שונית האלמוגים - מפרץ אילת - ביוטופ מאת:aquafreak חלק ראשון

[Legolas]

שונית האלמוגים - מפרץ אילת חלק ראשון
ביוטופ מאת: aquafreak.
פרק ראשון: מבוא ומאפייני בית הגידול.

סדרת מאמרים זו נערכה וסודרה מחדש מתוך הביוטופ הנהדר שהביא לנו אופיר לוי (aquafreak).
הסדרה כוללת את תיאור השונית והתנאים בה, מידע על החיים בה (מפלנקטונים, דרך אלמוגים ועד מיני דגים) וכמובן את שאלות החקר אשר ממוקדות על חמישה בע"ח, עליהם תוכלו לקרוא בהמשך.
בביוטופ זה יש מידע עצום על ה"פנינה" ששוכנת ממש מתחת לאפינו - באילת.
כמו כן, הביוטופ אינו מיועד למתעניינים במים מלוחים בלבד, אלא אני סבור שהוא ירתק כל אחד ומכל תחום שהו!
קריאה מהנה!

מבוא
*biotope = סביבת החיים הפיזית שבה חי יצור טבעי כלשהו.
עבודה זאת הינה סיכום תצפיות שנעשו בהדרכת "בית ספר שדה אילת", ובוצעו בשמורת חוף האלמוגים באילת. התצפיות נערכו בשני מועדים אחד בקיץ בתאריכים :5/08/04 – 4 ובסתיו בתאריך 25/10/04.
בעבודה התמקדתי בארבעה אורגניזמים שעל כל אחד מהם נשאלו שתי שאלות חקר.
היצורים שנבדקו הם: טרידקנה, נתחן סגול, פרפרוניים, שושנה ושושנון.

באופן כללי שאלות בחקר ניסו לבדוק את הקשר בין האורגניזמים השונים התלות ביניהם וההשפעה של תנאים א-ביוטיים.

שונית האלמוגים במפרץ אילת היא מהיחודיות והצפוניות ביותר בעולם! קיים בה מגוון מינים עצום!
הערכות האופטמיות אומרות שאם ימשכו המפגעים כמו שהם היום, השונית תעלם כליל בתוך עשר שנים! (ואיתה גם התיירות באילת).



תיאור בית הגידול ומאפייניו
השונית הינה מבנה תת ימי, המורכב מיצורים שונים המרכיבים יחדיו פסיפס מדהים של חיים מרתקים תחת פני המים.
את השונית מרכיבים בעיקר אלמוגים קשים- אלמוגים בוני שונית, בעלי שלד גירני.
כל אלמוג הוא מושבה של יחידות בסיס עצמאיות הנקראות פוליפים.

שונית אלמוגים היא סביבת חיים- אקו-סיסטמה שמוצאה ביוגני.
במשך מיליוני שנות אבולוציה נוצרה מערכת מורכבת מאוד, אשר מגוון יצוריה הוא מהגדולים בעולם! (שונית האלמוגים מושווה לעיתים קרובות ליערות הגשם הטרופיים משום הדמיון בצפיפות המינים ומגוונם).

החי, בסיס השונית- האלמוגים, הוא הגורם המווסת את שיווי המשקל בשונית.
האלמוגים האחראיים ליצירת השונית יוצרים מקום חיות אדיר למגוון עצום של בעלי חיים אשר מתקיימים בסביבת השונית.
לדוגמא - בתהליך קיבוע הסידן המתרחש בתוך רקמותיו של אלמוג קשה נוצרת חומצה פחמתית (CoCo3+H2O->H2co3 + Ca+2), אשר נצרכת ע"י אצה שיתופית (זאוקסנטלה) החיה ברקמות האלמוג. ברגע שהאלמוג נחסם מאור השמש (קורה לעיתים קרובות ע"י הצללה של אלמוגים מפותחים יותר) הזאוקסנטלה אשר תלויה בפוטוסינתזה מתה ואין מי שיצרוך את הפחמן. כתוצאה מכך, האלמוג הורס את רקמותיו באמצעות החומצה הפחמתית שהוא עצמו מפריש בתהליך יצירת השלד הגירני, דבר היוצר חורים ומערות לאורך זמן בתוך השונית ומאפשר למגוון עצום של מינים להסתתר ולחיות למרות התנאים המגבילים של השונית (מקום,אוכל וכו').

