אקווריום צמחיה למתחילים - מאמר מתורגם מאת: DaMN

[Legolas]

אקווריום צמחיה למתחילים - מרכוס נ.ג
מאמר מתורגם מאת: DaMN
אקווריום השופע בצמחיה הינו מראה מדהים לחזות בו. לרוב אנשים רבים נרתעים מגידול, מכוון שנתפס כמסובך ומלא בטכנולגיה בשביל תחביב פשוט.
כמובן הדבר נראה קשה במקצת בהתחלה, אבל כמו שאומרים, הקושי הכי גדול נמצא במוחנו.
וכמובן, בכל מטלה שמשתלמת בסופו של דבר יש את הלימוד הראשוני והכנות.

אך זוהי תקוותינו שתמצאו באקווה ידע החל ממרמת מתחילים ועד לרמת מומחים אשר מחליפים מידע בינם לבין עצמם ותלמדו אחד מהשני.
שימו לב כאשר אתם מפרסים שאלה, לדוגמא: "מדוע העלים בצמחים שלי נעשים צהובים?", עליכם לספק את כל המידע האפשרי על האק' שלכם, כמו: תחזוקה, תנאים, האוכלוסיה באק' וכ"ו.

לפניכם, מדריך פשוט על אק' צמחיה בסיסי שמשתמש בהזרקת פד"ח (2CO) לאקווריום.

תאורה:
שפורפרות פלורסנט, נורות PL (נורות פלורסנט קומפקטיות בצורת U) או נורות מטאל הליד טובות לגידול צמחים, נורות אשר מכילות "ספקטרום מלא" (5500K-7000K) מאשר צמיחה טוטאלית של הצמחים. לאק' אשר הפד"ח מוזרק אליהם מומלצת תאורה של 1W - 1.5W לליטר. משמע לאק' 60 ס"מ, יספיקו 2 נורות פלורסנט של 30W כל אחת, או שתי נורות PL של 36W כל אחת, ואילו לאק' 90 ס"מ יספיקו 4 נורות פלורסנט של 30W כל אחת, או 4 נורות PL של 36W כל אחת. זמן הארה של 10-11 שעות ביום מומלץ.

חנויות דגים מקומיות מחזיקות בד"כ מגוון של סטים תאורה לאק' המתאימים לכל כיס. אפשר אפילו להרכיב לבד את הנורות, ישנם מספר דיונים בפורום ציוד באקווה על כך.

פחמן דו-חמצני (CO2):
חנויות לרוב מחזיקות ערכת פד"ח הכוללת: בלון גז דחוס, ווסת עם מונה לחץ, שסתום מחט (השולט על כמות הפד"ח המוזרקת), שסתום בדיקה, מונה בועות, צנרת ודפיוזר\ריאקטור (תלוי עם הפד"ח מוזרק ישירות לאק' או ממוסס בפילטר). כאשר הבלון מתרוקן, רוב החנויות מאפשרות למלא אותו מחדש בשביל סכום פעוט.
ישנן מערכות המגיעות עם שסתום סלויידי, המחובר לאותה נקודת חשמל כמו הנורות, כך שהפד"ח מוזרק לאקווריום רק כאשר הנורות עובדות.

אופציה זולה יותר היא מערכת פד"ח DIY שמשתמשת בשמרים ובבקבוק פלסטיק (ניתן למצוא מספר מאמרים במאמרי ה-DIY באתר, כמו כן חיפוש בפורום יעלה תוצאות רבות על ערכת שמרים). ערכה זאת לא מומלצת לאקווריומים שאורכם עולה על 90 ס"מ.

כדי לבדוק ולנסות להגיע למיסוס מלא של הפד"ח באק' (20-30 מ"ג) יש לבדוק את ה-PH ו-KH במים (ספירת בועות איננה ממש עוזרת). בגלל שהנושא מסובך, אנא התייעצו בפורומים המקצועים.

