החתול האומלל שלי - שנף

[צב ים]

אני חושבת שלא שמעתי מעולם על חתול אומלל ומסכן יותר משלי

החבר שלי- דג זאב 1, הביא לי בהפתעה ליומולדת חתולה פרסית בת שנה, לבנה כשלג, מקסימה, חרשת ובעלת עיניים בצעים שונים - אחת כחולה ואחת ירוקה.
שסיפרתי לכולם על החתולה, הם אמרו לי ששמעו עליה, קראו עליה בעיתון וברדיו...
מסתבר שהחתולה המסכנה הזו עברה הרבה בתים וכל פעם הוחזרה ל"תנו לחיות לחיות", בבית האחרון היא הייתה בו רק יום אחד! מסכנה, אבל היא מקסימה, נוטפת אהבה, שובבה, וסקרנית...
ואז קרתה הטרגדיה הנוראה:
סיפור עצוב, אני חושבת שזה אחד הדברים הכי מרושלים והכי נוראים שקרו לי…
לפני שבועיים קיטי נלקחה לעיקור.
החבר שלי בא לקחת אותה מהעיקור. פתאום הוטרינר ואחד העובדים בעמותה נעמדו לפניו ואמרו לו שיש להם משהו עצוב לספר להם.
מסתבר שהחתולה שלי היא בעצם זכר מסורס והם גילו את זה רק תוך כדי הניתוח! הוטרינר אמר שזה הליך פשוט שלוקח 10 דקות – לעקר חתולה, כמובן. וזה לקח לו 40 דקות, הוא חיפש וחיפש וחיפש והפך את כל הבטן ורק אז גילה שזה חתול… הקיצר, החתול שלי עבר הרדמה כפולה מכופלת, הוא סבל מאד, עד עכשיו הוא לא חזר לעצמו בעקבות הניתוח, הוא ישן כל הזמן ובקושי תיפקד. אני כועסת שרשלנות נוראה זו קרתה, כי החתול שלי לא צריך לסבול כך! אם הם היו בודקים אותו לפני הניתוח או מנהלים רישום תקין אחרי חתולים שמגיעים אליהם לעמותה, כל זה לא היה קורה. זה היה יכול להרוג את החתול שלי, בגלל ההרדמה הכפולה והניתוח חסר האחריות, אני מקווה שזה לא יפגע נפשית בחתול שלי. אדם שלומד 7 שנים וטרינריה ומתעסק כמה זמן במקצוע לא יכל לשים לב? אפשר בהחלט להגיש תלונה על הניתוח החובבני שנערך לחתול שלי בעמותה ההיא. אבל אני לא אעשה את זה. הלכתי אליהם והבהרתי להם שזו אחריותם שמקרים כאלו לא ישנו שוב, ושלמזלם אני לא מגישה תלונה, ושכן, שהם חייבים להסיק וללמוד לקח מהמקרה הזה!
ושיניתי את השם מ"קיטי" ל"שנף".

וכאן לא נגמר הסיפור, לאחר ששנף לא הראה סימני התאוששות והחלמה, התחלנו אני וקובי לדאוג. לקחנו את "שנף" בדחיפות לוטרינר.
מסתבר שהחתול שיחק עם התפרים שלו וגם עשה לעצמו חורים בבטן וליקק יותר מידי את האיזור ולתשומת ליבכם - לשונם של החתולים היא כמו נייר זכוכית, והוא פשוט גרם לעצמו לפצעים מליקוק יתר. הוטרינר נאלץ לפתוח את התפרים, לגזור את האיזור ולתפור מחדש.
ושמו לחתול קונוס מפלסטיק (יש לזה שם מקצועי אבל שכחתי מהו, אולי מישהו זוכר מה השם?) שלא יוכל לגרד ולשחק עם התפרים. החתול רוב הזמן אפאטי ולא מגיב.. יותר מידי טראומות קרו בחיים לחתול הזה, מסכן!

בכל אופן, הוטרינר התנצל בפני איזה אלף פעם, והוא אמר שהוא מתנצל שהוא סובל, ונתן לנו את המספר הטלפון שלו שנתקשר אליו ושנהיה איתו בקשר רצוף ויומיומי. החתול החל מחלים יפה אבל לאט לאט.


