מאפייני אק' צמחיה-"הולנדי"(Dutch)-מאת eyalco

[Legolas]

מאפייני אקווריום צמחיה - סגנון "הולנדי" (Dutch)




עיצוב ראשוני של אקוורים בסגנון הולנדי, האקווריום של Eyalco
הקדמה:
אקווריום סגנון הולנדי הוא למעשה גינה תת מיימית עם צמחיה מרהיבה. כדי להבטיח שהאלמנטים הדקורטיביים ועיצוב שתילת הצמחים בגינה זו ייצרו רושם כללי של הרמוניה, יש לבחור צמחים בעלי אותם דרישות לתאורה, טמפרטורה, הרכב מים ודישון. בנוסף, יש להציב את הצמחים כך שצורתם וצבעם יהוו ניגוד מושך עיניים וישתלבו במפרט כולל של יופי באקווריום. גם את הדגים יש לבחור כך שישתלבו בהרמוניה עם הצמחים.

סגנון הולנדי- הסידור:
עצה טובה תהיה לתת מספיק זמן כדי להחליט כיצד לבנות חומות, ערוגות וטרסות. אילו צמחים אנו מעונינים שיהיו באקווריום שלנו? לאיזה גובה הם מגיעים? האם הם דומים אחד לשני? וכך הלאה. יש לבחור צמחים המהווים ניגוד טוב: עלים גדולים מול קטנים, עלים אליפטיים כנגד עלים עגולים, אדום כנגד ירוק וכדומה. יש לזכור להציב את הצמח הגבוה ביותר מאחורנית, או בצדדים, כאשר צמחים קטנים יהיה בקדימת האקווריום או מוצבים על טרסות בשכבה האמצעית של האקווריום.
מהו סגנון הולנדי ללא שורת צמחים אחת או יותר? שורות צמחים תמיד מעניקות אפקט ויזואלי חיובי. שורה המתחילה מן הצד האחורי-ימני עד לצד הקדמי-שמאלי היא חביבה עלי ביותר. צמחים טובים לשורת צמחים הם "לובליה קרדינליס", " לימנופילה ססיפלורה" ן"אקוואטיקום", מרבית מיני הלודביגיה, "מיקרנטמום" "מיקרנטמוידס" ו"אומברוסום". שרך הודי (Javefern) ו-גאווה מוס יהוו בחירה טובה אם ייבנו על טרסות.

יש לוודא כי צמח כלשהוא לא יגבה מעל צמח אחר מאחוריו. יש להימנע מסימטריה, מהצבת צמחים גדולים בודדים במרכז – העיניים תמיד יתמקדו בו. התכנית הסידור הא-סימטרית תיתן את הרושם של עומק משתנה. יש לבנות טרסות בגבהים ובגדלים לא שווים. הסגנון ההולנדי ידוע בשימוש בצמחים תובעניים. חשוב להימנע משימוש ביותר מדי מהירי גדילה קלים, כך שלא נצטרך לגזור ולקצץ לעיתים תכופות – מצב זה רק מפריע להרמוניה באקווריום. כמובן, אין להימנע מהם בשלבים הראשונים של ההקמה.

סגנון הולנדי- יסודות:
הסוד הגדול לאקווריום הולנדי מרהיב הוא פרספקטיבה ועומק. מצב זה ניתן להשגה ע"י השימוש בהרמת המצע, שורות ונקודות מרכז פוקליות. כשאתה מסתכל לכיוון סוף האקווריום, אתה תראה איך הצמחים נהיים יותר ויותר גבוהים, כאשר נוצרים קווים המושכים את עיניך לנקודת המרכז הפוקלית. הנקודה הפוקלית יכולה להיות צמח גדול, או קבוצת צמחים עם הבדל מושך עין בצבעים, או סלע גדול או גזע עץ המוקף בצמחים קטנים או ג'אווה מוס. ככול שהאקווריום גדול, כך ניתן להשתמש ביותר נקודות פוקליות.

