר של רוביסקו ולכן, אם ירדה רמת ה - CO2 מ - 30 ppm לדוגמא, ל - 15 ppm בלבד, ההשפעה היא הרעבת צמחים ל - CO2 ולמעשה, עצירת/האטת גדילתם. ההשפעה כמובן אינה לינארית וקיימים גורמי השפעה נוספים המוסיפים/מאטים תהליכים אלו אולם ברמה הכללית, זו ההתפתחות הצפויה. לאחר מספר שבועות של תנאים יציבים, הצמחים מסתגלים ואמורים לחזור למיטבם אולם כעת האצות כבר התפתחו וקשה לטפל בהם. כאן מתחיל תהליך הטיפול של החובב באצות.

אם נוסיף לצרה זו של הצמחים גם רמת דישון מופחתת (בעיקר בכל הקשור לניטראט - מרכיב מהותי ברוביסקו), הרי שלצמחים תהיה בעיה קשה בהסתגלות וייצור מוגבר של רוביסקו.

האצות - רמת הדרישה שלהן ל - CO2 נמוכה יחסית לצמחים ולהן יכולת טובה יותר להסתגל לשינויים בכמות ה - CO2 בסביבתן. אמנם רמות CO2 גבוהות טובות לאצות אולם קל להן יותר לייצר יותר רוביסקו או לצרוך בי-קרבונטים במים.

הבדלי הזמן הנדרש להסתגלות האצות והצמחים מאפשרים לסוגי אצות מסויימים לפרוח בתנאים אלו.

מה אם כן אנו מבינים בכל הסיפור הזה? שינויים ברמות CO2 אינם טובים לצמחים ומייצרים הם בעייתיות מופחתת לאצות.

כשאנו רואים אקווריום הצומח היטב בתקופה מסויימת ולפתע צצות אצות, הדבר הראשון שנבדוק זה CO2.
מה אם כן יכול להשפיע על ריכוזי CO2 במים העשויים להפריע לצמיחה תקינה של הצמחים?

ביומסת צמחים - ככול שגדלה רמת הביומסה במים, כך גדלה הדרישה ל - CO2. הזרמה קבועה של CO2 במקרה זה אינה מספקת משום משמעותה = ריכוז מופחת של CO2 ==> סכנת אצות.
מכאן, הקפדה על גיזום הינה קריטית לאקווריום.
פעילות הכרחית נוספת תהיה הגדלת הזרמת CO2, כאשר כמות הצמחים גדלה באקווריום. כמו כן, יש לבחון את רמות ה - CO2 באקווריום כמה פעמים במהלך מחזוריות התאורה.
תאורה - לרמת התאורה באקווריום השפעה חזקה על האיזון בו: שמירה על האיזון מחד והפרתו מאידך.
תאורה משפיעה על רמת צריכת ה - CO2 של הצמחים.

יותר תאורה = יותר CO2
יותר תאורה = יותר נוטריינטים, וכך הלאה.

הגדרות זהות מתאימות גם למשך תאורה ארוך יותר - אין טעם בתאורת האקווריום מעבר
ל - 10 שעות. מרבית הזמן, מרבית הצמחים כבר מסיימים את מחזור השינה שלהם באיזור ה- 9 שעות תאורה לערך. מכאן, ההשפעות להארכת משך זמן התאורה תהיינה לכיוון הטבת התנאים לאצות בלבד.

קינטיקת הצריכה של צמחים ואצות


קינטיקה היא תחום בכימיה פיזיקלית העוסק בקצבן של תגובות כימיות.

הקינטיקה קושרת בין תנאי התגובה (טמפרטורה, ריכוז החומרים המגיבים, אנרגיה מושקעת ועוד) ובין הקצב בו היא תתרחש. בתחום הרלוונטי לנו, מתחקה הקינטיקה אחר הגורמים הבסיסיים ביותר המשפיעים על קצב התנועה : האטומים או המולקולות המשתתפים בתנועה, הקשרים ביניהם והסבירות לאינטרקציה ביניהם. כמו כן חוקרת הקינטיקה את השפעתם של זרזים על מהירויותיהן של תגובות, זרזים כמו אנזימים המזרזים תהליכים ביולוגיים כמו תהליכים בתא ועוד.

קינטיקת הצריכה משתנה באופן מהותי בקרב אצות בגדלים שונים. במחקר שנערך, נמצא כי אצות קטנות צורכות חנקן במהירות גדולה ייותר בכל יחידת ביומסה אחת מאשר אצות גדולות בריכוזי מצע גדולים וקטנים. לאצות קטנות גם נטייה חזקה יותר לחנקן מאשר לאצות גדולות. הבדלים טיפוסיים אלו בקינטיקת הצריכה בין אצות גדולות וקטנות מיוחסים להבדלי גודל ביחסיות שטח הפנים. ניתוח רגרסיה מראה כי שינויי גודל בפרמטרים של הקינטיקה מיוחסים ליחסיות שטח הפנים לאורך טווח גדול של גדלי אצות הן בקרב האצות הגדולות והן בקרב הקטנות. תוצאות אלו מאוששות את היחסיות המתוארת בעבר בין קצב צריכה מקסימלי של נוטרייטים (חנקן ופוספט) ויחסיות שטח פנים בקרב טווחי גודל צרים (צמחים קטנים מאוד או אצות גדולות) ומאוששים למעשה את הימצאותו של קשר כללי בין תכונות פיזיולוגיות ומורפולוגיות באצות.

המחקר הרלוונטי (פדרסן וסנד-ג'נסן, 1995) מאושש את הטענות שהצמחים משתלטים על סביבת האקווריום כנגד האצות במצב של נוטריינטים ללא הגבלה. הטענה כי צמחים ואצות אינם מצויים באותה נישה מומחשת בדוגמא על "תחרות" בין פילים ועכברים הניזונים למעשה מאותם מקורות המזון – מצב לא רלוונטי. זהו המקרה בדיוק בין אצות וצמחים. אצה המורכבת מתא יחיד אינה מתחרה כלל עם צמח קטן המורכב ממליוני תאים, כאשר בהשוואה לעכבר מול הפיל, העכבר הקטן (האצה) צורך כמויות צמחיה קטנות בעוד שהפיל (הצמח) העצום בגודלו בהשוואה לעכבר (האצה) צורך כמויות מזון גדולות מהותית מאלו של העכבר.

תחרות, כדי שתתרחש, אמורה להתקיים במצב בו מתחרים על מקורות מזון. מצב זה לא מתקיים באקווריום: האצות והצמחים אינם נמצאים בסביבה מוגבלת בנוטריינטים. עם זאת, כאשר אנו מפסיקים להזרים CO2, לדשן וכו', אז תוקפות אצות ומתרבום באקווריום. מבחינה זו, גם לדרך ההתרבות של האצות בהשוואה לצמחים יש חשיבות בהבנת השוני ביניהם וגישות התפתחותם : הצמחים מתרבים ברביה וגגטיבית (אל-מינית) בעוד שהאצות מתרבות בצורה מינית, מצב המאפשר להן מצבי מנוחה חסינים לפגיעה עד אשר מתקיים המצב המאפשר להן לפרוח שוב.

גם לסוג החנקן בו אנו משתמשים יש משמעות: ביחס לתא או נבג בודד, האמוניום (NH4) חובק בתוכו בונוס נוסף בצורת אנרגיה עודפת ואיתות טוב לכך שתצורת החנקן הטובה ביותר פנויה לרווחת הצמחים או נבגי האצות. החנקן בתצורתו כניטראט (NO3) אינו קוסם לנבגי האצות ומכאן לא יוכלו להפיק את רמת הנוטריינטים המספקת עבורם ברמה שתספיק להשלים מחזור חיים שלם לחיי הנבג.

האמוניום אינו קוסם לצמחים בעלי מליוני התאים, גם אם נדרשים הם ליצירת פחות אנרגיה לצריכתו ובכן יתרון האמוניום לצמחים נמוך משמעותית מאשר לאצות של תא אחד. מבחינה זו אנו מבינים כי בכל הקשור לצמחים, השימוש באמוניום לעומת ניטראט אינו מהותי. יישום של כך הוא חוסר הצורך בהחדרת אמוניום לדשן, למצע (ראה אמזוניקה של אמאנו) או לכל גורם אחר. השימוש באמוניום, מנגד, משמעותו יותר עדיפות לאצות ובכך סכנת האמוניום באקווריום עולה על יתרונותיו לצמחים.

מרגע שנבג האצות החל להתפתח הוא פועל באגרסיביות עד להשלמת מחזור החיים שלו. בזמן התפתחותו הוא ישתמש בכל מה שנמצא בסביבתו: ניטראט או אמוניום, כל מה שיזזקק לו להשלמת מחזור החיים.
(חשוב – קיימת הבדלה ברורה בין שימוש באמוניום במשך התצורה כנבג ובין שימוש בכל מקור חנקני פנוי בזמן ההתפתחות).

אם כן, מרגע שהבנו את יכולתו האלימה של נבג האצות לאחר התפתחותו, נותר לנו עוד להבין מה גורם לנבג להתפתח – הבנה אשר תסייע בידינו להילחם באצות בטרם הופעתן ולמעשה למנוע כליל את הופעתן.

מחקרים אחרים (גלבן 1996, אונקלס, 2001 ועוד) ערכו השוואה בין קינטיקת הצריכה של צמחים ואצות ומצאו כי ספיגת חנקן לא יעילה, ערכי KM לניטראט ואמוניה כספיגה אצל צמחים ועוד (ערך KM הינו הערך המאפיין אנזימים – נקרא גם קבוע מיכאליס-מנטן) – כל אלו בעלי סדר גודל גדול משמעותית בצמחים מאלו אשר באצות ופיטריות.

מה המשמעות של זה למעשה? קינטיקת האנזימים היא כזו שהצמחים דורשים כמה וכמה רמות ריכוז גדולות של נוטריינטים כמו ניטראט ועוד, לעומת רמות ריכוז הנוטריינטים הנחוצות לאצות ופטריות. נתון זה סותר לחלוטין את תחושותיהם של אקווריומיסטים הסבורים כי יכולים הם להרעיב את האצות ע"י נקיון המים מנוטריינטים שונים.

מנגנוני צריכת אמוניה וחנקן בקרב צמחים ואצות כוללים מנגנוני זיקה חזקה רוויים (HATS) ומנגנוני זיקה חלשה לא רוויים (LATS) הפועלים ברמות ריכוז נוטריינטים גבוהות ונמוכות בהתאם (אולריך 1984, וואנג 1993, רוואט 1999). הבדל היעילות ברמות הצריכה של מנגנונים אלו הוא פי 80 לטובת ה- HATS.

מה זה אכפת לנו? שינויים ברמות ריכוזי חנקן באקווריום מובילים להסתגלות הצמחים והאצות במנגנוני הצריכה שלהם (מהמנגנון היעיל היותר הצורך יותר אנרגיה למנגנון היעיל פחות, שלו דרישות אנרגיה נמוכות יותר). מה הבעיה כאן? האצות מסתגלות אף הן למנגנונים אלו במהירות גדולה יותר מהצמחים ומובילות להגברת הפעילות האנזימטית היעילה פי כמה וכמה מהצמחים, מצב המוביל למציאת מזון נדרש לאצות ברמות ריכוז נוטריינטים נמוכות מאלו שהצמחים מסוגלים לצרוך מהמים. תוצאה של מצב זה היא גידול בביומסת האצות וירידה בביומסת הצמחים. ההשפעה של תוצאה זו על האקווריום שלנו ברורה לכולם.

בעברית פשוטה – ברמות נוטריינטים נמוכות קיימת עדיפות ברורה, מובהקת ומוחלטת לאצות לאיתור מקורות מזונן מול הצמחים. ובעברית – ברמות נוטריינטים נמוכות, הצמחים – גדילתם תיעצר והאצות – גדילתן תואץ !!!


מה בין צמחים ואצות, בכל זאת
אצות מצויות כמעט תמיד במים (אמצעי כניסה שונים ומגוונים, כגון הפרשות דגים, צמחים ועוד) בצורת נבגים. נבגים אלו מצויים במצב המתנה במים, ממתינים לשינויים מהותיים בסביבה המאותתים להם על אפשרות התפתחות.

ניתן להשוות את "המשחק" בין אצות לצמחים כמאזן אימה - במצב שפיר, הצמחים משגשגים, האצות אינן צומחות אך מצמיחות נבגי מנוחה המושהים במים ומופעלים חזרה בעיקר כאשר מתקיימת עליה ברמת ה NH4 במים ו/או בעיות CO2 (קצב זרימה, כמות בלתי מספקת ועוד), (ראה מחקר באר, 1998). האצות נזקקות ליציבות לקיום נבגים אלו ובהיבט זה, כל פעולה המשבשת את יציבות התנאים תפריע להתפתחותן.

אילו אמצעים מסייעים לשיבוש יציבות התנאים?
1. ניקוי משטחים וזכוכית.
2. החלפות מים - מסייעות בשיבוש מנגנון הנבגים של האצות.
3. תלישת האצות במקרה של הופעתן.
4. הכנסת דגים אוכלי אצות.
כל אלו ואחרים פוגעים בשחרור הנבגים ומפריעים להתחדשותם.

מנגנון החלפת המים לבדו אינו הפתרון היעיל - החוסרים השונים בנוטריינטים (בעיית האיזון המדוברת) מחזקים את האצות על חשבון הצמחים ואלו שוב מתרבות. הצמחים מפסיקים לצמוח, הם מסירים פחות את ה- NH4 מהמים, שטח הפנים שלהם הופך להיות לא פעיל ומרכיבי הנוטריינטים השונים בקירבם מתחילים לדלוף למים (גוהנסון, 1991). אפקט הדליפה והתגברות ה- NH4 מאפשרים לאצות להתיישב להם על העלים ולצמוח היטב.

החלפות מים באקווריום חדש, בלתי מיוצב, "מפריעות" לנבגים להתפתח (כמו גם במקרים של אצות קיימות). מכשיר זה של החלפות מים חיוני הן במניעת התפתחות האצות מלכתחילה והן במלחמה בהן מרגע התפתחותן באקווריום.

להלן חשיפה קצרה של מנגנוני פעולה : לצמחי האקווריום יש יכולת טובה יותר להתמודד עם נושא הפוטורספירציה (לכל הצמחים יש את האברונים המתאימים להתמודד עם תופעות הלוואי של תהליך הפוטורספירציה, בעוד שלמרבית האצות אין).

לאצות יש אנזימים המכתיבים מה יצרכו, שלהם נטייה כימית חזקה עם ה- PO4 וה- NH4 ועוד, אולם ברמות גבוהות יותר, המשיכה הכימית מתאפסת. לאנזימים של הצמחים יש נטייה כימית חלשה יותר אולם ברמות גבוהות של זמינות תוצרי מזון, יש להם יכולת צריכה חזקה יותר מהאצות.
(תתעכבו שוב על הפסקה הזו – נתחו את המשמעות שלה על נושא התחרות בין צמחים ואצות וראו כיצד תחרות זו אינה קיימת – ברמות נוטריינטים גבוהות, לצמחים יש יתרון על האצות. ברמות נמוכות מאוד – באצות מתחזק מנגנון הנטייה הכימית לנוטריינטים אלו!!!).