אך שמנו לב החתול לא מחלים היטב, האיזור שבו בוצע ניתוח לא מתקרש כראוי, ונשאר לח ורטוב (זה מסוכן מאד), ומחר, היום אנחנו נמסור אותו שוב לוטרינר והפעם נשאיר את החתול אצלו עד שיהיה בריא. אי אפשר ככה יותר! כל פעם סיפור חדש עם החתול האומלל הזה.

[אלנה]

איזה בזיון!
אני כבר בגיל שבע ידעתי להבדיל בין חתול זכר לבין חתול נקבה, והוא קורא לעצמו וטרינר! להורים שלי יש 5 חתולים - 3 זכרים ו-2 נקבות, 2 הזכרים הצעירים מסורסים, ותאמיני לי, רואים שהם זכרים! גם מי שלא וטרינר, לא היה מתבלבל.
אם היה מדובר ברופא רגיל, טעות כזאת היתה עולה לו ביוקר, אבל כשמדובר בחיות, לאף אחד לא אכפת!
אני מקווה שחתול שלך יחזור לעצמו, ממש כאב לי לקרוא את סיפור שלך.

[קובי]

האמת היא שגם אותי זה הדהים - עוד מן הפעם הראשונה שקיבלנו "אותה" לביתנו. נקבה כל כך גדולה ? אבל הם התעקשו שזו נקבה, אז האמנו להם.

[Aquario]

וואי, ממש חבל איזה מסכן... אני לא מבין בכלל את חוסר המקצועיות של הוטרינר הזה, אם הוא מעקר הוא צריך להבין היטב ולזהות בקלות את השוני בין מערכת הרבייה הזכרית לנקבית אצל החתול וגם אצל הכלב, ויש שוני ברור .
בכל מקרה נקווה שהמצב שלו ישתפר והוא יחזור לקדמותו

לקונוס מפלסטיק שהזכרת קוראים "צווארון אליזבטני"...

[ברקודה]

זוכרים שדיברנו על חובבים וחובבנים נו באמת 8) אתם מחזיקים חתול

בבית ולא מבחינים אם הוא זכר או נקבה? קצת תמוהה

ובאשר לוטרינר הזה אני במקומו הייתי בורח מרוב בושה ומתחפר עמוק עמוק

באדמה ולא יוצא משם!!!!!

אני לא מאמין שדברים כאלה קורים ! מפחיד אותי לחשוב שאם יש וטרינרים

כאלה כנראה יש גם רופאים כאלה ( תישאלו את ירון אוי סליחה......

דנה אינטרנשיונאל )

[קובי]

אתה מסוגל להבדיל בין זכר לנקבה ? בסה"כ, כשהווטרינר אומר לך שיש לך נקבה, אתה לא הולך ומפשפש בשביל לבדוק. אני מצטער, אבל כשמציבים מולי חתול פרסי בצבע לבן ואומרים לי, "זה זכר" אני אומר "אוקיי".

לא הבנתי כל כך מה הקשר לחובבנים ולסיפור הזה - כשמדובר בווטרינר שפישל ולא בפשלה שלנו, אבל אני אכן מודה שאני לומד עדיין על חתולים ולא "מומחה" בנושא.

בכל זאת - הערה קטנה לגבי תרבות הדיבור בפורום:

פורסם במקור על ידי ברקודה

זוכרים שדיברנו על חובבים וחובבנים נו באמת 8) אתם מחזיקים חתול בבית ולא מבחינים אם הוא זכר או נקבה? קצת תמוהה

אתה בטוח שזה הדבר הכי נחמד שאתה יכול לאמר לנו, אחרי שהחתול שלנו נותח בטעות וקרע לעצמו פעמיים את התפרים וכרגע נמצא באישפוז ?

[צב ים]

לברקודה,


רוח דבריך מאד צרמה לי ונחמד לראות שהחתול שלי הפך להיות בדיחה על חשבונך, ואל תסיק מסקנות בנושאים שאינך מבין בהם - והמילה שהוספת... "תמוהה" כמובן לא הייתה במקום.

