מלוחים למתחילים - מאמר מקורי מאת: גדי רושין

[איתי]

מלוחים למתחילים
מאמר מקורי מאת – גדי רושין

הקדמה:
בתקופה האחרונה קיימת התחממות רצינית בגזרת האקווריומים המלוחים, מרינות וריפים קמים על ימין ועל שמאל והטרנד מתחזק.
אין ספק שצבעיהם של האלמוגים וייחודם של דגי המים המלוחים יכולים לשבות את ליבו של כל חובב ביתר קלות – וטוב שכך!

למרות שאין זה נושא חדש, ואקווריומי מים מלוחים כבר מהדרים סלונים רבים במדינתנו הקטנה, קיים פער גדול בין החשיפה לידע שנרכש עם השנים בנישת המתוקים לנישה המלוחה בה נעסוק במאמר זה.
לצערינו , נרשמו מיקרים לא מעטים של חובבים וותיקים אשר הקימו אקווריום מלוח לראשונה מתוך אמונה כי הידע והנסיון שצברו בתחום המתוקים ישמש אותם גם בתחום המלוח ואשר האקווריום שהקימו קרס לאחר זמן קצר מאוד – הנפילה כואבת והאכזבה רבה!.

התחלה נכונה והבנה בסיסית בתהליכי הקמת מערכת מלוחה הינם בסיס להצלחה!

במאמר זה אני מקווה לתרום מהידע המועט שלי על מנת לשפר את סיכויי ההצלחה שלכם להקים את פיסת האוקיינוס הקטנה הזו אצלכם בבית.


מתוך - www.wayfaring.info

ההבדלים בסיסיים בין עולם המתוקים למלוחים:

1) ההבדל הראשון ולדעתי העיקרי הוא שדגי המים המתוקים מגיעים לרוב מריבוי בחוות שונות בעולם או בארץ ואף מריבוי פרטי אצל חובבים (כמובן שעדיין ישנם דגים הנלכדים בטבע).
דגי המים המלוחים אינם מתרבים בשבי (פרט למספר מינים מסוימים וגם זה עדיין בכמויות זניחות) מה שאומר שבוודאות גבוהה ביותר , דג שאנו רואים בחנות שחה עד לא מזמן באזור המיחיה הטבעי שלו - בים.
ברור לכן כי התנאים שעלינו לתת לו צריכים להיות זהים ככל האפשר לסביבתו הטבעית.

2) דגי המים המתוקים מגיעים מנהרות ואגמים שונים בעולם, מקומות בהם תנאי הסביבה משתנים דיי במהירות כך שהדגים באופן גנטי הסתגלו לחיות בסביבת מחיה משתנה ולסבול שינויים רבים בטמפרטורה ובאיכות המים לאורך השנה.
דגי המים המלוחים מגיעים מאזורים מסוימים באוקיינוס, שם הטמפרטורה, האיכות וכל פרמטרי המים נשארים זהים לאורך כל השנה וגם אם מתרחשים שינויים , הם נעשים בקצב מאד איטי.

3) ישנם בנוסף הבדלים כימיים בין המים המתוקים למלוחים (מלבד המלח כמובן) לדוגמה: חמצון המים שהינו אחד הפרמטרים הקריטים והחשובים ביותר לקיום אקווריום מצליח .בעוד שבמערכות מתוקות תספיק משאבת חמצן אחת, במלוחים יש צורך לעבוד עם סאמפ וזרמים חזקים עקב היכולת הנמוכה של מי המלח לספוח חמצן.

כמובן שקיימים הבדלים נוספים רבים מבחינת המים, הציוד, בחירת גודל האקווריום ואופן הגידול.


טוב , ראינו, אהבנו, מה עכשיו?!

סוגי מערכות מים מלוחים:

נהוג לחלק אקוויומים מלוחים לשני סוגים עיקריים –
מרינה – מערכת המכילה "בעלי חוליות" (דגים) בלבד.


המרינה של shaymaman צילום - בר (ריף סנטר)

ריף – מערכת המותאמת במיוחד לקיום אוכלוסיה של של חסרי החוליות ואשר כמובן מאפשרת גם את גידולם של בעלי חוליות .


מתוך - www.masla.com

הבדלים עיקריים בין המערכות:



טוב , הבנו מהן האופציות, מה עכשיו?