לאצות יש יכולת "הבחנה" אם יש גורמים "מתחרים" אחרים בסביבה (נושא קריטי למהות הופעת האצות). רמות גבוהות של חמצן (מתקשר גם לפוטוסינתזה) הם סימן של כמות ברזל מועטה במים ותוצרים אחרים - האצות מסיקות מכך שמישהו אחר מנצל אותם. כדי לפרוח, הם מנצלות ירידה זמנית בחמצן (שמשמעותו ירידה בפוטורספירציה לצמחים). אם במצב זה הם מחמיצים את הפריחה משום מה, הנבגים הצעירים כבר לא יצליחו להשתלט. (אגב ראה התיחסות מורחבת לנושא חמצן כאמצעי טיפול נגד אצות, כחלק ארוע המקרה של "מחקר" דנרלי).

מה עוד בקשר למהירי גדילה, מעבר להסבר מכניזם הפעולה? צמחים אוהבים מקומות/חפצים סטטיים, או בעלי רמת תזוזה נמוכה (עפ"י רוב). מכאן, צמחים מהירי גדילה, העלים שלהם הגדלים במהירות אינם מקור נוח לאצות. בהקשר זה, צמחים שגדילתם נעצרה בעקבות מחסור בתוצרי מזון, מהווים כר נוח לפריחת האצות. אין כאן משום תחרות במלוא מובן המילה, אלא מדובר בתצורת גדילה והשפעותיה על האצות.

במהות, איננו מדברים כאן על תחרות אמיתית בין צמחים ואצות על PO4 או ברזל או אחר, אלא למעשה מדובר במי ישלוט במרחב - צמחים או אצות. שימו הרבה צמחים בריאים (גם קטנים וגם איטיי גדילה) - לא יהיה מקום לאצות. תוכלו גם לא להשתמש כלל במהירי גדילה - אין צורך, שכן אין תחרות אמיתית. תמנעו מהצמחים את התנאים הנחוצים להם - מייד נכנסים מנגנוני פעולה מתוחכמים והאצות מופיעות, ללא קשר לפוספט, ברזל, או אחרים.

תחרות בין צמחים ואצות – האמנם?
החלקים הקודמים במאמר זה הבהירו כי נושא התחרות אינו קיים. מדוע אם כן אני מקדיש חלק נפרד לנושא התחרות? התשובה לכך נעוצה בעוצמת החיבור של החובבים לקונספציית "התחרות" וחוסר הרצון להתנתק ממנה. בחלק זה אתקוף את הנושא בכיוון שונה מעט.

צמחיה ואצות, על אף היותם שייכים למשפחת צמחי המים, חיים בנישות שונות: יש להם מרחבי זמן ומקום שונים. לאצות יש צרכים תזונתיים קטנים הרבה יותר מלצמחים והם מחוייבים בהסתגלות מהירה יותר לתנאים סביבתיים (ראה חלק קודם במאמר זה).

צמיחה עבותה באקווריום מדכאת את התפתחות האצות ע"י הסרת מרכיב האמוניום (NH4) מהמים. זהו מרכיב מזון עתיר אנרגיה הגורם להופעתם של מספר סוגי אצות (מסיבה זו מועדף השימוש בדישון בניטראט - NO3).

צמחים זקוקים לכמות גדולה משמעותית של תוצרי מזון מאשר האצות. רמת הביומסה של הצמחים גבוהה בהרבה מזו של האצות. הרעיון של הגבלת רמת תוצרי המזון במים ישן יחסית. האצות יכולות לצרוך כמות תוצרי מזון הקטנה פי 5 - 2.5 מהמינימום הנדרש לצריכת הצמחים. למעשה, לא ניתן לבצע ניקיון מוחלט של תוצרי מזון במים - כל האכלת דגים קטנה תוביל לגידול ברמת תוצרי המזון הנדרשת לאצות. גישת הרעבת מקור המים לאצות תוכל לעבוד ברמה מינימלית באקווריום שתול בצפיפות עם תאורה גבוהה אך תוביל מהר מאוד לבעיות של צמחיה חולה (ולעתים אף לאצות בריאות).

תחרות בין אצות וצמחים תתרחש באמת (אם בכלל) רק כאשר תוצרי המזון יהפכו לגורם מגביל. עם זאת, האצות לא תגדלנה אלא אם מתקיימת מערכת תנאים מסויימת המסייעת להתפתחותן : טמפרטורה, 4NH, תאורה גבוהה, שינויים בהזרמת CO2 (אצות אוהבות CO2 בדיוק כמו צמחים) ועוד.

הקמנו אקווריום – יש להציב 90% צמחיה באקווריום. מדוע? בסביבה בה שולטים הצמחים, האצות לא תתקיימנה. מרבית אזורי המחיה של מים מתוקים נוטים לקראת שינויים, כאשר לצמחי המים יש השפעה מייצבת על הסביבה, כמו העובדה שהם זקוקים ליציבות כדי לגדול היטב. מכאן אנו רואים כי שינויים ב- CO2 וב- 4NH הם הגורמים המשמעותיים ביותר לאצות. שליטה בגורמים אלו תוביל לשליטה באצות.

מדוע בהקמת אקווריום אנו ממליצים לשתול כמות גדולה ככול הניתן של צמחים מהתחלה? הסיבה ברורה. הקמת מערכת אקולוגית חדשה היא נושא שונה ממערכת אקולוגית מבוססת. האצות מהירות יותר באכלוס מערכת חדשה, לא מיוצבת מאשר הצמחים. עם זאת, מרגע שהצמחים התבססו והם מרכזים כ - 50% לפחות משטח האקווריום (או כל מערכת אקולוגית אחרת - ראה מחקרים באגמי סלורידה ואחרים), הם משתלטים על המערכת האקולוגית המדוברת, אלא אם כן יוסרו פיזית או נפח המים יגדל (ז"ת הקטנת שטח יחסי של אקלים הצמחים).

אקולוגיה במהותה היא מרחב וזמן. בפעילותנו באקווריום, אנו משתדלים להבטיח את דומיננטיות הצמחים מרגע ההקמה ובמשך כל זמן קיום האקווריום. הצמחים במקרה דנן משנים את הסביבה ולא להפך. בהיבט זה, שונות האצות. הן נוטות יותר להסתגל לסביבה ולא לשנותה.

כשאנו מכוונים לרמת ביומסת צמחים גדולה אנו למעשה מטפלים בשני גורמים עיקריים: צריכת אמוניום ותאורה. רמת התאורה משמעותית כאן והשפעתה על יחס צמחים/אצות חזקה ביותר.

העובדה כי רמת הביומסה של האצות קטנה משמעותית מזו של הצמחים משחקת בקרה זה לטובתם - הם מסתגלים היטב ומהר לשינויים בסביבת המחיה שלהם, בעוד שמהירות הסתגלות הצמחים איטית הרבה יותר. מנגד, כפי שציינתי, לצמחים יש יתרון בכור וחשוב, שמרגע התבססותם בסביבת המחיה שלהם, הם שולטים.

אגב, בתגובתיי הרבות בפורום הזה ובאתרים ציינתי כי ניתן לבסס דומיננטיות של צמחים גם עם צמחים איטיי גדילה (אנוביות, קריפטוקורין וכדומה) – אין חובה להשתמש במהירי גדילה בהקמת האקווריום.

אם בחרנו בסוג צמחיה זה, יש להקפיד על שימוש ברמת תאורה נמוכה (כ – 0.5 וואט לליטר) המסייעת לשמירה על האיזון ומספקת פחות אנרגיה לפריחת האצות. בנוסף, יש לשים דגש גם על איכלוס מושכל של דגים, הזרמה טובה של CO2, הקפדה על החלפות מים תקינות (בשבועות הראשוניים אף מומלץ על פעמיים בשבוע) – כל אלו תוקפים את בעיית סילוק הרפש והאמוניום ומקטינים את מידת חוסר היציבות במערכת החדשה שמוקמת.

כיצד בכלל ניתן לשער כי הצמחים והאצות שווים בתצרוכתם את הנוטריינטים השונים? האם אנו באמת סבורים כי אצה חד תאית צורכת ברזל/פוספט כמו צמח אחד בעל מליוני תאים? חישבו על תא קטן אחד, שיהיה מהיר בחילוף חומרים ככול שיהיה, מול מליוני תאים יחד - כמה שלא מהיר יהיה חילוף החומרים, לא יהיה בכוחו להתחרות בצמח הכי איטי שיש !!!
האצה מסתפקת במיני מול של נוטריינט זה או אחר. יחידת קקי של דגים קטנה ככול שתהיה מספקת לאצה את כל תצרוכתה. האצות מסתפקות בכמויות קטנות מהותית מאלו הדרושים לצמחים. מכאן, רעיון ניטרול המים מנוטריינטים אינו יעיל כלל, כל שכן רעיון תחרות על מקורות מזון. הכניסו לנוסחה זו את רעיון דליפת הנוטריינטים מהמצע (גם עם CEC גבוה ככול שניתן במצע), את נושא דליפת נוטריינטים מהצמחים (גם במצבי רגיעה ובכמויות גדולות יותר במצבי עקה), רקבונות צמחים ועוד – כל אלו יחד מובילים לחשיבה הברורה כי לא ניתן לנקות לחלוטין את מי האקווריום מנוטריינטים ומכאן, כל נושא התחרות בין צמחים לאצות אינו מתקיים.

תרשים זרימה קצר יבהיר את כלל מערכת יחסים הנקשרת בין רמת הביומסה הגדולה של צמחים, ההשפעה על שאר המרכיבים וכמובן, הכי חשוב – אפקט האצות. להלן:

כלל: יותר צמחים = פחות אצות ולהפך.

יותר צמחים =>יותר חמצן => תנאים טובים יותר לבקטריות => מיחזור יעיל יותר של כל תוצרי הרפש באקווריום => פחות אמוניום => שטח פנים של צמחים דינמי יותר (לאצות קשה יותר לתפוס אחיזה בצמחים) => פחות עוצמת תאורה לשימוש האצות => תנאים טובים יותר ליצירת שורשים לצמחים => מיחזור יעיל יותר במצע.

כסיכום, ניתן להדגיש כי אם התנאים הנדרשים לצמחים אינם אופטימליים (תאורה, CO2 ודישון) תוצרי הרקב באקווריום יגדלו, מצב המוביל לירידה בחמצן באקווריום ושיחרור אמוניום הדולף מהצמחים הפגועים. יש להוסיף לכך גם גיזום מתאים והקפדה על תנודתיות מסיימת בפני המים באקווריום, אחרת ניתקל בתוצאות זהות = רמת חמצן נמוכה וצמיחה לא אופטימלית של הצמחים.

מדוע כה חשוב הגיזום?
כשאנו משתוללים עם תאורה חזקה באקווריום, רמת התהליכים מואצת, נניח שסיפקנו בשלב ראשוני את כל צורכי הצמחים ואלו גדלים בקצב מהיר וממלאים את כלל האקווריום. כולנו מבינים כי בשלב זה עלינו לגזום.
במידה ואין לנו זמן כרגע לגיזום, מעטים מבינים שבשל העובדה שרמת הביומסה של הצמחיה גדלה משמעותית, יש להגדיל גם את הזרמת ה – CO2 ורמת הדישן, שכן ככול שגדלה רמת הביומסה של הצמחיה, כך גדלים צרכים.

לפיכך: גזום מיידית או הגבר CO2 ודישון. אם לא – היה מוכן לביאת האצות.

מה גורם לאצות?
שני גורמים עיקריים מובילים ישירות להופעת אצות, כאשר מרכיבים אחרים נחשבים גורמים מסייעים.
גורמי אצות ישירות:

1- פד"ח - CO2 - פד"ח אחראי לכ - 90-95% מהמקרים בהם מופיעים האצות. שני גורמים בעייתיים בפד"ח אחראים לאצות:
א. בזרמה לא קבועה של פד"ח למים (בעיקר מכשירי DIY).
ב. הזרמת כמות לא מספקת לפד"ח.

שתי בעיות אלו מובילות מיידית לאצות. מדוע?
כשאין פחמן במים הצמחים מפסיקים לצמוח. לצמחים נדרשת תקופה של בין שבוע ל - 3 שבועות כדי להסתגל לרמות פחמן נמוכות במים.

האצות, גם אם בד"כ מעדיפות הן CO2, במקרים בהם רמות הפד"ח במים נמוכות, יעוטו האצות מיידית על הבי-קרבונט (HCO3), אותו מנצלות הן בקלות יחסית. לאצות לא נדרשת תקופה הסתגלות כלשהיא, שכן להן יש מערכת אנזימים המאפשרת להן הסתגלות מהירה יותר לשימוש בבי-קרבונטים מאשר לצמחים (האצות מסתגלות טוב יותר למים קשים).

לצמחים נדרשת גם רמה קבועה של CO2 במים. בכל פעם שמשתנה רמת ה – CO2 במים, הצמחים נאלצים לייצר יותר מהאנזים רוביסקו (במקרה של ירידה בכמות CO2) כדי להקל על יכולת קיבוע הפחמן (ראה מעגל קלווין). פעילות זו של הצמחים לייצור כמות גדולה יותר של הרוביסקו (בזמני חוסר CO2) נמשכת זמן שבמהלכו אין הצמח מגיב במהירות לסביבה המשתנה. בתקופה זו של וויסות האנזימים ע"י הצמח, מאטה צמיחתו והאצות מתפרצות.

2- אמוניום NH4 2 - אמוניום גורם מיידית להופעת אצות – אם נזרים מעט מעל יכולת הצמחים לספוח, נקבל מייד אצות. באקווריומים חדשים בעלי מצע חדש קיים בד"כ סיכוי גבוה יותר לאצות. מדוע? אמוניום, המצוי ברמה גבוהה יחסית באקווריום חדשים.
האצות מעדיפות את החנקן האורגני בתוצרתו כ – NH4 וכאשר זה מצוי ברמה סבירה במים, הדבר מסמל לאצות להפעיל את הנבגים להתעוררות, מצב המוביל לפריחת אצות. בשלב זה של מעגל החיים של האצות (שלב הנבגים), ה – NO3, עימו אנו מדשנים את האקווריום, אינו מושך את האצות ומעגל החיים לא מתפתח (נסו לדש ב- 100 ppm של ניטראט - - No3 לא תקבלו אצות).

על אף העובדה שאנו סבורים כי צמחים מעדיפים NH4 בכל מקרה, בפועל האמוניום מהווה מקור משיכה גדול יותר לאצות על פני הצמחים.

3- מחסור נוטריינטים – 2 - הזכרתי זאת לא מעט במאמר אך כאן המקום להדגיש: אצות הן תוצאה של מחסור בנוטריינטים ולא עודף !!! האצות תופענה במקרים בהם אנו מדשנים פחות מן הנדרש - חוסר בנוטריינטים בצמח יוביל להאטת / הפסקת הצמיחה והגידול, עובדה שכעט אנו מבינים כי האצות, הקיימות באקווריום תמיד בפורמט מושהה, ינצלו היטב להתחיל בפריחה פראית. מכאן מגיעה ההמלצה הבאה : דשנו יותר מהנדרש, ללא חשש (ראו שיטת EI של טום באר ואחרות).