מהי יצירת טרסות – יצירת טרסות היא אומנות הצבת המצע בגבהים משתנים, תוך שימוש בחומרי עזר כעצים, סלעים, חומות ורמות תמיכה המחוברות ישירות לקירות. האתגר הגדול ביצירת טרסות הוא העובדה כי בסופו של דבר המצע שוקע למטה, זז ממקום למקום ונופל קדימה. התהליך מואץ בכל פעם שמפריעים למצע ע"י ניקיון או שתילה מחדש. יש להקטין מצב זה למינימום ע"י בניה יציבה יותר מאשר הצבה אקראית של רעף או עץ.

רקע קדמי חזק- הרקע הקדמי יכול ליצור או לשבור את כלל המראה או האפקט הרצוי של הנוף התת- מימי. על החצץ לחיות נמוך ככול האפשר כנגד השמשה הקדמית. באופן אידיאלי, עדיף ללא קו חצץ כלל. רצועה דקורטיבית של 5-7 ס"מ יכולה להיות לכיסוי החצץ הנראה לעין, אולם עליך לוודא כי קו החצץ יהיה בגובה זהה לרצועה, לא מתחתיה או מעליה. צמחים, סלעים או עצים – אין לדחוף אותם לכיוון הזכוכית. על הרקע הקדמי להראות נקי, מטופח היטב וללא צמיחת יתר וערבוביית צמחיה.

הימנעות ממקומות נדושים - עיצוב הנוף התת-מימי מוגבל רק ע"י מידת הדמיון שלנו. אל תשתמשו בצמח יחיד גדול ברקע הקדמי מהסיבה שלא נוכל לראות מה נמצא מאחריו. הצבת צמח גדול במרכז כקישוט מרכזי הופך למשעמם היות והעין תמיד נמשכת אליו. במצע רב שכבתי צמחים גדולים אינם חייבים להיות בצד המרוחק, אלא במרכז שמאלה או מרכז ימינה או אמצע- אחורנית, מיצוב המייצר שטחים פתוחים הנעים סביב טרסה גבוהה. אם נמשיך בגישה זו, אין חיוב לשתילת צמחים קטנים רק ברקע הקדמי. קומבינציה זו יוצרת תחושת עומק נפלאה.

תמונת האקווריום בתחילת המאמר היא למעשה עיצוב פשוט יחסית, כאשר מתבוננים מקרוב: ישנן קבוצות צמחים מוגדרות היטב. עם זאת, ויזואלית, התמונה בולטת. קדמת האקווריום נמוכה יחסית (עדין לא הושלמה העבודה), קווי נוף מושכים את העין לנקודת מוקד וקיים ניגוד מסוים בין קבוצות הצמחייה.

מה עם חומות הזכוכית -באקווריום בסגנון הולנדי ניתנת תשומת לב מיוחדת להסתרת כלל הציוד, צינורות וכל דבר אחר המחסיר מהיופי החזותי. ניסיון זה כולל גם הסתרת חומות הזכוכית של האקווריום עם צמחים וטרסות. האמצעים לכך יכולים להיות גם שעם, עצים, קלקר וכו' – ניתן לכסות עימם את הזכוכית ולתמוך בצמחים ובמדפים שנוצרו.

טרסות:
ביצירת טרסות, נבנים שיפועים של חול/חצץ עם מחסום של חומר יציב יותר. ביצירת מחסומים אלו ניתן להשתמש בחומרים שונים, אולם האפקט הטבעי ביותר יושג ע"י שימוש בגזע עץ, סלע טבעי או אבן לבה.


הסבר תרשים: יצירת טרסה באמצעות שימוש בגזע עץ מוגבה. רצועות זכוכית בעובי של 2 ס"מ מונחות בזוית, ולאחריהן גזע העץ המעוגל המכוסים ביריעת פלסטיק למניעת בריחת החצץ. שכבת הזכוכית מוסתרת מן העין ע"י שכבת כבול המוחזקת בין הערוגה ומבנה הזכוכית – גזע עץ. מצב זה מספק מעין מקום מסתור הנדרש לדגים רבים. לאחר 3 שעות הדבק את כל חתיכות העץ עם סיליקון לקירות. הקפד על 4-6 שעות התיבשות טרם מילוי האקווריום במים.


