הסבר, קצת ארוך, על קלווין, ספקטרום, ואיך זה קשור לאקווריום צמחיה

[fishforum]

שלום לכולם

במשך השנים, הרבה אנשים שואלים שאלות בנושא, ועד היום לא ניתן הסבר.
הגיע הזמן לשפוך מעט אור, על האור.

קלווין זה סולם למדידת טמפרטורה, ממש כמו שמילימטרים, או מטרים, או אינצ'ים הם סולם למדידת מרחק.

במעלות צלזיוס, האפס נקבע להיות כאשר המים הנוזליים קופאים והופכים לקרח מוצק.
כתוצאה מכך, בסולם צלזיוס יש מעלות מתחת לאפס.
מבלי להכנס עמוק מידי לפיזיקה, ישנה טמפ' מינימלית, ממנה לא ניתן לרדת, בשום מצב.
הטמפ' הזו נקראת אפס מוחלט.
זה לא נח לפיזיקאים שצריך לשים את סימן המינוס בטמפ' שהם מודדים, אז הם המציאו סולם אחר: קלווין.

כשמודדים טמפ' בסולם של צלזיוס, האפס המוחלט הוא 273 - מעלות.
כשמודדים טמפ' בסולם של קלווין, האפס המוחלט הוא פשוט אפס - אין נמוך מכך, אין טמפ' שלילית.

כך יוצא, שבסולם של קלווין, מים קופאים ב 273 + מעלות.
בצלזיוס, מים רותחים ב 100 מעלות, ובקלווין ב 373 מעלות.
הרווחים בין שלבי הסולם (המעלות) הם אותם רווחים בדיוק, רק נקודת האפס מוסטת ב 273 מעלות.

• אבל מה הקשר לאור?!?

כל גוף בעולם (אטומים, מכוניות, טווסים, שקיות של במבה, גולשים באקווה, כוכבי לכת, וכו'...) פולט קרינה.
עוצמת הקרינה, והספקטרום שלה, תלויים בטמפ' הגוף עצמו.
ככל שגוף חם יותר, הוא פולט יותר קרינה, ובתחום תדרים גבוה יותר.


נסביר את התופעה ע"י דוגמא - כפית מתכת.

כפית שהוצאה מתוך קוביית קרח, בטמפ' של 273 מעלות קלווין (0 צלזיוס) פולטת קרינה בתחום תדרים נמוך מאוד, ובעוצמה נמוכה מאוד.

אותה הכפית, שהוצאה מכוס תה רותח, בטמפ' של 373 מעלות קלווין (100 צלזיוס) פולטת הרבה יותר קרינה, ובתחום תדרים גבוה יותר.
את הקרינה של הכפית כבר אפשר להרגיש אם מקרבים אותה לעור, אבל עדיין לא רואים אותה בעין. תחום הקרינה הזה מכונה "אינפרה אדום", או "תת אדום".

אם נחמם את הכפית בלהבה של גז, בערך ב 1273 מעלות קלווין (1000 מעלות צלזיוס), היא תתחיל להיות אדומה.
הכפית פולטת הרבה יותר קרינה, וגם תחום הקרינה גבוה יותר - הצבע האדום שאנחנו רואים הוא הקצה העליון של תחום התדרים אותו הכפית פולטת.
בנוסף לאור אדום, היא עדיין פולטת גם אינפרא אדום.

אם נמשיך ונחמם את הכפית לטמפ' גבוהה יותר, היא תפלוט יותר קרינה, וגם תחום התדרים של הקרינה יעלה - בנוסף לאדום, יופיעו הצבעים כתום, וצהוב.

נמשיך לחמם, ויופיע גם כחול.
נמשיך לחמם, ונגיע לסגול.
נמשיך לחמם, ונגיע ל"אולטרה" סגול (על סגול בעברית) - גם את זה אנחנו כבר לא רואים.
ואפשר להמשיך ולהמשיך - תחום התדרים ילך ויעלה, ואיתו גם העוצמה.

איזה תחום תדרים נקבל כאשר נחמם לטמפ' של 6500 מעלות קלווין?
נקבל את מירב הקרינה בתחום הנראה.
תהיה עדיין גם קרינה אינפרה אדומה ואולטרה סגולה, אבל הרוב המכריע יהיה בתחום הנראה.
הסיבה שהשמש פולטת בעיקר אור בתחום הנראה היא שטמפ' פני השמש היא 6500 מעלות קלווין.

אתם יכולים לראות בתמונה הזו את עוצמת הקרינה (ציר אנכי) לכל אורך גל (ציר אופקי) בכל טמפ' (קו בצורת "דבשת").



Uploaded with ImageShack.us

שימו לב שב 6000 מעלות קלווין (יחסית קרוב ל6500) שיא הדבשת מתקבל באיזור הנראה.

