[מעיין]

ללא ספק, אחד הדיונים החשובים והמוצלחים בפורום
עכשיו, כשנראה כי החומר די מוצה ומגיע לשלב של תמצית המסקנות, עדין נשארו לי כמה סימני שאלה באוויר.

1. קשה לי מאד בקיבעון של השלילה הנחרצת כנגד אללופתיה.
נכון שהניסויים (לא הטבלה עצמה) שדיאנה מעלה מעוררים ספקות רבים בקשר לדיוקם המדעי.
עם זאת, פעילות אללופתית מתפקדת נפלא בתחום הגננות הביתית (ניתן לראות בעיקר עם צמחי תבלין למיניהם, עצים שונים וכו').
אמנם זאת הנחת בסיס מאד לא מקצועית - אך אני לא רואה סיבה למה שקשרים כאלו לא יתקיימו גם בתנאים אקווטיים. כאמור הצמחים מפיקים אללוכימיקלים לא רק מהשורשים.

בהיבט היותר מעשי,
אני יכול להגיד שאני רואה באקווריום שלי צמחים שעליהם אין אפילו שארית אחת של אצה לעומת אחרים שכן. (שלא יהיה ספק, לא שולל גם עיכוב גדילה של צמחים בגלל שכניהם הלא מתאימים).
האם זה מיקום שונה ביחס לאור? האם זה אופן גדילה שונה? האם זה יחס זרימות? יתכן, אבל יש לי ספק כבד.

2. לאחר שהבנו ששיטת העודף נוטריינטים היא השיטה המוצלחת ביותר למניעת אצות.
מה קורה בתרחיש בו הצמחים בריאים, הנוטריינים בריכוז נמוך מאד ועדיין כמות האצות הנראית בעין זניחה מאד?
האם מדובר למעשה בהסתגלות של הצמחים לתנאים "ירודים" (ללא מניעה בריבוי ופריחה) על מנת להיות בריאים ביחס לאצות?

אם התשובה היא חיובית, אהיה אפילו עוד יותר מבולבל בגישה הלוחמת נגד האצות.
בהקשר למה שגלובלי ציין, אולי יש להחליף את המושג "איזון" במושג "ייצוב"