דרכי מלחמה באצות:
מספר דרכי פעולה, בקצרה, למניעה אצות עם הקמת האקווריום ומלחמה באצות מרגע הופעתן:

מניעה:
שמור על רמת CO2 גבוהה, רציפה ויציבה (שמור על 30 PPM של CO2 בכל עת.
הקפד על רמת תאורה סבירה – 0.5-0.7 וואט לליטר. אין צורך ביותר (יותר תאורה = יותר דרישה לנוטריינטים = יותר דרישה ל- CO2 = פחות מקום לטעויות).
דשן יותר מהנדרש – עודף נוטריינטים לא יוביל לאצות. מחסור בנוטריינטים = אצות !!!
הקפד על שתילת רמת ביומסת צמחיה גבוהה מהתחלה.
מנע הכנסת אמוניה בשלבי הקמת והרצת האקווריום הראשוניים ככול שניתן (להימנע מהפיכת מצע, העמסת דגים ועוד).
הכנס דגים אוכלי אצות.
הקפד על משך תאורה של לא יותר מ- 10 שעות (מבלבל את האצות למחשבה שמדובר בחורף – מועד לא מתאים להתפרצות).

מלחמה באצות:

הוצא כל זכר לאצה מרגע הופעתה.
נקה פילטר.
בצע שאיבת רפש מהקרקעית.
החלף מים פעמיים בשבוע.
הגבר CO2.
הורד עוצמת תאורה (אם מעל 0.7 וואט לליטר) והקטן משך הארה ל- 9 שעות.
הקפד על משטר דישון מתאים – דשן היטב ודשן יותר (לא להוריד דישון – להגביר !).

פעילות עיקשת כפי שמפורט לעיל תוביל לבסוף לנצחון החובב על האצות. הרעיון המרכזי העומד בבסיס כל המוזכר לעיל הינו פשוט : ספק את כל מחסורי הצמחים ותן להם את המקסימום האפשרי. סה"כ, מרבית התנאים באקווריום (בהנחת טיפול נכון) הם לטובת הצמחים. הסרת האצות עם הופעתן, החלפות המים התכופות, הכנסת דגים אוכלי האצות ועוד – כל אלו נועדו להפריע להתבססות האצות באקווריום. שימת דגש על צורכי הצמחים תיטיב במלחמה זו באצות.

CASE STUDY : בחינת "מחקר" דנרלי על אצות:

עולם הצמחיה עבר מספר אבני בוחן משמעותיים המשפיעים על עולם האקווריומים למשך שנים רבות: מאמרם של סירס וקונלין, מחקר דנרלי על אצות ועוד.
בארוע מקרה זה אתמקד במחקר דנרלי, אפרט את תוצאותיו ואוכיח כי שגוי הוא לחלוטין ומתבסס על רעיונות מוטעים. באמצעות ארוע מקרה זה הנני מתכוון גם להראות את הבעייתיות הנעוצה בתחביב זה – לא רק שהצפיותינו כחובבים אינן מדוייקות (הצפיות מוטעות ולא עובדות מדעיות), אנו נאלצים להיזון מ"מחקרים" עלומים המגיעים ממקורות אינטרסנטיים ברובם ולהם מטרות, בדרך כלל, שונות משלנו החובבים.

"מחקר" דנרלי כולל שלושה חלקים עיקריים:

א. תיאור האקווריום כמערכת מתואמת, שאם נשנה מרכיב בה, ישתנה כלל האיזון.

ב. התמקדות באצות כגורם בעייתי באקווריום.

ג. מתן המלצות לטיפול באצות.

בתגובתי אתייחס לחלקים ב ו – ג.

במחקר:
האצות מסתגלות באופן רע לתנאים משתנים, אולם אם הם מצוייות כבר באקווריום בעל תנאים משתנים, הרי שהן תשגשגנה שם.

במציאות:
האצות הן יצור סתגלתן המסוגל להתגל במהירות גדולה יותר מהצמחים לשינויים הסביבותיים. ראה היווצרות אצות לרמות CO2 משתנות באקווריומי היי טק וראה יכולת האצות להגיב במהירות באקווריומי לואוטק - עד אשר מסתגל הצמח בייצור רוביסקו מוגבר.

במחקר:
המאמר מדבר על תאורה חזקה שמובילה לייצור מוגבר של חמצן (O2) המוביל לסדרה של השפעות לוואי וביניהם השפעה על שינויי PH במי האקווריום. המאמר טוען כי עליית רמת ה – PH הופכת את האמוניום הנשמר בצמחים כרזרבה לאמוניה כעילה הפוגעת בתוך הצמח, עד כדי התפרקות הצמחים. המאמר אף נותן מספר צמחים כדוגמא: קריפטוקורין, לימנופילה, רוטלה ועוד).

במציאות:
נתון זה מוכיח, לדעתי, כי את הכתוב בדנרלי, לא ניתן לכנות מחקר ובהחלט, לא חוקר כתב אותו.
כל סטודנט לביולוגיה מכיר את המונח "הומאוסטאזיס" - יכולתו של אורגניזם לשמור על התנאים בסביבתו הפנימית בתחום המאפשר את הישרדותו, לעתים בניגוד לתנאי סביבתו החיצונית. כל אורגניזם מקיים הומאוסטזה ברמה כלשהי, בעוד יצורים שונים נבדלים ברמת המורכבות של מנגנוני ההומאוסטזה וביעילותם. ניתן למצוא הומאוסטזה במגוון רמות התייחסות: התא הבודד שומר על ריכוזי המומסים בו בטווח צר, שומר על PH קבוע בתוכו, ומונע כניסה של חומרים מזיקים ברמות שונות של הצלחה. ברמת האורגניזם השלם, ניתן למצוא את היצורים ההומותרמיים אשר שומרים על טמפרטורת גופם בתחום צר. ישנה גם הומאוסטזה ברמה שמעבר לאורגניזם הבודד – במערכת אקולוגית למשל, כשצמחים הצורכים CO2 ובעלי חיים הפולטים פחמן דו-חמצני, שומרים יחדיו על רמתו באטמוספירה בתחום די קבוע, כשסטייה מתחום זה תזיק לפחות לאחד מהם.
כל תא בטבע (גם צמחים וגם בני אדם) שומר על הומאוסטאזיס בתוך התא. רמת ה – PH בסביבה יכולה לנוע לכאן או לכאן ועדיין לא להשפיע על תצורת היונים המצויים בתוך הצמח.
סביבה חיצונית אינה שווה סביבה פנימית.
לרובנו משתנה סביבת האקווריום מדי יום – תהליך הפוטוסינתזה משפיע על רמת ה – PH (דנו בכך רבות בפורום), משטר התאורה כגורם לפוטוסינתזה וכו'. האם בכלל שינויי PH אלו ואחרים הצמחים מתפוררים לנו באקווריום?
מדהים אותי לראות זאת ב"מחקר" דנרלי!

במחקר:
חמצן – רמות גבוהות של חמצן מובילות לפגיעה בדישון מיקרו (החמצן פוגע בסוגי הכילאט ומוביל לאי זמינות לצמחים). החמצן הגבוה פוגע גם בויטמינים במים לצמחים ולדגים.
אצות נהנות מסביבה עתירת חמצן ובכמות גבוהות הן מתפתחות ומשגשגות.

במציאות:
המציאות, גם כאן, קצת שונה מהאגדות של דנרלי: האצות אינן נהנות מסביבת חמצן גבוהה וזו אינה מלבה את התפתחותן – להפך.
פוטורספירציה מתרחש ברמות חמצן גבוהות, תופעה המקטינה צמיחת אצות וצמחים יחד, כאשר האצות רגישות יותר לכך והן מתות מתופעה זו מהר יותר מהצמחים.
יתרה מכך, שינויים ברמות החמצן באקווריום משפיעים על סוגי האצות המופיעות ומקלים על הטיפול בהן.
המאמר מדבר על רמת חמצן רגישה השוכבת באקווריום של 2-3 ppm אולם זה אינו נכון ואינו תקין עבור הדגים. הרמה האופטימלית לדגים נא בסביבות ה – 6 ppm, כאשר באקווריומי צמחיה שוררת רמה של 7-12 ppm בטמפרטורה של 25 מעלות.
מחקרים בנושא הראו כי רמת החמצן המינימלית הנדרשת לצמחים היא 1-2 ppm (מוריס ודאסיי, 1984 ועוד) אולם הדגים באקווריום ימותו הרבה לפני שנושא זה יהיה רלוונטי לצמחים.
הנסיון הפשוט של כולנו מלמד כי מייד בטרם תופעת האצות, אנו חווים דווקא ההפך מן הנאמר במאמר דנרלי: מתרחשת ירידה בתהליך הפוטוסינתזה והצמחים מייצרים פחות ופחות חמצן. לאצות יש יכולת "הבחנה" אם יש גורמים "מתחרים" אחרים בסביבה (נושא קריטי למהות הופעת האצות). רמות גבוהות של חמצן (מתקשר גם לפוטוסינתזה) הם סימן של כמות ברזל מועטה במים ותוצרים אחרים - האצות מסיקות מכך שמישהו אחר מנצל אותם. כדי לפרוח, הם מנצלות ירידה זמנית בחמצן (שמשמעותו ירידה בפוטורספירציה לצמחים). אם במצב זה הם מחמיצים את הפריחה משום מה, הנבגים הצעירים כבר לא יצליחו להשתלט.
סה"כ, רמת החמצן באקווריום המתקבלת ע"י תהליך הפוטוסינתזה של הצמחים מצויה בכמות מספקת לכל צורכי האורגניזמים בחיים בו. במהות, יש לוודא איזון בין כמות הדגים באקווריום ובין רמת החמצן המתקבלת ע"י הצמחים.
בגדול, אם נרצה להסדיר בקצרה את מערכת היחסים באקווריום בין אצות וחמצן, נבנה את תרשים הזרימה הבא:

יותר מדי דגים............................פחות חמצן באקווריום ..................פחות בקטריות המפרקות את תוצרי הרפש (אלו ניזונות מחמצן)
יותר תוצרי רפש באקווריום .............יותר אמוניה .................. חגיגת אצות.
ראו את תרשים הזרימה הנ"ל בהשוואה לדנרלי ותבינו את גודל תדהמתו מקריאת "מאמרים/מחקרים" של דנרלי.

במחקר:
הפסקת צהריים - בתקופה מסוימת הוציאה/פרסמה חברת דנרלי הגרמנית "מחקר" / "מאמר" בנושא טיפול באצות ובמסגרתו יצרה את האגדה האורבנית על "סייסטה" בצהריים, כמכשיר מלחמה באצות. מאז, הצטרפו לאגדה זו רבים מבעלי האקווריומים האחרים והחובבים בתחום ואימצו אותה אל ליבם, תוך הסתמכות על חב' דנרלי. ההנחה היתה כי ביצוע הפסקת תאורה בצהריים, סייסטה, תוביל להתחזקות הצמחים מול האצות ולנצחון הצמחים במסגרת תחרותם.

במציאות:
העובדה כי הפעילות הפסיולוגית תואמת למהלך היממה ידועה מימי קדם. תופעת השעון הביולוגי אינה שייכת רק לחיות ולבני אדם אלא גם נכלל בפעילויות הצמחים : עליית וירידת עלים, פתיחת וסגירת פרחים ועוד. תופעת אלו נבדקו עוד במאה ה- 18, בה איתר הפריזאי דהמאיירן שתנועות הצמחים נותרו גם בהישארם בחשכה. הגרמני J. G. ZINN מצא אף כי עלי השעועית עולים ויורדים גם ללא המאיץ – תהליכי חושך ואור. עוד נמצא כי תנועות אלו מנותקות אף מרמות הטמפרטורה.

המחקרים המצוטטים בחלק התאורה שבמאמר זה (ובניגוד לחב' דנרלי מדובר במכוני מחקר מדעיים, לא מסחריים) מוכיחים לנו כי לאצות אין כל בעיה להיענות למגוון רחב של מסגרות זמני תאורה בקלות רבה. יתרה מכך, אנו למדים גם מאקווריומים שונים כי האצות מסתגלות למחזורי תאורה שונים, כאשר רק סוגים מסויימים רגישים לתקופות החשכה ארוכות הגורמות להם לנצל את מאגרי אכסון הנוטריינטים שלהם. ציאנו בקטריה היא האורגניזם הפשוט ביותר הידוע כבעל שעון ביולוגי והיא הפכה למודל מוצלח לדוגמא (ראה איווסאקי וקונדו, 2000).

פיטוכרום ושאר מערכות גילוי אחרות הפועלות ע"י הצמחים חשובים לצמיחת הצמחים ולוויסותם. מערכות איתור התאורה אינם סופגות רק בתחום אורכי הגל של ה- 400-700nm. תכסיסי שיווק של חברות שונות מנסים לשווק חשיבה בה אצות, צמחים וציאנובקטריה אינם מסוגלים להסתגל לשינויים במשטר תאורה. כפי שהובהר לעיל, צמחים, אצות ובקטריות מסתגלים מהר לכל שינוי בסביבת התאורה.

ההסברים כאן בכל הקשור לוויסות ואיתור תאורה חשובים לחובבים בניהול אקווריום הצמחיה : ככול שידע החובב יותר יקל עליו להבחין בשטיקים השיווקיים השונים אותם מפעילים אנשי המכירות הסובבים אותנו.

רעיון דנרלי לביצוע סייסטה בצהריים – אין לו סימוכין מדעיים הן בהיבטים מעשיים והן בהיבטי תגובות ביוכימיות של צמחים ואצות. הצמחים יהיו במיטבם כאשר השעון הביולוגי שלהם נשמר. עם זאת, צמחים מגיבים היטב, כמו האצות, לשינויים במשטרי תאורה.

העובדה כי צמחי מים, צמחים עילאיים, אצות וציאנו בקטריה הם בעלי מערכות איתור תאורה ופיטוכרום זהים, מאפשרת לנו להבין, גם מבלי לעסוק בתחום המחקר, כי כל נושא הסייסטה שהציעה דנרלי ויעילותה מוטלים בספק ולמעשה אינם רלוונטיים כלל.

סיכום
מאמר זה משתדל להציג את החומר המעודכן ביותר בכל הקשור לאצות מים מתוקים. רמת השינויים וחידושים בתחום גבוהה ויש להתעדכן בכל עת. הטיפולוגיה המוצעת בתחילת המאמר מייצגת זרם מסויים - יש המציגים טיפולוגיה שונה.

לא הצגתי את כלל הביבליוגרפיה הרלוונטית - בכל תחום יש כמה וכמה מאמרים המוסיפים במקטעים שונים ואין היריעה רחבה דיה להציגם כאן. בהחלט השתדלתי להציג את המאמרים המובילים אולם שוב, גם כאן אני בחסר.