כל השונית מתבססת על מספר עצום של פוליפים המרכיבים יחדיו כל אלמוג ולבסוף את השונית.

הפוליפ הינה יחידת חיים מרתקת במיוחד, אשר מבצעת את כל פעולות החיים, כגון: נשימה, אכילה (עיכול) ורבייה.
מבנה הפוליפ:
שכבה מס' 1 – השכבה החיצונית.
שכבת האפידרמיס של הפוליפ מכילה תאי שריר ותאי צריבה.

שכבה מס' 2
מזוגלאה.
היא שכבה העשויה מחומר הדומה לג'לי.
שכבה זאת מייצבת את האלמוג.
המגינה על התאים הפנימיים.

שכבה מס' 3
גסטרודרמיס.
מכילה תאים האחראיים על עיכול ותאי רבייה.

אכילה:
בין הפוליפים מחברת תעלה ריקמתית, משמשת למעבר של תאי מין או מזון.
כל פוליפ מוקף בזרועות ציד, בקצה כל זרוע ציד ישנה בלוטת ארס ובתוכה צינור חלול ומפותל, כשהבלוטה מרגישה בגוף זר הצינור נשלף וחודר לגוף הטרף.

פלנקטון:
פיטופלנקטון – אצות חד תאיות המבצעות פוטוסינטזה.
זואופלנטון – בע"ח המרחף בגוף המים, חסר יכולת תנועה עצמית כנגד זרמים אופקיים במים.
בגוף המים שבו נמצא הזאופלנקטון נמצאים זאופלנקטון, אשר הם בע"ח מקרוסקופיים תמידיים, לעומתם נמצאים באותו גוף מיים בע"ח במצב של פלנקוטון (בגודל וביכולת התנועה והחיים)- בשלב זה עוברים דגים (כלרוות),אלמוגים,סרטנים וכו'.
פלנקטון (ביוונית: "נודדים"):
זאופלנקטון מבצע את הנדידה הגדולה ביותר בעולם בהתחשב בגודלו!
בלילה הזאופלנקטון עולים לשכבת המים העליונה. בה הזאופלנקטון אוכל פיטופלנקטון הנמצא בסביבות פני המים. בלילה, אחוז הטורפים של הזאופלנקטון הוא נמוך יותר מאשר ביום.לכן מידי יום הזאופלנקטון יורד למטה!
האלמוג משקיע בבנית גיר אך בו זמנית יוצר חומצה פחמתית שמביאה לפירוק של גיר!
את הבעיה הזו פותרת הזאוקסנטלנה.



**זאוקסנטלה – האצה השיתופית:
זאוקסנטלות הן אצות חד תאיות שחיות בתוך רקמת האלמוג. (גודלה של האצה הוא בין 8-10 מיקרון).
הזאוקסנטלות חיות בצפיפות של 10000 אצות בסנטימטר מרובע!
הזאוקסנטלות מנטרלות את החומצה הפחמתית בכך שהן מבצעות פוטוסינטזה וצורכות פחמן.


מהות הקיום בשונית היא בסימביוזה בין האלמוג לזאוקסנטלות:
ריבוי הדשנים במפרץ הורס את האיזון הטבעי וגורם להרס השונית.
רבייה באלמוגים.
מינית- הפרייה של תאי מין זכריים ונקביים ותוצר רבייה בעל שוני גנטי ממפרישי התאים.
ישנם שני סוגים של הפרייה מינית:
הפרייה חיצונית (spawn)- מפגש של תאי המין מתרחש בגוף המים, מחוץ לגוף האלמוג.
הפרייה פנימית- כאשר תאי המין והתפתחותם מתרחשים בתוך האלמוג עצמו.
לתוצר הרבייה של האלמוגים נקרא פלנולה. בעלת צורה מוארכת גודלה 1-1.5 מ"מ היא ריסנית.
בעלת זואוקלנטות ברקמות מרחפת במים ומחפשת מקום נוח להתיישב בו, המצע המועדף הוא אלמוג מת מכיוון ש:
א. אין סכנה שאלמוג חי יטרוף אותה במצב הפלנקטוני שלה.
ב. בניגוד למצע הוא יציב (בעל שלד גירני).
במפרץ אילת ישנו בידוד רבייתי- כל מין של אלמוגים משחרר לגוף המים תאי מין בזמן משלו.