ציוד:

בחירת האקווריום:כלל ברזל בגידול דגים בכלל ובמערכות מלוחות בפרט – ככל שנפח המערכת גדול יותר כך היא תהיה יציבה יותר וסלחנית יותר לטעויות.
לכן אני ממליץ שנפח המערכת יהיה לפחות 300 ליטר (ישנן כמובן מערכות רבות בנפח קטן בהרבה אך קשה מאוד לייצב אותן והן מאד לא מומלצות למתחיל בתחום).
מומלץ לא לכסות את האקווריום על מנת לאפשר זרימת אוויר באופן חופשי אשר יקרר את המים בימי הקיץ הלוהטים .במקרים בהם כן הוחלט להוסיף מכסה - רצוי לאווררו היטב ,אפילו בצורה מאולצת.

פילטרציה:
סאמפ:

מתוך - הסאמפ - מאמר מקורי מאת: אלי הרפז

במערכות מלוחות נהוג לעבוד עם סאמפ ולא עם פילטרים חיצוניים, ישנם מספר יתרונות לעבודה עם סאמפ:
1) רמת חמצון גבוהה מאוד.
2) נוחות עבודה (טיפולים שבועיים).
3) נוחות תחזוקה (ניקיון הסאמפ עצמו).
4) הגדלת נפח המערכת.
5) הסתרת הציוד (גופי חימום, פורק, UV, מקרר, ריאקטורים למיניהם וכו...)

הצעה אישית – בלי סאמפ, אל תתחילו! (פילטר מפל הוא אופציה סבירה בלבד וגם לא מומלצת. פילטר חיצוני הוא מקור אין סופי לבעיות ואינו מומלץ בכלל!)

פורק חלבונים:
פורק החלבונים אמון על הפילטרציה הביולוגית של המערכת (הוא מוציא גם לכלוך מהמים אך זה לא מרכז תפקידו) ונחשב ללב המערכת.
עיקרון העבודה של פורק החלבונים מתבסס על התהליך בו שומן (חלבון) הבא במגע עם בועת אוויר במים ,נקשר עליה (עוטף אותה כמו בועת סבון) צף מעלה עד שמגיע לכוסית האיסוף דרכה יוצא מהמערכת.

ישנן מספר שיטות עבודה של פורקי החלבונים-
1) פורק בשיטת אבן אוויר – האוויר נידחס על ידי משאבת אויר לתוך תא הפורק המלא במים .בתא נוצרת תערובת אוויר/מים כאשר תוך כדי כך מתרחש התהליך שמוזכר למעלה.
2) פורק המבוסס על עיקרון ונטורי – משאבה דוחסת מים לצינור הוונטורי (תא אשר נפחו הפנימי משתנה באופן חד ) באמצע הצינור נוצר תת לחץ השואב את האוויר התערובת הנוצרת של אוויר ומים מוזרמת לתוך הפורק (בו מתרחש התהליך שמוזכר למעלה).
3) פורק העובד בשיטת באקט – משאבת דוחסת מים לתוך הקולונה של הפורק, בדרך עוברים המים דרך הבאקט שיונק אוויר פנימה ומערבב אותו עם המים, הלחץ הנוצר על ידי כניסת האוויר יוצר ערבוב וניפוץ הבועות בקולונה (אז מתרחש התהליך שמוזכר למעלה).
4) פורק העובד בשיטת סיכות – על הקולונה מורכבת משאבה בעלת ראש סיכות ( מדחף בעל מספר גדול של כנפיים דקות ) המנפצות את האוויר ומערבבות אותו עם המים (אז מתרחש התהליך שמוזכר למעלה).
ישנם גם פורקים שבהם המשאבה המזינה את המים היא משאבת סיכות כך שהמים מגיעים לקולונה כבר עם בועיות האוויר. שיטה זו נחשבת לשיטה הטובה ביותר.

עוד על פורקים:
פורקי חלבונים - סקירה אישית מאת benrokh
כל מה שרצית לדעת על פורק חלבונים ולא העזת לשאול-benrokh
פורקי חלבונים-למי מתאים מה-COBALT

רטוב\יבש:
"מערכת" נוספת הנפוצה באגף הסינון הביולוגי הוא ה"תא" הרטוב יבש.
עקב הצריכה הרבה של חמצן מצד הבקטריות האירוביות נהוג לייחד תא נפרד בסאמפ שבו המים מטפטפים על המדיה (סלעים או ביו-בולס) וכך יוצרים חמצון רב למערכת בכלל ולבקטריות בפרט.
ישנן מערכות שבהן מוותרים על תא זה מהחשש שעלול להצטבר שם רפש עם השנים – הדעות חלוקות לכאן ולשם.