מיכל ופילטר:
רוב המיכלים מתאימים לגידול צמחים מלבד אלו עם פילטר שיציאת\כניסת המים שלו נמצאים למטה.
יש לבחור סטנד או שידה שתחזיק את המשקל הכולל של האקווריום שכולל: המיכל + חצץ + מים + תאורה.
המכסים הכבדים שמגיעים עם חלק מן האקווריומים לא תמיד מתאימים לצמחיה, הם צוברים חום ומפריעים לטיפול בצמחים.
בנוסף לזה הם גם לא מספקים מספיק מקום לכמות הנורות הדרושות לאקווריום צמחיה.

אקווריומים בעלי פילטר גג גם כן אינם מומלצים, הם תופסים מקום יקר הדרוש לנורות בשביל הצמחיה, ותזוזת המים שהם יוצרים על פני המים גורמים לאיבוד הפד"ח באקווריום.
פילטרים פנימים מומלצים למיכלים קטנים אשר לא עולים באורכם מעל 60 ס"מ.
קיים בשוק מגוון רחב מאוד של פילטרי דוד (של יצרים כגון: אהיים, אטמן וכד') המתאימים לכל כיס ולכל נפח.
פילטרים תת- קרקעים אינם מתאימים גם כן לאקווריום צמחיה.

מצע:
נחלק את עיניין המצע לשני חלקים
החלק הראשון הוא בסיס המצע המורכב מתערובת של חומרים מזינים שהצמחים דורשים אותם (דשן), אותם חומרים מונחים בקרקעית המיכל.
החלק השני הינו חצץ רגיל (אין להשתמש בחצץ המכיל אלמוגים או צדפות, הן משנות את הכימיה של המים) יש להוסיף את החצץ על הדשן בעובי של בין 50 מ"ל לבין 100 מ"ל.

קיימים הרבה מאוד סוגים של דשנים בחנויות, לא ניתן לדעת איזה מהם הכי טוב. היו דיונים רבים בפורום על איכות הדשן מחברים שיש להם ניסיון בסוגים שונים של דשן, חפשו אותם.

מערכת קירור:
חובבים רבים המשתמשים במערכת תאורה חזקה רואים את הטמפ' מגיעה ל-30 מעלות ואף יותר.
צמחים משגשגים בטמפ' של 26-28 מעלות, מאוורר של מחשב הפועל על מתח של AC\DC (תלוי בגודל המאוורר) יקרר את המים. אפשרות יקרה יותר היא להשתמש במקרר לאקווריום.
פורום הציוד מכיל כמה דיונים על עיניין קירור האקווריום.

דישון ומחזור החנקן:
מחזור החנקן מתייחס לבקטריות ההופכות את צואת הדגים והאמוניה לניטריט, ואת הניטריט לניטראט אשר נצרך ע"י הצמחים. כאשר מקימים אקווריום חדש, במשך כמה שבועות ראשונים, כמות הבקטריות איננה מספיקה מה שגורם להעלאת כמות האמוניה במים הגורמת מוות לדגים ולאצות לפרוץ.
המלצתינו היא לא להוסיף דגים לאקווריום מלבד כמה אוכלי אצות, עד שמחזור החנקן יתייצב

חובבים רבים מדשנים את האקווריום במנרלים הדרושים לצמחים כגון 3NO (ניטראט), 4PO (פוספט), K (אשלגן), Fe (ברזל), Mg (מגנזיום) ועוד מספר יסודות. הדישון עוזר לצמחים לגדול ומונע התפשטות אצות.
זה לא הכרחי להוסיף דשן נוסף לאקווריום 3-4 שבועות אחרי שהאקווריום הוקם.
בחירת אוכלוסית דגים וצמחים:
רוב סוגי הדגים מתאימים לצמחיה בתנאי שהם לא חופרים במצע או אוכלים את הצמחים. למען האמת, ככול שיהיו פחות סוגי דגים, האפקט יהי טוב יותר. דוגמא לזה תמצאו באקווריומים שטקשי אמנו מעצב (http://www.vectrapoint.com או שתפנו לחנות הקרובה אליכם ובקשו ספרים על אקווריומים).
בשביל מידע נוסף איזה צמחים כדאי לשתול באקווריום כדאי להיוועץ בפורום צמחיה של אקווה או באקוודקס שם תוכלו לקרוא על כל צמח וצמח ולבחור לכם כאלו שתעמדו בדרישותיהם.
לינק למאמר המקורי: http://www.aquarticles.com/articles/...nted_Tank.html

מקווה שהטיפים יעזרו לכם להתחיל ברגל ימין את התחביב המלהיב והמתגמל הזה, מצפה לראות אתכם באקווה.