איזה קרינה נפלטת מגוף בטמפ' של 10000 מעלות קלווין?
קרינה בתחום תדרים גבוהה - גם תדרים שאנחנו כבר לא רואים, כגון "אולטרה סגול".
בתמונה, עקומת הקרינה של גוף בטמפ' 12000 מעלות קלווין זוהי הדבשת הכי גבוהה, והכי שמאלית.
השמש שלנו פולטת מעט קרינה בתחום הזה.

• אז איך כל זה קשור לאקווריום שלנו?

צמחים צריכים את תחום התדרים שפולטת השמש.
יש שלוש דרכים להשיג זאת:
1) לשים את האקווריום בשמש -
2) לחמם כפית, או כל דבר אחר, לטמפ' של 6500 מעלות קלווין (6773 מעלות צלזיוס) ולשים מעל האקווריום -
לקנות מנורת פלורסנט הפולטת אור כאילו היא בטמפ' של 6500 מעלות קלווין -

• למה ריף צריך 10000 מעלות קלווין?

אין לי מושג, אני ממש לא מבין במלוחים.

אני מקווה שההסבר מובן.

[החובב-הותיק]

כל הכבוד אח יקר
מאמר מבריק מדוייק ומובן לחלוטין,
מעולם לא הסבירו את זה טוב יותר ממך

תודה רבה על המידע,
מקווה שנלמד הרבה מכך ואולי גם ינעצו את המאמר בעץ המאמרים.


לילה טוב,

[jacob_jack]

אני כל כך שמח ששאלתי בנושא.
איזה הסבר נפלא!!
חן חן!

[mick77]

פורסם במקור על ידי החובב-הותיק

כל הכבוד אח יקר
מאמר מבריק מדוייק ומובן לחלוטין,
מעולם לא הסבירו את זה טוב יותר ממך

תודה רבה על המידע,
מקווה שנלמד הרבה מכך ואולי גם ינעצו את המאמר בעץ המאמרים.

נהנתי מכל מילה

[טל_פ]

הסבר מעולה
תודה רבה :thumbup:


האם המשמעות היא שכל הגופים אשר מחוממים לטמפרטורה של 6500 קלווין יפלטו אור באותו צבע בדיוק?
האם המשמעות היא שטמפרטורת חוט הלהט בנורת להט היא בערך 6700 צלזיוס?

[גלים דגי נוי]

[אלון.ו]

דבר ראשון המון תודה!!!

מאמר מעולה וקל להבנה... השכלתי ממנו!!!

פורסם במקור על ידי fishforum

• למה ריף צריך 10000 מעלות קלווין?

אין לי מושג, אני ממש לא מבין במלוחים.

אני מקווה שההסבר מובן.

לידיעה כללית,
ריף דורש בעבור פוטוסינטזה תקינה 6700 קלווין... אותו דבר כמו צמחי האקווריום,
פשוט ב10K K ומעלה
האלמוגים ושאר ח"ח החוליות ניראים הרבה הרבה יותר טוב...



תודה על השקעה,
יכנס להול אוף פיימ של המאמרונים!

[chilenom]

[מעיין]

הסבר מצויין על קלווין וטמפרטורת הנורה כשלעצמה


בכל הקשור להקבלה לספקטרום, טווח האור הנראה והלא נראה -> חייבים להסתייג ולומר כי אין קבוע במשוואה.
ועל כן מספר הבהרות:

א. לא כל נורה בעלת אותה הטמפרטורה תפלוט את אותה הקרינה.
מאד תלוי גם בגוף הפולט. כדוגמת השמש שהוזכרה, בל נשכח לשמש יש עוד מספר קרינות שאנחנו פחות מחבבים (בעיקר בתחומי ה-UV והגמא).
לכן גם יהיה שוני בין נורות הפריקה השונות.

* נורת להט (ליבון) אינה יכולה להגיע לטמפרטורת אלו (בשל היתוך הסליל).

ב. צמחים אינם זקוקים לתחום ספקטרום המלא הנראה לעין.
ועל כן שילוב נכון של נורות לא יכיל נורות daylight בלבד.
אם להתייחס לתחום הספקטרום כהתאמה לצמחייה - הנכונות הוא להתאים פיקים בתחום הכחול (450 נ"מ) ובתחום האדום (650 נ"מ).
ככל שרמת הקרינה מאלו תהיה גבוהה יותר בהשוואה לשאר - כך נתעל את עוצמת התאורה הקיימת.

* נורה שמאד נפוצה בתחום הצמחייה זו הגרו-לוקס (של סילביניה), העלת טמפרטורה של 8,500k.