מצטערת,אבל היה לי מספיק קשה עם החתול הזה ועכשיו הוא נכנס לאשפוז קשה ולא קל של שבוע (פחות או יותר) ו"אמרות שפר" כמו חובבים וחובבנים והלצות על חשבוני וחשבון החתול ברגעים כאלו מיותרים מאד.

ולמדתי את הלקח שלי, יותר לא אסמוך על וטרינרים, שכן הוא התעקש שזה חתולה ולא חתול בתחילת כל הסיפור העגום.

[Aquario]

עזבו, אל תקחו ללב, זה כבר נעשה ואי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה. העיקר שיצאתם מכל הסיפור יותר פיקחים ולהבא תדעו מה לעשות.

לברקודה, תתפלא אבל מקרים כאלה קרו גם לרופאים רגילים של אנשים. אתה גר בצפון אז בוודאי אתה לא מכיר את בית החולים וולפסון בחולון (הראוי לשמצה) - שאותו אני מכנה סנדלריה. בית חולים הזה בהרבה מקרים הוא פשוט בושה וחרפה. קרו שם דברים כמו שבן אדם היה צריך לעשות ניתוח ברגל ימין ועשו לו ברגל שמאל, בקשר למין היתה כתבה בעיתון שילד אחד שנולד בבית החולים סווג כנקבה עד גיל ההתבגרות ואז תבעו ההורים את בית החולים ושינו את מינו בתעודת הזהות או משהו כזה.

לדעתי זה ממש ביזיון שיש רופאים כאלה חאפרים, וזה רק יכול להביא מצידנו לעירנות מוגברת...

[shoonra]

רפי , לא הייתי משמיץ פה בתי חולים , ועוד בשמם המפורש
טעויות קורות בכל מקום
לגבי בילבולים בין שמאל לימין , זה יכול לקרות לדוגמא בגלל שחלק מהאנשים מסתכלים על צילום ומכנים את הצד השמאלי של הצילום כשמאל למרות שזה בעצם צידו הימני של האדם

ולגבי בעיות בזיהוי מינו של נולד רך , זה נקרא אנדרוגינוס (יש כמה סוגי אנדרוגינוס) וכלפי חוץ מינו של הנולד באמת ניראה
שונה ממינו האמיתי, רק בדיקה גנטית יכולה לאמת את נכונות הראיה
בהמון בתי חולים מפורסמים בעולם יש מיקרים כאלו של טעות בקביעת המין
ככלל לא עושים לכל תינוק בדיקה גנטית (זה אפילו לא חוקי) ומכאן הטעויות

מתנצל על ההרצאה הקצרה, אבל מצאתי מקום להגן על כבודם האבוד של בתי החולים 8)

[Aquario]

זאת בדיוק הכוונה שלי, שטעויות אכן קורות בבתי חולים וגם לרופאים, מכל מיני סיבות, בינהן רשלנות. ואנשים מתמודדים עם המצבים האלה-אין מה לעשות.
בכל מקרה בית החולים שהזכרתי מאופיין ביותר מדי מקרים של רשלנות וחוסר מקצועיות. תסלחו לי כן, אבל לא שמעתי על שום בית חולים אחר בארץ שעשה כל כך הרבה טעויות מטומטמות ושיש בו רופאים (אני נמנע מהכללות) שעושים את עבודתם על הפנים. ואני לא מדבר רק על שמועות ועל מקרים שאחד מספר לשני (שקרה לדוד של הסבתא של אמא של החבר שלו), אלא גם על המון כתבות וחשיפות בעיתונות שתיעדו מקרים שקרו וסיפרו על אנשים שהם פשוט קורבנות של ההתייחסות בבית החולים הזה.

וכן, אני משמיץ אותו ועוד בשמו המפורש. אני לבית החולים הזה לא מתקרב! ...

[ברקודה]

נו באמת אני מצפה ממי שמגדל חתול או כלב למינימום הזה לפחות לדעת מה המין

שלו!!- לא היתה פה שום הלצה זה פשוט עצוב- ניחא ציפורים אקזוטיות או דגים

אבל ראבק חתול!!?