במונח גזע עץ, אנו מתכוונים לחתיכות גזעים או שורשים אשר נשמרו ע"י חומצות אורגניות באדמות בוציות שבהן יש כבול: מצב זה משנה את גזע העץ לעומת עצי סחף או עצים המצויים ביערות. את הגזע הנדרש ניתן לרכוש בחנויות הדגים השונות.

כמובן, לפני השימוש בגזע יש להשרותו היטב במים כך שיהיו רווי מים, מצב המונע ממנו לצוף באקווריום. את החלקים הרכים יש להסיר ולהשאיר את החלקים הקשים – אותם יש לקרצף ולנקות היטב לפני השימוש.

אם נשתמש בשעם, יש לטפל בו כשם שמטפלים בבואנו להשתמש בו לקירות. השימוש באבנים מתבצע בד"כ באקווריום ייחודי – ציקלידים. יש לבנות חומות וטרסות בזהירות יתרה ועל רצפת המיכל ולא על המצע, אחרת הדגים עשויים לערער את המבנה ולמוטט אותו.

מיקום טרסות וגובהן הוא משהו שעליו יחליט כל אחד ואחד בנפרד, אך עלינו לזכור תמיד כי טרסות הרצות במקביל לקדמת האקווריום אינן מעניקות כל אשליית עומק. ניתן להשיג אשליה זו באפקטיביות יתרה ע"י הצבתן בזויות של 45 מעלות לדוגמה. בנוסף, טרסות אמורות להיות ברמות שונות ולהיבנות במדרגות, בהתחילן בתחתית תוך טיפוס כלפי מעלה, תחילה בקדמת האקווריום ומעבר אחורנית. יש להימנע מסידור סימטרי: טרסות מצד שמאל ומימין האקווריום לא יהיו בגובה ובצורה זהה. יש להקפיד על נוף ברור עד לצד האחורי של האקווריום, כאשר באזורו אמצע האקווריום, על הטרסה להיות עדין נמוכה.

שימוש בקליפת עץ שעם לקירות
קישוט נאה באקווריום יהיה שימוש בקליפות עץ שעם אקווריום, בצדדיו וברקע האחורי. יש לנקותם היטב לפני שימוש. צעד ראשון יהיה לחתוך את השעם לחתיכות בגובה האקווריום. באקווריום זכוכית, נשתמש בסיליקון להצמיד את השעם לקיר הזכוכית.

הצעד הבא יהא הצמדת צמחים לשעם. לביצוע, ניתן להשתמש בחול דיג. זכור להדק את הצמחים היטב לשעם. אין זה משנה אם בשלב זה חוט הדיג עדין נראה לעין – הצמחים יגדלו עליו במהרה.
עצה: הדבק את הצמחים לשעם טרם הדבקתו לזכוכית. מצב זה יקל על השתילה.
צמחים מתאימים לשתילה על שעם: אנוביאס, שרך הודי, ג'אווה מוס ומיני הריצ'יה השונים.

הכנת השעם: הדבק עם סיליקון של אקווריום ריבועים לחתיכות בגדלים שווים של 1 ס"מ. וודא כי השעם והפלסטיק נקיים ויבשים. הקפד על לחץ על ההדבקה למשך 24 שעות
השרה במים פושרים חמים למשך מס' שעות או עד שהמים הנשטפים צלולים ונקיים מחומצות טנין. יבש את הפלסטיק אך שמור על השעם לח עם מר והדק עם סיליקון לזכוכית.