ג. תחום הספקטרום המתאים לאצות יכול להיות שונה מאד מאשר אצל רוב הצמחים - כתלות בסוג האצה.
זו אחת הסיבות למה אלמוגים מגיבים ומתפתחים מצויין בתחום האקטיני (400 נ"מ ומטה) ולכן תאורה בריף תשלב לרוב גם נורות בעלות 14,000k ועד 20,000k.

ד. לשם בחירת תאורה עוד מספר אלמנטים שונים, אבל זה כבר לדיון אחר

[אביב לוטטי]

[evyatars]

דיון ומאמר מעניין

[חובב הטבע הצעיר]

מדהים.
כל הכבוד

[איתמר]

[פינגרמן]

פורסם במקור על ידי מעיין

הסבר מצויין על קלווין וטמפרטורת הנורה כשלעצמה


בכל הקשור להקבלה לספקטרום, טווח האור הנראה והלא נראה -> חייבים להסתייג ולומר כי אין קבוע במשוואה.
ועל כן מספר הבהרות:

א. לא כל נורה בעלת אותה הטמפרטורה תפלוט את אותה הקרינה.
מאד תלוי גם בגוף הפולט. כדוגמת השמש שהוזכרה, בל נשכח לשמש יש עוד מספר קרינות שאנחנו פחות מחבבים (בעיקר בתחומי ה-UV והגמא).
לכן גם יהיה שוני בין נורות הפריקה השונות.

* נורת להט (ליבון) אינה יכולה להגיע לטמפרטורת אלו (בשל היתוך הסליל).

ב. צמחים אינם זקוקים לתחום ספקטרום המלא הנראה לעין.
ועל כן שילוב נכון של נורות לא יכיל נורות daylight בלבד.
אם להתייחס לתחום הספקטרום כהתאמה לצמחייה - הנכונות הוא להתאים פיקים בתחום הכחול (450 נ"מ) ובתחום האדום (650 נ"מ).
ככל שרמת הקרינה מאלו תהיה גבוהה יותר בהשוואה לשאר - כך נתעל את עוצמת התאורה הקיימת.

* נורה שמאד נפוצה בתחום הצמחייה זו הגרו-לוקס (של סילביניה), העלת טמפרטורה של 8,500k.

ג. תחום הספקטרום המתאים לאצות יכול להיות שונה מאד מאשר אצל רוב הצמחים - כתלות בסוג האצה.
זו אחת הסיבות למה אלמוגים מגיבים ומתפתחים מצויין בתחום האקטיני (400 נ"מ ומטה) ולכן תאורה בריף תשלב לרוב גם נורות בעלות 14,000k ועד 20,000k.

ד. לשם בחירת תאורה עוד מספר אלמנטים שונים, אבל זה כבר לדיון אחר

מעיין מספר שאלות ברשותך..
1. האם יש נתון ידוע מהוא האורך גל המדויק אותו צורכים אצות האלמוגים\הצמחים לפוטוסינטזה?
או שאין חיה כזאת וזה משתנה מאלמוג לאלמוג ומצמח לצמח?
2. האם השאיפה לתת ספקטרום רחב היא נהכונה או שדווקא ליצור מנורה עם ספקטרום אפקטיבי ב % גבוה היא בעצם הדרך הנכונה יותר?
לדוגמא:
UV לחיטוי האורך גל הדרוש הינו 264 ננומטר כל אורכי הגל מעל ומתחת לא רלוונטים...
לכן מנורה שמוציאה % אחוז גבוה של 264 עדיפה הרבה יותר ממנורה שמייצרת טווח UV רחב לדוגמא 10-400 ננומטר...

[IlyaD]

מעניין מאוד.תודה לכל המשתתפים.

[מעיין]

1. האם יש נתון ידוע מהוא האורך גל המדויק אותו צורכים אצות האלמוגים\הצמחים לפוטוסינטזה?
או שאין חיה כזאת וזה משתנה מאלמוג לאלמוג ומצמח לצמח?

אכן אין חיה כזו.
משתנה בין קבוצות פיגמנטים שונות הנמצאות בכלורופלסטים.

גרף לדוגמא:


וכאן למעשה אנחנו מתקשרים באופן ישיר גם למדד הpar (הנמדד ביחידות מילימול למ"ר), המושפע גם מגוף התאורה וגם מהאקווריום עצמו (בעיקר עומק ועכירות המים).

2. האם השאיפה לתת ספקטרום רחב היא נהכונה או שדווקא ליצור מנורה עם ספקטרום אפקטיבי ב % גבוה היא בעצם הדרך הנכונה יותר?

ככל שהקרינה האקטיבית לפוטוסינתזה תהיה מירבית יותר - כך תגבר היעילות מהגוף תאורה.