קיראו היטב ושאלו שאלות להבהרה. זו הדרך היחידה בה נלמד את התחום ונבין יותר. אומרים שידע = כסף. גם כאן אמרה זו נכונה - ככול שנדע יותר ניתן פחות לאנשי שיווק להובילנו לתחומים לא ידועים ובד"כ אף מיותרים. מבחינה זו, תורמים הדיונים בפורום לכלל החובבים.

אין במאמר הזה נסיון להציג רמת ביולוגיה זו או אחרת אלא נסיון עז לפשט ככול הניתן חומר ברמה אשר תהיה מובנת לכולם ועל כך, התנצלותי לכלל הביולוגים שבינינו...

ביבליוגרפיה

1. אור ופריחה : פריצת דרך בגידול פרחי קיץ - בחורף

http://www.agri.gov.il/Publications/Ope ... entals/Doo r-02.html 1.

2. התאמת הצמח לקליטת האור :

http://www.orianit.edu-negev.gov.il/sh* ... homepage/s igals%5CregFiles%5C%D7%94%D7%A6%D7%9E%D7%97%20%D7% 95%D7%94%D 7%90%D7%95%D7%A8.doc

3.Minimum spectral light requirements and maximum light levels for long-term germling growth of several red algae from different water depths and a green alga
Authors: Petra Leukart ab; Klaus Lüning c

4. Size-dependent nitrogen uptake in micro- and macroalgae
Hein, M; Foldager Pedersen, M; Sand-Jensen, K
Marine ecology progress series. Vol. 118, no. 1-3, pp. 247-253.
1995

5. . Strategies providing success in a variable habitat: Relationships of environmental factors and dominance of Cladophora glomerata

Authors: Ensminger, I.1; Hagen, C.1; Braune, W.1

6. Resistances to Carbon Dioxide Fixation in Four Submerged Freshwater Macrophytes
M. A. Black, S. C. Maberly, D. H. N. Spence
New Phytologist, Vol. 89, No. 4 (Dec., 1981), pp. 557-568

7. The Differential Ability of Aquatic Plants to Utilize the Inorganic Carbon Supply in Fresh Waters
E. D. Allen, D. H. N. Spence
New Phytologist, Vol. 87, No. 2 (Feb., 1981), pp. 269-283

8. CO2 is the main inorganic C species entering photosynthetically active leaf protoplasts of the freshwater macrophyte Ranunculus penicillatus ssp. pseudofluitans

J. R. Newman & J. A. Raven, Department of Biological Sciences, University of Dundee, Dundee, DD1 4HN, Scotland, UK

9. Putting the C in phycology

JOHN A. RAVEN a1
a1 Department of Biological Sciences, University of Dundee, Dundee DD1 4HN, UK

http://journals.cambridge.org/action/di ... ct;jsessio nid=4B49F59EC50CC089F64D3899A346F5CA.tomcat1?fromP age=online &aid=47399

10. Algae lacking carbon-concentrating mechanisms

Authors: Raven, John A.; Ball, Lucy A.; Beardall, John; Giordano, Mario; Maberly, Stephen C.

Source: Canadian Journal of Botany, Volume 83, Number 7, 1 July 2005 , pp. 879-890(12)

11. The nitrate and ammonium nitrate supply have a major influence on the response of photosynthesis, carbon metabolism, nitrogen metabolism and growth to elevated carbon dioxide in tobacco
Plant, Cell & Environment 22 (10), 1177–1199.

12. Bachmann, R.W., MV Hoyer and DE Canfield, Jr. 2004. Aquatic plants and nutrients in Florida lakes. Aquatics: 26(3)4-11

13. Low CO2 Prevents Nitrate Reduction in Leaves 1

Werner M. Kaiser and Jutta Förster
Lehrstuhl Botanik I der Universität, Mittlerer Dallenbergweg 64, D-8700 Würzburg, Federal Republic of Germany

14. http://www.biologie.uni-hamburg.de/b-online/e16/16a.htm

15. http://www.plantphysiol.org/cgi/reprint/125/1/61.pdf

Nitrogen and Carbon Nutrient and Metabolite Signaling in Plants, Gloria Coruzzi* and Daniel R. Bush

New York University, Department of Biology, 100 Washington Square East, New York, New York 10003

(G.C.); and United States Department of Agriculture–Agricultural Research Service and Department of Plant Biology, 190 E.R. Madigan Laboratories, University of Illinois, Urbana, Illinois 61801 (D.R.B.)

16. Steps towards an integrated view of nitrogen metabolism -- Stitt et al. 53 (370): 959 -- Journal of Experimental Botany

Mark Stitt1,4, Cathrin Müller1, Petra Matt1, Yves Gibon1, Petronia Carillo2, Rosa Morcuende3, Wolf-Rüdiger Scheible1 and Anne Krapp5

17. מאמר NH4/CO2 :
http://www.blackwell-synergy.com/doi/ab ... .1365-2427 .2004.01290

18. Facilitation of phosphate assimilation by aquatic mycorrhizae of Vallisneria americana Michx

Cathleen Wigand1, 2 and J. Court Stevenson1 Horn Point Environmental Laboratory, University of Maryland System, P.O. Box 775, Cambridge, MD 21613, USA

19. נייר מעולה על CO2 וצמחי מים.

http://www.pubmedcentral.nih.gov/art...i?artid=542304

20. Bachmann, R.W., C.A. Horsburgh, MV Hoyer, L.K.Mataraza and DE Canfield, Jr. 2002. Relations between trophic state indicators and plant biomass in Florida lakes. Hydrobiol. 470:219-234

21. Bachmann, R. W. 2001. The limiting factor concept What stops growth? Lakeline 21(1):26-28.

22. Badylak, S. and E.J. Phlips. 2004. Spatial and temporal patterns of phytoplankton composition in a subtropical coastal lagoon, the Indian River Lagoon, Florida. USA. J. Plankton Res. 26(10):1229-1247

23. Phlips, E. J., M. Cichra, K. Havens, C. Hanlon, S. Badylak, B. Rueter, M. Randall and P. Hansen. 1997. The control of phytoplankton abundance and structure by nutrient and light availability in a shallow subtropical lake. Journal of Plankton Research 19: 319-342

24. Phlips, E. J. and S. Badylak. 1996. Spatial distribution and composition of algal blooms in Florida Bay. Bulletin Marine Science 58(1): 203-216.

25. CO2: tp://www.co2science.org/scripts/CO2Scie ... bject/a/su mmaries/aquaticmicroalgae.jsp

26. WWW.BARRREPORT.COM


EYALCO

wow , טוב, קראתי, הבנתי כך:
1. אמוניה מעודדת אצות- יש לשמור על אמוניה מאופסת
2. צמיחת צמחים בריאים בתנאי דישון עודף עם CO2 יציב מקשה על האצות להתפתח. (למה?)
3. תאורה לשעות קצרות של לא יותר מ 10 שעות מדמה שעות תאורה של חורף שזו תקופה שבה האצות לא נוטות להתפתח.

עדיין, בתנאים של שפע באור ובחומרי דישון האצות אמורות לשגשג אבל בנוכחות צמחים הן אינן משגשגות, מה שמוביל אותי שוב לשאלה האם ישנם חומרים מדכאי אצות שפולט צמח בריא?

תודה רבה
אלי

נערך לאחרונה על ידי אלי קדר, Sunday 16/09/2012 בשעה 10:23. סיבה: רק עכשיו סיימתי לקרוא את הכל...
אלי קדר לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Sunday 16/09/2012, 17:06   #15
globali
 
תאריך הצטרפות: 07/05/05
מיקום: גבת"ש העתיקה
הודעות: 5,966
הודו לך על 100 הודעות 108 פעמים
סוג אקווריום: U R B A N
וותק בתחום: 14 שנים
ברירת מחדל תגובה להודעה: הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

היי eyalco,

ראשית אציין שעבורי לפחות מדובר "בחומר כבד" שדורש קריאה
חוזרת וחוזרת וחוזרת, תחושתי היא שהטקסט כתוב כמו "מכונת
יריה" (שטף חומר) אבל כמובן תודה רבה על השיתוף וההפריה.



עיון בכתובים מעלה כאן שני נושאים עיקריים;


נושא א' - פוספט

ציטוט:
... נמצא כי תוספת של PO4 לא תוביל
לגידול מהותי בביומסת הצמחים באגם.
ציטוט:
... מגבירים פוספט ==> מגבירים גידול צמחיה במים.
ציטוט:
... תוספת של פוספט מ- 0.2 PPM ל-0.5 PPM
הובילה לגידול של 300%!!!!! בצריכת ניטראט ...


01.
אם אני מבין נכון תוצאות המחקר משנת 1978
בנוגע לפוספט וגידול מהותי של הצמחיה שגויות.





02.
על איזה פוספט מדובר; ‎אורגני או אנאורגאני.





03.
להבנתי החלפות מים נועדו בין היתר לאפס
ערכי הפוספט לרמה של 2PPM, כמו כן גם
הבנתי שרמות גבוהות יותר לא כ"כ בריאות.





04.
בהנחה ותגבור פוספט אכן מאיץ גידול צמחיה
יתכן וראוי לדשן פוספט בנפרד, (אולי בהייטק
כן נחוץ להוסיף בקביעות ואני לא ממש מודע
ואולי הכוונה היא בעצם לאבקה שמוזכרת כאן)
‏Monopotassium phosphate PO4 - KH2PO4.

מכאן שהריני תוהה לגבי נחיצות דישון פוספט
בנפרד והרמה הרצויה באק' לאוטק וגם הייטק.








נושא ב' - תאורה


ציטוט:
... הקטינו מעט תאורה, מספיק בהחלט 0.7-0.5 וואט לליטר!!!
ציטוט:
... הקפד על רמת תאורה סבירה – 0.7-0.5 וואט לליטר.

יש כאן מעט פער שנובע מהשימוש במינוח 'מספיק בהחלט'
מול השימוש במינוח 'סביר', מה שמוביל אותי לתהות כאן.

האם הנתונים האלה מתייחסים לאק' לאוטק או אק' הייטק
(מוזרק פד"ח), למיטב הבנתי אק' הייטק נתמך על פי רוב
באמצעות תאורה של 1 וואט לליטר בקירוב ברשת תועדו
מערכות שנתמכות באמצעות 1.2 וואט לליטר ואפילו יותר.

כשאתה מציין רמת תאורה של 0.7-0.5 וואט לליטר כרמת
תאורה 'מספיקה בהחלט', האם אתה מתכוון לאמר שבהינתן
האיזון הראוי גם צמחים שהם צרכני תאורה כבדים ישגשגו.


.
.
.
.

נערך לאחרונה על ידי globali, Tuesday 18/09/2012 בשעה 10:47. סיבה: הכי חשוב ליהנות מהדרך.
globali לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Tuesday 18/09/2012, 19:24   #16
eyalco
 
תאריך הצטרפות: 28/11/03
הודעות: 1,434
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל תגובה להודעה: הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

מאסטרפי, אתיחס להערותיך עפ"י הסדר :


ציטוט:
פורסם במקור על ידי masterp צפה בהודעה
קראתי מאות מאמרים בעברית ובאנגלית בכל הנוגע למלחמה באצות וזאת הפעם הראשונה


שאני קורא מאמר ללא סתירות לוגיות והסבר לכל המלצה במלחמה באצות , אכן ענה לי על הרבה שאלות .

עדיין , כמה הבהרות בעניין :

1 . "תוספת של פוספט מ- 0.2 PPM ל- 0.5 PPM הובילה לגידול של 300%!!!!! בצריכת ניטראט. 300%!!!!!!!!!"
האם עלייה מ 0.5 ל 0.8 תגרום לאותה תגובה או שבסביבות 1 PPM של פוספאט , צריכת הניטראט לא תשתנה בהרבה ?
כעקרון לא, זה לא לינארי.
הגידול הזעיר יחסי בכמות היה בתקופה בה שלטה אגדת העם על כך שפוספט עושה אצות ולכן נעו שם בזהירות ובדקו השפעות כלליות של הפוספט. סה"כ ההנחה היא שיהיה גידול נוסף אך לא לינארי. אגב, ניתן להשתמש בכך באופן הפוך : ניתן לשחק עם כמת הפוספט כגורם מייצב לצריכת ניטראט (בזמן שאנו מנסים לשמור על רמת ניטראט נמוכה יחסית, אם עבור האדמת הצמחים או לכל סיבה אחרת).



ציטוט:
פורסם במקור על ידי masterp צפה בהודעה
2. "לאצות יש מנגנונים סביבתיים המזהים שינוי התנהגותי בחולשת הצמח ומתחילה התפרצות אצות (התייחסתי לזה בהרחבה במאמר האצות שלי להוכחת הטיעון)"

משפט שחיכיתי לקרוא הרבה זמן ושמסביר לי בצורה חותכת את החשיבות על השמירה ביחסים
של NPK .
אשמח להרחבה בעניין ולקישור למאמר .
המאמר הוצג כאן בפוסט הזה ע"י אלי קדר. הוא לא ערוך יפה (הובא כפוסט) אך החומר שם בהחלט חשוב לטעמי. תקרא ואם צריך, אשמח להגיב.


ציטוט:
פורסם במקור על ידי masterp צפה בהודעה
3. במידה וערכי הנוטריאנטים במים מנוטרים כהלכה , מה החשיבות הרבה שמיוחסת להחלפות מים ? ( אין הכוונה לאק' עם אוסמוזה ששם נידרש פיצוי של טרייס אלמנטס ושמירה על באפר )
מטרת החלפות המים איננה לא עבור איזון מי אוסמוזה (ניתן עם תוספת דישון) ולא עבור איזון ערכי הנוטריינטים במים.
האקווריום שלנו איננו מקווה מים זורמים אלא יחידה סגורה ללא תחלופה. מעבר לרמות הרפש הנצברות לנו באקווריום (מכל מיני סוגים - דגים, צמחים, תרכובות דישון העלולות להוות בעיה אם יצברו במים ועוד) ושאותן יש "לאוורר" (נושא ה- DOC - רפש אורגני המצטבר בקרקעית הוא חשוב, התייחסתי אליו בעבר וגם בהיבט זה יש חשיבות להחלפת המים), ניתן לציין גם את נושא האצות (ראה להרחבה את החלק של קינטיקת הצריכה). כאשר אנו מחליפים מים, אנו "מטרידים" את הנבגים. אם קיימת בעייתיות כלשהיא באקווריום ונבגי האצות מתחילים "להתעורר לפעולה", החלפת המים די מערערת אותם ומאיטה את התרבותם. יש לנו יותר זמן לאתר את הטעות ולשפר את בריאות הצמחים (שים לב לכתוב - לשפר את בריאות הצמחים, לא להקטין נוטריינט זה או אחר הנחשד כגורם לאצות - עובדה אשר תאיץ את התפתחות האצות דווקא).

אני חושב שרפש, הצטברות פסולת דישון ואצות הם הסיבות להחלפות מים שבועיות, ומתוך כך גם עלתה האפשרות לא להחליף שבועית באקווריום הטבעי - אלא רק רחת לחצי שנה...