ווסיקולריה דוביאנה (גאווה מוס) כצמח רקע קדמי
לשם כך אנו נזדקק לאבן שטוחה או חתיכת עץ. השתמש בחתיכת ג'אווה מוס כדי לכסות את
האבן לגמרי, הדק את המוס אל הסלע, כדי שיצור שכבה דקה. שלב הבא יהא לחבר את המוס עם
חוט דק – כרוך את החוט סביב הסלע מספר פעמים, כך שנהיה בטוחים כי המוס לא ייפול כאשר
נכניסו לאקווריום.
לא צפויה תקופה ארוכה עד אשר יתפשט הג'אווה מוס ויכסה את חוט הדיג לגמרי. כאשר גדל בתנאים טובים, הווסיקולריה תגדל כלפי מעלה ולצדדים עם קצוות קטנים בצבע ירוק בהיר.
ניתן להשתמש גם בריצ'יה באותה הדרך, אולם ריצ'יה דורשת יותר תאורה מהווסיקולריה, שכן למעשה ריצ'יה במקור היא צמח צף. אם גדל הג'אווה מוס יותר מדי, ניתן פשוט להשתמש בידיים ולעקור או לגזום עם מספריים. הצמח יגדל מחדש במהרה.


רוטלה ווליצ'י היא אחד הצמחים היפים יותר לטעמי. אם גדל בתנאים טובים יהיה
יותר בהיר, ויראה כמו זיקוקים הנורים כלפי מעלה.

תאורה באקווריום בסגנון הולנדי על רגל אחת
קיימים 2 פקטורים בתאורה שהם חיוניים לצמחיה שופעת באקווריום. פקטורים אלו הם כמות
ואיכות. במונחי תאורה, כמות מתבטאת בד"כ בוואטים, או יותר מדויק בלומנס. ככול שכמות
הוואטים גדולה יותר כך יותר בהיר יהיה האור - פשוט מאוד. איכות תאורה מורכבת יותר, שכן
היא מתבססת על תפוקת ספקטרום. ספקטרום האור הנראה מורכב מאורכי גל שונים או צבעי תאורה כפי שניתן לראות בקשת בענן. לצמיחה טובה ביותר, המטרה היא לחקות את תאורת השמש ככול הניתן.
כדי לקבוע את איכות התאורה, היצרנים מפרסמים 2 מספרים לאור: טמפרטורת האור וה- CRI.
נתון טמפרטורת הצבע מציין את צבע התאורה המתקבל ע"י הנורה והוא מתבסס על תופעה פיזית
הקרויה "קרינת גוף שחור". דמיינו לעצמכם חתיכת ברזל לוהטת בנפחיה – כשהיא מתחילה
לרתוח היא מאדימה, אח"כ כתומה, אז צהובה וכך הלאה – ככול שהיא מתחממת כך הופך צבעה
יותר ויותר לבן. טמפרטורת האור נמדדת בקלווין (K) כאשר צבע השמש בקו המשווה הוא בסביבות K5200.
לצערי טמפרטורת הצבע אינה מתארת במלואה את איכות התאורה. את האיכות מתאר יותר מדד ה- CRI.
אור לבן מורכב מכל הצבעים, כאשר לכל צבע "בהירות" זהה. נתון ה- CRI בודק כמה טוב האיזון של כלל הצבעים מותאם למקור האור שלנו. CRI = 100 – מושלם. מספר נמוך מזה עדיין יפיק אור לבן אך יתכן ויגרום לחפצים להראות כחלחלים או אדמדמים. רמה של 70= CRI או יותר תהיה טובה לאקווריום.