[פינגרמן]

[שחר נ]

הצריכה של אלמוגים קשורה לחדירות אור דרך מים
אור באורכי גל קצרים חודר יותר לעומק וזמין לאלמוגים בטבע
בעוד שרוב צמחי המים גדלים במים רדודים ואף מעל לפני המים
ולכן צריכת האור שלהם דומה יותר לצמחי יבשה

לגבי נורות - ערכי הקלווין שלהם נותנים מושג לגבי צבע
אך לא פירוט תמהיל אורכי גל היוצר אותו (שהוא לא בהכרח כמו אור השמש)
לכן יש להתייחס לאורכי גל שיהיו סביב הפיקים שמעיין ציין
בפרט בתאורת לדים בה הצבע מתקבל מטווח אורכי גל מצומצם

בנורות של חברות שלא מספקות גרף אורכי גל, טמפ' אורית משמשת ככלל אצבע...

[ohadh]

מאמר מצויין! הסבר "לעם" ללא התפשרות על דיוק כל הכבוד.

למיטב ידיעתי אכן נורות אידאליות לצמחיה הן נורות שעיקר ההספק שלהן בא לידי ביטוי בתחום ה-PAR - כלומר פיקים במקומות הנכונים. וכמו כן למיטב ידיעתי תחום ה-UV בצמחיה יתרום בעיקר לאצות ופחות לצמחים. חשוב לציין ש-UV היא קרינה שבטבע מסוננת ברובה ע"י אוזון ולכן צמחים לא בונים עליה.

אולי תתעניינו שהפיק הכחול מסייע לצימוח עלווה ויתרום לצימוח צפוף והפיק האדום משפיע על הצבע ועל התפתחות והתארכות הגבעולים. שילוב של שניהם יתן צימוח בריא.

עוד פרט מעניין שבגידולים הידרופוניים משתמשים לפעמים באור "פסיכדלי" של כחול - ורוד כדי לתת בדיוק את האור הנחוץ בתחום הנחוץ - זה לא נעים לצפייה אבל ממקסם את הצימוח להשקעה בחשמל.

מעניין לציין שירוק אינו בשימוש כלל (צבע הכלורופיל זה ירוק כי זה הצבע שהוא מחזיר - כלומר לא בולע ירוק בתחום הנראה), ותדרים נמוכים של צהוב נמצאים בשימוש של ציאנו בקטריה כמו red slime במלוחים. נורות שאין בהם תפוקה משמעותית בתחום הנ"ל יעזרו במניעה.

נורות ירוקות משמשות בחממות לעבודות לילה כדי לא להפריע לצמחים "לישון" - יש חישוב של משכי תאורה ומנוחה שנותנים צימוח אופטימלי וכדי לעבוד בחממות בלילה צריך אור - אור ירוק "לא נספר" ע"י הצמחים ולכן נותן גמישות למגדל.

אני אישית משתמש בצמחיה בסילבניה 865 שזה מספר הצבע - מדובר על 6500K T5 שעולות כ-20 שקלים לנורה בחנויות תאורה (חשוב לשים לב לנושא ה-high output). למשל 39W לאקווריום של מטר, 54W ל-1.2 וכו'. ניתן לשלב גם נורה ורודה.

במיים מלוחים יש בליעה גדולה יותר של אור מאשר במתוקים ולכן תאורה שתעשה את העבודה בצמחיה עלולה שלא להגיע לעומק זהה במלוחים ונצטרך אנרגייה גבוהה יותר כדי לחדור את עמודת המיים. שזו חלק מהסיבה לשוני בנורות מעבר לפן האסתטי (מי לא אוהב אלמוגים זוהרים ).

מאמר מחכים באנגלית: http://www.americanaquariumproducts...._lighting.html

[שי]

יופי של מאמרון ודיון ענייני!

לגבי התחום האקטיני לאלמוגים, לא בדקתי לעומק אך לדעתי לא מדובר בתחום שהוא יעיל לפוטוסינטזה לאצות שיתופיות אלא פלאורוסנציה של אלמוגים וחסרי חוליות.


שי.

[דעדוש רפי]

[globali]

קלווין ... סולם למדידת טמפרטורה ...

היי fishforum,

ראשית כל הכבוד על הכתיבה והפוסט.

הידיעה שקלווין הינו סולם למדידת טמפרטורה
אמנם חשובה מאוד ומעשירה את הדעת אבל
היא פחות רלבנטית עבור האקווריומיסט במובן
המעשי של חייו עם האקווריום.

אקווריומיסט הצמחיה כבר הבין דיי מזמן שכדאי
לו להציב תאורה של 6,500 קלווין באקווריום.

הוא פחות חוקר את הנושא לעומק (ואולי טוב שכך),
כל שכן אין לו ממש צורך בצלילות עומק כיון שאלפי
אקווריומיסטים לפניו הציבו תאורה של 6,500 קלווין
באקווריום הצמחיה שלהם והמערכת שגשגה להפליא.