אתם לא יכולים להאשים במקרה זה את הוטרינר מרבית האשמה מונחת על כתפיכם

והעובדה שנעשתה פה טעות כפולה ומכופלת לא מורידה ממנה דבר

ואגב לי יש כרגע שיבעה חתולים (ועוד כמה בדרך) ואני (ולא צריך להיות גאון

בשביל זה) יודע לזהות בדיוק את מינם

אני לא מבין איך אנשים שמגדלים כלבים או חתולים שהם בעלי חיים הדורשים

תשומת לב מלא והרבה מגע לא מבחינים בדבר כזה?

חתולים וכלבים לא מדברים לכן כדאי מדי פעם ( אני עושה זאת מדי כמה ימים)

להסתכל אם אין להם פצעים או חבלות שונות על הגוף לבדוק את הכריות בכפות

הרגליים לפתוח את הפה של הכלב או החתול ולראות מה מצב השיניים להביט

באוזני החיה - בצורה כזו אפשר לאתר בעיות עוד בשלב מוקדם ולא לרוץ

לוטרינר ברגע האחרון וגם לדעת קצת יותר על הכלב/ חתול שלך

גם לא צריך להיות גאון כדי להבין שכלב או חתול ינסו להוריד את התפרים

ואם הוטרינר שלכם לא עטף את הגוף של החתול בתחבושת היקפית במקרה זה

עוד נקודה לרעתו- ואתם הייתם צריכים לעשות זאת בעצמכם

( כן אפילו שאין לכם תואר ד"ר בוטרינריה- זה נקרא הגדלת ראש)

ואם אין לך זמן או חשק או שאתה נגעל- פשוט אל תגדל !!!!

[אלנה]

לגבי תפרים - לא תמיד חיה מנסה להוריד אותם. כל החתולים בבית הורי שעברו ניתוח עיקור (2 זכרים ו-2 נקבות) לא נגעו בתפרים שלהם אחרי הניתוח. אני יכולה להגיד את זה בבטחון מלא, כי חלק מהם עברו ניתוח עוד כשגרתי איתם, וגם עכשיו אני רואה את החתולים כל יום, כי אני גרה קומה מעל... במקרה זה לשים צווארון זה היה סתם להעיק על חיה, שכבר עברה טראומה גדולה.
לעומת זאת, כאשר הכלב שלנו עבר ניתוח - היה לו גידול בבסיס של הזנב, היינו חייבים להחזיק אותו עם הצווארון הזה כמה ימים, אחרת הוא היה נוגס בתפרים. זאת הייתה פעם ראשונה שראיתי את הצווארון הזה, עד אז בכלל לא ידעתי שדבר כזה קיים ושיש צורך בו (למרות שלפחות שנים מהחתולים עברו ניתוח לפני).

[קובי]

דובב, אני לא מסכים איתך.

בוא נפרט את השתלשלות העניינים - כאשר רוכשים חתול מ"תנו לחיות לחיות" נקבע לך מיד תור לסירוס או לעיקור (זה כלול בחבילה, יחד עם כל החיסונים). התור שלנו היה בערך ארבעה ימים לאחר קבלת החתול, כך שלא הספקנו במיוחד להתוודע לכל החלקים האנטומיים בגופו של החתול.

מאחר ומדובר בזכר מסורס, לא ראינו אצלו אשכים, ולא איבר מין. למעשה, לא ראה אותם גם הווטרינר ולא ראו אותם גם המתנדבים ב"תנו לחיות לחיות" שלהם ידע עשיר ורב עשרות מונים משלנו.

הטעות התגלתה מאוחר מדיי, ועל זה נאמר "ניחא". בניגוד להסקת המסקנות המשונה שלך "שחתולים מלקקים את פצעיהם" תופתע אוליי לדעת שזה המקרה הראשון בו נתקלתי (והיו לי לא מעט חתולים) שבו חתול מלקק את פצעיו ומכרסם את תפריו. כמו שאלנה אמרה - הם פשוט לא עושים זאת.