לסיום חלק הטכני של התאורה, מספר המלצות:
1. שימוש בנורות פלורסנט (5T + 8T) – הן זולות יחסית, יעילות באנרגיה ויניבו תוצאות נפלאות (אם האקווריום בגובה מקסימלי של 45 ס"מ).
2. משך תאורה – 12-10 שעות ליום.
3. כמות תאורה – בין 0.5 וואט ל- 1 וואט לליטר.
4. מדדי תאורה – רמת קלוויון רצויה= K 5000 ו- 70=CRI.
5. מומלץ לשלב כמה סוגי נורות להשגת תוצאה אופטימלית. לדוגמא, שימוש ב"נורות צמחים"
(ניתן להשתמש בנורה סינית זולה ולא בהכרח של דנרלי) שהיא ורדרדה בצבעה ולה
טמפרטורת צבע של כ- K6300. התוצאה לכך תהא תאורת צמחיה טובה ואקווריום מואר
בטבעיות.
"הזנת" אקווריום סגנון הולנדי
כעת, משיצרנו צמחיה מגוונת ועשירה באקווריום מואר היטב, במה "נאכיל" את הצמחים ?
הצמחים, כידוע נזקקים לתוצרי מזון הנדרשים ע"י הצמחים: תוצרי מאקרו ומיקרו.
תוצרי מאקרו הם חנקן, זרחן ואשלגן. תוצרים אלו הם בבחינת "בשר ותפוחי אדמה"
לצמחים אבל בניגוד לבני האדם, לצמחים נדרשת "דיאטה מאוזנת", היכן שתוצרי המיקרו נכנסים לפעולה. תוצרי מיקרו או יסודות קורט, מאזנים את תזונת הצמחיה.
יסודות קורט מכילים קבוצה שלמה של חומרים ובכללם: ברזל, בורון, מנגן, מוליבדנום,
אבץ ומגנזיום. המינון של יסודות הקורט הוא בכמויות זעירות והם חיוניים לצמיחה
בריאה ותקינה של הצמחים.
דשן טוב מכיל מגוון מאוזן של תוצרי מאקרו ויסודות קורט אולם לא בהכרח יכיל גם
זרחן. מרכיב זה "בעייתי" באקווריום סגנון הולנדי – הוא מעודד אצות. מסיבה זו
יש להעדיף דשן "המתכוון" לצרכינו בהתאם לסוג האקווריום, הרכב המים באזורנו
ועוד (בד"כ, זרחן קיים בדשן בתוצרתו כחומצה זרחתית).
גם הדגים מהווים אלמנט חשוב במערכת הדישון באקווריום סגנון הולנדי (ראה החלק
הבא). המזון בו אנו מאכילים אותם מומר לדשן מורכב ומעולה הנקרא – "הפרשות".
הוא עשיר בתוצרי מאקרו ומיקרו ואמור להוות את מקורן הבלעדי של הצמח לזרחן.
גם כאן, האכלת יתר של הדגים תוביל לייצור עודף של זרחן.

הדגים באקווריום סגנון הולנדי
בבואנו לאכלס דגים באקווריום הצמחיה שלנו (בסגנון הולנדי) עלינו להקפיד על כמה
גורמים חשובים: עליהם לא להיות גדולים מדי או מהירי תנועה (פעילים יתר על המידה).
עלינו להקפיד כי אינם אוכלי צמחיה ואף אינם נוברים במצע.
להלן סקירה קצרצרה על סוגי דגים אופייניים לאקווריום מסוג זה:
• משפחת ה- characins וקרוביה: דגים קטנים עד בינוניים. דוגמא: משפחת הטטרה (קרדינל,
סרפד, אף אדום וכו'), דג גרזנון למיניו השונים, ננוסטומוס על משפחתו ועוד.
• משפחת הבארב למיניה השונים, דגים קטנים עד בינוניים (יש להקפיד על אלו שאינם
מנשנשים צמחיה). בין סוגי הדגים האפשריים במשפחה זו נמצא: דגי זברה ודניו,
משפחת הרזבורה, רוזיברב וכדומה.
• כל משפחת יולדי החיים: מולי, סייפן גופי וכל השאר.

כללי: יש להקפיד על כלל האכסון כלל אצבע של 1 ס"מ דג לכל 4 ליטר. כלל זה ישתנה בהתאם
להרכב הצמחיה באקווריום וכמותה.

תחזוקת אקווריום סגנון הולנדי
כדי לתחזק היטב את אקווריום הצמחיה שלנו, עלינו לפעול בדרכים הבאות:
• יש להקציב מספר שעות בשבוע לגזימה וחיתוך, אחרת הגן המרהיב שלנו ייהפך לג'ונגל.
• מכסה אקווריום סגור היטב שימנע בריחת CO2.
• הקפדה על שעות תאורה קבועות (השתמש בטיימר).
• השתמש בכבל חימום תת קרקעי: סירקולצית המים יעילה לשורשים.
• השתמש בפילטר בעל זרם מים מתון (התאם את עוצמת הפילטר לגודל האקווריום).
• התאם את קשיות המים לרמה הנדרשת ע"י הצמחים: מים רכים, מעט חומציים.
• השתמש בדשן תת קרקעי. לאחר תקופת ההקמה, השתמש בדשן נוזלי בתדירות
יומיומית. השתמש בדשן מאוזן, המותאם לצרכיך.

