תקן ישראלי 412. עומסים אופינים בבניינים- Furcifer

[Legolas]

עומסים אופיניים בבניינים-עומסים שימושיים.
ת"י 412.
מאמר מאת Furcifer

המאמר הוא בגדר המלצה בלבד ולא בא לסתור או להחליף חוות דעת של מהנדס מוסמך, באם תינתן אחת כזאת.
כדאי תמיד לפנות למהנדס בניין מוסמך לצורך קבלת מידע מדוייק על יכולת הנשיאה של הרצפה שלכם
אקווריום יכול להיות עסק לא קל, במיוחד כאשר אנחנו מדברים על אקווריומים שמתקרבים למשקל של חצי טונה ויותר.
השאלה המתבקשת היא: איך הרצפה הולכת להחזיק את כל המשקל הזה?, במיוחד בבניין קומות, ראשית הסברים באיזה צורה מתקינים תקרות, מהם האזורים הרגישים יותר, והיכן מומלץ למקם אקווריום כבד.
אולם ורסאי כמשל
אולם ורסאי נבנה כמבנה תעשייה קלה מאד מוגדרת,שם התקן מתיר 300 ק"ג/מ"ר. כמו כן נבנה בשיטה שהוכחה כנחותה (פלקל).
כאשר קרסה הרצפה ניתן היה לראות בתמונות שהאזורים שהיו קרובים לעמודים התומכים לא התמוטטו.

האקווריום בבית קומות
התקרות בבניין מגורים בנויות לשאת משקל של 150 ק"ג/מ"ר.
סלון ישראלי אופייני מכיל בדרך כלל את הרהיטים הבאים: שולחן, ספה, מזנון, ועוד רהיטים שסך המשקל שלהם הוא פחות או יותר זניח יחסית.
בחשבון פשוט סלון בגודל 20 מ"ר מתוכנן לעומס שימושי של 3 טון.

מכיוון שמבחינה מעשית לא ניתן למקם את כל משקל הסלון (3 הטון) במקום אחד, יכול להווצר מצב שבו איזור אחד סופג עומס הגדול מהמתוכנן ואיזורים אחרים סופגים פחות עומס.
מבחינת חוזק התקרה, המצב תקין, ובתכנון ובניית התקרה נלקחו בחשבון הבעיות האלו.
משקלים שעוברים את התקן רצוי להעמיס בסמוך לעמודים תומכים, ובעדיפות לקירות חיצוניים.

להלן טבלת העומסים:
1.אולמות להצגת, הרצאות עם מושבים קבועים 400 ק"ג/מ"ר
ללא מושבים קבועים 500.
2.אולמות למכונות קלות 400.
3.אולמות ספורט והתעמלות 500.
4.אולמות למוזיאונים ותצוגה 500.
5.בתי מגורים 150.
6.בתי כנסת 400.
7.בתי ספר- חדרי כיתות 300.
8.בתי חרושת ובתי מלאכה:
-תעשייה מוגדרת 500.
-תעשייה לא מוגדרת 750.
9חנויות:
-השטח קטן מ-50 מ"ר 400.
-השטח גדול מ-50 מ"ר 500.
10. משרדים לשימוש כללי 200.
11.ספריות-אולמות קריאה 300.
12- אולם שמחות 500 ק"ג/מ"ר.
יתכן שהתקן (נכון לשנת 1992) סוטה במעט (תקנוני הבנייה משתנים לאורך השנים)אך רוב הבניינים בארץ בנויים לפי הכתוב.
סוף מעשה במחשבה תחילה, תכננו היטב למען בטחונכם.