[איציק רז ז"ל]

שלום!
כמה הערות ברשותך:
1- תאורה ע"פ המקור, נכתב 2.5 עד 3 ל-גלון, התרגום למונחי ליטר צריך להיות חצי עד שלושת רבעי וואט לליטר.
נורת פלורסנט 30 וואט אורכם 90 ס"מ ואינם יכולים פיזית להכנס לאקוריום באורך 60 ס"מ, נראה לי שיש במקור טעות, הגודל אמור להתיחס ל3 "פיט" (מעל 90 ס"מ) ולא 2 (כ- 60 ס"מ) !
2- מצע אמור להיות בעובי של 2 עד 5 "אינץ" בתרגום ל-ס"מ צריך להיות 5 עד 12ס"מ ולא 50 עד 100 מ"ל
מעבר לכך תודה על ההשקעה.

[איתי]

[victor]

איציק מפיל אנשים לטרשים
טוב איציק תמשיך כך מה אם החרוזים אגב?

[גיא ברטוב]

יש לי מאוורר שפועל על מתח של DC איך אני מחבר אותו לחשמל??

[איציק רז ז"ל]

שלום גיא!
גם DC ("זרם ישר") זה חשמל! , האם השאלה איך לחבר למתח הרשת? ( 230 וולט זרם חילופין)?.
חיבור לדשת ניתן להתבצע ע"י ספק כח קטן הממיר את המתח ו"מיישר" אותו.

[גיא ברטוב]

יש לי ספק כח קטן אבל אין לי איך לחבר אותו למאוורר....

המאוורר:

[איציק רז ז"ל]

שלום גיא!
מה הכוונה שאין לך איך לחבר?, אין לאורר חוטים? אין לך תקע מתאים?
בכל מקרה צריך לבדוק שמתח הספק מתאים לאורר, באופן עקרוני מנוע DC ישנה את הסיבוב שלו ע"פ החיבור, ניתן לוותר על התקע ו/או השקע של האוורר (והספק בצד המתח הנמוך מאוד)
מדובר בחיבור 2 חוטים ל-2 חוטים באוורר (ע"י מהדקי חשמל קטנים), להחלפת כיוון הסיבוב החלף בין החיבורים, או שתהפוך את האורר עצמו (בהתקנה)

[bigdarman]

פורסם במקור על ידי איציק רז

שלום גיא!
מה הכוונה שאין לך איך לחבר?, אין לאורר חוטים? אין לך תקע מתאים?
בכל מקרה צריך לבדוק שמתח הספק מתאים לאורר, באופן עקרוני מנוע DC ישנה את הסיבוב שלו ע"פ החיבור, ניתן לוותר על התקע ו/או השקע של האוורר (והספק בצד המתח הנמוך מאוד)
מדובר בחיבור 2 חוטים ל-2 חוטים באוורר (ע"י מהדקי חשמל קטנים), להחלפת כיוון הסיבוב החלף בין החיבורים, או שתהפוך את האורר עצמו (בהתקנה)

לא מדוייק, במאוררים של המחשב יש הגנה מפני חיבור מתח הפוך, ככה שזה לא יסתובב.

[עופר]

אופיר נראה לי שאתה טועה.
אני זוכר שחיברתי את המאוורים של המחשב שלי , ובטעות חיברתי הפוך ורק אחרי כמה זמן שמתי לב אז הפכתי בחזרה את החיבורים וזה היה בסדר.