ציטוט:
פורסם במקור על ידי masterp צפה בהודעה
4. שאלה מעשית ,
במקרה של אק' שכולו מורכב מאנוביות שמכסות כ 70% מהשטח ללא שום צמחייה אחרת
ותאורה של 0.3W , האם עדיין נדרש לעבוד ביחס דישון של 20-1-20 או שיש לעבוד ביחס אחר ומה חשיבות הפד"ח במקרה זה ?
גם באקווריום של איטיי גדילה (כאנוביות בלבד לדוגמא) קיימת חשיבות מכרעת ל- CO2!!! זהו הגורם, אולי הראשון במעלה, לבעיית האצות והוא חובה באקווריום היי טק!

יחס הדישון שציינת לא ברור לי - אם אני לא טועה זה יחס של גינות.

דובר כאן על יחס של 1:16 שגם אותו פסלתי (יחס רדפילד) שכן הוא נלקח ממקום אחר, שאיננו אקווריומי צמחיה והושלך בטעות על צמחיה.
תפרט עוד על היחס שציינת או תבדוק טוב...

ציטוט:
פורסם במקור על ידי אלי קדר צפה בהודעה
היי
לא מצאתי את המאמר המדובר.
אייל אתה יכול להסביר בבקשה באיזו צורה צמחים בריאים הופכים להיות דומיננטיים ומונעים מהנבגים להתפתח לאצות?

יש איזה חומר שהם מפרישים שמונע אצות?

אללופתיה?

תודה
אלי
טוב אלי, בינתיים מצאת את המאמר ושאלת מורחבת שם בחלק של הקינטיקה. אם תרצה, ארחיב בנושא.

לגבי אללופתיה, נושא האללופתיה אינו מוכח באקווריומים כלל. ככלל, באקווריומי היי-טק נושא האללופתיה אינו רלוונטי בשל החלפות המים המרובות. באקווריומי הלואו טק מתקיים ויכוח בנושא רלוונטיות האללופתיה, זאת בשל העובדה כי באקווריומי לואו-טק מתבצעות החלפות מים לעתים רחוקות (אחת למספר חודשים).

הנושא הזה הוכנס לתודעה לראשונה ע"י דיאנה וולסטד בספרה (שדנו בו לעייפה כאן) שם הציבה טבלה המתארת השפעות לכאורה של נושא האללופתיה. לרעיון זה יש מתנגדים רבים (ביניהם טום באר, אולה פדרסן ועוד). מה הסיבה? הניסויים של דיאנה אינם ברורים ולא ניתנים להגדרה מדעית כ"ניסוי" אובייקטיבי. דיאנה אינה מסבירה מדוע נעלמו האצות בצורה מדעית - היא מעלה תאוריה בדבר האללופתיה, כסיבה אפשרית, לא תוצאת מחקר מדעי מוכח ! בהיבט זה - אפשר לתאר עוד כמה אפשרויות, רובן אפילו יהיו הסיבה האמיתית אבל גם אם לא, לך תוכיח שאין לך אחות.

דיאנה מפרטת נתונים שונים של מחקרים שבוצעו על צלחות פיטרי ואחרים - מה שמשבש מעט את התוצאה שכן אקווריום שונה קצת ביחסי הגומלין שבו ועוד - שוב, השכרתי לא מעט יחסי גומלין בין מספר גורמים ולא בהכרח יחסיות סיבה-תוצאה). שאר הממצאים, בכל הקשור לאללופתיה, מדברים על חומרים המופרשים באמצעות השורשים. אני מניח שכולנו מבינים מה רמת הישימות של ממצאים אלו על האקווריום שלנו (אין הרבה מאיתנו שחושבים שיש אצות בתוך המצע..). דיאנה מזכירה גם רכיבים שונים המופרשים מצמחים שונים - הבעיה כאן היא שכמות הצמחים הרלוונטית לאקווריומים היא גדולה (מאות) והסיכוי לרכיבים זהים בעלי השפעה זהה על אצות די קלושים.

לכאורה, ניסוי פשוט של שימוש בפחם פעיל היה מנטרל את מרכיב האללופטיה מהמים ובכך מנטרל את השפעתו על האקווריום, ברם לא מעט אנו רואים אקווריומים עם פחם פעיל וללא אצות. ניסוי זהה באקווריומי היי-טק היה מתרחש בכל פעם בה אנו מבצעים החלפת מים גדולה - לכאורה אז החלפת מים גדולה היתה מנקה את המים מגורמים אללופטיים ומובילה לאצות בכך. ראה שיטת דישון של טום באר המדברת על החלפת 50% שבועית - אין שם אצות בכל החלפת מים.

קיימים טיעונים רבים כנגד אללופטיה וכנגד ניסויי דיאנה (הנחשבים יותר תאוריה ופחות ניסוי מדעי)- אין טענה נגד קיום אללופתיה בכלל בטבע - על אף שנושא זה אף הוא טרם נחקר מדעית בצורה רצינית, אלא יותר כנגד קיומה באקווריומים.

ניתן לשלול אללופתיה בדרכים רבות, שאינן דווקא מחייבות ידע והבנה מעמיקה במחקר, כמו סתם לדוגמא השוואת צמחים בין אקווריומים, שם מתקבלות תוצאות מעניינות.
בסה"כ דיאנה וולסטד זרקה רעיון. אין שם התיחסות להשפעות תאורה, מצע, פילטרציה, דישון, תנודתיות קו המים, CO2 ועוד. דיאנה וולסטד ממשיכה להגן באדיקות יתר על העובדה כי ברזל גורם לאצות, עובדה שהוכחה מחקרית כלא נכונה - עוד נקודה למחשבה בדבר הצגת השערות ולא עובדות מדעיות בדוקות.

ציטוט:
פורסם במקור על ידי אלי קדר צפה בהודעה
תודה רבה

מצאתי משהו:

wow , טוב, קראתי, הבנתי כך:
1. אמוניה מעודדת אצות- יש לשמור על אמוניה מאופסת
2. צמיחת צמחים בריאים בתנאי דישון עודף עם CO2 יציב מקשה על האצות להתפתח. (למה?)
3. תאורה לשעות קצרות של לא יותר מ 10 שעות מדמה שעות תאורה של חורף שזו תקופה שבה האצות לא נוטות להתפתח.

עדיין, בתנאים של שפע באור ובחומרי דישון האצות אמורות לשגשג אבל בנוכחות צמחים הן אינן משגשגות, מה שמוביל אותי שוב לשאלה האם ישנם חומרים מדכאי אצות שפולט צמח בריא?

תודה רבה
אלי
היי אלי.
שוב, המאמר מרחיב בנושא הקינטיקה, שם אני מתייחס להיענות האצות למצב הצמחיה. האצות מנטרות את מצב המים (חמצן, נוטריינטים שונים וכו) ו"מאתרות" בעייתיות בצמחים, או אז הן מתעוררות לפעולה.
לגבי CO2 יציב - מוזכר במאמר נושא הרוביסקו, משך זמן הסתגלות הצמחים לשינויים ב- CO2, שהוא ארוך לאין שעור ממשך זמן הסתגלות האצות ולכן החשיבות בהזרמה יציבה של CO2 ולכן גם בעייתיות מערכות השמרים ושאר מרעין הבישין הנקשרים ל- CO2.

אם תרצה, תדגיש עוד את הנושא שתרצה וארחיב...

ציטוט:
פורסם במקור על ידי globali צפה בהודעה
היי eyalco,

ראשית אציין שעבורי לפחות מדובר "בחומר כבד" שדורש קריאה
חוזרת וחוזרת וחוזרת, תחושתי היא שהטקסט כתוב כמו "מכונת
יריה" (שטף חומר) אבל כמובן תודה רבה על השיתוף וההפריה.
.
.
המאמר בהחלט כבד. ניסיתי להקיף את הכל ובהחלט יצאה מעין מכונת יריה... המאמר מחולק לכמה חלקים שונים ונדרשת שם קריאה, לדעתי, כל פעם של חלק אחר, אולי לא ברצף אחדועדיין, זה חשוב ביותר להבנה כוללת של נשוא האצות.

ציטוט:
פורסם במקור על ידי globali צפה בהודעה
היי eyalco,

עיון בכתובים מעלה כאן שני נושאים עיקריים;

נושא א' - פוספט
01.
אם אני מבין נכון תוצאות המחקר משנת 1978
בנוגע לפוספט וגידול מהותי של הצמחיה שגויות..
כן בהחלט. הוא התעלם מהקשר בין פוספט לניטראט והתמקד בפוספט ->אצות. כשהתיחסו לכך בעתיד, הכניסו משתנים נוספים (N) ומצאו את התוצאות שהצבעתי עליהם : PO4-->צריכת NO3 מוגברת.
המחקר שגוי ולכן דילגתי עליו. אם תרצה - ארחיב עוד, סתם בשביל הכיף...

ציטוט:
פורסם במקור על ידי globali צפה בהודעה
היי eyalco,


02.
על איזה פוספט מדובר; ‎אורגני או אנאורגאני.

.
השתמשו ב- PO4.
קיימים 4 סוגי פוספט : POP, DOP, PIP ו- DRP - שני הראשונים אורגניים והשלישי אנאורגני (הרביעי סוג זמין לצמחים - BIO AVAILABLE).

ציטוט:
פורסם במקור על ידי globali צפה בהודעה
היי eyalco,

03.
להבנתי החלפות מים נועדו בין היתר לאפס
ערכי הפוספט לרמה של 2PPM, כמו כן גם
הבנתי שרמות גבוהות יותר לא כ"כ בריאות.
.
לא ולא.
אני יודע על רמות של 5 PPM שלא עשו אצות (אולי נזק בקריאת הנתונים שגויה ע"י ערכות המדידה).
אין בעיה בפוספט כמייצר אצות (גם אם הוא זמין לאצות כשם שזמין לצמחים)..!!!

ציטוט:
פורסם במקור על ידי globali צפה בהודעה
היי eyalco,

04.
בהנחה ותגבור פוספט אכן מאיץ גידול צמחיה
יתכן וראוי לדשן פוספט בנפרד, (אולי בהייטק
כן נחוץ להוסיף בקביעות ואני לא ממש מודע
ואולי הכוונה היא בעצם לאבקה שמוזכרת כאן)
‏Monopotassium phosphate PO4 - KH2PO4.

מכאן שהריני תוהה לגבי נחיצות דישון פוספט
בנפרד והרמה הרצויה באק' לאוטק וגם הייטק.

.
בכלל סוגי הדשנים, ניתן לספק PO4 (הרמה הזמינה לצמחיה) שהתצורה הכימית שציינת היא אכן זו. לא ברורה לי דיה שאלתך שכן PO4 הוא חובה באקווריום ואין לדלג עליו.
אם תרצה, אוכל להרחיב רבות על פוספט, רמות זמינות במצע ובמים, סוגי פוספט, השפעה על תצרוכת אבל זו חפירה ארוכה...

ציטוט:
פורסם במקור על ידי globali צפה בהודעה
היי eyalco,

נושא ב' - תאורה

יש כאן מעט פער שנובע מהשימוש במינוח 'מספיק בהחלט'
מול השימוש במינוח 'סביר', מה שמוביל אותי לתהות כאן.

האם הנתונים האלה מתייחסים לאק' לאוטק או אק' הייטק
(מוזרק פד"ח), למיטב הבנתי אק' הייטק נתמך על פי רוב
באמצעות תאורה של 1 וואט לליטר בקירוב ברשת תועדו
מערכות שנתמכות באמצעות 1.2 וואט לליטר ואפילו יותר.

כשאתה מציין רמת תאורה של 0.7-0.5 וואט לליטר כרמת
תאורה 'מספיקה בהחלט', האם אתה מתכוון לאמר שבהינתן
האיזון הראוי גם צמחים שהם צרכני תאורה כבדים ישגשגו.

.
אקווריום הייטק מוזרק פד"ח.
ליהיה בזמנו 1.2 וואט לליטר - חיפשתי להתנסות בתנאים מואצים.
לא נדרשת עוצה כזו - מיותרת לחלוטין!!!
כפי שציינתי, 0.5-0.7 וואט לליטר באקווריומי היי טק מספיק בהחלט !!!
בלואו טק - 0.3-0.5 !
קח בחשבון שברמות תאורה מופרעות, כל סטייה קטנה, כל טעות קונה שלך וכל הסיפור מתהפך ונעכר. מיותר.
פעם היינו חסידים של פירלינג מטורף - שמנו כור גרעיני למעלה.
שוב, מיותר ומעורר צרות לא מעטות.

ההגדרה של צרכני תאורה כבדים בעייתית. הרמות שציינתי יספיקו לך לגדל כל צמח - בתנאי ששאר הנתונים אופטימליים (שוב, בעיית הבעיות היא CO2 - שם צריך להיזהר).

מקווה שסייעתי.

אייל
eyalco לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Tuesday 18/09/2012, 20:33   #17
globali
 
תאריך הצטרפות: 07/05/05
מיקום: גבת"ש העתיקה
הודעות: 5,966
הודו לך על 100 הודעות 108 פעמים
סוג אקווריום: U R B A N
וותק בתחום: 14 שנים
ברירת מחדל תגובה להודעה: הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

ציטוט:
... ניתן לספק PO4 (הרמה הזמינה לצמחיה) שהתצורה
הכימית שציינת היא אכן זו ...
היי eyalco,

תודה רבה, דומני שהצלחת לענות על השאילתות שהצגתי במדוייק.

אבל כמובן יש תשובות שמעוררות מחשבות כאלה ואחרות, הריני
מודה שהן לא מתיישבות עם הזרם הרחב והרי בכל פעם שאנחנו
פוגשים מישהו שמצביע על משהו שהוא "נגד הזרם" אנחנו תוהים.



ציטוט:
... PO4 הוא חובה באקווריום ואין לדלג עליו.
אם כך תרשה לי לחדד לגבי הידוע בכינויו;
Monopotassium phosphate PO4 - KH2PO4

מדברייך אני מבין שרצוי לדשן בו גם באק' לאוטק (לא מוזרק פד"ח),
כאן 'בפילה' הרמה היא 2PPM (מודה שלא בדקתי מאלאן זמן).



01.
נניח שהרמה היא 2PPM, האם עלי לדשן PO4 קבוע כדי שהרמה
תעלה לדרגה של 5PPM, האם בעצם 5PPM היא דרגה חיובית יותר.





02.
נניח שהרמה באק' כלשהו הינה 5PPM האם גם אז עליו לדשן PO4,
האם זו הרמה שיש לשאוף אליה והאם דישון יתר בפוספט מזיק.





03.
אגב, הנוסחה הרווחת שרצה כאן שנים רבות משקפת איזון בין
הניטראט הפוספט והאשלגן; יחס של 10-1-10 (1 הוא הפוספט).



04.
למיטב ידיעתי מי ברז מכילים רמה כזו או אחרת של פוספט
ולכן באק' לאוטק הנתמך במי ברז אין צורך ממשי בתיסוף.