עבור האקווריומיסט 6,500 קלווין מייצגים בעיקר
את הצבע שמתגלה לו לעין, את צבע האור והכי
חשוב את הנראות של אותו צבע שמופק.

... האם המשמעות היא שכל הגופים אשר מחוממים
לטמפרטורה של 6500 קלווין יפלטו אור באותו צבע בדיוק?

היי טל_פ,

השאלה לא מנוסחת באופן מדוייק אבל אם
נניח שכשאתה אומר "גופים" אתה מתכוון
לפלורוסנטים או לגופי תאורה על בסיס לדים
אזי התשובה תהיה לא.

יצרני הפלורוסנטים "משחקים" בשלב הייצור
עם המערכת כך שתפיק סקאלת אורכי גל
שונה וטוענים ששלהם הכי טוב והכי מוצלח.

יצרני תאורת לדים מרכיבים את האור מלדים
על בסיס הנתונים של הלדים עצמם וגם כאן
כל גוף תאורה יפיק סקאלת אורכי גל שונה.

ריף דורש בעבור פוטוסינטזה תקינה 6700 קלווין ...
אותו דבר כמו צמחי האקווריום, פשוט ב-10K ומעלה
האלמוגים ושאר ח"ח החוליות נראים הרבה הרבה יותר טוב ...

כעת לך תריב עם בעלים מאושר של ריף
ותנסה למכור לו עד מחר 6,700 קלווין,
מבחינתו האופן שהוא רואה את האקווריום
יותר חשוב ממה שהאלמוגים שם צריכים.

ההנאה שהוא מפיק מהמערכת כרוכה גם
ביכולת שלו ליהנות מהמראות הקסומים,
אין כאן הקרבה אלא פשרה שניתן לחיות
איתה וככל הנראה יותר כייף לחיות איתה.







תחשבו על אור כעל אוסף של חוטים בצבעים שונים שהם בעצם "האוכל של הצמחים והאלמוגים".




על חשיבות תמהיל אורכי הגל

מהצד האקדמי אפשר לעיין כאן ולגגל הלאה.

מהצד שכאן אנסה לעשות הפשטה של המושג;


01.
נדמיין שהאור שאנחנו רואים מכיל "חוטים" בכל קשת הצבעים‪.‬


02.
במציאות לקשת הצבעים הזו קוראים 'ספקטרום' והוא קבוע
בערכים של ננומטר ומהווה בעצם את סקאלת אורכי הגל.


03.
הספקטרום עצמו "מחולק" לשני חלקים ורק מטעמי נוחות;

חלק א'; הספקטרום כולו מהתחלה ועד הסוף (מה שידוע לנו).

חלק ב'; 'הספקטרום הנראה', אותו חלק שמכיל אורכי גל שהעין
האנושית מסוגלת לראות, העין האנושית לא רואה חלק מהצבעים
בטווחי האולטרא סגול והאינפרא אדום אלא באמצעות ציוד מיוחד.


04.
פוטוסינטזה = בהפשטה; תהליך שבו הצמחים והאלמוגים
"אוכלים את האור" כדי לחיות, להתקיים, לצמוח ולשגשג.


05.
כל צרכני הפוטוסינטזה קרי צמחים ואלמוגים אוכלים "אור"
כדי לחיות, אבל היות ואנחנו כבר מבינים שאור הוא בעצם
אוסף של "חוטים" בכל צבעי הקשת, אז אנחנו לומדים שהם
(הצמחים ואלמוגים) לא אוכלים את כל "החוטים" אלא רק
חלק "מהחוטים", רק חלק מהחוטים האלה מזינים אותם.


06.
אפשר גם לאמר שבעצם ממש כייף שכל "החוטים" נמצאים
על המזנון אבל כמו בכל מזנון פתוח גם אנחנו כבני אדם
נעדיף לאכול מזונות מסויימים על פני כל שאר הסוגים.


07.
אם כן, הצמחים והאלמוגים אוכלים רק חלק "מהחוטים"
כדי לשגשג והיות וכל השאר "החוטים" פחות מעניינים
אותם, כאן אנחנו ממש מגיעים למושג 'תמהיל אורכי גל'.






תמהיל אורכי גל = קומבינציית סושי

אנחנו מנסים דרך לימוד להבין איזה "חוטים" הכי טובים לצמחים
(או לאלמוגים) ואז לתת להם בעיקר את "החוטים" הרלבנטים.