כאשר גילינו שזה מה שקרה (וזה היה בערך יומיים אחרי שהוא חזר הביתה מהניתוח, מכיוון שביום הראשון הוא היה פשוט מסטול ועזבנו אותו בשקט, שינוח קצת מלבד מים ואנטיביוטיקה), החזרנו אותו מיד לווטרינר ששם לו קולר. לצערנו הרב (מה שמוכיח בעצם את חוסר היעילות של הקולר הזה) החתול הצליח לעקוף אותו ולהתחיל להתלקק. הפעם כבר היינו מוכנים והחזרנו אותו מיידית לוטרינר עם דרישה אחת ויחידה: "טפלו בו עד שיחלים".

קראתי את ה"אני מאשים" הנרגש שלך. אפשר לראות שאתה מאד אוהב בעלי חיים (וכנראה שבני אדם קצת פחות... אפשר להבין את זה) אבל אתה לא מכיר את כל הנסיבות ולפיכך אל לך לפסוק בעניינים שאינך מבין בהם. אדרבה, אם אתה מבין בחתולים, נשמח לשמוע עצות מניסיונך העשיר, אבל את המקרה שלנו אינך מכיר ולפיכך אין לך הזכות להטיח בנו האשמות ! מדובר בחתול שהיה אצלנו פחות מעשרה ימים - בסך הכול,כשחלק ניכר מהזמן הזה הוא בילה בארגז החול שלו או במיטתו בתרדמה בשל ניתוח שבוצע בטעות.

לסיכומו של עניין - היה מוטב, לאוויר הכללית של הפורום ולתחושת היושר האישי שלך, שתתנצל. יחד עם זאת, אני גם מבין מאיפה בא כל הכעס שלך - לכאורה עלינו כמגדלים גרועים שמפקירים את חיות המחמד שלנו לידיו של "קצב" חסר ניסיון (שלמעשה הוא ווטרינר ותיק מאד ואני נותן לו המון קרדיט על הזמן שהוא השקיע בלרפא את החתול שלנו) - ולפיכך גם אני וגם רעות סולחים לך על ההתבטאויות שלך. להבא, נסה למתן את דבריך.

[אלנה]

סיפרתי למישהו אתמול את הסיפורו של החתול, ובתגובה שמעתי עובדה מאוד מעניינת. האיש קרא פעם מאמר על חתולים, שבו בין היתר צוין שחתולים לבנים עם עיניים בצבע שונה הם בדר"כ חרשים ונקבות (הוא לא זכר את המספר המדויק, אך זה יותר מ-99%). במילים אחרות, יש לכם חתול מאוד מיוחד, וזאת, אולי, גם הייתה אחת הסיבות שהחבר'ה ב"תנו לחיות לחיות" וגם וטרינר היו כל כך בטוחים שמדובר בנקבה שאפילו לא טרחו לבדוק.

[קובי]

ידעתי על הקטע של החרשים (למעשה ידענו שהוא חרש כשבחרנו לאמץ אותו!), לא ידעתי על הקטע של הנקבות. בכל מקרה - זה מעניין לדעת !

[אלנה]

מה שלום החתול - האם הוא כבר בבית ואיך הוא מרגיש?

[FreeStyler]

מה עם עדכונים? :P

מה שלום החתול? הבריא? חזר לעצמו? שובב כרגיל?
אתם לא יכולים לספר כזה סיפור עצוב בלי להגיד את הסוף!

[צב ים]

אז ככה, הוא בריא! למעט החור שיש לו בבטן, יש לו בעיה רפואית, גופו דוחה את התפרים. זה לא כל כך נורא, החור כבר קטן ואני מטפלת בפצע עם משחה אנטיביוטית ומחטאת עם פולידין כל יום. אני חושבת ברצינות בחופשת הקיץ להתנדב כסייעת לוטרינר. 8) . בכל אופן, הוא שובב כרגיל, מפונק עד טרוף, דורש ליטופים, חיבוקים, תשומת לב, וכמובן כל הזמן מסתיר את הטלויזיה... והכי מעניין הוא מטורף על המברשת... הוא כל כך נהנה מהסרוק, קצת יוצא דופן למדיי .