מדיות ביולוגיות : במערכות מלוחות אין אנו משתמשים ברוב המדיות הרגילות הנפוצות בעולם המתוק משום שהן "נסתמות" במהירות – סלעים וביו-בולס הן המדיות המועדפות.

ישנם עוד שימושים רבים לסאמפ אך לא נפרט פה את כולם, מאמר נוסף בנושא הסאמפ:
הסאמפ - מאמר מקורי מאת: אלי הרפז

סלעים:
הבדל נוסף בפילטרציה בין העולמות הוא בסלעים שאנו משתמשים באקווריום וביעודם במערכת . בעוד באקוויומי מים מתוקים לסלעים כמעט תמיד תפקיד אסטטי בלבד הרי במערכות מלוחות הסלעים מהווים חלק חשוב ואינטגרלי מהסינון הביולוגי - במיוחד במערכות ריף.
ישנן שתי משפחות עיקריות של סלעים המיועדים למערכות מלוחות – " יבשים " ו " חיים" .
סלעים חיים הם סלעים שהוצאו מהים ולא יובשו מעולם, סלעים אלו מגיעים עם טרמפיסטים רבים מהים עליהם (קיפופודים, אצות וכל מיני יצורים שונים).
סלעים יבשים, כשמם הם.
להגדרה סלעים "חיים" ישנם שני פירושים – ההגדרה הראשונה היא חי מבחינת קיום על פניו של מושבות בעלי חיים (כפי שתיארתי קודם), ההגדרה השנייה היא חי מבחינת הבקטריות האירוביות, כל סלע שנמצא באקווריום שסיים סייקל הוא סלע חי מבחינה בקטריאלית.
לכן במרינה, שם אנו משתמשים בתרופות או חומרים המכילים נגזרות כימיות של נחושת מפעם לפעם ומורידים מליחות לפי הצורך (פעולות העלולות לפגוע בח"ח בצורה אנושה ) – אין שום סיבה בעולם להוסיף סלעים חיים.
נקודה נוספת בבחירת הסלעים, ככל שהמשקל הסגולי של הסלע נמוך יותר (משקל הסלע יותר לעומת גודלו) כך הוא אוורירי יותר ובעקבות זה גם איכותי יותר – הוא מכיל יותר חללים ויותר שטח פנים לבקטריות להתבסס.


מילון ציוד לאקווריומי מים מלוחים:
מילון ציוד בליווי תמונות לאקווריום מים מלוחים - מאמר מקורי מאת: אלי הרפז

סיימנו את ההסברים היבשים, אין ברירה, נעבור למילוי המים!
בדיוק כמו במערכות מתוקות גם כאן לא תצליחו לברוח מתהליך ה"סייקל" הארוך והמייגע.......

הרעיון העומד מאחורי תהליך הסייקל הוא כדלקמן:

במערכת שלנו ישוכנו יצורים חיים שלכולם ישנן הפרשות משני סוגים (לא נפרט איזה...), הפרשות אלו מזהמות את המים בחומר ביולוגי . חלק מההפרשות אומנם מוצא מהמערכת ע"י פורק החלבונים , אבל חלקן הגדול נותר במים ומתפרק למרכיביו - אמוניה (NH3) בין השאר.
האמוניה היא חומר הרעיל לכל שוכני האקווריום (והים כמובן) .בטבע קיימות בקטריות הצורכות את החומר הנ"ל. בקטריות אלו צורכות את האמוניה ומשחררות ניטריט (NO2).
הניטריט הוא חומר אמנם פחות רעיל, אך עדיין לא רצויי בכלל באקווריומנו הביתי ולכן קיימות בקטריות האמונות על פירוק הניטריט לניטראט (NO3). הבקטריות המפרקות אמוניה וניטריט הן בקטריות אירוביות (זקוקות לחמצן).
הניטראט הוא כבר "חיה" אחרת, הבקטריות המפרקות אותו הן בקטריות אנארוביות (זקוקות לסביבה דלת חמצן) – את הניטראט קשה יותר להוציא מהמערכת אבל נטפל גם בו.