01.
נפשט עוד יותר, למשל; פסטה ברוטב עגבניות, 'תמהיל המצרכים';
500 גרם פסטה
500 גרם עגבניות טריות
200 גרם רסק עגבניות
כפית מלח
כפית סוכר

הנה התמהיל לכאורה ולמה לכאורה, כיון שאדם אחר יטען שעל
500 גרם פסטה יש להוסיף 750 גרם עגבניות טריות ורק 100 גרם
רסק עגבניות, האדם השני יטען שהתמהיל שלו הרבה יותר מוצלח.

תחשוב ששתי המנות האלה מוגשות לך ואתה כצרכן צריך להחליט
באיזה מבין שתיהן 'התמהיל' הביא לתוצאה טובה יותר עבורך.


02.
כעת נחזור לצמחים שלנו, נניח בהדגשה שהיינו יודעים בוודאות שצמחים
אוהבים לאכול רק "חוטים ירוקים", אז בטח היינו שמים להם רק אור ירוק
והם מצידם היו צומחים עד השמים, אבל מכיון שהאקווריום נמצא בבית
אזי היינו פוסלים באותו רגע את הרעיון וזאת כיון שלנו כבני אדם לא יהיה
כלל כייף לראות בתוך הבית שלנו אקווריום שמואר רק באמצעות אור ירוק.


03.
אנחנו כבני אדם מעוניינים בתאורת אקווריום שתהיה כייפית גם לנו,
שגם הדגים יראו טוב ושגם הצמחים יראו טוב וכמובן יצמחו וישגשגו.


04.
אמרנו קומבינציית סושי, וכאן חשוב לזכור שגם יצרני פלורוסנטים
יעודיים לאק' צמחיה/ריף "שיחקו עם החוטים" כך שיהיה קצת יותר
מאלה ופחות מאלה אבל בסופו של אירוע בנורות "הלבנות" הם נתנו
לנו לצרכנים אור שגם אנחנו נוכל לחיות איתו, אור שעבורנו כבני אדם
יהיה נעים לעין וגם יהיה לנו כייף לראות את האק' שטרחנו להקים.


05.
ברכישת פלורוסנט T5 אנחנו מקבלים מוצר מוגמר, בבחינת As Is,
ברכישת גוף תאורת לדים מיצרן גם מקבלים מוצר מוגמר As Is.

גרף הספקטרום של כל פלורוסנט/תאורת לדים מיצרן הוא שונה,
(דוגמא לגרף אחד של תאורה אחת), ושוב כשמדובר בתאורה
יעודית כל יצרן אכן עושה את שיעורי הבית שלו ואז מייצר על פי
המסקנות שלו, כל יצרן עובר דרך ארוכה בפיתוח המוצרים שלו,
גרף ספקטרום = תרגום גרפי של התפלגות אורכי הגל שגוף מפיק.


06.
כשמדובר בתאורת לדים ובמישור של תמהיל אורכי הגל, המצב
הרי דומה לקומבינציית סושי, יש מלאן "רכיבי אור" על מדפי
היצרנים קרי 'לדים' ומהם יש להרכיב את האור המוגמר וכאן
לעניות דעתי אין אמת אבסולוטית אלא בחירה שמתבצעת על
ידי כל אחד כפוף לכללי הבסיס, ניסיון, הבנות, היקשים וכו'.
.
.
.
.

[fishforum]

גלובלי,
כתבת שהסבר על טמפ' הוא מיותר, ורשמת מתכון לסושי+פסטה, ומאמר קצר על תפירה ומקרמה ?!?


בכל מקרה, רק בכדי לחדד:

כל גוף פולט קרינה בתחום מסויים, בהתאם לטמפרטורת הגוף, כמו שמתואר בגרף שצרפתי.
מדובר על תחום תדרים שלם ורציף, ולא על "פיקים" נקודתיים.

כל גוף, בהתאם לחומר ממנו הוא עשויי, מתאפיין ע"י גרף מעט שונה,
אבל בסה"כ, בעיקר בטמפ' גבוהות, כל הגרפים של כל החומרים דומים.

נורות לא פולטות אור בגלל הטמפ' שלהן - נורת 6500 K כמובן לא מגיע לטמפרטורה של 6500 K !!!
אם מישהו היה מחזיק מעל האקווריום משהו ב 6500 מעלות, קלווין או צלזיוס, כל הבית שלו היה מתנדף תוך כמה שניות.

כאשר כתוב על נורה שהיא 6500 K, הכוונה היא שתחום הספקטרום שפולטת הנורה, הינו בערך כמו של השמש.

[globali]

... כתבת שהסבר על טמפ' הוא מיותר ...

היי fishforum,

אתה טועה ומטעה, כתבתי שההסבר כפי שהוצג
אכן מעשיר מבחינת ידע אבל הוא פחות רלבנטי
לאקווריומיסט מבחינה מעשית.

... ורשמת מתכון לסושי+פסטה, ומאמר קצר על תפירה ומקרמה ?!?