טיפ – היות ובאקווריום מאוזן אנו נדרשים לגזום את הצמחים מהירי הגדילה מדי שבוע/
שבועיים, אנו נדרשים לשמירה על רזרבת צמחייה חדשה, האמורה להחליף את הצמחייה הגוועת
(במידה וקיימת).
הסבר: מרבית הצמחים אינם "סובלים" גיזום מתמיד ושתילה מחדש. מסיבה זו, עלינו לשמור על
רזרבה אותה נגדל בטרריום או אקווריום נפרד (ניתן כמובן לרכוש כל פעם מחדש).

סיכום
מאמר זה מפרט בקצרה את יסודות האקווריום בסגנון הולנד (בניגוד לסגנון אמאנו).
הקפדה על כללי הביצוע, העיצוב וההכנה יובילו ליצירת אקווריום מרהיב ביופיו.

אקוורים צמחייה בסגנון הולנדי- עיצוב סופי

[shoonra]

מאמר מעולה, כל הכבוד!!
תוכל לפרט בבקשה את הבניה הפיסית של הטרסות, ההסבר בתרשים לא הכי ברור.
אולי תוכל לצרף תרשים עם מבט על כדוגמא לטירסות במקומות שונים באקווריום , שנותנים את אפקט העומק (מה שאמרת שניתן להשגה ב-45 מעלות)

[tuvia]

כל הכבוד מאמר שלדעתי חשוב מאוד, אבל מה אם עיצוב אמאנו?

[aviel]

מאמר מרהיב !!

איך אני עושה אקווה-סקפינג לאכינודורוס אוסיריס - איפה שלא תשים צמח עם לפות גדולות הוא לא מאפשר לצמחים להיות לידו. הוא זקוק לאור, הוא מסתיר אור לגלוסו ולצמחים האדומים - בעיה.

הנקודה היחידה שאני לא כל כך מסכים הוא הנושא של פוספטים. הם לא גורמים לאצות - ההפך לפעמים! וגם הרבה הולנדים חושבים בדיוק כך ומוסיפים פוספטים לאקווריום שלהם. אני בהזדמנות אראה לך משהו שקראתי בנושא.

חוץ מזה - תמונות מרהיבות ובפירוש יש מה ללמוד ולאן לשאוף,

אביאל.

[MOR B]