תהליך הסייקל מתחיל בזיהום המים בצורה יזומה על-ידינו (על ידי הוספת דג מת, אוכל שנרקב ,או הכנסת דג חזק ועמיד בתור סטרטר ו) ואז יש רק לחכות...
משזיהמנו את המים, האמוניה תעלה ויתחיל תהליך של התבססות מושבת בקטריות הצורכות אותה ומייצרות ניטריט. אז יתחילו להתפתח בקטריות הצורכות את הניטריט ופולטות ניטראט.
התהליך יראה כך:


רק כאשר יתאפסו לחלוטין רמות האמוניה והניטריט במים ייגמר הסייקל וניתן יהיה להתחיל באכלוס.
יש ללוות את תהליך הסייקל לכל אורכו בבדיקות מים ע"י ערכות בדיקה המתאימות למלוחים.

מאמר נוסף על תהליך הסייקל:
הדרך הטובה ביותר להרצת אקווריום שונית -מאמר מתורגם מאת YOSSI


אכלוס בדגים:
ישנן מספר משפחות עיקריות של דגים:

אלמוגיות:
דגים המתאימים לריף, אוכלי כל ונחשבים לדג הפשוט ביותר.


אלמוגית זנב צהוב – מתוך אקווהדקס

שושנונים:
דגים המתאימים לריף, אוכלי כל ונחשבים לדג נחמד שלא מציק לאף משפחה אחרת.


ליצן פרקולה – מתוך אקווהדקס

נתחנים:
מכסחי הדשא של הריפים (אוכלי צמחים), דגים יפים הגדלים לגדלים ניכרים, ניתן לגדלם גם באקוויומי ריף ברוב המקרים.


נתחן בלו פאודר – מתוך אקווהדקס.

פרפרוניים:
דגים לחובבים יותר מתקדמים, מרהיבים ביופיים ואינם מתאימים לריף.


פרפרון טבעות נחושת – מתוך אקווהדקס

נצרנים:
לדעתי אלו הדגים בעלי ה"אישיות" הבולטת ביותר. אינם מתאימים לריף.


נצרן ליצן – מתוך אקווהדקס.

אנג'לים:
נחשבים בעיני רבים מהחובבים לדגים היפים ביותר. חלקם מתאימים לריף וחלקם לא.


קייסרון הדור (אימפרטור) – מתוך אקווהדקס


כמובן שישנן עוד משפחות ותתי משפחות רבות, אך לא נוכל לפרט פה על כולן...

לפירוט מעמיק יותר על משפחות ודגים יש להיכנס לפלטפורמת האקווהדקס שלנו:
"אקווה-דקס"

בחירת דג, הכיצד?
עקב הגעת דגים אלו ישירות מהים, ישנם מספר דברים שעלינו לבדוק לפני הרכישה:
1) התאמה למערכת שלנו (לא להכניס נתחן 9 לאקווריום 70 ליטר!)
2) התאמה לאוכלוסיה הקיימת (ישנם המון קרבות טריטוריה בעולם המלוח, יש לבדוק שהדג ימצא את מקומו באוכלוסיה הקיימת).
3) התאמה לאוכלוסיה העתידית.
4) יש לברר שהדג לא הגיע זה עתה מהמשלוח אלא כבר התאקלם ונרגע מהסטרס שבתהליך ההטסה.
5) יש לבדוק שהדג נראה "שמן" ובריא, הדגים עוברים טילטולים רבים בדרך, דגים חלשים ורזים עלולים לא לשרוד.
6) יש לבחון את עורו וזימיו של הדג ולבדוק עם אין עליו נקודות או טפילים למיניהם.
7) יש לשאול את המוכר באיזו מליחות נמצא הדג.
8) יש לבקש מהמוכר להאכיל את הדג על מנת שניראה שהוא אכן אוכל.

באם יש לנו ריף, כמובן יש לבדוק את התאמת הדג למערכת שלנו:
1) התאמה מלאה לריף (ריף סייף) – הדג אינו פוגע בחסרי חוליות בכלל (אלמוגים, סרטנים, שרימפסים וכו)
2) התאמה חלקית לריף – הדג פוגע בחסרי חוליות מסויימים, יש לבדוק במה הדג עלול לפגוע טרם הכנסתו לריף.
3) לא מתאים לריף – דג שהתזונה שלו כוללת חסרי חוליות.