נשימה:
הפוליפ מקבל חמצן באמצעות דיפוזיה (פעפוע) מגוף המים אל הפוליפ במהלכו נפלטים גזים לא רצויים וחמצן מפעפע אל רקמות האלמוג. (ישנם אלמוגים כאחיקסניה אשר מזרזים את תהליך הדיפוזיה באמצעות תנועה של הפוליפ והגדלת חשיפתו למים).
יש לציין שזאוקסנטלה (האצה השיתופית) אף היא מספקת חמצן לאלמוג בתהליך הפוטוסינתזה.

רבייה:
אלמוגים בטבע מתרבים בשתי צורות:
*אחת מינית – כלומר בשילוב של תאי מין זכריים ותאים נקביים אשר משתחררים מפתח אשר ממוקם במרכזו של הפוליפ, ה-SPAWN (הזרעה) הוא התהליך בו משחררים הפוליפים של האלמוג תאי מין זכריים ונקביים לגוף המים התאים נסחפים בזרם וכשתא פוגש את משנהו נוצרת הפריה, הזיגוטה (התא המופרה הראשון-תא יחיד) מתפתח לפלנולה או פגית הנישאת על גוף המים עד שנוחתת בשונית על מצע ומתחילה אלמוג חדש - יש לציין שהזיגוטה לעיתים קרובות נוחתת על אלמוגים – ומתחיל מאבק התיישבותי בין הפלנולה לאלמוג. כשהפלנולה מגיע לקרקעית היא מקיפה עצמה בשלד גירני ומתחילה להתרבות בדרך אל-מינית של הנצה.
יש לציין שתוצר הרבייה המינית מכיל את המטען הגנטי המשולב של שני האלמוגים אשר ביצעו את ההפריה.
הפלנולה מרחפת במים ונסחפת עם הזרם עד שהיא מגיעה למקום בו היא נעצרת ומתחילה לנסות להתיישב בו, המצע המועדף הוא אלמוג מת מכיוון שאין סכנה שאלמוג חי יטרוף אותה במצב הפלנקטוני שלה ובניגוד לקרקעית השונית שהיא חול אלמוג מת הוא יציב ונוח להתיישבות.
כמו כן ישנם אלמוגים אשר מתרבים בצורה מינית בלי תהליך הזרעה לגוף המים אלא מעבר של תאי מין ברקמות הפנימיות ופוליפים ממנים שונים באותו האלמוג יוצרים פלנולה.

*דרך רבייה שניה של האלמוג היא דרך אל-מינית - אשר מתרחש בדרך של הנצה פוליפ יחיד מכפיל את עצמו לשני פוליפים או באם נשברת חתיכה מן האלמוג הגדול החלק השבור מניץ פוליפים חדשים ובכך האלמוג גדל. קורה בעיקר בשלב ההתיישבות של הפלנולה, הפלנולה מתיישבת ומקיפה עצמה בשלד גירני ומתחילה להרבות את עצמה בצורה של הנצה.
יש לציין שאלמוג אשר מתרבה בצורה אל-מינית מכיל מטען גנטי זהה לאלמוג המקורי.

תמונה של פוליפים (בהגדלה)

עריכה: MaaYan_B

[PyroMan]

מדהים

[Udi]

איזה יופי של מאמר ויופי של תרגום.

בהחלט משאיר טעם של עוד.

כל הכבוד לעוסקים במלאכה

[sophiea.]

[Oz]

תותח!
עבודה מושלמת.
בהחלט משאיר טעם של עוד לפרקים הבאים.

[aquafreak]

תודה רבה! ותודה למעיין על העריכה!

[sharpy!]

עבודה יפה מאוד!

2 הערות -
1. להעביר לפורום ריף ולא מרינה.
2. לעבור על העריכה, יש מספר קטן של שגיאות תחביריות ובכזה מאמר יפה זה צורם

[Judas]

יפה מאד.
כל הכבוד על העבודה.

בהחלט מתאים לריף.


Judas

[אלי הרפז]

מאמר יפה מאוד
עובר לפורום ריף