אילו היית טורח לקרוא היית מבין שהפוסט מדבר
על אורכי גל, אלה הם אשר בעיקר משפיעים על
תהליך הפוטוסינטזה של צמחים ואלמוגים בטבע
וכמובן גם באקווריום הביתי.

הסבר, קצת ארוך, על קלווין, ספקטרום, ואיך זה קשור לאקווריום צמחיה

כשכתבתי את הפוסט היה ברור לי שכנראה אתפס
כעוכר שמחות, אבל בסדר, קראתי את הפוסט מספר
פעמים ולמדתי שיש בו הסבר על קלווין אבל שהקשר
המעשי שלו לאקווריום צמחיה קלוש ביותר.

נחמד לכתוב כותרת אבל צריך גם לדעת ליצוק תוכן
רלבנטי לגוף המאמר עצמו, הפוסט מתאים לפורום
מדע ולצערי הוא אינו יכול לעזור לאף אקווריומיסט
לגרום לגלוסוסטיגמה לשגשג, לגדל אנוביה בריאה
או להעצים צמיחה של צמחי שורש וגבעול.

לצערי גם תוספת ויז'ואל אחד של ספקטרום ללא
הקשר לעולמות הפוטוסינטזה הוא בבחינת קישוט.



הפוסט שלך חסר הקשר מעשי!

אילו היית מספר לנו שצימחת Hemianthus Cuba
עם נורות 10,000 קלווין והיית טורח להסביר לעם
מדוע הספקטרום שלהם עושה למרבד פלאים, סבבה.

אילו היית מביא לנו דוגמא של אקווריום אנוביות
מטריף שמואר ב-15,000 קלווין וטורח להסביר
לנו איך האור המוסט לתדרים הכחולים מצליח
לחולל פלאים באנוביות, סבבה.

אילו הבאת דוגמא של Utricularia graminifolia
עם 18,000 קלווין כפיצוי על היעדר פד"ח, סבבה.

... אם מישהו היה מחזיק מעל האקווריום משהו ב-6500 מעלות,
קלווין או צלזיוס, כל הבית שלו היה מתנדף תוך כמה שניות.

קלווין בהקשר לעולמות הפוטוסינטזה הוא מדד
לטמפרטורת הצבע, הוא מבטא מינוח עם הקשר
מעשי עבור כל אקווריומיסט לצרכים פרקטיים.

כל התורה הכרוכה באיך הגיעו, איך הם חישבו
ומהן הנחות היסוד אכן מעשירה דעת (והחמאתי
לעיל) אבל שוב אינה עוזרת כלל לאקווריומיסט
המתחיל או אפילו למתקדם.

מישהו אמר פעם שהוא לא יודע איך מקרר עובד
אבל הוא יודע שהכל עובד כשהדלת נפתחת,
למידע (מעניין ככל שיהיה) צריך להיות הקשר
מעשי לפורום, ראוי שהמידע לא רק יעשיר אלא
גם יתן כלים למשתמש (לאקווריומיסט).

כאשר כתוב על נורה שהיא 6500 K, הכוונה היא שתחום
הספקטרום שפולטת הנורה, הינו בערך כמו של השמש.

התייחסות אחרונה לאבחנה השגויה.

יצרני התאורה היו חייבים לתרגם את טמפ' האור
למלל כדי למכור, התרגום הוא שיווקי בלבד ונועד
לקסום לצרכן הפוטנציאלי להעדיף את התוצרת
שלהם, לכן ניתן למצוא שלל הגדרות פרי מוחם
של קופירייטרים מוכשרים לגבי סולמות קלווין.

אין תקינה למינוחים האלה ולכן 6,500 קלווין
יכולים להיות Day Light או Sun Light או
אפילו Overcast, כל אחד בחר מושג אחר.

הרבה יצרנים טוענים ש-5,500 קלווין מוגדרים
כ-Full Spectrum, מכאן שאבחנה "6500 K
... בערך כמו של השמש" שגויה וגם מטעה.

עוד דוגמא ליצרן שמוכר 5,500 קלווין כתאורה
שמפיקה ספקטרום מלא והנה עוד דוגמא.

יש יצרנים שמגדירים 10,000 קלווין במינוח
Blue Sky, אז מה תגיד עכשיו לאקווריומיסט
שרוצה לקנות פלורוסנטים ש-Blue Sky לא
מבטא את אור השמש, שמיים כחולים הם
לא בזכות האור של אותה שמש אחת בדיוק.

בטבלה שכאן איזור ה-10,000-8,000 קלווין
הוא בכלל Partly Cloudy (מעונן חלקית).

כאן איזור ה-6,000 קלווין מוגדר כ-Cloudy Sky,
פתאום יש עננים בשמיים והאור קיבל משמעות
אחר עבור הצרכן שמפתח אסוציאציות מהירות.

