טוב, זה התחיל כבדיחה.
זרוקות לי במזווה כמה קופסאות ריקות של מיניקוקיז שאשתי השאירה לי כי היא יודעת לא לזרוק כל דבר שאפשר לשים בו מיים
. בגדול שמשו להחלפות מיים באקווריום קטן, כלי להביא דגים למשרד וכו'
בעקבות כשלון להכניס חלזונות לאקווריום הגדול שלי (כנראה היה משהו במצע) התחלתי להרבות קרן אייל בצנצנת עם מי אקווריום שהכנסתי אליה קצת צמחים ומעט מאוד עלים רקובים שנאכלו בתיאבון ומדי פעם טבלית ספירולינה. הרעיון היה לייצר גרעין רבייה שיביס את הסטסטיסטיקה (כיום חלזונות חיים במיכל).
אחרי אחד מגלי ההשרצות היותר מטורפים של הגופים שלי היה דיי ברור שלמרות הצמחיה האוכלוסיה הולכת להשתדרג במזון חי סוג א'. כיוון שאני מאמין מאוד קטן בתאי שרצים התחלתי לפזול לכיוון הצנצנת שלהפתעתי למרות שלא שתלתי ראשי הסגיטריה נשרו ירוקים ולא מתו בה (אין שום תאורה מיוחדת). הסתקרנתי לדעת מה הסיכוי להרים ננו ממש קטן עם מינימום האכלות וטיפול מבוסס על צמחים והחלפות מיים שבועיות, כשכמה סימני שאלה ליוו אותי מהתחלה כמו איך גופים יחיו בלי חימום בכלי כזה. התיאוריה שלי ממה שקראתי וראיתי עד כה היתה שכל עוד אין מנעד תזוזה חדה בטמפרטורות הכל יהיה בסדר.
ניגשתי לחידוש הצנצנת - רוקנתי את המיים (עתירי האמוניה קרוב לוודאי) שמתי 3-2 ס"מ קוורץ משומש (עם אבקת ג'יפה משובחת של רפש שהתייבש עליו) מאקווריוום ריק שבור שיש לי במרפסת, עטפתי אבן טוף קטנה בג'אווה מוס ולקחתי 3 שתילי סגיטריה ונעצתי במצע. מיים נלקחו מהאקווריום הגדול הכנסתי 2 חלזונות חרוטיים וכמה חלזונות קרן אייל ולבסוף עם כפית מטרנה "דגתי" שני שרצים פצפונים.
אז ככה אני אולי מפגר - אבל לא אדיווט, הרעיון היה לא להעמיס כמעט בכלל בהתחלה לתת למערכת למצוא את שיווי המשקל שלה. שני שרצי גופים בגודל 7-8 מילימטר בלתי מורגשים במיכל כזה. האכלות נעשו בפינצטה אחת ליומיים שלושה כשהצנצנת הוצבה על השייש ליד חלון (אין אור ישיר אף פעם) כדי שיהיו מעט אצות להשלמת הכנסה לחלזונות ולגופים.
אחרי חודש עם החלפת מיים שבועית כ- 20-30 אחוז וטפטוף פריים החברים נראו טוב אז החלטתי להביא למשרד שלי שיהיה מעניין על השלחן
.
אחרי שלושה חודשים בערך ככה זה נראה:
והנה החברים, יצא שאלו זכר ונקבה והזכר התחיל לגדל זנב לתפארת מדינת ישראל שקשה לראות עם הפלאש
דרך אגב, מאז גזמתי פעמיים !!
זהו זה .