ציטוט:
... אוכל להרחיב רבות על פוספט, רמות זמינות במצע ובמים,
סוגי פוספט, השפעה על תצרוכת אבל זו חפירה ארוכה ...
תמיד כייף לקרוא תכנים מעניינים (במילא הפסקתי לקרוא ספרים).





01.
אותי מעניין להבין פעם אחת ולתמיד; כשאנחנו בודקים רמות פוספט
באק' צמחיה האם אנחנו בודקים את הפוספט האורגני או האנאורגני.





02.
האם Monopotassium phosphate PO4 - KH2PO4 הוא אורגני
או אנאורגני (בכל מקרה הבנתי שבדיוק אותו רוכשים בכל מקרה).





03.
אם יש לך חשק וזמן להעשיר אותנו רק בבקשה בלי "מכונת יריה",
נסה לכתוב לאט ולפרק את המשוב לנושאים, אל תתבאס, למשל
המשובים שנתת על השאילתות שלי היו קלים לעיכול ובשפה בהירה.










ציטוט:
ההגדרה של צרכני תאורה כבדים בעייתית, הרמות שציינתי יספיקו
לך לגדל כל צמח בתנאי ששאר הנתונים אופטימליים ...
מעניין ומפתיע, עוצמת ההארה עומדת בניגוד לגיליונות ולתוצאות
שעולות כאן בפורום מצד חסידי ההייטק, אני מרשה לעצמי להניח
שאין חכם כבעל ניסיון, אבל היה משמח לראות מערכות הייטק
מוזרקות פד"ח עם רמות תאורה של עד 0.7 ושטיחי גלוסוסטיגמה.

כעת יתכן שאני טועה ויתכן שגלוסוסטיגמה היא מחוץ למשוואה,
יתכן בעצם שמערכת הייטק מאוזנת להפליא ומתודלקת באמצעות
0.7 וואט לליטר אכן מסוגלת לתמוך במגוון רחב ביותר של צמחיה.

ושוב, איני רואה כלל דוגמאות מעשיות לכך בפורום, אבל לעיון
בבקשה דוגמא אחת חיה ומשגשגת כבר מעל 4 שנים, מדובר על
מערכת הייטק/פד"ח יציבה של נכבדינו רון_ב (כ-1.3 וואט לליטר).
.
.
.
.

נערך לאחרונה על ידי globali, Wednesday 19/09/2012 בשעה 08:14. סיבה: הכי חשוב ליהנות מהדרך.
globali לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Tuesday 18/09/2012, 22:12   #18
אלי קדר
 
תאריך הצטרפות: 14/04/11
מיקום: בית דגן
הודעות: 1,625
הודו על ההודעה שלך 2 פעמים
סוג אקווריום: צמחיה
ברירת מחדל תגובה להודעה: הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

היי אייל

,היי אלי.
שוב, המאמר מרחיב בנושא הקינטיקה, שם אני מתייחס להיענות האצות למצב הצמחיה. האצות מנטרות את מצב המים (חמצן, נוטריינטים שונים וכו) ו"מאתרות" בעייתיות בצמחים, או אז הן מתעוררות לפעולה.
לגבי CO2 יציב - מוזכר במאמר נושא הרוביסקו, משך זמן הסתגלות הצמחים לשינויים ב- CO2, שהוא ארוך לאין שעור ממשך זמן הסתגלות האצות ולכן החשיבות בהזרמה יציבה של CO2 ולכן גם בעייתיות מערכות השמרים ושאר מרעין הבישין הנקשרים ל- CO2.

אם תרצה, תדגיש עוד את הנושא שתרצה וארחיב..."

אותי מעניינת מערכת היחסים בין האצות לצמחים.

אני מניח מתוך מה שכתבת שאם נעשה ניסוי השוואתי שבו שני אקווריומים זהים ברמות תאורה גבוהות ורמות דישון גבוהות CO2 30-35 PPM באחד נשים הרבה צמחים בריאים ובשני רק מים, אחרי זמן מה נקבל אצות באקווריום בלי הצמחים, נכון?

אם כך ובהנחה שאין אללופתיה, מהו המנגנון שמדכא את האצות?
איך הן "מאתרות" חולשה של הצמחים?

תודה רבה
אלי
אלי קדר לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Thursday 20/09/2012, 20:13   #19
eyalco
 
תאריך הצטרפות: 28/11/03
הודעות: 1,434
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל תגובה להודעה: הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

ציטוט:
פורסם במקור על ידי globali צפה בהודעה
היי eyalco,

תודה רבה, דומני שהצלחת לענות על השאילתות שהצגתי במדוייק.

אבל כמובן יש תשובות שמעוררות מחשבות כאלה ואחרות, הריני
מודה שהן לא מתיישבות עם הזרם הרחב והרי בכל פעם שאנחנו
פוגשים מישהו שמצביע על משהו שהוא "נגד הזרם" אנחנו תוהים.
נושא ה"זרם הרחב" דורש בדיקה מעמיקה : האם הזרם הרחב צודק, עדכני או שבוי בתפיסות ישנות ונמנע משינוי. לפני כמה שנים הייתי מסכים איתך להגדרתי כאחד הניצב מול הזרם. אני סבור שדי הצלחתי להוכיח את טענותי (הניצבות מול הזרם). היום, אני סבור שהזרם המרכזי - העולם הרחב - הוא דווקא ממוקם הרחק מהזרם המקומי בישראל, ואם כבר עולם האקווריומים בארץ הוא זה שנע נגד הזרם.

אם נבדוק מיהו ה"זרם" המדובר בארץ נראה קהל חובבים הניצב מול חברות ענק הנוקטות בגישה מסויימת (מסיבות ברורות ומובנות), כאשר קהל החובבים יוצא מתוך הנחה שאם חברת דנרלי הגדולה אומרת א, ומדגישה כי השתמשה במחקר שעלה לה מליון דולר כדי שהוכיחו, אכן א נכון, אכן בוצע ניסוי ואכן, כנראה, עלה מליון דולר.
לשם כך, בדקתי את הנחות ה"מחקר" (ראה המאמר על אצות המצורף לעיל, בחלק של ה- CASE STUDY) וגיליתי להפתעתי שהן אינן נכונות.

עברו כמה שנים מאז ואני מגלה שלא הרבה השתנה. למה?
אפשר להיכנס כאן לנושא שינוי, תפיסת שינוי והתנגדויות לשינוי - זה מרתק אך לא רלוונטי לפורום זה. מאוד ממליץ למי שמעונין לקרוא את הספר "הפסיכולוגיה של ההתנגדות לשינוי" של פרופ' שאול פוקס.

לעינינינו:
ציטוט:
פורסם במקור על ידי globali צפה בהודעה
היי eyalco,

אם כך תרשה לי לחדד לגבי הידוע בכינויו;
Monopotassium phosphate PO4 - KH2PO4

מדברייך אני מבין שרצוי לדשן בו גם באק' לאוטק (לא מוזרק פד"ח),
כאן 'בפילה' הרמה היא 2PPM (מודה שלא בדקתי מאלאן זמן).

01.
נניח שהרמה היא 2PPM, האם עלי לדשן PO4 קבוע כדי שהרמה
תעלה לדרגה של 5PPM, האם בעצם 5PPM היא דרגה חיובית יותר.
.
רצוי לדשן גם בהיי טק וגם בלואו טק. כמובן, כמויות הדישון יהיו שונות, מעצם טבעם של האקווריומים.
האם 2 PPM היא רמה מסוכנת בהיי טק? ממש לא !
האם 5 PPM היא רמה מסוכנת בהיי טק? לא!
האם נדרשת רמה של 2-5 PPM בלואו טק? לא.
למה?
כל הרעיון בלואו טק הוא לא להתערב יותר מדי ובטח לא להתפרע עם מרכיבי המערכת.
אם יש לך 2 PPM בלואו טק - הייתי מוריד אותו לרמה של 0.5, לא יותר. אל תשכח יש לפוספט השפעה מאיצה על צריכת ניטראט ואנו לא רוצים במהלך כזה באקווריום לואו טק (גם אם נשמור שם על רמת תאורה שפויה...

רמה של 5 PPM אינה חיובית יותר, בטח לא עדיפה.
בהיי טק - שמור על 1 - 1.5 PPM פוספט. זה מספיק.
10 - 15 PPM ניטראט. גם זה יפה.
לא כל מה שאפשרי הוא כדאי...

ציטוט:
פורסם במקור על ידי globali צפה בהודעה
היי eyalco,

02.
נניח שהרמה באק' כלשהו הינה 5PPM האם גם אז עליו לדשן PO4,
האם זו הרמה שיש לשאוף אליה והאם דישון יתר בפוספט מזיק.
לא, לא ולא.
לא לדשן עוד אם יש 5 PPM.
אין מה לשאוף לרמה זו - ראה המלצתי למעלה.
דישון יתר בפוספט - 5 PPM הם די והותר בשביל הגדרת יתר - וזה לא מסוכן.
אפשר לשאול מה עם 10 PPM?
אז אענה - למה צריכים את זה?

מזכיר לי פעם בחור שעבדתי איתו באבטחה (כסטודנט) - הוא שמע ששום הוא דבר בריא. הלך קנה 20 שיני שום ואכל את כולם. לקחו אותו לבית חולים ... (לא סבל מעודף שכל המסכן ).
הרעיון כאן הוא שאין צורך בהגזמה בשום דבר ולדעתי, לא תמיד צריך לחפש את הגבולות...

ציטוט:
פורסם במקור על ידי globali צפה בהודעה
היי eyalco,

03.
אגב, הנוסחה הרווחת שרצה כאן שנים רבות משקפת איזון בין
הניטראט הפוספט והאשלגן; יחס של 10-1-10 (1 הוא הפוספט).

.
אני לא כל כך בעד חיפוש איזושהיא נוסחה מקובעת של יחסיות כזו או אחרת אלא יותר שמירה על רמה של מינימום ריכוז נוטריינטים במים (מתוך זה ממילא אנו מקבלים יחסיות כלשהיא).
קיימים מחקרים על מאסת צמחיה ושם אנו רואים יחסיות שנעה בין 4:1 ל- 10:1, עם ממוצע של 5-7:1 לערך בין NO3 ל- PO4....

בכל הקשור ל- K, הנושא קצת יותר מורכב. נבדק בעבר אצל כמה תותחי צמחיה שאם אנו מדשנים ב- KNO3, אנו מקבלים את צרכי ה- K שלנו באקווריום. אל תשכח שמגיע K לאקווריום מעוד כמה מקורות כמו לשלשת דגים, דישון מרכיבים נוספים כמו K2SO4, KH2PO4 ועוד ועוד. מחקר ישן יחסית (משנות ה- 70) מצא יחסיות (מאסה) של 1.5 ל- 1 (K ל- N?). בפועל אנו מקבלים בערך פי 3 K מהנדרש.
בקיצור, לפשט את הדברים, הנה העצה שלי : דשן את הנדרש ב- KNO3 כדי להגיע לרמה מומלצת של 10-15 PPM של NO3 ואין צורך לחפש להוסיף עוד K כדי להיזה איזון מקודש. יש עוד כמה תהליכים באקוורים שמייצרים מעל לנדרש של K...



ציטוט:
פורסם במקור על ידי globali צפה בהודעה
היי eyalco,

04.
למיטב ידיעתי מי ברז מכילים רמה כזו או אחרת של פוספט
ולכן באק' לאוטק הנתמך במי ברז אין צורך ממשי בתיסוף.

.
לא כדאי להסתמך על כך. יש לבדוק פעם אחת במה מדובר ואז לדשן בהתאם. אינני חושב שבאקווריום היי טק ניתן להסתפק רק במי הברז לפוספט - אלא אם כן אתה גר בנגב, שם נשאבים פוספטים יחד עם מי ברז...

ציטוט:
פורסם במקור על ידי globali צפה בהודעה
היי eyalco,


תמיד כייף לקרוא תכנים מעניינים (במילא הפסקתי לקרוא ספרים).


צריך מוזה, זמן, סבלנות, חשק ואו סתם כמה שעות של שעמום.
או אם יש דיון מענין בנושא...

ציטוט:
פורסם במקור על ידי globali צפה בהודעה
היי eyalco,

01.
אותי מעניין להבין פעם אחת ולתמיד; כשאנחנו בודקים רמות פוספט
באק' צמחיה האם אנחנו בודקים את הפוספט האורגני או האנאורגני.



02.
האם Monopotassium phosphate PO4 - KH2PO4 הוא אורגני
או אנאורגני (בכל מקרה הבנתי שבדיוק אותו רוכשים בכל מקרה).


בקצרה, PO4, זרחן הוא יון המכיל אטום זרחן אחד וארבעה אטומי חמצן.
שני מקורות זרחן עיקריים באקווריום : 1. אנאורגני. 2. אורגני.
כלל הדישון שלנו הוא מקור אנאורגני!
המקור האורגני הוא זה שרובנו משתמשים בו - לא תמיד עם מודעות לכך.
מהו?
לשלשת דגים, פסולת מזון האכלת דגים, חומר אורגני נרקב כעלי צמחים מתים, ביומסת חיידקים, מצע, כבול ועוד.
הצמחים עצמם מדיפים זרחן, גם אם בקצב איטי יותר מזה המדושן על ידינו.
באקווריומי היי טק אנו נדרשים להוסף תוספים אנאורגניים כדי לעמוד בצרכי הצמחים...

ציטוט:
פורסם במקור על ידי globali צפה בהודעה
היי eyalco,

03.
אם יש לך חשק וזמן להעשיר אותנו רק בבקשה בלי "מכונת יריה",
נסה לכתוב לאט ולפרק את המשוב לנושאים, אל תתבאס, למשל
המשובים שנתת על השאילתות שלי היו קלים לעיכול ובשפה בהירה.
מקווה שעמדתי היטב בתנאים ..

ציטוט:
פורסם במקור על ידי globali צפה בהודעה
היי eyalco,

מעניין ומפתיע, עוצמת ההארה עומדת בניגוד לגיליונות ולתוצאות
שעולות כאן בפורום מצד חסידי ההייטק, אני מרשה לעצמי להניח
שאין חכם כבעל ניסיון, אבל היה משמח לראות מערכות הייטק
מוזרקות פד"ח עם רמות תאורה של עד 0.7 ושטיחי גלוסוסטיגמה.

כעת יתכן שאני טועה ויתכן שגלוסוסטיגמה היא מחוץ למשוואה,
יתכן בעצם שמערכת הייטק מאוזנת להפליא ומתודלקת באמצעות
0.7 וואט לליטר אכן מסוגלת לתמוך במגוון רחב ביותר של צמחיה.

ושוב, איני רואה כלל דוגמאות מעשיות לכך בפורום, אבל לעיון
בבקשה דוגמא אחת חיה ומשגשגת כבר מעל 4 שנים, מדובר על
מערכת הייטק/פד"ח יציבה של נכבדינו רון_ב (כ-1.3 וואט לליטר).
.
הפעם אענה בתשובת מברק - אני עייף..
ניתן לגדל גלוסו גם בעוצמת תאורה של 0.5 וואט לליטר - בהנחה שהרפלקטורים טובים, גובה האקווריום לא מטורף והנורות לא ישנות...