אגב, גם באיזור ה-6,500 קלווין יצרנים שונים
מצליחים לתמהל את התפלגות אורכי הגל
באופן שונה כדי למקסם את הפוטוסינטזה.

אור מבטא קרינה עם אורכי גל בתחום נראה
ולא נראה, וכדי לסגור מעגל מעשי עבור כל
מי שמעוניין לגדל צמחים או אלמוגים חשוב
לזכור שביסוד הפקטור הכי חשוב הוא אורכי
הגל ועוצמת ההארה קרי לומינים וזאת בלי
להיכנס בכלל למושגים כמו PAR, PUR, CRI.
.
.
.
.

[טל_פ]

פורסם במקור על ידי globali

היי טל_פ,

השאלה לא מנוסחת באופן מדוייק אבל אם
נניח שכשאתה אומר "גופים" אתה מתכוון
לפלורוסנטים או לגופי תאורה על בסיס לדים
אזי התשובה תהיה לא.

יצרני הפלורוסנטים "משחקים" בשלב הייצור
עם המערכת כך שתפיק סקאלת אורכי גל
שונה וטוענים ששלהם הכי טוב והכי מוצלח.

יצרני תאורת לדים מרכיבים את האור מלדים
על בסיס הנתונים של הלדים עצמם וגם כאן
כל גוף תאורה יפיק סקאלת אורכי גל שונה.

השאלה מנוסחת בדיוק כמו שהתכוונתי.
השאלה לא מתייחסת לפלורסנטים, לדים או נורות מכל סוג.
השאלה מתייחסת לחימום של חומר, כגון: ברזל, זהב, פלטינה, נחושת ואלומיניום....
כמו שאני זוכר שקראתי פעם מדידת טמפרטורה בתנורי היתוך נעשית באמצעות מדידת גוון האור המופק.
אני יודע בוודאות שגוון הלהבה של מבער גז, אפילו בגז ביתי, מצביע על הטמפרטורה.

כזכור לי בנורת ליבון קיים ריק בשביל למנוע שריפה של חוט הלהט.
מאחר והנורה מאירה באור צהוב הרי שהטמפרטורה של חוט הלהט צריכה להגיע ל 2000 מעלות.


ולעניין התאורה במיכל - השימוש במספר נורות, אשר נותנות אורכי גל שונים, נועד בדיוק לפשרה שבין אורכי הגל שמתאימים לצמחיה לבין אורכי הגל שנעימים לנו בעין.
העין שלנו רואה את השילוב של כל אורכי הגל, בדיוק כמו שצבע לבן בטלוויזיה אינו נוצר ע"י מנורה לבנה אלא ע"י שילוב של אדום, ירוק וכחול (RGB), אבל הצמחים "רואים" רק את אורכי הגל שהם צריכים.

[טל_פ]

XXX
בטעות נרשם פעמיים

[fishforum]

גלובלי היקר,
הכל ברוח טובה.
אל תקח ללב, זה בהומור.
קראתי את תגובתך, במלואה, והיא על הכיפאק.

כל הפוסט הזה נועד לדבר אחד בלבד:
להסביר מהן הקשר בין מעלות קלווין לספקטרום - זה הכל.

קצת ידע כללי, גם אם אין לו שימוש מובהק בעולם האקווריום, הוא תמיד טוב.

סליחה אם פגעתי, זו לא היתה כוונתי.

טל,

לא כל הגופים פולטים בדיוק את אותו תחום תדרים, אבל התחומים יחסית דומים.
אם אתה מעוניין ללמוד עוד בנושא, אתה מוזמן לקרוא על "גוף שחור" (black body) ולהרחיב את ידיעותיך.
זה קצת יותר מידי פיזיקה בשביל הפורום...

[שלולי]

ככלל הדיון מעניין גם אני חושב שזה יותר קשור לפורום מדע. מצד שני טוב שפרסמת פה כי לשם אינני נכנס הרבה.

[puzman]

אז לסיכום חברי הפורם המלומדים,
אם נגיע לתכלית- יש לי אקווריום צמחייה לאו טאק:
1. איזה מנורות t5 כדאי לי ליקנות (ואיפה)?
. איזה לדים לקנות (ואיפה)?
תודה.

[אלון.ו]

פורסם במקור על ידי puzman

אז לסיכום חברי הפורם המלומדים,
אם נגיע לתכלית- יש לי אקווריום צמחייה לאו טאק:
1. איזה מנורות t5 כדאי לי ליקנות (ואיפה)?
. איזה לדים לקנות (ואיפה)?
תודה.

אני מציע לך לפתוח עץ הקמה חדש משלך,
אין סיבה להכנס בעץ זה לדיונים פרטניים.