אקלום דגים במים מלוחים:
1) יש למקם את השקית הסגורה בתוך האקווריום \ סאמפ להשוואת טמפרטורות (בערך 20 דקות).
2) יש להוסיף מים מהאקווריום לשקית – כשליש מכמות המים בשקית (פעולה זו נועדה להשוות את פרמטרי המים)
3) יש לחזור על פעולה 2 עוד פעמיים במרווחים של כ 10 דקות.
4) יש לשחרר את הדג בעזרת רשת (לא לתפוס ביד!) ולשפוך את המים לביוב (לא לאקווריום!)

** טרם לשחרור כדאי להאכיל קצת את שאר האוכלוסייה.

** מומלץ בחום להתייעץ לפני בחירת דגים והתאמת האוכלוסייה כאן בפורום – סדר הכנסת הדגים במערכות מים מלוחות הוא חשוב מאוד.

האכלת דגים:
דגי המים המלוחים מגיעים כאמור ישירות מהטבע, ויש להם הרגלי תזונה שאנו רוצים לדמות כמה שיותר, לכן יש ללמוד ולדעת מהם הרגלי התזונה של הדג ולדמות את התנאים הללו באקווריום.
לדוגמה, נתחנים בטבע מנשנשים אצות כל הזמן מסלעים בריף, אצלנו במערכת יש לדאוג להם לאספקה טובה של אצות נורי, זה יעלה מאוד את אחוזי השרידה שלהם.
בכל מקרה אין להאכיל יותר מידי!!
האכלה באוכל יבש צריכה להתבצע כך שאם האוכל נגמר בעודו על קו המים, האכלנו פחות מידי. אם האוכל הגיע לקרקעית, האכלנו יותר מידי – יש לללמוד את הכמות שהדגים יכולים לצרוך ולהאכיל בהתאם.
תמיד עדיף להאכיל במספר מנות קטנות ולא פעם אחת גדולה. תמיד עדיף לגוון כמה שיותר במספר סוגי האוכל בו אנו משתמשים.

קצת על אלמוגים:

ישנן 3 קבוצות עיקריות של אלמוגים, נפרט רק בקצרה עליהן (כל אחת מהן היא עולם ומלואו):

אלמוגים רכים:


Sarcophyton – מתוך www.zeeaquarium-kupper.nl

אלו נחשבים לאלמוגים הקלים ביותר לגידול, רובם מבצעים פוטוסינטזה וניזונים מפלנקטון הגדל במי האקווריום.
לאלמוגים אלו אין שלד סידני והם זקוקים רק לתוספי יוד, סטרונציום והאכלות.

אלמוגי LPS (Long Polyps Stone corals):


Euphyllia : מתוך www.geocities.com

אלמוגים בעלי זרועות ציד ארוכות בדרך כלל, רובם מבצעים פוטוסינטזה וניזונים ממגוון של מזונות, חלקם ניזון מפלנקטון ויש אלמוגים המסוגלים לבלוע גם דגים שלמים (קטנים).
לאלמוגים אלו שלד סידני והם זקוקים לתוספי יוד, סטרונציום, באפר (חוצץ), קאלציום והאכלות.

אלמוגי SPS (Short Polyps Stone corals):

Acropora : מתוך www.ultimatereef.net

אלו הם האליטה של שוכני האקווריום, אלמוגים קשים עם זרועות ציד קצרות, מגיעים בכל הצבעים הצורות והמינים שאפשר לחפוץ.
אלמוגים אלו מבצעים פוטוסינטזה וניזונים מפלנקטון הקיים במי האקווריום.
אלמוגים אלו בעלי שלד סידני וזקוקים לתוספי יוד, סטרונציום, באפר, קאלציום והאכלות.


אכלוס אלמוגים:

ישנם מספר חוקי יסוד לאיכלוס האלמוגים באקווריום , רובם מתייחסים למיקום האלמוג.
- ישנם אלמוגים (בעיקר אלמוגי הLPS) שאוהבים לשלוח את זרועות הצייד שלהם ולצרוב אלמוגים אחרים לכן יש לשכנם עם מרווח מספיק משאר האלמוגים לדוגמה:


Galaxea : מתוך: z.about.com
הזרועות השקופות הן זרועות הציד של האלמוג.

