[מעיין]

היי מעיין,

הסבר ונמק בבקשה.

כאשר מדברים באופן כללי על דישון מאקרו מתייחסים לNPK (חנקן, פוספאט ואשלגן).
אבל אם יורדים לעומק ובודקים מה אבני הבניין החשובים ביותר, אפשר לחלק גם את יסודות המאקרו לשניים:
הראשון חנקן (כ-60% מסך הצמח היבש) והשניים אלו הפוספאט והאשלגן.

בשביל לבחון אם מצע מדושן יעניק תוספת משמעותית עבור הצמח (קליטה משורשים),
עליך ליצור תנאים מספקים עבור הצמח - ובעצם ליצור קבוצת ביקורת.
מאחר ובבדיקה שאתה מבצע מקור החנקן העיקרי הוא מהאוסמוקוט (קשה לי להחשיב את תוצרת הדגים), הרי שברור לחלוטין שהצמח שקרוב יותר לדישון - ישגשג יותר.
האם זה אומר שתמיד יהיה עדיפות של הצמח להזנה מהקרקע? לפי הבדיקה הנ"ל - לא ניתן לדעת.

מדוע לנסות אם אפשר לעשות.
אוסמוקט מוגדר על ידי היצרן כדשן בשחרור מבוקר.

זה נכון בשימוש בצמחי יבשה.
בתנאים אקווטיים האוסמוקוט מתפרק במהירות רבה יותר, גם בתוך המצע.
חשוב לזכור שבמערכת אקווטית כן יש דיפוזיה מהמצע למים ולהיפך, כתלות בשכבות המצע.
מניסיון אישי עם אוסמוקוט12 - לא שרד יותר מ-3-4 חודשים.

אני כן יודע שיש מוצר של אוסמוקוט המיועד לתנאים אקווטיים - טרם מצאתי בארץ.

תם ולא נשלם הדיון על בין לאוטק להייטק,
אבל לטעמי הכל מצטמצם לזני הצמחים.

זני צמחים תובעניים דורשים;
יותר אור
יותר דישון
יותר סוגי דישון
יותר ידע
יותר מסוגלות
יותר פיקוח
יותר כסף

מפונקים אלה.

ההבדל הוא לא בצמחים מפונקים או לא.
ההבדל הוא בתוצאה בפועל.

יש הבדל בין לגדל אלוכריס באקווריום טבעי לבין הייטק - אבל הוא גדל.
יש הבדל בין לגדל לודוויגיה בטבעי לבין הייטק - אבל גדל ואפילו פורח.
יש הבדל בין לגדל לובליה בלאוטק (ירוקה) לבין בהייטק (סגולה) - אבל גדלה יפה.
וכן הלאה...

אני מסכים שיש מקצת צמחים (כמו הטונינות לדוגמה) שדורשים תנאים תובעניים ויהי מה.