[עמירם ש.]

כולם נדבקו לנושא כימיית המים, כאילו מה שהופך אותך מחובבן לחובב הוא השאלה האם יש לך ערכת בדיקה של רד סי.

לפי המילון, ההגדרה של חובבן היא "אדם לא מקצועי העוסק בתחום מסוים בצורה שטחית ('ההצגה הייתה בדרגה של חובבנים מתחילים')", בעוד שחובב הוא "אדם העוסק בתחום מסוים...להנאתו בלבד ומבלי לקבל שכר". עכשיו נראה מישהו המוכן להגדיר את עצמו כחובבן.

קובי אמר שהוא אינו מציג שיפוט ערכי (למרות שגם בדבריו אפשר למצוא רמז ערכי - "סיבוב בחנויות כדי לראות...אם אפשר להכניס את זה לאקווריום" זה לא בדיוק משפט נייטראלי). אני רוצה דווקא להעלות שאלה ערכית - האם מותר בכלל לאפשר לחובבנים לגדל דגים.

הייתי אתמול אצל אפללו. עם המזל שלי, תמיד יוצא לי להגיע אליו כשמישהו מנסה למכור לו שלושים דגים שונים מהאקווריום הפרטי או כשמישהו מנסה לקנות אקווריום קומפלט. אתמול היה אצלו זוג מבוגר עם רשימת קניות שכללה "אקווריום מטר פנורמי", "פילטר חשמלי", "מנורה אולטרה-סגול" ו"חצץ צבעוני". יצא לי לצערי לחזות בכל התהליך המיגע של המכירה. לשבחו של אפללו אומר שהוא לא ניסה לדחוף להם מה שלא רצו, ושמכר סחורה באיכות סבירה בהתאם למחיר שהכתיבו לו (מנורה של האגן, פילטר של אטמן).

בשלב כלשהו, כאשר סיכמו כבר באיזה יחס מערבבים את האבנים הצבעוניות בחצץ הלבן וכדומה, עלתה פתאום השאלה של הדגים. הקונים ביקשו "דגים צבעוניים במאה שקל". אפללו הוביל אותם לאקווריום של ציקלידים צעירים, ואמר להם "אתן לכם אחד כחול, אחד צהוב, אחד כתום" וכדומה. הם ביקשו הרבה דגים והצליחו להשתכנע לקבל בהתחלה רק חמישה דגים "כי כל דג עולה עשרים שקל". הם הבינו שאי אפשר לקחת את הדגים יחד עם האקווריום כי הוא עדיין לא מורכב ואין מה לעשות עם הדגים בינתיים, ואפללו שיכנע אותם לקחת את הדגים כעבור יום-יומיים "כי אני בא אליכם להרכיב את האקווריום עם אופנוע ואין לי מקום לקחת איתי את הדגים".

הבעייה היא שהזוג הנ"ל לא קנה אגרטל לסלון או כרית לספה. הוא קנה בעלי חיים. חמישה ציקלידים צעירים באקווריום חדש זה פיתרון סביר לדרישות שהזוג העלה, אבל הם בוודאי לא יחיו טוב, ובשלב מסויים אולי לא יחיו בכלל.

המקרה הזה עוד בסדר יחסית משום שהמדובר במוכר מקצועי ובקנייה מרוכזת כאשר אפשר להתאים את כל התנאים. המצב חמור בהרבה כשחובבן ניגש לחנות וקונה דגים, חומרים, מזון, ציוד וכדומה על דעתו הפרטית, בלי לדעת מה הוא עושה.

האם מותר למכור בעלי חיים לכל אדם, בלי שיכיר את כל הפרטים ותוך סיכון ברור לבעלי החיים? אילו הדבר היה בידי, הייתי מתנה מכירת דגים רק למי שיש לו רישיון, כמו שדרוש רישיון לנהיגה, לטיס או לאקדח. אדרבא, שישקיע האדם כמה ימים בלימוד כימייה, ביולוגיה ורפואה, שיעבור בחינה, ורק אז מותר יהיה להפקיד בידיו חיים. דגים מותר לדעתי למכור רק לחובבים, לא לחובבנים.

אני זוכר ויכוח שהתנהל לפני כמה חודשים בנושא ניסויים בבעלי חיים. טענתי אז שניסויים כאלה מותרים ורצויים כאשר הם גורמים תועלת לאדם וכאשר אין ברירה אחרת. גידול דגים בידי חובבנים אינו עונה על התנאים הנ"ל. לדעתי המדובר בניסויים אסורים, וחבל שדעתו של המחוקק אינה כדעתי.