מאמר יפה מאד אייל , כמה הערות:
1. לגבי מה שאביאל כתב- באמת פוספטים לפעמים עוזרים לפתור בעיית אצות, אבל לא הייתי מכניס את זה כאן בפורום שהחבר'ה עם האקווריומים דלי התאורה יראו, ישימו פוספטים ויקבלו אצות. אני באקווריום שלי אכן משתמש בתוספת פוספט, אבל הדשן שאני מכין לאחרים נטול פוספטים!
2. טרסות - בקרוב תמונות מאקווריום שאני מקים. אבל מה שצריך לעשות זה לשים את כבל החימום (מי שרוצה), עליו דשן תת קרקעי (אני משתמש בחמרה,כבול, חול קוורץ ותערובת יבשה של מיקרו אלמנטים ואשלגן במקום), לסדר את הסלעים במקום בו רוצים טרסות (מןמלץ לשים סלעי בזלת, גזעים או סלעים אחרים שאינם משפיעי על קשיות המים) ולהתחיל למלא חצץ. לאחר שמילאנו חצץ אפשר למשוך את הסלעים קצת מעלה ושוב למלא חצץ וכך תהיינה מדרגות היכן שנרצה - קצת מסובך להסביר...
3. שעם - יש להדביק כאשר הזכוכית יבשה ועם הרבה סיליקון (סיליקון ללא חומרים מונעי פטריות) - כי השעם נוטה לצוף... מומלץ לקדוח בו חורים מבעוד מועד והלהעביר בהם חוטי דייג או אזיקוני פלסטיק פתוחים שיסגרו לאחר שנצמיד אליהם את הצמחים שאייל הזכיר.
4. טוביה אם תרצה מאמר על אמנו - חפש בארכיון כתבתי משהו בנושא (תרגמתי מהספר שלו)
5. אייל - למה דווקא ווסיקולריה כצמח קדמי ? רעיון שלך או תרגום כלשהו? אני לא אוהב אותו כצמח קדמי וגם בתמונות של האקווריום שלך יש צמחים אחרים...
6. לגבי התאורה- למה אתה מגביל את הרף העליון לוואט לליטר? אצלי יש כמעט 1.5 וואט לליטר, אצל אריק 2 וואט לליטר ואצל עוד רבים וטובים ראיתי הרבה אור ללא בעייה כלשהי - מלבד עלות חודשית יקרה....
7. לגבי CRI וקלווין - אולי כדאי לפתוח עץ חדש בנושא אבל שתדע שכל נורות האוסרם מסדרת לומילוקס (גם T5 וגם T8) הם בעלי CRI של 85 ושילוב שלהם נותן שילוב מעולה לצמחי האקווריום מבלי להיכנס ל"קנדלות" , עקומות ופיקים של הספקטרום. אני כבר אפתח עץ חדש...
8. לגבי דישון - אייל אתה צודק שצריך דשן מאוזן, אבל איך אפשר לדעת שהדשן שלנו באמת מאוזן? רוב החברות יוצאות מהנחה שיש לנו מים רכים ( חברות אירואפיות ואמריקאיות) ומוסיפות גם מגנזיום וסידן שמתאימים למים רכים, יש כאלה שמוסיפים הרבה חנקן ויש כאלה שלא מוסיפות אותו כלל, יש כאלה שנותנות ברזל נקי ללא מיקרואלמנטים בהנחה שיש לנו מיקרו אלמנטים במצע וכו'

בסך הכל מאמר יפה, אבל אני אוהב את גישת הNATURE AQUARIUM של אמאנו ומעדיף כמה שפחות גיוון (בנושאי האקווריום בלבד )

[eyalco]

תודה לכולם על התגובות. התכוונתי לענות קודם אך היתה לי בעיית התחברות.
ראשית, הכוונה היתה לבצע מאמר השוואתי בין הולנדי לאמאנו אך מהיקף העבודה של ההולנדי מובן כי זה לא היה אפשרי... בעתיד נתמקד באמנו (מאמר נפרד) ואז נעשה השוואה - אבל זה מאוחר יותר.
לגבי פוספאט, זהו תוצר חיוני לצמחים לפעולות מטבוליות חיוניות. לצערי, לעתים פוספט אף משמש כ"מעכב" גדילה שכן מצוי בכמויות קטנות מהנדרש. מנגד, היות והאצות צורכות כמות מועטה בלבד של פוספט, עודף פוספט יוביל מיד ל"פריחת" אצות. מכאן ברוך, הוספת פוספט לדשן (במקרה אישי שלך) מועילה שכן הכמות המצויה באקווריום קטנה. החוכמה כאן היא מינון מדויק.
ברוך- המאמר הוא כללי ולכן לקחתי ווסיקולריה כצמח קדמי ולא ריצ'יה ועוד. הסיבה היא שהווסיקולריה אינו "זולל" תאורה ויכול לגדול גם בתנאים פחות אופטימליים ולכן הוא התאים כאן.
בנושא זה יש שילובים מעניינים מאוד : אפשר שילוב של ריצ'יה וגאוה מוס או ריצ'יה עם אלאוכריס ועוד הרבה...
תאורה - שוב נתתי כלל אצבע כללי ביותר. גם כאן השמים הם הגבול...
לסיום, שונרה, לצערי אין לי תמונות. ברוך מכין משהו ונקווה שיאיר את עינינו.
אגב, ישנן שיטות שונות לביצוע טרסות ואני ארחיב עליהן בהזדמנות אחרת (מאמר נפרד שנלווה אותו עם תמונות של ברוך ועוד..)