- ישנם אלמוגים הזקוקים לזרמים חזקים מאוד באקווריום (לדוגמה SPS) ויש הזקוקים לזרמים חלשים מאוד (לדוגמה Xenia Pom Pom)
- ישנם אלמוגים הזקוקים לתאורה חזקה מאוד (לדוגמה SPS) ויש אלמוגים הזקוקים לכמעט חושך מוחלט (לדוגמה ספוגים – לא ממש אלמוג, אך תושב ריף מבורך).
- שושנות לעומת שאר האלמוגים, ימצאו את מקומן לבד ברוב המקרים (יכולות לזוז לבד) – אך יש להיזהר מהן, הן עלולות להיות מסוכנות לדגים ולאלמוגים:


בחירת האלמוגים: קיים קושי מסוים בבחירת אלמוג ישירות מהמשלוח מהסיבה שהוא מגיע בדרך כלל סגור לחלוטין בשקית (לפעמים אטומה) וקשה לדעת את מצבו האמיתי.
באופן כללי יש לבדוק אם הוא מראה סימני פתיחה (הוצאת פוליפים), יש לבדוק אותו מכל צדדיו ולוודא שהוא לא מפתח בליצ'ינג או איבוד רקמות.
אם המשלוח טרי (והאלמוג עדיין בשקית של הספק) יש לבדוק שהמים לא חלביים.

אקלום האלמוג: יש להשוות את הטמפרטורה של מי השקית למי האקווריום (בערך 20 דקות) ולהכניס לאקווריום.
יש למקם את האלמוג למספר ימים על ריצפת האקווריום, ואז למקמו במקומו הרצוי (זאת על-מנת שיתרגל לתאורה באקווריום שלנו).

מאמרים על האכלת וטיפול באלמוגים:
האכלת אלמוגים בעלי פוליפים קטנים-מאמר מאת: benrokh
האכלת אלמוגים קשים עם פוליפים גדולים - מאמר מאת benrokh

תקציב:
אחד הנושאים החשובים בהקמת מערכת מלוחה משגשגת הוא כמובן התקציב.
אל תאמינו לסיפורים , וותרו על צעצועים -הקמה והחזקה של ריף בגודל של 400 ליטר ומעלה הוא עסק יקר ויש להתחשב בזה מההתחלה!
לכו למספר חנויות המתמחות במערכות מים מלוחים ובררו את מחירי השוק לפני הרכישה הראשונה – אין פה קיצורי דרך, באם נחסוך בציוד נשלם בסוף בדגים!
יש לחשב את העלות הכוללת לחודש לאחזקת האקווריום אותו אנו רוצים להקים – חשמל, מים, מזונות, תוספים וכמובן האיכלוס.
ישנם מספר רב של חובבים שנטש את התחביב עוד לפני מילוי המים הראשוני רק משום שלא תכננו נכון את הדרך – חבל שזה יקרה לכם!
תמיד עדיף להקים אקווריום משגשג של 400 ליטר בלבד עם הציוד הטוב ביותר מאשר 1000 ליטר עם ציוד תומך "חסכוני" אשר בקושי יחזיק מעמד .

מספר מאמרים המדגימים הקמת מערכות מלוחות:

פרויקט אקווריום ריף של הדר-מאמר DIY מקורי מאת אלי הרפז
פרויקט אקווריום ריף של הדר-מיכשור וחשמל-מאמר מאת: אלי הרפז
פרוייקט הקמת מערכת ריף 800 ליטר, חלק א' - מאת: גדי רושין
פרוייקט הקמת מערכת ריף 800 ליטר, חלק ב' - מאת: גדי רושין
פרוייקט הקמת מערכת ריף 800 ליטר, חלק ג' - מאת: גדי רושין
פרוייקט הקמת המרינה של יוסי - stinki חלק א'
פרוייקט הקמת המרינה של יוסי - stinki חלק ב'
פרוייקט הקמת המרינה של יוסי - Stinki - חלק ג'
פרוייקט הקמת אקווריום מרינה 500 ליטר, חלק 1- מאמר מקורי מאת: Oz
פרוייקט הקמת מרינה בנפח 500 ליטר, חלק 2 - מאמר מקורי מאת: Oz
פרוייקט הקמת מרינה בנפח 500 ליטר, חלק 3 - מאמר מקורי מאת: Oz
פרוייקט הקמת מרינה בנפח 500 ליטר, חלק 4 - מאמר מקורי מאת: Oz

סיכום:
במאמר זה סקרנו את סוגי האקווריומים הקיימים, נגענו מעט בציוד שנזדקק לו, בדגים שנוכל לגדל ובאלמוגים שנוכל לאכלס.
זהו עולם מופלא וממכר אך יש לדעת, לשאול וללמוד לפני שנכנסים אליו אחרת הנפילות קשות, כואבות, יקרות והכי גרוע – יצורים חיים מאבדים את חייהם וסובלים בגלל חוסר הידע והסבלנות שלנו.

