בצער רב אך בסיפוק מלא אני מודיע על סיומו של פרויקט חביתוש. 
בשבת האחרונה ה-4 ביוני 2011 רוקנתי סופית את החבית השנייה (הגזם כבר נמסר בפורום). כיוון שאני קצת שרוט בכל הנוגע לחי (וגם הסקרנות הרגה אותי) ריקון המיים לקח כשעה כיוון שסיננתי מהמיים והרפש את כל הדגים והשרימפסים בעיקר כיוון שחסתי על חייהם.
קצת תובנות ורטרוספקטיבה. פני המיים העליונים היו חמים מאוד למגע. בתקופה האחרונה לא ראיתי שרימפסים רוחשים מבעד לסבך הצפוף של צמחי המיים וחששתי שהם פשוט מתו מהחום של השבועות האחרונים. כנ"ל לגבי הדגים. כשהכנסתי את היד לעומק החבית הטמפ צנחה באופן משמעותי ביותר. זה מראה את כל מה שאנשי הבריכות כנראה יודעים מזמן מה ההשפעה של צמחיה צפה על טמפ המיים והאצות - המיים לא היו ירוקים בכלל!!! בחבית גם הבחנתי באוכלוסית דפניות ששרדה את החום העז וכנראה נתנה פייט למיים הירוקים.
הקרקעית היתה עם שכבה של קצת חול שעף פנימה איכשהו ובוצה שחורה ריחנית - לא הסטאפ המושלם לאקווריום או שרימפסיה.
הריקון נעשה באופן הבא:
1. הוצאת הצמחיה לדלי ושטיפתה במיים ובדיקה של המיים אחר ניצולים.
2. הצלת השרימפסים נעשתה ע"י בחישה עם רשת אקראית בתוך המיים (שניהיו עכורים בגלל שהזזתי אותם) ואיסוף לדלי אחר.
3. ריקון ע"י קנקן גדול לטובת השקיית העציצים - המיים נשפכו דרך רשת לתפיסת ניצולים.
זו דרך מצויינת לקחת עבודה של 5 דקות ולהרוג עליה שעה מהחיים - אבל אני לא אסכן את הקארמה שלי בשביל כמה דקות. הסייפנים שהם אומני בריחה מומחים לא נתפסו עד שמפלס המיים הגיע לסנפיר הגב שלהם בערך. לפי המרץ שלהם הם לא נורא סבלו שם.
רק כדי להדגים את עניין הקארמה - בריקון המיים הסופי נחשפה הקרקעית עמוסת החלזונות שביניהם משוטט לו חילזון הלנה שכנראה יצא בטעות מהאקווריום עם גזם לפני כמה חודשים
היה שווה להיות זהיר.
כדי שתראו את כמות השרימפסים ששרדה בחבית הזו אני מצרף תמונה של מה שהוצאתי לדלי מהחבית לפני שהובלתי אותם חזרה לאקווריום (עם איקלום בדרך).
סיכום
תם הטקס, אני נהניתי ולמדתי המון - אתם מוזמנים לנסות עוד צורות מעניינות ושונות של דרכים להקים מערכות ברות קיימא שמטפלות בעצמן. כזכור - לא היו האכלות של אף אחד בשום שלב וגם לא החלפות מיים (פיצוי מדי פעם או גשם). ברטרוספקטיבה זה היה מאוד מוצלח (אולי לא יפה כמו אקווריום בסלון אבל מרתק בפני עצמו). אם אני מונה את הגורמים להצלחה אז בנוסף לתאורה המצויינת והצמחיה הצפופה יש את נושא הגובה של החביות שאיפשר מקום עם מיים בטמפרטורה לא גבוהה מדי גם בימים החמים. את הקור של שני חורפים כולם שרדו יפה. חשוב לי לציין כי החביות שנבחרו (חביות פלסטיק של מזון כלבים מסוג רויאל קנין) כבר מתפוררות בשמש והפירוק נעשה מתוך ההבנה שאם לא אפרק אז זה יתפרק לבד בקרוב עם כל מכה קטנה.
הלכתי לראש העץ וראיתי שההודעה הראשונה מאמצע ספטמבר 2009 וכבר אז זה רץ חצי שנה (כלומר מרץ) כלומר זמן הריצה הסופי של הפרוייקט סוגר שנתיים ושלושה חודשים.
תודה למי שקרא והגיב,
תודה לאישתי שהייתה יותר מסבלנית בכל סטנדרט!
אוהד