הרעיון הוא פשוט - שמת כור גרעיני מעל לאקווריום - כל טעות קטנה אתה משלם ובגדול!!!
פשוט מאוד.
אם אתה וותיק ומנוסה - שים וואט לליטר, 1.5 וואט לליטר או יותר.
לדעתי, מנסיוני, מיותר!
אפשרי, לא מחוייב המציאות !!!
לא מומלץ למתחילים.

מקווה שסייעתי...

אייל
eyalco לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Thursday 20/09/2012, 20:16   #20
GT3000
 
הסמל האישי שלGT3000
 
תאריך הצטרפות: 25/01/10
מיקום: ראשל"צ
הודעות: 13,804
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
סוג אקווריום: אמריקאים הכי יפים בארץ
ברירת מחדל תגובה להודעה: הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

שתהיו בריאים, קפצה עליי זיקנה במהלך קריאת העץ הזה...
__________________
הערוץ שלי ב-YOUTUBE
GT3000 לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Thursday 20/09/2012, 21:10   #21
אלון.ו
 
הסמל האישי שלאלון.ו
 
תאריך הצטרפות: 14/03/11
מיקום: צפון
הודעות: 13,165
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
סוג אקווריום: מיכל ריק עם אבק :(
וותק בתחום: שנייה אני אשאל את אשתי
ברירת מחדל תגובה להודעה: הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

ציטוט:
פורסם במקור על ידי GT3000 צפה בהודעה
שתהיו בריאים, קפצה עליי זיקנה במהלך קריאת העץ הזה...

תתחיל להתכונן לקראת המיכל צמחייה שלך.
__________________
החתימה הזו מצחיקה מידי בשביל להופיע ב"סטטוסים מצייצים".


אלון.ו לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Thursday 20/09/2012, 22:57   #22
גיל שרון
 
הסמל האישי שלגיל שרון
 
תאריך הצטרפות: 27/12/07
מיקום: שהם
הודעות: 936
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
וותק בתחום: נרטב משנת 1978, בהפסקות
ברירת מחדל תגובה להודעה: הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

EYALCO שלום
אני מסכים לחלק ממה שאתה אומר, אך בלי קשר לכך אשמח לדעת אם דעתך נובעת מנסיון חיים , מידע אקדמי או מבוססת על מאמרים מדעיים המבוססים על ניסויים באקוריום. עברתי על הביבליוגרפיה המצורפת למאמר וראיתי שרובה מתיחסת באופן כללי לצרכי הגידול של אצות וצמחים אך לא לאינטראקציה ביניהם, ובודאי לא במע' קטנה וסגורה כמו אקוריום. מסיבה זו קשה לי לקבל את חוסר הסכמתך עם דיאן וולסטד שספרה כולו מבוסס על ניסויים וציטוטים ממאמרים.
__________________
350 ל' צמחיה לו-טק
ריף 300 ליטר
גיל שרון לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Friday 21/09/2012, 01:07   #23
globali
 
תאריך הצטרפות: 07/05/05
מיקום: גבת"ש העתיקה
הודעות: 5,966
הודו לך על 100 הודעות 108 פעמים
סוג אקווריום: U R B A N
וותק בתחום: 14 שנים
ברירת מחדל תגובה להודעה: הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

ציטוט:
מקווה שעמדתי היטב בתנאים ...
היי eyalco,

השעה 00:55
הנדגם: globali
מצב ערנות: גבוה
מצב ריכוז: גבוה
קורטקס: נקי למדיי
יכולת ספיגה: קריסטלית עם עננות נוצתית
מצב ספיגה לאחר סריקת טקסט מהירה: כ-70%

מסקנה: אכן עמדת "בתנאים" באופן מכובד ביותר.



(את שאר ה-30% אספוג בניחותא בימים הקרובים).






ציטוט:
ניתן לגדל גלוסו' גם בעוצמת תאורה של 0.5
וואט לליטר - בהנחה שהרפלקטורים טובים,
גובה האקווריום לא מטורף והנורות לא ישנות ...
טוב, כאן חייכתי והבנתי שצריך את המשפטן כדי
להציג את השאילתא באופן סגור שלא תאפשר
משוב דיפלומטי באמצעות עמימות נתונים א-לה
רגישות הריפלקטור, גובה האקווריום וגיל הנורות.

בכל מקרה ולמרות הכל ו/או אף על פי כן וגם אם
יש בו או שאין בו כחל וסרק, הריני מוכן לקבל את
המשוב כפי שהוא, היות ופעם כתבתי ועדיין כותב;

ציטוט:
כפי שאתה חווה מהמשובים, אקווריום הוא לא מערכת מוחלטת
של שחור ולבן והתוצאה הירוקה שכולנו שואפים אליה היא אכן
תוצאה של מינעד אפורים מאוד גמיש, פרטני, רחב וגם משתנה.

כמעט על כל פרמטר יש את בית הילל ובית שמאי ולבסוף אתה
צריך להכריע, אבל היות ואין יאוש בעולמות, המשך לחקור את
כל הסוגיות עד להקמה בפועל 'ועל הכל הייה שלם עם עצמך'.
רוח המסר עברה, אין צורך להוסיף דבר וממילא ...



.
.
.
.

נערך לאחרונה על ידי globali, Friday 21/09/2012 בשעה 01:17. סיבה: הכי חשוב ליהנות מהדרך.
globali לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Friday 21/09/2012, 13:05   #24
eyalco
 
תאריך הצטרפות: 28/11/03
הודעות: 1,434
הודו לך על 0 הודעות 0 פעמים
ברירת מחדל תגובה להודעה: הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

ציטוט:
פורסם במקור על ידי גיל שרון צפה בהודעה
EYALCO שלום
אני מסכים לחלק ממה שאתה אומר, אך בלי קשר לכך אשמח לדעת אם דעתך נובעת מנסיון חיים , מידע אקדמי או מבוססת על מאמרים מדעיים המבוססים על ניסויים באקוריום. עברתי על הביבליוגרפיה המצורפת למאמר וראיתי שרובה מתיחסת באופן כללי לצרכי הגידול של אצות וצמחים אך לא לאינטראקציה ביניהם, ובודאי לא במע' קטנה וסגורה כמו אקוריום. מסיבה זו קשה לי לקבל את חוסר הסכמתך עם דיאן וולסטד שספרה כולו מבוסס על ניסויים וציטוטים ממאמרים.
הנקודה שאתה מעלה כאן חשובה ומעניינת. אני אחלק את תשובתי לכמה חלקים :
90% ממה שאני מציין נאמר מתוך נסיון חיים.
פוספט - הגעתי גם ל- 5 PPM. בלי בעיות מיוחדות.
ברזל - 1.2 PPM אצלי באקווריום בתקופות מסוימות - אין אצות.
ניטראט - 70 PPM !!! בלי בעיות לא לצמחים ולא לחסרי חוליות!
מה עוד החליטו שעושה אצות?

אה כן, בזמנו החליטו ש- T5 עושה אצות.
לא אלאה אותך - בקצרה, הראיתי שיש מעט גורמים מתערבים, שלא נלקחו בחשבון, כגון שעוצמת התאורה של T5 היא בערך פי 2 מ- T8, מה שחייב תוספת של דישון ו- CO2, עובדה שלא בוצעה בפועל ולכן האצות.
פה היתה הצלחה - האגדה הזו נמחקה מהמפה.

השתמשתי בתאורה חזקה - 1.2 וואט לליטר (T5 + T8) - אין אצות.
השתמשתי באקווריום עם איטיי גדילה (שתילה מסיבית של כ- 85% - 90%) - הפלא ופלא - לא נדרשים מהירי גדילה על ההתחלה... ניתן אחרת...
יש עוד דוגמאות רבות ובהן נעזרתי בנסיון של רבים וחכמים בעולם (בעיקר באר ומילר) ובדקתי בעצמי. הבנתי שהם צודקים. יריתי לפורומים.
ברזל עושה אצות? שימו 1 PPM ותיווכחו בעצמכם שלא. כך אני עשיתי.

חלק שני זה דיאנה וולסטד. טחנתי את זה רבות בעבר אבל אתן קצת כאן..
הספר של דיאנה וולסטד מאוד חשוב, כמו גם גודל תרומתו לעולם האקווריומים. קראתי אותו בעיון רב והשתמשתי בו לא מעט להבנת תהליכים שונים באקווריום.
היות ורובנו לא מצויידים בכלים מחקריים כדי לנתח את הכתוב באמת, אנו מניחים הנחה הגיונית שכל הכתוב נכון כמובן (יש לנו בעיה דומה עם קריאת עיתונים אגב). עם הזמן אנו רוכשים כלים שונים, מבינים יותר ומשתמשים במקורות נוספים רלוונטיים לתחום זה ואז מתגלית, בדרך כלל, תמונה שונה.

חוקרים שונים בעולם הצמחים (גם של אקווריום וגם צמחיה רגילה) מתייחסים לתחומים שונים וביניהם עלה לא מעט גם נושא האללופטיה (אולה פדרסון, פרופסור לביולוגיה באוניברסיטת קופנהגן, תום באר, פרופ' לביולוגיה תת-מימית ובוטניקה באוניברסיטה יו סי דייויס בארה"ב ועוד אחרים שקצרה כאן היריעה להזכיר) - ההתנגדות לכך גדלה בעולם האקווריומים.

יש טענה שהאללופטיה לא פועלת באקווריומי ההי טק מסיבות שונות (תחלופת מים רבה ועוד), אולם כנראה שגם באקווריומי הלואו טק, שם כביכול אמורה היא לפעול ביתר שאת, הדבר אינו נכון.

באתר טרופיקה יש מאמר מענין של אולה פדרסון שהזכרתי בנושא האללופטיה (מי שקורא, שיקרא את שני חלקיו - יש שם קטעים שנראים כאילו הוא תומך בחלקו בזה אך לא !). הוא מדבר על הניסויים שדיאנה ואומר כי אולי יוכיחו המחקרים על קיום חומרים רעילים בתוך הצמחים אך השימוש שלקחה את זה כמלחמה ביולוגית וסיוע של זה למאבק באצות רחוק הוא מהמציאות.

נושא דגל נוסף במאבק נגד דיאנה בנושא זה הוא תום באר המצטרף לפדרסון ומציין כי מסקנות דיאנה אינן נכונות.
דיאנה אינה שואלת מדוע היה דיכוי של האצות באקווריום שלה אלא למעשה, מעלה ספקולציה כי לאללופטיה יד בדבר. כאן מצטרפים מתנגדים נוספים.

אין שום מאמר תומך לנושא האללופטיה במערכות אקולוגיות דומות. אם בודקים לעומק מוצאים עדויות לשיחרור מרכיבים אללופטיים מהשורשים, מצב שאינו עשוי להשפיע על המלחמה באצות (ולא, זה לא משתחרר מהמצע). יתכן שלא כדאי לפסול על הסף שיחרור מסוים של מרכיבים אלו, בחלק קטן מן הצמחים, אולם לא בצורה המסייעת למלחמה כימית רצינית.

נוסיף ניסויון קל לבחינת הנושא : נכניס פחם פעיל לפילטר באקווריום לואו טק - זה יסנן את מרכיבי האללופטיה (כפי שהוא עושה לחומצות טאניות ואחרות). באקווריום ההיי טקי נבצע החלפות מים עצבניות שלהן אפקט דומה. עפ"י דיאנה וולסטד מצב זה יוביל בהכרח, עפ"י דיאנה, לאצות משום שהפחם וההחלפות מסלקות את המרכיבים האללופטיים הפוגעים באצות. הוצאת את הנשק נגד האצות - הן תופענה. בפועל - זה ממש לא מתרחש.

לא נבצע החלפות מים באקווריום לואו טק משום הפגיעה בכך באיזון ה- CO2 במים ולא במרכיבי האללופטיה (הסבר מפורט לכך, עם הוכחות, במאמר שלי על האצות). יש כאלו אשר יסיקו כי היעדר החלפות המים גורמות לאצות באקווריום הלואו טקי בגלל האללופטיה - לא!

אני חוזר הרבה פעמים על הבנת נסיונות שונים בקריאתנו את האינטרנט. סיבה ותוצאה אינן מופיעות בהכרח בסדר הנכון ויתכנו משתנים נוספים, נסתרים המשפיעים על גורמים שונים ואנו לא רואים אותם.

ניתן לבצע ניסויים על שני אקווריומים שונים ובהם, באחד, יגדל צמח אחד מסוים בלבד (מהסוג שדיאנה מציינת) ובאחר יגדל צמח זה עם סוגים אחרים. התוצאות תראנה די מפתיעות ועדיין, יש לבדוק משתנים שונים כמו מרחק צמח מצמח (לא בגלל אללופטיה כי אם מנגנון אחר - קרבה - ואחרים), מצע, פילטר, תאורה ורבים אחרים.

כאן יש מקום להמתין לחוקרים אחרים ובהחלט אפשר לקרוא עוד מה אחרים כותבים ולא רק את תגובות דיאנה המגוננות - כמובן - על ממצאיה שרבים וטובים חולקים על שייכותם למסקנות המוצאות מהם.

פדרסן ממשיך ומתאר את הקשר שמנסה דיאנה ליצור בין מאורעות לגיטימיים באקווריום, כמו מוות של דגים, גוויעת צמחים - לאללופטיה. פעם, מזמן, עוד איכשהוא, זה עבד עלי. היום - ממש לא. היום אני מבין כי לא כל צמח מצליח בהכרח בכל אקוורים (גם לואו טק וגם היי טק). למה דווקא אללופטיה?

דגים מתים. אללופטיה? צמחים לא מצליחים לגדול? אללופטיה. זהו? נמצאה הסיבה לכלל תחלואי האקווריום. מקרים רבים מסוג אלו היא מזכירה שנגרמו מאללופטיה והיום אני מבין שהקישור כאן חלש ביותר לזה, אם לא מופרח מיסודו.

עכשיו, היות ונושא זה ממש לא קריטי לאקווריום שלנו אלא הינו אקדמי בלבד, כל אחד שיקרא ויחליט בעצמו מה נראה לו נכון.
עם זאת, שוב, אני קורא לכולם - קיראו בצורה ביקורתית, שימרו על ראש פתוח ואל תושפעו מאף אחד.

חשוב להבין שדיאנה כתבה את ספרה לפני כ- 10 שנים לערך, בתקופה בה חשבו שברזל גורם לאצות, פוספט גורם לאצות, צמחים מעדיפים NH4 על NO3 ובכלל, כל הקונספט של הגבלת נוטריינטים כדרך למלחמה באצות. כאן בעייתי הגדולה - העולם התהפך 180 מעלות ואנו כאן ממשיכים לדבוק באכסיומות ישנות. קחו בחשבון שכל הזמן מגיעים חובבים חדשים לתחום שלא מבינים כלום עדיין ויש עלינו אחריות כבדה.