מילת המפתח בעולם המלוח היא – סבלנות!

במאמר הבא נעסוק בטיפול השוטף באקווריום ובפיתרון בעיות המתגלות במהלך הדרך.

-- אני רוצה לנצל במה זו ולהודות לאלי הרפז שתרם רבות לכתיבת מאמר זה.


שלכם,
גדי רושין (פעיל זכויות הדגים המלוחים)

[איתי73]

מאמר אחד החזקים

[ran77]

כל הכבוד

[אריפיש]

מאמר מצויין

[אבי.]

יופי של מאמר

[יונתן_S]

תודה

[stinki]

קראתי בשקיקה !

פשוט ניסוח מדהים ומאמר חובה לכל מי שחושב להכנס לעולם המדהים הזה

כל הכבוד לגדי ולאלי !

[moonsun]

[Udi]

מועיל ושימושי.

כל הכבוד גדי

[mosheuzi]

גדי, כל הכבוד על המאמר.
כאחד שנמצא בשלבי הקמת מרינה דברייך מדויקים ונכונים להפליא.

משה

[Oz]

גדי,
המאמר מעולה, הניסוח קולח, והתזמון... טוב מתמיד!
כל מי ששוקל את התחום המלוח, חובה עליו לקרוא את המאמר הנ"ל לפני צעדים נוספים.
גם אלו שנשארים בצד השני ... מאמר מעולה להבנה כללית.
תודה רבה,

[רותם]

בראבו.

[ראובן]

[matan_grin]

מאמר מצויין

[bugsbunny]

תודה

[tommygun]

מאמר מאוד מעניין וגם כיף לקרוא אותו
ישר כח

[נדב.ל]

כל הכבוד מאמר מצויין !

[ahamati]

גדי ואלי כל הכבוד!

בדיוק בזמן (אתמול עשו לי קדח לאוברפלו... הריף בדרך)

[תותח]

[Allevy]

מאמר מעולה ומושקע.
אין ספק שיתרום לכל מי שחושב להיכנס למלוחים.

[שוני ז"ל]

גדי ואלי כרגיל תותחי על
כל הכבוד

[צחי ד]

מאמר מעניין מאד

[talm]

מאמר טוב מאוד !!!!!

[תותח]

[shaiofer1]

אחלה מאמר. מאוד עוזר לאנשים מתחילים.

גדי רציתי לשאול אותך משהו. הייתי בסדנא אצל אודי מקורל איילנד (בית יצחק- במידה ואני טועה בשם) ושם הוא הסביר לנו משהו קצת שונה ממה שאתה רשמת: הוא אמר שאיכלוס של דג הוא לא כדוגמת דיסקוסים (כמה שיותר ארוך יותר טוב) אלה צריך להיות קצת וקולע. אצלך הוא אמור לקחת 40 דקות ויותר

[גדי רושין]

אתה מתכוון לאיקלום?

ישנם דגים שניתן לאקלם אותם מהר... (יעמדו בזה), אבל את הרגישים (רובם) יש לאקלם לאט.

[shaiofer1]

הבנתי תודה

[shlomils1]

התחלתי בהקמת אקוריום מלוחים בנפח 110 ליטר וקיימות אצלי מספר שאלות בנושא
כאשר קראתי כמה מאמרים בנושא התברר לי כי עוד לפני שהתחלתי כבר טעיתי מאחר ובחנות אשר קניתי ציוד כנראה שלא כל כך מבינים
1) האם הפילטר הפנימי אשר שימש אותי במתוקים ועשה עבודה טובה ולטענת המוכר הוא די מספק יכול לשמש אותי במלוחים?
2) לאחר שכבר היתחלתי בסייקל כאשר המערכת עובדת כשבוע קראתי כי על גובה חצץ האלמוגים להיות לא יותר מ-3 ס"מ ואצלי הוא יותר גבוה משמעותית האם להוציא שוב את כל הסלעים ולרוקן
מעט או שיש דרך לעקוף?
3) האם מערכת סאמפ הכרחית בנפח אקוריום כשלי או לא?