[איציק רז ז"ל]

[quote="bigdarman"]

פורסם במקור על ידי איציק רז

שלום גיא!
מה הכוונה שאין לך איך לחבר?, אין לאורר חוטים? אין לך תקע מתאים?
בכל מקרה צריך לבדוק שמתח הספק מתאים לאורר, באופן עקרוני מנוע DC ישנה את הסיבוב שלו ע"פ החיבור, ניתן לוותר על התקע ו/או השקע של האוורר (והספק בצד המתח הנמוך מאוד)
מדובר בחיבור 2 חוטים ל-2 חוטים באוורר (ע"י מהדקי חשמל קטנים), להחלפת כיוון הסיבוב החלף בין החיבורים, או שתהפוך את האורר עצמו (בהתקנה)

לא מדוייק, במאוררים של המחשב יש הגנה מפני חיבור מתח הפוך, ככה שזה לא יסתובב.[/quote

bigdarman ) אופיר שלום!
לא ראיתי שגיא ברטוב כתב שיש לו אוורר מחשב, כל שכתב "יש לי מאורר שפועל על מתח של DC"...
לכן, תשובתי ניתנה ב"אופן עקרוני" ואין מקום להגדירה: "לא מדויק", נהפוך הוא מדויקת לחלוטין וכפי שהעיר לך עופר, שמצא זאת במקרה :P
יתכן, שלאוררים לציוד רגיש ישנה כזאת הגנה, אבל בטח לא באוורר "פשוט" !

[bigdarman]

המאורר שבתמונה הוא של מחשב
מנסיון שלי הייתה הגנה למאווררים.

[גיא ברטוב]

המאוורר לא היה של המחשב עצמו הוא היה של הכונן דיסקים....

[irone]

או קיי, אז לגבי התאורה, האם אני יכול להסתפק בפלורוסנטים רגילים שנמכרים בשקלים בודדים (או קצת יותר), ולא בפלורוסנטים ייעודיים שעולים בהתאם, בעיקר ה-T5?

האם ניתן להשיג בכלל פלורוסנטים רגילים בטווחי הספקטרום הנ"ל?

אני מבין מהתיקון שלאק' 60*60*130 יספיקו 5xT5-40W = 200W (לאחר ניכוי 10 ס"מ מצע ו2-3 ס"מ בגובה). האם יש חשיבות ללומן?

האם לפלורוסנט 40W פשוט יש צורך בצ'וק נפרד לכל אחד, או שיש צ'וק כפול?

ושאלה אחרונה - מה היתרון של פלורוסנט עם 9000 קלווין?

תודה

[איציק רז ז"ל]

פורסם במקור על ידי irone

או קיי, אז לגבי התאורה, האם אני יכול להסתפק בפלורוסנטים רגילים שנמכרים בשקלים בודדים (או קצת יותר), ולא בפלורוסנטים ייעודיים שעולים בהתאם, בעיקר ה-T5?

# כן אפשר להסתפק ברגילים (והזולים אגב), T5 הם נורות שניצולת האור שלהם גדולה ב-50% ולכן ניתן להסתפק בפחות נורות .#

האם ניתן להשיג בכלל פלורוסנטים רגילים בטווחי הספקטרום הנ"ל?

#[b] ניתן להשיג , במידה ויש לך את ה"ספקטרומים " להשוואה, במידה ולא בקש נורות: 860 + 840 "אור יום" ו-"לבן קר"

אני מבין מהתיקון שלאק' 60*60*130 יספיקו 5xT5-40W = 200W (לאחר ניכוי 10 ס"מ מצע ו2-3 ס"מ בגובה). האם יש חשיבות ללומן?

# לומן הוא גורם להערכת כמות תפוקת האור של הנורה, מוצגים לרוב ע"י היצרן וניתן למצוא את הניצולת האורית מכך (חלוקת הלומנים להספק) .

האם לפלורוסנט 40W פשוט יש צורך בצ'וק נפרד לכל אחד, או שיש צ'וק כפול?

# יש בד"כ צ'וק נפרד ואם תתעקש יש גם כפול.

ושאלה אחרונה - מה היתרון של פלורוסנט עם 9000 קלווין?

# תלוי למה?, "צבע האור מעל 6500 קלוין נוטה ל"כחול" נקרא "אקטיני" ומיועד לאצות מיים באלמוגים או למטרות גיוון "תחושת האור לעיננו", צמחים מעדיפים את האדום יותר מהכחול וחלק מהמנגנונים בהם מושפעים מכך.

תודה

[irone]

איציק, תודה, ממש מאיר עיניים