מי שרוצה לצטט את דיאנה - בבקשה. למען ההגינות יש להוסיף שיש הרבה בעיות עם גישתה, צריך לציין שרבים בעולם האקווריומים חולקים עליה, יש בעיה עם הקשריה לנושא האללופטיה באקווריום וכו.

בחלק השלישי של התשובה אעשה אינטגרציה בין מדע-->מחקרים ובין עולם האקווריומים --> חובבים.
מחד, עלינו להבין שאנו מוגבלים ביכולת הניסוי שלנו (אנו לא מעבדה ואין ביכולתינו לנטר השפעות של גורמים נוספים) ומנגד, בדברים מסויימים יש ביכולתינו כן לאושש חלק מההשערות/הנחות/הצעות ולעתים אף אגדות אורבניות השוררות בתחום.

מי ומה עושה אצות, או לפחות מי בטוח שאינו גורם לאצות - זה כל אחד יכול לראות. קח אקווריום מאוזן ותתחיל להפגיז פוספט, ניטראט ושאר מיני ירקות. תראה לבד. בדברים אחרים - אין ברירה, חייבים לשמוע דעות מאחרים. החכמה היא איך וממי...
אחד כמו טום באר, שהוא גם חובב אקווריומים וגם מרצה באוניברסיטה המבצע מחקרים אקדמאיים - מה יותר טוב ממנו כדי לקבל תחושה טובה יותר של מה נכון ומה קצת פחות.

אז לדעתי, חייבים שילוב בין תאוריהה ומעשה.
מחקרים הם לא מוקצה. להפך.
מנגד, לא כל "מחקר" הוא אכן מחקר (ראה דנרלי במאמר האצות).
מחקר שקראתי (וכתבתי עליו כאן) בדק נורות ייעודיות לצמחיה מול נורות רגילות (הבדל של פי 10 במחיר). נמצא לא ייעודי ולא בטיח - הכי פשוט יצא הכי טוב !!!
איך?
בדקו מאסת גידול צמחיה ונראו הבדלים בולטים.
רלוונטי או לא?
בעיני בהחלט.
לא חבל על הכסף?
אז מי יכול לומר על זה מחקר שמחקר (אם לא חברת הנורות שדוחפת לנו משהו יקר ולא נחוץ?).

אין אמת מוחלטת אולם בלא מעט דברים היא בהחלט ברורה ...

ציטוט:
פורסם במקור על ידי globali צפה בהודעה
היי eyalco,

השעה 00:55
הנדגם: globali
מצב ערנות: גבוה
מצב ריכוז: גבוה
קורטקס: נקי למדיי
יכולת ספיגה: קריסטלית עם עננות נוצתית
מצב ספיגה לאחר סריקת טקסט מהירה: כ-70%

.
גרמת לי לחייך


אייל
eyalco לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Friday 21/09/2012, 14:52   #25
globali
 
תאריך הצטרפות: 07/05/05
מיקום: גבת"ש העתיקה
הודעות: 5,966
הודו לך על 100 הודעות 108 פעמים
סוג אקווריום: U R B A N
וותק בתחום: 14 שנים
ברירת מחדל תגובה להודעה: הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

ציטוט:
אללופטיה ...
היי eyalco,

ואני חשבתי לתומי שמדובר כאן בשם של צמח,
תודו שהמינוח נשמע כמו זן מסויים של צמח.

טוב, גיגלתי וקלטתי;

אללופתיה 01.

אללופתיה 02.

אז כנראה שכל אחד מאיתנו שואף בעצם להגיע
למצב של 'אקווריום צמחיה אנ-אללופתיתיבי'.

מינוח מסובך, אפשר לקצר 'אקווריום צמחיה אנאללו'.






ציטוט:
לא נבצע החלפות מים באקווריום לאוטק ...
טוב, למרות מכונת היריה שהפגיזה שוב ללא רחם,
דומני שהצלחתי לקלוט משהו בין השורות (היתכן
שקלטתי נכון) האם יש כאן חיזוק למשהו שחשתי.

הפילה מתלבטת - ‎החלפת מים | המיתוס | היתרונות
| החסרונות | קו האמצע | איזון מערכת




ציטוט:
שלום לכולם,

ותק המערכת כאן כשנה וחצי, לעניות דעתי
האק' התייצב לאחר שנה של פעילות מלאה.

הפסקתי להחליף מים (נא לא להרים גבה).

החלפת המים היחידה שמתבצעת כאן הינה
כ-10% אחת לשלושה חודשים והיא בעצם
פועל יוצא של ניקוי שני הפילטרים שבמערכת.

מעת לעת קורה שאבצע פיצוי על אידוי עם
מי ברז, לעיתים הקירוי פתוח ואז נוצר אידוי,
הכל תקין כאן ואין נסיגה באף פרמטר גלוי.





מסקנה כללית

בשלב הנוכחי ניתן לאמר; 'הפילה' אנאללולית.


.
.
.
.

נערך לאחרונה על ידי globali, Saturday 22/09/2012 בשעה 21:19. סיבה: הכי חשוב ליהנות מהדרך.
globali לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Saturday 22/09/2012, 20:07   #26
אלי קדר
 
תאריך הצטרפות: 14/04/11
מיקום: בית דגן
הודעות: 1,625
הודו על ההודעה שלך 2 פעמים
סוג אקווריום: צמחיה
ברירת מחדל תגובה להודעה: הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

היי
אייל, תגיד, יכול להיות שאנחנו מבינים שהימצאות כמות גדולה של צמחים בריאים מונעת אצות אבל אין לנו מושג למה?

אני לא מצליח למצוא הסבר מדעי למנגנון יחסי הגומלין שבין צמחים לאצות.

סיכום ביניים:

שללנו הרבה סיבות להופעת האצות:
עודף בחומרי דישון + CO2
אללופתיה

התחלה עם צמחים מהירי גדילה:
חשוב להתחיל אקווריום צמחיה עם כמות גדולה של צמחים אבל זה לא חשוב אם הם מהירי גדילה או אטיי גדילה העיקר שיהיו הרבה מהם.

מצאנו חומר אחד שמעודד אצות:
אמוניה

מצאנו מצב שבו אצות מתחילות להתפתח:
המצאות הרבה נבגים עקב חוסר בהחלפות מים וצמחים לא בריאים.

מצאנו שזמן התאורה משפיע:
עד 10 שעות תאורה רצופה מדמה תקופה של חורף שבה האצות לא נוטות להתפתח.

אבל לא מצאתי תשובה חד משמעית איך האצות "מרגישות" שהצמח לא בריא וזה הזמן הטוב להתפתח.

תודה רבה
אלי
אלי קדר לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Saturday 22/09/2012, 20:39   #27
ניסו.פ
 
הסמל האישי שלניסו.פ
 
תאריך הצטרפות: 06/05/06
מיקום: אשדוד
הודעות: 13,556
הודו פעם אחת בהודעה אחת
סוג אקווריום: בעיקר ננוים
ברירת מחדל תגובה להודעה: הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

אלי,
זה נישמע פשוט וזה לא פשוט ומבלבל!

נבגים קיימים בכל מערכת מימית,תיתן להם את התנאים והם ישגשגו כמו כל דבר,
אני מסכים בכללי אם אייל ואייל צודק מצוקה של צמחים גורמת אצות,
אבל תכניס 15 סוגי צמחים לאקווריום אחד חלק ישגשגו וחלק התנאים לא יתאימו ו"יתפוררו"
או ירקבו ואז יהיו אצות.
ומהרבה סיבות:תאורה נמוכה מידי,תאורה גבוהה מידי,מים קשים,מים רכים וכמובן מחסור בדישון
לא כול הצמחים ניזונים מהמים חלק זקוקים גם לדישון תת קרקעי חלק מספיק להם החלפות מים
כדי לקבל את הטרש אלמנט ואת הפוספאט מהאוכלוסייה שקיימת וחלק זקוקים לתיגבור.
הכרת הצמח ודרישותיו ,תעזור גם למניעת אצות.
__________________

אקווריום כמו אופנוע כלכך הרבה עשן מאחור כלכך הרבה אור לפנים nissop
תמיד נשמר,את מה שנאהב:תמיד נאהב,את מה שנבין:תמיד נבין,אם נלמד
סירטונים שלי
ניסו.פ לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Saturday 22/09/2012, 21:17   #28
globali
 
תאריך הצטרפות: 07/05/05
מיקום: גבת"ש העתיקה
הודעות: 5,966
הודו לך על 100 הודעות 108 פעמים
סוג אקווריום: U R B A N
וותק בתחום: 14 שנים
ברירת מחדל תגובה להודעה: הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

ציטוט:
מצאנו מצב שבו אצות מתחילות להתפתח:
הימצאות הרבה נבגים עקב חוסר בהחלפות
מים וצמחים לא בריאים.
היי אלי קדר,

תרשה לי לחלוק על המסקנה הזו ולהדגיש
שפרויקט 'הפילה' לא סובל כלל וכלל מאצות.

ציטוט:
שלום לכולם,

ותק המערכת כאן כשנה וחצי, לעניות דעתי
האק' התייצב לאחר שנה של פעילות מלאה.

הפסקתי להחליף מים (נא לא להרים גבה).

החלפת המים היחידה שמתבצעת כאן הינה
כ-10% אחת לשלושה חודשים והיא בעצם
פועל יוצא של ניקוי שני הפילטרים שבמערכת.

מעת לעת קורה שאבצע פיצוי על אידוי עם
מי ברז, לעיתים הקירוי פתוח ואז נוצר אידוי,
הכל תקין כאן ואין נסיגה באף פרמטר גלוי.
.
.
.
.

נערך לאחרונה על ידי globali, Sunday 23/09/2012 בשעה 14:52.
globali לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Saturday 22/09/2012, 21:39   #29
אלי קדר
 
תאריך הצטרפות: 14/04/11
מיקום: בית דגן
הודעות: 1,625
הודו על ההודעה שלך 2 פעמים
סוג אקווריום: צמחיה
ברירת מחדל תגובה להודעה: הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

ניסו היי,
גם אם ההסבר אינו פשוט אני מעוניין לנסות להבין
אני מניח ממה שכתבת שצמח שנרקב, מתפורר פולט למים חומרים שמתניעים את תהליך היווצרות האצות. OK נניח לזה למרות שמעניין אותי גם מה החומר ש"מעיר" אותן.

מה שאני שואל הוא מה הוא אותו חומר, או החומרים, שפולט צמח בריא שגורם לאצות להבין שעכשיו זה לא הזמן הכי טוב להתחיל לשגשג.



ציטוט:
פורסם במקור על ידי globali צפה בהודעה
היי אלי קדר,

תרשה לי לחלוק על המסקנה הזו ולהדגיש
שפרויקט 'הפילה' לא סובל כלל וכלל מאצות.


.
.
.
.

היי גלובלי,

גם אני חולק על המסקנה הזו מכיוון שיש לי גם אקווריום טבעי שרץ כשנה וחצי אני חושב, באקווריום הזה אני לא מדשן בכלל, נופלים אליו עלי גפן שנרקבים במים ואני רק מוסיף קצת מים כל 3 חודשים ומחליף אולי 40 אחוז פעם בחצי שנה.וגם זה רק אם אני זוכר...
ניתן להגיד באופן כללי שאין בו אצות הצמחים והדגים מתפתחים בו לאט אבל יפה.
אבל זו לא השאלה שלי ולצורך הדיון אני מוכן לקבל את המסקנה ההיא.

שבוע מעולה לכולם
אלי
אלי קדר לא מחובר   הגב עם ציטוט
עדיין לא נקרא Saturday 22/09/2012, 22:01   #30
ניסו.פ
 
הסמל האישי שלניסו.פ
 
תאריך הצטרפות: 06/05/06
מיקום: אשדוד
הודעות: 13,556
הודו פעם אחת בהודעה אחת
סוג אקווריום: בעיקר ננוים
ברירת מחדל תגובה להודעה: הוספת זרחן לאקווריום צמחיה שסובל מאצות

אלי , החומר הוא פוספאט...וללא החלפות מים הוא חלק מהתנאים לאצות.
צמח לא פולט חומר שמונע אצות,צמח שומר על האיזון במים שיראה לנו יפה
ללא איזון מגיעות האצות.
__________________

אקווריום כמו אופנוע כלכך הרבה עשן מאחור כלכך הרבה אור לפנים nissop
תמיד נשמר,את מה שנאהב:תמיד נאהב,את מה שנבין:תמיד נבין,אם נלמד
סירטונים שלי
ניסו.פ לא מחובר   הגב עם ציטוט
צור אשכול חדש  תגובה

חזור   אקווה - האתר הישראלי לדגי נוי > מים מתוקים > אקווריום צמחייה
הגדרות אשכול
אפשרויות הצגת נושא

חוקי משלוח הודעות
אתה לא יכול לפתוח נושאים חדשים
אתה לא יכול להגיב להודעה
אתה לא יכול לצרף קבצים
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

BB code פועל
סמיילים הינו פועל
קוד [IMG] פועל
קוד HTML כבוי
קפיצה לפורום

אשכולות דומים
אשכול מפרסם האשכול פורום תגובות הודעה אחרונה
הוספת צמחיה לאקווריום bz אקווריום צמחייה 4 Thursday 09/12/2010 15:24
הוספת צמחיה לאקווריום ohadmann אקווריום צמחייה 1 Sunday 24/01/2010 02:15
עזרה עם הוספת צמחיה לאקווריום ציקלידים (כותרת ערוכה) DeMaSoNi-MaN אקווריום צמחייה 5 Tuesday 07/04/2009 09:28
הוספת צמחיה לאקווריום (כותרת ערוכה) רןא אקווריום צמחייה 20 Friday 19/10/2007 11:03
הוספת דשן נוזלי לאקווריום צמחיה. שחריקו אקווריום צמחייה 7 Friday 30/01/2004 09:07


כל הזמנים הם GMT +3. השעה כרגע היא 17:36.

מאגר הפורומים כולל מאמרים, פרסומים ומידע (שיקראו יחד להלן: "מידע") הינם קניינה של AQUA, (שתקרא להלן: "AQUA")שנכתב ונערך לאחר עבודת מחקר מדעית. מאגר זה, נועד לצורכי לימוד עצמי בלבד והמידע כולו מוגן עפ"י זכויות יוצרים ובהתאם לכך אין לעשות במידע כל שימוש מסחרי ו/או שימוש שלא עפ"י היתר זה. הדפסת המידע ו/או כל שימוש בו מותר אך ורק במסגרת שימוש הוגן ביצירה – לשם לימוד עצמי ולשם מחקר וביקורת אך ורק במידה הדרושה והראויה לצורך המטרות האמורות. בהתאם לאמור לעיל, ומבלי לפגוע מכלליות האמור לעיל, AQUA שומרת לעצמה את מלוא הזכויות על פי כל דין לפעול כנגד מי שינהג במידע שלא עפ"י הוראת אזהרה זו.


מופעל על: vBulletin Version 3.7.3
Copyright ©2000 - 2019, Jelsoft Enterprises Ltd.